ריאל מדריד 10\2009: די מריה ופדרו לאון חותמים

סיכום העשור:

כולם יודעים שאני חובב נוסטלגיות וכמה אני מתגעגע לריאל מדריד של פעם – הקבוצה הגדולה של תחילת העשור. אני אכתוב הרבה מילים חמות על הקבוצה הזאת ב'סיפור' שלפניכם, אבל קודם כל אציין שלטעמי על אף ההישגיות והכדורגל המרשים – ריאל הייתה מסוגלת ליותר. לא זכינו למשל באף עונה גם בצ'מפיונס וגם באליפות ספרד וזה מאוד מאכזב. ברצלונה עשתה את זה בעשור האחרון פעמיים, באיירן מינכן גם(01\2000) וכמובן שמיותר לדבר על הדאבל של יונייטד והטרבל המושלם שלה קצת לפני תחילת העשור. ריאל מדריד לא שברה אף שיא סטטיסטי ולא ניצחה מספיק משחקים גדולים בחוץ. הייתי בטוח שעידן הגלאקטיקוס יחזיק מעמד יותר זמן.

שחקן העשור: האגדה, הסמל, הנשמה, הקפטן - ראול. בארבע השנים הראשונות של העשור, ראול היה אחד מהשחקנים הטובים בעולם. הוא תמיד היה שם במאני טיים. אחר-כך נשארו ממנו בעיקר הענווה, המנהיגות, הספורטיביות. ראול אומנם לא הביא תארים בכוחות עצמו(אולי האליפות של שוסטר רשומה על שמו בעיקר), בניגוד לעבר והוא נחלש מאוד, אבל הוא הפך לשחקן הגדול ביותר בתולדות ריאל מדריד מאז ומעולם.
אחריו, בסדר הבא: זינדין זידאן(כשאתה רואה אותו משחק, הכדורגל נראה פתאום כל-כך קל וברור, והוא הגיע לכל המשחקים הגדולים), איקר קסיאס(סאן איקר שמר על יציבות מדהימה בעשר השנים האחרונות והוא ימשיך להוביל אותנו קדימה), עונה רעה לא קיימת אצלו) ורוברטו קרלוס(שחקן שהגדיר מחדש את המושג 'מגן'. פרט לריצות ולבעיטות המדהימות מטווחים בלתי-אפשריים, רוברטו קרלוס גם היה יציב מאוד הגנתית).

http://realmadrid-futbol.com/IX_champions-2002_casillas_salgado_raul.Xxx

אכזבת העשור: הוא הגיע מליון על תקן אחד מהקשרים האחוריים הטובים בעולם, וראינו אותנו מחסל את הקישור שלנו שנה לפניכן. והוא גם עלה הרבה כסף. אבל בפועל, מהמאדו דיארה היה חלש מאוד לחלקים בעונת קאפלו. לא היה לנו קישור כלל וכלל.
במקום השני - וולטר סמואל היה בדיחה מהלכת בחצי העונה הראשונה שלו בריאל מדריד ובהחלט שציפו ממנו להרבה יותר.
אני מתנגד בתוקף לכתוב את שמו של רוביניו כאן. הברזילאי היה בסדר גמור בריאל מדריד. על הרבה מאוד שחקנים אומרים שהם יהיו היורשים של פלה. רוביניו נקלע לאחת העונות הגרועות ביותר של ריאל בעשור הזה(06\2005) וגם בה תיפקד כמו שצריך. אחר-כך קאפלו שיחק איתו משחקים ובישורת האחרונה רוביניו שידר על הגל הנכון. בעונה של שוסטר ראינו שידרוג. רוביניו היה שחקן התקפה טוב פלוס.

השחקן המפתיע: בחור בן 19 הפציץ בליגה הארגנטינאית ונחת בינואר בריאל מדריד. אף אחד לא חשב שגונזלו היגואין ישתלב בצורה נהדרת כל-כך בריאל מדריד, ויתחיל להראות את קיסמו כבר מהרגע הראשון. היגואין היה נהדר בעונת קאפלו וכבש שער חשוב מאוד נגד אספניול. היום רואים איזה שידרוג הוא עבר - בהחלט אפשר להכניס אותו לרשימת החלוצים הטובים בעולם.
במקום השני - לאסנה דיארה, שאומנם הגיע מהפריימרליג - ליגה איכותית הרבה יותר מאשר הליגה בארגנטינה, אבל המקרה שלו ושל היגואין זהה פחות או יותר.

העונה הגדולה ביותר: רונאלדו חבר להתקפה המצויינת שכבר כללה את ראול, פיגו וזידאן, וריאל מדריד הציגה בעונת 03\2002 את הכדורגל הטוב ביותר שנראה באירופה בעשור החולף, אולי פרט לברצלונה וארסנל בתקופות מסויימות. המשחק הפך איטי יותר, אך מתוחכם יותר. עולם הכדורגל הזיל דימעה שגמר ליגת האלופות התבזבז בין שתי קבוצות אנטי-כדורגל. ריאל גנבה את האליפות במחזור הלפני-אחרון.

http://img138.imageshack.us/img138/4779/47512893.Xxx

העונה המאכזבת ביותר: מיותר להכביר במילים על עונת 09\2008 ואנחת רווחה גדולה יצאה מאיתנו עם שריקת הסיום של המחזור האחרון. פציעות בלתי-פוסקות ומקרה רובן דה לה-רד, פרשת ראמון קאלדרון, ביזוי המועדון פעם אחר-פעם בהפסדים מול יובנטוס ובתבוסות מול ליברפול וברצלונה בברנבאו(ה-6-2 הארור לא יישכח לעולם). כמובן שהטרבל של ברצלונה היה הנורא מכל.
במקום השני - עונת 04\2003. בחודש מרץ עמדה ריאל מדריד במצב מצויין בכל המסגרות - היא הגיעה לגמר גביע המלך אחרי שבדרך בעטה בוולנסיה וסביליה, היא ציפתה למונאקו ברבע גמר ליגת האלופות והיא הוליכה את הליגה בפער של 8 נקודות. בסוף, ריאל וקיירוש גמרו את העונה קרחים מכל הכיוונים עם חמישה הפסדים רצופים. הכוכבים כבר מעבר לשיאם.

הרגע המרגש ביותר: בעשור הזה זכינו בהרבה תארים, אבל אין רגע המנצח את הישורת האחרונה בעונת פאביו קאפלו. האליפות הזאת בכלל לא נראיתה באופק ולכן היא הייתה כל-כך מתוקה. ריאל מדריד חזרה מהקבר כל-כך הרבה פעמים. האופי והווינריות ניצחו את הכדורגל היפה אך לא מועיל של ברצלונה. הנצחונות על אספניול ורקראטיבו והתיקו עם סראגוסה, בו בעת שטאמודו כבש את ה-2-2 - דברים שאני אסחוב איתי לעד. 'ועכשיו, אספניול משווה ל-2-2...'

http://img168.imageshack.us/img168/3069/12663562.Xxx

הרגע העצוב ביותר: עדיין לא התאוששתי מהסופר-קלאסיקו האחרון בברנבאו, בו התפנצה לנו הבועה והיינו חסרים אונים. ראול בכה אחרי המשחק וכמה כאב לי עליו ועל קסיאס. הם התעללו בנו כאילו הם ילדים גדולים ואנחנו רק עלינו לגן.
הייתי מאוד מאוכזב גם אחרי ההדחה מול יובה בעונת 03\2002, כי הכדורגל המגעיל ניצח את הכדורגל היפה, ובאותה עונה האמנתי שאפשר לזכות גם בצ'מפיונס וגם באליפות ספרד.

ביזיונות נוספים בעשור הנוכחי:
* חמש שנים ברציפות לא לעבור את שמינית גמר ליגת האלופות - די והותר עבור המועדון המפואר ביותר בעולם.
* כישלון קבוע בגביע המלך. ריאל מדריד הגיעה לשני גמרים אבל בעטה בדלי. פעם אחת בידיוק בחגיגות המאה להיווסדות המועדון - זה מראה את הנאחס שיש לנו במפעל הזה. היו תבוסות כואבות למאיורקה, סראגוסה ואלקורקון, וגם סתם הפסדים מביכים לטולדו למשל.
* הדרך בה נפרדו מפרננדו היירו, קפטן וסמל ענק במועדון, וגם מויסנטה דל-בוסקה - מאמן שייצב את השורות.
* מינוי מאמנים כושלים לאחת המשרות הנחשקות ביותר - קיירוש לא מאמן ואותו דבר לגבי לושמבורגו, לופז קארו, מריאנו גארסיה ראמון(שימש רק כמחליף).

הרגע המשעשע של העשור: אותו יום מוצלח בחודש מאי 2008, בו קיבלו שחקני בארסה בפאסיו ראוי את אלופת ספרד. פרננדו גאגו למשל לא התבייש להסתובב הלוך-חזור בכוונה כדי להביך את הקטלונים.
המקום השני כולל את ג'ונתן וודגייט, שבילה עונה שלמה על מיטת הטיפולים, נפצע בתחילת העונה השנייה שלו בקבוצה ובהופעת הבכורה גם כבש שער עצמי וגם הורחק, מול אתלטיק בילבאו בברנבאו.
במקום השלישי - גבריאל היינצה כובש שער מול בילבאו בנגיחה וממש שתי דקות אחר-כך מבקיע שער עצמי. אין דברים כאלה.
דבר אחרון - אני לא כל-כך זוכר את היריבה, אבל מרסלו פתח כמגן שמאלי ודרנטה שיחק בקישור. ישר אמרתי לעצמי בראש - אגף שמאל הגרוע בתולדות ריאל מדריד.

המשחק הטוב ביותר של הקבוצה: כבר חרשנו כל-כך הרבה פעמים על המשחק הזה ויש אף כתבה באתר: ריאל מדריד מול מנצ'סטר יונייטד, רבע גמר ליגת האלופות, עונת 03\2002. 'זה לא כדורגל, זו פשוט שירה", הטיב לתאר שגיא כהן את הנעשה על כר הדשא. ריאל התעללה באחת הקבוצות הטובות ביותר - מנצ'סטר יונייטד, כאשר ראול מציג את משחקו הטוב בקריירה, ושיתוף הפעולה שלו עם פיגו וזידאן היה מצויין. רונאלדו חירב כל התקפה באותו משחק.
במקום השני - אני חושב שגם מול באיירן מינכן, בגומלין רבע גמר ליגת האלופות, שנה לפניכן - הציגה ריאל משחק ענק. הגרמנים עשו בונקר וריאל הגיעה להמון מצבים('אגף שמאל של 'קרלוס-סולארי-זידאן'), ולמרות שלא כבשה, השחקנים היו מאוד רגועים. הלגרה הגיע וכבש בדחיקה וגוטי שם את השני בתוספת הזמן. ריאל נוקמת על ההדחה בשנה לפניכן.
* ריאל מדריד מול דפורטיבו לה קורוניה, מחזור 19 בעונת 02\2001 - שלושה שערים פשוט מדהימים של מוריינטס, ראול ובעיקר זידאן. רוצו ליוטיוב לבדוק מה הלך שם. אני בעצם מניח שרובכם זוכרים את אותו משחק. אחרי התצוגה הזאת, ריאל לא רק זכתה באליפות החורף, אלא גם זכתה באליפות המעשית על ידי הפרשנים.
* המנטיה לרשת של ויאריאל עם שוסטר. ריאל מדריד מזייפת במשחקי החוץ בעשור האחרון. באותו משחק, זו הייתה תצוגת תכלית. סניידר וגוטי עשו בית-ספר לויאריאל, שסיימה במקוםמ השני באותה עונה כשהקדימה את ברצלונה. ככה רצינו ואנחנו עדיין רוצים לראות את ריאל מדריד בכל משחק חוץ נגד קבוצה גדולה בספרד. אחרי המשחק הזה, חלק בפורום אמרו בהומור - 'יאללה, איזה שיעמום. אני מתגעגע לעונת קאפלו'.

http://img214.imageshack.us/img214/9514/81223444.Xxx

הרכש המוצלח ביותר: יכול להיות שאני משוחד - אבל אני פשוט מעריץ של לואיס פיגו, שהגיע לריאל מדריד בשיאו, מהיריבה השנואה ברצלונה. זה לא היה רק ניצחון מקצועי עצום, והאיש שייזכר לא רק בזכות הדריבלים המדהימים, אלא גם בזכות היותו זה שפתח את עידן הגלאקטיקוס, אלא גם ניצחון מנטאלי על ברצלונה. ריאל מדריד הלמה בברצלונה בצורה הכואבת ביותר כאשר גנבה ממנה את הסמל שלה.
במקום השני נמצא זינדין זידאן כמובן. הוא היה שם ברגעי האמת - שערים מול ברצלונה בחצי גמר ליגת האלופות והוולה המדהים נגד לברקוזן. הוא שידרג את המשחק שלנו בצורה ענקית והפך את ריאל מדריד לקבוצה וירטואוזית הרבה יותר.
סרחיו ראמוס תופס את המקום השלישי למרות שאני מאוכזב מהירידה הדרסטית ביכולתו, לפחות לפי-דעתי. בדקה ה-90 של חלון ההעברות של 2005, גייסנו לשורותינו את אחד משחקני ההגנה הטובים בעולם. שחקן שיתן עוד הרבה שנים עבור ריאל מדריד.

http://img691.imageshack.us/img691/9384/20002001.Xxx

המהלך השגוי שנעשה במועדון: אולי הבחירה הקלה ביותר במשאל הארוך הזה - זריקתו של קלוד מקאללה ואי-הארכת החוזה של דל-בוסקה. כבר בגומלין חצי גמר ליגת האלופות בטורינו, ראו שכל הכוכבים לא שווים דבר בלי מקאללה - ריאל לא נגעה בכדור. פלורנטינו דגל במדיניות של עצימת עיניים. במקום להגיע עם מקאללה, שלא ביקש דברים שלא מגיעים לו, לפשרה - ריאל שילמה מחיר כבד ונוצר חור עצום שלקח הרבה זמן לסגור אותו. על דל-בוסקה אין לי מילה רעה לומר. וכמובן שאי-אפשר להתעלם מהדחתו של קאפלו. אני בטוח שאם הוא היה נשאר בריאל מדריד, היינו מצליחים להגיע לפסגת הכדורגל גם בלי להוציא הון עתק.

מאמן העשור: האיש והשפם, 'נהג האוטובוס המפורסם' - ויסנטה דל-בוסקה, על אף שקאפלו מציע תחרות צמודה, על אף שאימן כאן רק שנה אחת. תחת הדרכתו של דל-בוסקה הציגה ריאל מדריד כדורגל מהאגדות, משחק ששואף לשלמות. דל-בוסקה לא הגביל את הכוכבים שלו ולא הפריע להם וכמובן שהיו גם הצלחות. שתי אליפיות אירופה ושתי אליפיות ספרד בארבע שנים זה נפלא.
במקום השני, כמובן, פאביו קאפלו עשה ניקוי גדול בקבוצה וזרק את כל האשפה. הוא עשה בשנה אחת תהליך שלוקח כמה שנים וכל-הכבוד לו על כך. הוא החדיר לקבוצה ווינריות עצומה ושיפר בגדול את סרחיו ראמוס. אבל הוא היה רק שנה אחת ולכן לא בחרתי בו.

השער היפה ביותר: וואו, כל-כך קשה לבחור ולקבץ אלייך את השערים הפייבוריטים, הרי מכל עונה אתה מסוגל להכין קליפ של עשר דקות עם הגולים היפים ביותר. ובכל-זאת - הוולה האדיר של זידאן מול לברקוזן, בגלל הוולה, בגלל המהלך הקבוצתי וכמובן בגלל המסגרת והמעמד.
במקום השני - שער קבוצתי נפלא של ריאל מול וולנסיה בעונת קאפלו. בין עשר ל-15 מסירות, בסיומן מרים מיגל טורס כדור מצויין מאגף שמאל ורוד בועט נפלא מהאוויר לרשת של קניזארס.
במקום השלישי ישנו מהלך התקפי קבוצתי טוב לא פחות - השער השני של רונאלדו מול יונייטד באולד-טראפורד. חפשו את הגול ביוטיוב. השחקנים מניעים כדור במשך שלוש דקות ברצף. זיזו מחכה לתנועה של רוברטו קרלוס שנכנס לעומק, מעביר כדור רוחב ורונאלדו דוחק פנימה.
* השער של זידאן נגד לה קורוניה וכל מילה נוספת מיותרת.
* השער של ראול נגד אנדרלכט בעונת 01\2000, בהקפצה נהדרת מעל השוער.
* השער של זידאן נגד סביליה בעונת 06\2005, אחרי מסירה נהדרת של גוטי בעקב.

http://img691.imageshack.us/img691/1926/foto28j.Xxx

ההרכב המצטיין: קסיאס; סאלגדו, ראמוס, קנבארו, רוברטו קרלוס; מקללה, גוטי, פיגו, זידאן; ראול ורונאלדו
הספסל: סזאר, פפה, היירו, לאס, רובן, ואן-ניסטלרוי

היו לי קצת התלבטויות בנוגע להרכב. קודם כל, מצחיק שגוטי בפנים למרות שרוב העונות הוא שחקן ספסל. אבל לא כתבתי את לאס בכוונה למרות שהוא אדיר, כי הוא בסה"כ עונה שלמה משחק בשורותינו ואני רוצה לראות את לאס בשיאו במשחקים נגד הגדולות. פפה בחוץ מאותה הסיבה. ראמוס מאוד מאכזב בעמדת המגן הימני כבר למעלה מעונה אחת והחלטתי לתת את העמדה באגף לסאלגדו שתמיד ידע לתרום גם מבחינה התקפית ולדעתי היה גם בסדר גמור הגנתית לפחות בארבע השנים הראשונות. היירו לא בהרכב משום שהעונה האחרונה שלו הייתה רעה גם מבחינת יכולת וגם פציעות רבות. בעונת 00\1999 למשל היירו שיחק רק 20 משחקים ליגה. לדעתי הוא היה יציב בעונת 01\2000 ובעיקר במאני טיים של ליגת האלופות ב-2002. משחקים מעולים שלו מול באיירן, ברצלונה ולברקוזן. רובן היה בקבוצה בסה"כ שנתיים אבל הוא היה מצויין כל עוד היה כשיר, שחקן מהלבל הגבוה ביותר ומכאן הקרדיט. אולי מגיע למורו יותר קרדיט מאשר לרוד, אבל הוא היה השחקן הכי טוב בעונת קאפלו.

ציפיות מהעשור הבא: לחזור לשלוט בכדורגל העולמי(חובה לזכות בצ'מפיונס העונה!) ולהחזיר את ברצלונה למקום בו הייתה בתחילת שנות האלפיים - תקועה בבינוניות ונחותה משמעותית מהמועדון הטוב בעולם. הפרוייקט הנוכחי צריך להחזיק מעמד זמן ארוך יותר מאשר עידן הגאלקטיקוס הראשון. הייתי רוצה לראות גם זכייה בגביע המלך אחרי הרבה שנים טובות ולשבור את נאחס הריאזור. מטרה בשביל ראול - לעבור את זארה ולהפוך לכובש המצטיין בתולדות הליגה הספרדית מאז ומעולם - מגיע לו.

 

http://www.as.com/img/portadag_180110.Xxx

גוטי עשוי לחזור להרכב מול מאלגה בשבוע הבא.
היום חזרה הקבוצה להתאמן במתכונת מצומצת מעט(פלגריני שהעדיף לא לקחת שחקנים מקבוצת המילואים, לא הצליח להרכיב שתי קבוצות של 11 שחקנים)לאחר יום חופש עבור השחקנים, והקפטן השני תורגל בהרכב. הוא עשוי לפתוח על חשבונו של מרסלו. בריאל מדריד היו מאוד מרוצים מהיכולת של גוטי שהוסיף מפנה למשחק של הקבוצה במשך חצי השעה בה שיחק. גוטי עלה לדשא חדור מוטיבצייה ואיים על השער שלוש פעמים. "אם הייתי רוצה לעזוב את ריאל מדריד, מזמן הייתי עובר לאינטר, אבל אני רוצה להישאר כאן", אמר גוטי לתקשורת.

באתר ה-AS התייחס אחד הכתבים לעניין וכתב טור אישי קצר. חלקיו העיקריים:"פלורנטינו פרז מאוד מחבב את גוטי, וסביר שהוא היה רוצה לראות אותו משחק, בטח כאשר לא כל השחקנים עונים על הציפיות. הבעייה כאשר משקיעים 250 מיליון יורו, קצת קשה לדחוק מישהו לספסל ולהיעזר בשורותיו של שחקן בן 33 שעומד כנראה לפני סוף-הקריירה. אלא שבריאל מדריד לא צריכים לעשות חישובים, אלא לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר לרגע נתון. גוטי הוסיף הרבה מחץ בחצי השעה בה שיחק, אולי הדקות הטובות ביותר שלו העונה. גוטי אולי יכול להוות פיתרון וליצור דבק בין רונאלדו, קאקא ובנזמה.

* סוכנו של ואן ניסטלרוי:"הוא אינו מעוניין לעבור לליגה התורכית".
* כריסטיאנו רונאלדו לא כבש אף שער בשלושת משחקי הליגה ב-2010.
* במארקה כבר מתחילים להשוות את קארים בנזמה למקרה של ניקולאס אנלקה שנרכש בסכום גבוה אך לא השתלב בקבוצה מבחינה חברתית וזה השפיע ליכולתו על כר הדשא. אנקלה יצא להגנתו של השחקן ואמר:"אני מקווה שריאל מדריד תיתן לו יותר צ'אנסים מאשר מה שאני קיבלתי, ואין סיבה שלא. בנזמה נמצא בקבוצה רק חצי שנה והוא נראה בסדר. הוא חייב להמשיך לעבוד קשה ולהראות מה הוא יודע. לשחקן קשה לא קל להתמודד עם המצבים האלה".

 

גאגו סיכם עם בוקה לחצי השנה הקרובה, כנראה רוצה לשחק בשביל להגיע למונדיאל, חסר אישור של ריאל מדריד

כך שמעתי ברדיו לפני זמן קצר

 

http://www.as.com/prom/201001/pro_photo1264148720.Xxx

רוד ואן ניסטלרוי במרחק נגיעה מהמבורג. השחקן שמסיים את חוזהו בתום העונה הנוכחית, רוצה לעזוב כבר בחלון ההעברות כדי לצבור דקות משחק במטרה להיות חלק מהנבחרת ההולנדית במונדיאל הקרוב, והוא בחר בקבוצה הגרמנית על אף שהיו לו הצעות רבות מהפריימרליג(ככל הנראה התייעץ עם רפאל ואן דר-וארט). הקבוצות עצמן הגיעו לסיכום וסביר להניח שריאל תקבל סכום שולי ונמוך, והוא טרם פורסם. חתימת ההסכם תלויה בתוצאות הבדיקות הרפואיות שיעבור ההולנדי בשורות המבורג, וזה צפוי לקרות ביום-יומיים הקרובים.

* ריאל מדריד הציבה אולטימטום בפני סרחיו קאנאלס. בקבוצה מודעים לקבוצות הרבות שמחזרות אחריו, אך יחד עם-זאת מעוניינים לדעת היכן הדברים עומדים. השחקן צריך להתייעץ עם אביו ולהחזיר לחורחה ואלדאנו תשובה עד ליום שלישי, אז יפגשו.