כן, לא נותנים לו לנשום גם 50 מטר מהשער, כי בדומה לשער של די מריה, נדמה שמסירות העומק לשחקני הקו על הראש של המגנים זו הדרך של ארגנטינה לשבור את ההגנה, כי דרך קסאמירו - סילבה - מרקיניוס זה בלתי אפשרי, ומסי אמן במסירות האלה.
תוך דקה אנחנו רואים את הטוב והרע של ניימאר. מצד אחד נותן מסירת אומן לריצרליסון. אבל בהתקפה שאחרי צולל בצורה כל כך מביכה.
לא מובן לי טטה. לא מבין איך מלכתחילה פאביניו לא פתח במקום פרד ופירמינו במקום אברטון. גם כשהחליט להוציא במחצית את פרד הרוח רפאים, וויתר על מרכז המגרש והכניס את פירמינו במקומו. ברזיל פתחה בלחץ אבל היא יכולה בקלות להענש. קסאמירו הוא לא אלוהים.
ניימאר שחקן גדול, אבל נראה שהוא נולד 15 שנה מאוחר מדי. בכדורגל של היום, כשההגנות הרבה יותר מתוחכמות, העוד דריבל והעוד דריבל לא מובילים אותך לשומקום.
במשחק כזה אגרסיבי על גבול האלים, יותר משנייה שהכדור אצלך ונגמר הסיפור שלך . כמובן ששחקן טיפש כל כך כמו נאיימר לא מבין את זה וממשיך לשחק כאילו הוא בליגה הצרפתית . לדעתי השופט שפט בעבר היאבקות, טוב שלא הביאו אותו לשפוט ביורו אחרת זה לא היה נגמר בטוב ( במיוחד לאנגליה וסטרלינג ) .
ארגנטינה מזכירה לי את הנבחרת של 2014. לא הכי יפה לעין, אבל מאד קשוחה ויעילה. אני חושב שזה בדיוק השינוי שהיא היתה צריכה כי בטורנירים האחרונים היא נראתה כמו קרקס. צריך לציין לטובה גם את רומרו שזה בלם בלבל שהיה חסר לארגנטינה בשנים האחרונות.
לא היה להם היום כלום חוץ ממזל. קל לקרוא לזה יעילות, אבל אם לא הטעות של לודי הם לא כובשים כאן גם עוד עשר שעות. אחד המשחקים המזעזעים שצפיתי בהם בשנים האחרונות באמת. ברזיל גם לא חפה מביקורת, מחצית ראשונה אותו חרא, מחצית שנייה ארגנטינה אפילו לא ניסתה לעבור את החצי והזמינה את הלחץ הזה.
שתי נקודות אור בכל זאת; * דה פול - לא מחזיק ממנו ולא החזקתי ממנו, אבל הוא וסימאונה זה מנט טו בי. נראה לי שהוא יתאים כמו כפפה לאתלטיקו. * מונטיאל המגן הימני - מן הסתם אין לי מושג על סמך המשחק הזה מה היכולות ההתקפיות שלו, אבל הייתי שמח לשחקן כזה בן זונה אצלי בקבוצה במקום ביירין ההיפסטר.
כי זה הגול היחיד בהיסטוריה שנובע מטעות של שחקן? מה שאני מדבר עליו זה שארגנטינה ב-5 שנים האחרונות היתה נבחרת עם הגנה מסננת שכל נבחרת עם קצת כשרון היתה חוגגת עליה. היום ראית הגנת ברזל, אין נכנס ואין יוצא. אנחנו אמנם גדלנו על ארגנטינה המלהיבה של בטיסטוטה וקאניג'ה, אבל ה-DNA של הנבחרת הזאת זה טקטיקה וקשיחות. ככה היא לקחה את גביע עולם ב-86. כן גם זה שמראדונה היה שם לא הזיק.
עכשיו אוהדי מסי יכולים לטעון שהוא הכי גדול מכולם משחק נוראי עם כסאח לא נורמלי. מה שכן בגלל היריבות לא השתעממתי. רמה נמוכה, אבל המון מתח ועצבים. בסך הכל ראינו עכשיו את ההבדל בין שתי היבשות המובילות בעולם. באירופה שמים הרבה יותר דגש על טקטיקה. את האמת שאני מעדיף אולי משחק שכזה במקום משחקי השח מט המשעממים שרואים אצלנו יותר מדי. מסי במשחק חלש הוריד עכשיו קוף רציני מהגב שלו. מאמין שאוהדי רונאלדו עכשיו פחות שמחים...
