מנצ'סטר יונייטד 2017/18-מוריניו מכה שנית

ברגעים אלה ברד קפה ובבלוג של דורפן-

 

אפרופו המשחק בגשר.

שנת 2008

 

בעלים שכדורגל באמת מעניין אותם, לא מפטרים אולי את המאמן שלא מספק סחורה כבר עכשיו, אבל הם כן עושים חושבים על הדרך המקצועית של המועדון מאז פרישת פרגי ומבינים שאין כזו לגמרי.
מי שצריך לשלם את המחיר לפני מוריניו הוא לגמרי וודי.

ההנהלה שמעניין אותה שיאוננו על דוחות הרבעוניים שלה לא תעשה כלום ותרדוף אחרי אנצ'לוטי בקיץ ותתן לו 200 מיליון פאונד לבזבז(וגם תחסל סופית את הכשרונות הצעירים שלה).

לא מבין איך בתקשורת לא דנים על זה. ברצינות אין כל כך ADDED VALUE אמיתי לכסף שהם מוציאים שזה מדהים.

 

לפעמים קשה לי שלא לחשוב, שאם ואן חאל היה ממשיך לעונה שלישית, זה היה נראה יותר טוב ממה שזה נראה עכשיו עם מוריניו.

לא שחלילה ואן חאל היה כזה שוס, רחוק רחוק מזה, אלא זה אומר הרבה על ה"בנייה של מוריניו".

אגב, בקבוצות הפייסבוק של יונייטד, יש הרבה שעדיין בטוחים שז'וזה עושה עבודת קודש בשיקום ההריסות שהשאיר ואן חאל חח

אפשר לחשוב שכמעט ירדנו ליגה עם ההולנדי, הריסות עאלק.
אם כבר הריסות, אז קונטה לקח אליפות עונה אחרי ההריסות של ה"מיוחד" בצ'לסי.

מי ששם לב, מיד לאחר השריקה, קונטה חגג לו בפנים ואפילו לא בא ללחוץ לו את היד, על פניו, אקט מתנשא ולא ספורטיבי של קונטה, אבל מוריניו הרוויח את זה לגמרי, כבר שנה וחצי שהוא מתגרה באיטלקי ללא שום סיבה, כנראה חשב שמצא עוד ילד כאפות כמו ונגר.

 

רק אצלנו מדברים בכלל במונחים של שיקום שצריך לקחת 10 שנים ואשכרה הופכים את העבודה של ואן חאל(או הקודם לפניו) לכזאת שיקח שנים להתאושש ממנה והכל בהדרגה והבנה כאילו יש פה גאון שממציא את הגלגל.

מי ישמע איזה סטנדרט גבוה יותר הוא הציב אחרי עונה ראשונה עלובה(״של טראבל״).

ברור, האוהדים שלנו מגוחכים ברובם כמו המאמן שלהם.
חגגו כמוהו אליפות של אחרי ארבעה מחזורים והיום מחפשים איפה לקבור את עצמם.

קבוצה אחרת בכלל חושבת שזה משחק שהיה יכול ללכת לכאן או לכאן כי יצרנו איזה שתי הזדמנויות.
נו שויין.

 

קשה לי מאווווווד להאמין שעונה שלישית של ואן חאל הייתה נראית טוב יותר ממה שאנחנו רואים ממוריניו.
ואני לא בא להחמיא לפורטוגלי, כי גם הוא עושה עבודה לא מאוד טובה עד כה (אם תתפסו אותי ביום אחר אני אכתוב שהוא עושה עבודה מזעזעת וצריך לתלות אותו בכיכר העיר ;-) . סתם היום יש לי טיפה יותר סבלנות לדבר על דברים שלא קשורים רק אליו).

בוא ננסח את זה ככה:

ואן חאל, אם היה נשאר לקדנציה ארוכה יותר, היה גורם ל 70% מהאוהדים שלנו להתאשפז בשלוותא.
עם מוריניו המספרים נמוכים יותר.

הדבר החיובי היחיד שאני יכול להגיד על הקדנציה של ואן חאל היא שזה לא היה גרוע כמו מויס.

וגם על מוריניו, לעיתים, אני יכול להגיד שזה לא גרוע כמו ואן חאל. אבל רק לעיתים.
ובכל מקרה, בתור מישהו שמגיע כווינר מוכח עם 50 מיליון תארים ב כל מיני ליגות שונות, כמו שתומכיו המושבעים מזכירים לנו כל שני וחמישי, ושמשלמים לו את המשכורת הכי גבוהה בעולם...

נראה לי שהיה, ויהיה הוגן לצפות ממנו ליותר מאשר לא להיות גרוע כמו קודמו בתפקיד.

מסכים אתכם שזה בהחלט מוזר לראות בפורומים השונים של אוהדי יונייטד איך אנשים מדברים על שיקום של שנים ארוכות שדרוש על מנת להוציא אותנו מהבוץ שאליו הגענו עם מויס ו-ואן חאל,

כאשר יש אין ספור דוגמאות למנג'רים שמצליחים להשפיע באופן מיידי וחיובי על קבוצה שבה הם מתחילים לעבוד.

מבחינתי יותר מהכל מדובר בתירוצים לעבודה לא מספיק טובה של מנג'ר בהווה.

 

ואן חאל? רק להזכר ועולה לי רפלקס הקאה.
לדאבוני הכדורגל של מוריניו מאוד מזכיר לי את הכדורגל של ההולנדי. אותם עקרונות-כדורגל בלי רעיונות התקפיים, בלי יצירתיות, הכל סטטי. יש לך 1-2 שחקני מפתח, עוד איזה טרגט מן, שחק עליהם ותתפלל לטוב. אבל מהלכים קבוצתיים? נאדה. אולי אחד ל...
הכל מקרי. או יותר נכון הרוב.

אנחנו נמצאים בעידן בו קבוצות משקיעות סכומי עתק, ואנחנו כאוהדים דורשים ומצפים לראות תוצאות במיידי. האמנם? לפעמים המאמנים דורשים עוד צ׳אנס, עוד עונה. הרי זה תהליך.
והאמת? אני בעד לתת עוד צ׳אנס. אבל לא במקרה הזה. הגישה של מוריניו היא קלוקלת. אתה לא רואה דרך, אתה לא רואה תהליך כלשהוא, אתה פשוט רואה שבוע אחרי שבוע את אותו same f***ing shit.
לפעמים זה הולך ולפעמים לא.
כשזה הולך, ומרסיאל מבקיע ממהלך שנוצר מבעיטת שוער, אתה נושם לרווחה. הרווחת עוד קצת זמן.
כשזה לא הולך אתה מבין שזה בלוף. וזו לא חכמה בדיעבד, זו הכרה בעובדות:
יש לנו מאמן עם אישיות חרא, עם גישה חרא, עם כדורגל שהוא המיץ של החרא, שהסיבה היחידה שהוא פה זה כי הוא קבלן תארים.
מישהו באמת חושב שעם הדרך שלו יכול לצאת משהו חיובי? להגיד שלקחתי את גביע הגלידה ואת הליגה האירופית כשלרגעים אתה נראה עלוב מול פאקינג אנדרלכט וסלטה ויגו זה לא מתקבל. לא כשאתה מנצ׳סטר יונייטד ויש לך את כל המשאבים שבעולם.

לא מעניין אותי כרגע תארים (כאילו שזה ריאלי לכרגע, איזה אופטימי אני), רק רוצה לראות את הקבוצה משחקת כדורגל.

 

כולי תקווה שאנצ׳לוטי בכלל ימונה למאמן נבחרת איטליה אם לא לפני המונדיאל אז לפחות אחריו וכך ייחסך איתנו מאיתנו עוד מאמן שכבר עבר זמנו ששוב יגרום לנו למרמורים ועצבים.

לדעתי בעלים שמבינים הכדורגל היה הופך עולמות כבר בקיץ כדי להנחית באולד טראפוד את דייגו סימאונה, אבל לצערנו יש לנו בעלים שמסתנוור מזכיות בגביע הליגה והליגה האירופית. מפחיד לחשוב מה יקרה אם מוריניו יזכה השנה בגביע האנגלי ויסיים בטופ 4.

 

אין סיכוי שזוזה יישאר בתסריט שאמרת, הרי הוא בעצמו אמר שהמטרה היא אליפות.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

אני לא בטוח שאני מבין את אלה שהסטייל של מוריניו מבאס אותם, ובמקומו הם רוצים את סימאונה.

הרי לא יהיה מופרך לטעון שהדימיון בין השניים גדול מהשוני ביניהם...?

 

צ'ולו מאמן נהדר ורב זכויות אבל לחלוטין לא מתאים לרוח המועדון. באמת זה תמוה לרצות אותו.
מבחינת יחסי אנוש זה לא אותו דבר, למוריניו יש הפרעות אישיות פשוט, אבל מבחינת פילוסופיה, היא בעייתית עבורינו. הוא גם לא מדבר ממש אנגלית אני חושב.

 

לא לא מופרך כל כך,
שניהם כביכול עשו את השנים הגדולות שלהם בכדורגל על דימוי של הגנות חזקות.

ההבדל הוא שהאחד נראה רחוק בערך 20 שנה מהפיק שלו והשני, גם בעונה חלשה יותר עדיין באיזור חיוג של ריאל מדריד בטבלה וכבר כמה שנים ממשיך למצב את אתלטיקו כקבוצה שהיא סיוט לכל קבוצה ביבשת.

כמות השחקנים שעברו שיקום מדהים לקריירה שלהם אצלו שווה בדיוק לכמות הכדורגלנים המוכשרים שמוריניו קבר ב-3 השנים האחרונות תחתיו(עד לרמה שאוהדי קבוצות חושבים שהאזארד גמר את הסוס, מיקיקטריאן זה לא זה, מארסיאל צריך לחפש סוכן טוב ומאטה הוא בלוף וצריך שלושה שחקנים אדירים לפניו ברוטציה כי הוא יספיק אולי למשחק בית מול קריסטל פאלאס.

בגדול,
הסיכון בלקבל צ'ולו שעבר בהמון את השיא ואין לו קשר היום לרמת כדורגל טובה בקבוצה שהיא באווירה שונה ממה שהתרגל אליה הוא קטן לאין שיעור מהסיכוי שתכלס היה למוריניו לשקם את עצמו אצלינו באותו ערב במאי לפני שנה וחצי כשהחליטו למנות אותו.
ככה אני ואחרים שהציעו אותו רואים את זה.

הלא יודע אנגלית זה הקשקוש הכי גדול שיכולים לעלות במועדון כדורגל בינלאומי ב2017.
אגוורו עד היום לא יודע לגמגם משפט וחצי באנגלית, טבז לא ידע לחבר שלושה מילים באנגלית, קונטה לא יודע להגיד משפט באנגלית בלי שהכתבים יוציאו ממנו את מה שלעזאזל הוא רוצה להעביר.
כל אחד מהם הצליח, בטח כשהיום גם ככה מועדון אנגלי שרוצה להצליח באמת לא מתבסס על שחקנים מייד אין אנגליה או דוברי אנגלית כשפת אם.
זה משחק אחר כבר ממזמן.

מה שיש בצ'ולו וכבר נראה שלא קיים ממזמן במוריניו זה היכולת להטריף את כל הקבוצה, מאחרון האוהדים ועד אחרון השחקנים שמשחקים עבורו.
קוסטה עוד לא נחת שם, אני לא אתפלא אם העונה שלהם תראה אחרת לגמרי ולטובה כשהפסיכי הזה יחזור לשם בינואר.

 

יונייטד לא צריכה להוות סיוט לכל קבוצה ביבשת בקטע שבאה אנדרדוג ועושה ליריבה את המוות בהגנה. היא צריכה ליזום ולכפות את צורת המשחק שלה.
הפילוסופיה של צ'ולו לגמרי הגנתית וזהירה. לא אומר שמיושנת, השיטות שלו מתקדמות ועדיין זו גישה הגנתית. זה לא מתאים למסורת של יונייטד ולא איך שהיא צריכה לשחק. אסור ליונייטד להביא מאמנים הגנתיים (לא סותר את הצורך כמובן לסדר משחק הגנה).

אגוארו לא מאמן. הוא אחראי על היכולת של עצמו. מאמן אחראי על כל הקבוצה והתקשורת פה חשובה ביותר.
אוהב את צ'ולו כמאמן (שנאתי כשחקן) ומאוד מעריך את מה שעשה באתלטיקו אבל זה לא מה שיונייטד צריכה.

 

הסיוט שאתלטיקו היא לקבוצות אחרות(בעיקר בבית) ממש לא מתבטא בבונקר 15-20 מטר מהשער שלך.
זה מתבטא בשליטה מוחלטת במגרש, בהמון תחומים(לא תמיד החזקה בכדור, אבל גם).
שזה קודם כל פיזיות, שזה לחץ נכון ויעיל, שזה לעשות פעולות טובות שמוציאות את העוקץ מהצד השני וחושפות נקודות תורפה אצלו.

צא כבר מהמיינד סט הדפוק הזה של המסורת של יונייטד והיונייטד ווי וכאילו יונייטד ווי זה לשחק בכל משחק כדי לנצח 8-0 כמו במשחקים מול נוטינגהאם בניינטיז.

לשחק במועדון כמו יונייטד זה לשחק ולהראות כמו קבוצה ששווה את המקום שלה בצמרת העולמית.
היום אנחנו חיים באשלייה שמבונקרים מעפנים אנחנו נגרד 1-0 ועאלק נתיש את היריבה.

אנחנו חיקוי עלוב מאוד לקבוצות הגנה נהדרות שהן כבר סמל מסחרי להצלחה 3-5 שנים and we r still counting.

הקהל יעריך מאוד כשאתה תדע לבוא לברידג' ממקום גבוה ולהראות כמו קבוצה של גברים שלוקחת 1-0 קטן אבל נראית כמו קבוצה של גברים שגרמה לצל'סי להראות בערך כמו הצ'לסי ששיחקה שלושה ימים לפני מול רומא.


אני לא יודע מה מיושן בסגנון הגנתי(מתקדם מאוד) כמו שמשחקים באתלטיקו מדריד.
יש שם שחקנים טכניים ויצירתיים איפה שצריך, יש שם מגנים מצוינים ברוב העונות, בלמים מפחידים, קישור אחורי שמשלב כמה תכונות ומשלים אחד את השני נהדר.
זו לא סתם קבוצה שמסתכלת בלבן שבעיניים לשתי אריות ביבשת.

 

אתלטיקו לחלוטין לא סתם קבוצה ולא מטיל דופי בעבודתו, אבל זה לא מוביל לכדורגל אטרקטיבי מול יריבות נחותות שזה עיקר המשחקים. היא לא קבוצה מספיק מבריקה כמו שאני רוצה לראות את יונייטד. אני חושב שצ'ולו מאמן זהיר בבסיסו.
פוצ'טינו עדיף בהרבה למה שיונייטד צריכה אם אתה מחפש מאמן שבא מקבוצות דרג ב', למרות שלצ'ולו יש בהחלט יותר הצלחות.

שוב אין מקום למנג'רים עם פילוסופיות הגנתיות מובהקות ביונייטד.