מנצ'סטר יונייטד 2017/18-מוריניו מכה שנית

לאור הכדורגל המזעזע שאנחנו מציגים ובנסיון לגייס קהל אוהדים חדש.בין 400 ל800 מליון בקהילה.
אני תוהה מתי נעבור לשחק בגרביוני רשת

 

ברכות לקפטן ולנסיה על הופעה מס' 300 בפרמייר ליג. גם הראשונה הייתה מול ניוקאסל, בהפסד חוץ 2:1 של ויגאן ב - 19.8.2006

 

אגב מול מידלסברו גם ספגנו את שער הבית האחרון מאופן פליי.
אני חושב שזלאטן היה גורם בכיר לנתון שהצגת. הגביל את המשחק שלנו והפך אותו לדי חד מימדי, במקום לתת חופש ביטוי לשחקנים כמו ראשפורד ומרסיאל. אז היינו הרבה פעמים מגרדים את השיוויון או סופגים אחרי הליכה אחורה, אבל לא היה לנו מגוון רעיונות.

 

מי ישמע ביותר מחצי שנה שזלאטאן לא שיחק הפגנת איזה יכולת מדהימה לחזור ממהפכים.

אבל אתה בטח תגיד לי שזו הרוח של זלאטאן שעדיין בראש של השחקנים ולכן הם לא משתחררים.

 

בוא נגיד לא הרגשתי בחסרונו במקרה הטוב. במיוחד נגד צ'לסי ב- 2:0.
והעונה איפה בדיוק הרגשנו בחסרונו?

 

במקרה הטוב(ואני מחמיא פה) אנחנו משחקים את אותו שיט ששיחקת איתו כשמשהו קטן לא דופק בתוכנית משחק שלנו או כשאתה פוגש יריבה שהיא מעל לרמת הווסטהאם של הליגה.

העמסת עוד איזה 250 מליון לישט על הכתפיים בקיץ ועם כל זה זכית להגיד שלום לאליפות בנובמבר כשאשתקד זה קרה בתחילת אוקטובר- בלי ספק, הישג להוסיף לרזומה לצד הטריפל מהעונה שעברה.

 

בשליש הראשון של המשחק שיחקנו מגעיל .רפא הכין את קבוצתו מעולה,לחלוטין לא נבהל ולחץ את כל הקבוצה שלנו אחורה.
המערך האחורי נתן הופעה מזעזעת.פוגבה עד לשלב הזה היה חלש להחריד ואני סבור שזה היה כתוצאה מהחשש לברך שהחלימה (אבל לוקח זמן למוח לשחרר אותך מנטלית מהידיעה שהברך כבר לא פצועה ואתה יכול לשחק כרגיל )
ובכל זאת ולמרות תחושת הבאסה מהיכולות שלנו ובמקביל מהריצה והאיכות של הסיטי שהם ללא תחרות בשלב זה.
קרו אתמול שני דברים טובים 1..חזרנו מפיגור!! 2. ספגנו את השער הראשון בבית.
כל זה היה נכון בשליש הראשון של המשחק אולם לאחר מכן ועם החזרה מהפיגור זו היתה יונייטד אחרת.
הרבה יותר מחוברת.הרבה יותר רוצה.נכון, זו רק ניוקאסל אבל היו לנו רגעים יפים של כדורגל איכותי. אני מקווה שתהיה לזה המשכיות.

 

לא יודע מה אתכם,שמחתי מאוד לראות את זלטן חוזר לשחק. זה כח התקפי שעוד יספק מספרים העונה.

 

4-1 קל, היה צריך להיגמר לפחות עם 5 אבל השופט החליט שהוא לא שורק לפנדל גם אם קירן קלארק לוקח את החולצה של לוקאקו איתו הביתה.

מה גם שאם הייתה לנו שיטה אמיתית כנראה שהיינו נותנים להם 6-7.

ניחא, הלאה, תוצאה סבירה.

 

תוצאה סבירה? ניוקאסל עד למשחק מולנו ספגו 10 שערים בלבד בכל העונה. הניסיון להמעיט מיכולת הקבוצה בניצחונות במסגרת המגמת אנטי מוריניו כבר גורמת לכך שכותבים כאן אונסים את המציאות. אתמול הייתה אחלה הופעה וניצחון מרשים מאוד, אם זאת הייתה סיטי היו מדברים על עוד הופעת מופת של המכונה המשומנת של פפ, כשזה מוריניו אז ניצחון של 4-1 שהיה גם יכול להיות בקלות 6 ו 7 זה תוצאה סבירה ועדין אין לנו שיטה אמיתית.

 

האמת היא איפשהו באמצע. אני לא שייך לאף מחנה כאן. אתמול היה ניצחון יפה, בלי אבל. אחלה משחק, כן ירבו. האם זה הכדורגל הקבוע שאנחנו מקבלים כדי לתת פידבק חיובי על דרך? את זה קשה להגיד שבמשחקי החוץ אנחנו עולים כדי לעשות תיקו ולהרוג את המשחק. גם קבוצות פחות טובות מידי פעם משיגות ניצחון רב שערים, אבל זה לא מעיד על דרך כל עוד זה לא נראה ככה לפחות כל שבוע שני (לא דרשתי את זה כל משחק, אני הכי עדין שאני יכול). עם סגל כמו שלנו זה מאכזב לראות שאפילו לא מנסים במשחקי החוץ לשחק כמו אתמול והמאמן צריך לתת את הדין למה לשחק תמיד בפחד מחוץ למנצ'סטר. אז כן יש לנו דרך, אפילו 2. יש את הדרך של משחקי הבית ששם אנחנו מעיזים להשתמש בנשק שלנו (ויש לנו הרבה) ויש את הדרך השניה במשחקי החוץ שאנחנו משאירים את כולם לשחק הגנה. אז לטענה שיש דרך, אני מסכים.

הדרך במשחקי הבית תואמת את רוח המועדון וקליבר הכישרון בקבוצה. הדרך במשחקי החוץ תואמת לקבוצת תחתית ולא מתאימה לרוח המועדון. זה מקלקל לא רק בגלל שזה נראה רע ולא מתאים למעמד, אלא גם עשוי לא להספיק בצבירת הנקודות למקום הראוי עם סגל כמו שלנו (מקומות 1-2).

 

צריך לבדוק את הנושא של משחקי חוץ עכשיו כשפוגבה חזר.
ההשפעה שלו על המשחק ההתקפי שלנו, גם מבחינת מספרים אבל לא פחות חשוב מבחינת אסתטיקה ומשחק יפה היא אדירה. בהגנה לפוגבה יש ימים רעים, במחויבות יש לפוגבה ימים רעים, גם בניהול המשחק יש לפוגבה ימים רעים, אבל כשפוגבה במגרש, גם בימים הרעים שלו, אתה מקבל שחקן שמסוגל לתת את המסירות הנפלאות האלה מאגף לאגף או על פני 30 ו 40 מטר שמצד אחד פותחים את המשחק ומצד שני גורמים לך להנאה גדולה. וגם מבחינת מספרים, בהרבה משחקים שהוא רע פוגבה עדין כובש ומבשל כי יש לו ארסנל גדול של יכולות התקפיות.
נכון שאסור לנו להיות תלויים בשחקן אחד כל כך מבחינת התרומה שלו להנאה שלנו מהמשחק, מבחינת התרומה שלו למשחק היפה, אבל זאת המציאות, ובמובן הזה החזרה של פוגבה היא סופר משמעותית.

 

הלוואי וזה היה רק הוא, אבל באמת שניתן לראות ניסיון לשחק ממש הגנתי כמעט נגד כל יריבה בחוץ. ניחא יריבות גדולות אחת לכמה זמן, אף אחד לא היה מתלונן, אבל לא כך הוא הדבר. מותר כאמור לדבר כאן כבר על דרך, שהיא לא דרך מוצלחת וראויה לסגל כל כך יקר. פוגבה במקרים הללו לא אשם שההוראות הן לצופף מאחור.