אם יורשה לי לפתוח את הדיון על המפגש מול מילאן אני חייב להגיד שאם כל הכבוד לנסיעה לסן סירו ולאפשרות לנקום במילאן על אותה הדחה לפני מס' שנים המשחק הקרוב הוא בעיקר המפגש עם בקהאם עבורי. שחקן שמאוד הערכתי ביוניטד, שמאוד אהבתי, ושחשבתי שהתגברתי לחלוטיין על העזיבה שלו לאור ההצלחה של רונאלדו אצלנו והעובדה שעברו מאז העזיבה לא מאת שנים. אבל טעיתי. הסימן הראשון היה אותו צילום מפורסם של בקהאם חוגג את השער השני של האגריבס מול ארסנל, כבר אז משהו בפנים אמר לי שהנושא לא סגור. ואז באה הפרסומת של ספורט 1 או ספורט 2 לליגה האיטלקית. הרעיון של הפרסומת היא להראות שהליגה האיטלקית הופכת להיות הטובה בעולם. ואיך הערוץ החליט להעביר זאת? הוא לקח סרטונים של בקהאם מכל הזמנים ביוניטד, מכל המשחקים הגדולים, מכל הזמנים שמי שראה את בקהאם ישר קישר אותו ליוניטד, ואז באופן הדרגתי עברו לבקהאם כשהוא לבוש במדי מילאן. ישר עלו בי רגשות מסוימים. לא יודע אם הרגשה של פספוס, של שחקן שהיה צריך כמו גארי, גיגסי וסקולס להיות איתנו עד היום ולספק לנו רגעי אושר עד היום, או סתם הרגשה של אהבה מהעבר שאתה רואה אחרי שנים ואתה יודע שלעולם לא תתגבר לגמרי. קשה להסביר את ההרגשה, גם אחרי שנים שעברו. החולצה הראשונה שקניתי של היוניטד הייתה של בקהאם, השחקן הראשון שהזדהתי איתו היה בקהאם, ולמרות השינוי שבא עם החתונה עם ויקטוריה עדיין בקהאם מסמל עבורי את השנים הראשונות שלי כאוהד יוניטד. לא יודע איך אני ארגיש לראות אותו משחק מולנו במדי מילאן, מה שכן, זה יהיה קשה בצורה בלתי רגילה.
אני זוכר דווקא צילום של בקהאם חוגג את השער האחרון של רונאלדו נגד ארסנל בגומלין חצי גמר ליגת האלופות. וכמה שזה היה מרגש ומחמם את הלב. בקס היה אגדה, לא משנה כמה ינסו להפוך את זה, להכניס את סיפור ויקטוריה שבלי ספק פגם בקריירה שלו, לקרוא לו הכדורגלן הבינוני הטוב בעולם. אני זוכר את רגע העזיבה שלו כאילו היה אתמול. את הפרסומים על העזיבה הצפויה, את הצמד נגד ריאל כשקם מהספסל וגרם לי להאמין שישאר (מחשבות של ילד נאיבי ואוהב). אגדה היה וישאר - וגם יקבל יחס כזה באולד טראפורד בעוד חודש.
אתם צריכים לקוות שתראו את בקהאם כמה שיותר כי זה אומר שנשחק בהרכב לא חזק שלנו או להיפך - נזרוק אותו במקרה חירום שיעיף כדורים לרחבה ורוב הסיכויים שלא ייצא לנו כלום מזה. אני מקווה שיקבל כמה דקות בסיום של כל משחק רק בשביל הקטע, כשלא נהיה בלחץ. כמובן שזה מאוד לא סביר.
משה,בהמשך לעניין של בקהאם שהעלת,בהחלט מגיע לו דיון. הפעם הראשונה שראיתי את בקהאם מקרוב היתה אחרי אימון של יונייטד בקליף אי שם ב 1994, חיכיתי ביחד עם עוד איזה 20 איש בקור מקפיא שהשחקנים ייצאו החוצה למכוניות שלהם בכדי להצטלם איתם. מכל הצעירים שהיו לנו אז סקולס וניקי באט היו המוכרים יותר, עם באט הצטלמתי,את אח שלי צילמתי עם סקולס(לאחר מכן שלחנו את התמונה עם מכתב על הטיול שלנו למגזין הרשמי של יונייטד והם פירסמו זאת,את המכתב והתמונה של אחי עם סקולס) ולדיוויד בקהאם אף אחד לא התייחס,אח שלי אמר לי תזכור אותו כי הוא הולך להיות כוכב גדול, את המעקב אחריו הוא עשה מהדיווחים של הפאנזין של לפני כל משחק שהיינו מנויים עליו ושם תמיד היה עדכון על קבוצת הנוער והריסרב, הסתכלתי עליו ואני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול,בחור יפה תואר שהריץ בדיחות עם איזה גארי נוויל אחד אבל אף אחד לא ניגש אליו,לא ביקש חתימה או תמונה...מי חשב ששנים לאחר מכן הוא לא יוכל ללכת ברחוב כאחד האדם. יותר משחקן מדהים שהוא היה,הוא אוהד של יונייטד,מבטן ולידה. באחד מצילומי הווידאו שהתפרסמו עליו כילד בגיל 12 הוא מופיע באיזו תוכנית בוקר בטלוויזיה לאחר שזכה בתואר השחקן המצטיין בטורניר מטעם בית ספר לכדורגל של בובי צארלטון, הפרס היתה נסיעה לברצלונה ופגישה עם גארי לינקר,אז שחקן ברצלונה והחלוץ האנגלי הטוב ביותר, המרואיין רצה לדעת איך היה להיפגש עם לינקר ובקהאם ענה שטוב אבל הדגיש פעמיים שהוא נפגש גם עם מארק יוז,אז שחקן ברצלונה כי זה היה חשוב ומרגש בעינייו עוד יותר ויוז הרי היה שחקן של יונייטד לפני כן. מדי פעם שאני רואה ווידאו/די וי די של סיכום עונה מהעבר אני נזכר באיזה שחקן עצום הוא היה עבורנו עם כמות בישולים שלא הפסיקה,עם שערים נהדרים ויחד עם זה מלחמה כאילו היה שחקן אפור ולא אחד הכוכבים הגדולים על הדשא. אני מעדיף לשכוח את הסוף שלו אצלנו,את הקרע עם פרגוסון, ממש כמו הביטלס יש הרגשה שיוקו ויקטוריה אדאמס אונו לקחה אותו מאיתנו,טימטמה לו את השכל במשך כמה שנים, מכשפה. הוא יקבל קבלת פנים של מלכים באולד-טראפורד כיאה לשחקן עבר ואוהד לתמיד שלנו.
בהמשך לכל מה שנכתב פה על בקהאם, על היותו אוהד גדול של מנצ'סטר יונייטד, על כך שהיה שחקן מעולה ותרם רבות על המגרש אני רוצה להוסיף גם שבקהאם הוא השחקן(או אם תרצו הכוכב)בעל האגו הכי קטן בעולם. לא משנה כמה סופרסטאר הוא היה, לא משנה באיזה גיל ולא משנה באיזה קבוצה תמיד כשהוא על המגרש הוא התנהג כאילו היה אותו נער בן 17 שהרגע עלה להופעת הבכורה שלו מהספסל, תמיד רץ, תמיד יורד לגליצ'ים על כל כדור אבוד, אף פעם לא כעס כשהוחלף או כשהחליף לא משנה מה הייתה הדקה או התוצאה. בקהאם אחד השחקנים האהובים עליי ואני עדיין מדחיק שהוא עזב, חבל שהוא עזב בצורה שהוא עזב אבל זה אף פעם לא הפחית מכמות אהבה של האוהדים אליו, גם כשיגיע עם מילאן וגם כשיגיע בגיל 80 לאולד טראפורד תמיד יקבלו אותו באהבה הכי גדולה שאפשר לקבל.
http://www.manutd.com/default.sps?pagegid=...&newsid=6646285 האתר הרשמי העלה סקר לבחירת השער היפה ביותר של הכובש השני בטיבו שלנו העונה. אני, כמו הרוב, הצבעתי לדיאבי.
את דעתי על הכושר בו מצוי אנדרסון בחודש וחצי האחרונים אמרתי כאן לא פעם ואני עדיין עומד על כך - אנדרסון בכושרו הנוכחי לא שווה סגל ובטח שלא הרכב. בזמנו כשהתווכחתי על כך עם אריאל וטל כצפוי זאת נשמעה כהגזמה ובאותו זמן אנדרסון גם קיבל קרדיט לא מבוטל למרות יכולת פושרת בלשון המעטה מפרגי, וכעת אני מתקשה לזכור את הפעם האחרונה בה שותף במשחק שלנו. לפרגי נמאס כמו שנמאס מנאני בזמנו ובצדק. אני בכל מקרה לא מודאג יותר מידי, יש לנו מספיק אופציות באמצע ואולי הייבוש הזה, אפילו לא ספסול, של הברזילאי יביא לשינוי כפי שקרא עם נאני.
אני חושב שאתה מגזים, זה שנאני עבר ניתוח להשתלת מוח בתקופה שלא שיחק לא הופכת את השיטה הזאת לשיטת קסם שמחזירה כל שחקן לכושר.
התווכחת איתי? חבוב, כל הדיון ההוא התחיל בעקבות הודעה שלי שאנדרסון פשוט לא מספיק טוב. כן, טל התווכח איתך, אבל אני הייתי בצד שלך.
גורג' אז בוא תספר לנו מה חריג בין פרגוסון לאנדרסון שמעבר לעניין המקצועי? הוא לא שיחק כמה וכמה משחקים,היה אמור לשחק בריסרב לפני שבוע בכדי לחזור לעצמו אבל המשחק נדחה, אין טעם סתם לקחת שחקן אם אין לו סיכוי לראות דשא וכשלפניו יש כאלה שצברו יותר דקות משחק, כולל אפילו גיבסון. לא טרגדיה,לא גירושים,חלק מהעונה.
כנראה התבלבלתי בינך לבין מישהו אחר, טעות שלי. אורי, כן, הקצנתי, אבל אני מוצא הרבה קווי דמיון בין המצב של נאני לזה של אנדרסון. אולי תקופה כזו של חודש שהוא לא משותף (אני חושב שמאז המשחק באיסטלנדס הוא לא היה אפילו בסגל) תסדר אותו קצת. אני רואה רק תועלת בכך.
ברור שעבר משהו בין פרגי לאנדרסון - או, פשוט עברה לפרגי הארה לגבי אנדרסון. "שיטת נאני" היא לא שיטת פלא, אבל הגיע הזמן שאנדרסון יוציא ממנו קצת יותר, אחרת הוא מביא לעתים יותר נזק מתועלת. לגבי וידיץ', באמת נמאס. לא שהייתי רוצה לראותו אותו משחק מחר - לפרדיננד אין הרבה משחקים בחודשים האחרונים, ואני מעדיף שאוואנס ישחק לצדו מאשר עוד שחקן שלא שיחק תקופה. אבל אחרי שהוא אמור היה לחזור מול ארסנל ולא חזר בגלל פגיעה חוזרת, ואחרי שאמור היה לחזור נגד פומפי ולא חזר, יהיה נחמד לדעת מה קורה שם.
