מכבי נתניה 2020/21: מתי אלמד לבחור נכון?

סה"כ השורה התחתונה שלו סבירה.
הוא כן מקדם אצלכם שחקנים צעירים שזה משהו שחשוב אצלכם.

הייתי נותן לו גם את העונה הבאה.

 

גם על ראובן עטר אמרו שהוא מקדם צעירים. בכלל, בישראל "לקדם צעירים" זה פשוט לתת להם לשחק, כשהשאלות האם וכמה השחקנים הצעירים מתקדמים בכלל לא עולות לדיון.

 

שנים שאני כותב כאן שהחלוקה השרירותית של הליגה לשתי קבוצות לא שוות של 6 ו-8 לא באמת יכולה להגדיר עונה של קבוצה - הצלחה או כישלון. ובכל זאת, מה שמטריד אותי זה לא הפלייאוף שמכבי נתניה תשחק בו, אלא כמה מכבי נתניה הייתה צריכה לשלשל כדי לא להיות בפלייאוף העליון והאופן שבו היא הצליחה לחרבן את זה.
לפני עונה, במאבק ישיר על הפלייאוף העליון נגד הפועל חיפה, הקבוצה נחנקה ולא הצליחה להכריע את הפועל חיפה.
לפני שתי עונות, כשהקבוצה נכנסה לפלייאוף כשהיא מבוססת במקום השני, היא נחנקה במאבק על אירופה והפסידה את כל המשחקים המכריעים.

זה לא הפלייאוף העליון או התחתון כמו שזו הידיעה שמכבי נתניה לא מסוגלת להתחרות על כלום, גם כשהיא בעדיפות על המתחרות שלה. זה מעצבן, מטריד ובעיקר מדכא. זה גם לא רק במאבקים על הקצפת והדובדבן, אלא גם על הלחם. כמה מאבקי תחתית מכבי נתניה שרדה בליגת העל? אפס. אם זה מגיע לישורת האחרונה והקבוצה לא הבטיחה את המקום שלה בליגת העל, זה ברור לכול שהיא תמצא את הדרך לרדת ליגה.

 

היינו פעמיים במצב קשה ונשארנו. כמובן שזה המיעוט אל מול 4 ירידות.
אורי מלמיליאן וגידי דמתי הגיעו במצב מאוד קשה בעונת 1999/2000 והשאירו את הקבוצה בליגה.
ורוני לוי הגיע ועשה בליץ כדי לברוח מהתחתית בעונה שהיה כתוב עליה ירידה.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

רוני לוי הבטיח הישארות הרבה לפני.
עם אורי זה באמת היה יותר קרוב אבל גם איתו הגענו למחזור האחרון כשאנחנו 99% בטוחים.

אני עדיין מחכה למשחק של now or never שננצח

 

זה קצת מצחיק אותי אבל לאוהדי נתניה יש מן איזו תחושה שהם האוהדים המסכנים היחידים בעולם.
כשהגעת לגמרי גביע גם השלבים בדרך היו now or never. נצחונות בפנדלים בגביע.
גיבנת של מינוס 9 שאין לך כמעט מקום לטעויות במשחקים הראשונים.
מדברים על גמרי גביע שלא לקחנו... כאילו שהפסדת איזה גמר כמו ב״ש נגד הפועל ר״ג... שבאת בעדיפות ברורה ופייבוריט לזכייה.
נגד בני יהודה היה כואב אבל אגלה לך משהו שאני מניח שאתה מודע אליו- לא שמעתי פרשן אחד נייטרלי שהימר על מכבי נתניה.
וזה לא שחטפת שיוויון בתוספת זמן... חטפת בדקה 82... קורה בכדורגל... ושורה תחתונה כבשת שער ושיחקת חרא והפסדת בפנדלים.
בואו לא נעשה מזה באירן מנכן ב 99.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

אין כמעט שום סיכוי שתגיע לגמר גביע פייבוריט מוחלט. בשנים שאני אוהד כדורגל זה קרה לקבוצה בסדר גודל שלנו אולי 3 פעמים ואני לארג׳.
ב״ש שהזכרת, ק״ש מול הפועל ר״ג שאלו עדיין 2 קבוצות מאותה ליגה וסכנין מול הפועל חיפה שהיתה קבוצה אדירה בלאומית ואני בכלל לא בטוח שלא היתה פייבוריטית בעצמה. זהו.
עריכה: טוב גם קש מולנו שהפערים היו גדולים בהרבה מבגמר של סכנין שהיתה קבוצת תחתית די מחורבנת.

כל שאר הפעמים שהרצליה או אשקלון הגיעו לגמר הן קיבלו קבוצות שהיו מיועדות לקחת את התואר גם ככה.
לקבל את בני יהודה בגמר בשבילנו זאת הזדמנות של פעם בחיים.

נכון שאפשר להסתכל על כל שלב בגביע ככזה שאין ממנו חזרה אבל עדיין כשאתה מודח מהשמינית, בצורה מאכזבת ככל שתהיה, אתה יודע שתוך שנה שנתיים תחזור למעמד הזה. כמה שנים עברו עד הגמר נגד ק״ש? כמה שנים יעברו עד שתיאבק על אירופה?
אז נכון שפלייאוף עליון או גביע הטוטו לא מעניינים אותי יותר מדי אבל בסוף זה אופי של מועדון, כשאתה רגיל לא לנצח משחקים כאלה אז אל תצפה פתאום בגמר גביע להצליח להתגבר על קבוצה שהיא ״רק״ ברמה שלך.

 

זה לא אופי של מועדון. זה אופי של אוהדים.
שכשמגיעים לפלייאוף עליון זה לא באמת מעניין אף
אחד וזו שמחת עניים. כשמפסידים במשחק העפלה על הגעה לפליאוף עליון אז זה פתאום אסון ומראה על חוסר אופי.

זה מזכיר לי שכשמכבי נתניה זוכה באליפות בכדורגל חופים אז כל הלוזרים יוצאים מהחורים ודואגים לנפנף(רק ה׳ יודע למה ומה זה נותן להם בחיים) שזו בכלל לא מכבי נתניה.
רק קוראים לקבוצה מכבי נתניה והסמל על החולצה הוא אותו סמל אבל ״הם לא באמת קשורים אלינו״.
אבל כשמכבי נתניה בכדורגל חופים מפסידה בגמר יוצאים שוב העכברים מהחורים ומספרים כמה אפילו שם מוכח כמה המועדון הזה לוזר.
אז תסלח לי- מי שלוזר זה האוהדים.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

אנחנו יכולים להגיע לפלייאוף עליון, לאירופה ולהישאר בליגה אבל זה תמיד יקרה מראש.

לא ננצח את הפועל חיפה או את חדרה במשחק הזדמנות אחרונה, לא ננצח את מכבי תל אביב כדי להגיע לאירופה ולא ננצח את ב״ש כדי להישאר.
אז כן, יש פה אופי של מועדון שכמובן מקרין גם על האוהדים שפשוט לא חוו שום דבר אחר.

לא יודע אם אנחנו הכי מסכנים בעולם, ראיתי סנדרלנד וירדו לי דמעות בחלקים מסוימים כי זה כאילו הפיקו את זה עלינו, אבל בארץ, מבין הקבוצות עם הפז״מ שלנו בליגת העל, אני די בטוח שאנחנו הכי מסכנים כשהפועל פתח תקוה נותנים פייט.
על התל אביביות, חיפה ובית״ר אני מדלג.
ב״ש אחרי העשור האחרון אין מה לדבר.
הפועל חיפה, אני אפילו לא מדבר על האליפות. אתה מסוגל לנצח גמר בטדי?
אתה מדמיין ניצחון על מכבי תל אביב כמו של בני יהודה? בחצי לעבור אותם כמוהם אתה יכול?
כמה פעמים ניצחנו קבוצה נורמלית בגביע בכלל? ב״ש בפנדלים, בק״ש ואת חיפה במגרש שלא קיים מגול של שחקן צעיר שתכף פורש. מה היה חוץ מזה, הפנדלים בטדי עם יהודה בוארון כשאוחנה עוד שיחק?
אפילו קבוצות כמו הפועל ר״ג, סכנין וק״ש ראו הרבה יותר מאיתנו, אתה קולט? זה בערך כמו להגיד לילדים של היום שאיכסל ועפולה ייקחו תואר לפני מכבי נתניה.

הקבוצה הזאת מקוללת.

 

הפועל פ״ת לא נותנת פייט. היא מוכיחה שיכול להיות הרבה יותר גרוע.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

ושוב, היא לא מקוללת. היא לא משופעת בכסף. וכשהיה כסף(וגם לא ברמה של תקציב ראשון-שני-שלישי בליגה) מיד היית בקדמת הבמה.

לגנוב גביע זו לא חזות הכל ולא יהפוך אותנו ממועדון כושל למצליח. הוא ייצר שמחה רגעית ענקית ותחזור להיות בדיוק מה שהיית קודם.

האהבה לכדורגל זה הקו המנחה לרוב אוהדי הקבוצות בעולם.
לכן כששיחקנו כדורגל טוב עם סלובו וברדה נהניתי. ושכשיחקנו כדורגל רע סבלתי.
בעונת הגמר בגביע המון משחקים היו סבל.
באציריי תופס יום ניצחת. באציריי משחק כמו תחת לא תשים גול שנתיים. גיא מלמד זה השחקן הכי מלהיב שלך. כמה עלוב...
אליפות לא תיקח. גביע יש יותר סיכוי לקחת עם כדורגל חרא.
תן להנות מכדורגל.
תן להתקדם צעד אחר צעד עם שחקנים צעירים.
כשיבוא מישהו שיתן פייט לגולדהאר ושחר דבר איתי במושגים של ווינרים ולוזרים.
בשבילי לסיים פלייאוף עליון זה חרטא. לא מזיז לי בשיט, לא מדד לווינריות ולא מוצא קשר בין המשחק בחיפה במחזור ה 26 ב 2021 לחצי גמר גביע שנגיע בעוד שנתיים ולהשפעה שלו על הסיכוי לנצח. נטו איכות של חלוץ לבוא מול השער ולכבוש במצב שיהיה לו או שוער שיקח פנדל בדו קרב פנדלים.

Sent from my iPhone using Tapatalk

 

או שכן או שלא... אנחנו לא אוהדי כדורגל רק בגלל התקווה הזו. יש אוהדי נתניה שהתעשרו מאוד(ואני לא מדבר רק על תשובה ונהנה מאוד בתחילת דרכו מההכרה ומהקשרים שייצר דרך מכבי נתניה) וזה לא שהם קפצו להציל את העגלה גם ברגעים הכי קשים שלה(מלבד אייל סגל ועוד כמה אנשים שלא בטוח לאן היו מנווטים את הספינה)- האהדה שלי לא אמורה להיות תלויה בשגעון של אנשים שהתעשרו או פילנטרופים בעולם שאוהבים את ישראל ויבואו דווקא למכבי נתניה. מכבי נתניה מועדון בכיר בכדורגל הישראלי עם או בלי לקחת תארים. יש מאחוריה עיר שלמה(והרבה מעבר לזה כשמסתכלים על הרכב הקהל ומאין הוא מגיע וזה לא רק מהאזור) שעומדת מאחוריה בהצלחות. יש כמה אלפים שחיים ונושמים אותה- לפעמים יבואו. לפעמים לא יבואו. אין אף קבוצה בארץ שכל כך הרבה שנים לא חוותה תואר ועדיין יש לה כזו קהילה סביבה.

אני והכמה אלפים האלה בכל מקרה נהיה שם כי כנראה המחלה הזו חשוכת מרפא.
ולא שאני פנאט...
והלואי שהשנת קורונה הזו בה התרגלתי לשבת בבית תעזור לי למשוך עוד קצת בבית. אין בי רעב לחזור ליציע. הכדורגל הישראלי רקוב ועקום. קודם כל באיך שהוא מתנהל ובמי שמנהל אותו.

ובזה שמחיר נקוב בכרטיס הוא 80 ש״ח ואין לך דרך כרגע להמנע מלקנות את הכרטיס הזה ב 93 ש״ח ועוד בשביל לראות מה בדיוק???
שופט שבא לחרבן עליך?
את הפועל ת״א ״הגדולה״ גונבת גול בהתקפה הראשונה שהיא עוברת את החצי מפנדל הזוי ומחצית שלמה לא מנסה בכלל לעבור את החצי?
לראות את השוער של חדרה מקבל צהוב על משיכת זמן דקה 20 וזה רק עוזר לו ב 70 הדקות הנותרות כי אין סיכוי שיקבל על זה צהוב שני?

לכולם כאן בא להקיא אבל חיים עם זה ואם מישהו בא לנסות לעשות שינוי אומרים לו- אבל ככה זה... פתאום מפריע לך שאבי לוזון מסתובב על הדשא ולוחש באוזן לשופט במקרה הטוב וצורח עליו במקרה הרע?

נקווה לימים טובים יותר מהרבה בחינות.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

גם לכם הייתה תקופה יפה עם יאמר, מה שלהפועל פתח תקווה או הפועל ירושלים למשל לא הייתה.
ברגע שיש כסף וסגל מקצועי איכותי יהיה לרוב הצלחות, ועובדה שעם יאמר סיימתם כסגנית מספר פעמים וגם טעמתם את אירופה.

 

בניסיון קר וצלול לראות מה טוב באמת לטווח הרחוק, אתה צודק, אבל יש בזכייה בגביע המדינה משהו מעבר, שלקהל כמו שלנו היה עושה פלאים מכל הבחינות, כי זה רגע שאנשים היו לוקחים לכול החיים ועל רגעים כאלה אנשים היו מוקירים תודה והיו מסוגלים לקחת אוויר לעוד עשור או שניים או שלושה או ארבעה רעים.

בסוף יולי אהיה בן 33. מכבי נתניה ואני זו מערכת יחסים שהתחילה בגיל 5. מגיל צעיר מאוד היא הייתה משמעותית בחיים שלי. 28 שנים ואין לי שום זיכרון ממנה. עד לפני כמה שנים הייתי משוכנע שלא יכול לקרות מצב שבו אני לא אזכה בימי חיי לחגוג עם מכבי נתניה תואר. היום אני מבין שזה יכול לקרות לי וזה מפחיד אותי יותר מכל דבר אחר בחיים. אף פחד אחר, משום סוג, לא מכה בי כמו הפחד למות מבלי לחגוג תואר עם מכבי נתניה.

עוד כמה עשרות שנים אני כנראה אלך מן העולם... רגע לפני שאפרד סופית מן החיים האלה, אני מניח שהרבה תמונות תחלופנה בזיכרוני. של האישה שביחד הקמנו משפחה, של הילדים שעוד יהיו, של הנכדים שעוד יהיו, של אימא ואבא צעירים ומבוגרים, וסבא וסבתא מכל צד, חברים, אנשים שהערצתי בגלל כישרון שהיה להם, את זו שהייתי משוכנע שאחריה אני לא ארצה יותר אף בחורה, ואת הבאה אחריה שהייתי משוכנע שאחריה אני לא ארצה יותר אף בחורה, ואת המורה שאהבתי ואת המורה שלא סבלתי, מקומות שאהבתי, דמויות ממשחקי מחשב ששיחקתי ועוד הרבה תמונות.

ואיזו תמונה תעבור שם שקשורה במכבי נתניה? אני רוצה שזו תהיה תמונה שלא תצא לי מהראש בחיים, מרגע שלא אוכל לשכוח כל החיים. של כל הפרצופים שאני רגיל לראות ביציע בוכים ולא מאמינים שזה הרגע קרה להם, שהאושר הזה שפתאום בא להם בהפתעה מדגדג להם את הלב כל כך חזק עד שהם לא מסוגלים לשלוט בעצמם.
מה התמונה הכי מרגשת שיש לי ממכבי נתניה? את עמרי בן הרוש, מהישראליים הנלעגים בעשור האחרון, מבקיע שער ניצחון שכל המשמעות שלו - קובע מהפך 3:2 על בני סכנין, שגורם למועדון להיפרד מהאצטדיון הביתי שלו בכבוד ומבטיח את המקום הרביעי, שהוביל לאירופה רק בזכות זהות הזוכה בגביע המדינה במשחק גמר שבו מכבי נתניה כלל לא לקחה חלק?
לא מזלזל בזה, אבל זה לא מספיק. זו לא תמונה ראויה אחרי כל כך הרבה שנים. מגיע לי למות עם תמונה הרבה יותר יפה.

אני רוצה תמונה של הנפת גביע. ואני מעז לרצות את זה רק כי ראיתי מועדונים צנועים יותר ממכבי נתניה שעשו את זה.
והמועדון זקוק לזה אנושות. הלב כבר כואב מרוב אכזבות. דור שלם של אוהדים שחי את הקבוצה הזו ברמה היומיומית כבר מתרגל לרעיון שאולי יחיה חיים שלמים ולא יזכה לחגוג עם מכבי נתניה תואר. המחשבה הזו גומרת אותי ואני לא מצליח לשאת אותה.

וזה לא שזכייה בתואר תשמח אותי כפי שבטח הייתה משמחת אותי עד לפני כמה שנים. אני כבר לא אהנה מזה. אני לא חושב שכבר אוכל אי פעם ליהנות מזה, כי מכבי נתניה כבר הפכה להיות כמו מסטיק לעוס בחיים שלי. כבר אין לה טעם, אבל הלסת רגילה לעבוד. ברור לי שהנפת גביע תהיה חד פעמית ולא תמנף לכלום. אבל היה תהיה תמונה. זה כל מה שאני מבקש... תמונה. שלא יקרה מצב שאמות ולא תהיה לי תמונה שתגרום לי לחיוך גדול על הפנים, למרות הידיעה שאלה הרגעים האחרונים שלי בעולם הזה.