ליברפול 2016/17

המשפט הזה נכתב פה על ידי אנשים רק לפני שקאריוס התחיל לשחק, עכשיו זאת כבר דעה לגיטימית לגמרי בעיני ללכת עם מיניולה. למעשה, זה מה שהייתי עושה, אני אשכרה מתגעגע אליו.

 

די כבר עם ההנחות למוריניו. יש כל כך הרבה דוגמאות למאמנים חדשים ששיחקו מול קבוצות הרבה יותר טובות מליברפול הנוכחית עם גישה יותר התקפית והצליחו, וכשזה עם קבוצה עשירה יותר ועם סגל טוב יותר כמו יונייטד אז זה לא מתקבל על הדעת. אפשר לחשוב אנחנו ברצלונה, אנחנו קבוצה עם התקפה די טובה, קישור רגיש ללחץ והגנה מועדת לפורענות. אבל אם לזה אתם שואפים אז סבבה לכם.

Sent from my LG-D855 using Tapatalk

 

קאריוס נראה גרוע כמו מיניולה (אם לא יותר). כרגע לחלוטין לא ברור לי מה ראו בו אבל זה נראה כאילו יש לנו את 2 השוערים הכי גרועים בליגה. כמה זה מעצבן ומתסכל לראות את סופרמן ולחשוב איפה היינו יכולים להיות עם שוער כזה. אני חולם על שוער סולידי, כמה פאקינג קשה זה יכול להיות להביא אחד כזה????
אני חושב שהיה לנו דיי מזל שהם כאלה עלובים\לא ניסו. אני לא חושב שיש לנו את שחקני ההגנה בשביל להתמודד מול הפיזיות שלהם. לא רק פיזיות אלא גם מיקום נכון בכדורי גובה נראה שאנחנו לא מסוגלים במשחק עומד ובמצבים נייחים.

אני חושב שהבעיה הכי גדולה שלנו אתמל היתה במרכז הקישור. הנדרסון ואמרה (שניהם) היו עלובים, אבל זה לא העניין לדעתי. השילוב בינם לא עובד טוב. בד"כ אנחנו משחקים עם הנדרסון אחורי, ווינאלדום שנותן עבודה ולאלאנה כטיפה יותר קדמי. הדבר הכי חשוב שלאלאנה נותן לנו זה התנועה שלו לשטח מלפני הכדור. כשההגנות היריבות מתרכזות בשלישיה הקטלנית שלנו מקדימה, התנועה של לאלאנה מהקישור להתקפה (כשהוא מקדים את הכדור) שוברת את העמידה של ההגנות ונותנת לנו גם את אלמנט ההפתעה וגם יתרון מספרי.
אתמול, קוטיניו שיחק את התפקיד הזה ולמרות שקוטיניו הרבה (הרבה) יותר איכותי מלאלאנה, קוטיניו לא נע לפני הכדור אלא מאחוריו. הוא משחק כשהכדור מולו ולכן היה להם יחסית קל לסגור אותנו. כל המשחק שלנו היה מול הפנים של ההגנה (והקישור שלהם) ולא ניסה לחדור אותו בתנועה לעומק מהקישור.

כשלאלאנה נכנס, ראינו פתאום שאנחנו הרבה יותר מסוכנים בדיוק בגלל זה. עצם התנועה הזאת שברה את השבלוניות.

דוגמה טובה לזה היא במצב של אמרה. מה קרה שם? מאטיפ נכנס לקישור וכתוצאה מזה אמרה עשה את התנועה שאנחנו רגילים לראות מלאלאנה. הם לא היו מוכנים לזה ואמרה מצא את עצמו במצב מצוין ברחבה.
רוב המשחק, זה אמרה זה שהתנהל עם הכדור בתפקיד של מאטיפ (בפעולה הספציפית הזאת) אבל לא היה אף אחד שעושה את התנועה לעומק לרחבה.

זה לא אומר שאי אפשר לשחק ככה. אמרה היה במשחק חלש מאוד, הוא נראה מאוד חלוד.
חוץ ממנו (ואני אמשיך להתעקש על זה) הנדרסון פשוט לא יכול לשחק את התפקיד הזה במשחקים כאלה. הוא לא יאבד כמעט כדורים והוא מאוד אחראי מבחינה טקטית, אבל על מנת לשבור את קווי ההגנה\לחץ צריך לשחק מהר יותר באזור הזה וגם נועז יותר. זה פשוט לא המשחק של הנדרסון שלא מסוגל\מוכן לתת מסירות קצרות קדימה תחת לחץ. הוא יכול לתת ארוכים מצוינים והוא יכול לנווט את המשחק אבל הוא לא ייתן את המסירות הקטנות האלה שיכולות לשחרר את הלחץ וזה גורם להנעת הכדור שלנו להיות יותר מדי איטית וזהירה.

עוד בעיה שיש לנו כשמתגוננים מולנו ככה היא המגינים. מילנר בגלל שש לו רגל ימין (וגם בגלל שעיקר הפעולות ההתקפיות שלו הן הגבהות וזה מיותר עם ההתקפה שלנו והגנה כזאת גבוהה ואתלטית) וקליין שהוא פשוט נכה מוחלט עם הכדור מקבלים לא מעט שטח (במיוחד קליין) באגפים (כי מאנה וקוטיניו\פירמינו) נסגרים חזק ומושכים למרכז אבל הם (בעיקר קליין) לא מסוגלים לעזור לנו כשהם מקבלים את הכדור באגף.

מבחינה אישית, רק פירמינו וקצת לקראת הסוף קוטיניו הראו יכולת סבירה וזה מאכזב (למרות שלא הכי מפתיע). אין לנו שחקנים בסגל (מלבד מילנר) שיודעים מה זה להיות פייבוריטים, לקחת תארים. אני חושב שזה משהו שקלופ יצטרך לתת עליו דגש בעתיד. אין לנו (הם לפחות לא כאלה עדיין) מנהיגים של ממש על המגרש.

סה"כ התוצאה מאכזבת אבל לא נורא. אחרי רצף משחקים באמת רצחני אנחנו במצב מצוין בטבלה.

 

יש לי כמה נקודות, לטובה ולרעה, מהמשחק הזה:
קאריוס ממשיך עם הפאדיחות. אני מוכן לספוג יציאות לא מתוזמנות מספיק לכדורי גובה בגלל "הסתגלות לליגה", אבל זה לא תופס לגבי משחק הרגל שלו שנראה פשוט גרוע. מדי פעם הוא נותן כדורים מדויקים להפליא, אך מה זה שווה כשבכל משחק הוא מספק לנו לפחות התקף לב אחד עם איזו בעיטה לא קשורה לכלום? עם זאת, אני לא מתגעגע למיניולה. כרגע שניהם פשוט נראים חלשים מאוד, אחרי המשחק האחרון מבחינתי זה כבר לא כזה משנה מי יעלה במחזור הבא. רק שלא יעלה לנו בגול.
מרכז ההגנה היה טוב מאוד בעיניי, נכון שיונייטד לא עזרו לעצמם ולאיברהימוביץ' אבל עדיין מאטיפ ולוברן נדבקו לגב של השוודי, הוציאו לו כדורים מהרגליים, הציקו לו. נחמד לראות. לגבי קליין ומילנר אני מסכים לגמרי עם הניתוח של אורן, לא רואה צורך לחזור על זה שוב.
בקישור הנדו, צ'אן וקוטיניו פתחו בפאניקה מוחלטת. יונייטד לחצו גבוה ב-20 הדקות הראשונות והוציאו מכל אחד מהם לפחות איבוד-שניים בתוך החצי שלנו... ככל שהתקדם המשחק הם השתפרו (בעיקר הברזילאי), אבל זה לא היה קרוב למספיק. הנדו הראה את מה שאנחנו יודעים כבר, וזה שעמדת הקשר האחורי פשוט לא לגמרי מתאימה לו. אולי נגד קבוצות אחרות זה עובד יותר טוב אבל עם קצת הייפ מסביב למשחק ואיזה פוגבה מאיים על הגב שלו הוא פשוט פחד להסתובב ולחפש קדימה. צ'אן כקשר מרכזי היה נראה גרוע מאוד, אין לו שום תכונה התקפית שמתאימה לעמדה הזאת פרט לדריבל לא רע, ולפני המשחק העדפתי לראות אותו בעמדת הקשר האחורי. בדיעבד, עם איך שהוא שיחק הוא היה עולה לנו בגול אם היה משחק שם... נכשל גם בפעולות הפשוטות ביותר רוב המשחק. קוטיניו ביום יחסית חלש עדיין היה היחיד, למעט פירמינו, שאיכשהו תיפקד מהקישור והלאה. בעיטה מושלמת וכדור ענק לחברו הברזילאי לא הספיקו בשביל לנצח לנו את המשחק אבל גם לא היה חסר הרבה.
פירמינו לעומתו דווקא שיחק טוב כל ה90 דקות לדעתי, טאץ' נהדר בכדור ותנועה בלתי פוסקת בלעדיו, לצערנו הוא בהחלט לוקה במהירות ושילמנו על זה כשולנסיה הוציא לו את הכדור ברחבה. ואם כבר אני מדבר על מהירות, אז סטרידג' ממשיך להיראות כאילו מישהו שם לו משקולות על הרגליים כל המשחק. חלש מאוד והראשון שאני מוציא מההרכב הזה, אני חושב שהכניסה של לאלאנה רק המחישה את הנקודה שלי ושל אחרים לגביו. מאנה במשחק פושר מאוד, ציפיתי להרבה יותר כשראיתי שבלינד בעמדת המגן אבל אינטיליגציית המשחק של ההולדי התעלתה על האתלטיות והטכניקה שלו.
לאלאנה מהספסל הביא לשינוי גדול מדי, שמעלה אצלי שאלה לגבי שיטת המשחק של קלופ והטמעתה אצל השחקנים (ותשובה, כאמור, לגבי המשמעת של סטרידג'). למה רק כשהוא עלה התחלנו ללחוץ באגרסיביות את הבונקר של יונייטד? למה 60 דקות בלעדיו נראינו חסרי כל תנועה בשליש האחרון? האם אנחנו עד כדי כך תלויים בשחקן בינוני פלוס שנמצא בכושר מצוין? תמוה.

לי זה מרגיש שמוריניו השיג בול מה שרצה, וזה מספיק מבחינתי בשביל להגיד שקלופ קצת פישל פה. מחכים לנו שלושה מבחנים גדולים מאוד בליגה מול קבוצות שעושות לנו צרות באופן קבוע, אם נצא משלושת המשחקים האלה מרוצים, התיקו הזה ייראה כמו תוצאה סבירה בהחלט. אם לא, זה יבאס בהסתכלות אחורה שלא ניצחנו יונייטד אנמית לגמרי כשאנחנו בכושר טוב מאוד.

 

לא פחות משוער אתם צריכים להצמיד לו פסיכולוג.

השוערים שלכם נראים כמו ילדה בת 8 שרואה לראשונה בחייה סרט אימה בחושך.

 

תומר, אני תמיד חשבתי שצ'אן אובר רייטד אצל האוהדים שלנו.
לטעמי הוא די נכה עם הכדור. יש בו פיזיות ולא הרבה מעבר.
אני הייתי משחק איתו אחורי וכרגע גם זה לא כי אני מעדיף את הנדרסון.
כמובן שהוא עוד מאוד צעיר ואולי ישתפר באספקטים במשחק אבל היה הייפ מסביבו כאילו הוא כמעט השחקן הכי טוב בקבוצה.
לאלאנה חסר מאוד כי אין שחקן מחליף שדומה לו בתכונות וכי הוא בכושר הכי טוב בקריירה שלו.

 

אני חושב שמבחינת יכולות טכניות לא חסר לו הרבה. הדברים היחידים שאני יכול להגיד שהוא לוקה בהם באופן מובהק אלה בעיטה לשער וכדורי עומק. הוא מסוגל למסור לטווחים ארוכים, הוא מסוגל לכדרר ולפתוח את המשחק, הוא מסוגל לשמור על הכדור עם הגב לשחקן. עם זאת, ככל שעובר הזמן כך אני מתחיל לחשוב שאולי מהירות המחשבה שלו צריכה להשתפר באופן קיצוני מדי בשביל שיהפוך לשחקן הרכב לגיטימי בקבוצה ששואפת למשהו. תמיד דיברנו פה על בעיה שלו בקבלת החלטות, אך נדמה שבעצם הבעיה שלו היא צעד אחד אחורה, בניתוח הסיטואציות שסביבו במהירות (מה שגורם גם לבחירה במסירה הלא נכונה הרבה פעמים). עדיין מדובר בשחקן עם המון פוטנציאל מבחינתי, אבל גם אני מתחיל להבין שאולי הבעיות שלו יהיו קצת קשות לאימון.

 

ברור, כי קלופ לא מקבל הנחות שהוא מאמן קבוצה כמו ליברפול ועולה למשחק מול יונייטד עם מילנר כמגן שמאלי וקאריוס כשוער ראשון.

 

מהירות מחשבה זה נכון. גם נגיעה ראשונה גמלונית, בורח לו הכדור מהרגל.
לא מתלהב מהיכולות הטכניות שלו.

 

אמרה היה טוב מאוד בעונה שעברה והוא גם מסוגל לתת מסירות עומק טובות מאוד (הבישול לאוריגי נגד דורטמונד למשל). הוא היה עלוב אתמול, אבל לדעתי הוא הראה מספיק אצלנו על מנת שנחשוב שיש לו עתיד טוב מאוד.

אני חושב שהבעיה הגדולה בזה שהמשחק השתנה לחלוטין כשלאלאנה נכנס היא לא שאנחנו כל כך תלויים בו כמו שאנחנו תלויים בשחקן בסגנון הזה בקישור (ניסיתי להרחיב בפוסט הקודם שלי). אין לנו עוד שחקן שמשחק ככה (אולי ווינאלדום) - מחפש ללכת לעומק בלי כדור ומלפני הכדור.

 

הסיבה פחות משנה מבחינתי, לי זה מפריע שנראינו כל כך שונה כשרק שני שחקני הרכב (אחד מהם ביכולת פושרת מאוד מתחילת העונה) נעדרו מהמשחק. קבוצה מאומנת צריכה להיות קבוצה מאומנת עם דרך גם בהיעדרות של שני שחקנים. אני יכול להבין את הטיעון שנתת לגבי היכולת ההתקפית אך לא ההגנתית, לא יכול להיות שרק כשלאלאנה עולה אנחנו מתחילים ללחוץ את ההגנה של יונייטד באגרסיביות שאפיינה אותנו מתחילת המשחק.

יש הסבר ריאלי לעניין הזה והוא שמדובר בהנחיות של קלופ, שלא רצה שנלחץ בטירוף בהתחלה כדי לא להיות חשופים מאחורה. אם זה המצב אז אני לא כזה מבין איך זה לא השתנה מיד בפתיחת המחצית השנייה כשכבר כולם הבינו שמוריניו ויתר על לתת גול במשחק הזה...

 

אמ;לק:

• המיין סטנד החדש הוא שדרוג אדיר לאצטדיון.
• האווירה השתפרה משמעותית בהשוואה ללפני שנתיים-שלוש, אבל עדיין ממש לא הסיגנל אידונה פארק.
• יציעי עמידה ישדרגו את האצטדיון משמעותית.
  
• בפריימרליג הקבוצה דוחפת את האוהדים, לא אוהדים את הקבוצה.
  
• לסטר קבוצת כדורגל משעממת להחריד.
• ממוצע השערים במשחק של ליברפול כשאני לא מגיע למשחק: 4, ממוצע השערים במשחק של ליברפול כשאני כן: 0

למי שאין כוח לקרוא את הגרסה הארוכה שמיד תגיע (לא מאשים אתכם), הנקודות מעלה אומרות פחות או יותר את כל מה שחוויתי מהנסיעה.
אתחיל בזה שלראשונה קניתי כרטיסים לא דרך האתר הרשמי של המועדון, והמחיר בהתאם. 350 פאקינג פאונד לכרטיס. צריך לציין שמדובר בנסיעה ספונטנית למדי (הכרטיסים נרכשו בערך שבועיים לפני המשחק), ככה שלהשיג כרטיסים בדרך אחרת כמעט ולא היה אפשרי. האתר ממנו הזמנתי גבה את המחיר הכי גבוה שנתקלתי בו ברשת, אך לזכותו ייאמר:
1. שיש להם מוקד שירות לקוחות שזמין 24/7 (שהתברר כחיוני לפני המשחק של צ'לסי מול לסטר) 2. ושהסטנדרטים שלהם טובים מאד. הכרטיסים הגיעו למקום, בזמן ובמיקום שהובטח.
מי שאי פעם יחפש לקנות כרטיס דרך אחד מהאתרים האלה, שיזהר מאתרים שמציעים כרטיס במחיר נמוך משמעותית מהמתחרים. נתקלתי בכמה סיפורים על כרטיסים שמעולם לא הגיעו ופיצויים שלעולם לא יתקבלו.

על צ'לסי-לסטר לא ארחיב יותר מידי: היינו בלונדון ביום שבת, התלבטנו בין צ'לסי לבין ארסנל. כמובן שבחרנו במשחק המשעמם והאפור מבין השניים. הסטאמפורד ברידג' חביב למדי, רואים טוב מכמעט כל נקודה באצטדיון (לפחות לאורך המגרש, לא מתחייב לגבי הראות מאחורי השערים). האוהדים נחמדים, הכדורגל משמים אבל לפחות הייתה את הזכות לראות את עדן האזר על המגרש. היה מדהים לראות שבמשחק סטנדרטי למדי הוא לפחות רמה וחצי מעל כל שאר השחקנים על המגרש.
ראיתי שדנתם בזה לא מעט בדיון המחזור, אבל לסטר במתכונתה הנוכחית היא אחת הקבוצות המשמימות שנתקלתי בחיי. ההצלחה שלהם בליגת האלופות על רקע החולשה הנוראית שלהם בליגה המקומית מלמדת על סדר העדיפויות שלהם, אבל אין מחילה לקבוצה שהדבר היחיד שהיא ניסתה לעשות במשך 90 דקות היה לשלוח את וארדי למאבקים חסרי סיכוי של 1 נגד 4.
בעיניי זה רק מדגיש את גודל ההישג הבלתי נתפס שלהם בעונה הקודמת. מוריד את הכובע ואוכל אותו מרוב קנאה.

הגענו לליברפול רק בשני בצהריים, אבל ההתרגשות סביב המשחק לחלוטין הורגשה.
כמעט בכל פינה ברחוב היה אפשר לראות אוהדים עם צעיפים/כובעים/חולצות של ליברפול. מזג האוויר היה מוצלח למדי ויחד עם העובדה שהמשחק נקבע ליום עבודה, בשעה 20:00- גרמה לעיר להיות פקוקה באופן יוצא דופן. המלצה כללית, למי שיש כוח ללכת 4 ק"מ (בהנחה והוא מגיע מנקודה כלשהי במרכז העיר ולא רחוק מכך), ולא זקוק לבלון חמצן בתום ההליכה, ממליץ בחום על הליכה ברגל אל האצטדיון.

המיין סטנד החדש הוא פאקינג דבר מרשים. הוא עצום בגודלו והוא משדרג את אנפילד בצורה שקשה לתאר. הפעם האחרונה שלי באנפילד הייתה בעונת 13/14 בתחילת ינואר למשחק מול האל. גם אז ישבתי במיין סטנד ואי אפשר להתחיל לתאר את ההבדלים.
אומנם אז זה היה טרום עידן השיפוצים, אבל אנפילד הרגיש הרבה יותר מידי כמו שכונת התקווה מאשר כמו אחד מהאצטדיונים המרגשים והמפוארים בעולם. אם תוסיפו לכך את אווירת הנמנום ששררה סביב האצטדיון וגולת הכותרת: העמודים התומכים שייצרו משהו כמו שלושה blindspots תקבלו חווית צפייה מפוקפקת למדי.
אחרי השיפוץ מדובר בעולם אחר לחלוטין. קודם כל המיין סטנד עצום, הגודל שלו פסיכי. הרחבה מסביב ליציע שופצה לחלוטין, הוסיפו פינת "חימום" כשלפני המשחק הקרינו את כל הניצחונות שלנו על יונייטד בשנים האחרונות (איזה שחקן היה פרננדו טורס במשחקים האלה..) המון דוכנים, מופיע חימום של זמר כלשהו על הבמה. בהחלט הצליחו לייצר הרגשה שאתה הולך לקראת משהו מיוחד.
כשנכנסים פנימה מתחילים להבין שמדובר בחתיכת מבנה מפלצתי. צריך לעלות לא פחות מ-5 קומות (וכאן המקום להודות להם על המדרגות הנעות) כדי להגיע רק למרכזו של המיין סטנד. בכלל, השיפוץ מאד ניכר לא רק ביציע עצמו, אלא גם בכל הקשור לגישה אליו, לחנויות, לשירותים ובאופן כללי לחוויה שיש לפני שנכנסים למגרש. למי שזוכר טרום השיפוץ, ואני מניח גם ביציעים שטרם עברו שיפוץ: הכל צפוף, קטן, ובעיקר מאד מאד ישן.

האווירה באצטדיון השתפרה פלאים. בעונת 13/14, הגעתי למשחק בית מול האל אחרי צמד ההפסדים המרגישים למנצ'סטר סיטי וצ'לסי. באתי עם תקווה שאנפילד ירים את השחקנים וידחוף אותם לניצחון. אז אומנם אכן ניצחנו 2:0, אבל זה היה הרבה יותר בזכות גאון הכדורגל לואיס סוארז מאשר בזכות אנפילד. עדיין צרוב לי חזק מאד השירה של אוהדי האל (האל! לא תגידו אחת מהיריבות המושבעות שלנו) השירה של: Where are you famous fans או: this is a library- this is a library.
לא כך הפעם. האווירה טרום המשחק נפלאה, חצי שעה לפני תחילת המשחק רוב האצטדיון כבר מלא.
Field of Anfield road הוא ללא ספק השיר שחזר על עצמו הכי הרבה פעמים. כמעט כל האוהדים שרים אותו ללא הפסקה.
ה- You'll never walk alone היה המרשים ביותר שחויתי במו עיניי.

הדקות הראשונות היו מעולות, אבל ככל שנקפו הדקות והשליטה של מנצ'סטר הורגשה, העידוד נרגע. וכאן חוזר החלק שהרגשתי בכל ארבעת האצטדיונים האחרונים באנגליה שהייתי בהם: איתח'אד, אנפילד הישן, אפטון פארק, סטאמפורד ברידג' ואנפילד החדש:
מי שקובע את טון העידוד וקצב העידוד - היא בראש ובראשנה הקבוצה. קלופ חוזר ואומר את זה לא מעט פעמים ש"התפקיד של הקבוצה היא להכניס את האוהדים למשחק", אבל במשחק כזה אתה מצפה מהאוהדים לתת יותר מעצמם.
המיין סטנד החדש שיפר משמעותית הכל:
את הווקליות, העוצמה, כמות השירים - אבל עדיין אני חושב שאי אפשר להשוות את זה למה שרואים באצטדיונים בגרמניה. על ארגנטינה/יוון/פולין אין בכלל מה לדבר. מדובר בקהל יעד שונה לחלוטין ובחוויה שונה לחלוטין. לא משנה שהמשחק היה באמצע שבוע עבודה, בלילה, בליברפול, עדיין אני מעריך שלפחות 30-40 אחוז מתפוסת הקהל הייתה תיירים (כמוני, אבל היי, אני עודדתי).

חייב, לצערי, לתת מילים טובות לאוהדי החוץ של יונייטד. אם אפשר היה למלא מגרשי כדורגל באוהדי חוץ, אני חושב שהחוויה הייתה הופכת לאחרת לחלוטין. שירים, מעודדים, דוחפים את המועדון שלהם. חבל שאי אפשר לשחק משחקי בית מול אוהדי החוץ.

יש דיבור כבר כמה שנים, שתופס תאוצה בשנה האחרונה, על החזרת יציעי העמידה למגרשי הכדורגל. באמצעות ה-rail stands הסופר בטוחים. הלוואי וזה יקרה, אם הקופ היה עומד 90 דקות אני משוכנע שזה היה גורר איתו שיפור משמעותי באווירה באצטדיון. הלוואי וימצאו לזה פיתרון, כי זה יכול להחזיר משהו שמאד מאד חסר במגרשים היום: אוהדים שבמשך 90 דקות עומדים/קופצים/שרים זה משהו שמאד חסר היום בנוף האנגלי. אפילו בארצנו הקטנה, נטולת תרבות ספורט ועידוד - קיים הדבר הזה. האצטדיונים באנגליה הופכים ככל שחולף הזמן דומים יותר ויותר למגרשי הפוטבול. לא שזה רע, אבל פוטבול זה לא כדורגל.

לזכות אוהדינו, כמעט ולא נשמעו צקצוקים או אנחות אכזבה רבות מדי. דבר שבתור צופים מהבית אני זוכר שנתקלתי בו לא מעט. בעבר כל מסירה לא מוצלחת או הרחקה סתמית הייתה מלווה בקריאות ביניים מרגיזות כאלה. הפעם זה לא קרה בכלל (למעט במחצית השנייה כשהקהל התחיל לאבד לחלוטין את הסבלנות כלפיי אמרה צ'אן). ובדקות האחרונות כשהתחושה במגרש הייתה שאם ייתנו לנו רק עוד כמה דקות אנחנו נצליח להבקיע ושיונייטד רק מחכה שהשופט יסיים כבר את המשחק.

כמה דברים טקטיים שבולטים מהמגרש ולא ברור לי כמה הם בולטים מהבית:
* סטארידג' לא מחובר בשיט: הוא לא באותו עמוד כמו שאר שחקני ההתקפה שלנו. כשהוא צריך לבוא לקבל את הכדור לרגל הוא רץ לעומק. כשצריך לרוץ לעומק הוא עומד במקום. הייתי מתלונן גם על איכות הנגיעות שלו בכדור, אבל אני לא מצליח להיזכר מתי הוא נגע בכדור. זה בעיקר הרגיש כמו מקהלה שכולם קיבלו את השירון המלא, וסטארידג' קיבל שירון בו הודפסו בטעות רק העמודים האי זוגיים.
* לוברן ומאטיפ עומדים מצויין. קראתי את רוב ההודעות בדיון המחזור ובדיון של יונייטד בנוגע לגישה של יונייטד. אגע בזה קצת יותר מאוחר (אל תדאגו, בהודעה נפרדת בזמן אחר), אבל אני חושב שמאטיפ ולוברן לא מקבלים את הקרדיט שמגיע להם. הם מעמידים קו הגנה דיי טוב ומראים תיאום בכלל לא רע בינהם. למעט כדור עומק אחד של פוגבה לזלאטן, התחושה הייתה שיונייטד לא מתקרבת אפילו לאזור הרחבה שלנו. אם תורידו את המסירה של קאריוס לפוגבה, אני לא יודע אם שחקן יונייטד הצליח לגעת בכדור ברחבה שלנו במחצית השנייה.
* אני מנסה להזכר עוד מקרה בהיסטוריה של המשחק בו קבוצה השתפרה כל כך התקפית ברגע שהיא הוציאה את החלוץ הטוב ביותר שלה (על הנייר) והכניסה שחקן שעד העונה הנוכחית הושווה ללא פחות מסטיוארט דאונינג. ממש היה מעניין אותי לראות איך היינו מגיבים אם בדיון של עונת 14/15 מישהו היה רושם: "אי אפשר עם סטארידג' הזה! תכניסו כבר את לאלנה במקומו!". היה קצת הזוי (עם כי מוצדק לחלוטין) לשמוע את האוהדים מתלוננים על כך.

נקודה לסיום, ישבנו בשורה ה-91 מתוך 95 במיין סטנד. הראות נפלאה, אבל קצת מרגיז שאין מסך שמופנה לאוהדים שיושבים שם. אי אפשר לראות לא את השעון, לא את לוח התוצאות, ועוד משהו: אני חושב שכל נושא ההילוכים החוזרים ומסכים שמשדרים בלייב כת המשחק כבר הגיע לעיר ליברפול, הגיע הזמן להוסיף אצ זה גם למגרש.

לכל מי שלא נסע עדיין: מומלץ בחום, רק תוודאו מראש שאני לא מגיע למגרש.
עד כה הספירה עומדת על 3 ביקורים באנפילד, מניין הניצחונות עומד על 1 וכמות השערים עומדת על שלושה. אז אולי אני לא מנחוס כמו גיל, אבל השעמום יכול להרוג אותנו.

 

הכרטיסים נקנו באמצעות אתר לייב טיקטס הישראלי. לא היה לי ניסיון קודם איתם, קנינו הפעם 2 כרטיסים לצ'לסי-לסטר ו-4 כרטיסים לליברפול-יונייטד.
הם הכי יקרים שנתקלתי, אבל מספקים חווית קנייה מוצלחת.