יובנטוס 26/27 :: חולמים על אליפות תחת ספאלטי.

זה עובדתית לא נכון. גם הליגה האיטלקית וגם הנבחרת היו במעמד הרבה יותר גדול כאשר יובנטוס זכתה ב-9 אליפויות רצופות. יותר מכך הניקוד שנצבר באותן שנים גם על ידי יובנטוס וגם על ידי אחרות הוביל לכך שהיו לאיטליה 5 נציגות בצמפיונס.

היום הדבר היחיד שמחזיק את האיטלקית במקום סביר זה ההצלחות בקונפרנס ליג

 

זה יפה לנכס את ההצלחה של אטלאנטה שבנתה את עצמה כלכלית בתקופה שיובה שלטה בליגה לאינטר, מושלם כמו אליפות ממקום שלישי.

 

בהחלט.
כשהכדורגל האיטלקי מפסיד זה תמיד הניצחון שלכם, אף אחד לא חולק על זה.

 

אם אתם לא קולעים אחושרמוטה של בינגו ברכש שלכם - הקיץ הזה - גם בהתקפה, גם בעמדות המגינים, וגם בשוער: אתה תנהל עוד הרבה זמן את הדיון הזה של יובה חלשה הליגה חלשה וכו'.

5 שחקנים. -להרכב ראשון. שבכולם צריך בינגו.

 

הדיון הזה ינוהל כל עוד בראש יובנטוס עומד אדם שאדיש ליובנטוס כמו חברי האינטרנאציונליסט.

זה הרבה מעבר לבינגו ברכש, זה להפעיל כוח במוסדות הרלוונטיים, זה להיות עם סכין בין השיניים מול כל הנבלות שמנסות לתקוע מקלות בגלגלים, זה להתלכלך ולשחק בבוץ, זה לאתגר את מארוטה ואת ההתאחדות ולהבין שינסו לחסל אותך ולהפיל אותך (כמו שאיש אמונו של גראבינה, התובע צינה עשה לאריוואבנה וכמו שהחברים של מוראטי עשו למוג'י וגיראודו) וזה בעיקר לאהוב את יובנטוס, מהלב, לחיות את המועדון ולא להיות אדיש אליו.

 

מה אתה מדבר על אלקן? אני לא מבין.

אם כן אחי אתה חי בעבר. מה שאתה מבקש היה אפשרי בעבר.

יובנטוס זה צעצוע של אניילי. (אניילי-אלקן לצורך העניין). -זה לא הביזנס הראשי. ומעולם לא היה. נכון שבעבר הביזנס הראשי רץ כל כך טוב והשוק היה כל כך בכיס שלהם, שהיה להם הרבה זמן פנוי להשקיע על הצעצוע האהוב.
אבל בעולם הנוכחי, בטח בתעשיית הרכב הסופר דופר תחרותית (ואני כבר לא רוצה לדבר על העתיד. ועוד לאור הפאשלה הנוכחית של פרארי עם הדגם החשמלי הנלעג)... זה כבר לא עולם שמאפשר לקודקודים להשקיע את הזמן והמאמץ, שאתה חולם עליהם, -על הצעצוע שנקרא יובנטוס.
99.99 אחוז מהזמן והמאמצים מושקעים בביזנס של תעשיית הרכב.
איפה שכל יום זה מלחמת עולם.

מי בעידן הנוכחי יכול לבזבז את רוב הזמן שלו על הפעלת קשרים ולחצים במסדרונות ברומא ובציריך. כמו פעם..?

אם אתה רוצה את זה בעתיד שוב,
אז זה יקרה רק ביום שיקנה את יובה שייח סעודי/מהמפרציות... שהנפט (והכסף) יוצא לו מהאדמה... כשהכסף גדל על העצים ויש הרבה זמן פנוי להתעסק בצעצוע.

 

ברור שאני מדבר על האדון צעצוע, אלא על מי. הוא החוט המקשר בין 2 התקופות הכי עלובות בהיסטוריה המודרנית של המועדון.

אני לא קונה את הסיפור על "אין זמן", פשוט אין רצון, כי זה לא מעניין אותו, כי לא אכפת לו, אז שיעביר למי שכן (ולא חסר מי שכן, יש לו כבר 3 הצעות על השולחן, בשתיים מהן הקונצרן אפילו נשאר בעל השליטה).

 

תזכיר לי איך קראו לסבא המנוח שלהם. המיתולוגי. זה שהחליט שאלקן יהיה היורש.

 

כל ה"עובדות" שלך מבוססות על השטות של הקורנפלקס ליג, המפעל המדהים שכדי לנצח בו צריך לעבור את פיינורד האדירה ועל הזכייה של אטלאנטה שבנתה את עצמה בין 2012 ל-2022. בפועל היום הכדורגל האיטלקי בשפל שלא היה מעולם מבחינת איכות, תקציבים, משיכה וכל מה שתרצה.