גם אחרי הפנדל שלא הגיע לנו, גם אחרי הפציעה של צ׳וקוואזה, אין לנו סיכוי. אמרי עושה בית ספר על המגרש לארטטה.
לא להאמין איך פרד, שחקן השנה של האוהדים שמבינים עניין, יכול למכור אותך ב5-10 דקות שהשתן עולה לו לראש. כנראה ראה הרבה סרטונים של קאנטה אתמול. מביך הצורה שאנחנו מתפרקים פה, סולשאייר אפילו לא זורק מילה להרגיע, להחזיק בכדור, להגיד לדוני או ברונו לרדת למרכז המגרש. היה פה חרקירי של 10 דקות שהתוצאה הייתה בקלות יכולה להיות עכשיו 5-1 ומשחק חדש לגמרי.
מה הקשר ביסאקה? כאילו הוא לא חולם ברחבה לפעמים. החורים מגיעים מאיבודי כדור של פרד, כיסוי גרוע של טלס בשמאל וחולמנות של מרכז ההגנה. מעל כולם מאמן שנותן לבליץ הזה לקרות בלי להגיב, בנוהל. ברונו בא לעבוד פה כאילו הגענו בפיגור 4 שערים למשחק הזה, חבל על כל דקה שהריאות שלו נסחטות פה. קאבאני וגרינווד הרסו לו עוד שני בישולים גדולים.
יונייטד קבוצה לא מאומנת לא יעזור בית דין לכן אתה רואה הבדלים מטורפים ביכולת בין מחציות למשל. הכל בנוי על יכולת אישית.
אחד המשחקים הכי מחפירים של יונייטד בשנים האחרונות (ואוהו, כמה היו). ויאריאל אמורה לדלג מעלינו בגמר כמו כמעט כל קבוצה ספרדית שפגשנו אי פעם.
תענוג, כמה רעל אכל אמארי על התקופה שלו בארסנל לעומת הצרצרים שנשמעים בקריאות לפיטורים והסבלנות שארטטה מקבל(עדיין מדברים איתי על תביעת יד שלו...). נוק אאוט מפואר.
