הדיון של נבחרת ספרד: חצי גמר יורו, מפסידים בגמר ליגת האומות

אם הפעילו לחץ כבד על לאפורט לבחור בנבחרת ספרד היה ברור שהוא יקבל זימון. אני חושב שלואיס אנריקה לא בנה על ראמוס כשחקן הרכב ולא רצה לקחת אותו כשחקן ספסל, יותר קל לתת תפקיד כזה לבלם אחר. לא נראה מערך של שלושה בלמים בנבחרת ספרד. טראורה, זימון שאני לא מת עליו - זה שחקן מאוד שונה מהספרדי הטיפוסי של עוד הנעת כדור ועוד הנעת כדור, הוא מהיר וחזק, אולי כמחליף לחצי שעה הייתי זורם. חסוס נבאס עשה הסבה די מוצלחת לעמדת המגן הימני והוא בדרך כלל נקי מפציעות מה גם שכל השאר זה אלתור. קרבחאל שיחק העונה 15 משחקים @DRORIKO, העונה הכי גרועה שלו בקריירה. הוא החמיץ 34 משחקים בגלל פציעה. בכל מקרה השורה התחתונה היא שבכל סגל הנבחרת הזו לא שווה כמעט כלום. זה הסגל הכי חלש שאנחנו לוקחים לטורניר גדול מאז שאני רואה כדורגל. פעם היה חסר 'רק חלוץ', בעבר בעיקר היה חסר בלם עם כל הכבוד להיירו. היום מה?

 

"נאצ'ו, אכזבה בלתי מוסברת", הכותרת ב-AS. אחת העונות הטובות בקריירה שלו הסתיימה בלי זימון לסגל הנבחרת ליורו, בניגוד ל-2018 אז שיחק במונדיאל ואף כבש שער אדיר נגד פורטוגל. שימו לב לזה. מאז השישה בפברואר הוא החמיץ משחק אחד בלבד - בגלל השעייה. יש לו 33 הופעות ורובן ב-2021. לדייגו יורנטה יש 17 הופעות במדי לידס בכל העונה ואריק גארסיה מסיטי רשם 12 הופעות בלבד - שלוש מהן בגביע. אמריק לאפורט גם שיחק פחות מנאצ'ו (27). "ההחלטה יצרה חשד מסוים מצד המועדון כלפי המאמן הלאומי", נכתב. הוא חטף 98 כדורים, ניצח 31 דו-קרב באוויר וחילץ 14 מסירות. ב-24 משחקי הליגה בהם שיחק בריאל, רשמנו 15 ניצחונות מול שני הפסדים. הוא פתח בקלאסיקו נגד בארסה בוולדבבאס וגם בדרבי השני.

אגב, זו התגובה של ראמוס אחרי מה שקרה:

 

גם בשנים בהן ספרד ארזה מוקדם תמיד היה חלוץ: ראול, פרננדו מוריינטס, אלה דוגמאות על קצה המזלג. בוטראגיניו אם נלך אחורה. מה שאתה אומר לא ממש מדויק. ב-2008 ויאה וטורס היו בכושר פנטסטי והרכיבו אחלה צמד - הטוב באירופה לטעמי. זו ספרד "המהנה" ביותר, לפני שנכנס קשר אחורי נוסף להרכב (צ'אבי אלונסו לא אשם כמובן אך היה די מיותר); ב-2010 ויאה ממש שיחק בכנף לעתים וטורס היה גרוע, החלה הנסיגה שלו בליברפול. זו ספרד "ההיסטורית" ביותר, הרי זכייה במונדיאל. ספרד 2012 אולי "העוצמתית" כי היא רשמה ניצחון ענק בגמר - 0:4 וגם עברה את פורטוגל וצרפת בדרך. אני מלא הערכה לג'רארד מורנו ואלברו מוראטה והם יציקו אבל זה לא מספיק. אין מי שיבשל להם. גם אין שוער בשער אך זה כבר לעניין אחר.

 

1. תשמע אתה מדבר על "נוסחת קסם" די בזלזול ואתה צודק למרות שבאמת בספרד משחקים כבר מהילדים עם אותו מערך ושיטה וטיקי-טאקה, אבל מדובר פה על שלוש זכיות ברציפות, לא הייתי מזלזל. זה יפה מאוד לשעצמו, יש נבחרות עם סגל מעולה שלא זכו באף תואר. לפחות בשנתיים האחרונות של לואיס ארגוניס היה כדורגל טוב. איטליה מודל 2006 שיחקה כמו איטליה מודל 2008 ששיחקה כמו איטליה מודל 2010 למשל? אני לא חושב.
2. משחק אגפים אמיתי לא באמת קיים אצלנו מאז יורו 2004\ניסיון קצר במוקדמות מונדיאל 2006, מישהו אמר חואקין? מה שמצחיק זה שההצלחות הגיעו בלי משחק אגפים בכלל וכנראה לא צריך כזה כשהאמצע כל כך טוב. אינייסטה ודוד סילבה שחקני מרכז שדה, בטורניר אחר ראמוס היה מגן ימני למשל וקאפדוויליה סולידי אבל לא יותר.
3. אני מחפש עמדה במגרש שיש לנו יתרון ברור על נבחרת גדולה ולא ממש מוצא. טיאגו התקשה מאוד השנה במדי ליברפול, קוקה לדעתי היה טוב אבל לא מדהים במדי אתלטיקו. אגב לא שאני מריץ את ראמוס באיזה קמפיין אבל זה משמעותי שאין שחקן הגנה בכיר ומנהיג בחלק האחורי.

 

כמובן שהכישרון והיכולת של השחקנים הם הדבר הכי חשוב, כשיש מאמן גם שלא מפריע כמובן, אבל אי אפשר לזלזל בזה שנותנים להם את התנאים להצליח, שמפיקים את המיטב, שיש סגנון כדורגל מסוים שמשחקים על אוטומט. סגנון כזה גם עוזר לעתים לבנות קשרים טובים. אתה גם אמרת בעצמך 'נבחרת שתהיה בין הטובות ביבשת' - זה היה גם במונדיאל 2002, ביורו 2004 ברמת סגל השחקנים על אף בור במרכז ההגנה, ביורו 2000 - אבל לזכות בשלושה תארים בזה אחר זה ובצורה כזו - זה הישג חסר תקדים. הדור המדהים של צרפת של זידאן נשאר עם מונדיאל ויורו ואז זהו. אפשר לסכם ככה: הדור ההוא היה טוב באופן חריג והדור הזה גרוע באופן חריג. טורניר אחד נהרס לנו ב-2018 בגלל ההתאחדות שבעטה את לופטגי.