זה היה די ברור שפדרר יקרע את רודיק. פדרר טניסאי ענק אחד הגדולים בכל הזמנים למרות שאני לא סובל אותו. אם השנה הוא יזכה ברולאן גרוס לדעתי הוא הטניסאי הגדול בכל הזמנים. בנשים סרינה וויליאמס עולה לגמר מול שארפובה. יהיה גמר מעניין שתי טניסאיות שכל-כך שונות אחת מהשנייה. יהיה לשראפובה מאוד קשה לנצח את סרינה. רק לחשוב מה היה קורה אם שחר היתה מנצחת אותה... http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/6/35976.Xxx הייתי מצפה מקלייסטרס ליותר התלהבות http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx
קלייסטרס בחוץ, פדרר מבזה בצורה שעוד לא נראתה את רודיק והמראיין ממשיך להיות חסר טקט ברמות מפחידות. זה הסיכום שלי ליום הזה באוסטרליה. עוד משחק לא טוב של קים, ובניגוד להינגס אתמול שראפובה ניצלה את זה לעלות לגמר, שם יש לי תחושה שסרינה תשלים את הקאמבק שלה. חבל שככה קלייסטרס סיימה את אליפות אוסטרליה האחרונה שלה, בשני משחקים חלשים מאוד,אבל לפחות בסיום היה מרגש לראות את הקהל מריע לה. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/eusa_clap.Xxx ידעתי שפדרר ינצח בסופו של דבר, אבל לא בצורה כזאת. זה פשוט עצוב.תקראו לי איך שאתם רוצים, אני שונא את השוויצירי הזה. הוא היה חייב לבחור בטניס כשעמד בתור לגאונות? לא יכל לבחור דוקים? http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/mad.Xxx אני במקום רודיק עובר לסנוקר. אין לו מה לחפש בטניס כשלכל גמר או חצי גמר שהוא יגיע פדרר יחכה לו. בקיצור, עוד גראנד סלאם מסתיים בצורה מעצבנת(מבחינתי לפחות). ביי ביי אוסטרליה, שלום פאן פסיפיק.
היא פורשת בסיום השנה. היא אומרת שהגוף שלה עייף ונמאס לה מהפציעות והיא רוצה להקים משפחה(מתחתנת אחרי ווימבלדון). ואת האמת, לפי מה שהפרשנים אומרים, ולפי ההחלטיות שלה, לא נראה שהיא תחזור. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx
לכל מי שלא ראה את המשחק של פדרר היום שיתפוס שידור חוזר, ואם כבר יוצא לו לראות זאת שוב שיקליט. יש דברים שפשוט מאד מרהיבים וחייבים לשמור. פדרר הוכיח היום כי הוא לא רק רמה אחת מעל כולם בטניס אלא משתווה לגדולים באמת בכל הענפים. נכון הוא עדיין לא זכה ברולאן גארוס אבל גם זה יגיע. אהבתי את מה ששדרי יורוספורט אמרו הבוקרבאמצע המערכה השנייה: " עדיף לנו לשתוק ואולי לשים לכם בטהובן ברקע..."
דגל שחור לספורט הלבן אליפות אוסטרליה האחרונה התחילה נפלא אבל כל ההתחלה הנהדרת נפסקה היכן שהוא בשלב רבע הגמר שבו התברר לצערנו שוב כי למעשה מתחת לכל המעטפת היפה והמוני הצופים לנו לחובבי התחרות האמיתית נותר רק להתרפק על העבר ולקוות לעתיד טוב יותר. אליפות אוסטרליה הפתוחה מאז ומעולם סיפקה הפתעות, אלופים מפתיעים- יוהאנסון , פינליסטים מפתיעים עוד יותר קפריסאי עם ניצוץ שגעוני ורעב אדיר בעיניים העונה לשם באגטידיס, צרפתי שעשה את הבלתי יאומן והעפיל לגמר הסלאם הראשון והיחיד בקריירה קלמונט.. דרמות מרגשות העובדה שסמפארס הוא אנושי התגלתה לנו במלבורן עם המשחק הבלתי נשכח ההוא ברבע הגמר(1995) מול קורייר לאחר שמאמנו האהוב טים גליקסון היה כבר ברגעיו האחרונים לאחר התקף לב שלישי כשהוא חוזר מפיגור של שתי מערכות, ותוך כדי בכי בלתי פוסק במערכה החמישית. מי שיצר את נהר הדמעות היה אוהד ביציע שצעק "עשה זאת עבור טים" סמפראס שהיה קר רוח וכמעט ומעולם לא הפגין רגשות על המגרש נשבר והתמוטט מבכי, באיזה שלב קורייר שאל אותו מעבר לרשת האם הוא בסדר ושהם יכולים להמשיך ולשחק מחר. אז הם באמת המשיכו לשחק למחרת כלומר נכנסו עם המשחק לאחר חצות והמשחק הסתיים רק לאחר שעה אחת שעון מלבורן כשפיט האגדי מצנח בסיום את איש הברזל קורייר, בדרך להפסד בגמר במשחק לא פחות מדהים מול אגאסי כמובן. זו רק דרמה אחת מבין רבות שהייתה לנו במלבורן. ועם כבר מזכירים את אגאסי , זהו הסלאם הראשון ללא אנדרה, אז טוענים שבתי הקברות מלאים בכאלו שאין להם תחליף, ושעוד ענקים כבר פרשו וגם אני חשבתי כך בתחילת הטורניר שהתעוררתי לראות את המשחקים בלילה וניסיתי לצפות בכמה שיותר משחקים מרתקים. אלא שלאחר הניצחון האחרון של פדרר על רודיק האומלל, ומשחקי הנשים המבישים לא פחות, פתאום הגיע הגעגוע העז לאנושיות הזו של אלופי העבר ולידע שהכול אבל הכול יתכן בטניס , אבל יותר ויותר מתברר לנו שזה לא כך וזה פשוט נורא. אתם מכירים את התחושה הזו של מיצוי משחק מחשב, אז פעם התחלנו ושיחקנו רק עם הבולס של ג'ורדן כדי לא להפסיד במשחק הNBA לקבוצה אחרת, ולאט לאט התחלנו לנצח והבולס שלנו ניצחו כל קבוצה ולא הייתה לנו מוטיבציה, אז עברנו לשחק עם קבוצות פחות טובות, ואח"כ לנסות ולתת ליריבה להגיע לפער גדול שנצטרך לסגור , עד שבסופו של דבר לא נותרו לנו אתגרים ועברנו למשחק אחר. זו התחושה שיש עם פדרר, למה לנו לקום בבוקר? אז נכון הוא עושה את הדברים כל כך מושלם ויפה, אבל איפה התחרות. למישהו בכלל יש ספק כעת שהוא עומד להיות הטניסאי הגדול בהיסטוריה ושגם נדאל לא יעמוד מול בפאריז כי לפחות פעם אחת הוא יהיה פצוע וגם כשהוא לא יהיה פצוע פדרר עדיין מסוגל לנצח על החימר ולא פעם אחת ? זה פשוט משעמם נקודה. עוד כמה מאיתנו השתעשעו באשליה שהנה זה רודיק אחר ויש לו סיכוי לפחות לזכות במערכה (למרות שסוכני ההימורים שיודעים יותר טוב מכולם, קבעו שהסיכוי של רודיק לקחת מערכה נמוך בהרבה מהסיכוי של שחר פאר לנצח את סרינה ), והאשליה הזו התנפצה לרסיסים בזמן קצר מאוד ובצורה הכואבת ביותר. אז נחכה ונראה מי יהיה הקורבן התורן בגמר האם זה יהיה גונזאלס הנפלא שנותן את טורניר חייו עד עתה או אולי דווקא האס שגמל לדווידנקו על אותו הפסד אכזרי בניו יורק לאחר שכבר הוביל 2-0 , התגמול היה כואב אפילו יותר לאחר הצלת נקודות השבירה. השאלה היא רק בכמה זה יגמר.. אולי גם נראה את המשחק כי בכל זאת מדובר בגמר של גרנד סלאם, אבל אין לנו ספק מי ינצח וזו התחושה החמוצה שנותרה לנו . ונעבור קצת למשהו כואב לא פחות- הסבב הנשי או יותר נכון עולם הילדות מול הנשים. היו לנו משחקים מרתקים פה ושם(מישהו הזכיר את שחר פאר), אבל בשורה התחתונה סבב הנשים מצוי במצוקה גדולה מאוד אם שחקנית שלא שיחקה שנה שלמה כמעט עקב פציעה, כשהיא לא מציגה את יכולת השיא שלה מגיעה לגמר ובדרך מנצחת שלוש מהשחקניות שאמורות להיות בצמרת של הטניס הנשי(וכאן לא מדובר בפאר אלא בפטרובה, יאנקוביץ' וואידיסובה). ואם שחקנית שעושה למעלה משישים טעויות בלתי מחויבות מגיעה לחצי הגמר האור האדום צריך להדהד לכולנו. אתם מכירים את המקרה בו אתם משחקים נגד ילד או משיהו באמת חלש ומה שאתם צריכים זה רק לשמור על מעט ריכוז ולנצח, אלא שאתם לא רוצים לפגוע בילד ולהביס אותו אז אתם נותנים לו לנצח פה ושם. המשחק של קלייסטרס מול הינגיס המחיש את הדברים. קלייסטרס שיחקה רע מאוד אבל עדיין "הילדה" הינגיס לא יכלה לנצל את זה לניצחון ונראה היה שהמשחק כולו תלוי בבלגית. מהעבר השני סרינה מנצלת את החולשה המנטאלית העצומה של השחקניות שהתמודדה מולן בעיקר זו של פטרובה וואידיסובה, ומגיעה לגמר שטוב מאוד לדרמות אבל ודאי שלא לטניס איכותי. פרט למשחק נפלא אחד מול יאנקוביץ סרינה לא באמת טובה בהרבה מיריבתה אלא מנצלת את הטעויות. כששחקנית מגישה למשחק ומבצעת שתי טעויות כפולות או שחקנית אחרת עושה שלוש טעויות כפולות בשובר שיווין ומתפרקת לאחר הצגת טניס מופלא שסרינה(אגב כמעט בכל משחקיה היא עושה יותר טעויות בלתי מחויבות מאשר וינרים שרבים מהם מגיעים עם הסרב) לא יכולה לעמוד מולו לרוב, אז אנחנו מבינים שטניס הנשים הוא למעשה כמעט אך ורק למשחק שח בו החזק יותר מנטאלית מנצח ולא הטוב יותר מבחינת היכולת. מה מבדיל בין הטופ האמיתי בו מצויות אולי ארבע שחקניות הוא בעיקר היכולת המנטאלית , שוב מה שהופך את הספורט הזה לדי משעם כשאנחנו יודעים בתוך תוכנו שלשחקניות שלא נמצאות בטופ יהיה קשה מאוד לזכות בגרנד סלאם והן ימשיכו להיות הילדות שמנסות אבל יכולות לזכות אולי במחמאות. אמנם אלו לא הימים של גראף וכל השאר, אבל אלו הימים של הטופ והשאר כשהטופ הוא לא ממש טופ. נקווה לעתיד טוב יותר ושהוא לא יהיה בגלל פציעה של הפנומi.
10:30 לגבי דגל שחור לספורט הלבן, אני מסכים שככל שאין הפתעות, אז המשחק מאבד מהעניין. אבל כשאוהבים לראות ספורט מסויים, אז אוהבים אותו כך או כך. שמייקל לקח כל עונה אליפות והיה שקוף שהוא יהיה אלוף NBA, אז עדיין נהנתי לראות את כל קבוצות ה NBA וגם את שיקאגו כמובן. במקרה הזה אין שינוי. רוב הזמן החזקים מנצחים את החלשים (תמיד היה כך), ואולי בטורניר הנוכחי היו מעט פחות הפתעות (דבר שהוא גם לא לגמרי נכון למעט מקרה פדרר. אני למשל כן הופתעתי נדאל עף ועוד בצורה כזו למשל). פדרר אלוהי, ואני מבין שאתה לא אוהב אותו ומעדיף את אגסי המקסים (גם אני מת עליו), אבל לא ככה מודדים את האהבה לטניס. פדרר מקלקל לך? לי הוא מוסיף. הוא יצירת אומנות של משחק מושלם שלא ראיתי בטניס.
ושכחת להגיד סלע שמדובר באחד הטנסיאים הכי גדולים מאז ומעולם. לי אישית כבר לא זכור הרבה זמן טנסיאי גדול כזה, לא סמפארס ואגאסי הענקים וגם לא בוריס בקר. יש לו משהו מיוחד, אבל הוא שחצן לא קטן ( ודובר שווצרית בעעע). אבל מבחינת משחק נטו הטנסיאי הכי טוב ללא צל של ספק.
נשים - משחק הגמר: http://www.australianopen.com/images/flags/RUS_h.Xxx מריה שראפובה (2 בעולם) VS סרינה וויליאמס (81 בעולם) http://www.australianopen.com/images/flags/USA_h.Xxx http://www.sonyericssonwtatour.com/3/global/photos/150x200/310137.Xxx VS http://www.sonyericssonwtatour.com/3/global/photos/150x200/230234.Xxx מגרש מרכזי מ"ס 1 ("Rod Laver Arena") שעה: 4:30 לפנות בוקר - שידור ישיר ביורוספורט מידע על השחקניות: מריה שראפובה: תאריך לידה: 19.4.1987 נולדה בסיביר (רוסיה), וכרגע מתאמנת בפלורידה (ארה"ב) משקל: 59 ק"ג גובה: 1.88 מ' משחקת ביד ימין בד"כ את המשחק הראשון בסבב לבוגרות שיחקה ב-2002, כשהיא בת 14 מחזיקה ב-15 תארים (מתוכם 2 גראנד סלאם - ווילמבלדון 2004 ו-US Open 2006), והיא הרוויחה כמעט 8.5 מיליון דולר רק מטניס. שיחקה 4 פעמים באוסטרליה, והשיא שלה הוא חצי הגמר בשנתיים האחרונות. סרינה וויליאמס: תאריך לידה: 26.9.1981 נולדה במשיגן (ארה"ב), וכרגע מתאמנת בפלורידה (ארה"ב) משקל: 65 ק"ג (ע"פ האתר הרשמי של האליפות) גובה: 1.75 מ' משחקת ביד ימין בד"כ את המשחק הראשון בסבב לבוגרות שיחקה ב-1995, כשהיא בת 14 יש לה 26 תארים ביחידות(מתוכם 7 גראנד סלאם - אוסטרליה 2001 ו-2003, ווילמבלדון 2000 ו-2002, US Open 1999 ו-2006, רולאן גרוס 2002), ובנוסף 11 תארים בזוגות (מתוכם 6 גראנד סלאם - אוסטרליה 2003 ו-2005, ווילמבלדון 2002-3, US Open 1999, רולאן גרוס 1999), והיא הרוויחה מעל 16 מיליון דולר רק מטניס. שיחקה 7 פעמים באוסטרליה, וכאמור זכתה פעמיים ב-2003 ו-2005. המאזן בינהן הוא 2:2. וויליאמס ניצחה במיאמי 2004 ובחצי גמר אוסטרליה הפתוחה 2005. שראפובה ניצחה בגמר ווימבלדון 2004 ובגמר המאסטרס 2004. כל התוצאות בלייב נתונים באתר הרשמי של הטורניר התמונות באדיבות האתר: הסבב הרשמי של הנשים
תמיד טוב לדעת על השחקניות לפני הגמר היום. זה גרום לי לרצות שהמשחק כבר יתחיל כמובן, אבל משום מה חשבתי שהוא יערך ב 10:30 בבוקר, ולפי שלומי כנראה שטעיתי. תודה לך שלומי, יופי של עבודה http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
שלומי , אתה בטוח שסרינה שוקלת 65 ק"ג http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx כל הכבוד על המידע! אני הולך עם סרינה בגלל שהיא לדעתי טניסאית יותר טובה, היא פיזית מאוד יש לה הגשות מצוינות, לולא הפציעות שלה היא היתה אחת מחמשתהטניסאיות הטובות בעולם! איזה באסה, הייתי בטוח שהמשחק ב- 10:30 הכל בגלל סלע!
אני הולך על סרינה. ללא הפציעות שלה לדעתי היא עדיין הייתה מספר אחת בעולם ושראפובה לא הייתה עוברת אותה, לסרינה יש יתרון פיזי ועוצמה גדולה מכל טניסאית אחרת בסבב וזה ברור שזה עניין זמני עד שנראה אותה בטופ 10 לפחות והשאלה אם היא כבר מוכנה להתמודד מול שראפובה. בכל מקרה, אני הולך על החיה ולא על היפה.
סלע, לצערי לא ירדת לעומק דברי כנראה. אין לי שום בעיה עם פדרר והטניס שהוא מציג הוא בהחלט מעולם אחר ואין שום קשר לאגאסי, סמפראס בקר או אדברג. הבעיה היא שאנחנו יודעים את התוצאה הסופית ולאלוף הנוכחי כמעט ואין חולשות כך שזה פשוט משעמם . האהבה שלי למשחק היא עדיין גדולה מאוד אבל תחושת ההחמצה וחוסר האיזון מאיבים עליה מאוד. איך אתה יכול בכלל להשוות בין הניצחונות של פדרר (להזכירך מאז וימבלדון 2004 זוכה בכל הסלאמים פרט למקרי נדאל ומקרה חד פעמי מול סאפין שגם אז היינו זקוקים לחמש מערכות ולפציעה של השוויצרי), שלא מותירים לנו תקוות להפתעות, לבין הניצחונות של הבולס שנתנו סיבה מעולה לקום בבוקר. סדרות הגמר האזוריות הנהדרות מול הפיסטונס והניקס ולאחר מכן אינדיאנה הנהדרת של בירד ומילר. וסדרות הגמר עצמן שהיו תענוג צרוף שרק בדיעבד יכולנו באמת לאמר שג'ורדן יהיה תמיד המנצח. אם היית שואל את בארקלי, קלייד, פייטון, וכמובן את הצמד המופלא סטוקטון את מאלון האם הם עולים לסדרה בידיעה שהם ינוצחו הם היו צוחקים לך בפנים. אבל אם תשאל לא לציטוט את שחקני הטניס שעולים לשחק מול פדרר האם הם באמת מאמינים שינצחו אני לא משוכנע שלא תקבל תשובה של - "האמת היא שהייתי מעדיף להיות פצוע ".. או כפי שוילאנדר הגדיר את מה צריך לעשות רוברדו (מספר 7 בטורניר) על מנת לנצח את פדרר בשלב רבע הגמר - "טומי פשוט צריך לצאת ערב לפני המשחק עם חברים לפאב מקומי(אם הוא רוצה אני יכול להמליץ לו על איזה) לשתות הרבה בירות להנות ולהשתכר, למחרת בחדר ההלבשה לפני המשחק להביא מחבט בייסבול טוב ולדייק בחבטות אל הברכיים של פדרר, זו הדרך היחידה בה רוברדו יכול לצאת מנצח"... זהו המצב ולמרות הטניס הבאמת מדהים של השוויצרי זה פשוט לא מעניין. הבעייה היא שזה לא נפסק רק אצל הדברים אלא נמצא גם אצל הנשים , שם שחקנית שלא שיחקה שנתיים טניס, חוזרת ולא ממש מציגה משהו שמזכיר את יכולת השיא שלה, אבל היא מגיעה לגמר הטורניר וגם קלייסטרס שמציגה משחק פשוט איום ברבע הגמר מצליחה לעלות לחצי כי היא מתעלה במספר נקודות חשובות, כך ששוב נותרנו עם אותן שלוש ארבע טניסאיות מובילות שמנצחות בזכות חוסנן המנטלי.
