http://www.up2me.co.il/images/95855126.Xxx קאר, חם: דרק קאר פרק אצבע, חזר והוביל את הריידרס לניצחון גדול על קרוליינה. סיכום שאר משחקי אמש. תקצירי וידאו בולטים ממשחקי אמש: אוקלנד ריידרס - קרוליינה פנתרס ניו יורק ג'טס - ניו אינגלנד פטריוטס דנבר ברונקוס - קנזס סיטי צ'יפס טמפה ביי בקנירס - סיאטל סיהוקס אטלנטה פלקונס - אריזונה קרדינלס המהלכים הטובים ביותר ממשחקי אמש כאן ניתן לראות תקצירים וקטעי וידאו נוספים מה-NFL (מתעדכן). יום שלישי (29.11): 3:30 בלילה: פילדלפיה איגלס (5:5) - גרין ביי פאקרס (6:4) ; שידור ישיר ב-FOX וה-HD * ערוץ FOX (אפיק 61 בהוט וביס).
עכשיו סיימתי לראות את התקציר של קנזס-דנבר. אני לא יודע אם התקציר עשה את זה, אבל זה נראה כמו אחד ממשחקי הפוטבול היותר איכותיים ומהנים בשנים האחרונות? אומנם בלי שום סופר-ק"ב על המגרש, אבל הגנות, DL/OL, רסיברים ו-TE משובחים למדי. מרגיש ממש פספוס שהסתפקתי בתקציר. האם הרושם שנוצר לי מדוייק? אגב, ה-FG בשנייה האחרונה? וואו.
וברצינות רגע על דרק קאר - תסתכלו שוב על הפציעה שלו, לא פשוטה בכלל. כל שחקן פוטבול בכל עמדה יודע שהוא הולך לשבור או לעקם אצבע או שניים או את כולן בסופו של דבר, אבל כמובן שזה קורה באמצע משחק זה כואב בטירוף, ועוד לקוורטרבק, ועוד לחזור ולשחק ולזרוק פיידים ולייזרים כאילו הכל טוב. יש לו לב ענק ואני שמח לראות את הריידרס ממשיכים לנצח. אכן משחק מטורף היה צ'יפס - ברונקוס, אליאור לא מפסיק לרדת על אלכס סמית' אבל הוא נתן שם דרייב אחרון לתפארת מול מילר ושות' כאילו כלום, וגם בהארכה הצעיד אותם פעמיים לפילד גולס. שוב פעם מאוד התרשמתי מסימיאן, חבל שזה לא הספיק הפעם. טייריק היל מדהים אגב. וצריך להגיד שאפו לבאקנירס אחרי שני ניצחונות מדהימים ברצף. לא חושב שמישהו היה מהמר עליהם לקחת את הצ'יפס או את סיאטל. לא יודע אם זה יספיק להשתחל לפלייאוף השנה אבל זה בהחלט לא מזיק כרגע. ואגב סיאטל - פעם בכמה משחקים יהיו להם את התצוגות ההתקפיות המחרידות האלה שגורמות לך לחשוב על איך לעזאעזל הקבוצה הזאת כל כך טובה ואז שבועיים אחרי זה הם מנצחים את הפאטס בפוקסבורו. לא מוסבר.
מסכים עם הכול. הבעיה של סיאטל לטעמי: 1) OL שלא מאפשר לווילסון זמן ליצור משחק מסירות. 2) הפציעה של פרוסיסי שהיה נראה כמו אקס פקטור רציני להמשך. כל הקבוצות מרגישות לי שבירות ביותר כשנראה לי שמה שיכול לעשות את ההבדל בפלייאוף זה מזל ומומנטום באותו רגע. אז כן, יותר קל שיש לך מאמן כמו בליצ׳ק או הגנה מפלצתית כמו של סיאטל, אבל לא הייתי פוסל על הסף קבוצות כמו בולטימור, אוקלנד ואפילו הג׳איינטס.
רק רוצה לציין שקלסי הוא שחקן אדיר. בינתיים מאריוטה וווינסטון במגמת שיפור מתמדת ובהמשך למה שנאמר כאן, זה יהיה נחמד לראות את אחד מהם משתחל לפלייאוף כדי לראות ממה הם באמת עשויים. עונה בלתי צפויה ומהנה מאוד עד עכשיו, רק שיימשך ככה.
אומנם הדרייב האחרון של סמית' בהארכה היה יחסית מרשים (ואם להיות כנים אז גם הדרייב שהוביל להארכה היה לא רע) אבל לדעתי זה בטל בשישים שאתה מסתכל מה הוא עשה לפני זה. עד סוף הרבע השלישי ההגנה והספישל טימס עשו הכל בשביל שהצ'יפס יובילו במינימום 3 TD, אבל ההתקפה הנכה של צ'יפס, שהיא נכה לא כי אין שם כישרון אלא כי יש לה QB בינוני ביום טוב שלא מסוגל לזרוק יותר מ10 יארד וגם זה בקושי, התעקשה להחזיר עוד הכדור להתקפה הנכה טיפה פחות של דנבר וכשיש לך Playmakers כמו סאנדרס ותומאס הם בסופו של דבר הולכים לשים נקודות על הלוח. אז הפעם היה לצ'יפס הרבה מזל והיא נהנתה מהחלטה בעייתית טיפה של קוביאק (למה לבעוט מ200 יארד ברוח), אבל בפעם הבאה כנראה כבר לא יהיה לה וכואב לראות את כל הכישרון של צ'יפס מתבזבז על סמית'. מסכים לגמרי שקאר הוא הMVP. מהשנייה הראשונה שראיתי אותו ידעתי שיש שם משהו מיוחד ואין מאושר ממני לראות אותו מתחיל למצות את הפוטנציאל המטורף שטמון בו. עכשיו רק שהרידרס יסדרו את ההגנה המסריחה שהם מעמדים שם ויש להם קבוצה לסופרבול בעונה הבאה.
מה שמתסכל אצל הריידרס הוא שלהגנה המסריחה הזו יש את אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה (מאק), ולצידו את ברוס אירווין+כמה שחקנים חביבים בסקנדרי. הם לא אמורים להיות כאלה חלשים. דל ריו, שהוא איש הגנה ברמח איבריו, חייב לסדר את ההגנה בהקדם אם הם רוצים לעשות משהו בפלייאוף. אגב שחקני הגנה טובים - ראיתי עכשיו את התקציר של דנבר-צ׳יפס וזה היה נראה כמו משחק אחד על אחד בין וון מילר לג׳סטין יוסטון. הלכתי מיד לאחר מכן לבדוק את הסטטיסטיקות ונדהמתי. מילר עם 3 סאקס, 4 תיקולים for a loss ו4 hits על הק״ב. יוסטון עם 3 סאקס, 5 תיקולים for a loss ו3 hits על הק״ב+סייפטי בתחילת המשחק. מאק הוא כרגע הפאס ראשר השלישי בטובו בדיוויז׳ן... מפחיד
וזה עוד המשחק השני בקושי של יוסטון מאז שהוא פוצץ את הברך. פריק לא מהעולם הזה. מאק כאמור הוא מפלצת אבל בגדול אין לא חושב שיש כל הרבה טלנט בהגנה של הריידרס. אירווין שחקן סבבה אבל ממש רחוק מלהיות אליט והסקנדרי שלהם בינוני מאוד. לא יצא לי לראות העונה יותר מדי משחקים מלאים של אוקלנד אבל בדרך כלל שההגנה מאפשרת 30 ומעלה זה אף פעם לא רק כישרון או פרסונל. משהו שם דפוק מהיסוד - Scheme, גישה, אולי אפילו מאמץ, ואני לא חושב שאפשר לעשות יותר מדי כרגע. זה לא שמדובר בהגנה סבירה עם נקודת תורפה כלשהיא שאתה יכול לעשות התאמות כאלה ואחרות בניסון להחביא אותה נגיד. מדובר בהגנה הכי גרועה בליגה - כמה כבר אתה יכול לשפר ולתקן תוך כדי תנועה בשביל שתוכל להוציא משהו בפליאוף? כנראה שלא יותר מדי.
חייב לציין שככל שאני יותר חושב על זה ובוחן את הלו״זים של הקבוצות לעומק, התסריט בו עולות 3 קבוצות מהAFC West לפלייאוף נראה לי יותר הגיוני. אם יש צדק בעולם זה יקרה, מגיע לשלושתן להיות שם.
מגניב איך מתחילים ממשחקים של הבולטס ורואים את בוסה עושה יופי של עבודה, עוברים לריידרס ורואים את מאק עושה דברים מפחידים שמגמדים את בוסה, רק כדי לגמור לילה עם יוסטון ומילר שמגמדים את מאק. בוסה שבכל בית אחר היה נחשב לאחד התותחים על סמך העבודה שלו העונה נראה כזה קטן לעומת המפלצות האחרות ב-AFC WEST. מזכיר את המערב ב-NFC בזמנו עם סיאטל, הניינרס ואריזונה כשאפילו הראמס החזיקו בקו הגנה רצחני. נייג'ל, מה שבאמת יפה (או עצוב) זה שסאן-דייגו הקבוצה החלשה בבית ויש לה קייס לא כל-כך רע להיות הקבוצה השישית הכי טובה בדיוויז'ן כולו. וזה בטוח היה מתבטא גם מבחינת מאזן אם לא צירוף של כמה דברים הזויים לגמרי שקרו במשחקים שלהם. ב-NFC הקריסה של מינסוטה גרמה לזה שיש סיכוי לשלוש קבוצות מהמזרח בפלייאוף (בטח אם פילי לא יתפדחו היום בבית נגד קבוצה מפורקת), דבר שנשמע הזוי עד לא מזמן.
בוא לא נשכח שצ'ארלס ומאקלין, שני השחקנים המובילים בהתקפה של הצ'יפס לא משחקים. אז בהתחשב בעובדה הזאת הייתי אומר שלשים 24 נקודות ב-4 רבעים מול ההגנה של הברונקוס בדנבר זה מרשים ולא אכפת לי מה ה-film אומר.
מצד שני מתוך ה24 האלה 9 היו Defence/special teams ויותר מחצי מ15 הנוספים הגיעו בדרייב אחרון שהסכמתי שהיה מרשים בסטנדטים של סמית הרגיל אותנו אליו. להביא את ה24 נקודות האלה שהצ'יפס שמו על הלוח כמדד ליכולת ההתקפית של קנזס בכלל וסמית בפרט זה קצת רמאות. מה עם העובדה שחצי מהדרייבים של קנזס בשלושת הרבעים הראשונים התחילו באזור ה35-40 יארד ליין? שחצי מה200 יארד של סמית' ביותר מ40(!) ניסיונות הם בכל מיני סקרינס ושורט פאסס למינהם? שאפשר לספור את כמות ההשלמות ליותר מ10 יארד אווירים על כף יד אחת(ולשם שינוי הוא גם ניסה לזרוק לא מעט כאלו)? שהוא איזה 3 מ15 ב-third down? גם מבחינת מספרים שאתה מסתכל יותר לעומק היה לו משחק בינוני מינוס בכל קנה מידה שקיים. אז סבבה הוא עשה עבודה לא רעה שם במאני טיים, ומגיע לו קרדיט על כך, אבל אם הוא יהיה טיפה יותר competence בשלושת הרבעים הראשונים המשחק הזה היה נגמר הרבה קודם.
http://www.up2me.co.il/images/95855126.Xxx ארון הקודש: ארון רוג'רס הוביל את גרין ביי לניצחון בפילדלפיה. תקציר המשחק כל הטאצ'דאונים ממשחקי המחזור.
יום וחצי אני משאיר אתכם לבד וכבר אלכס סמית' הפך לאחלה QB ו-FILM לא מעניין אנשים יותר. מזל שמישהו לא העז לכתוב שמייק מקארתי אחלה מאמן אחרי שה-QB שלו חזר אתמול להיות האלוהים שהוא היה כל הקריירה והציל לו את התחת מרקורד ביזיוני של 4-7 כמו שהגיע לו. אלכס סמית לא היה אפילו השחקן הרביעי בטיבו בקנזס ביום ראשון. לא מתכוון לחזור על כל הדברים המאוד נכונים ש - @sandro כתב אבל אפילו הדרייבים הכביכול "מרשימים" שלו לא היו באמת מרשימים. להלן העובדות: ה-TD השני: האפסון לא מצליח להשיג בכלל פירסט דאון וקנזס נאלצים להסתפק בפילד גול ברדזון. סאנטוס מתקתק בעיטה ויוצאים לפרסומות שבמהלכן מסתבר שהשופטים קלטו מערך לא חוקי של דנבר (הזייה שלא כתובה בכוכבים ושלא נתקלתי בה מעולם) והופ 1st down מתנה. מה אלכס סמית עושה כדי להשיג את ה-TD בהזדמנות השנייה? שום דבר תודה ששאלתם. שתי ריצות רצופות של וור ו-TYFREAK על הדרך לאנדזון. ה-TD המשווה: פלייקולינג מאוד רך ולא אופייני של פיליפס אבל יותר חשוב מזה, לא פחות מ-3 פנאלטיז של הגנת דנבר שהאריכו את הדרייב והעניקו יארדים קלילים וזולים בלי להוריד שנייה מהשעון בסיטואציה שבה לקנזס לא נשארו יותר פסקי זמן. הדבר המרשים ביותר בדרייב היה בעיקר מנטאלי והעובדה שהוא הצליח לא להתפרק ולשלשל במכנסיים מהסיטואציה המלחיצה אבל מ-QB שמרוויח 18M$ ומשלים תכף שנה 11 בליגה אני מרגיש שאלה לפעמים ציפיות נמוכות מדי. הדרייב בהארכה: פילד פוזישן בתוך הטריטוריה של דנבר. בלי להשיג יארד אחד הם כבר היו בטווח של סנטוס באוויר הדליל (56 יארד). מה שאומר שמטבע הדברים ההגנה של דנבר שיחקה הכי אגרסיבי שאפשר על מנת להשיג איבוד ו/או ביג פליי שייקח את קנזס אחורה ושילמה על כך ב-Lost contain על סמית במהלך הראשון וב-YAC של קלסי בשני. לא יודע איך אפשר לשפוט את התיפקוד שלו שם ברצינות לאור הסיטואציה. כל האוויר של הקהל והשחקנים יצא מהאיצטדיון ברגע שמקמנוס החטיא והסוף היה בלתי נמנע וידוע לכולם. על השואה הגרעינית של החצי הראשון @sandro כאמור הרחיב מספיק. אין לי עצבים ללכת ולצלם מסך מכמה פוקטס נקיים הוא ברח או כמה פעמים יש לו הזדמנויות לזרוק לרסיברים בטווחים של 15+ יארד והוא פשוט מוותר על התענוג. לפחות 3 סאקס של דנבר במשחק הגיעו בגלל הפחדנות הזאת. הוא QB מהסוג הגרוע ביותר שקיים ואני אמשיך לכתוב את זה עד שאנשים יפנימו. מצד אחד הוא לא מספיק זוועתי ומסריח כדי שהקבוצה תחליף אותו ומצד שני מעולם לא מסוגל להשתלט על משחק ולנצח אותו. בעיקר פיזית אבל לא פחות מזה מנטאלית. זה הגיע למצב שבו הוא אפילו לא מוכן להכניס את עצמו למצב תמות נפשי עם פלשתים ומה שיהיה יהיה. אין משחק יותר מושלם מאשר הפאטריוטס בפלייאוף האחרון כדי להבין מי זה אלכס סמית.
אני לא חושב שהיה צריך לכתוב מגילה על הדבר הזה. יש קטע בסטטיסטיקה שהיא לא מספרת תמיד את כל הסיפור, אבל יש תמונה שעולה לפעמים שהיא כל כך קיצונית, שאין אפשריות של כוכביות במציאות שיסתירו את הכיעור המזעזע של לוח המספרים. ואחד מהדוגמאות האלה זה הGAME SHEET של אלכס סמית' ביום ראשון. 220 יארד ב44 נסיונות זה תצוגה שהדרך היחידה לתאר אותה זה סבוטאז' לקבוצה. 5 יארד לנסיון (!!!!) 8.5 יארד לקומפלישן (!!!) ב59% השלמה (!!!) זה סוג המספרים שגורמים לאיש המספרים הממוצע להתקף אפילפסיה. אם ביל וולש היה יודע שזה תהיה המוטציה המגעילה של פילוסופיית המשחק שלו הוא כנראה היה מוותר על כל העניין
