סיכום מחצית העונה: התחלנו רע. הפסדנו שני משחקים לשתי קבוצות טובות, כאשר ההפסד השני לטנסי בהחלט היה יכול להיחסך. ואז, בדיוק שהג'איינטס היו רחוקים עוד הפסד אחד מכאוס בניו יורק - היא הציגה הגנה מדהימה והביסה את הברס (לפחות הגנתית). ואח''כ, הגיע עוד משחק קשה מול הטקסאנס. הג'איינטס הביסו גם אותם והגבילו את הטקסאנס ל-24 יארד על הקרקע, מרשים מאוד בהתחשב שהיא הייתה התקפת הריצה הטובה בליגה לפני כן. בכל מקרה, המחשבה שלי על החצי הראשון של הג'איינטס הוא שהקבוצה עדיין לא במיטבה. וזה נותן סיבה לאופטימיות. לחשוב על הג'איינטס נטולי הכדורים המושמטים, המסירות הלא טובות והפאמבלים זה פשוט נפלא. זו קבוצה שלמה. הג'איינטס נהנים מאוד מעונה די חלשה מכמה קבוצות ב-NFC, ונקווה שהיא תוכל לנצל זאת גם בחצי השני. הסקתי שהג'איינטס יודעים להתכונן למשחקים. ממש טוב. אם הם החליטו להפעיל לחץ על ג'יי קאטלר, הם יעשו זאת. אם הם יחליטו להכיל את אריאן פוסטר, הם יעשו זאת. אם הם יחליטו לרוץ בלי סוף ולהצליח מול הליונס והקאובויס - הם יעשו זאת. וזה המפתח, ולא ציפיתי שזה יהיה כך כשפרי פיוול נכנס להגנה, אך הוא עשה עבודה יותר מטובה. רק להמשיך. והמשחק הערב - הג'איינטס ינצחו רק בגלל שהם יותר ממודעים לעד כמה דאלאס מסוכנים ועד כמה ג'ייסון גארט יכול לחולל שינוי. המפתח לדעתי הוא לפתוח חזק, להגיע עם יתרון 0-3 עוד טאצ'דאון לתחילת הדרייב השני ולהמשיך משם. לרסק קבוצה שכבר מרוסקת. האלה ג'איינטס!
אווווואץ'!!! הכי כואב שיש, באמת. משחק נהדר של פוטבול לטעמי. ממש נהנתי במושב הצופה הנייטרלי. זה היה הרבה יותר ממשחק שהפך את מק'קוי ללגיטימי (לא שזה משנה יותר מדי, במצבם, הבראונס גם ככה מגדלים שחקנים לעוד שנתיים..). פעם ראשונה שיוצא לי לראות משחק שלם של היליס גם כן, אדיר לפחות כמו שמספרים. לפחות. אבל אני חושב שזה היה משחק שנתן תעודת יושר לחבר'ה בצד השני של הקוים באירגון של הבראונס. כן, הם הפסידו בסוף (על שלושה מהלכים אישיים של שחקנים של הקבוצה שלהם) אבל הצוות המקצועי עשה עבודה פנומנלית ואני חושב שרוב הפלייקולינג היה על גבול הגאוני. גם בהגנה וגם בהתקפה. לא ייאמן כמה גבוה מדד ההפחדה של ריבס איילנד - זרקו עליו פעם אחת כל המשחק (וגם את זה הוא טירפד)! הולמגרן השאיר עליי רושם נהדר בדיבורים כשהוא היה על הבמה המרכזית באוף סיזן. עד עכשיו מסתבר שהוא מגבה אותם בלא מעט קבלות. מהבחירות בדראפט, דרך ההחדרה האיטית והמבוקרת של החבר'ה שהוא בחר. ההחלטה להשאיר את מאנג'יני מתבררת גם כן כבינגו. כל עוד הם לא נגדנו ועד אשר יהוו סוג של איום - אני מסמפט אותם פלוס.
http://500motivators.com/plog-content/thumbs/motivate/me/large/19-fuck-yeah-sometimes-you-just-know-this-day-is-gonna-be-epic.Xxx לא לרחם על הקבוצה הכי מאנחוסית שלנו בשנים האחרונות!!! THIS IS OUR HOUSE http://www.youtube.com/watch?v=cZsa-4nh040
כמה שהמשחק של אריזונה-סיאטל פתוח והתקפי - ככה הוא גם מתסכל ומשעמם. רק מוכיח שפוטבול אמיתי לא חייב להיות פוטבול עם 50 נקודות על הלוח.
או לנבחרת ארה"ב בכדור-עף. איזה מסכן. לדעתי הוא היה כל כך מבסוט לראות את ווקר-סימס מאחורי הגב שלו כשהוא יודע שאין מצב שהכדור עובר מעליו לכיוון שלו, ככה שהוא פשוט שכח שהמשחק עוד לא נגמר ושסתם מסירה לא מושלמת לא ממש שולחת את המשחק להארכה. לעובדה שהוא אפילו לא טרח להסתכל לאן הוא הודף כבר אין תירוץ.. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx נו טוב, לפחות אפשר לפרגן לו על כך שמצא את האיש שהחליף רגע לפני המחזור את וולקר בקבוצת פאנטזי שלי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx
Who let the dogs out??? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/ph34r.Xxx לא יודע מה יקרה בליגה המשוגעת הזאת בעוד שבוע, לא יודע מי יגיעו לפלייאוף ולסופרבול, אבל כבר עכשיו אפשר להתרווח על הספה בימי ראשון, להדליק את הטלוויזיה ולהתפלל שמשדרים לנו בארץ הקודש משחק של פילדלפיה איגלז. "קאמבק" זאת מילה קטנה מדי כדי לתאר את מה שמייקל ויק עושה העונה. מבחינתי מדובר בלא פחות מרנסאנס של הבן אדם. את הבולשיט על "הוא בן אדם אחר מאז הכלא" אני משאיר לאומה הכי מלוקקת ביקום, אבל על המגרש זאת עובדה מוגמרת וכזו שכל אחת מ-31 הקבוצות בליגה צריכה להתכונן אליה. לא יודע איך מתכוננים לדבר הקטלני הזה שמתפתח לו בפילי, אבל הרבה מתאמים בליגה צריכים להתחיל לפחד. הבחור פשוט שינה את כל התפיסה שלו על מגרש הפוטבול וזה משהו שאני לא יודע אם מישהו כולל הוא עצמו אי פעם חשב שיקרה. ג'וז לא הפסיק לציין את זה במהלך השידור אבל גם במשחקים הקודמים ראו את זה - ויק אשכרה הפך ל-QB שחושב קודם כל מסירה. אם זה לא הולך אז אחר כך הוא שוב חושב למסור, לצד השני. ורק אז אם אין כלום הוא יוצא מהפוקט ומתחיל לרוץ. וכשהוא רץ אין אף אחד שיכול לגעת בו כל עוד הוא לא מגזים ומקריב את הגוף סתם כמו במשחק הקודם מול הרד סקינס. אני יודע שיכול להיות שאני קצת Over reacting לאונס האכזרי שהייתי עד לו הלילה, אבל לא מעניין אותי - ב-NFC הרקוב השנה אני חושב שלאיגלז יש מספיק פוטנציאל משני צדי הפוטבול להגיע לפחות לגמר החטיבתי.
ובנימה אחרת וטיפה פחות רצינית - דונובאן מק'נאב, הארכת חוזה ל-5 שנים בשווי 80 מיליון, 40 מתוכם מובטחים. אני כבר מזמן אחרי השלב של להתעצבן בגלל חוזים מגוחכים אבל רק רציתי לציין שאני במקום פייטון מאנינג קושר את אישתי בשלשלאות ושולח אותה לדן סניידר ארוזה עם סרט על הפה אבל זה רק אני... כמה לעזאזל הוא הולך לקבל מאינדי? 200 מיליון? וזה לפני שהזכרתי את ויק... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx
אתה רציני? קירק? עם הג'איינטס? הגיהינום קפא? אני צוחק, אבל באמת שמייקל ויק נראה בלתי עציר עכשיו. ואני לא מדבר על מה שהוא עשה לרדסקינס - אני מדבר על כך שלא היה לו איבוד כדור אחד. מי יודע, אולי הג'איינטס יגרמו לו. הפציעות בהתקפה הורגות את הג'איינטס. בלי סטיב סמית', אוהר'ה ודייויד דיהל זה בלתי אפשרי לנצח את האיגלס. הג'איינטס הציגו תוכניות משחק טובות לאורך השנה וגם אם ההגנה תופיע למשחק - קשה לי לראות את הג'איינטס עושים משהו מיוחד מול ההגנה של האיגלס. לא נורא, עדיין יש סיכוי לפלייאוף.
