Storia Del Calcio Italiano

הנושא בפורום 'פורום כדורגל איטלקי' פורסם ע"י ADP, ‏6/1/12.

  1. SerieA Il Capitano

    הצטרף ב:
    ‏24/3/09
    הודעות:
    6,797
    לייקים שהתקבלו:
    2,332
    מין:
    זכר
    מכתב לרונאלדו

    לפני 20 שנה זה קרה.

    https://pbs.twimg.com/media/B47p0JyCMAAJDMW.Xxx

    גיבור ילדותי חותם באינטר. ברגע זה החליט הסוכן של רונאלדו יחד עם נייקי שאני אוהד את אינטר. הילד שהסתכל על הטלביזיה וראה שחקן ברזילאי בברצלונה שלא נותן לאף שחקן של קומפוסטלה ו-ולנסיה לקחת לו את הכדור הולך למילאנו. האמת שלאחר שרונאלדו עבר לאינטר קצת התנתקתי. בכל זאת, הייתי ילד בן 7 ולא היה קל לתפוס בימים ההם (כך לפחות זכור לי) משחקי כדורגל מהליגה האיטלקית. אז התבוננתי בריבאלדו מלהטט בברצלונה והתרכזתי בעיקר במכבי ת"א.

    ואז הגיע ה-5 במאי 2002.

    http://www.footballmemories.net/wp-content/uploads/2017/05/ronaldotears.Xxx

    צפיתי בחדשות הספורט ובפתיח אני ראיתי את רונאלדו בוכה. פתאום הבנתי שבמשך חמש שנים לא עקבתי אחרי אחריו, זה שבתור ילד תמיד ביקשו שכל אחד מאיתנו ימסור את הכדור לחבריו כי "מה אתה רונאלדו?!". היום אני מניח שהז'רגון הוא "מה אתה רונאלדו?!" - על רונאלדו אחר...

    ואז הבנתי שאינטר הפסידה את האליפות. הרגשתי נורא עצוב. ואז באותו הרגע התחלתי לעקוב אחרי אינטר. לא כמו היום, כמובן, הייתי רק בן 11 באותה העת ועדיין אפילו משחק הפסד האליפות מול לאציו לא שודר בישראל.

    שמחתי עם רונאלדו ב-2002 כשהוא ניצח את גרמניה בגמר המונדיאל. ראיתי את המשחק על טלביזיה 15 אינץ' ישנה, ואז הוא החליט לעבור לריאל מדריד. אוהדי אינטר כעסו עליו אז בדיוק כמו שאוהדי מילאן כעסו על שבצ'נקו ב-2005.

    רונאלדו, גיבור ילדותי, בסיכומו של דבר עבר למילאן, לא הצליח שם למרות שכבש נגדנו בדרבי ובאופן כללי התחושה של אוהדי אינטר כלפיו מאד שלילית.


    אבל בשבילי, בשבילי הוא זה שגרם לי לאהוד את אינטר.

    האם בעתיד נראה את אינטר שוב מחתימה את השחקן הטוב בעולם, כמו אז? אולי. ייתכן.

    הקריירה של רונאלדו באינטר הייתה מלאה בפציעות. פעמיים הפסדנו אליפות במחזורים האחרונים. 1998, 2002. ב-98 הוא שיחק את כל העונה, ב-2002 לא הסתדר עם המאמן הקטור קופר והיה חלק מהזמן פצוע. בדיעבד תקופתו באינטר הייתה כואבת, תרתי משמע.

    מאז עזיבתו עברו 15 שנים בהן עברנו הרבה כאוהדי הקבוצה. התחושה לעתיד טובה, אבל אנחנו כבר לא מחתימים כוכבי על כמו אצל מוראטי. רונאלדו, רקובה, ויירי, באג'ו, סאמורנו - זה היה חוד ההתקפה שלנו ב-1999. ולא הגענו לשום דבר. זוועה מבחינתי לחשוב על כך אפילו. זה מעט דמגוגי, כי הרי רקובה לא היה רקובה אז ורונאלדו היה פצוע, אבל עדיין.

     
    Die Werkself, Raulito, Der Kaiser ומשתמש נוסף אוהבים את זה.
  2. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    http://cdn.planetfootball.com/content/uploads/2017/06/13202721/Ronald-Real-Madrid-2003.Xxx

    אני חושב שלמרות כל מה שרונאלדו השיג בקריירה - המונדיאל שזכה בו כמעט לבד והתיקון ההיסטורי, שלושער באולד-טראפורד, דריבלים עוצרי נשימה - הקריירה שלו היא פספוס אחד גדול. המעבר לאינטר היה טעות, הפציעות חנקו אותו ובהמשך הוא לא חיי חיים ספורטיבים ונקלע למחלת ההשמנה. זה פשוט עצוב כי מה שהיה לו ברגליים לא היה לאף-אחד אחר חוץ ממסי. ממש כמו בפלייסטיישן. הוא היה שחקן שהיה לו הכל. אגב, ב-PES4 הייתי 'מוסר לעצמי' עם המשולש כדור עומק ומשיג את הבלם עם רונאלדו. התמונה שלו בוכה על הספסל של אינטר היא יוצאת דופן - לרוב רונאלדו פחות היה שחקן של אמוציות ואני לא מדבר על הפרצופים הכנועים אחרי פציעות קשות בברך. רונאלדו אשכרה לקח ללב וזה היה מקסים ועצוב.

    לשמחתי יצא לי לראות את רונאלדו בריאל מדריד כי הוא בכל-זאת אגדה, למרות הטענות שהיה אגואיסט ופגע בכושר של ראול וברור שהיה זה 'רונאלדו חיוור'. חלוץ רחבה מצוין אבל כבר לא מכונת התקפה מושלמת. ובכל-זאת אני מודה לנשיא פלורנטינו פרס. הנה תמצית הסיפור של רונאלדו בחלק השני של הקרירה שלו - זידאן סיפר את זה בראיון של רונאלדו-פיגו-זידאן-רוברטו קרלוס ל-Four-Four-Two ב-2003: 'יום אחד ראיתי את הנשיא פרס מגיע למתחם האימונים ומשוחח עם רונאלדו. הנשיא אמר לרונאלדו - 'רוני, תשקיע קצת יותר במהלך המשחקים, אתה יודע שזה חשוב לקהל'. רונאלדו אמר לו 'כבוד הנשיא, אתה לא משלם לי כדי לרוץ, אתה משלים לי כדי לכבוש שערים. אני מבטיח לך שאכבוש צמד בשבת והקהל יריע בשמי'. וכך היה.."

    אין כמו השחקנים שגדלנו עליהם בתור ילדים(כתיבה נהדרת!). הלוואי שהיה רונאלדו משולב - מוכשר כמו הברזילאי ומלא תשוקה והשקעה כמו הפורטוגלי, עם השאיפה לשלמות. הנה קליפ שלי עם 5 דקות על המיטב של רונאלדו במדי ריאל מדריד::
     
    SerieA אוהב/ת את זה.
  3. SerieA Il Capitano

    הצטרף ב:
    ‏24/3/09
    הודעות:
    6,797
    לייקים שהתקבלו:
    2,332
    מין:
    זכר
    אני חושב שכל מה שקרה בין 97 ל2002 הוכיח שתוצאתית רונאלדו טעה במעבר לאינטר. אבל באותה העת, כשסוכנים מסובבים לך את המוח, אתה עובר לליגה הגדולה בעולם, המון כסף, הזדמנות להפוך לאגדה במועדון צמא לתארים...

    בהתחשב בנסיבות שלפני החתימה, קשה לומר מה היה כדאי לעשות.
     
  4. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    הליגה האיטלקית נחשבה אז כנראה לטובה בעולם והקשוחה מכולן וזה גם כן הדליק את רונאלדו. תראה בתור ילד ממש קטן לא באמת עקבתי ובטח לא כמו היום אבל לפחות מקריאה של הרבה כתבות בנושא וגם ב-'שם המשחק' - דיברו על כך שהסוכנים סיבבו לו ולאימו את הראש. רונאלדו היה תפור על סגנון המשחק ההתקפי הכמעט מושלם של ברצלונה אז, למרות שריאל מדריד של קאפלו אז זכתה באליפות. רוצה לומר - רונאלדו היה יכול להיפצע גם בספרד אבל עוד קודם לכן בהולנד הוא נעדר לפרק זמן ארוך וכנראה שבהתאם לגופו הבחירה בליגה האיטלקית הייתה לא נכונה מה גם שאינטר של אז הייתה גם כן קבוצה פחות טובה מברצלונה.

    רונאלדו היה כפוי טובה במעבר שלו לריאל מדריד ולפחות שם הוא זכה באליפות, אבל הוא לא מימש במאת האחוזים את הצ'אנס שניתן לו, גם אם עמד בהבטחת ה-35 שערים בכל עונה(לא במדויק - היה קרוב). הוא פשוט היה מכדרר לבד, הולך סולו, ולא יוצא נגיד עד 30 מטר מהשער כדי לקבל את הכדור. עומד כל המשחק, עושה את הספרינט בזמן הנכון לכדור עומק וכנראה היה מנצח.
     
  5. Alta Tensione Member

    הצטרף ב:
    ‏26/5/12
    הודעות:
    2,220
    לייקים שהתקבלו:
    918
    רונאלדו דה לימה זה שחקן עם התקרה הכי גבוהה שכנראה שיחק אי פעם את המשחק. לא עולה לי לראש שחקן שהיה ככ טוב כמוהו בגיל 20. "מחלת ההשמנה" זה בעיה בבלוטת התריס ממנה סבל שגרמה לו לעלות במשקל. לפציעות אין קשר לכדורגל האיטלקי הקשוח כי הן לא נבעו מפגיעות אקוטיות של משחק אגרסיבי. לא יהיה מוגזם להניח שהגוף שלו היה פשוט דפוק וזה חבל מאוד לכל מי שאוהב כדורגל. כשרואים היום את מסי וכריסטיאנו לא מבינים עד כמה ברי מזל הם שיש להם את הפריבלגיה להתפתח בתנאים כל כך מושלמים בלי שום דבר שיפריע. רונאלדו דה לימה זה בדיוק ההפך. כל מה שיכל להשתבש השתבש ואפילו יותר.
     
    Raulito ו-אלעד אוהבים את זה.
  6. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    http://u.goal.com/29600/29679hp2.Xxx

    היום לפני 11 שנה:: מונדיאל 2006 - חצי הגמר המשוגע בין איטליה של מרצ'לו ליפי והגנת הברזל לבין המארחת גרמניה, הנבחרת החביבה של קלינסמן, שרצתה להגיע עד הסוף. פאביו גרוסו מעלה את איטליה ליתרון בהארכה, דקה 118, רגע לפני הפנדלים! בכדור מסובב לפינה של להאמן אחרי שקרן של איטליה ומסירה חכמה של פירלו, ודל-פיירו המחליף חותם במתפרצת בבעיטה לחיבורים! אחד ממשחקי המונדיאל היותר טובים שהיו ואי-אפשר לבוא בטענות לאף אחת מהנבחרות. כמובן שאיטליה המשיכה לגמר נגד צרפת שם זכתה בתואר. הגול של גרוסו - לחצו כאן

    ההרכבים::

    גרמניה: יינס להמאן; ארנה פרידריך, כריסטוף מצלדר, פר מרטסאקר, פיליפ להאם; ברנד שניידר (דויד אודונקור, 83), טים בורובסקי (בסטיאן שוויינשטייגר, 72), מיכאל באלאק, סבסטיאן קהל; לוקאס פודולסקי, מירוסלב קלוזה (אוליבר נויביל, 111).

    איטליה: ג'יאנלואיג'י בופון; ג'יאנלוקה זמברוטה, מרקו מטראצי, פביו קנבארו, פביו גרוסו; סימונה פרוטה (אלסנדרו דל פיירו, 104), אנדראה פירלו, ג'נארו גאטוסו, מאורו קאמורנזי (ויצ'נזו יאקווינטה, 91), פרנצ'סקו טוטי; לוקה טוני (אלברטו ג'ילארדינו, 74).

    אלעד לוין, אוהד איטליה ידוע יחסית - עם הפוסט בפייסבוק:
    4/7/2006 - באותו הבוקר ב2006 בכיתי וצעקתי מעצב כשאבא שלי נפטר. באותו הערב ב2006 בכיתי וצעקתי משמחה כשגרוסו הבקיע בדקה ה-118 ו-21 שניות. לכו תבינו אחרי המשחק, עוד לפני עידן הוואטסאפ והפייסבוק, קיבלתי עשרות הודעות עם ״ברכות על הניצחון״, ״כל הכבוד״ וזאת שזכורה במיוחד היתה ״זה בטח היום הכי מאושר בחיים שלך״. לכו תבינו ביום למחרת בלוויה כל החברים חיבקו אותי מצער בזמן שהם לחשו לי באוזן ״איזה ניצחון ענק של איטליה״ עם חצי קריצה. לכו תבינו אין ספק שזה יום שלא אשכח בחיים, 11 שנים עברו והזיכרון עדיין טרי. עולם משוגע, לכו תבינו.
     
    SerieA אוהב/ת את זה.
  7. SerieA Il Capitano

    הצטרף ב:
    ‏24/3/09
    הודעות:
    6,797
    לייקים שהתקבלו:
    2,332
    מין:
    זכר
    דור, תודה על התזכורת הנפלאה.

    את אותו משחק ראיתי במרכז המסחרי הגדול כאן בעיר יחד עם עוד כמה מאות אנשים. במשך כל המשחק לא היו יותר מדי אמוציות, אבל כשהתחילה ההארכה הכל התחיל להשתנות.

    המשקוף של זמברוטה (איזו בעיטה), הכמעט שער של ג'ילארדינו, ההחמצה של החלוץ הגרמני מול בופון (כמה פעמים), ואז הקרן ההיא.

    כשנכנס הכדור של גרוסו לרשת פשוט רצתי בטירוף והתחלתי לחבק כל מיני אנשים מוזרים שעישנו כל מיני נרגילות שם. טירוף חושים. רצתי כמו מטורף וצרחתי משמחה. המשחק הכי מטורף בחיים שלי. לא הייתי מאושר ככה גם אחרי הזכייה בגמר, וגם לא בזכייה של אינטר בצ'מפיונס ליג. האמוציות היו מטורפות. השער השני, של דל פיירו, הוציא ממני אנרגיות דומות.

    איזה משחק.

    ANDIAMO A BERLINO BEPPE

    הקריינות של פאביו קארסה באותו משחק היא בעיני חווית השידור הגדולה ביותר שראיתי. פשוט נפלאה. שמחה טהורה.

    והשמחה של גרוסו, שחקן שבכל הקריירה שלו בסך הכל היה די בינוני, אבל באותה בעיטה אדירה לרשת ניצח עבורנו את המונדיאל.

    GOAL DI GROSSO, GOAL DI GROSSO

    http://images2.gazzettaobjects.it/methode_image/2015/02/04/Calcio/Foto%20Calcio%20-%20Trattate/WCCOR1_0J1XZ7YF-kUgH-U100757432487xLG-620x349@Gazzetta-Web_articolo.Xxx?v=201502041603
    מי היה מאמין. פאביו גרוסו. אגדה.
     
  8. Bianconeri משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏11/5/05
    הודעות:
    8,368
    לייקים שהתקבלו:
    2,908
    בלי ספק אחד הרגעים הכי זכורים שהיו לי בתור אוהד כדורגל, אם כבר מביאים את זה ,צריך להביא את הקטע המלא.
     
  9. אלעד משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏26/11/11
    הודעות:
    14,234
    לייקים שהתקבלו:
    10,043
    מין:
    זכר
  10. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    איחרת קצת, אלעד, זה קרה אתמול. באופן מדהים, חייב לציין, ה-9.7 יהיה התאריך הזכור בקריירה של זידאן. הוא גם הוצג בריאל מדריד בקיץ 2001 כשחקן היקר ביותר בעולם וגם חמש שנים אחר-כך, נו, אתם יודעים.
    אני זוכר את מופע ההגנה המדהים של קנבארו באותו טורניר כשרק תיירי הנרי מצליח קצת להקשות עליו בחלקים מסוימים מהגמר, זו הייתה אולי תצוגת ההגנה הטובה ביותר שאני זוכר ולא מובן מאליו שקנבארו זכה בכדור הזהב. מארקו מטראצי למשל מינף את הטורניר הזה לכמה שנים טובות בקריירה.
    כמובן שעבור איטליה היה מדובר בטורניר מרגש במיוחד, הצליחה לאסוף עצמה למרות פרט השחיתות שהתגלגלה.
    לא רוצה לגרור כאן ויכוח על הנגיחה ההיא אבל היה לי עצוב מאוד על זידאן. בשבילי הוא אחד הגדולים בהיסטוריה ללא ספק אבל עוד גביע עולמי שחרוט על שמו, ועד שהוא העביר הילוך בנוק-אאוט הנבחרת שלו שהייתה משופעת בשחקנים בשיא הקריירה כמו הנרי ו-ויירה - הייתה באשפתות - היה מציב אותו קרוב-קרוב-קרוב למראדונה ופלה.

    התמונה הזו פשוט שוברת:

    https://cdn-s3.si.com/s3fs-public/2016/07/07/zidane-world-cup-trophy.Xxx

    זו הפעם הראשונה אני חושב שכתבתי בתור אוהד 'אין צדק בכדורגל'. מהזווית שלי לפחות. [כן, זידאן מטומטם, מה בער לו לחכות כמה דקות?].
     
  11. אלעד משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏26/11/11
    הודעות:
    14,234
    לייקים שהתקבלו:
    10,043
    מין:
    זכר
     
    Juventini אוהב/ת את זה.
  12. Juventini Gaetano Scirea היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏29/1/04
    הודעות:
    1,709
    לייקים שהתקבלו:
    506
    שיראה בשיאו. המהלך טיפה מזכיר את השער של אלכס בדורטמונד שהחל ממהלך אדיר של קנבארו (ולדעתי אחד מההיילייטים של המונדיאל כולו), רק במקרה של שיראה הוא גם בישל בסופו של דבר את השער. מראדונה ב-82' הכיר את שיראה מקרוב מאד, ולא חושב שהוא ישכח אותו לעולם (המפגשים ביניהם תמיד היו סופר מעניינים).
     
    אלעד אוהב/ת את זה.
  13. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    https://c1.staticflickr.com/1/19/23165971_d6622fc697.Xxx

    https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/236x/00/cf/74/00cf74e1f12786cb96df30ff29377a32--soccer-sports-football-soccer.Xxx

    לפני כמעט שנה, 29/7/16, 'הערתי' את הדיון עם כמה שורות על כריסטיאן בובו ויירי שחזר מפרישה. אתמול החלוץ חגג יום-הולדת 44, זמן טוב לכתוב עליו קצת. לויירי היו המון גולים בקריירה וגם הרבה קבוצות - לא פחות מ-12. וגם פציעות, אוי הפציעות. ב-2000 כשעבר לאינטר היה השחקן היקר בעולם.
    - את כריסטיאן ויירי עניין רק דבר אחד - כריסטיאן ויירי.
    - ולמרות שכנראה היה 'חרא גדול', ואת המעבר מאינטר למילאן למשל מאוד לא אהבתי - הוא היה סקורר עצום. לא רק פיצ'יצ'י במדי אתלטיקו שירדה ליגה בכלל ב-1999/00, אני בעיקר זוכר עונה אדירה שלו באינטר ב-2002/03, העונה שאחרי רונאלדו(תמיד חשבו שהצמד הזה יבא אליפות). הוא כבש 24 שערים ב-23 משחקים! בימים בהם הליגה הייתה חזקה עם הגנות ברזל. בימין, בשמאל, בראש, באוויר, ביבשה. אפילו באיטליה במונדיאל הוא היה חם, לוהט.
    - יש לי חולצה של ויירי במדי אינטר. והתמונה למעלה אחרי חגיגות השער המאה שלו במדי הקבוצה ב-2003/04 - אחת הזכורות יחסית, כמו גם הסיפור על ויירי הצעיר שסבו דירבן אותו ושילם לו דמי כיס עבור כל גול.

    בגדול, אף-אחד לא יזכיר אותו ברשימה עם דל-פיירו, טוטי, שבצ'נקו, אבל לדעתי באמת חלוץ גדול משנות ה-90 בסרייהA. בטוח שאם נחפש טוב גם נמצא הרבה ציטוטים עסיסיים ושנויים במחלוקת שלו.
     
  14. alexshw Member

    הצטרף ב:
    ‏13/11/09
    הודעות:
    74,961
    לייקים שהתקבלו:
    25,663
    מין:
    זכר
  15. SerieA Il Capitano

    הצטרף ב:
    ‏24/3/09
    הודעות:
    6,797
    לייקים שהתקבלו:
    2,332
    מין:
    זכר
    כשהקאלצ'ו שלט בעולם | הטריו של אינטר שהביא סקודטו ב-1989

    https://i2.wp.com/thesefootballtimes.co/wp-content/uploads/2017/08/inter.Xxx?zoom=1.2100000262260437&fit=1280%2C835
    במהלך שנות ה-80 וה-90, הייתה ליגה אחת בעולם הכדורגל ששחקנים רצו להגיע אליה כדי להיחשב "שחקני על". הליגה האיטלקית - ה-SERIE A, הייתה הליגה שכל השחקנים הטובים ביותר בעולם שיחקו בה. מזיקו ועד דייגו מראדונה, הסרייה A הייתה הליגה הקשה בעולם, חלק גדול מכך בשל העובדה שהייתה הטקטית ביותר. שחקן היה צריך לחשוב מהר מאד ולהשתמש בכישרונו כדי לשפר את הקבוצה שהיה משחק בה.

    חלק מהשחקנים לא היו הטכניים ביותר, אבל הייתה להם הרבה חכמה. הם ידעו מתי הרגע הנכון למסור, לבצע תיקול או לבעוט. בחלק גדול מהזמן ההוא בליגה האיטלקית, מישל פלטאיני ודייגו מראדונה היו המלכים, ולאחר מכן בשנות ה-90 היו אלו מרקו ואן באסטן לצידם של רוד חוליט ופרנק רייקארד אשר נתנו למילאן הגדולה ('גרנדה מילאן') את האיכות כדי לשלוט לחלוטין בליגה.

    הטריו ההולנדי של מילאן מוכר וידוע לכל חובב כדורגל ובמיוחד לאוהדי מילאן, ובצדק. אריגו סאקי, שהיה לצידו של סילביו ברלוסקוני בהעברות הענק שהביאו את מילאן לפשוט על הכישרונות ההולנדים היו שווים כל לירטה, כשזכו במספר אליפויות איטליה ואליפויות אירופה. אבל לא רק הצד האדום שחור של מילאנו זכו בעזרת טריו; גם לאינטר היו תכניות משלה לזכות בתארים.

    בשנת 1988, אינטר החתימה את הצמד לותר מתיאוס ואנדראס ברמֱה מבאיירן מינכן. בשנה לאחר מכן הצטרף גם יורגן קלינסמן משטוטגארט, במסע שתכליתו להביא תארים, נחוצים ביותר, לצד הכחול-שחור של מילאנו. האם זה היה ניסיון לחקות את הצלחתה של מילאן? ייתכן, אבל בעוד שמילאן קנתה 'אלופים' ברמה הבינלאומית, אינטר לגרום לאותם השחקנים להיות כאלו.

    הראשון מביניהם היה מתיאוס, אשר לא נודע כאחד מהשחקנים הגדולים ביותר כאשר מדברים על ההיסטוריה. המונח 'שחקן שעושה הכל' קצת טושטש בשנים האחרונות, אבל מתיאוס היה התגלמות השחקן המושלם. היו לו איכויות הגנתיות כדי לשחק כקשר אחורי, היה יכל לבצע ריצות למרכז הרחבה ולהבקיע, ולמרות קומתו הנמוכה - היה מרשים גם באוויר. לא היה שום דבר שמתיאוס לא יכל לבצע.

    מתיאוס החל את הקריירה בבורוסיה מנשנגלדבאך בשנת 1979, ונחשב לאחד מהשחקנים המוכשרים ביותר באירופה. היכולת הייתה שם לאורך כל הדרך, והיכולת להנהיג את הקבוצה נחשבה מאד בעיני מאמניו. יכולתו במדי 'גלדבאך' הובילה אותה לחתום בענקית הגרמנית באיירן מינכן, שם עשה את הקפיצה הגדולה בדרך להיות שחקן ברמה עולמית.

    https://i2.wp.com/thesefootballtimes.co/wp-content/uploads/2015/02/2-format43.Xxx?zoom=1.2100000262260437&resize=665%2C451

    לותאר מתיאוס מגיע לאינטר כדי להפוך לאגדה

    ארבע שנותיו של מתיאוס בבוואריה היו הצלחה, כאשר זכה 3 פעמים בליגה הגרמנית הבכירה והגעה לגמר גביע האלופות ב-1987, שם הפסיד לפורטו. כמובן שזה לא יהיה סוף הסיפור בין מתיאוס ובאיירן, אבל התקופה ההיא באמת הייתה זו שבו הוא הפך לשחקן ברמה הגבוהה ביותר.

    לצידו בבאיירן שיחק המגן השמאלי אנדראס ברמה, עוד אגדה נשכחת לעיתים, של המשחק. ברמה גדל בהמבורג והותיר חותמו בשנים 1981-86 כאשר שיחק בקייזרסלאוטרן ורשם 154 הופעות. ממש כמו מתיאוס ומנשנשגלדבאך, שם ברמה התפתח והפך לשחקן שיכול לחתום בבאיירן. הורסטיליות שלו והעובדה ששלט היטב בשתי רגליו היוו יתרון גדול עבורו.

    ברמה לא היה שחקן נוצץ. הוא לא היה מהיר במיוחד, אבל הוא חשב מהר, והשתמש בחוכמתו על מנת לגבור על היריב. כאשר הגיע לאינטר הוא כבר שיחק בנבחרת גרמניה, לרבות במונדיאל 1986 לצד מתיאוס. אינטר החתימה שניים מהשחקנים הטובים בעולם, אבל זה עבר מתחת לרדאר בשל הצלחתה של מילאן. ההעברות הללו תוזמנו בצורה נפלאה.

    בזמן שמתיאוס וברמה הגיעו, אינטר לא זכתה בתואר במשך שמונה עונות. הם היו נואשים להצלחה, בייחוד כשרואים מה קורה בצד האדום שחור של מילאנו.

    לנאפולי היה את מראדונה, למילאן את חוליט ו-ואן באסטן וליובנטוס את לאודרופ שהחליף את פלאטיני. לאינטר לא היה אף אחד. מתיאוס, היה קשר ברמה עולמית אשר שינה לחלוטין את המועדון, בתוך וגם מחוץ למגרש. למרות שההחתמות של שני השחקנים היו חשובות וטובות, אינטר לקחה סיכון גדול בהחתמתם, מכיוון שהם היו שני השחקנים הלא-איטלקיים היחידים שיכלה להחתים.

    המאמן האיטלקי ג'ובאני טראפטוני נשאר בקבוצה למרות המקום החמישי המאכזב מהעונה הקודמת, וזו הייתה ההחלטה הנכונה. ברמה הרכיב הגנה מעולה עם ברגומי, ג'וזפה בארזי ו-וולטר זנגה, אשר ספג רק 19 שערים ב-34 משחקים.

    https://i0.wp.com/thesefootballtimes.co/wp-content/uploads/2016/06/trapattoni.Xxx?zoom=1.2100000262260437&resize=665%2C329

    מה שמתיאוס עשה בקבוצה בעונה ההיא היה מדהים. כאשר ברמה בנה את ההגנה המעולה שהייתה לחומה של ממש, מתיאוס עשה את כל השאר, כולל להפוך לחלוטין תפקוד של שחקנים. מתיאוס היה הגיבור של אינטר באותן שנים.

    הצמד הזה הוציא את הדברים הטובים ביותר מהחברים לקבוצה, במיוחד מאלדו סרנה. לפני הגעתם הוא כבש 10 שערים בארבע עונות, ואילו כאשר מתיאוס שיחק מאחוריו, הוא זכה ב-'קאפוקאנוניירה' - מלכות השערים - עם 22 כיבושים. סרנה לא היה חלוץ רע, אבל כאשר הוא שיחק לצד שחקן כמו מתיאוס, הוא העלה את רמתו משמעותית.

    ההשפעה של ברמה ומתיאוס, עם המנהיגות והמצוינות הייתה משמעותית מאד. הם לקחו חבורת שחקנים שסיימה חמישית בעונה שלפני אל סקודטו מרשים עם התקפה קטלנית והגנת ברזל. תחת טראפטוני, מתיאוס וברמה הובילו את אינטר לתואר ראשון לאחר כמעט עשור, והם יקבלו חיזוק נוסף מגרמניה רק בעוד זמן קצרצר.

    http://4.bp.blogspot.com/-y_FuWAFG_VI/VlVgv6Coo5I/AAAAAAAABqo/twiNQSuICVQ/s1600/201205251946425klinsmanninter.Xxx

    בשנת 1988, כאשר מתיאוס וברמה הניפו את הסקודטו, יורגמן קלינסמן עזר לשטוטגארט להעפיל לגמר גביע אופ"א וזכה בתואר כדורגלן השנה של גרמניה. ראמון דיאז ואלדו סרנה היו צמד מצוין, אבל טראפטוני רצה את קלינסמן. הוא לא היה השחקן הפיזי ביותר, אבל חולשתו הפיזית לא הפריעה לחכמת המשחק שלו וליכולת לחזות היטב מתי יהיה מצב לשער. מעבר של קלינסמן לאינטר היה נראה הגיוני לקריירה שלו, כאשר עזב קבוצה שהגיעה לגמר גביע אופ"א, לקבוצה שכרגע זכתה בליגה האיטלקית.

    קלינסמן שיחק תפקיד חשוב בעונת הבכורה וכבש שער ראשון במשחק חוץ נגד בולוניה, במחזור השני (כמו רונאלדו, כעבור 8 שנים בדיוק). זה היה שער נפלא, אשר הראה היטב את האיכויות של הגרמני.

    קלינסמן הבקיע את השלושער הראשון שלו באינטר בבנטגודי של ורונה לאחר משחק נהדר מול יובנטוס בו ניצחה אינטר 2-1. הוא סיים את העונה כמבקיע המצטיין של אינטר, עם שער אחד יותר משל ראמון דיאז בעונה שלפני.

    כולם תהו - עם שלושת השחקנים הגרמנים בהרכב, כשכולם בשיא הקריירה, האם אינטר תוכל לזכות שוב בסקודטו? התשובה הייתה שלא. מראדונה של נאפולי זכתה בסקודטו השני שלהם ב-4 עונות, כאשר סיימה 2 נקודות מעל מילאן, כאשר אינטר סיימה רק שלישית, בשיוויון נקודות עם יובנטוס. עבור הטריו, זו הייתה עונה סולידית לחלוטין כאשר קלינסמן סיים עם 15 שערי ליגה, כאשר רובם בושלו על ידי מתיאוס. ההגנה בראשות ברמה תסיים במקום הרביעי באיכותה.

    http://w0d.inter.it/img/227738-800.Xxx

    אמנם זו לא הייתה העונה המוצלחת ביותר עבור אינטר, אבל הטריו שלה הכין את עצמו היטב לקיץ נפלא, כאשר מתיאוס הוביל את נבחרת מערב גרמניה לזכייה במונדיאל איטליה 1990, לצד ברמה וקלינסמן. מתיאוס הבקיע 4 שערים בתחרות, וגם קלינסמן וברמה הבקיעו שלושה משלהם, כאשר ברמה הבקיע את שער הניצחון בגמר מול ארגנטינה. הכוכבים של אינטר זכו, על אדמת איטליה, בגביע העולמי. האוהדים בוודאי היו גאים.

    הטריו היה כל כך פופולרי בקרב הקהל של אינטר, שהוא באמת היה שמח בשבילם, אף על פי שהנבחרת המקומית לא זכתה בגביע, והפסידה בחצי הגמר לארגנטינה. כאשר עונת 90/91 הגיעה, היו ציפיות גדולות מאד מאינטר. והציפיות התגשמו.

    אמנם אינטר לא זכתה בליגה, אבל היא כן זכתה בגביע אופ"א. אינטר זכתה בגביע אופ"א וסיימה במקום השני בליגה (שיוויון נקודות עם מילאן) כאשר סמפדוריה האדירה של ויאלי-מאנצ'יני זכתה באליפות היסטורית. אבל באירופה, באירופה אינטר זרחה.

    לאחר הפסד 2-1 במשחק הראשון לראפיד וינה, קלינסמן הוביל את אינטר לשלב הבא. בסיבוב הבא, אסטון וילה פגשה את אינטר שניצחה אותה. ברמה ומתאוס היו משמעותיים בדיוק כמו קלינסמן.

    https://i2.wp.com/thesefootballtimes.co/wp-content/uploads/2016/11/inter-milan.Xxx?zoom=1.2100000262260437&resize=665%2C401

    בשלב הזה, אינטר האמינה שהיא יכולה ללכת עד הסוף, ורוח הניצחון של ברמה, מתיאוס וקלינסמן מגביע העולם אמורה הייתה לתמוך בכך. אטאלנטה הייתה היריבה הבאה שאינטר חלפה עליה, ולאחר מכן ספורטינג ליסבון. ספורטינג אף היא הפסידה לאינטר שעלתה לגמר גביע אופ"א, נגד רומא של רודי פלר.

    אינטר ניצחה את רומא בגמר וזכתה בתואר אירופאי ראשון (גביע אופ"א) לראשונה מאז 1965.

    זו תהיה הפסגה האחרונה של הטריו הגרמני באינטר, היות שבעונה הבאה אינטר תסיים במקום השמיני בליגה, ותעוף בסיבוב הראשון בגביע אופ"א לבואבישטה הפורטוגזית.

    הגרמנים של אינטר אולי לא ייזכרו כמו ההולנדים של מילאן, אבל לפרקים הם היו אפילו טובים מהם. הסיפור של הגרמנים של אינטר אולי לא רומנטי כמו ההולנדים של מילאן, אבל הם הוכיחו את עצמם בליגה הקשה בעולם, בשיא הקריירה, כשהביאו לאינטר תהילה לראשונה זה שנים. ואת זה, אוהדי אינטר לא יוכלו לשכוח.

    מקור:
    A trinity like no other: Matthäus, Brehme and Klinsmann at Inter