אגב שום מילה על זה? http://espn.go.com/nba/story/_/id/7469727/...trade-wish-list אם אני הייתי צריך לבחור הבחירה היתה מאד מאד קלה: קליפרס...
לאוקלהומה יש זמן רק עד ה-25 לינואר להחתים את ווסטברוק על חוזה חדש אחרת יהפוך לשחקן חופשי מוגבל בקיץ, שיחות כבר נערכות בין שני הצדדים כשהחוזה אמור לנוע בין 80 מיליון ל-94 מיליון ל-5 שנים. http://basketball.realgm.com/wiretap/21836...6;80M_$94M בתקווה שבקיץ הוא ישלח ביחד עם החוזה הענק שלו תמורת גבוה רציני אחרת זה מהלך שיכול לגמור אותנו כי לא בטוח שישאר כסף להחתים גם את הארדן ואיבקה בקיץ.
בקיץ הווארד יהיה שחקן חופשי לא? אולי כדאי שיחכה למועד הזה למרות שאין לי מושג אם הצטרפות שלו בכלל אפשרית. קשה לי להאמין שסתם שולחים לתקשורת ידיעות על התעניינות אם הקבוצה לא חושבת שהיא מסוגלת להחתים אותו. אגב את נושא התקרה לעולם לא ממש הבנתי, מי קובע כמה גבוה תקרה יכולה להיות?
העניין פה שהבחירה צריכה להיות של אורלנדו. אם ביינום לא פצוע, אין פה הרבה מה להתלבט. הוא השחקן הכי טוב שהם יכולים לקבל ואחד שיכול להיות פרנצ'ייז פלייר אם ייתנו לו. הקטע הוא שביינום כן פצוע, ככה שכל עוד הלייקרס מוכנים להציע רק אותו - 2 ההצעות נראות לא אטרקטיביות מבחינת אורלנדו. הקליפרס מלבד פול, גריפין וצ'ונסי שהם הuntouchables יעבדו עם דאנדרה ג'ורדן, אריק בלדסאו, קארון באטלר, מו וויליאמס באיזשהי וריאציה.. וכנראה גם יהיו מוכנים לספוג את החוזים הגרועים של אורלנדו בתמורה. אבל עדיין לא יהיה להם שום כוכב או go to guy, ועדיין יהיה להם אומנם סגל דיי עבה, איכותי וצעיר - אבל לא משהו שיכול לקחת אותם לאנשהו רציני ועדיין משאיר אותם עם משכורות לשלם. אצל הלייקרס, אם הם מחליטים לוותר גם על גאסול זה no brainer - אבל בנתיים מסתמן שהם לא מוכנים לעשות את זה, ככה שהם נשארים עם ביינום, ארטסט, סטיב בלייק, איבנקס, לוק וולטון(ערך שלילי, אבל עדיין) שפה עוד פעם - אם ביינום בריא, אני לוקח את זה, כי זה נותן לי פרנצ'ייז פלייר, ועוד סנטר שזה משהו שאין אצלנו בליגה. אבל הדגלים האדומים סביב הבריאות, ולא רק הבריאות אלא החוזה של ביינום והעובדה שהוא יהיה unrestricted free agent עוד שנה וחצי, גורמות לעניין להיות יותר מדאיג. באמת שאני לא יודע מה הייתי מעדיף אם אני אורלנדו, וזה המון תלוי באיזה כיוון הם מחפשים להגיע כפרנצ'ייז - משהו שעדיין לא ברור ויש דיווחים סותרים לגביו. מה גם שניו ג'רזי לדעתי לא יצאה מהתמונה, עם העלייה של ברוקס הרוקי,כמובן ברוק לופז שהוא עדיין סנטר התקפי מצויין וצעיר שאפשר לשלוט בעתיד שלו לעומת ביינום ועדיין הראה שהוא יכול לתת באיזור ה20-10, ושילוב של בחירת הדראפט שלהם שאיך שהם נראים תהיה גבוה בלוטרי(לעומת ה-2 האחרות שיהיו 20+), והאפשרות שלהם לספוג חוזים בלי להחזיר יכולה להיות אטרקטיבית גם היא, אולי יותר מ-2 האחרות כל עוד הלייקרס לא מכניסים את גאסול יחד עם ביינום. אם שואלים אותי - אני מחכה כמה שיותר כדי שהנטס יורידו את הערך שלהם ובכך יעלו את הערך של בחירת הדראפט שלהם, ועושה את הטרייד איתם במועד הכי מאוחר תמורת חבילה כמו שאמרתי, אולי בשילוב עוד כמה דברים(אנתוני מורואו, כריס האמפריז או משהו בסגנון)
העניין נהיה מעניין בגלל שאם באמת קורה מצב כזה שדוויט הופך לשחקן חופשי - זה אומר שהקליפרס והלייקרס מחוץ לתמונה, והקבוצות שיוכלו להביא אותו (מבחינה ריאלית) יהיו הנטס, דאלאס(שתוכל גם להביא את דרון וויליאמס שהוא יליד דאלאס, וליצור ביג 3 של נוביצקי, דוויט ודרון וויליאמס), ובוסטון(וכמובן נמושות כמו סקרמנטו וכו' עם מספיק מקום בתקרת השכר, אבל הוא בחיים לא יסכים להגיע לשם) - ככה שאם הקבוצות מLA רוצות את דוויט, זה חייב לקרות העונה. בנוגע לתקרת השכר, אין סכום שאחריו אי אפשר עוד לשלם, מבחינה יבשה אפשר לשלם בלי הגבלה - אבל יש המון מגבלות שגורמות לכך שיהיה כמעט בלתי אפשרי לעבור לגבול דימיוני שייצור אי שיוויון משמעותי כמו בכדורגל... וכמו כן עכשיו עם התוספות של המסים החדשים והגבוהים מי שמשלם את מס המותרות(קבוצות כמו הלייקרס, דאלאס, או הניקס של פעם שמגיעות כמעט ל-100 מיליון או אפילו יותר), זה מאוד מרתיע ויוצר מצב שקבוצות לא ממש ממהרות להכנס בלי פחד לסכומים כאלה כמו בעבר.
ניו ג'רזי נשמעת כמו האופציה הכי הגיונית, יש להם הכי הרבה מה לתת פלוס בחירת הדראפט שיוצאת להם העונה (במידה ונשאר להם משהו). הבנתי ששיקאגו לא יצא בגלל שלו ולרוז יש אותו ספונסר בנעליים. אם הניקס יסכימו לוותר על אמארה וצ'נדלר, ולקבל תמורתם את דווייט ונלסון, זאת גם אופציה סבירה בשביל כולם.
הניקס יסכימו(או צריכים להסכים), השאלה אם אורלנדו יסכימו - ואין סיבה שזה יקרה לדעתי בגלל שאמאר'ה לא מבוטח עם חוזה ארוך(וגם ראיין אנדרסון יושב על העמדה שלו), וצ'אנדלר טיפה overpaid(למרות שהוא משחק מצויין) וגם לו יש בעיות בריאות. הלוואי שטרייד כזה ייצא לפועל מבחינתי.. נלסון או טורקוגלו יחד עם דוויט תמורת אמארה וצ'נדלר, חותם על זה בכיף.
טורקגלו יושב על חוזה די רעיל אם אני לא טועה, ככה שזה בערך מתקזז. אבל אז הניקס עדיין נשארים בלי רכז. אבל אתה צודק, לאורלנדו אין סיבה להסכים. מצד שני, אם הם לא ימצאו משהו בקרוב הם בבעיה רצינית.
http://www.lakersnation.com/lakers-news-mi...ons/2012/01/17/ אני חלילה לא חוזר להשוואה הזו, אבל תודו שזה מחמיא לקובי. הרי על מי עוד ג'ורדן יגיד דבר כזה? בסופו של דבר, מבחינתי, קובי זה קובי וג'ורדן זה ג'ורדן, שני שחקנים שונים, אבל כשפתחתי את הלינק הרגשתי גאווה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
באמת מחמיא עבור קובי שג'ורדן אומר שהוא היחיד שראוי בכלל שישימו את השם שלו ליד מייקל ג'ורדן בהשוואה כלשהי. כמובן שאין מקום להשוואה, אבל ביחס לשאר השחקנים בליגה אין מישהו אחר שיש לו את התארים הבסיסיים כדי שיהיה אפשר לדבר עליו במונחים כאלו. לקובי יש גם MVP וגם אליפויות ועל לברון יהיה אפשר לדבר רק אחרי שישיג אליפות, בעוד כמה שנים. גם שקובי היה בן 27 הוא עוד לא היה בעל הנתונים הבסיסיים כי עוד לא היה לו MVP והוא היה שחקן שני בקבוצה שלו הרבה שנים. כיום אין ספק שאפשר לסכם לו קריירה אדירה. לברון ו-וויד רק באמצע הדרך ומעניין יהיה לראות איפה הם יעמדו בעוד 7 שנים.
הקבוצה של קארים או הקבוצה של מג'יק? (גם מג'יק הגיע לקבוצה של קארים והפך אותה לקבוצה של מג'יק). הקבוצה של שאק או הקבוצה של קובי? היא הייתה של שאק, אבל קובי הוכיח לאחר מכן שהוא יכול להוביל קבוצה גם בעצמו ולכן הכל השתנה לגביו. לברון הוא מקרה מסובך יותר. פעם הוא פוגע ברגעים המכריעים ופעם לא, לא ברור עוד איך הוא יסיים את הקריירה. העונה, עוד יותר מעונה שעברה, הוא כבר הפך לבעל הבית לגמרי בקבוצה מבחינה מספרית. אשתקד הוא היה קולע נקודה יותר מוויד למשחק ועולה עליו בכל סטטסטיקה אחרת, אבל העונה הוא פתח פער מכולם והמוביל הברור של הקבוצה ללא עוררין. לא לקח לו הרבה זמן כדי להיות השחקן הטוב במיאמי וזה לא מפתיע אף אחד (לא אותי לפחות), כי ראינו את תופעת הכדורסל הזאת גם לפני שהיה במיאמי. לברון הוא תופעה כי אין לדעת לאן זה ילך בסופו של דבר, צריך לחכות ולראות. עכשיו הוא נכנס לשנות השיא בקריירה, נראה איך הוא ינצל את אותן 3-4 שנים ונשאיר את הסיכומים לסוף.
עונה רגילה ואפילו הסיבובים הראשונים בפלייאוף זה יפה, אבל בגמר אתה נמדד, תסכים איתי. אני רוצה לראות את לברון דומיננטי ככה גם בגמר, רוצה לראות שהוא יוזם, לוקח אחריות, זורק הרבה, מציג מספרים ביי פאר טובים יותר מווייד ובוש, שאגב היה טוב ממנו בגמר האחרון, ואז אני אגיד 'וואלה, השתיק אותי, הוא ראוי להיחשב שחקן גדול'. בינתיים זה לא קרה ולפחות לי הסיבות ברורות. אני לא חושב שהוא פתאום יוכל לעשות סוויץ' ולהיות אדיר בפיינלס, זה בעיקר לא האופי שלו. ווייד כן הוכיח שהוא ראוי, פעמיים הוא סיפק סדרות גמר טובות מאוד. צר לי, אבל אני את לברון כבר הספדתי. אני לא מאמין שהוא יהיה טוב אי פעם במעמד הגדול באמת. אגב, לברון גם לא מתאים להיכנס להשוואות עם מייקל כי הם משחקים בתפקידים שונים. צריך לזכור שמייקל לקח את קובי תחת חסותו, הוא לימד אותו המון, כשקובי היה נער הם שיחקו לא מעט פעמים יחד, התחרו, למדו אחד את השני, ופיתחו יחסים מעולים שנשמרו עד היום. לכן למייקל יש זיקה מסויימת לקובי שאין לו לאף אחד אחר. הוא מכיר את קובי יותר מכל שחקן אחר ומכאן, לטעמי, הגיעה ההצהרה שהוא ראוי להשוואות.
