אגב נקודה מעניינת לאוהדי גולדן סטייט(אממ...שזה רק אני http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx): פול פירס וליאון פואו גדלו באוקלנד ואדי האוס בברקלי הסמוכה... גאווה מקומית
אחרי שקצת חזרתי לעצמי, הנה תגובה יותר מפורטת: לפני הסידרה אמרו שיש תחושה שהלייקרס לוקחים כי הם פשוט יותר טובים. הסידרה הזאת הוכיחה בדיוק את ההיפך - בוסטון יותר טובים מהלייקרס. אני מאוכזב מאוד מאיך שהם שיחקו במשחק האחרון, אבל אני תמיד מתנחם בזה שהקבוצה הזאת צעירה ויכולה לרוץ עוד הרבה מאוד שנים ביחד. במועדון ספורט הביאו איזה מישהו מערוץ הספורט (שכחתי את השם שלו) ואמר שהשחקנים האירופאים שם לא מספיק טובים. הוא אמר שוויאצ'ץ', ראדמנוביץ' וטוריאף לא שווים NBA אלא רק ליגות אירופאיות. ואני אומר שהוא דיבר ממש שטויות, ולהגיד דבר כזה רק על סמך סידרת הגמר זאת שטות ממדרגה ראשונה, וכך לדעתי הוא עשה את זה. יכול להיות שלגבי טוריאף זה נכון (וגם זה ממש ממש לא בטוח) אבל לגבי השניים האחרים בכלל לא. לגבי העונה הבאה, אני כבר יודע שהשלד קיים, השחקנים הצעירים צברו ניסיון רב בסידרה הזאת וזה טוב מאוד. ביינום גם חוזר שנה הבאה שזה בכלל מצוין. סוף כל סוף שחקן חזק שידע להתמודד מול שחקנים חזקים ורחבים כמו פרקינס. ראינו על גאסול שהוא פשוט לא יכול להתמוד מול סוג השחקנים האלה. פיל ג'קסון חייב להיות פחות עקשן במהלכים שלו. בסידרת גמר אסור אף פעם לפתוח את הרבע השני בלי אחד מהסופרסטארים. שנה הבאה חייבים חיזוק לעמדת השחקן השישי, מישהו כמו ג'יימס פוזי. שידע להביא את השלשות כשצריך (כמו שטלפז אמר עליו, בדיוק כמו רוברט הורי) ולעשות הגנה על הצד הטוב ביותר. יש עכשיו מחלוקות בינו לבין בוסטון, והלייקרס חייבים לקפוץ על המציאה. לגבי בוסטון, ברכות על האליפות. בהחלט מגיע לשחקנים כמו גארנט (אפילו אני התרגשתי לראות את הראיון איתו ואת הבכי שלו) אלן ופירס אליפות. עוד מילה לגבי הקהל של בוסטון, מדהים!!! נותר לי רק לקנאות שהקהל של הלייקרס לא נראה ככה. מעניין מה היה קורה באיצטדיון של גולדן סטייט במצב כזה. הגג בטח היה מתמוטט. רודס, הלייקרס לא קבוצה והם נשענים רק על בראייט וגאסול. וואללה? ואתה אומר את זה רק על סמך הסידרה הזאת, נכון?
קודם כל כל הכבוד לבוסטון על סדרה מצויינת, הם היו יותר טובים מהפתיחה, ולא השאירו צל של ספק מי תיקח את הסדרה. לליקרס יש גם על מה לשמוח, הם הגיעו לסדרת הגמר שנה שנתיים לפני הזמן שהם תיכננו להגיע, והניסיון הזה יהווה בונוס בהמשך (בעיקר לשחקנים שלא היו בעידן שאקיל). מה שמעניין הוא שאטלנטה וקליבלנד לקחו את בוסטון לסדרה של שבעה משחקים. מה זה אמור להגיד על יחסי הכוחות של המזרח מערב. הרי כולם מדברים על כך שהמזרח פחות טוב משמעותית מהמערב, והמאזנים אומרים אותו דבר, אבל אופציה קיימת היא ההתייחסות במזרח לעונה הרגילה. כשמזלזלים בעונה הרגילה, ודואגים למאזן שמספיק לפליאוף (ועקב זלזול כללי זה לא מאזן מרשים) אפשר לשמור על כוחות לפליאוף. אני אישית חושב שלבוסטון היה קשה יותר אם היא הייתה נתקלת בסאן אנטוניו, אבל כנראה שהיתה לוקחת בכל זאת. לגבי העונה הבאה, יש לי הרגשה שלא נראה את בוסטון שוב בגמר, קשה מאד להביא את עצמך לרמה מאד גבוהה אחרי עונת אליפות. לגבי פאוזי יש לו עוד דרך ארוכה עד שיהיה ראוי להשוואה לרוברט הורי.
פיסטון, זאת השוואה ילדותית מה שעשית כרגע. אז אם אטלנטה הפסידו "רק" 4-3 והלייקרס 4-2 זה אומר שאטלנטה טובה מהלייקרס? קום און מייט. אתה באמת משווה בין דאלאס, ניו אורלינס, פיניקס, יוטה, יוסטון, גולדן לאטלנטה, פילדלפיה, וושינגטון וטורנטו? הבדלי הרמות ענקיים, לפחות כרגע- אבל סביר להניח שהם יצטמצמו(שיקאגו למשל...).
אני לא אומר שאטלנטה יותר טובה או פחות טובה. ידוע שיש קבוצות שלא מתאמצות בעונה הסדירה, ולכן המאזן שלהם לא טוב כמו שהוא יכל להיות. יש פה גם עניין של מאצ'אפים בין קבוצות, אבל ההבדחים בין המזרח למערב לא נראו כאלה דרמטיים בפלייאוף. מה שאני אומר זה שהמזרח ככלל (ולא רק בוסטון ודטרויט) יותר חזק ממה שהוא נראה. בסדרה אחת יש כמובן את עניין המצ'אפים, אבל 2 סדרות במזרח דרשו מבוסטון 7 משחקים.
תגידו, זה רק אני או שהשבוע יש המון משתמשים שמעולם לא הגיבו על NBA ופתאום מתגלים כאוהדי הסלטיקס? סתם צירוף מקרים מוזר.
אם היית טורח לקרוא מה שכתבתי לעומק במקום לחשוב ישר על איך להגיב היית מוצא את התשובה. אני פוסל אופציה של הבדלים עקב מאצ'אפים במזרח, מכיוון שהסלטיקס נאלצו להגיע לשבעה משחקים בשתי סדרות. זה לא מקרי. גם הסדרה מול דטרויט לא היתה מאד רחוקה ממשחק שביעי. מנגד, הלייקרס יחסית טיילו לגמר. אני כן חושב שסאן אנטוניו יותר חזקה ממה שהיא נראתה מהלייקרס, אבל שאר הקבוצות במערב יחסית רכות. וכן זה כולל את דאלאס, ניו אורלינס, יוטה, יוסטון ושאר ירקות. המזרח תמיד היה יותר אגרסיבי כשזה הגיע לפליאוף (ואני מתכוון אגרסיבי, לא כסחן), במזרח מבינים יותר טוב שהחשיבות האמיתית של המשחקים מתחילה בפליאוף. המשחקים מהעונה הסדירה, והמאזן בסופה לא מהווים אינדיקציה לגבי היכולות של הקבוצה (כל עוד היא נכנסת לפליאוף). לא חסרות דוגמאות לכך. ב 1993 שיקאגו סיימה במקום השלילשי במזרח, עם מאזן לא מרשים. בפליאוף הכדורסל שלהם נראה אחרת. ב 1999 הניו יורק ניקס סיימו במקום השמיני במזרח, בפליאוף הם ניראו אחרת והגיעו עד הגמר שם נכנעו לספרס, שהיו מצויינים באותה עונה (עם רובינסון ודאנקן). ויש עוד דוגמאות. יש גם דוגמאות מהמערב, אבל פחות. צריך להבדיל בין הרמה בעונה הרגילה(והמאזן בעונה הרגילה) לבין הפלייאוף.
לא משדרים את הדראפט מחר בשום מקום??? אני מקווה שיהיה דראפט מעניין כמו בשנה שעברה עם טריידים גדולים...
אם הכוונה היא גם אליי , אז אני ממש לא אוהד סלטיקס , פשוט תמיד אהבתי את גארנט ואלן , ומשמח אותי לראות אותם לוקחים אליפות אחרי כל כך הרבה זמן . ואני דווקא עוקב אחרי הNBA במשך שנים , פשוט עד לפני שבועיים לא טרחתי לשוטט באייסוקר במקום שהוא לא הפורום של כדורגל אנגלי ...
עזבו שטויות, הנה למה הלייקרס הפסידו: http://mad.walla.co.il/w/f-400/445208-5.Xxx :aaarofl: כל הכבוד לבוסטון, אני לא אוהד אותם כי למרות ההצלחה לדעתי ככה לא בונים קבוצה, אבל עיר אמיתית של ספורט ובסה"כ סימפטים מאוד. כל דבר עדיף על הלייקרס.
אברם גרנט היה צריך לדעת שמי שהולך לישון עם כלבים קם עם כינים. המומחיות הגדולה של באלאק היא המקום השני. עוד לפני העונה הזו היוא נתן עונת פלאים דומה. ב 2002 הוא הגיע לגמר הגביע עם לברקוזן, ירד למקום השני במחזור האחרון והפסיד את האליפות לבאיירן מינכן, והגיע למקום השני במונדיאל עם נבחרת גרמניה. גרנט נדבק... ועכשיו הוא ניסה להדביק את הלייקרס. האמת לא ממש מפריע לי אם הם ידבקו בנגיף הקשה הזה.
טוב, הסקר הפך על תקן בדיחה כאן לאחרונה, אנשים עוד מצביעים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx לא יצא לי להגיב לכמה דברים כאן, אבל ה MVP הוא פיינלס MVP ולא קשור למהלך הפלייאוף. הייתה לנו יופי של עונה ובשבילי גם העונה הנוכחית כאן באייסוקר מזכה את הדיון הזה לדיון השנה באייסוקר כמו בשנה שעברה ובענק. נתראה בעונה הבאה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wave.Xxx
קודם כל, עושה רושם שאנחנו לקראת קיץ מאוד מעניין-יש המון קבוצות שהתרסקו השנה וצריכות לבנות את עצמן מחדש. פיניקס, דנבר, שיקאגו, מיאמי, ניו ג'רזי, דאלאס-כולן צריכות שינוי ורענון, אנחנו נראה מה יקרה. עוד יהיה מעניין לראות האם סן אנטוניו אשכרה תשנה משהו בהרכב שלה, האם בוסטון תצליח שלא להתפרק (אחרי שה"משימה" הושלמה), האם קליבלנד תצליח לבנות קבוצה מסביב ללברון, עד כמה האנס לקח קשה את ההפסד. המון סימני שאלה, אני מקווה שבמהרה הם ייתחלפו לסימני קריאה. דבר שני, אני רוצה לכתוב סיכום של העונה הזאת מבחינתי ולא יודע מאיפה להתחיל. אז אני קודם כל אגיד שנהניתי כמעט מכל רגע (היו כמה שערוריות וסקנדלים שהעיבו, אבל זה מאוחר יותר). לא חלפו ארבע שנים מאז התבוסה המהדהדת של הלייקרס מול הפיסטונס, והמועדון השלישי הכי יהיר בעולם (אחרי ריאל מדריד ומכבי ת"א כדורסל) לא למד שום לקח. אותו סיפור חוזר על עצמו-טרייד גדול ולא מי-יודע-מה-כשר שנועד ליצור סדרת גמר אטרקטיבית, שיטת המשחק "תנו את הכדור לקובי ושאק/פאו ולכו לנוח", פלייאוף שמתחיל טוב מאוד, ניצחון לא חוקי על סן אנטוניו (אז זה היה סל של פישר ב-0.4 שניות, דבר שלא הגיוני בשום צורה, והפעם זה עבירה של...פישר על ג'ינובילי), סדרת גמר שבה היא פייבוריטית, משחקים ראשונים שבהם היריב מראה התנגדות והגנה חזקה מאוד, ניצחון ודיבורים על קאמבק, התפרקות ואובדן התואר. אז הייתי הרוס מזה, היום אני אדיש לזה ואפילו קצת נהנה. פיל ג'קסון שוב הוכיח למה הוא אחד המאמנים הכי אוברייטד בעולם (ולא רק בכדורסל), עם ניהול משחק שערורייתי, חשיבה מקובעת וחוסר שליטה על הנעשה. בשנות התשעים היה לו את מייקל שיציל אותו, השנה יש לו את הלוזר. איזה לקחים הלייקרס צריכים להפיק? שיש דבר כזה שנקרא הגנה, שאפשר להצליח גם עם משחק אפור יותר, שאפשר לשחק כדורסל עם יותר משני אנשים. הסיכוי שמישהו בלוס אנג'לס יפיק אותם? קלוש. הלאה, לגבי בוסטון סלטיקס, האלופה המוצדקת. קודם כל מזל טוב לקווין גארנט, שחקן שפעם מאוד אהבתי, היום טיפה פחות אבל עדיין נחמד לראות אותו לוקח אליפות. העניין בבוסטון הוא ללא ספק "לאן הולכים מכאן", הם לקחו אליפות וזה יפה מאוד אבל עכשיו יש להם שלושה כוכבים מבוגרים בלי האמביציה שהייתה להם העונה. אני לא חושב שנראה קריסה נוסח מיאמי (שסבלה מסיפור זהה), אבל אני מאוד אופתע אם הסלטיקס יזכו גם בשנה הבאה. סן אנטוניו-הרבה אנשים נהנו לחגוג את הפסדם של הספרס בגמר המערב ובישרו על סוף השושלת, אז צר לי לאכזב אותם-לא סוף ולא נעליים. כל העונה סטרן רצה גמר בין הלייקרס לסלטיקס, הוא קיבל-עכשיו הוא יכול לתת צ'אנס אמיתי גם לשאר 28 הקבוצות. אנשים שוכחים שהספרס נתנו העונה פלייאוף אדיר-ניצחון קליל על הבלוף מפיניקס, ניצחון נהדר על ההורנטס (שהיו מעולים השנה), והפסד ללייקרס שכבר כתבתי עד כמה הוא חוקי בעיניי. הם הפייבוריטים שלי לאליפות בעונה הבאה, עדיין יש להם את הסגל הכי טוב והמאמן הכי טוב והם יחזרו בגדול. אכזבת העונה שלי היא שיקאגו, קבוצה שציפיתי ממנה להיות אלופת המזרח ובסופו של דבר אפילו לפלייאוף לא הגיעה. הבולס חייבים להתעשת, לסגל שלהם עדיין יש הרבה פוטנציאל ועדיין יש אפשרות לתקן. המטרות לקיץ-למצוא מאמן נורמלי, סנטר נורמלי ולא להתפתות להביא "כוכב". עוד אכזבות-פיניקס גמרה את הסוס לגמרי, צריכה בנייה מחדש ועשתה טעות פטאלית בטרייד של שאק. יוסטון וקליבלנד חייבות רענון, אחרת עוד עונה שתסתיים מוקדם תגיע להם. מיאמי-מה שנקרא טוטאל לוס. אני לא הייתי פוסל אופציה של טרייד גדול על וייד. הלוואי שכל עונה תשתווה לרמת העניין של 2007/2008, אני כבר מחכה לסוף אוקטובר.
פיל ג'קסון אוברייטד מבחינתי רק בגלל שהוא לא משחק אזורית, גם כשאחרון הפרשנים יודע שזה הפתרון המושלם לבעייה של הקבוצה שלו. כולה אזורית פשוטה, אף אחד לא ביקש איזה מצ'אפ זון אירופאי, מעניין אם הוא יודע שבכלל אישרו את זה, שייצא קצת מהקופסה. אני מסכים שמה שהוא עושה זה(מן איזה הגנה על פיק אנד רול שהוא המציא או שטות כלשהי, אני שונא בולשיט כזה בדיוק כמו שאני שונא את התקפת המשולש המצחיקה שלו שהוא עדיין לא קלט שהיא עובדת רק עם שחקנים אלוהיים כמו פיפן וג'ורדן) זנ לא הכי ההגנה הכי אישית שיש, אבל זה גם לא אזורית. איך אמר שלמה שרף? עם הקבוצות שהוא לקח איתן אליפות הייתי לוקח אליפות מהטלפון. הכי מעניין לראות מה הפיסטונס יעשו. זה בדרך כלל הדבר שאני הכי שונא, אבל הגיע הזמן לרבולוציה מוחלטת, לא לפחד לעשות טריידים גם על ראשיד וצ'אנסי עד כמה שזה כואב(רק טיישון והצעירים המוכשרים מקסייל, סטאקי ואמיר ג'ונסון חייבים חייבים להישאר), אבל, וזה אבל גדול, רק בתנאי שסגנון המשחק והיסודות ההגנתיים יישמרו, אני מאמין שכל האוהדים האמיתיים של הפיסטונס דורשים את זה. ג'ו דומארס, אנחנו סומכים עליך. ומישהו יכול להסביר לי למה נבארו חוזר לאירופה?!
