החלטתי לנסות פרויקט דומה למה שחלק מהאנשים רשמו פה. התחלתי עם ניוקאסל והחלטתי שאני הופך אותה לקבוצה כל בריטית. מהזרים שהיו לי השארתי רק את טים קרול השוער ההולנדי המעולה ואת כל השאר העפתי. העונה הראשונה הייתה די קלילה, למרות לא מעט תהפוכות. פתחתי מבערים והייתי אחרי הסיבוב הראשון בערך 13 נק' מהמקום השני ו 20 מהשלישי אבל רצף תוצאות מזעזעות הספיק לי רק למקום שני, וגם זה רק במחזורים האחרונים. לא משנה, העיקר העליה. בגביעים נתתי ריצה יפה (בעיקר בזכות ההגרלה) הגעתי לרבע גמר גם בגביע הליגה וגם בגביע (הדחות ע"י וילה וסיטי בהתאמה). הרכשים שלי בעונה הראשונה היו: מקאן (בולטון), הרווד (תותח על, כבש 27 שערי ליגה), ניילור (סלטיק), וולטרס (איפסוויץ'), נייסמית' (ריינג'רס), ראוטלג'. סה"כ הבסיס הבריטי בניוקאסל היה מצוין (טיילור, סמית', גת'רי, נולאן, קארול, טיילור) וזה די הקל עלי. אבל מה עושים כשעולים לפרמירליג? האם אפשר להצליח עם סגל כל בריטי? ההנהלה בהתחלה התקמצנה אבל בסוף נתנו לי 20-25 מיליון ליש"ט לרכש. זה מה שעשיתי: סטיבן פלטצ'ר, כריס איגלס (ברנלי), שעלו ביחד 8.5 מיליון פאנד, אונוהה ורידג'וול באו לחזק את ההגנה (עוד 10 מיליון פאונד), את פנאנט החזרתי מסראגוסה תמורת 3 מיליון וכקשר אחורי במקום מקאן קשקישא הבאתי את מונטוגומרי משפילד יונייטד. ההרכב: קרול, אונוהה, טיילור, קנט, רידג'וול, פנאנט/נייסמית', מונטגומרי, גת'רי, איגלס, הייווד, פלטצ'ר. בהתחלה שיחקתי עם חלוץ אחד ועם עוד שחקן באמצע (נולאן), אבל אז ניסיתי לשחק עם שני חלוצים וראיתי שזה עובד. בכל אופן ההופעה המחודשת בפרמיירליג הייתה באנפילד. ליברפול בלי טורס וג'רארד. נמת' כבש להם, פלטצ'ר השווה עמוק במחצית השניה, וכשכבר חלמתי על נקודה בא פאצ'קו וניפץ לי את התקוות. מחזור השני, 0-0 ביתי משעמם מול בולטון, ובמחזור השלישי באתי עם אף למעלה למוליניו וחטפתי נוקאוט מוולבסס (3-0), ומיד אחרי זה הפסד ביתי לספרס עם שער ניצחון שלהם בדקה ה 90. לא פתיחה הכי מעודדת. אבל אז יצאתי לקרייבן קוטג' המפחיד. פולהאם הייתה שרויה אז במצב יותר קשה משלי, וזה נגמר... 5-0! פנאנט עם שלושער, הרווד עם צמד מחזירים אותי לתמונה. אחרי זה ניצחון סנסציוני על סיטי בבית 1-0 (איגלס), ואחרי זה באו עוד שני ניצחונות ועוד שני תיקו ואחריהם כבר הפסדתי לאברטון בגודיסון. סה"כ עכשיו אני בדיוק באמצע העונה, מקום שמיני (בשיא הייתי חמישי) והרבה מקום לאופטימיות.
לצערי הפרוייקט הבריטי שלי קודם בלידס ואחר כך גם בליברפול בעיקר דכדכך אותי בפרמייר, המשחק הזה כל כך ריאלי שהוא פשוט גורם לך להבין שכל השחקנים רוצים רק כסף, כל מועדון דורש על כל שחקן סכום מופרז לחלוטין, וכל פוץ ספרדי איכשהו יקרקס את אשלי יאנג ולא משנה מה הנתונים אומרים, פשוט מציאותי מדי.
כ"כ נכון. בשנתיים שלי בפרמיירליג סיימתי באמצע הטבלה, כשההישג הכי גדול שלי הוא חצי גמר גביע. הבעיה שהשחקנים הבכירים (אפילו כאלה מוילה) לא רוצים לבוא, למרות שכסף יש. הבעיה הגדולה אצלי זה גם חוסר יציבות לא מובן. הנה למשל עכשיו אני אחרי שבעה מחזורים בעונה השלישית שלי בפרמייר, יש לי שלושה ניצחונות וארבעה הפסדים. שניים מהניצחונות באו על ארסנל ויונייטד (לליברפול הפסדתי 3-2 בחוץ בדקה ה 85) והפסדתי למשל בצורה חסרת היגיון לסנדרלנד בבית 4-1. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dry.Xxx
פתחתי עונה עם אתלטיקו מדריד. העונה הראשונה התחילה נהדר. דייגו פורלאן סחב את הקבוצה על הגב שלו, אגוארו היה מאוד חלש בתחילת העונה. ניצחתי את ריאל מדריד 4-0, ניצחתי 2-1 את ברצלונה, כבשתי לא מעט רביעיות, חמישיות ושישיות וסה"כ הכול הלך מעולה. בליגת האלופות קיבלתי בית קשה עם ליברפול, יובנטוס ופרטיזן. סיימתי במקום ה-3 ועברתי לליגה האירופאית שם הודחתי בהפתעה ע"י אברטון. בגביע הפסדתי בגמר לריאל מדריד, בליגה הפסדתי 2 משחקים ברציפות לריאל מדריד וברצלונה וסיימתי במקום השלישי בסופו של דבר. כרגע אני בעונה השנייה, אני במחזור ה-6 במקום הראשון עם הפרש שערים של 7-22. ניצחתי 4-0 במחזור הראשון, הפסדתי 3-2 לראסינג במחזור השני, אח"כ 5-2, עוד 4-1 אחד ו-2:0 קטן ועוד 5-1 גדול. הרכב - תחילת עונה 2: - אסנחו (רוברטו) - - קלישי (לופז) - סאקו (דומינגס) - זאפטה (קאנברו) - ראפינה (ואן דר ויל) - - מודריץ' (אלבין) - ולוסו (גרסיה) - פאברגס (האמסיק) - גורקוף (סימאו) - - אגוארו (חורדו) - רוני (לוקאקו) אני לא רוצה להתלהב אבל לבנות בעונה שנייה סגל רחב ואיכותי ממש קל, עשיתי את זה בליברפול, אינטר, ריאל מדריד ובעוד מלא קבוצות וככה גם עם אתלטיקו.
הגעתי לפאקינג רבע גמר ליגת האלופות עם הפועל, עברתי את פאנטניוקוס בשמינית. קיבלתי ברבע גמר את ברצלונה, המשחק הראשון בקאפ נואו.
ואתה מצפה שנאמין שבנית כזה סגל אחרי עונה אחת בקבוצה כמו אתלטיקו כשיש פה שחקנים ששוויים עולה יותר מהמועדון עצמו בדרכים כשרות? אוקיי...
תומר יש דבר כזה לקנות בתשלומים של 48 חודשים גם בלי תקציב כמעט אפשר לעשות את זה. זה רק מכניס לחובות גדולות מאוד בעתיד אבל איך לעזאזאל קלישי, פברגאס ורוני הסכימו לעבור?
אני מכיר את זה ועדיין אין שום מצב שהוא בנה סגל כזה בלי אדיטור. אין סרט כזה. יש פה שחקני רכש בשווי כולל של בערך 300 מיליון ומעלה, ואת כל זה הוא הביא ב3 חלונות העברה עם אתלטיקו מדריד. GIVE ME A BREAK.
הנה אחד שמבין מה זה תשלומים וגם תלי תקציב שאפשר לעשות את זה. קלישי זאת לא בעיה להביא, הוא בא בעונה 1 כמעט לכל קבוצה בדרג הראשון והשני. פאגרבס ורוני קיבלו חוזה חלומות, אגב גם טורס הסכים לחוזה אבל לא היה לי מספיק כסף. עריכה: קיבלתי 60 מיליון פאונד בערך ועם מכירות ושתלומים הצלחתי לעשות הכול.
קיצר זה מראה כמה זה כבר לא ממש מאתגר ותלוש מהמציאות. מקווה למשחק יותר מציאותי ושפוי ב2011 אגב, הנה על 2011: http://fmisrael.com/Article.aspx?id=870
avdz7 אתה צודק. שיחקתי כך בעבר עם כל קבוצה ולא רק עם אתלטיקו מדריד. הכסף הגדול היה משפיע עליי. אני מודה. היום אני כבר כמעט לא עושה העברות ב-2 עונות הראשונות. ---------- פתחתי היום עונה עם ולנסיה. רכשתי את לוקה אנטוני לעמדת המגן השמאלי המחליף ב-250 אלף פאונד. בנוסף החלטתי להשקיע בעתיד ורכשתי את Mathias Jorgensen ב-2 מיליון פאונד. מכרתי את מאדורו ב-2 מיליון פאונד, השאלתי למארסיי את מיצ'ל וג'ורדי אלבה לעונה שלמה וקיבלתי על כ"א 500 אלף פאונד, שיחררתי את החלוץ חואן פאבלו. במחזור הפתיחה ניצחתי 3-0 את חטאפה במשחק רב מצבים והתקפי מאוד. במחזור השני קיבלתי את ריאל מדריד. שיחקתי במשך 50 דקות מעולה אבל ריאל מדריד פשוט כבשה בכל מצב והובילה 3-0 כשאיקר קאסיס במשחק חייו לא נותן להכניס שר. קצת נמאס עליי המשחק ועשיתי קצב מהיר כדי שהתבוסה תגמר מהר. הכנסתי את ניקול זיקיץ' והוצאתי את חואן מאטה, הצלחתי להשוות ולחזור מפיגור 3-0 לשיווין 3-3 מדהים כשיכולתי להבקיע אפילו את השער הרביעי, פשוט חילוף מצוין. * אני יעלה תמונה מאוחר יותר של המשחק לכל אלה שחושבים שאני "רמאי".
גם תמורת 200 מיליון אי אפשר לקנות את אחד מהם, מהסיבה הפשוטה שהם לא מעוניינים לעבור. בטח לא לקבוצה עם מוניטין נמוך כמו אתלטיקו. אבל גם לא לברסה/ריאל או כל אימפריה אחרת.
