בדיון זה, ספרו לנו למה אתם אוהבים את הכדורגל הספרדי. הרשו לי להתחיל... ------------------------------------------------------------------------- חואן קרלוס ואלרון. לא, הספרדי הרזה הוא לא הסיבה שבגללה אני אוהב כדורגל ספרדי. הוא גם לא השחקן האהוב עליי בפרימרה ליגה. הוא אפילו לא יכול לגרום לי לראות כל משחק של דפורטיבו. אז למה בחרתי דווקא בו? מבחינתי, ואלרון הוא האפיטום של השחקן הספרדי המושלם. הסיבה שאני מסתכל כדורגל ספרדי היא כדאי לראות עוד ועוד שחקנים כמוהו, שמביאים את הכדורגל לרמה של אומנות. ואלרון הוא הסמל המיסטי של השילוב המנצח בין הלהט הלטיני והמחשבה האירופאית שמאפיין את הכדורגל הספרדי (יחד עם המורבו, כמובן). ואלרון הוא שחקן ענק, למרות שזה לא נראה ממבט ראשון. על פניו, היכולות שלו מרשימות, אך לא יוצאות מן הכלל. יכולת הכדרור והטכניקה שלו טובות, אך רחוקות מאלה של יוצאי שכונות העוני של ברזיל. המסירה שלו מדוייקת וחדה, אך עוד יש לו מה ללמוד מטיפוסים כמו זידאן. הספרדי ניחן גם ביכולת סיום לא רעה בכלל, אך ניצב בשתי רמות לפחות מתחת לתיירי הנרי. בכל הקשור לפיזיות, ואלרון נראה שהוא יתפרק בכל רגע (עוד שלוש שבועות יגיע תורו של הפיטבול דווידס להכנס בו), לשם שינוי מקטרים כמו פאבל נדבד. אז מה בעצם כל כך מיוחד בו? התשובה טמונה בדברים כה קטנים ואלמנטריים שאנו נוטים לא לשים אליהם לב. ואלרון עושה את הדברים הבסיסיים נכון. בראש ובראשונה, הוא ממעט לעשות שטויות - הוא לא מנסה מסירות מסובבות עם העקב בין הרגליים של הבלם איפה שאפשר להסתפק במסירה קטנה, פשוטה ויעילה. הוא לא יסתבך בדריבל יומרני ומיותר עם קבוצתו תרוויח יותר ממסירה הצידה. הוא גם לא יבעט מ- 40, רק כדי להאשים אחר כך את אלילת המזל. כל כך התרגלנו לקסמים של רונלדיניו וזידאן שאנחנו פשוט לא שמים לב לשחקנים שבונים את המשחק מהבסיס - המסירה, התנועה והבעיטה היעילה. לואלרון ראיית וקריאת משחק של אמן שחמט. אצלו, אין אינסטינקטים של שחקנים "גדולים" - כל צעד מלווה במחשבה תחילה. הגיון קר. הוא יכול לנסות להעביר שחקן או שתיים. הוא יכול לנסות מסירה על ארבעים מטר דרך חמישה שחקנים. הוא יכול לנסות להגיע לכותרות של עיתוני הספורט בכל יום נתון. אבל, במקום זה הוא חושב חמישה צעדים קדימה - איזה מהלך יועיל יותר בטווח הרחוק. הוא יניע את הכדור בשקט, ינתב את משחק ההתקפה של קבוצתו, עד שברגע האמת הוא יתפוס את ההגנה היריבה עם המכנסיים למטה וישחרר במסירה גאונית את החלוץ. זהו הכדורגל הספרדי שאני אוהב. בגלל זה אני פה. http://www.soccernet.com/images/european/spain/valeron_ma_e.Xxx לשמחתי הרבה, גם בשורותיה של בארסה מתבשל שחקן שכזה - אנדראס אינייסטה. הכוכב הצעיר הוא במידה רבה גירסה 1.01 של ואלרון. גם לו אין יכולות טכניות פנומנליות, וכמו הספרדי הבינלאומי גם הוא נראה כאילו רק נייר דבק ישן מחזיק את גופו בחתיכה אחת. ולמרות זאת, אינייסטה (שמחזיק בשרוול קצת יותר תכסיסים מואלרון) הוא השחקן שהכי מלהיב אותי בסגל הנוכחי של בארסה. כל נגיעה שלו בכדור היא רגע של גאונות. רונלדיניו מקפיץ, מלהטט, מכדרר ומסבסב - אך לעתים קרובות כל זה חסר תוכן. אצל אינייסטה אין דבר כזה - לכל נגיעה בכדור יש תכלית. http://www.barca.co.il/multi/gallery/Iniesta/20030111dasdai_39_I_LCO.Xxx שחקנים כאלה מביאים את עקרון הכדורגל לידי ביטוי. אפשר לעשות מהלכים גדולים, אך בסופו של דבר הסוד טמון בלעשות את הדברים הקטנים נכון.
ת'אמת אני אוהב את הכדורגל הספרדי בגלל סגנון המשחק, המשחק המהיר, המסירות הקצרות, המשחק בשביל להנות את הקהל ולא רק לעשות תוצאה טובה, השמחה שיש בכדורגל הספרדי, כל זה הופך את הכדורגל הספרדי לכדורגל הכי מהנה לצפייה באירופה ובעולם, אני לא מוצא את הדברים האלה בכדורגל האנגלי ובאיטלקי במיוחד. ואלרון הוא באמת פליימייקר ענק אבל לדעתי עדיין זידאן עדיין גדול ממנו, דווקא ראול הוא זה שכבש אותי כשחקן ספרדי, פשוט גאון...
אפשר לומר משהו שמפריע לי בכדורגל הספרדי? הצילום הנוראי והשידור המעפן. היית מצפה לאיכות קצת יותר גבוהה מליגה כל כך עשירה.
יש משהו במה שהוא אומר. כל השידורים מהליגה האנגלית (לדוגמא) זה נראה כזה חלק וכאילו המזג האויר הוא תמיד מושלם ובליגה הספרדית כל הזמן נראה סגרירי ואפור כזה. זה נכון.
