תראה שוב את המשחק בסן סירו נגד פ.ס.וו. אולי בפיליפס שיחקנו רע אבל בסן סירו שיחקנו מצוין וכמו שקבוצה צריכה לשחק במשחק הראשון בחצי הגמר כשהיא מארחת. לא היינו יכולים להרשות לעצמנו לספוג שער חוץ אז ניסינו להשיג שער שתיים וללכת לנסות לכבוש בגומלין, הצלחנו. השנה היה כדורגל רע עד למשחק הראשון מול באיירן שבה שיחקנו מצוין. ואני לא מבין למה אתם אומרים מזל באולד טראפורד? מה מזל בזה שהקישור שלנו עד לדקה ה60 (שוב אני לא מחפש תירוצים על זה שהפסקנו לשחק כדורגל בדקה ה60) שלט במרכז השדה ולימד את קאריק מה זה כדורגל. שיחקנו מצוין, כמו קבוצת חוץ שמחפשת שערים. הרי לא תצפה שנבוא לאולד טראפורד כדי לנסות להבקיע שלישייה ולגמור את מנצ'סטר כבר במשחק הראשון.
שליטה במרכז השדה בדרך כלל מבתטאית ביותר מעצירת התקפות 30 מטר מהשער והעפת כדורים רחוקים חסרי תכלית בתקווה שקאקא שוב יריק. לגבי מה שאמרת על המשחק עם איינדהובן, סיכמת בעצם את כל ה"כדורגל" האיטלקי "ניסינו לא לספוג ולכבוש פעמיים".
א) כדורגל רע ובונקר זה לא אותו דבר ב) אתה לא יכול להשוות את מאזן הכוחות ויתרון הביתיות ג) יש לי קייס בגודל זהה גם נגד ליברפול, אם זה מנחם אותך.
מיכאל [מקווה שהשם נכון כי אם לא זה פאדיחה :\], אפילו בתור ""אוהד"" מילאן (עד שזה מגיע למפגשים עם מנצ'סטר, שם הם יכולם להזד***) - לדעתי כל מילה שלך בדפים האחרונים זהב. אין לי כח לפרט, כי בתכל'ס אתה כבר אמרת את זה...
אכן הגמר היה לא טוב, אכן הליגה האיטלקית פחותה משמעותית מזו האנגלית ואכן מה שהיה פעם לא יחזור על עצמו בשנים הקרובות אבל כל זאת חבריי אוהדי מילאן וחבריי אוהדי הכדורגל האיטלקי לא צריך לגרום לכם להיגרר לויכוחים המטופשים האלה. תנו להם להנות ממה שהם רוצים ותתגאו בכדורגל אותו אתם אוהבים, תתגאו בשיטה, בשחקנים, בקבוצות, בסמלים, באווירה ובמתקנים העלובים ובעיקר תתגאו באיטליה שלמרות הכל תמיד תהיה ה-ט-ו-פ!. חברים יקרים. הנקמה הושלמה, לעולם ה-25.5.2005 יישאר בלבבות שלנו כיום השחור ביותר לאוהדי מילאן אבל הגמר הזה תיקן את העבר וכעת נוכל לחיות עם היום ההוא מעט יותר טוב. הנקמה הושלמה, האנגלים המעצבנים שילמו על הגנבה ואנחנו שוב אלופי אירופה, הגביע חזר למקומו הראוי. תודה רבה לשחקנים ולסילביו שנותנים לי בין משחק מתסכל ולבין משחק מרהיב את אותם רגעים קטנים של אושר שמעטים יכולים להעניק, שרק הקבוצה שלך יכולה לעשות לך. תודה לך מילאן על שבאותם רגעים מדכאים באוטובוס חזרה לצפון הצלחת לתת לי אושר, הצלחת להעמיד על פניי חיוך. תמיד אתגאה על אהדתי למועדון המדהים הזה, תודה לך מילאן!
