ביינום בספק גדול מאוד למשחק מספר חמש. נפלא. פשוט נפלא. פיל ג'קסון אמר שיש סיכויים לא רעים שהוא ישתף את די.ג'יי אמבנגה, כמו גם ג'וש פאוול על מנת להוסיף מסה. הלייקרס בהחלט יצטרכו את המסה הזאת על מנת להתמודד עם פרקינס ודיוויס, כי אם ביינום לא שם, בוסטון הולכים לחגוג בצבע ובריבאונד התקפה.
ראיתי בחיי לא מעט משחקי כדורסל וזה היה אחד המעצבנים אי פעם. בכל פעם שהלייקרס הגיעו למצב שהם רחוקים 6 נקודות, הסלטיקס לקחו עוד ריבאונד התקפה גורלי והכדורים פשוט נפלו לידיים ירוקות. הפקרות כזו לא חשבתי שאני אראה מאחת הקבוצות ולצערי ראיתי אותה מהקבוצה שאני מעדיף. בלי אנדרו ביינום, הלייקרס שוב התקשו מאוד לעשות משהו בצבע. פאו גאסול לא הצליח לעשות כלום בשני צידי המגרש. פתאום מגלים שגל הספסל הצהוב סגול לא שווה הרבה ושאת כל הקלעים חסרי הבטחון פיל ג'קסון היה נותן בשמחה לדוק ריברס תמורת קצת בשר בצבע. מי שהצליח לעצבן אותי במיוחד היה רון ארטסט. כשהוא נתן הגנה טובה על פול פירס, אז העובדה שהוא פשוט לא עושה כלום בהתקפה ורק מפריע הורגשה פחות, אבל שפול פירס מאכיל אותו עשרות פעמים את אותו התרגיל ובסופט של דבר עולה לזריקה חופשי, זה בלתי נסלח. ראוי לציון קובי בראיינט, שבאיזשהו שלב עשה מה שיחלתי שיעשה בשלב מוקדם יותר של הסדרה וזה לקחת את המשחק לגמרי עליו, גם אם זה אומר לא לספור את החברים. קורה יותר מדי בסדרה שהוא מחפש את המסירה ומאפשר לשומר שלו להסתדר. כשהוא קטלני ויש לו מבט טוב לסל, חובה לאפשר לו 'להתפרע' ולמצות את הדקות הטובות עד תם, כי לא ניתן לעצור אותו כשהוא נכנס לקצב.
קובי בראיינט ברבע האחרון היה מאוד מאוד בינוני. ממש לא מתאים אחרי שהוא היה חם לאורך כל המשחק והרג את הסלטיקס. אבל קשה,קשה לבד.גארנט למד קצת את הספרדי ופאו לא חוגג עכשיו,אודום זה אודום,ארטסט זה חורבן בהתקפה,ביינום עדיין צריך ללמוד קצת עם קארים על מהלכי פוסט,פישר עשה את הופעת הפלייאוף השנתית ולא יופיע יותר. כרגע ל.א במצב של הגב אל הקיר,וזה מצבי לחץ שאני זוכר את הקבוצה של לארי בראון מתעלה תמיד במצבים כאלה ומציגה כדורסל מעולם אחר,גם הספרס של פופ ועכשיו אלה בוסטון. הלייקרס עדיין לא הוכיחו לי את זה וחובת ההוכחה עליהם. בוסטון קבוצה הרבה יותר איכותית,עם ספסל,עם יותר אופציות של שחקנים שמסוגלים לנצח משחק,ועם הרבה יותר גיוון...הלייקרס זה קובי ופאו.בדיוק כמו שאקובי,רק שכרגע הם משחקים מול יריבה הרבה יותר חזקה משהיו להם(ושהם נפלו על יריבה חזקה,דטרויט,הם קיבלו בראש),ושפאו זה לא רבע משאק.
בוסטון נמצאת עכשיו במומנטום טוב, אבל בוא נחכה עם להכתיר אותם לאלופים...ללא ספק שללייקרס יש בעיה, אבל אני רוצה לסמוך על פיל ג'קסון. הסלטיקס פשוט יותר מאוזנים, בטח בשלב הזה של הסדרה. כולם יכולים בשלב זה או אחר להתפוצץ ובלייקרס? אם אתה מצפה שפישר לוקח אותך לגן עדן אז ברור שיש בעיה. ארטסט? הלילה התחלתי כבר להתגעגע לאריזה שלפחות נתן יותר בהתקפה. אודום? כל כך לא יציב בעיקר כל כך רך. גאסול נלחם כמו אריה, אבל הוא לא יכול לבד להתמודד עם הפיזיות של כל הקו הקדמי של הירוקים. ביינום גיבור כי לדעתי הוא פשוט לא צריך לדרוך על הפרקט, במצב הזה אני מחכה שאודום קצת מתחיל להרביץ, אבל הוא לא עושה את זה. זה שבראיינט במחצית השנייה חזר לחיים לא עושה את המשחק של הלייקרס ליותר טוב. ביותר מדי התקפות ראיתי את קובי מכדרר, רץ ימינה ושמאלה ולבסוף קולע זריקה קשה. זה שזה נכנס, אחלה, אבל ברגע שזה לא הולך לא היה אף בן אדם שעזר. התרגילים נראו מבולגנים והירידה להגנה היתה כל המשחק שערורייה!!! אני רוצה להאמין שהלייקרס יצליחו לקחת את הסדרה הזאת, אבל הגיע הזמן שהקהל הלייקרי המפונק והעשיר פלוס השחקנים יתחילו להרביץ בחזרה. למה לו כדאי לפוצץ פעם שחקן בירוק? הקהל בבוסטון פשוט היה מצויין וללא ספק השחקנים המקומיים ניזונים מזה. לפעמים זה היה נראה שהלייקרס מפחדים ואת זה לא אהבתי לראות. הקרב עוד לא אבוד, אבל הסלטיקס משחקים כדורסל מצויין. אפילו אם אני לא סובל אותם, אני חייב לכבד אותם על זה.
הרבה הרבה זמן לא התעצבנתי ככה ממשחק. כאלה גרועים בהגנה שזה פשוט מדהים (בעיקר ברבע השלישי). פול פירס לא הפסיק לחגוג על ארטסט ואודם כשזה שמר עליו, גארנט לא הפסיק לחגוג על גאסול (נדמה לי המשחק הכי גרוע שלו השנה) ואיכשהו ברגעים המכריעים, בוסטון הם אלה שלוקחים את הריבאונד בהתקפה (למרות שברבע הראשון זה היה נראה כי העניין הזה הולך לטובת הלייקרס). ארטסט... עדיף שפשוט לא ימסרו לו. אלוהים, איזה נטל הוא בהתקפה (והיום גם בהגנה). קובי בראיינט השאיר אותנו במשחק (רבע שלישי מדהים), אבל לבד פשוט אי אפשר. אני ממש ממש לא אופטימי.
בוסטון נתנו לעצמם במשחק האחרון סיכוי אמיתי לקחת את הסדרה, ובהחלט הרשימו. אני עדיין חושב שהלייקרס פייבוריטים, למרות שבוסטון כבר הוכיחו שהם מסוגלים לנצח בחוץ. בוסטון כמעט בוודאות לא תנצח את משחק 7, כך שהמשחק הבא יהיה גורלי. מצד שני, מתי בפעם האחרונה לייקרס הפסידו בפלייאוף 3 משחקים ברציפות
בוסטון השתמשו בצורה יפה וחכמה בספסל שלהם במשחקים האחרונים, אבל במשחקי חוץ שחקני ספסל לרוב מתקשים לתת הצגות. מצד שני הלייקרס תקבל עכשיו תמיכה מאסיבית מהקהל, דבר שיאפשר לשחקנים המשניים שלה להכנס כמשחק ביתר קלות. בסופו של דבר המשחק הבא הוא מבחן אופי לשתי הקבוצות. כי משחק שבא לסגור סדרה, או מנגד משחק עם הגב אל הקיר דורש הרבה יותר מרק כדורסל.
הכנתי את עצמי להרבה תרחישים, אבל לא למצב שכמעט משחק שלם ברור לגמרי מי תנצח את המשחק. הלייקרס עלו נחושים מאוד, שמרו היטב בהגנה ואפילו כולם קלעו בהתקפה ולא רק קובי את פאו. הסלטיקס, לעומתם, החטיאו מרבע אינץ'. הפציעה של פרקינס בתחילת המשחק הייתה מכריעה ולמעשה, עשויה להכריע את הסדרה כולה. העומק שהיה לירוקים בצבע מתבטל, אם כי היתרון עדיין בצד הירוק, מאחר ואודום לא מגלה קשיחות הגנתית כמו ואלאס. גם לתרומה של שחקני הספסל היה משקל, נדמה לי שעד הרבע האחרון הספסל של בוסטון לא העניק לה אפילו נקודה אחת לרפואה.
הייתי מאוד מרוצה מהמשחק של הלייקרס היום. שיחקו עם הרבה הרבה נחישות והיו פשוט אדירים בהגנה. בוסטון לא יכלה לעמוד בקצב שלהם, אבל עדיין שום דבר לא סגור. קשה לי לראות את הלייקרס משחקת באותה אינטנסיביות גם במשחק הבא, בנוסף לזה שקשה לי לראות את בוסטון משחקים כל-כך גרוע כמו במשחק הזה (ליי-אפים ודאנקים פשוטים לא נכנסו). רון ארטסט היה נהדר, אבל משחק הבא ככל הנראה הוא יחזור לקדמותו. יציבות בהתקפה זה לא בדיוק הצד החזק שלו. קובי בראיינט ופאו גאסול היה מצוינים. התרומה מהספסל הייתה נהדרת גם כן (שני הדאנקים של בראון - מפחיד!). האם הם יצליחו להביא את זה גם למשחק 7? בוסטון במשחק הבא לא תשחק כזה גרוע (הרבה קרדיט להגנה של הלייקרס גם כן), אני בטוח בזה. נראה איך הלייקרס יסתדרו עם זה. אני כבר לא יכול לחכות.
בוסטון הוכיחה המון פעמים שתבוסות כאלה או אחרות לא אומרות עליה דבר וחצי דבר לקראת ההמשך. משחק 7,גמר האן בי איי,בוסטון-לייקרס... זה הולך להיות טוב.
אם אני לא טועה פעם ראשונה מאז 2005 שהגמר הולך למשחק שביעי (אז סאן אנטוניו ניצחה את דטריוט של לארי בראון, המילטון, ביילופס ועם בן וראשיד וואלס) . מה שכן זוהי הפעם החמישית בהיסטוריה שהלייקרס וסלטיקס הולכות למשחק שביעי אחרי 62,66,69 ו84
ממש סיום מהאגדות. בוסטון-אל איי, גיים 7, סטייפלס סנטר- קובי לא הלך לתת להם לחגוג לנו על התחת במגרש הביתי שלנו. ברינג איט און!!!
צריך לומר שהלילה קובי נתן למשחק לזרום אליו ולא לקחת על עצמו בכוח יותר מידי ולהשאיר את האחרים מחוץ למשחק. האחרים נכנסו יותר למשחק ובכמות הכישרון שיש ב LA זה לא משאיר לסלטיקס שום סיכוי. כל מה שהצהובים צריכים לעשות זה עוד משחק כזה שגאסול וקובי יזרמו עם הקצב של הקבוצה. לייקרס מציפים את המגרש בכדורסל קבוצתי ורק כך הם היו צריכים לשחק כל הסדרה. מי בכלל ניצח משחק מספר 7 בחוץ אי פעם? לא יקרה. LA מצאו את הקצב שלהם בסדרה ויגמרו את זה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
