בוסטון הפתיעו אותי מאוד. חשבתי שהמשחקים נגד מיאמי הם לא מדד, והם הוכיחו שגם נגד קליבלנד, הפייבוריטית לדעת הרבה אנשים, הם מסוגלים לשחק נהדר. האמת, עם יכולת כמו מהמשחק השני, הם לדעתי יותר מסתם קבוצה שמתמודדת על האליפות, הם פייבוריטים לאליפות. השאלה היא האם הם מסוגלים להמשיך עם היכולת הזאת לאורך הסידרה כולה והאם הפציעה של לברון תמשיך להשפיע עליו כי הוא לא ממש נראה נוח במגרש. הסידרה הזאת קיבלה וואחד טורנארואנד. לגבי סאנס-ספרס, סטיב נאש וכול מילה מיותרת. אני פשוט חולה על השחקן הזה.
זה בסדר, אתה לא לבד, כולם חולים עליו, מלבד גרג פופוביץ' שחולה ממנו. לקח כמו לברון פעמיים MVP ברצף ובצדק.
סדרה בפלייאוף יכולה ללכת רחוק ולראות כמה פעמים שינויי מומנטום, אבל הניצחון של הסלטיקס בא בדיוק ברגע הכי מתאים. החגיגה הפרטית של לברון הופרע קשות ע"י קבוצה 'זקנה' שפתאום מראה ניצוצות של אותה קבוצה מלפני שנתיים. בקליבלנד נשארים עדיין עם אותה בעיה, האם השחקנים האחרים יכולים לעזור ללברון? פז, ההרגשה שלי אומרת שאפילו אם לברון ימסור לשחקנים האחרים אותם החבר'ה לא תמיד מביאים את הסחורה. מו וויליאמס ואנטוואן ג'יימסון אמורים להיות האנשים שברגעים קריטיים גם מסוגלים לקלוע. וויליאמס קלע אתמול 1-9... אגב, איפה שאקיל שאמור היה להביא את האליפות לקבוצה...? אני בנתיים לא ממש מתרשם מאוניל כאילו הוא יהיה ההבדל בין טבעת לעוד הפסד מביך בסדרה. מה יהיה בהמשך אני לא יודע, אבל אחרי שני משחקים באוהיו הסלטיקס נראים לי בטוחים בעצמם כי גם במשחק הראשון הם הובילו למשך דקות ארוכות. אני לא מבטל את הקאבס, אבל אם עכשיו יהיה 3-1 בסדרה אני ממש לא אהיה מופתע. מילה אחרונה על רונדו, שחקן אדיר שלמעשה אין לו קליעה מרחוק. אני רוצה להאמין שאם היתה לו קליעה בינונית ומעלה מרחוק הוא היה בלתי ניתן לעצירה. מבחינתי הוא האיש שבשנים הקרובות הולך להוביל את הקבוצה. מבחינה יכולת ללא ספק אאולסטאר מהשורה הראשונה.
שאקיל לא בא לקבוצה ככוכב, אלא כשחקן שאמור לעצור את הווארד. במקרה הטוב הוא כוכב נופל. ג'יימסון בא לקבוצה ככוכב, אבל מי שעקב אחרי הקריירה שלו יודע שהוא במקרה הטוב כוכב בכאילו. כל חייו שיחק בקבוצות קטנות, ולקח נתח זריקות ענקי בכדי להגיע למספרים שלו, ולא סתם קבוצות גדולות לרוב השתדלו להתרחק ממנו. מו וויאמס הוא לא יותר משחקן משלים טוב, וכל מי שאומר אחרת מרמה את עצמו. בסופו של דבר ללברון אין כוכב שני, וזו הסיבה העיקרית שמלכתחילה הימרתי שהלייקרס יקחו את האליפות. אף אחד לא לוקח לבד תואר. מה שעצוב שעכשיו שלברון פצוע הבלוף מתגלה במלואו. לגבי המסירות של לברון לחבריו, שום דבר לא מובטח, אבל הוא יכול להשאיר את חבריו (וגם עושה זאת ) לסלים ממש קלים, והוא צריך לעשות את זה יותר. יש אמרה שמספרת כי גם סל וגם אסיסט יתנו לקבוצה שתי נקודות, אבל אסיסט יעשה שני שחקנים מרוצים...
http://lh3.ggpht.com/_YODg65nll_o/S98Wj1SYwHI/AAAAAAACcq8/Me-mUPQaRYA/s800/lebron_james_nba_100502_most-valuable-player-02.Xxx :aaa8: אורלנדו יצאו מלוע של תותח הבוקר. האווארד מפחיד אותי, הוא עולה לדאנק מכל מצב, אמאל'ה!
לגבי קליבלנד-בוסטון, הסידרה הזאת לא הייתה רחוקה מלהיות 2-0 לבוסטון, הרי מה עשה את ההבדל במשחק הראשון? מו וויליאמס שנתן רבע שלישי מהסרטים, אבל כולנו יודעים שיציבות זה קללה עבורו, ופול פירס שנתן משחק נוראי וספק אם יחזור עליו. אם מוסיפים לכך את הפציעה של לברון שמגבילה אותו, אנחנו נקבל את הפייבוריטים לאליפות מודחים כבר בסיבוב השני. בקיצור, המצב ממש לא מאיר פנים לקליבלנד. לגבי משחקי הלילה, מה שהלך באמווי ארינה היה פשוט בושה בשביל אטלנטה. אני רק יודע שמשחק פלייאוף זה לא ממש היה. אורלנדו, בלי להתאמץ, ממש שחטה את אטלנטה. בנוסף לכך, דוויט הווארד הצליח סוף-כל-סוף לשמור על הידיים שלו ולא להיכנס לבעיית עבירות. ההפרש הזה גדול יותר מכל ההפרשים במשחקים של אורלנדו-שארלוט יחדיו וזה למעשה אומר הכל. הלייקרס עוד פעם נתנו מחצית ראשונה נהדרת, אבל איכשהו הם אוהבים לתת ליוטה לחזור למשחק. בכל אופן, הם ידעו לא לשמוט את זה. בסולט לייק סיטי, אם יש הפרש כזה, אסור לאבד אותו כי הקהל ישתגע וזה רק ידרבן את יוטה. הם חייבים לדעת לשמור על ההפרשים שלהם ולא לתת לקבוצה השנייה לחזור למשחק. קובי בראיינט סיים עם 30 נקודות ו-8 אסיסטים, אך יחד עם זאת עם 7 איבודים. 7 אסיסטים היו במחצית הראשונה ורוב האיבודים היו במחצית השנייה, כשהוא התעסק יותר בעצמו. ביינום שיחק נהדר למרות הבעיה בברך שמגבילה אותו וגאסול ממשיך להיות אדיר בצבע. הלאה ליוטה, אפשר וצריך לקחת לפחות משחק אחד.
ליוטה כצפוי אין תשובה לגבוהים של הלייקרס. ביינום וגאסול הורגים את הג'אז עם שורה סטטיסטית של 39 נקודות ו-29 ריבאונדים ביחד כשכמה מהכדורים חוזרים היו קריטים מאוד בדקות האחרונות. אורלנדו לא הרשימו אותי במיוחד נגד שארלוט החלשים והלא ראוים למעמד, אך אתמול זאת היתה חתיכת התפוצצות. הווארד סוף סוף גם עם משחק טוב התקפית, מפלצת. לגבי הסלטיקס-קאבס, הייתי אומר שאפשר לסכם בשיד נתן ושיד לקח. הוא היה האקס פקטור במשחק השני עם תרומה נהדרת (כמה שהתגעגעתי אליו), ומנגד במשחק הראשון הוא היה מזעזע ( כמו כל העונה הסדירה והסדרה נגד ההיט) והרס לסלטיקס כמה הזדמנויות לברוח ברבע השלישי.
אני מקווה שהלייקרס ינצחו לפחות משחק אחד בסולט לייק סיטי, ואז יגמרו את הסדרה בבית אם לא בחוץ, לא כמו שקרה מול אוקלהומה. קובי היום נתן כמה קליעות מהסרטים. פשוט אי אפשר לעצור את הבן אדם.
דיווד שטרן נהיה מודאג. הוא באמת רוצה גמר בין הלייקרס לקליבלנד, שיביא רייטינג שיא אחרי תקופת שפל. בעוד ששאר הסדרות הולכות להיות משוחקות יום כן, יום לא, בערך עד סופן, קליבלנד והלייקרס קיבלו הפסקה יפה וארוכה לנוח, מה שייתן גם ללברון וגם לביינום זמן להתאושש מהפציעות שלהם (ביננו יותר ללברון מאשר לביינום, כי הלייקרס יחיו גם בלעדיו). אני אישית חושב שזה לא יעבוד, פציעות בפרקים (מרפק במקרה של לברון) הן מאוד בעייתיות, ולוקח זמן לא מועט בכדי להחלים מהן, וללא לברון בריא, כפי שבוסטון נראים יהיה לקליבלנד מאוד קשה לנצח אותם עוד שלוש פעמים. הערכה שלי, בוסטון מנצחת בשישה משחקים.
אוף קשה לי כשיש בקושי משחק אחד בלילה, אי אפשר להחזיר את הקבוצות שהודחו לסיבוב נוסף? בכל אופן היום ב-4 (אין שידור) משחק מספר 2 בינינו לבין הספרס
אתה מודע לכך שלוח הזמנים הזה נקבע לפני תחילת הסדרה והלפני ש"מרפק של לברון" כלל הפך לאישיו, כן? אני משתעשע כל פעם מחדש מתאוריות הבולשיט בשקל שאתה זורק כאן על קונספירציות כל כמה זמן בניסיון להסביר תופעות למיניהן. ממש שגיא כהן של אייסוקר.
WOW אף פעם לא נתקלתי בזה אבל קיבלתי דרך אטדה שידור HD משהו חד ונדיר (רק של האולם לא של הטלוויזיה, כאילו יש שדר אבל כאילו), עם צילומים מאחורי הסלים בלי לוח תוצאות, אז פשוט פתחתי את ה-NBA.COM ושמתי אותו פתוח למקרה שאני אשכח את התוצאה או אפספס....איזה צילום אש. בכל אופן 1:42 לסיום, יתרון 6 לפיניקס. עריכה: סיום, 102:109. מישהו פה אמר שפיניקס לא מסוגלת לשחזר הצגות ערב אחרי ערב לא? לא צריך 7 הצגות, צריך בסך הכל 4 במשחקי הבית. בינתיים 2 מ-2. G. Hill F 18 A. Stoudemire 11 23 J. Richardson 19 S. Nash 6 19 C. Frye 15 J. Dudley 11 פיניקס - ההפתעה הנעימה של הפלייאוף. אין לי ספק שהיו להם חששות אבל העובדה שהם עברו את פורטלנד כאילו הורידה מהם איזשהו חשש ומחסום פסיכולוגי, בטח כשיש להם יתרון ביתיות על סן אנטוניו הפעם. 0:2 לנו בסדרה, מה היא מאמין? אני.
