לא סטאנדינג ולא נעליים, הווארד (3 נק', 8 גג') קיבל את העבירה הרביעית והוא כמעט כל הרבע על הספסל. וינס קארטר עם 3/15 מהשדה ותראו מה קורה? שארלוט חוזרת בצעדי זחילה למשחק, צימקה כבר למינוס 9 אבל עכשיו שוב 14... עריכה: יש לנו משחק חברים, 5 הפרש 3 דקות לסיום. סטיבן ג'קסון ווואלאס החזירו את שארלוט למשחק, חבל שג'קסון נפצע אבל וואלאס במשחק מפלצתי, 23 נק' ו-17 ריבאונדים. וינסאנאטי יצא ב-6 עבירות, להווארד יש 5, והוא כבר לא ישבור את השיא של האקים דה דרים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx האם פה נקבל את ההפתעה הראשונה של הפלייאוף? תזכרו ששארלוט עוד פיגרה 43:65. מה שעשה להם את החזרה זה אגרסיביות בהגנה וחדירה התקפה אחרי התקפה פנימה שפשוט סחטה מאורלנדו כמות עבירות גדולה מאוד.
על המשחק הזה היה רשום ניצחון של הספרס. הם פשוט שיחקו נכון וחכם, בחרו נכון את הזריקות, ובאופן כללי נתנו משחק נהדר. אבל, נוביצקי, באחד מהמשחקים הטובים בקריירה שלו, הציל את המשחק הזה עבור דאלאס. הוא אמנם לא שיתף יותר מידי את החברים שלו (אסיסט 1), אבל הכדורים שלו פשוט צללו פנימה (12 מ 14 מהשדה), כשהוא מסיים עם 36 נקודות מ 14 זריקות. במידה והספרס ימשיכו לשחק כך, אני מאמין שהם יקחו את הסדרה הזו.
את המשחק הזה פיספסתי, הלכתי לישון כדי להיות עירני למשחק עכשיו ובינתיים 7 דקות לסיום המשחק הכי צמוד ומעניין שהיה במסגרת המשחקים הראשונים, פיניקס לא הובילה ביותר מ-4, ופורטלנד למרות שהובילה בהתחלה ב-9 לא מצליחה לשחזר את זה, משחק צמוד ומעניין ידעתי שיהיה ככה דווקא בגלל שרוי לא נמצא, המ גם שהם ניצחו אותנו כבר הוענה בפיניקס בלי ברנדון רוי. משחק מצוין של סטיב נאש, ברבוסה ופריי בפיניקס כשבפורטלנד באטום ולמרקוס אולדריג' נותנים משחק מעולה בשני הצדדים, 6:27 לסיום שיוויון 83, המשחק הכי טוב עד עכשיו מבחינת 2 קבוצות, הפלייאוף האמיתי מתחיל בפיניקס http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
פורטלנד מוכיחה שצדקתי בקשר אליהם ובקשר לפיניקס. פורטלנד קבוצה כל כך קשוחה שאסור להספיד נגד קבוצה כמו פיניקס. ההגנה שלהם אדירה ויש להם מאמן גדול. הם קרובים לגנוב את המשחק הראשון באריזונה, ולהריע לקבוצה הזאת שלא נשברת לא משנה כמה שחקנים נפצעים לה. כמו שאמרתי בהתחלה - סדרה לא צפויה לחלוטין ואני לא יודע למה אנשים הלכו כל כך חזק על הסאנס.
בקיצור כל התחזיות אפשר לזרוק לפח. אנשים פה דיברו דפים קודמים "למה אנחנו צריכים את השעמומון הזה מאג'יק - בובקטס", אטלאנטה יקרעו את מילווקי והסדרה צפויה... אז נגמר 9 הפרש וזה רק מפאולים של שארלוט בסיום, משחק שווה כוחות לגמרי פרט לרבע הראשון וכמעט ראינו את גנבת השנה. פיניקס אוכלת בראש משחק ראשון בבית, ועוד אנשים דיברו פה על סוויפים... ככל שהשנים הולכים קדימה, אין דבר כזה סדרות קלות. פחות ופחות סוויפים פחות ופחות סדרות קלות. בקיצור יהיה פלייאוף לוהט השנה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
אני לא מתבלבל http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx אין קבוצה בליגה עם כימיה כמו של הקאבס, ואולי אתה צריך לראות משחקים שלהם כדי להבין את זה. החיבור שלהם זה דבר מדהים, כל שחקן יודע איפה לעמוד שלברון עם הכדור והם יודעים בדיוק איך לפנות את הבמה ללברון שיעשה את הדברים שהוא יודע, גם זה נחשב כימיה. ג'יימיסון בא רק עכשיו, שאק לא שיחק, כל זה לא מעניין, עובדתית על המגרש, הם משחקים כמו קבוצה שרצה ביחד 15 שנה. ושוב פעם התחלת לדבר על הסגל משום מקום, כבר נמאס לי, לא שווה תגובה.
הפסד במשחק הראשון, דווקא המשחק האחרון של הסבב אנחנו מפסידים בבית לפורטלנד 105-100. היו לנו כל כך הרבה הזדמנויות לחזור ולקחת את המשחק הזה, החטאת שלשה של נאש 4.7 שניות מהסיום סגרה את הסיפור, פורטלנד גונבת את הביתיות אליה, אין ברירה צריך לנצח את המשחק הקרוב ואז לנצח אחד בפורטלנד בשביל להחזיר את הביתיות, פורטלנד שיחקה מצוין, הורידה את פיניקס מתחת ל-100 ונתנה הגנה אדירה. אנדרה מילר נתן משחק ענק גם בייליס, באטום (עם שלשה מנצחת לדעתי ב-94-92) ואולדריג'. סטודמאייר היה בינוני מאוד למרות 18 נקודות (רק 2 ריב' בהגנה!), נאש וברבוסה היו טובים אבל במאני טיים פריי והיל קרסו, רק רצ'יארדסון הציל אותנו מעט. המשחק היה אצלנו ביד כשהובלנו 77:81 וגם 85:87 אבל חוסר תשומת לב בהגנה, אנדרה מילר דפק שלשה גדולה שנתנה להם את היתרון ומאז הם לא שמטו אותו. יום שלישי משחק מספר 2 בפיניקס, אני עדיין מאמין שאפשר לנצח ולהחזיר את הביתיות. משחקי היום (שעון ישראל): דנבר - יוטה (0:1 לדנבר) - 05:30 קליבלנד - שיקאגו (0:1 לקליבלנד) - 03:00 סיכום סבב ראשון: קליבלנד - שיקאגו 83:96 (0:1) טיולון של קליבלנד במשחק הראשון בסדרה, רוב המשחק הלך בהפרשים של 12-14, גם מיני חזרה עד למינוס 7 ברבע האחרון לא הטרידה יותר מדי את הקאבס ששייטו לניצחון קליל. אטלנטה - מילווקי 92:10 (0:1) כאילו חזינו באותו משחק שעתיים אחר כך. מילווקי בלי בוגוט זה כאילו לקחו את הביג מן היחידי שלהם בקבוצה ופשוט הם משחקים רק עם גמדים, אטלנטה שחטה מתחת לסל, שחטה מחוץ לסל, משחק שהתנהל ברובו סביב ה-20, בסיום מילווקי עשתה קולות של חזרה אבל לא מספיק. בוסטון - מיאמי 76:85 (0:1) אחד המשחקים הצמודים שהיו לנו בינתיים בפלייאוף, עד סיום הרבע השלישי שתי הקבוצות היו דבוקות זה לזה, אבל רבע אחרון מצוין הגנתית של הסלטיקס ורע התקפית של מיאמי (רק 10 נק') השאיר את הניצחון בבית. קווין גארנט הושעה מהמשחק השני בעקבות התקרית במשחק הראשון. דנבר - יוטה 113:126 (0:1) משחק התקפות ראן אנד פאקינג גאן, שבסופו הקבוצה הביתית יצאה עם ידה על העליונה. יוטה קיבלה חדשות רעות כשמהמט אוקור נפצע ויחמיץ את שאר הפלייאוף. לייקרס - אוקלהאומה 79:87 (0:1) הלייקרס פתחו חזק, ועלו כבר ל-17 באמצע הרבע השני אבל אוקלאומה לא נשברה והוריד ל-8 במחצית. במחצית השניה רוב המשחק נע בפערים הללו של 8-10 אבל בסיום הלייקרס, למרות משחק לא טוב שלהם, ניצלו משחק יותר גרוע של אוקלהומה בשביל לנצח. אורלנדו - שארלוט 89:98 (0:1) רבע ראשון מצוין של ג'אמיר נלסון נתן לאורלנדו פוש, כשפייטרוס נותן מטווח ברבע השני ומעלה את יתרון אורלנדו ל-16, כשבהגנה דוויט הווארד מספק 7 גגות. בפתיחת הרבע השלישי התוצאה גדלה ל-22, אבל 2 עבירות של הווארד ששמו אותו על 4 (סיים את המשחק עם 9 גג' ו-3 נק' בלבד) התחילו להפוך את הקערה על פיה, כששארלוט חוזרת עד למינוס 5, בסופו של דבר ג'אמיר נלסון וג'יי ג'יי רדיק סחבו את אורלנדו לניצחון. דאלאס - סן אנטוניו 94:100 (0:1) דאלאס וסן אנטוניו נפגשו בקרב ענקיות, כשעד אמצע הרבע השלישי היה מאוד צמוד, אז דאלאס לקחה את השליטה והצליחה להכריע את המשחק. פיניקס - פורטלנד 105:100 (1:0) ניצחון החוץ היחידי הגיע במשחק האחרון, כשפורטלנד מנצחת בלי ברנדון רוי (גם בלי אודן) את פיניקס בבית שלה. כנראה שמשתלם להוריד את פיניקס ל-100 ומטה, כי המאזן שלהם העונה הוא 2-10. סטיב נאש היה מצוין בפיניקס אבל החטיא שלשה שיכלה להשוות את התוצאה 4 שניות לסיום, פיניקס שכולם דיברו על סוויפ או 5 משחקים תצטרך להזיע והרבה בשביל להחזיר את הביתיות ולא ליפול שדודה לפורטלנד הפצועה שנהנתה ממשחק הגנתי נהדר וממשחק התקפי מצוין של אנדרה מילר (31 נק', שיא פלייאוף אישי), באטום (קבר שלשת ניצחון) ולמארכוס אולדריג' (האכיל את סטודמאייר חצץ).
להגיד על חמישיה ששיחקה 3 משחקים יחד שהיא מחוברת, מראה או חוסר הבנה או חוסר רצון להבין. כפי שאמרתי, המנהיגות של לברון סוחפת את חבריו לקבוצה, אבל זה לא תחליף להבנה עוורת שיש לקבוצות שמשחקות יחד תקופה ארוכה. אינ ראיתי לא מעט משחקים של קליבלנד, ומה שאני רואה זה את לברון כופה את הרצון שלו לא רק על היריבים שלו, אלא גם על חבריו לקבוצה, ובכך הופך אותם לקבוצה שנראית יותר מחוברת ממה שהיא. תוסיף לזה את ראיית המשחק המדהימה שלו, והעובדה שהוא רואה שחקנים שהלכו לאיבוד, ומצליח למצוא אותם פנוייים לזריקה, גורמת לאנשים לחשוב שהכל מתוכנן. יש פתגם שאומר "אין חכם כבעל ניסיון". בלי משחקים יחד והרבה, אי אפשר להתחבר באמת, וכל מאמן בקט-סל יכול להגיד לך את זה.
תאמין לי, גונב דיעות זה כלום לעומתך. ראיתי, לעזאזל, ראיתי אותם מיליון פעם העונה(ולפי איך שאתה מדבר אני לא חושב שראית אותם יותר ממשחק אחד), הם קבוצה מחוברת להפליא, אבל מה אני מסביר לך... אתה תמיד תוריד מערך קליבלנד ותפאר את לברון, ותפאר את הלייקרס ותוריד מערך קובי(ואין סיכוי שאני נכנס איתך עכשיו לוויכוח כי אני עייף ממך נפשית כבר)
להגיד על חמישיה ששיחקה 3 משחקים יחד, ונראתה גם רע מול שיקאגו, זה היתממות או על פי דבריך גניבת דעות. יש הבדל בין לדעת תרגילים, ללדעת להתמודד עם השתבשות שלהם, כשההגנה מגיבה נכון. את החלק השני אין שום דרך ללמוד מלבד במשחקים, או התמודדות מיידית דרך ראיית משחק מהרמה הגבוהה ביותר. אם באמת ראית מיליון משחקים של קליבלנד העונה, אז כנראה שאתה מתקשה גם בספירה, וגם בהבנת המשחק, אבל זה כבר דבר אחר...
קצת על המשחקים ועל דברים שמעניינים: בסוף פורטלנד מנצחת בחוץ ולוקחת את הביתיות. אני מאמין בפורטלנד ואני לא פסול עוד ניצחון חוץ במשחק הבא. אנדראה מילר, אחד השחקנים הפחות מוערכים ואהובים עליי בליגה, תופר את הסאנס(ואת נאש, מפתיע מישהו?), אמרה מתקשה נגד הצבע של אולדריג' וקמבי שחזר לתחייה ובגדול פיניקס לא מצליחה לייצר את המשחק שלה נגד ההגנה של הבלייזרס. הסדרה היחידה שבה 1-0 לקבוצת החוץ. אורלנדו - שארלוט - האוורד כצפוי מתקשה נגד הצבע החזק של שארלוט וסיים משחק עלוב מבחינה התקפית, ג'ראלד וואלאס גם בפלייאוף ממשיך את היכולת המפלצתית שלו. תהיה סדרה צמודה כמו שהימרתי, ניצחונות בשיניים, לשארלוט יש התאמות מצויינות למג'יק. אבל אין להם סיכוי מול האיכות של אורלנדו. לייקרס - אוקלהומה - איזה הגנה של ל.א על דוראנט. וואו! ארטסט בהתקפה ממשיך לגמור את הלייקרס ולהרוס להם התקפות, בהגנה הוא פשוט מבטל את דוראנט ומאמלל אותו, גם קובי מדי פעם שמר את דוראנט ואפילו לא נתן לו לקבל כדור, ואוקלהומה ניצחה העונה רק פעם אחת שדוראנט קלע פחות מ-25, בלי שהוא יתן משחקי שיא, אין להם צ'אנס. למרות זאת היתרון שלהם מגיע מעמדת הרכז, פישר לא מסוגל מול הרגליים הזריזות של ווסטברוק שנתן משחק מעולה והחזיק את הת'אנדרס. קובי במשחק מאוד גרוע(בקלאצ' נהדר כמו תמיד, סלים מדהימים), וחבל שהלייקרס לא הלכו יותר לביינום וגאסול מתחת לסל, שהם כן קיבלו כדורים הם עשו את שלהם וניצלו את יתרון הגובה והאיכות.
פיניקס פורטלנד יועדה להיות הסדרה הצמודה של הפלייאוף, אך הפציעה של רוי איימה לשנות את זה. מה שאנשים שכחו, זה שפורטלנד לאורך כל השנה התמודדו בצורה הירואית עם כמות פציעות בלתי נגמרת, והם עושים זאת בהצלחה גם הפעם. כמובן שכל זה לא מבטיח דבר וחצי דבר לגבי המשחק הבא, אבל מי שחשב שלפיניקס יהיו חיים קלים, צריך לחשוב שוב.
חדשות בהחלט חשובות מהסדרה של הסלטיקס מול מיאמי. גארנט לא ישתתף במשחק השני בגלל מרפק ששלח לראשו של קווינטן ריצ'רדסון. מהתמונות שראיתי אני נדהם שגארנט קיבל רק משחק אחד. ריצ'רדסון לא עושה שום דבר רע וגארנט מתנהג כמו בריון מגודל. http://www.youtube.com/watch?v=eycPuFmGCdU אני מבין שבפלייאוף המתח עולה, אבל למה בכל שנה השחקנים חושבים שהכדורסל צריך להפוך למלוכלך? גם המלחמה הפסיכולוגית של פיל ג'קסון על השופטים פשוט מאוסה. האם הלייקרס צריכים עזרה מהשופטים כדי להתגבר על הת'אנדר? דוראנט שחקן נהדר שבתוך שנה שנתיים עוד יהפוך לכוכב על, אבל אם ג'קסון צריך להתעסק עם מספר קליעות העונשין שהבחור הצעיר קיבל במהלך העונה הוא לדעתי מאמן לא כל כך גדול כמו שכולם כנראה חושבים שהוא. הבנתי שהוא תמיד פותח את הפה בצורה הזאת על השיפוט ולדעתי זו טקטיקה שמראה על חולשה ופחדנות. הלייקרס באמת לא צריכים את זה! לחזור לבוסטון. הסלטיקס שגם ככה לא נמנים עם הקבוצות האהובות שלי כנראה ניסו את אותו טריק כמו לפני שנה עם רונדו נגד שיקאגו. נמאס לי מהקבוצות שמחפשות לנצח דרך אלימות נטו. דבר אחרון לגבי הסדרה בין פורטלנד לפניקס. אני פשוט לא מאמין איך הבלייזרס בלי השחקן הכי טוב שלהם לקחו משחק באריזונה. השבחים שאתם נותנים פה לקבוצה של נייט מקמילן במקום. זה היה בסה"כ משחק אחד מתוך סדרה ארוכה, אבל הסאנס שוב משדרים לוזריות טיפוסית.
שי, בוסטון לחוצים מאוד, כי הם מרגעשים את הסוף של הקבוצה שהם יעדו שתהפוך לאחמפריה, ולקחה רק תואר אחד. המרפק של גארנט לא היה במקום, אבל הליגה לא תכריע את הסדרה על מרפק אחד, גם אם הוא ממש מגעיל. פיל ג'קסון הוא מאמן שמנצל את כל מה שאפשר בכדי לעזור לקבוצה שלו, בין אם היא זקוקה לעזרה הזו או לא, ובמידה והוא חסך משחק אחד בסדרה, הוא עשה את העבודה שלו, בכך שהשיג מנוחה נוספת לשחקנים שלו. אני לא חושב שזו חולשה או פחדנות, רק יעילות, וזה עוד אחד מהדברים שעוזרים מאוד לליקרס ביחס לקבוצות האחרות. לגבי פיניקס, כן זה לא נחמד לאבד את המשחק הראשון, אך היו קבוצות שחזרו ממצב כזה בעבר, ולא הייתי ממהר להכתיר אותם כלוזרים. פוטנציאל יש שם, והוא גם יכול להתממש. בלי קשר, כן מגיע כל הכבוד לנייט מקמילאן על עבודת קודש בפורטלנד. הבן אדם פשוט להטוטן בכל הקשור לניהול משחק בלי כלי עבודה מרכזיים.
