1/2 גמר האלופות:: יובה עם מקדמה קלה

הנושא בפורום 'פורום כדורגל עולמי' פורסם ע"י Raulito, ‏4/5/15.

  1. Raulito

    Raulito Madridista מנהל

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    28,527
    לייקים שהתקבלו:
    2,601
    מין:
    זכר
    [​IMG]

    [​IMG] יובנטוס - ריאל מדריד [​IMG]

    המשחק הנוצץ שכל אירופה מפמפמת, בארסה הלוהטת של לואיס אנריקה נגד באיירן הפצועה של האקס פפ - ייערך רק ביום רביעי. אבל מחר נפתח את חצי הגמר עם משחק מעולה. הרי גם ליובנטוס אלופת איטליה ולריאל מדריד אלופת אירופה - אין כלל במה להתבייש.

    סטטוס יובה:

    יש אליפות! אבל כבר רגילים. הגברת הזקנה שמה חותמת רשמית(ומתמטית) השבוע למה שהיה ידוע..מאז פתיחת העונה(הזברות הוליכו את הטבלה מאז המחזור הרביעי). יובה השיגה 1:0 קטן-גדול בסמפדוריה ביום ראשון משער של ארתורו וידאל אחרי בישול של ליכשטיינר וחגגה אליפות רביעית ברציפות ו-31 בסה"כ(אוהדי יובה ידברו בטח על 33, כולל שתי אלה שנגזלו ממנה בפרשת השחיתות). השוער ג'יאנלואיג'י בופון צינן את ההתלהבות ואמר - "חגגנו רק עשר דקות, אנחנו כבר חושבים על ריאל", אבל השחקנים השתוללו עם השמפניות והעלו תמונות לאינסטגרם מחדר ההלבשה כאשר קייליני וליכשטיינר מסמנים עם האצבע את הסיפרה '4'. בכל-מקרה, יובה לא מסתפקת בזירה המקומית שכבר קטנה עליה. בקבוצה חולמים על חזרה לגמר ליגת האלופות לראשונה מאז 2003, ושוב, כמו אז - עומדת מולה ריאל מדריד. ובכלל, יובה יכולה לרשום עונה שתירשם לעד. בחודש יוני מצפה ליובנטוס גם גמר הגביע האיטלקי מול לאציו(יובה ביצעה קאמבק ענק מול פיורנטינה בחצי הגמר), תואר בו לא זכתה כבר 20 שנה, ובקיצור: חלום הטרבל ההיסטורי של יובנטוס חיי, נושם ובועט.

    אפשר לציין שחקנים רבים בשורות האליפות של יובה, אבל מעל כולם ניצב קרליטוס טבז שרשם עונת שיא ובקרוב יזכה כנראה בתואר מלך השערים של הסרייה A(כרגע יש לו 20 כיבושים). טבז הבקיע 28 שערים ב-42 משחקים, והוא יישמח מאוד לרשום את שערו ה-50 במדי הזברות במשחק נגדנו. טבז שירש את החולצה מס' 10 שהייתה שייכת בזמנו לדל-פיירו הגדול, לא כבש באירופה כבר שש שנים והעונה הוא פיצה על כך עם שישה שערים, שלושה מהם בצמד המשחקים נגד דורטמונד. סקורר, מהיר, חמקמק, זריז, טכניקה מצוינת גם על שטח קטן, ובקיצור - האיום מס' 1 מצידה של יובנטוס, שבליגת האלופות גם לא סופגת. היא ספגה העונה 4 שערים בלבד ושער בודד בששת המשחקים האחרונים. בופון חזר לנעול את השער. "יהיה חצי גמר פתוח וקשה", אמר טבז, שפירגן למוראטה - "חמשת החודשים האחרונים הרימו לו את הביטחון. ראינו מהרגע הראשון שהוא שחקן גדול". מוראטה כמובן הוא הסגן של טבז עם 11 כיבושים העונה. טבז תיאר את העונה הנפלאה שלו ביובה, אולי הטובה בקריירה - "אנחנו בקבוצה משחקים בשביל הסמל, החולצה וההיסטוריה של יובה. מצאתי מועדון שנותנים לי להרגיש בבית ולהוביל את הקבוצה ואני מאושר".

    אין זה סוד שהמאמן אלגרי קיבל מקונטה מכונה משומנת שנמצאת ברמה אחת מעל הסרייה A, אבל ראוי לזקוף לזכותו קרדיט על ההצלחות באירופה כמובן. יובה עברה את דורטמונד ומונאקו כפי שאמרנו. העונה היא זנחה את שיטת שלושת הבלמים ועברה למערך 4-4-2. המגנים עדיין מצטרפים קדימה בלי הפסקה, הקישור מחזיק בכדור וההתקפה מאוד מסוכנת. יובה מצידה תהיה פחות מסוכנת מחר משום שפוגבה לא ישחק. הצרפתי שמושבת מאמצע חודש מרץ בגלל בעייה בירך - לא יהיה כשיר למשחק. אנחנו, איך נאמר בעדינות? לא מצטערים פוגבה מוסיף ליובה טונות של פיזיות, יציאה מהירה קדימה והרבה ביטחון. הוא יכול בקלות לשלוח פצצה ממרחק והעונה הוא מפציץ עם 9 שערים(34 משחקים). פוגבה לא השתתף באימון הלפני אחרון של יובה וכנראה יישמר לגומלין בברנבאו. ארתורו וידאל, מרקיזיו ופירלו המזדקן הם באנקרים בהרכב בכל-מקרה. אלגרי מתבלט בין מוראטה ליורנטה כשלראשון יש יתרון. אותו פירלו שהזכרנו מסוכן מאוד במצבים נייחים(27 שערים בסרייה A בבעיטות חופשיות, שני רק למיכאלוביץ') שיבח היום את אנצ'לוטי ואמר שריאל מדריד היא הקבוצה החשובה בעולם. ארתורו וידאל אמר שריאל מדריד פייבוריטית אך אמר שיובנטוס רוצה לזכות השנה בצ'מפיונס. ובטח שאין לזלזל בה(אנחנו אומרים). מארטין קאסרס שלא משחק כבר חודשיים בגלל פציעה בקרסול - נמצא בסימן שאלה.

    למרות הכשלונות האחרונים באירופה, יובנטוס קבוצה ביתית חזקה או לפחות לא מפסידה בבית. העונה היא התקשתה רק נגד אתלטיקו וסיימה מולה בתיקו מאופס במשחק שאולו אם הייתה מנצחת היה מחזיר אותה למאבק על ראשות הבית. ב-17 המשחקים האחרונים שלה באירופה היא ניצחה 10 משחקים, השיגה 6 תוצאות תיקו והפסידה רק פעם אחת. המאזן של יובה בבית נגד ספרדיות טוב עוד יותר - 12 נצחונות, 7 תוצאות תיקו ו-2 הפסדים בלבד - הפסד אחד לריאל מדריד ממזמן ממזמן וגם לדפורטיבו לה-קורוניה בעונת 2003/04 אז יובה הודחה כבר ב-1/8 הגמר. עונה קודם לכן נזכיר שיובה העיפה הדיחה גם את בארסה ברבע הגמר וגם את ריאל מדריד בחצי הגמר.

    בגאזטה דלה-ספורט האיטלקי שסיקרו מקרוב את ההכנות של יובה למשחק כתבו שייתכן ואלגרי יחזור למערך שלושת הבלמים, אבל המאמן הפגין ביטחון במסיבת העיתונאים ואמר - "אנצ'לוטי אמר שישחק עם 4 שחקני הגנה. גם אני אומר - 4 שחקני הגנה". אלגרי אמר "אנצ'לוטי דיבר על אומץ והוא יודע מה הוא אומר, הנצחונות שלו באירופה מדברים בעד עצמם, אני מאוד מחבב אותו והוא הצליח בכל מקום בו אימן. אין לי ספק ששני המשחקים לא יסתיימו ב-0:0 ויפלו שערים". לדבריו אין פייבוריטית בחצי הגמר, עם כל הכבוד לריאל מדריד אלופת אירופה - "בוודאי שהסיכויים הם 50%. ריאל אלופת אירופה, אבל אנחנו בחצי הגמר ויש לנו המון אפשרויות. עברנו דרך ארוכה, אנחנו קבוצה טובה ורוצים להעפיל לגמר". אלגרי אמר ששתי הקבוצות טובות גם ללא מודריץ' ופוגבה ולא רוצה להשוות. מי חשב מבחינת אלגרי שכך תיראה העונה שלו ביובה אחרי שהאוהדים זעמו שהוא מונה להיות המחליף של אנטוניו קונטה האהוב. "אני גאה במה שעשיתי עד עכשיו ביובה, התוצאות מדברות בעד עצמן. אין לי מה להגיד לאלה שלא העריכו אותי ואולי יש חלק שעדיין לא מעריכים", סיכם אלגרי.

    [​IMG]

    "כך ייעשה לאיש". יובה חוגג אליפות רביעית ברציפות, אלגרי בשמיים

    יובנטוס - הרכב משוער: בופון; ליכשטיינר, קייליני, בונוצ'י, אברה; פירלו, פריירה, מרקיזיו וידאל; קרלוס טבז ומוראטה

    סטטוס ריאל::

    ריאל מדריד רחוקה שני משחקים מהגמר בברלין ושלושה מזכייה היסטוריה בליגת האלופות בפעם השנייה. אנצ'לוטי שנמצא במצב-רוח טוב מאוד גם כן נכנס לאווירה המיוחדת ואומר לקראת המשחק - "בחצי הגמר - אם אתה מפחד - אתה מפסיד. ואם אתה נושם עמוק ומשחק באומץ - אתה מנצח". וקרלו יודע דבר או שניים על חצי הגמר. בארבעה מחמשת חצאי הגמר הקודמים שלו בצ'מפיונס-ליג - הוא ניצח. אנצ'לוטי ממשיך עם הקלישאות סטייל 'חשוב לשחק ברמה הגבוהה ביותר' כשנשאל לגבי חשיבות שער החוץ, ואומר את המובן מאליו - ריאל מדריד חולמת לעשות היסטוריה ולזכות בתואר בפעם השנייה ברציפות. אנצ'לוטי צופה משחק עיקש בדיוק כמו בדרבי מול אתלטיקו, ואין ספק שבין יובה ואתלטיקו יש קווי דמיון רבים(ושוב המשחק הראשון הוא בחוץ) - אבל הוא מדבר על האיכויות של יובה בהתקפה וכמובן מפרגן. "שתי הקבוצות הן אימפריות וזה הזמן להביא את האיכות לידי ביטוי, אבל לא רק הכוח משחק תפקיד". ריאל תצטרך לשחק בסבלנות ובשכל.

    החזרה הגנרלית של ריאל מדריד למשחק הייתה מצוינת, עם הניצחון המשכנע 3:2 בפיחואן של סביליה שהשאיר את חלום האליפות עדיין בחיים, בעיקר תודות לפנומן כריסטיאנו רונאלדו ששבר שיאים רבים ביום שבת וסיפק הופעה מושלמת עם שלושער במאני-טיים. ריאל הנחילה למארחת הפסד ביתי ראשון אחרי 34 משחקים ובשלבים מסויימים נראתה קטלנית בהתקפה. מצד שני, ההגנה שיחקה לא מספיק טוב, ואנצ'לוטי לא עיוור. על שער המארקה הבוקר התנוססה הכותרת 'אנטי-יובה'. אנצ'לוטי חושש מהיכולת ההגנתית הלקויה של מרסלו, בעיקר לאחרונה, וצפוי לתת את האשראי לפאביו קונטראו שירשום את משחקו ה-100 במדי ריאל מדריד. קונטראו מעט יותר אגרסיבי, בעל משחק ראש טוב ובדרך-כלל הוא משחק כמו שצריך כשהוא נקרא לדגל, ועל הרזומה שלו כמו גמר ליגת האלופות, גמר גביע ועוד - כבר הרחבנו קודם לכן. "מדובר בשני משחקים ולא במשחק אחד. אנחנו נתקוף, בוודאי, אבל החוכמה היא להגן היטב", אמר קרלו במסיבת העיתונאים שכללה גם את פפה. רמז עבה יותר מכך לא יכולנו לקבל.

    "ההרכב שלי סגור אבל לא אגיד לכם אותו", אמר אנצ'לוטי כשהוא שומר את הקלפים קרוב לחזה. אילולא החדשות הרעות מכיוונו של בנזמה, שהשלים אימון מלא עם הקבוצה אבל עדיין סופק מכאבים ולכן לא נכלל בסגל לטורינו - כנראה שהיינו יודעים את ה-11. גארת' בייל שבנגיעה הראשונה שלו בכדור בפיחואן בישל שער - יחזור לשלישייה הקדמית, כמובן. מעמדו של צ'יצ'ריטו בסכנה, והוא או איסקו יפנו את מקומם. כמובן שגם המערך ישתנה בהתאם. איסקו אולי לא מתאים למאבקים הפיזיים האלה ולא משחרר את הכדור בזמן ונמצא ביכולת פחות טובה לאחרונה, וצ'יצ'ריטו משמעותו עוד גולר. סרחיו ראמוס ימשיך לשחק בקישור ואנחנו מקווים שאת השיגעון שלו הוא כבר עשה עם הפנדל המיותר בפיחואן. סופר-סרחיו קיבל מחמאות מפפה - "יש לו איכות מעולה גם במרכז השדה, הוא נותן לנו המון כוח ומוריד עומס מטוני קרוס". ראמוס בכלל נרגש לקראת המשחק לאחר שעידכן ברשתות החברתיות שהוא וזוגתו מצפים לילד שני. שיהיה במזל טוב! פפה מסכם - "אנחנו יודעים שיהיה משחק קשה נגד קבוצה שתגן בצורה חזקה ואגרסיבית אבל תחפש את ההזדמנות שלה לעקוץ, אבל אנחנו בטוחים בעצמינו ומקווים לעשות תוצאה טובה".

    אפשר לומר שהמומנטום טוב, אבל הסטט' וההיסטוריה - לא כלכך. ריאל הודחה בכל שבעת משחקי הנוק-אאוט האחרונים שלה נגד קבוצות איטלקיות - שלוש פעמים מהן נגד אותה יובנטוס, (ועוד פעמיים מילאן 1988-1990, טורינו - 1992, ורומא - 2008), ולא ניצחה גם בשבעת המשחקים האחרונים שלה על אדמת איטליה. הניצחון האחרון היה על רומא באולימפיקו במשחק רדיוס הזוי במחזור סיום שלב הבתים של עונת 2004/05. רונאלדו כבש את השער הראשון בתרגיל נראה ופיגו הוסיף צמד. סה"כ הרקורד של ריאל מדריד על אדמת איטליה ממש לא גורם לנחת עבורינו - 4 נצחונות(3 מהם על רומא), 8 תוצאות תיקו ו-17 הפסדים. כל המשחקים נגד קבוצות איטלקיות - 14-5-11. 46% נצחונות, שיהיה..

    מי שטרם חווה הצלחה ממשית נגד הגברת הזקנה הוא השוער איקר קסיאס שבזמן שריאל מדריד זכתה בגביע השביעי שלה ב-1998 היה עדיין תלמיד בית-ספר. איקר ששמר על שער נקי בשני המשחקים נגד אתלטיקו והפך לשוער עם מספר המשחקים הגבוה ביותר ללא ספיגה בליגת האלופות(52), כשהוא עוקף את ואן דר-סאר - הופך כמובן להיות גם אחד משחקני המפתח, כרגיל. איקר מפרגן לבופון ואומר - "מה כבר אפשר להגיד עליו, הוא ואני הפכנו לכל מה שילדים שחולמים לשחק כדורגל בקבוצה גדולה - רוצים להיות". על המשחק עצמו אמר איקר - "המשחקים נגד יובנטוס הם באמת קלאסיים ותמיד קשים. אנחנו רוצים להביא את ההכרעה הביתה". קסיאס פירגן גם למאמן אנצ'לוטי - "הוא החזיר את השמחה לכל המדרידיסימו כשהביא את הלה-דסימה אחרי 12 שנים. ריאל מדריד זכתה בארבע תארים בשנה האחרונה וזה לא קרה לי מעולם. זו הייתה שנה קסומה".

    [​IMG]

    כריסטיאנו חוגג שלושער בפיחואן. הצהרת כוונות ואיפוס כוונות לפני יובה

    ריאל מדריד - הרכב משוער: קסיאס; קרבחאל, פפה, ואראן, מרסלו(קונטראו); קרוס, ראמוס, חאמס רודריגס; גארת' בייל, כריסטיאנו רונאלדו וצ'יצ'ריטו(איסקו)

    הרקורד המלא נגד : 16 משחקים - 8 ניצחונות לריאל מדריד, תיקו ו-7 נצחונות ליובנטוס.

    - במפגשי נוק-אאוט: 3-2 לטובתה של יובנטוס.

    - בברנבאו: 5 נצחונות לריאל מדריד ו-2 נצחונות ליובנטוס

    - בטורינו: ניצחון, ותיקו ו-5 הפסדים

    שיאן ההופעות: איקר קסיאס - 8 משחקים

    רבע גמר גביע אירופה, עונת 61-62

    הכרעה במפגש השלישי

    ריאל מדריד ויובנטוס, שתי אימפריות גדולות לא רק בזירה המקומית אלא באירופה בכלל - התחילו את ההיסטוריה ביניהן עם המפגש הראשון בשלב 1/4 הגמר בעונת 1961/62. ריאל מדריד כבר הייתה עם חמש זכיות רצופות במפעל, רצף שנקטע עונה קודם לכן, בעוד יובה עשתה את צעדיה הראשונים יחסית. שתי הקבוצות הגיעו למשחק כאלופות כמובן, הטורניר במתכונת הישנה. ריאל עברה בדרך את ואסס הבולגרית ובולדקונן האוסטרית(12-0 בסיכום שני המשחקים) בעוד יובה גברה על פנאתינייקוס ופארטיזן בלגראד. בקיצור, שתי הקבוצות פגשו יריבות לא רציניות עד לאותו השלב. המשחק הראשון נערך בטורינו והיה צמוד מאוד. עד שבדקה ה-69 אלפרדו די-סטפאנו כבש שער חוץ יקר(מתוך הרחבה) לריאל מדריד שהתברר גם כשער הניצחון. התחושה הייתה שריאל עשתה את שלה, אבל ליובה היו תוכניות אחרות בגומלין בברנבאו. החלוץ עומר סיביורי כבש כבר בדקה ה-38 וריאל מדריד לא הצליחה להשוות, 1:0 ליובה בסיום.

    מה הפיתרון? משחק שלישי ושובר שיוויון, במגרש נייטראלי - פריז. 36 אלף צופים בלבד הטריחו את עצמם להגיע והם ראו שער מהיר של הקשר פלו כבר אחרי דקה. יובה השוותה משער של סיביורי שמוכר לכם(33') והמחצית הסתיימה בשיוויון. דל-סול, שבסיום העונה יעבור ליובה - הרגיע את הברנבאו בדקה ה-65 וטחאדה קבע את תוצאת המשחק בדקה ה-82. 3:1 לריאל מדריד בסיום. הקבוצה של מיגל מוניוז בעטה בהמשך את אנדרלכט בחצי הגמר והגיעה לגמר נגד בנפיקה של אאוסביו, שניצחה 5:3 למרות שריאל הובילה כבר ביתרון של שני שערים.

    [​IMG]

    למעלה מ-50 שנה במנהרת הזמן: די-סטפאנו מכניע את יובה

    1/16 גמר גביע אירופה, עונת 1986/87

    יאללה פנדלים!

    25 שנה מאז לא נפגשו ריאל ויובה, פרק זמן ארוך מאוד. הפעם אחד מהקלאסיקוס של אירופה, אם תרצו, נערך כבר בשלב 1/16 הגמר. ריאל הופתעה ע"י יאנג בויז השוויצרית והפסידה 1:0, אבל בברנבאו נקמה עם מאניטה עסיסית(סנטיאנה, ואלדאנו, מנואל סאנצ'ז וצמד של בוטראגיניו). יובה, מצידה, התעללה בואלור האוסטרלית עם 11-0 בסיכום שני המשחקים! מיכאל לאודרופ, כן כן, הקשר הדני המחונן שעוד יתן בראש במדי בארסה וריאל מדריד - שיחק אז ביובה יחד עם מישל פלאטיני. הוא לא היה ידוע ביכולת הכיבוש אבל בשני המשחקים הראשונים של העונה האירופית הוא כבש חמישה שערים. ונחזור לריאל-יובה: המשחק הראשון נערך על אדמת ספרד ולא פחות מ-100 אלף אוהדים נדחסו בברנבאו כדי לראות את אמיליו בוטראגיניו מנצח את המשחק עם 1:0 קטן בדקה ה-21 לאחר שהקדים את הבלם והגיע ראשון לכדור הרוחב. יובה כבשה שער שיוויון שנפסל ע"י השופט.

    היה ברור שהגומלין בטורינו יהיה משחק חם, צמוד, מותח ועצבני. כבר בדקה התשיעית השער של ריאל מהמשחק הראשון נמחק. מאסימו מאורו עשה מהלך אדיר על הקו והצליח לחדור לרחבה ולמסור כדור רוחב. דווקא המגן השמאלי קאבריני התגנב מאחור ובעט חזק לרשת העליונה, 1:0 ליובנטוס, שנהנתה מהצלה גדולה של השוער טאקוני מייד אחר-כך. גם יובה איימה לא פעם ופאקו בויו הציג משחק בטוח בין הקורות. הוגו סאנצ'ז היה השחקן המסוכן ביותר בשורותינו באותו ערב ושלח בעיטה אדירה מעל המשקוף. קצת לפני שהמשחק החם הולך להארכה - פלאטיני החמיץ מצב אדיר ברחבה. והנה עוד 30 דקות מורטות עצבים מחכות לנו. שתי הקבוצות מיעטו לקחת סיכונים והמאמן בינהאקר ההולנדי הכניס את חואניטו בדקה ה-115 עם מחשבה ברורה עלהפנדלים:

    שני המאמנים לא ידעו איפה לקבור את עצמם מרוב המתח. הפנדלים התחילו קטסטרופה, למרות שההגרלה זימנה לריאל מדריד את האפשרות לבעוט ראשונה. הוגו סאנצ'ז, המנייה הכי בטוחה בסגל - בעט החוצה. למזלינו, גם יובה החמיצה את הבעיטה הראשונה. שני הבועטים הבאים דייקו, אחד מכל צד - בוטראגיניו מהצד שלנו ו-ויגנולה מהצד של יובה, ואז האיטלקים איבדו עשתונות. חורחה ואלדאנו וחואניטו, איך לא - דייקו בפנדלים שלהם כאשר האיטלקים פיספסו פעמיים. כנראה הם שמרו את מישל פלאטיני כבועט האחרון ושילמו על כך. זה היה הניצחון הראשון והיחיד של ריאל מדריד בדו-קרב פנדלים מהנקודה הלבנה בליגת האלופות, לחובבי הסטט'. ברבע הגמר ריאל התגברה על פרטידן בלגראד בעקבות שערי חוץ(ניצחון 2:0 בגומלין בברנבאו אחרי הפסד 4:2 בחוץ), אבל אחר-כך הודחה ע"י באיירן מינכן שהייתה משוכה גבוהה מידי ולא בפעם היחידה.

    כל הפנדלים:

    - הוגו סאנצ'ז(ריאל) - בועט חזק לפינה השמאלית - טאקוני הודף| בריו(יובה) - בועט גם שטוח למטה, אבל בויו המעולה סוגר את הפינה הימנית.

    - בוטראגיניו(ריאל) - בועט לפינה הימנית כדור בחצי גובה וטאקוני שמזנק טוב - נכנע. 1:0 לריאל| ויגנולה - בועט פצצה למשקוף ופנימה - 1:1

    - חורחה ואלדאנו(ריאל) - בסטייל! זורק את טאקוני לפינה אחת ומגלגל לצד השני - 2:1 לריאל| מנפרודניה - בועט לאמצע ובוי שזינק לפינה השמאלית שלו הודף עם יד אחת!

    - חואניטו(ריאל) - בועט פס חלש וקליל למרכז השער וכובש - 3:1 לריאל מדריד| פאברו - לחוץ מאוד לפני הבעיטה - שהולכת שטוח מחוץ למסגרת. ריאל מנצחת!

    ההרכבים(הגומלין):

    ריאל מדריד- בויו; צ'נדו, סאנצ'יז, סאלגרו, חוסה אנטוניו קמאצ'ו; גורדילו(חואניטו, 115'), מיצ'ל, חורחה ואלדאנו, גאלגו; אמיליו בוטראגיניו והוגו סאנצ'ז

    יובנטוס- טאקוני; בריו, פאברו, קריקולה, אנטוניו קאבריני; בוניני, מיכאל לאודרופ(ברישאקי, 79') , מישל פלאטיני, מנפרדוניה; אלדרו סרנה, מאסימו מאורו(ויגנולה, 109')

    רבע גמר ליגת האלופות, עונת 95-96

    הניצחון של ראול

    מהקבוצה המצוינת של העונה הקודמת שזכתה באליפות אחרי ארבע שנים עקרות תוך מאניטה עצומה על בארסה - נותר רק זיכרון מתוק. ריאל התרחקה מהר מאוד מהצמרת הספרדית וקיוותה למצוא נחמה בליגת האלופות. חורחה ואלדאנו כבר לא עמד על הקווים ובמקומו אימן ארסניו איגלסיאס, והאמת שלמשחק הזה הוא הכין את ריאל מדריד מצויין. בשלב הבתים ריאל הפסידה פעמיים לאייקס והיה נראה שמקומה לא בין ארבע הגדולות של אירופה, אבל המשחק בברנבאו מול יובה היה סיפור אחר. ריאל יצאה לסוג של דרך חדשה מאז התבוסה בקלאסיקו. אפילו עיתוני ברצלונה אמרו 'זה היה ערב נפלא של ריאל מדריד, משחק שהיא הייתה חייבת לנצח לפחות 2:0'.

    איבן זאמורנו החמיץ שני מצבים מעולים מול פרוצי, וכשהוא לא כבש - באותו ערב היה לריאל מדריד את ראול שעשה באותה עונה את טבילת אש(מאוד מוצלחת) במפעל שבעתיד יהיה כל-כך מזוהה איתו. 'ראול-מדריד' הייתה הכותרת באל-מונדו דפורטיבו ואחרי המשחק ובדקה ה-21 ראינו גם למה. ריאל תקפה מהר ללשם שינוי וגם הצליח לכבוש - קיקה פלורס(לפני שנפצע) מסר כדור ארוך טוב ללאודרופ שהגיע לעמדה קדמית, ומסר ימינה לראול החופשי. החלוץ, עוד לא בן 19 - סובב בקלאסה לרשת ועשה 1:0 בשערו השישי העונה בשבעה משחקים במפעל - נהדר.

    לואיס אנריקה חרך את הקו והקשה מאוד על המגנים של יובה, ופרט לראול בלט גם מיכאל לאודרופ. בדקה ה-65 המאסטרו הוחלף והברנבאו הגיב ב'בוז' צורם. אפילו הנשיא סאנז שישב ביציע לא הבין ואמר אחר-כך לעיתונים - 'לדעתי לא היה צורך להוציא את לאודרופ, אבל למאמן יש את השיקולים שלו ושהוא ייתן הסברים'. דבר נוסף שהעיק על ריאל היה הכרטיס הצהוב שספג היירו בדקה ה-57 מה שיגרום לו לפספס את הגומלין.

    ראול היה מאושר מאוד בסיום המשחק אך גם הזהיר - "שיחקנו טוב מאוד ואנחנו מרוצים, אבל אנחנו יודעים שנסבול באיטליה. נצטרך לשחק ברמה הגבוהה ביותר כדי לעבור". זה היה שערו החמישי והאחרון של ראול בליגת האלופות באותה עונה והוא היה שני בצוותא לדל-פיירו, כשבמקום הראשון יארי ליטמאנן מאייקס. מי ששמר על יובה בעניינים היה דשאן שהציג רמה גבוהה יותר משאר חבריו. הוריד את הקצב בדקות הקשות, ביצע עבירות וגם שרף את השעון, מה שהתברר כחשוב בהמשך..

    [​IMG]


    הרכבים:

    ריאל מדריד - בויו; צ'נדו, היירו, אלקורטה, סולר(קיקה פלורס, 26); גארסיה קאלבו, רדונדו, לאודרופ(מיצ'ל, 65), לואיס אנריקה; ראול וזאמורנו

    יובנטוס - פרוצי; טורוסילי, פריירה(פסוטו, 76), וירצ'ווד, מאסימו קאררה; קונטה, דשאן, סוזה(ג'וגוביץ', 65), אטילונ לומברדו(פאדובנו, 46); דל-פיירו ורבאנלי;


    גומרים את העונה

    ריאל הגיעה לדלה-אלפי עם סגל חסר מאוד - ללא היירו עליו כבר דיברנו, וברשימת הנעדרים הענפה ניתן היה למצוא גם את פרננדו רדונדו, השוער פאקו בויו ואיבן זאמורנו, וגם עם 1:0 מינורי מידימהמשחק הראשון שהיה עלול שלא להספיק. שער מהיר של יובה, שפתחה את המשחק חזק ולא בנמנום כמו בברנבאו - היה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לריאל מדריד. אכן היה קרייסיס גדול בעלילה:

    דל-פיירו הנפלא סובב כדור חופשי שטוח לרשת של סנטיאגו קניזארס, כפי שעשה לכל-כך הרבה שוערים, וכבר בדקה ה-16 היתרון שהיה לריאל מדריד מהמשחק הקודם - נעלם. האמת, שגם היכולת נעלמה, ריאל מדריד פשוט לא הייתה קיימת. טבעי שיש הבדלים, ואפילו גדולים בין משחקי הבית למשחקי החוץ, בטח ברמות האלה - אבל שום דבר לא היה דומה למשחק הראשון. לאודרופ היה הרבה פחות טוב ומרכז השדה של ריאל היה חלש. אספקת הכדורים לראול שפתח כחלוץ חוד - הייתה מינימאלית ואפילו לא קיימת.

    קניזארס כבר הגיב טוב יותר לכדור החופשי הבא של דל-פיירו, אבל פאדובנו החופשי והמאושר ברחבה תקע את ה-2:0 ברשת של ריאל בדקה ה-53 ועם הרחקתו של אלקורטה בדקה ה-69 - הסיפור היה סגור. החלום להחזיר את הגביע האירופי הביתה אחרי 32 שנה - נגוז, וריאל חזרה למציאות המרה של המאבקים הקשים בליגה - רק כך היא תוכל להגיע לאירופה בעונה שאחרי - עונת 96-97. וכמו שאתם יודעים - ריאל השיגה רק את המקום השישי וסיימה את אחת העונות החלשות בהיסטוריה שלה. עד שבא קאפלו כדי לתקן הכל..

    איגלסיאס כעס מאוד על השער של דל-פיירו ואמר שכל מה שיגיד יישמע כתירוץ('לא הייתה לי התקפה היום)'. "השער המהיר הקשה עלינו והשער השני חיסל אותנו. שיחקנו רק על כדורים ארוכים", הודה. אף-אחד לא התנחם במשחק הלחימה ובניסיון של ריאל מדריד להפוך את הסיטואציה גם בתנאים אולי כמעט בלתי-אפשריים. אין דבר, הנקמה תוגש קרה. נחכה עוד שנתיים...

    [​IMG]

    לאודרופ מול דל-פיירו. ריאל הודחה בסיום הערב

    הרכבים:

    ריאל מדריד - קניזארס; צ'נדו, קיקה פלורס(פרדי לירקון, 56), אלקורטה(הורחק - 69), מיקל לאסה; גארסיה קאלבו, מיצ'ל, לאודרופ, לואיס מילה(אסנידר, 65), לואיס אנריקה; ראול

    יובנטוס - פרוצי; פורנין, וירצ'וד, פסוטו, טורוסילי; קונטה, דשאן, ג'וגוביץ'(די-ליויו,46); פאדובנו(לומברדו, 73), דל-פיירו(מארוקי, 87) ו-ויאלי;


    גמר ליגת האלופות עונת 97-98

    ה-La Septima: הגביע השביעי!

    "תהילה או גיהנום", נכתב באל-מונדו דפורטיבו ערב גמר האלופות באמסטרדם ארינה, ב-20 במאי 1998. הפעם האחרונה שריאל מדריד הניפה את הגביע עם האזניים הגדולות הייתה ב-1966. עם מיגל מוניוז האדיר, הקפטן פאקו חנטו. 'הרבה מים זרמו מאז', כמאמר הקלישא. הגמר האחרון שלה היה ב-1981 והיא הפסידה לליברפול. ריאל הייתה חייבת לחזור לקדמת הבמה ולקחת את מה ששייך לה. כשממול עמדה יובה החזקה של מרצ'לו ליפי, עם זידאן, דל-פיירו, אינזאגי ואחרים - לא רבים נתנו סיכוי לחבורה של יופ היינקס שפתח את העונה עם ניצחון מוחץ בסופר-קופה על בארסה, אבל ההמשך היה הרבה פחות טוב - וזה אנדרסטייטמנט.

    המשחק נפתח עם בעיטה חופשית של היירו אותה הדף פרוצי מעל המשקוף. מיאטוביץ' נגח החוצה אחרי כדור קרן והמשיך להיות פעיל כשבהמשך המחצית הראשונה עשה סחרחורת למגן בצד שלו והעביר כדור רוחב אבל ראול שחיכה בפינה הקרובה והקדים את המגן - בעט רק ליד הקורה. גם רוברטו קרלוס ניסה את כוחו סמוך להפסקה אבל התוצאה הייתה מאופסת. החלק הראשון של המשחק היה חד וחלק בשליטה של ריאל מדריד שאולי הפתיעה אפילו את עצמה. החבר'ה היו כל-כך רעבים לגביע אירופי..

    במחצית השנייה המשחק התהפך. בכל-זאת, יובה הייתה הקבוצה הטובה באירופה באותם ימים, עם גמר שלישי ברצף, ואחרי ההפסד מול דורטמונד ב-97' - דל-פיירו ושות' חשבו רק על דבר אחד. התנועה הייתה חד-סטרית לעבר השער של יילנר, למרות מרכז שדה קשוח של ריאל שכנראה התעייף. אינזאגי השתלט על הכדור מהאוויר ויילנר הדף בקצות האצבעות.

    בדקה ה-66 הגיע הרגע המדהים ביותר שישי. הרמה של פאנוצ'י הגיעה לרוברטו קרלוס שהצטרף מצד שמאל ובעט חזק למרכז. טורוסילי לא הצליח להרחיק כמו שצריך והראשון להגיע לכדור היה מיאטוביץ', השחקן מס' 1 על המגרש. החלוץ עבר את פרוצי בקלילות ובעט לרשת, 1:0 לריאל מדריד והתפרצות שמחה כזו מצד ריאל מדריד שסיימה את הליגה בצורה נוראית עם המקום הרביעי הכושל - לא הייתה הרבה זמן. הותיקים מבינכם ודאי זוכרים את הריקוד המסובב של יילנר מנופך לצדדים עם החולצה האדומה המגוחכת.

    מיאטוביץ' האזין בילדותו לרדיו מצ'וקמק ושמע על הגמר ההוא ב-66', כשריאל ניצחה את פארטיזן 2:1. הוא חלם להיות הגיבור בערב כזה של גמר ליגת האלופות. אז כמובן, לא הייתה טלוויזיה. והחלום הפך למציאות. ואת השער שלו נגד יובה יראו הרבה פעמים, ובצבע, לא בשחור לבן.

    [​IMG]

    איזה רגע גדול. פדג'ה עובר את פרוצ'י בדרך לשער היקר מכל.

    יובה שלחה את כולם קדימה בזמן שהיינקס הוציא את מוריינטס והכניס את חיימה כשראול עבר ילעמדה קדמית יותר. קונטה החליף את דשאן העייף, זידאן שיחק כמעט כמו חלוץ שלישי. דל-פיירו ליהטט באגף שמאל והעביר רוחב אבל אינזאגי בעט לחוץ. בהמשך, הקשר האחורי דוידס יצא למבצע ענק בתוך הרחבה ואחרי שהשתחרר משלושה שחקנים - בעט חלש למרכז השער למזלינו. ולמרות המצבים שהיו ליובה - היירו הציג את אחד ממשחקיו הטובים בקריירה ויחד עם מנואל סאנצ'יז הקפטן - העלימו את ההתקפה של יובה לחלוטין.

    שריקת הסיום הגיעה. המטרה העיקרית הושגה. ריאל עשתה את זה ליובה בנשק שישרת את הגברת הזקנה לאורך שנים - יעיל ואולי מגעיל. בעצם לא - ככה צריך לשחק בגמר אלופות. ראול ומוריינטס הילדים חגגו עם הצעיף סביב ראשם. מיאטוביץ' היה בטירוף. היינקס שיחרר אנחת רווחה אחרי עונה קשה, וגם התואר הזה לא השאיר אותו בתפקיד כמובן. בעיות כלכליות? סכסוכים? סיומת חלשה בליגה? למי אכפת. ריאל מדריד וליגת האלופות הן שוב מילים נרדפות, כשבארבע העונות הבאות ריאל תזכה בגביע ותגיע לעוד חצי גמר אחד. אז תודה לך, יופ היינקס. וידאו מיוחד -כאן.

    [​IMG]

    לה-ספטימה. בטח יש לכם צמרמורת.

    הרכבים:

    ריאל מדריד - יילנר; פאנוצ'י, היירו, סאנצ'יז, רוברטו קרלוס; קארמבו, רדונדו, סיידורף; ראול(אמויסקה, 90), מוריינטס(חיימה, 81) ומיאטוביץ'(סוקר, 89).

    יובנטוס - פרוצ'י; טורוסילי, יוליאנו, מונטרו, פסוטו(פונסה, 70); דוידס, די-ליויו(טאקינרדי, 46), דשאן(קונטה, 77), זידאן; דל-פיירו ואינזאגי.


    חצי גמר האלופות 2002-03

    ניצחון דחוק

    אחרי הצגת כדורגל כפולה מול מנצ'סטר יונייטד(רבע הגמר), שאנחנו עדיין זוכרים בעל-פה ומדמיינים את נגיעות הקסם של זידאן, הצמד של ראול או הבעיטה של פיגו לחיבורים או השלושער של רונאלדו - למרות שעברו מאז יותר מעשר שנים - ריאל מדריד פגשה את יובנטוס אלופת איטליה בחצי הגמר. הברנבאו היה מוכן לעוד הצגה של כדורגל, ואף-אחד לא באמת ספר את יובה שהתקשתה נגד ברצלונה וצלחה את שלב הבתים השני די בקושי(גול של טודור ברגע האחרון מול דפורטיבו). אבל יובה ממש לא התכוונה לשחק פתוח והיו לה תוכניות אחרות.

    מרצ'לו ליפי ציוות את זאמברוטה כמגן נוסף בצד ימין שעזר לטורהאם לכסות את האגף של רוברטו קרלוס וזיזו, במשחקו הראשון נגד האקסית כמובן. דוידס אמנם נעדר אבל ביובה לא היה חסר מי שיכסח וינעל את מרכז השדה. אצל ריאל בלט בהיעדרו ראול הנפלא שעבר את ניתוח התוספתן, וכמה שהוא היה חסר.. מוריינטס קיבל הזדמנות פז בהרכב לצידו של רונאלדו ולא כל-כך ניצל אותה. רונאלדו הכניס לו כדור מצויין אבל תחת הלחץ של הבלם - מוריינטס בעט גבוה.

    זידאן ניהל את המשחק בצורה נפלאה והיה קרוב להעלות את ריאל ליתרון(15 ) עם בעיטה חופשית מסובבת - אבל בופון הדף נהדר לקרן. ריאל הציגה כרגיל את משחק המסירות הקצר המסודר ושלטה בכדור אבל התקשתה להגיע למצבים איכותיים מול הגנת הברזל. בדקה ה-23 הבונקר נפרץ - פיגו חתך לאמצע ומסר למוריינטס שמסר קטנה לרונאלדו לפני שנפל. רונאלדו הטעה את בופון וכבש - 1:0 לריאל מדריד. יובה נכנסה לעניינים והניעה כדור בשקט. מוריינטס החמיץ מצב נוסף חוץ מזה שהזכרתי קודם - וכשלא כובשים - סופגים. יובה כבשה שער חוץ יקר אחרי סדרת טעויות בהגנה בדקה קריטית - ממש לפני שיורדים למחצית. טרזגה, שעוד יאכיל אותנו מרור גם בהמשך - חתום על השער, 1:1 מתסכל בברנבאו.

    ריאל עלתה לחוצה קצת למחצית השנייה, ופניו של דל-בוסקה החווירו עוד יותר כשבדקה ה-50 רונאלדו נפצע בבירכו והוחלף, כמה חוסר מזל! חאבייר פורטיו הצעיר עלה במקומו, אבל היה ברור שהילד יתקשה להתבלט ברמות האלה, למרות שבליגה כבש לא פעם. ללא רונאלדו וראול - היה ברור שהקשרים בעלי הניסיון צריכים לקחת את המשחק עליהם, וזו השעה של זידאן ופיגו. אז הצרפתי היה נפלא,הפורטוגלי היה טוב ואיים מרחוק, אבל גם יובה הייתה במשחק כשזאמברוטה(נגיחה) ודל-פיירו(גבוה) - סיכנו.

    רבע שעה לסיום הגיע השער המיוחל, עם קצת מזל - כדור קרן נהדף ע"י הגנת יובה, רוברטו קרלוס המתין מאחורה ובעט כדור שטוח לפינה. שחקני ההגנה הסתירו לבופון את הכדור והוא הגיב באיחור, 2:1 לריאל מדריד. ריאל ידעה שהיתרון שברירי מאוד ועשוי שלא יספיק ועם הכוחות האחרונים של פיגו והטירוף של הברנבאו - היא עשתה הכל כדי לכבוש שער נוסף. ליפי אמנם ביצע חילוף התקפי עם קאמורנסי במקום טודור, אבל השליטה של ריאל בכדור הייתה מוחלטת, בטח כשסולארי החליף את מוריינטס וגוטי זז לשחק מתחת לחלוץ.

    חמש דקות לסיום הלגרה הצליח לחסום בעיטה מסוכנת של דל-פיירו ואז התפנינו לדרמה הגדולה - פיגו עשה סחרחורת לבירינדלי, חתך לאמצע ושלח בעיטה חדה ברגל שמאל ממש ליד הקורה - אבל בופון הגדול השאיר את יובה בתמונה והדף לקרן. הלגרה החמיץ מצב קורץ ממש לפני שריקת הסיום. ריאל השיגה רק 2:1 ואני זוכר את עצמי בתור ילד בן 10 מאוד לחוץ מהגומלין שעתיד לבוא. אפשר לומר שבברנבאו ריאל החמיצה את הכרטיס לגמר.

    [​IMG]

    רונאלדו ופיגו חוגגים בברנבאו. יתרון מזערי

    הרכבים:

    ריאל מדריד - קסיאס; סאלגדו, היירו, הלגרה, רוברטו קרלוס; פיגו, מקאללה, גוטי, זידאן; מוריינטס(סולארי, 79) ורונאלדו(פורטיו, 50)

    יובנטוס - בופון; טורהאם, צ'ירו פררה, טודור(קאמורנסי, 80), בירנדלי; זאמברוטה, יוליאנו(פסוטו, 56), קונטה, נדבד(די-ואיו, 82); דל-פיירו וטרזגה


    הגלאקטיקוס נחנקים בטורינו

    כאמור, הניצחון הדחוק בברנבאו הוביל את ריאל לדלה-אלפי עם הגב אל הקיר, ואם זה לא הספיק - לדל-בוסקה היו שוב בעיות קשות בהרכב. ראול אמנם חזר לשחק אחרי ניתוח התוספתן, אבל עדיין היה חלוד וחיוור ואילו רונאלדו שחסב פציעה - פתח על הספסל. ואולי חשוב מכך - קלוד מקאללה, העוגן במרכז השדה - נעדר בגלל כרטיסים צהובים וקמביאסו שמילא את מקומו ממש לא הסתדר מול הקישור האיטלקי המושבח. גם שילובו של גוטי בהרכב לא עזר, הרי גוטיירז שלנו הוא גאון כדורגל אבל מעולם לא ידע לעשות הגנה.

    רוברטו קרלוס פתח את המשחק עם פצצה עם הפאלש כמעט כמו השער המדהים ההוא מול צרפת בגביע הקונפדרציות - אבל הכדור חלף החוצה למזלו של בופון. יובה הייתה הרבה יותר חדה. דל-פיירו בעט גבוה אחרי מסירה של נדבד, ואחר-כך הגיע השער - נדבד מרים מצד ימין, דל-פיירו נוגח קטנה לטרזגה שבועט חד לרשת של איקר, 1:0 ליובה שבמצב הזה עולה לגמר. גוטי החמיץ מצב נפלא מתוך הרחבה ואחר-כך יובה המשיכה לשלוט בקצב. קסיאס עצר ניסיון כפול של טרזגה. אבל מול הגולאסו של דל-פיירו הוא היה חסר סיכוי - הקפטן של יובה פירפר את סאלגדו והיירו בהטעייה אחת ובעט שטוח לרשת. זידאן עוד הגיב עם בעיטה חזקה סמוך לרחבה אבל בופון הדף.

    כניסתו המתבקשת של רונאלדו במקום קונססאו החלש הביאה להתעוררות במשחק ההתקפה של ריאל, ובדקה ה-67 אחרי שהוכשל ברחבה - ריאל קיבלה פנדל. אבל פיגו חסר הביטחון בעט חלש ולא מספיק לפינה ובופון הדף. שלוש דקות אחר-כך יובה קברה את ריאל מדריד עם שער שלישי - זאמברוטה שלח כדור ארוך לנדבד שרץ הרבה יותר מהר מהיירו וסיים כמו גדול. 3-0 ליובה וקרנבל כזה לא היה בדלה-אלפי כבר שנים. עד הכרטיס הצהוב המטופש שספג נדבד שקילקל את החגיגה(אין אוהד כדורגל שלא הזדהה עם הדמעות שלו אז. גם אנחנו)..

    בינתיים, הגלאקטיקוס שלנו נראו חסרי אונים. חוץ מזידאן. הצרפתי לא רשם משחק ענק מול הקהל שבעבר כל-כך אהב אותו - אבל הצליח להתחמק מהשמירה הצמודה של הקשרים האחוריים וניסה להרים את המוראל. בדקה ה-74 הוא חטף כדור ממונטרו, התקדם ורצה לכבוש בכוחות עצמו - אבל בעט החוצה. זה כמובן לא היה היום שלנו. הנעת הכדור השוטפת חסרה וגם מצבים איכותיים לכיבוש לא היו. יובה הייתה חזקה, מהירה ותכליתית יותר.

    בדקה ה-89 זידאן כבש והציל חלק מהכבוד אחרי שקיבל מסירה טובה מראול, השתלט עם רגל ימין, העביר לשמאל ושלח כדור ענק לפינה הרחוקה של בופון, 3:1 - אבל זה היה מעט מידי ומאוחר מידיי. ריאל מדריד הודחה בחצי הגמר ויובה פגשה את מילאן והפסידה בפנדלים. "ישבתי וראיתי את הגמר בטלוויזיה והייתי ממש עצבני ומתוסכל. זה היה הגמר הגרוע בהיסטוריה", אמר רונאלדו למחרת הגמר.

    לאותה תבוסה בדלה-אלפי היו השלכות רבות על העתיד של ריאל מדריד באותו עשור, כשהמועדון איבד את השפיות אחרי שהגלאקטיקוס('מעבר לשיא?') כשלו במשימה להביא את הלה-דסימה, ובעצם - השאר היסטוריה. תארו לכם 'מה היה קורה אם': מה היה קורה אם דל-בוסקה והיירו לא היו מסולקים בצורה כזו, מקאללה לא היה עוזב לצ'לסי בשביל נזיד עדשים ואפילו ראול לא היה יורד ביכולתו בצורה כזו ובלי הסבר. עד היום אותם משחקים נגד יובה ב-2003 הם 'מהסיוטים הספורטיביים' היותר גדולים שלי בתור אוהד ריאל מדריד...

    [​IMG]

    תצוגת נפל שלחה את הגלאקטיקוס הביתה. ומשם העסק התדרדר..

    הרכבים:

    ריאל מדריד - קסיאס; סאלגדו, היירו, הלגרה, רוברטו קרלוס; פיגו, קונססאו(רונאלדו, 52), קמביאסו(מקמנמן, 76), גוטי, זידאן; ראול

    יובטוס - בופון; טורהאם, טודור, מונטרו, בירנדלי(פסוטו, 60); זאמברוטה, טאקינרדי, דוידס(קונטה, 89), נדבד; דל-פיירו וטרזגה(קאמורנסי, 77).


    שמינית גמר ליגת האלופות 2004-05

    השואו האחרון של זיזו

    שנתיים אחרי ההדחה המאכזבת בחצי הגמר, כשהגאלקטיקוס יותר מבוגרים וריאל מדריד כבר לא הקבוצה הנוצצת באירופה - שוב פגשנו את יובה במטרה לנקום, ושוב המשחק הראשון נערך בסנטיאגו ברנבאו. יובה הוליכה את הטבלה האיטלקית והציגה שועל ותיק וטוב על הקווים - פאביו קאפלו. ריאל נכנסה למומנטום טוב בליגה בזכותו של המאמן ואנדרליי לושמבורגו אך השאלה הייתה אם זה יספיק מול יובה החזקה.

    אחרי דקות של גישושים - ריאל נכנסה למשחק, בעיקר בזכות הקוסם זידאן במשחק שיא. שחקני יובה לא הצליחו להוציא לו את הכדור מהרגל. הבעיה הייתה שיתר הפרטנרים שלו להתקפה היו קצת פחות טובים. ראול החמיץ ממצב קורץ אחרי כדור רוחב של רוברטו קרלוס כשבעט למשקוף, ואת השער היחיד שלה הצליחה ריאל לכבוש רק במצב נייח - בקהאם הרים כדור חופשי, הלגרה נגח מעולה לרשת של בופון ו-1:0.

    פציעתו של נדבד במחצית הראשונה אחרי התנגשות עם הנזק ראול בראבו(חכו לגומלין) - הקלה על ריאל בנטרול משחק ההתקפה של האיטלקים. דווקא אמרסון היה המסוכן בשורות יובה וזה אומר הכל. לקראת סוף המשחק - חלה נסיגה ביכולת של ריאל וזלאטן כמעט כבש שער חוץ חשוב ליובה. וולטר סמואל מצד שני נגח לקורה אחרי קרן של בקהאם אבל השער השני סירב לבוא, גם בגלל החלטת שופט גרועה - לובוש מיכל התעלם מפנדל ברור על ראול ברחבה.

    האוהדים בברנבאו אהבו את מה שראו וידעו גם להעריך את הלחימה, להוציא את רונאלדו שהוחלף בדקה ה-75 ולא התאמץ יתר על המידה. ריאל הראתה משחק הגנה יוצא מן הכלל ולא שגרתי למען האמת. למרות שהשער השני היה חסר - התחושה הייתה שריאל תצליח להעפיל לרבע הגמר, אבל בעצם כאן התחיל המנחוס הארור של שמינית הגמר...

    [​IMG]

    הלגרה הגדול המשיך במסורת הכיבושים בשלבי הנוק-אאוט

    הרכבים:

    ריאל מדריד - קסיאס; סאלגדו(ראול בראבו, 9), הלגרה, סמואל, רוברטו קרלוס; פיגו, גראבסן, בקהאם, זידאן; ראול ורונאלדו(אואן, 76)

    יובנטוס - : בופון; זבינה, טורהאם, קנבארו, זאמברוטה; נדבד(רובן אוליביירה 37), בלאסי(טאקינרדי, 69), אמרסון, קאמורנסי; דל-פיירו(זאלייטה, 81)וזלאטן


    נאחס שמינית הגמר המתחיל

    ערב הגומלין בדלה-אלפי, השוער איקר קסיאס ידע מה צריך לעשות - "אנחנו חייבים לכבוש שער חוץ כדי להקל עלינו את החיים". משימה לא פשוטה בכלל מול הקבוצה של קאפלו, אבל האמת שזה היה המבחן הגדול של ריאל מדריד אחרי ה-1:0 הלא מספק. 'הצגה ענקית עם תחושה של החמצה', כמו שכתבנו באתר אז.

    הגומלין סידר לנו משחק איטלקי אמיתי והשאלה הייתה מי תמצמץ ראשונה. במפתיע, ההגנה של ריאל, למרות ראול בראבו שהחליף את מיצ'ל הפצוע - הציגה משחק הגנה משובח בעיקר בזכותם של וולטר סמואל ותומאס גראבסן. מלבד זלאטן שסיכן כבר בדקה השישית אך נעצר ע"י איקר - יובה לא יצרה שום מצב למרות המערך ההרפתקני עם שלושה חלוצים. ריאל ניסתה בעיקר לכבוש מבעיטות מקילומטר של זידאן ורונאלדו.

    לריאל נותרו עדיין בשרוול בעיקר הברקות של זידאן ורונאלדו, בעוד פיגו וראול נראו די חיוורים מול האגרסיביות של האיטלקים. בדקה ה-50 החלוץ הברזילאי הבין שהקישור העייף לא יסדר לו שום מצב לכבוש אז החליט לעשות את זה לבד. רונאלדו קיבל את הכדור על החצי, פתח בספרינט והשאיר לטורהאם אבק ובעט כדור חזק ושטוח לפינה הרחוקה של בופון שהדף בקושי. השעון רץ וליובה נשארה רק רבע שעה כדי לכבוש. לושמבורגו החליט להחליף את זידאן בגוטי במטרה שהספרדי הרענן יחזק את הקישור האחורי ויפתח עין על קאמורנסי - ודווקא אז יובה כבשה. זלאטן הוריד בראש כדור לטרזגה(החליף את דל-פיירו) והצרפתי סגר שער שלישי נגד ריאל בשלושה משחקים - איזה מנחוס זה. שתי הקבוצות פחדו לקחת סיכונים והמשחק נגרר להארכה.

    בדקה ה-112 רונאלדו וטאקינרדי התעמתו ובעטו זה בזה והורחקו. בדקה ה-116 יובה נעצה את השער השני וגמרה את הסיפור של ריאל בצ'מפיונס - הגבהה מצד ימין, ראול בראבו מרחיק בצורה מרושלת וזלאייטה בעט כדור שטוח וחד לפינה של איקר. יובה נעצרה בשלב רבע הגמר ע"י ליברפול אחר-כך. וריאל מדריד? היא התחילה רשמית את מנחוס שמינית הגמר, שש השנים הרעות - מנחוס שייעצר רק ע"י ז'וזה מוריניו הגדול.

    התקשורת אהבה לנגח ולכתוב בצורה ארסית. "שמות גדולים הם לא ערובה להצלחה. ראול, רונאלדו, פיגו וזידאן וגם בקהאם - הם דמויות חשובות ומרכזיות בעולם הכדורגל, אבל לא בזמנים האלה", נכתב. הנשיא פרז אמר לפני המשחק שיש לריאל מדריד קבוצה נהדרת. אחרי זה הוא אמר 'אולי לפעמים אנחנו חושבים שננצח בלי מאמץ. הרגשתי שהאוטובוס נתקע בהרי האלפים".

    [​IMG]

    רונאלדו מורחק אחרי מכות עם טאקינרדי. נאחס שמינית הגמר התחיל

    הרכבים:

    ריאל מדריד - קסיאס; ראול בראבו, סמואל, הלגרה, רוברטו קרלוס; פיגו, גראבסן, בקהאם(סולארי, 77), זידאן(גוטי, 74); ראול(אואן, 96) ורונאלדו(הורחק - 113)

    יובנטוס - בופון; זבינה, קנבארו, טורהאם, זאמברוטה; אמרסון, פסוטו(טאקינרדי, 66 - הורחק 113), קאמורנסי; דל-פיירו(טרזגה, 57), איברהימוביץ וזאלייטה(רובן אוליביירה, 120).


    שלב הבתים בעונת 2008-09

    נוהל טורינו

    הפעם הבאה בה ריאל ויובה ייפגשו תיהיה בשלב הבתים של עונת 2008-09, יחד עם זניט מחזיקת גביע אופ"א ובאטה בוריסוב הצנועה. ריאל ויובה ניצחו בקלות במחזור הראשון אך במשחק הבא הייתה הפתעה - יובה חזרה מבוריסוב רק עם תיקו, וריאל הגיעה לטורינו אחרי ניצחון בקור הרוסי ובמאזנה היו מלוא 6 הנק'. יחד עם הסגל החסר של יובה והכושר הגרוע שלה - האופטימיות עלתה והתחושה הייתה שאולי הפעם המאזן בארץ המגף ישתנה, איכשהו.

    אבל דל-פיירו חשב אחרת, והוא הכין קבלת פנים חמה במיוחד לפאביו קנבארו ששיחק לראשונה מול האקסית. הבלם האיטלקי שהציג שנתיים מעולות אך החליט לעזוב אחרי פרשת השחיתות - יצא ללחוץ שלא לצורך, היה חסר בעמדה האחורית ודל-פיירו סובב כדור נפלא לרשת של איקר אחרי מסירה של אמאורי - 1:0 לאיטלקים כבר בדקה החמישית. הטירוף שהיה ביציעים גם ככה - היה כפול ומכופל. ריאל שלטה הרבה בכדור בעיקר בזכות סניידר ו-ואן דר-וארט - אבל התקשתה ליצור מצבים מול ההגנה החזקה. אריאן רובן שפתח על הספסל היה חסר מאוד, בטח כשהיגואין הציג משחק נוראי והוחלף בשלב מוקדם.

    גם עם אמאורי, החלוץ השני של יובה - ההגנה שלנו ממש לא הסתדרה. הוא ניצח בכל המאבקים הפיזיים וגם כבש בדקה ה-49 - נדבד הרים כדור מצד שמאל אחרי טעות של פפה ואמאורי הלא-מכוסה נגח כדור שפגע בהיינצה ונכנס. 2:0 ליובה, והפרצוף של ראוליטו המתוסכל אמר הכל. בשלב הזה של המשחק הבנו ששוב נחזור הביתה בידיים ריקות.

    סניידר ניסה מרחוק, רובן הוסיף פעלתנות בחלק הקדמי ואפילו דרנטה נכנס למערכה, אבל ריאל הייתה לא מספיק טובה. דווקא 'הנגר' גבריאל היינצה בישל לואן-ניסטלרוי שער מצמק בדקה ה-66, אחרי משחק מסירות יפה של ריאל ונגיחה פשוטה לרשת - אבל אלה היו תקוות שווא וזהו. "נצטרך לנצח אותם במדריד כדי לחזור למקום הראשון ושם יהיה לנו יותר קל", סיכם שוסטר לאחר המשחק.


    הרכבים:

    ריאל מדריד - קסיאס; ראמוס, פפה, קנבארו, היינצה; גאגו, סניידר, ואן דר-וארט(דרנטה, 76); ראול, היגואין(רובן, 54) ו-ואן-ניסטלרוי

    יובנטוס - מאנינגר; קייליני, גריגרה, לגרוטליה(מלברג, 46), מולינרו; נדבד, סיסוקו, מרקיזיו(סליהמידיץ', 37), מרקיוני; דל-פיירו ואמאורי(יאקווינטה, 78)

    לא מספיק טובים

    כעבור שבועיים נפגשו שוב ריאל ויובה. כמובן שחשבנו שזה יהיה אחרת. אבל כבר באולפן לפני המשחק עם מודי והחבר'ה, כשהמצלמה התמקדה ברויסטון דרנטה - ידענו שמשהו רע קרה. אריאן רובן שוב קרס או יותר נכון נפצע, ולרוע מזלינו - ברנד שוסטר ההזוי בחר לפתוח דווקא עם הקיצוני ההולנדי המבולבל ולא עם גונזלו היגואין(WTF?)

    המשחק היה די דומה למה שהיה במשחק הראשון - יובה נתנה לריאל לשלוט בכדור וידעה ברגע האמת להפעיל את הלחץ באמצעות סיסוקו הגרזן ומרקיוני הפייטר. וחשוב מכך - לריאל שוב לא הייתה תשובה לשחקן עם החולצה מס' 10. איבוד כדור שטותי של גוטי(16') הסתיים בבעיטה מדויקת של דל-פיירו לפינה של איקר. 1:0 ליובה, והנסיך מוציא את הלשון החוצה כמו אחרי כל גול. השאלה היא למה הוא שוב קיבל כל-כך הרבה שטח... דרנטה היה פעלתן על הקו, אבל כבר במשחקי הליגה ראינו שההולנדי לא מתאים לרמות האלה. ההולנדי העביר כדור רוחב מסוכן אותו ראול שיפשף ליד הקורה - אבל זה היה תמצית משחק ההתקפה של ריאל. ואן-ניסטלרוי כמעט ולא נגע בכדור ודווקא סרחיו ראמוס הגיע למצב המסוכן ביותר אך בעט לשמיים.

    בדקה ה-67 קנבארו ביצע עבירה מיותרת, דל-פיירו לקח את הכדור, קסיאס סידר חומה זוועתית ואתם יודעים איך זה נגמר - השער השני של יובה. דל-פיירו כבש באותה עונה 5 שערים בליגת האלופות - 3 מהם נגדינו. שוסטר עוד העלה את ואן דר-וארט במקום היינצה בחילוף סופר התקפי וניסה לרענן עם סביולה במקום רוד העייף(והלא-כשיר) - אבל זה לא הספיק. הבלוף של ריאל מדריד שוב התגלה. שוב נחנקנו מול קבוצה אכותית באמת, ולשוסטר נותר רק עוד חודש בתפקיד. הסיכויים לסיים במקום הראשון בבתים כדי לקבל הגרלה סבירה בשמינית הגמר נגוז גם כן(יובה - 10 נק'; ריאל - 6 נק'). במשחק האחרון בשלב הבתים שהיה לפרוטוקול בלבד מול זניט, כבר עמד מאמן אחר על הקווים - חואנדה ראמוס.

    [​IMG]

    דל-פיירו מסובב באומנות לרשת של איקר. גאון כדורגל

    הרכבים:

    ריאל מדריד - קסיאס; ראמוס, היינצה(סביולה, 81), קנבארו, מרסלו; דיארה, סניידר(היגואין, 65), גוטי, דרנטה; ראול ו-ואן-ניסטלרוי(ואן דר-וארט, 81)

    יובנטוס - מאיננגר; קייליני, מלברג, לגרוטליה, מולינרו; מרקיוני, סיסוקו, תיאגו, נדבד; דל-פיירו(פאולו דה-סגלי) ואמאורי(יאקווינטה, 83).


    שלב הבתים עונת 2013/14

    מתבססים במקום הראשון

    ריאל מדריד פתחה את עונת 2013/14 בצורה מצוינת בליגת האלופות עם 6:1 קליל בתורכיה על גלטסראיי והמשיכה עם 4:0 מעולה על קופנהאגן בבית, ממה ששלח מסר לכל אירופה מצד אלופת אירופה שתיכנס. אבל על ראשו של אנצ'לוטי הכביד ההפסד בדרבי לאתלטיקו והיכולת הלא-משכנעת של ריאל מדריד. יובה, מצידה, הגיעה אחרי שתי אליפויות רצופות באיטליה ורצתה להותיר חותם גם בצ'מפיונס. היא פתחה עם שתי תוצאות תיקו והגיעה למשחק בברנבאו במצב לא אידיאלי. גם הפתיחה הייתה מאוד לא אידיאלית מבחינת יובה כאשר כבר בדקה הרביעית התקפה נהדרת של ריאל מדריד: קדירה-די-מאריה-כריסטיאנו - הסתיימה עם הפורטוגלי שעקף את בופון וגילגל לרשת בקלילות, 1:0 לריאל. היתרון החזיק מעמד רק עד הדקה ה-22 - קאסרס הגביה כדור מצד ימין, פוגבה הלא-מכוסה נגח ואיקר הדף עם הרגל. ההגנה לא הייתה חדה מספיק בהרחקה ויורנטה כבש מקרוב, 1:1.

    בדקה ה-29 ריאל חזרה להוביל - קייליני הפיל את ראמוס ברחבה וכריסטיאנו שלח את הפנדל לרשת בלי בעיות, 2:1 לריאל מדריד. בדקה ה-48 המשחק הוכרע למעשה - ריאל מדריד יצאה למתפרצת וקייליני המשיך את המשחק האיום שלו כששלח מרפק לפניו של כריסטיאנו והורחק. יובה נותרה בעשרה שחקנים ומייד בונוצ'י נכנס במקומו של יורנטה. פירלו ניסה בכוחותיו האחרונים להחזיר את יובה למשחק יחד עם טבז ו-וידאל רשם את הצגת המאה כשהכשיל את עצמו ברחבהבצורה עלובה ומהצד השני בנזמה רשם את החמצת העונה כשבעט החוצה ממטר אחרי כדור רוחב טוב מאוד של אלבארו ארבלואה. ריאל ניצחה 2:1 בסיום ודהרה לראשות הבית עם מאזן מושלם בחלוף שלושה מחזורים.

    [​IMG]

    רונאלדו עוקף את בופון בדרך לשער.

    הרכבים:

    ריאל מדריד - קסיאס; ארבלואה, ראמוס, פפה, מרסלו; יירמאנדי(איסקו, 72'), קדירה, מודריץ'; די-מאריה(מוראטה, 79'), כריסטיאנו רונאלדו ובנזמה(גארת' בייל, 69')

    יובנטוס - בופון; קאסרס, ברצאלי, קייליני(הורחק - 49'), אוגבונה(ג'ובינקו); פירלו(אסמואה, 59'), מרקיזיו, פוגבה, וידאל; קרלוס טבז ופרננדו יורנטה(בונוצ'י, 50')

    תיקו אטרקטיבי בטורינו

    שבועיים חלפו שהקבוצות נפגשו שוב בטורינו. יובה המארחת הייתה עם הגב אל הקיר כשגלטסראיי הייתה כבר עם 4 נקודות. ריאל מדריד מצידה הגיעה אחרי הפסד מאכזב בסופר-קלאסיקו בקאמפ-נואו. היא יכלה להתנחם בשובו של צ'אבי אלונסו שנפצע בצורה לא קלה בסיום העונה שעברה. את הפרמיירה(המצוינת, יש לומר) הוא ערך במשחק בטורינו נגד יובה. המארחת פתחה את המשחק חזק וקסיאס רשם הצלה מעולה כמו בימים הטובים כשהדף נגיחה של מרקיזיו מטווח אפס(22'). סמוך להפסקה יובה כן השיגה את היתרון מול ריאל די מנומנמת - השופט הליצן החליט שואראן ביצע פאול על פוגבה והעניק לוידאל פנדל. הקשר הצ'יליאני הכניע את איקר, 1:0 ליובה.

    ריאל לא חיכתה הרבה זמן ובדקה ה-52 השוותה עם עזרתו האדיבה של קאסרס המסורבל. המגן התמהמה עם הכדור ואיבד לבנזמה. כריסטיאנו דפק ספרינט וקיבל את הכדור בצד שמאל ובעט מסובב לפינה של בופון, 1:1 בטורינו. באותה העת רונאלדו השווה את שיאם של ואן-ניסטלרוי(2004-05) ואינזאגי(2002-03) עם 8 שערים בשלב הבתים! בדקה ה-56 כמעט והמהפך הושלם וזה היה יכול להיות רגע ענק מבחינת צ'אבי אלונסו שהציג משחק מעולה. תיקל, ניהל, ניווט, כאילו לא היה פצוע לזמן רב. בדקה ה-56 הוא ניסה את כוחו ממרחק ושלח פצצה אדירה למשקוף! מי שכן הצליח לכבוש את שער היתרון שלנו היה גארת' בייל. הוולשי ביצע מהלך מהיר בתוך הרחבה ובעט שטוח לפינה של בופון, 2:1 לריאל בדקה ה-60 ושער בכורה לבייל במדי ריאל בצ'מפיונס. אבל על המשחק הזה היה רשום תיקו. קאסרס החזיר את החוב מבחינתו עם הרמה מעולה לרחבה ויורנטה גבר על ואראן ונגח לרשת, יובה משווה ל-2:2. אלונסו התעייף והוחלף ביירמאנדי ודי-מאריה וחסה שעלו במקום בייל ובנזמה לא הצליחו להעיר את משחק ההתקפה. יובה די השלימה עם הנקודה כאשר קונטה החליף את יורנטה וטבז לקראת הסיום. את שלב הבתים סיימה יובה רק במקום השלישי למי שזוכר אחרי שהפסידה 1:0 לגלטסראיי במשחק שחודש בתנאים קשים(ווסלי סניידר). וריאל מדריד? - נו, הלה-דסימה, או משהו כזה.

    [​IMG]

    אנחנו רוצים אחד גם ביום שלישי, גארת'. שער הבכורה של בייל בצ'מפיונס במדי ריאל הגיע בטורינו.

    הרכבים:

    ריאל מדריד - קסיאס; ראמוס, פפה, ואראן, מרסלו; אלונסו(יירמאנדי, 71'), קדירה, מודריץ'; גארת' בייל(די-מאריה, 75'), כריסטיאנו רונאלדו ובנזמה(חסה רודריגס, 81')

    יובנטוס - בופון; קאסרס, ברצאלי, בונוצ'י, אסמואה; פירלו, מרקיזיו, פוגבה, וידאל; קרלוס טבז(קוויאראלה, 82') ופרננדו יורנטה(ג'ובינקו, 88')

    קצת פיקנטריה::

    - הסיפור סביב זידאן.


    על חתיכת נייר, ככל-הנראה מפית, ממש כאילו חבר עוזר לרעהו להעתיק במבחן - ככה נסגרה עסקת העברתו של השחקן הטוב והיקר בעולם באותם ימים, זינדין זידאן, לריאל מדריד, בקיץ 2001. הנשיא פלורנטינו פרז פגש את זידאן באירוע נוצץ והעביר לו פתק 'האם תרצה לשחק בריאל מדריד?'. זידאן שבר את שיאו של פיגו והפך לשחקן היקר ביותר בעולם כשריאל מדריד משלמת עבורו 66 מליון יורו לטובת יובנטוס. הגברת הזקנה ממש לא נכנסה לדיכאון מעזיבתו של זיזו, שעל יכולתו אין עוררין, ובמקומו רכשה את פאבל נדבד מיובנטוס וצירפה גם את בופון וטורהאם מפארמה. זידאן, למרות שזכה עם צרפת אז במונדיאל כשכבש צמד בגמר ואחר-כך הוסיף לארון את יורו 2000 בטורניר נפלא - נחשב אז ביובנטוס כלוזר, כמה שזה נשמע מגוחך. הוא הפסיד עם יובנטוס פעמיים ברציפות בגמר ליגת האלופות, ב-1997 מול בורוסיה דורטמונד ושנה אחר-כך לריאל מדריד. יובה השלימה אז שלוש עונות ללא תואר כשהיא בועטת בדלי, פשוט ככה, ואקורד הסיום של זידאן ביובה היה צורם.

    במחזור החמישי של שלב הבתים יובה אירחה את המבורג במשחק חשוב מאוד מבחינתה. זידאן איבד את העשתונות וספג אדום ישיר בדקה ה-29 מה שכמובן שיבש את סיכויי העלייה. יובה הפסידה 3:1, בדיוק כמו במשחק האחרון נגד פנאתינייקוס ואפילו לא הצליחה להעפיל לגביע אופ"א. זידאן הורחק ע"י אופ"א לחמישה משחקים(השעייה שנגררה לעונת 2001/02 וזידאן פתח את העונה האירופית ההיא באיחור). השמועות לאורך כל הדרך היו שזידאן לא מאושר בטורינו ורוצה לשנות אווירה. הוא הציג רגעים קסומים ביובה וגם זכה בשתי אליפויות, אבל ריאל מדריד הייתה המקום המתאים ביותר עבורו. וכבר בעונת הבכורה, שהחלה אמנם בשלב גישושים - הוא הוכיח עד כמה הוא גדול עם הוולה לרשת של באייר לברקוזן בגלאזגו. שער כזה פשוט שווה זכייה בליגת האלופות. מה שלא הצליח זמן רב ביובה - הצליח נהדר במדי ריאל מדריד. מאז אותו רגע, זיזו הפך בברנבאו לאגדה.

    [​IMG]

    - הטעם הרע של אנצ'לוטי

    קרלו אנצ'לוטי כל-כך מזוהה עם מילאן בשורותיה הצליח כמאמן וכשחקן. אבל הקבוצה הגדולה הראשונה שנתנה לקרלו את הבמה, אחרי ההצלחה בפארמה, הייתה יובנטוס שמינתה אותו למאמן בעונת 1999/00. עד היום לאנצ'לוטי יש טעם מר מהגברת הזקנה. אפשר להתווכח על מאזן האליפויות הלא-מספיק מרשים של אנצ'לוטי, כיאה למאמן שחרש את הקווים של אימפריה בכל ליגה - אנגליה, איטליה, ספרד, כמו שראיתם בריאל מדריד לדוגמא - אבל יובנטוס היא המקום היחיד בו אנצ'לוטי באמת נכשל, כתם המעיב על קריירה מצליחה מאוד. את הרזומה במילאן שכולל בין היתר שני גביעי אירופה יקרים מפז - אתם מכירים. בצ'לסי אנצ'לוטי זכה בדאבל והאנגלים אף שברו שיא ליגה בשערי זכות; בפריז בעונה השנייה הדברים הסתדרו ואנצ'לוטי זכה באליפות גם כן וכמעט עבר את ברצלונה ברבע גמר ליגת האלופות. אבל ביובנטוס - נאדה.

    מוג'י התקשר לאנצ'לוטי לושה ימים לפני שהיה בדרך ל'ראיון עבודה' בתורכיה אצל פנרבחצ'ה. הוא נסע במכונית אחרי סגן הנשיא וקבעו פגישה. "לפני שאתה מתחייב, קח אותנו בחשבון. אתה רוצה לאמן את יובה?", שאלו אותו. "מה עם ליפי?", שאל אנצ'לוטי, וענו לו - "אנחנו לא מרוצים ממנו, חשבנו עליך". אנצ'לוטי סגר על חוזה תוך דקות ספורות ויצא נרגש לאתגר הגדול הראשון בקריירה שלו.

    בעונת הבכורה של אנצ'לוטי ביובה הקבוצה הובילה את הטבלה במשך רוב העונה והצליחה לגסוס לאט אבל בטוח ולאבד את הכתר ללאציו של אריקסון. במחזור ה-31 יובה הוליכה את הטבלה ביתרון 5 נקודות על פני לאציו כשנותרו רק 9 נקודות בקופה. זה היה חייב להספיק לאליפות וקרלו כל-כך רצה את התואר הראשון הגדול בקריירה שלו. הנה תיאור קצר של השתלשלות מחזורי הסיום כפי שכתבנו על אנצ'לוטי לפני הקלאסיקו("הליגה של אנצ'לוטי) - יובנטוס נכנעה לורונה הבינונית 2:0 בחוץ, השיגה 1:0 דחוק על פארמה והגיעה למחזור האחרון כשהכל תלוי בה. יובה לא עמדה בלחץ והפסידה 1:0 לפרוג'ה. לאציו, שעשתה 9 מ-9 בשלושת המחזורים האחרונים - חגגה אליפות שנייה בהיסטוריה. גם בעונה השנייה ביובה אנצ'לוטי היה קרוב, והפעם הכישלון היה מול הקבוצה השנייה של העיר - רומא. הקבוצה של קאפלו זכתה באליפות במחזור האחרון למרות ריצה מעולה של יובה שניצחה את כל חמשת מחזורי הסיום. יובה הובילה עוד קודם לכן 2:0 במשחק העונה נגד רומא עד הדקה ה-79 כשדל-פיירו וזידאן מהממים את האורחת עם שני שערי בזק תוך שתי דקות, אך סיימה רק בתיקו. ואן דר-סאר עשה שגיאה קשה ומונטלה השווה עמוק בתוספת הזמן.

    למעשה, אנצ'לוטי לא באמת סיים את העונה השנייה ביובה. כלומר, הוא עמד על הקווים גם במחזור האחרון של העונה, אך פוטר כבר במחצית ע"י ההנהלה, ועל כך, למי שתהה - הוא מריר עד היום. אנצ'לוטי זועם על חוסר הכבוד כלפיו ובראיון ל-AS אמר היום - "סיפור האהבה שלי עם יובה לעולם לא החל. לא היה להם אומץ לדבר איתי ולהגיד מה באמת קורה. שמעתי על הפיטורים שלי מהתקשורת, קראתי על כך בעיתונים". אנצ'לוטי מספר שבימים הראשונים שאימן את הקבוצה הגיעו מספר אוהדים למתחם האימונים וצעקו לו 'חזיר לא יכול לאמן'. הם תמיד ראו ותמיד ייראו באנצ'לוטי אויב. הוא מספר בהתלהבות על זידאן ומגדיר אותו כשחקן הטוב ביותר אותו אימן, ומצד שני אומר שאף אחד לא התייחס אליו וכשמוג'י היה נכנס לחדר ההלבשה הוא היה שואל רק 'איפה זידאן'.

    אנצ'לוטי לא אדם נקמן, אבל הראיון המריר שלו בתקשורת מראה על הצלקת שנותרה. ואין נקמה מתוקה יותר מבחינתו מאשר להעיף את יובנטוס בחצי גמר ליגת האלופות. האמת שאת הנקמה האמיתית אנצ'לוטי כבר השיג, עם הניצחון בגמר ב-2002/03, אז זכה בגביע אירופה הראשון שלו בתור מאמן, עם פירלו בהרכב מילאן. הקשר אמר על אנצ'לוטי שהוא המאמן הכי חשוב והכי טוב שהיה לו בקריירה והוא שימש כאב עבורו. הנה סוף-סוף מישהו מעריך את אנצ'לוטי. העונה, בגמר בברלין, הוא יכול להניף את הרביעי שלו..

    - קנבארו נוטש את הספינה השוקעת

    עוד שחקן שעזב את יובנטוס לטובת ריאל מדריד הוא פאביו קנבארו, ויסלח לנו הקשר האחורי אמרסון על ההתעלמות, ויחי ההבדל הקטן. קנבארו הגיע ליובנטוס בדרישה של פאביו קאפלו שמונה למאמן הקבוצה, ולא התרשם מהיכולת הגרועה של הבלם בעונה האחרונה במדי אינטר(מזעזעת). עם הסגנון, הקשיחות, היציבות והקבוצתיות של יובה - קנבארו חזר להיות שר ההגנה והיה אחד השחקנים החשובים ביותר של יובנטוס בשתי האליפויות הרצופות שנגזלו ממנה בשל פרשת הקאלצ'יופולי. קנבארו הצליח שוב להרים את הרף והתעלה על יכולתו ביובה בזכות מונדיאל חלומי, משחק הגנה מושלם מתחילת הטורניר ועד סופו, אז הניף את הגביע בברלין, מה שיזכה אותו גם בתואר שחקן השנה ב-2006. קנבארו לא היה סמל ביובה אבל הקהל מאוד התחבר אליו וראה בו אחד מהקפטנים. קנבארו לא היה כנה עם האוהדים ואמר להם שבהחלט יכול להיות שיישאר בקבוצה למרות ירידתה לליגת המשנה. האמת שקצת קשה להאשים אותו על כך שהתחרט ובסוף עבר לריאל מדריד, בניגוד לבופון לדוגמא.

    "אני יודע שיקללו אותו וישרקו לי בוז", אמר קנבארו לפני שחזר לטורינו במשחק נגד יובה בליגת האלופות ב-2008/09. קנבארו הציג שנתיים ראשונות טובות מאוד במדי ריאל מדריד ועזר לה לזכות בשתי אליפויות. בסיום אותה עונה הוא דווקא חזר ליובה למרות מחאת הקהל("ארכוש את אמונם עם השקעה ועבודה קשה", אמר בזמנו), אבל זה היה קנבארו אחר. מבוגר, כבד, מגושם ומעבר לשיאו. זו הייתה עונה קטסטרופלית עבור יובה שספגה רביעייה בבית מבאיירן מינכן והודחה מליגת האלופות כבר בשלב הבתים ובליגה האיטלקית סיימה רק במקום השביעי.

    - האקס מוראטה

    החלוץ הספרדי הפציץ שנתיים במילואים, שנה אחת התנדנד וקיבל קצת פירורים מז'וזה מוריניו ובעונה החולפת היה שחקן ספסל קבוע תחת קרלו אנצ'לוטי - 9 שערים הוא כבש ב-34 משחקים, חלקם יפים מאוד. מוראטה אפילו נכנס כמחליף בגמר ליגת האלופות במקומו של בנזמה. אבל הוא לא הסתפק בכך ורצה לשחק. הוא ידע שבשום מצב הוא לא יוכל לדחוק את בנזמה לספסל. בדרבי הראשון אשתקד בליגה - בנזמה פתח בהרכב ולא עשה כלום. מוראטה לעומת זאת שיחק 20 דקות ורשם שלושה איומים על השער. שבוע חלף לו, ולמרות הכושר הגרוע של הצרפתי - מוראטה המשיך לייבש את הספסל. בקרבנו, מנגד, הייתה תחושה שהקראק האמיתי מהקאנטרה הוא חסה, ושמוראטה קצת אגואיסט ופזיז במשחק שלו. בקיץ הוא עבר ליובה וחלקכם הרימו גבה כשהאיטלקים הניחו 20 מליון יורו על השולחן. ריאל מדריד, כמובן, הכניסה סעיף בחוזה לפיו היא תוכל לרכוש את מוראטה חזרה. נכון לאיך שהתפתחה העונה שלו ביובה, ייתכן שזו אופצייה לא רעה. הפסימים רואים אגב כיצד מוראטה 'עושה לנו מוריינטס' ומדיח אותנו עם איזה שער נגיחה כמו שעשה מוריינטס במדי מונאקו ב-2004. מוראטה עצמו דווקא זוכר את התקופה בריאל כטובה - "אני לא צריך להוכיח שום דבר לאף-אחד. מודה לאנצ'לוטי על ההזדמנויות שנתן לי. עכשיו אני ביובה ואתן הכל בשביל יובה".

    האמת שמוראטה התחיל את העונה כשחקן ספסל שמשחק פה ושם, גם בגלל חוסר מזל כשנפצע עוד לפני שריקת הפתיחה. באוקטובר הוא כבש את שער הבכורה שלו במדי יובה במשחק נגד אטלאנטה(3:0), כשעלה מהספסל במקומו של יורנטה. אבל אלגרי לא היה מקובע ומוראטה הפך לשחקן הרכב בחצי השני. הלחץ על הבלמים, משחק הראש והרצון להוכיח - עשו את שלו. הוא גם יותר מגוון יחסית מהחלוץ גבוה הקומה. רגע השיא של מוראטה ביובה היה במשחק נגד דורטמונד בשלב רבע הגמר. שתי דקות להפסקה, במצב של 1:1 בטורינו - מוראטה דחק לרשת שער ניצחון שהביא ליובה הרבה-הרבה אוויר. גם בגומלין בגרמניה מוראטה כבש ויובה דהרה לניצחון 3:0. בשלב רבע הגמר נגד מונאקו הוא 'סחט' את הפנדל שהביא לשער הניצחון של וידאל. העונה הוא רשם כבר 40 משחקים בהם כבש 11 שערים.

    - ראול ודל-פיירו

    [​IMG]

    כשתישמע מחר שריקת הפתיחה של חצי הגמר בטורינו, הרבה שחקנים יהיו חסרים. היירו ורוברטו קרלוס, דווידס ומונטרו, זידאן ונדבד כמובן, אבל מעל כולם - ראול ודל-פיירו. שני החלוצים הנפלאים שהיו שם נרדף 'לליגת האלופות' בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, השנים של לפני מפלצות הכדורגל כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי. השניים החזיקו אגב ברקורד כיבושים זהה במפעל עד שראול עקף את דל-פיירו בשנת 2000. אין צורך לחזור על הרקורד המפואר של שני השחקנים הגדולים האלה, שמעבר להיותם כדורגלנים נפלאים וספורטאים למופת היו גם ה-סמלים של שתיים מהקבוצות הטובות בתבל. שניהם אגב כל-כך מזוהים עם ריאל מדריד ויובנטוס שיש כאלה שכלל לא יודעים שהם לא גדלו שם. ראול גדל כמובן באתלטיקו מדריד והגיע לריאל(1992) רק בגלל ההתערבות האלוהית או המעשה המטופש של חסוס חיל שסגר את מחלקת הנוער; ודל-פיירו גדל בפאדובה הקטנה והגיע ליובה ב-1993.

    אנחנו חייבים רק לציין חלק מהרזומה. ראול הוא שיאן השערים(323) וההופעות(741) במדי ריאל מדריד. בידיוק כמו דל-פיירו ביובנטוס - 290 שערים ו-705 הופעות. ראול זכה בגביע עם האזניים הגדולות 3 פעמים כשהוא כובש בשני גמרים, ודל-פיירו גם הגיע לשלושה גמרים אבל הפסיד לדורטמונד וריאל, אחרי שבשנת 1996 זכה עם יובה בתואר כשניצח את אייקס אמסטרדם. ראול זכה ב-6 אליפויות ודל-פיירו ב-8(אם מחשיבים את אלה שההתאחדות גזלה ליובנטוס). עוד משהו במשותף להם הוא הקריירה במדי הנבחרות. ראול מעולם לא הצליח עם נבחרת ספרד בשנים בהן המנחוס היה שלב רבע הגמר. דל-פיירו אמנם זכה במונדיאל ב-2006 וכבש שער קסום נגד גרמניה - אבל היה שחקן שולי דאז, ואף-אחד לא שכח או סלח לו על ההחמצות ביורו 2000. "דל-פיירו הוא השחקן האיטלקי הטוב ביותר איי-פעם", אמר ראול לגאזטה דלה-ספורט בחורף. כשראול הפך לשיאן המבקיעים בהיסטוריה של ריאל מדריד בפברואר 2009, דל-פיירו לא שכח לפרגן - "ראול לא חושב על הבקעת שערים אלא על איך לסייע לקבוצה, וזה מה שמיוחד בו ובמספרים שהוא מעמיד למרות זאת. השיא היום הוא רק עוד צעד בקריירה אדירה, קריירה של אלוף".

    כוכבם של השניים החל לדעוך פחות או יותר באותו השלב(איפשהו ב-2003) ושניהם הצליחו 'להמציא את עצמם מחדש'. כבר לא צעירים, מהירים או זריזים אבל עם אותה תשוקה, מחויבות, קסם וכמובן מנהיגות וחוכמת משחק. ראול היה אחד משחקני המפתח באליפות של קאפלו, זה שהפך את הנסיך לשחקן ספסל, ובשנתיים אחר-כך כבש 47 שערי ליגה. דל-פיירו היה מלך השערים בסרייה B והחזיר את יובנטוס לליגה הראשונה אחרי פרשת הטיית המשחקים. שניהם היום עדיין בועטים במלוא מובן המילה. ראול כמובן משחק בליגה השנייה ב-MLS בעוד דל-פיירו משחק בליגה ההודית אחרי הרפתקאה לא רעה בכלל באוסטרליה. כמובן שהלב שלנו ייחמץ כאשר שתי אגדות הכדורגל האלו יודיעו על פרישה, גם אם נראה אותם חתיכים בחליפה בתפקיד כלשהו בריאל מדריד או ביובנטוס, או לובשים שוב את החולצה המרגשת במשחק וותיקים כלשהו. אבל, אפשר לומר שהלב עדיין חמוץ משהו כאשר שני השחקנים שמזוהים עם המועדונים יותר מכל - לא סיימו את הקריירה במקום שהיה הבית שלהם. ראול נאלץ לעזוב לשאלקה בקיץ 2010 אחרי שהבין שלא יהיה חלק מהתוכניות של מוריניו ואילו דל-פיירו עזב את יובנטוס ב-2012. בעצם, שניהם נפרדו בקלאסה, כי רק ככה הם יודעים. ראול סגר מעגל וכבש את שערו האחרון נגד סראגוסה בלה-רומארדה, המקום שם האגדה התחילה איי-שם באוקטובר 1994', כשהוא מדדה על רגל אחת. ודל-פיירו כבש שער במשחק האליפות של יובה ונפרד לשלום מהאוהדים. בשני הרגעים האמת, כל אוהדי הכדורגל הזילו דמעה. ואולי אוהדי הקבוצות שרואים מחר את המשחק בבית או בפאב - יוותרו על 'הגוון העכשווי' ולא ישימו את החולצות של כריסטיאנו רונאלדו וקרלוס טבז. אלא את אלה של ראול ודל-פיירו. גם לאיקר קסיאס ובופון יש הרבה במשותף..
     
    Eric Cantona אוהב/ת את זה.
  2. אלעד

    אלעד Member

    הצטרף ב:
    ‏26/11/11
    הודעות:
    11,424
    לייקים שהתקבלו:
    7,973
    מין:
    זכר
    אומנם היא מגיעה מליגה בדיחה, אבל אם יובנטוס יאמינו בעצמם לדעתי הם יכולים לעשות את זה.

    וברצינות, יש לי תחושה שצמד המשחקים הזה הולך להיות הרבה יותר צמוד ממה שחושבים. או לפחות ככה אני מקווה.
     
  3. Eric Cantona

    Eric Cantona Member

    הצטרף ב:
    ‏27/5/11
    הודעות:
    2,727
    לייקים שהתקבלו:
    177
    מין:
    זכר
    היה נחמד להזכר בכל המפגשים ההם בסוף שנות ה 90 בין יובה לריאל. ריאל קבוצה מוכשרת יותר אבל הוכיחה גם מספיק בחודשים האחרונים שמאוד פגיעה. יובה מוגבלת יותר בכמה עמדות ואומנם על הנייר אנדרדוג, אבל הם מועדון גדול ומפואר ועם סגל מכובד ביותר וזו לא תחשב הפתעה מרעישה אם יעברו בסוף.
     
  4. אלעד

    אלעד Member

    הצטרף ב:
    ‏26/11/11
    הודעות:
    11,424
    לייקים שהתקבלו:
    7,973
    מין:
    זכר
    הבעיה של ריאל מדריד היא חסרונו של מודריץ׳. הבעיה השניה של ריאל מדריד שאנצ׳לוטי התחיל לשחק עם ראמוס במקומו. זה יוצר שתי קבוצות אחרות לגמרי. אתלטיקו מדריד ניצלו את זה בגומלין כשצופפו את המשחק, שלדעתי ראמוס מיותר לגמרי במצב כזה, כי התקפית אין לו מה להציע בתפקיד הקשר. ליובנטוס גם ללא פוגבה יש חומר שחקנים מספיק מוכשר, השאלה אם הם מסוגלים להציג משחק קבוצתי מעמדת האנדרדוג כמו אתלטיקו של סימאונה. הדבר הכי חשוב מבחינתם יהיה לא לספוג שער היום, אחרת לטעמי זה גמור.

    גם חסרונו של בנזמה הוא קריטי למשחק של ריאל. הרננדז אולי יכול לכבוש ברחבה, אבל אין לו מה להציע שהוא משחק מחוצה לו. הרבה יותר קל לשמור ככה על שאר השחקנים המסוכנים כמו בייל ורונאלדו. כמו כן, בנזמה הוא שחקן שמפעיל הרבה את השחקנים שלידו, ולדעתי לא סתם רונאלדו היה בסוג של משבר עד המשחק האחרון בסביליה. יש לו שת״פ מצוין עם בנזמה שמפרגן לו תמיד.
     
  5. gilad16

    gilad16 Member

    הצטרף ב:
    ‏3/12/08
    הודעות:
    2,619
    לייקים שהתקבלו:
    969
  6. EO11

    EO11 יצאתי עם המחמאות היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏10/4/10
    הודעות:
    12,794
    לייקים שהתקבלו:
    5,201
    ליגה בדיחה? ספר את זה לפיורטינה שבעטה את טוטנהאם בלי הרבה מאמץ...

    יש עמדות, וזה כמובן יפתיע רבים שמתיימרים להבין בכדורגל האיטלקי, שיובה לא נופלת מריאל ואף עולה עליה, בעיקר בקישור ובהגנה. זה לדעתי מפגש של 40-60 לטובת ריאל, ורק בגלל שאינדיבודאלית יש לה יותר מה להציע בחלק ההתקפי. משחק משחק מצפה לנו היום.
     
  7. אלעד

    אלעד Member

    הצטרף ב:
    ‏26/11/11
    הודעות:
    11,424
    לייקים שהתקבלו:
    7,973
    מין:
    זכר
    הייתי ציני כמובן.

    בכל מקרה, ריאל מדריד קבוצה טובה מיובנטוס. הפרסונל ההתקפי שלה מסוגל להכריע כל משחק בכל רגע נתון, ואת זה כבר ראינו במפגשים הקודמים ביניהם בליגת האלופות. השאלה האמיתית היא אם יובנטוס תיערך לכך טקטית ומנטלית. מבחן גדול לאלגרי היום.
     
    Don Joan Roman ו-golding אוהבים את זה.
  8. Civil

    Civil Anti Madridista

    הצטרף ב:
    ‏21/11/08
    הודעות:
    6,887
    לייקים שהתקבלו:
    2,248
    אני מאוד רוצה לקוות לפייט מצידה של יובנטוס, ושלא נקבל עוד משחק באלופות שיהיה בושה למעמד.
     
  9. לירן

    לירן מנהל כללי מנהל מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏5/8/02
    הודעות:
    35,897
    לייקים שהתקבלו:
    6,060
    לריאל יש מה שצריך כדי לגמור את הסיפור הזה היום ומוקדם. ליובה אסור להפסיד, ההגנה חייבת להיות צפופה ובמיטבה, אני מאוד מקווה שנראה פה פייט ראוי של יובה והלוואי גם הפתעה. ..
     
  10. riquelme1

    riquelme1 Member

    הצטרף ב:
    ‏20/10/04
    הודעות:
    9,055
    לייקים שהתקבלו:
    143
    הייתה לי הרגשה שמוראטה ינקום בריאל, ויראה לה למה היא לא הייתה צריכה לוותר עליו. הילד הזה עשוי מהחומר הנכון.
     
  11. אלעד

    אלעד Member

    הצטרף ב:
    ‏26/11/11
    הודעות:
    11,424
    לייקים שהתקבלו:
    7,973
    מין:
    זכר
    יובנטוס משחקים כ״כ איטי מאז השער של רונאלדו. נראה לי גם חטפו סוג של הלם. יש להם מזל שחאמס לא סגר את הסיפור.

    חבל, דווקא פתחו מצוין את המשחק. נקווה לסוג של התעלות כדי שיהיה טעם לראות את המשחק הבא.
     
  12. Franco

    Franco מנהל ראשי מנהל מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏15/10/07
    הודעות:
    22,698
    לייקים שהתקבלו:
    2,158
    אני חושב שאם אפשר ללמוד משהו מהמחצית הזו, זה שכנראה יהיה טעם לראות את המשחק הבא גם אם יובה לא תתעלה ואפילו אם רק תשמור על התוצאה. מי שהיה נוחת ממאדים היישר למשחק הזה, בהנחה שיש שם כדורגל והענף מוכר לו, כנראה היה אומר ששתי הקבוצות די שקולות.

    נכון, יש הבדלים בין משחק בית לחוץ, אבל אפשר לראות גם את חצי הכוס המלאה מהצד של יובה בהנחה שהיא לא תפסיד את המשחק היום.
     
  13. DRORIKO

    DRORIKO Member

    הצטרף ב:
    ‏3/5/15
    הודעות:
    28,370
    לייקים שהתקבלו:
    7,114
    מין:
    זכר
    אנצ'לוטי במשחק מאד לא אחראי. הפנדל ליובה נגרם כי כולם עלו למעלה וטבס ומוראטה יצאו למתפרצת של 100 אחוז גול. וכאילו ריאל לא למדה כלום,איבוד כדור של צ'יצ'ריטו (חלוץ,לא קשר אחורי כן?) שמוביל לעוד מתפרצת מאד מסוכנת של יובה שהפעם למזלה של ריאל נעצרת בעבירה.
     
  14. EO11

    EO11 יצאתי עם המחמאות היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏10/4/10
    הודעות:
    12,794
    לייקים שהתקבלו:
    5,201
    פירלו וראמוס עושים תחרות מי משחק בצורה יותר מטומטמת.
     
  15. aviran11

    aviran11 Member

    הצטרף ב:
    ‏8/11/05
    הודעות:
    145
    לייקים שהתקבלו:
    42
    אנצ'לוטי בניהול משחק גרוע, אלגרי פשוט עשה לו בית ספר.
    גם מהבית כל אדם עם קצת הבנה בכדורגל רואה את הבעיות במערך הנוכחי של ריאל.
     

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!