תושבי שכונה בערה מקימים אוהל תמיכה בטרוריסטים, כמה יהודים בתגובה מרססים על אחד מהבתים. תנחשו על מה וינט ישימו את הדגש בכותרת? ynet ואדי ערה: כלי רכב הוצתו ורוססו כתובות נאצה - חדשות
שימו לב שבכל תכנית של ימני ברדיו מצמידים לו שמאלני שישמור עליו. זה התחיל מהמילה האחרונה כשהצמידו לאורי אורבך את אברי גלעד ועירית לינור(עד שהם בעצמם זזו ימינה ונאלצו להוריד את התכנית) זה המשיך עם עמית סגל שהצמידו לא את ירון דקל, ועכשיו מצמידים לקלמן ליבסקינד שהצמידו לו את אסף ליברמן. אפילו לאראל סג״ל מצמידים שמאלנים, כל פעם זה שמאלני אחר כדי שלסגל לא ימאס. השבוע למשל יצא לי לשמוע תכנית איתו שהוא נכנס לויכוח עם מישהי מדוברים שתיקה והמנחה שלידו הצטרף והתחיל לנבוח עליו. אבל שרצו להצמיד מנחה ימני לרזי או לקרן נויבך כל הברנז׳ה געשה, זעקו על מות הדמוקרטיה, אז יש לי חדשות בשבילכם שמאלנים, אל תחששו למות הדמוקרטיה כי היא ממילא לא קיימת. יש דיקטטורה שמאלנית.
שני שמאלנים יושבים ומדברים על המצב. על כמה ביבי חרא, ועל כמה הכיבוש נורא ועל כמה אלאור אזריה מסוכן לחברה. הקטע הוא שאחת מהשניים אמורה להיות המראיינת, אתם יודעים זאת שאמורה לשאול את השאלות הקשות. אבל מה לידיעות ולאתיקה עיתונאית. פוליטון מסריח של השמאל "מה שההתנחלויות גרמו זה שסימן השאלה שריחף מעליהן, מרחף עכשיו על יש... - ידיעות אחרונות
להטיל ספק בטענות שלו,בשביל זה יש מראיין. אם סימה קדמון לא מסוגלת לעשות את זה אז שתיתן למראיין אחר לעשות את זה. תסלח לי אבל "אתה מיואש?" ו"האם השכול השפיע על האג'נדה שלך?" זה לא ראיון. שלא לדבר על כל ההשתפכות שלה עליו "אי אפשר שלא להתאהב בדוד גרוסמן". בושה של עיתונאית.
ההבדל הוא שערוץ 20 חוטף מכל כיוון. על ידיעות אחרונות אף אחד לא מדבר, הוא מקוטלג בתור "עיתונות אמיתית" לא כמו הזבל המגוייס בערוץ 20 וישראל היום. אולי הגיע הזמן שתתחילו להסתכל גם על עצמכם לפני שאם מבקרים את כל העולם?
לא ידעתי שאני חלק מאיזו קבוצה, תספר גם להם כדי שיהיו לי יותר חברים. נניח לרגע שהראיון עם דוד גרוסמן לא עומד בסטנדרטים שאתה מצפה שיעמוד בהם, כלומר שיתקוף כל אדם עם דעות שמאלניות. ערוץ 20 ובמיוחד כתב הבית שלהם ששכחתי את השם שלו, לא עומד בשום סטנדרטים דרומית לצפון קוריאה. אתר מידה על כמה שהוא דמגוגי לדעתי לא סופג את אותן ביקורות כי הוא באמת ברמה סבירה. ערוץ 20 זו בדיחה גרועה. הבעיה שבדיונים הללו אתה חושב שכל דבר שקול. יש ראיונות לא ברמה הכי גבוהה עם אדם שאין לו שום דבר מלבד דעותיו, כלומר אדם פרטי, ויש ראיונות ברמה רצפתית עם אנשים שיש להם השפעה פוליטית.
אל תעשה מדוד גורסמן איזה NOBODY שהביאו הרחוב, מדובר באישיות ציבורית עם השפעה גדולה,שנואם בכל עצרת גדולה של השמאל, ולא סתם לעיתון היה חשוב לראיין אותו ולפרסם את הגיגיו. ואני לא מצפה שהמראיינת תתקוף אותו אבל לפחות שתאתגר אותו. קח למשל את ירון לונדון שיודע לעשות למרואיינים שלו חיים קשים,שמאלנים וימנים כאחד. ואני לא מבין את הטיעון הזה "אין לו השפעה פוליטית". גם לשוברים שתיקה אין השפעה פוליטית, הם הרי לא פוליטיקאים,אז מה צריך ללטף אותם ולא לשאול שאלות קשות? גם דפני ליף בתקופת המחאה הגיעה כאדם פרטי, אז אסור היה לשאול אותה שאלות קשות? בוא לא ניתמם
תמיד מותר לשאול שאלות, לפעמים זה מיותר. אתה רוצה לערוך ראיונות בצורה טובה יותר אני מציע שתעשה זאת, אבל זה עוד יותר מיותר כשאתה תוקף ראיון עם סופר כשמקביל יש כלי תקשורת ברמה של בוראט בצד שלך, שמראיינים פוליטיקאים שאשכרה במקום להציע מדיניות או אנשים שמעורבבים בפוליטיקה דרך קרובי משפחה ולא שמעתי אותך מצייץ לגביהם.
לפעמים זה מיותר - לא מיותר תמיד. העיתונאי בוחר את הקו שלפיו הוא הולך, זו זכותו המלאה. זכותך לא לקרוא, כמו שאני לא קראתי אגב. לבוא ולהתלונן שלא שאלו את השאלות שאתה היית שואל זאת סתם טרחנות.
מי שמדבר על טרחנות.....אם זה לא היה מובן לא דיברתי רק על סימה קדמון אלא על ידיעות בכלל, זה הקו הכללי שם. טוב אני פרשתי למנוחת שישי, אלא אם יש לך עוד איזה בדיחה עבשה שאתה רוצה לספר
לא תמיד להעביר מה שאומרים על השני זאת אסטרטגיה נכונה. אם אתה מצליח לזהות בדיחה במה שכתבתי אז כל הכבוד לך, לא ניסיתי. אתה רוצה להיות טרחן בבקשה, אבל תצטרך להתמודד עם אנשים שיגידו לך את זה. לחפש כל ראיון עם סופר ולהתלונן שלא שאלו את השאלות שרצית זאת ההגדרה לטרחנות.
