אין דרך קלה לומר את זה בלי להישמע חסר רגישות, אבל אגיד את זה בכל מקרה: היא מתה לפני 14 שנה, לא אתמול. השאלה היא כבר לא קורבן הטרור.
שהיא רוצה התקשורת יודעת טוב מאוד להתעסק במקרי רצח/אונס שקרו גם לפני 20 שנה ולפתוח אותם מחדש בצורה הכי צהובה שיש ולראיין את כל המשפחה וכד'. השאלה היא לא קורבן הטרור (נניח) אבל הנושא בכללותו הוא לצערנו אקטואלי גם היום (וגם לפני 30 שנה), ואני כן חושב שזה ראוי לפחות לדיון.
הכל ראוי לדיון. אבל די נמאס לי מההתבכיינות וההתקרבנות הזו. כלי התקשורת סברו שהשאלה אם מחבל שמעורב ברצח (אני לא מכיר את הסיפור) ונמצא בכלא ב-15 השנים האחרונות ישוחרר אחרי X שנים או X פלוס שנים, אינה מספיק חשובה לעיסוק. לגיטימי. ערוץ 20 חי על הדברים האלה. גם לגיטימי.
הוא כבר הגיע, בנובמבר, יש יותר זמן ל"פטסטיבל" הבא מאשר הזמן שעבר מהקודם. חוץ מזה, אני מדבר על דיווחים על הרצח עצמו ועל יגאל עמיר, מתי זה היה בכותרות הראשיות בדיוק? חוץ מזה אתה באמת משווה בין רמת העניין שראש הממשלה היחידי שנרצח מייצר לבין מישהי שעם כל הכאב על זה שהיא נרצחה היא הייתה בסה"כ אזרחית אלמונית? במקרה של רבין והפסטיבל שאתה מדבר עליו, עושים כל שנה עצרת לכבודו עם לא מעט משתתפים, בשבילה מישהו עשה עצרת ולא שמעתי עליה? כי למין אלאור עזריה למשל עשו וכל התקשורת המיינסטרימית סיקרה. בקיצור, זה עוד אחד מהמקרים שבהם אתה לעומתי לתקשורת בלי סיבה רצינית
ברור שהיו, אבל כמו שאמרתי, יש הבדל ברמת העניין בין ראש ממשלה לאזרחית. מה לעשות, יש פרשות רצח שיותר מעניינים פחות מעניינים את הציבור. פרשת הרצח של תאיר ראדה קיבלה יותר סיקר מכל הרציחות ביחד שהיו נראה לי מאז שהוא קרה, האם זה בגלל שהתקשורת שמאלנית? לא, כי את הציבור פרשת הרצח הזאת עניינה הרבה יותר התקשורת לא מקיימת עצרת, התקשורת מסקרת אותה. חוץ מזה, רמת העניין בעצרת הזאת משנה לשנה הולך ויורד באופן יחסי. אני מבין שמאוד קשה לך שנותנים יום בשנה כבוד לראש ממשלה שנרצח כי (כנראה) לא אהבת אותו, אבל אין בזה שום דבר לא הגיוני.
אני אתן פה איזה גילוי מרעיש, כשרבין נרצח לא הפסקתי לעצור את הדמעות(הייתי אז בן 10) ממש הרגשתי כאילו הסבא השלישי שלי עזב אותי. רק בדיעבד הבנתי שזה בגלל השטיפת מח שעברתי בתקשורת, אותה תקשורת שגם לימדה אותי שהקדנציה הראשונה של ביבי היתה כשלון מוחלט, למרות שהיא היתה גן שושנים לעומת רבין.
ועדיין לא הבנתי את פשר ההשוואה בין רצח רבין לסיפור שאתה הבאת. ובלי שום קשר, אני באמת ממליץ לכם לשחרר מהאובססיה הזאת לתקשורת המיינסטרים, מה היא כן מסקרת או מה היא לא ובאיזה היקף. עצם העובדה שאתם ממשיכים לצרוך אותה באדיקות ואז להתבכיין על למה היא סיקרה את זה ככה ואת זה ככה, מעיד על ההצלחה שלה. שם המשחק זה רייטינג
לצרוך אותה בהדיקות? זה אתה אמרת. בשנה האחרונה אפשר לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי מהדורת חדשות, וגם זה רק מקטעים ממנה. את אולפן שישי של הערב לא ראיתי למשל, ואפילו יש לי אליבי(עדכנתי את המשחק של יובה לקבוצת פייסבוק של הזברות). התקשורת מוטה לאללה, ועצם זה שיש כל כך הרבה אנשים שחושבים כמונח אומר שהבעיה היא כנראה לא אצלי בראש אלא שיש פה משהו.
