תם ונשלם: מחזור סיום הליגה יוצא לדרך בשני

הנושא בפורום 'פורום כדורגל ישראלי' פורסם ע"י Butragueño, ‏18/5/18.

  1. Sir Alex Ferguson משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏8/8/02
    הודעות:
    26,601
    לייקים שהתקבלו:
    6,940
    אם יש מקום שיש פער עצום בין הצורה שבה אוהדים של הקבוצה תופסים שחקן לצורה שאוהדים לא של הקבוצה תופסים שחקן, זה המקרה של אליניב ברדה.

    כי אי אפשר להבין מה המשמעות של אליניב ברדה להפועל באר שבע בלי לעבור את מה שאנחנו עברנו.
    אוהדים מבחוץ, ידברו על העובדה שהוא עבר למכבי חיפה (הכריחו אותו כמובן נגד רצונו, הוא אמר את זה בעצמו בזמנו כשהוא גם מפסיד מאות אלפי שקלים על מענק שהיה צריך לקבל), ידברו על חגיגות השער נגדנו (אמר בעבר שלא מבין שחקנים שעוצרים את עצמם בכוח מלחגוג אחרי כיבוש שער, מגיל 0 אתה עובד קשה בשביל הרגע הזה שהכדור פוגש את הרשת, אז לעצור את עצמך בכוח? ועוד כשאתה כובש מול האדם שאחרי שמכר אותך אמר שעשה את עסקת חייו ומכר לחיפה כישרון שבחיים לא יגשים את עצמו? כל סלטה הייתה כמו חץ ללב של זינו שלא האמין בברדה ורק רצה לגזור קופון ולהימנע מלשלם לו את המענק), ידברו על העובדה שהוא הרוויח סכומם יפים בחזרה אלינו (ברור, הוא גם מפרנס של המשפחה שלו במקצוע שהוא מוגבל בזמן, ועדין ויתר על הצעה בפי 2 כסף ממכבי תל אביב).
    אבל כל אלה שמסתכלים על הכל בצורה יבשה (ואולי גם לא מכירים את העובדות), לא יכולים להבין לעולם את הסיבה לאהבה שלנו לברדה.
    בלי לראות את הילד הזה שצמח אצלנו מגיל 0, שבעונות הראשונות שלו בבוגרים החזיר אותנו לליגה הראשונה אחרי שנים של נדודים בליגה השנייה.
    הילד שבאחד המשחקים כשהיה מורחק בחר לנסוע למשחק עם האוטובוס של הסעות האוהדים כמו כל אוהד של הקבוצה,
    הילד שכאשר בזמן חימום בעט כדור ליציע ופגע באוהדת הוא טיפס לתוך היציע וחיבק אותה והלך להתנצל.
    הילד הזה שצמח ופרח במכבי חיפה והפועל ת"א, זכה באליפויות ובגביעים בישראל, נתן משחק מהסרטים מול פריס בצרפת, ואז מגיע לבלגיה וגם שם עושה את הבלתי יאומן ולוקח מועדון צנוע לאליפות, גביע והשתתפות בליגת האלופות. ובתוך כל זה, ממשיך לשמור להפועל באר שבע אמונים, בראיון ל"שם המשחק", בזמן שיש לו הצעה מדורטמונד על השולחן, והוא נשאל מה החלום שלו, הוא שוב מדהים ואומר את מה שגורם לנו לאהוב אותו יותר מכל שחקן אחר שלבש את החולצה שלנו בהיסטוריה:

    https://scontent.ftlv3-1.fna.fbcdn.net/v/t34.18173-0/p280x280/11100775_1353911397967661_87006276_n.Xxx?_nc_cat=0&oh=9567ff36e4044704a6ace3942c846ead&oe=5B05F7C6
     
    ASROMA, Noam77 ו-גלץ אוהבים את זה.
  2. Noam77 Member

    הצטרף ב:
    ‏25/3/17
    הודעות:
    852
    לייקים שהתקבלו:
    516
    מין:
    זכר
    לתחושתי השנאה היא של אוהדי מכבי נתניה.
     
  3. Sir Alex Ferguson משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏8/8/02
    הודעות:
    26,601
    לייקים שהתקבלו:
    6,940
    ולמי שרוצה להבין עוד קצת על אליניב ברדה, שהגדולה שלו שהוא הצליח לגעת בכל אוהד בצורה אחרת, הנה כמה מילות פרידה שנבחרו על ידי בפרידה מהאוהדים שלנו (ולא היה קל לסנן, כמעט כל אוהד נפרד באליה בצורה אחרת) -

    RedRock

    מחר יגיע הרגע שפחדתי ממנו שנים.

    23 שנים חלפו מהפעם הראשונה שדרכתי בוסרמיל, מאות משחקים, אלפי קילומטרים, עשרות אלפי דקות בהן אני חי ונושם כדורגל.

    בזכות הרבה שחקנים נהניתי לראות כדורגל אבל רק שלושה גרמו לי באמת להתאהב במשחק-
    1. חבייר זאנטי
    2. סטיבן ג'רארד
    3. אליניב ברדה

    אתה הצלע השלישית במשולש הזה. האחרון שתולה את הנעליים אבל החשוב מכולם.
    לשלושתכם מכנה משותף מאוד מובהק של נאמנות לבית ולמקום. אבל אצלך זה שונה. אתה נאלצת לשמור על נאמנות מרחוק. גורשת מפה בימים אפלים של המועדון אפילו שהתחננת להישאר. נאבקנו יחד איתך ונאלצנו לראות אותך לובש ירוק ועושה סלטות במדים הלא נכונים.
    לאן שלא הלכת, בכל פסגה שכבשת, תמיד נשארת אתה. אותו אליה צנוע מב"ש, זה שלא שוכח לרגע מאיפה הוא בא. בשר מבשרנו, אוהד אמיתי מהיציע, אחד שלא התבייש לנסוע בהסעה של ארגון האוהדים למשחק, כזה שירד לדשא לקשור לילד המלווה את הנעליים כי זה ברור מאליו בעיניו.

    אליפויות וגביעים בארץ, אליפויות וגביעים בבלגיה, תואר שחקן העונה, תואר מלך השערים בארץ ובבלגיה, השתתפות בליגת האלופות, קפטן זר בקבוצה, הצעה לעבור לאימפריה בדמות בורוסיה דורטמונד – כל אלה לא שינו לרגע את מי שאתה.

    נחישות וצניעות.
    מילים שחוזרים עליהן כל כך הרבה בהקשר שלך. אתה מגלם את ההגדרה המילונית הכי טובה לצמד המילים האלה. בכל משימה, בכל החלטה ובכל נשימה.
    לא במקרה שני שחקנים בטופ העולמי ששווים היום 200 מיליון יורו יודעים לספר כמה היית משמעותי בהתפתחות שלהם. לא במקרה קווין דה ברוינה רץ להחליף איתך חולצה בסיום המשחק של הנבחרת. הרבה ישראלים הרימו גבה והתפעלו. אני לא. כי מי שבאמת עקב אחריך לאורך השנים ידע בבירור שהפכת לדמות לחיקוי ומושא להערצה בכל מקום שבו עברת.
    האוהדים של חיפה לא הפסיקו לשיר לך אפילו שלא שיחקת הרבה. הקהל של הפועל ת"א מלא באהבה עד היום. בגנק זכית למעמד של גיבור על, גדול השחקנים הזרים של המועדון וסמל – בלתי נתפס. לנו רק נשאר באותם השנים להביט בגאווה, לעקוב ולהתפלל עמוק בפנים שיבוא יום ותחזור הביתה.
    לחזור הביתה. בדיוק אותו חלום שאתה הצהרת עליו במגזין 'שם המשחק', כשאתה בשיא הקריירה. בשיא הטבעיות, במקום לדבר על עוד פסגה אירופאית שאתה מתכנן לכבוש, דאגת להזכיר שהחלום האמיתי הוא לחזור בהמשך הקריירה להפועל ב"ש.

    ווינר.
    זה בוער בך. הפסד לא קיים אצלך בלקסיקון, הרי הפכת מועדון בלגי שהיה כלום ושום דבר לאימפריה מקומית. לקחת אותו לצ'מפיונס ליג מתוך אמונה ללא גבולות בעצמך ובסובבים אותך.
    אבל כל זה מתגמד לעומת מה שקרה ב-2013. החלום התגשם. חזרת הביתה לקבוצה שבורה מנטלית עם יעד ברור והזוי גם יחד – אליפות אדומה.
    ממוקד מטרה ננעלת ויצאת לדרך. הגולים במאני טיים, השלושער נגד מכבי, הנגיחה בבלומפילד ואולי יותר מהכל – הריצה עם הכדור למרכז המגרש לחדש את המשחק אחרי שאנחנו משווים נגד בני יהודה בדקה ה90 במשחק חוץ קשה. אתה פה כדי לנצח.
    אתה מסיים קריירה מדהימה של שש אליפויות, שישה גביעים, שלוש זכיות באלוף האלופים ועוד שלל תארים אישיים. מבלי להיות בקבוצות הכי עשירות, מבלי להיות בפייבוריטיות – רק חדור באמונה.

    סמל, מנהיג, קפטן.
    יוזם, דוחף, מעודד, אופטימי, מחולל שינוי אמיתי. מנהיגות הרי לא מקבלים, מנהיגות לוקחים.
    ועוד איך שבאת ולקחת, בכל הכוח ובכל מקום שבו שיחקת.
    מקצוען, נחוש, ווינר – כל אלה תכונות לא טריוויאליות, אבל נדע למצוא אותן אצל אחרים. להפוך את כל הסובבים אותך לטובים יותר בזכותך – זה כבר שמור למתי מעט.
    הגיבוש בחדר ההלבשה, חיזוק הקשר עם האוהדים, הוויתור על האגו, האמונה ברגעים הקשים, המנהיגות
    "את ואנחנו אגרוף אחד, אם את איתי מי יכול עלינו" – אתה ורק אתה הפכת אותנו לאגרוף הזה.
    חזק, מלוכד, גאה, מחובר וצנוע. בדיוק כמוך. בדיוק כמו העיר באר שבע.

    נסיך (שהפך למלך) לב אדום –
    תודה על הכל ותודה למלאך השומר דימה שאתה כאן.
    תמיד תהיה מספר 1.
    אוהבים אותך לעד

    https://scontent.ftlv3-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/32968137_2018748855029935_8288416828280012800_n.Xxx?_nc_cat=0&oh=218b5ecb23500d7d5d12e14f6d0b9649&oe=5B919AB0
     
  4. גלץ Member

    הצטרף ב:
    ‏8/7/17
    הודעות:
    5,312
    לייקים שהתקבלו:
    1,074
    מין:
    זכר
    זה לא נראה ככה, אוהדי נתניה בפורום הזה הם אחלה אנשים (לא מדבר עליי, אני רק לפעמים סבבה :p)
     
    נערך לאחרונה ב: ‏21/5/18
  5. Sir Alex Ferguson משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏8/8/02
    הודעות:
    26,601
    לייקים שהתקבלו:
    6,940
    MAZI

    אוהדי כדורגל שמחים בכל שער שהקבוצה שלהם כובשת, אבל יש שחקנים שהשערים שלהם גורמים לך לקפוץ גבוה יותר, במן טירוף ששמור למי שהם לא רק שחקני כדורגל, אלא משהו אחר. אליניב הוא כזה - קפטן וסמל, ומסוג השחקנים שגרמו לנו לצרוח מאושר ולקפוץ יותר גבוה ממה שחשבנו שאפשר.

    בכל פעם שהוא עלה אל המגרש, הלב שלנו התפוצץ משמחה, מתחושת שייכות, אהבה ויראת כבוד. היום נזכה לראות אותו עונד את סרט הקפטן בפעם האחרונה ונודה לו על הכל.

    זכינו בשחקן שלא היה כאן שנים, פרח במקומות אחרים, ועדיין רצה לחזור "הביתה" ולעשות סלטה במדים של המועדון שלא הצליח להתרומם במשך ארבעה עשורים.

    זכינו לשיר על האור שעולה מן המגרש, אחרי שנים של חושך ושל שינון שירים שכתבו לו אוהדים של קבוצות אחרות.

    זכינו בווינר בלתי יאומן שרוצה לנצח כל יריבה בכל מגרש, וגורם לך להאמין שזה אפשרי, גם אם זה ידרוש ממנו להבקיע שלושער בעצמו כדי לנצח את המשחק.

    זכינו בקפטן, כזה שיודע להטריף חדר הלבשה וקהל, כזה שהרוח שלו מאגדת ומדביקה את כל מי שסביבו. כזה שעיר שלמה שמה לו משקל עצום על הכתפיים, והוא לא כרע תחת הלחץ, אלא עשה היסטוריה.

    ביל שאנקלי צוטט כשאמר: "יש אנשים שטוענים שכדורגל זה עניין של חיים ומוות. אני מאוד מאוכזב מהגישה הזאת. אני יכול להבטיח לך שזה הרבה, הרבה יותר מכך". מי שלא היה באצטדיון טרנר כשאליניב כבש את ה-שער מול בית"ר ירושלים, לא יוכל להבין לעולם עד כמה המשפט הזה מדויק עבור העיר באר שבע.

    אליניב לא רק נתן לנו את רגעי האושר הגדולים שלנו על הדשא, הוא לא במקרה אגדה מהלכת שעיר שלמה מרגישה שהיא חלק ממנה. הוא לימד את כולנו שיעורים בנחישות, בשייכות, באמונה, בצניעות. הוא הפך לסמל לאפשרויות, לתקווה, לשמחה, לאמונה עצמית ולתחושה שחלומות מתגשמים. הוא גרם לעשרות אלפי אנשים להזדקף ולחייך, להרגיש חלק ממשהו טוב, מאחד ומרגש, שגדול מהם בהרבה.

    היום אני מגיעה כדי לומר לך תודה. תודה על רגעי קסם שלא אשכח לעולם, תודה על הדרך שהתוות ושאפשר רק לקוות שתמשיך להיות דרכו של המועדון, תודה על הבכי הכי מאושר שבכיתי מימי, תודה על תחושת הגאווה המטורפת שהרגשתי בכל פעם שענדת את הסרט ותודה על הזכות לראות את הסמל הגדול ביותר של הפועל באר שבע.


    https://scontent.ftlv3-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/33154351_2477779318914191_8385650034548408320_n.Xxx?_nc_cat=0&oh=b58ef077bbcd8fcbbc63341ebb6ada23&oe=5B77641A
     
  6. Noam77 Member

    הצטרף ב:
    ‏25/3/17
    הודעות:
    852
    לייקים שהתקבלו:
    516
    מין:
    זכר
    כן כן.
    לכתוב איך זה שאליניב ברדה סמל?הרי הוא עבר למכבי חיפה זה גניבת דעת ממדרגה ראשונה.
    ברדה גדל במועדון שמכר כל מה שאפשר למכור תמורת נזיד עדשים. הוא עזב בניגוד לרצונו.
    הוא לא גדל במועדון פאר עם תקציב מספיק גדול כדי להשאיר אותו, כמו כמה אחרים.
    בסופו של דבר הוא גם אדם המפרנס משפחה וילדים ועליו לדאוג גם ליום שאחרי.
    גם כשחזר אלינו, הוא עשה זאת כשהוא דוחה הצעות מעבר לים והצעה מפלצתית של מכבי תל אביב.
    וזה מבלי להתייחס לאופיו הנדיר ולמהפך המנטלי שעשה במועדון.

    מי שלא מחזיק ממנו - זכותו. אך לא צריך לכתוב שטויות מתוך חוסר ידיעה או שנאה.
     
    zivmay אוהב/ת את זה.
  7. Sir Alex Ferguson משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏8/8/02
    הודעות:
    26,601
    לייקים שהתקבלו:
    6,940
    פרידה אישית מאליניב ברדה, שחקן מרגש ששינה לעד את פני הכדורגל הישראלי - כדורגל ישראלי - הארץ

    פרידה אישית מאליניב ברדה, שחקן מרגש ששינה לעד את פני הכדורגל הישראלי

    השחקן שהעלה את באר שבע לליגה ב-2001 והגיע עד מתן עצות לשמות כמו קווין דה ברוינה וטיבו קורטואה, מסיים את הקריירה בדיוק כמו שרצה - בקבוצת נעוריו, האלופה מבאר שבע. אחרי שהחזיק את המועדון בחיים בדיוק כמו שמעסה המועדון הציל את חייו שלו, הגיע הזמן לפחות לקרוא על שם אליניב ברדה את אחד מהיציעים בטרנר


    21.05.2018 10:00 עודכן ב: 13:29
    שאול אדר

    https://images.haarets.co.il/image/upload/w_2200,h_1278,x_0,y_0,c_crop,g_north_west/w_640,h_370,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/v1526833706/1.6098809.2763081802.Xxx
    אליניב ברדה. חזר הביתה "כי זה מה שהלב אמר"ניר קידר


    לפני ארבע שנים התבקש אחייני, תושב מרכז הארץ ואוהד הפועל באר שבע, לכתוב על דמות מעוררת השראה לפרויקט בר מצווה בבית ספרו. הוא קיבל רשימת שמות של דמויות, כולל מעולם הספורט, אבל כשביקש לכתוב על אליניב ברדה, סירבה המורה. אביו, אוהד הפועל באר שבע, הסביר למורה מדוע ברדה הוא דמות לגיטימית והיא קיבלה את דעתו. הנער הגיש את העבודה וקיבל ציון נאה. במדינת תל אביב ובנותיה כנראה עוד לא ידעו אז מספיק על ברדה, למרות שנותיו באדומה העירונית. הערב, כשברדה ישחק את משחקו האחרון בקריירה (ב-21:00 מול מכבי נתניה), מעטים יהיו אוהדי הספורט שלא יידעו מי הוא.

    פעם, הם לא ידעו על הכישרון הצעיר שהיה הכוח המוביל בעליית הליגה של הפועל באר שבע ב-2001. "כבר בקבוצת הילדים של הפועל באר שבע ראו שיש לו כישרון", מספר חבר לקבוצה, "אבל יותר חשוב, ראו שהוא מביא מהבית משהו אחר - מוסר עבודה. הסביבה לא היתה רצינית, לא המאמן ולא שאר השחקנים, אבל היתה לו מטרה".

    הם לא ידעו על ברדה שהתפתח להיות שחקן מצוין וסמל מקומי. זה שהוביל את השתפרות הקבוצה עד שנמכר למכבי חיפה ב-2003 וסימל את השבר הגדול והידרדרות המועדון. בכדי להבין באמת את ברדה, צריך לשאול אנשים בגנק. היו לו שנתיים מינוריות במכבי חיפה ותקופה מוצלחת בהפועל תל אביב - כולל זכייה בשני גביעים ושער בפארק דה פרינס - אבל בעיירה אפורה במזרח בלגיה הוא הפך לאיש שהוא היום.

    "הוא הגיע כבחור צנוע שאף אחד לא הכיר, מעט יוצא דופן, כזה שמתראיין על המדרגות ולא באולם העיתונות סביב השולחן", מספר קריסטוף טרואר, כתב הלצטה ניוז בגנק בזמנו והיום כתב העיתון בלונדון, "הוא גדל להיות אחד השחקנים הפופולריים ביותר במועדון בגלל העבודה שהוא נתן, כי הוא התנהג כמקצוען תמיד, ובזכות השערים. הוא גדל להיות אחד השחקנים החשובים והאהובים ביותר בגנק בגלל האופן שבו הוא שיחק, שמתאים לערכים של המועדון. הם אוהבים חלוצים שעובדים קשה, והוא הפך להיות אחד מאנשי המקום, שתמיד דיבר על הקשר לגנק ותמיד היה חיובי".

    "הוא לא היה הכי קולני, אבל הוא היה מאוד פופולרי בקרב השחקנים, כי הוא דרש מעצמו קודם כל את מה שדרש מאחרים", מספר טרואר, "הוא נשאר טיפוס צנוע ונחמד גם אחרי שהפך לכוכב והמשכורת שלו עלתה, וזה נדיר בעולם הכדורגל. הוא אפילו הפך להיות עוד יותר ידידותי כי הוא כבר הכיר אנשים ובטח בהם. הוא התחיל לדבר פלמית - מה שלא מקובל בקרב השחקנים הזרים - ועשה מאמץ ללמוד על התרבות המקומית. היה ברור שאכפת לו מהקבוצה ולא רק מהכסף. כולם הצטערו כשהוא עזב, והוא נותר בקשר עם רבים במועדון עד היום, אבל הוא תמיד זכר מאיפה הוא בא. הוא סיפר לי על באר שבע ומה הוא עבר שם".

    פייר דנייר הוא "מיסטר גנק" - שמונה שנים שחקן הקבוצה, עשרים שנה עוזר מאמן, ובשנתיים האחרונות מנהל הקבוצה. "איש של מועדון אחד", הוא אומר בגאווה, וממשיך: "אליניב היה אחד מחמשת השחקנים החשובים בהיסטוריה של גנק וזו קבוצה שהיו בה לא מעט כוכבים. הוא אחד השחקנים האהובים ביותר בתולדות המועדון. היתה לו מנטליות טובה, הוא היה פליימייקר וסקורר. הוא היה המנהיג בחדר ההלבשה והצוות אהב אותו. הוא חילק הוראות לפני המשחק ובמחצית עזר לשחקנים צעירים כמו קווין דה ברוינה וטיבו קורטואה. הוא הגיע כאלמוני והפך את הקבוצה לטובה יותר עם הכישרון והמנטליות, ואחרי שנתיים הפך לכוכב של הקבוצה וליקיר האוהדים. גם עכשיו אנשים מתגעגעים אליו ואני אשמח אם הוא יחזור כמאמן לגנק".

    השם ברדה מוזכר בגנק גם בהקשר של ברק יצחקי - שהודיע גם הוא על פרישה. יצחקי נחשב למוכשר, יותר אבל עד היום מוזכר בלעג בגנק כדוגמה לשחקן מפונק שלא רצה מספיק, שלא עבד דיו, וכזה שחזר לחיק החמים של הליגה הישראלית ללא מאבק. "ברדה הוא לבטח הישראלי הכי טוב ששיחק בבלגיה. לא הכי מוכשר, אבל זה שהסתגל הכי טוב והשקיע הכי הרבה", אומר טרואר. כל מה שיצחקי לא היה, ברדה היה ונותר לאורך כל הקריירה.

    שם בגנק, בשיא ההצלחה, בקבוצה שזכתה בגביע, אליפות והעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות, הוא אמר לי בנובמבר 2008 שהחלום שלו הוא, "לחזור לבאר שבע לפני הפרישה, אחרי שאשחק בליגות בכירות. זו הקבוצה שלי וזו העיר שלי". אז זה נשמע כמעט מטורף - שחקן בכיר בליגה טובה אומר שהוא רוצה לחזור לקבוצה חלשה, בליגה השנייה בישראל. אבל ברדה תמיד היה ונותר גם אוהד.

    https://images.haarets.co.il/image/upload/w_1997,h_1499,x_57,y_0,c_crop,g_north_west/w_625,h_361,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/v1526834218/1.6098811.357820448.Xxx
    ברדה באימון גנק בארץ, לפי מפגש עם מכבי חיפה ב-2011. הפך לאחד מהזרים האהובים במועדון אי פעםשרון בוקוב
    כספורטאי הוא תמיד שאף להישגים, לא פחד משמות גדולים, וניסה לנצח. גם ככוכב הוא היה נטול אגו ותמיד ראה את טובת הקבוצה נגד עיניו (גם אם לא אהב לשבת על הספסל). הוא הבקיע ובישל בניצחון הגדול של ישראל על רוסיה, והוא לא היה מוכן להסתפק בעונת פרישה מרגשת בבאר שבע. ברדה חזר בכדי להפוך את באר שבע למה שהיא היום, ולכן דרש מענק אליפות כשחתם בה.

    החזרה של ברדה לביתו, "כי זה מה שהלב אמר", החלה את השינוי העצום בתולדות הכדורגל הישראלי. בעקבותיו חתם מאור בוזגלו, ומס באר שבע בוטל. הקבוצה הפכה לטובה יותר, אטרקטיבית יותר לשחקנים, ולמתמודדת על תארים. עם סגל טוב יותר, מנהיג שאפתן ושנתיים אחר כך גם גם מאמן ראוי והאיצטדיון הטוב בישראל, הושלם התהליך. שלוש אליפויות ברצף מאוחר יותר ברור שזה לא היה קורה ללא ברדה.

    חזרתו לקבוצה ותרומתו כשחקן, בעיקר בעונת האליפות של 2016, שינו את פני המועדון, פני העיר ותולדות הכדורגל הישראלי. כן, היה שחקן שהבקיע יותר ממנו באותה עונה, אבל ברדה חולל מהפיכה של ממש בחיי אנשים. תואר שחקן העונה מתגמד לעומת תרומתו לבאר שבע העיר, ומן הראוי שיום אחד הכביש הארוך שמחבר בין וסרמיל לטרנר יקרא על שמו, ועל שם הדרך אותה הוא הוביל.

    ביום שני צריכה הפועל באר שבע להיפרד ממנו באופן מכובד. אם לא קריאת הכביש על שמו, אז לפחות מתן זר ב-21 שקל וקריאת יציע על שמו. מילת תודה גם לדימה המעסה שהחזיק אותו בחייםעד שהגיע צוות האמבולנס שהציל את חייו - בדיוק כפי שברדה החזיק בחיים את קבוצתו, כמנהיג של רבים וטובים.

    אחרי אותה אליפות שלישית שהרגישה וריגשה כמו ראשונה, ניגשה המחנכת - המצוינת כך נאמר לי - לאחייני, ואמרה לו שהוא צדק. ברדה הוא באמת דמות מעוררת השראה, היא הודתה. השראה שלא נמדדת רק בשערים ונוכחות על המגרש, אלא באישיות נדירה, שאנו זכינו להיחשף אליה.
     
    Noam77 אוהב/ת את זה.
  8. henry1 Member

    הצטרף ב:
    ‏9/7/08
    הודעות:
    1,449
    לייקים שהתקבלו:
    420

    אנחנו מסתמכים על מקורות, אבל נניח וזה הפער, ברדה גם קיבל מענק חד פעמי. באתר אחד רשום 1.8 מיליון ש"ח, באתר אחר כמיליון ש"ח, כך שאם יש פער כזה גדול בחוזה, הוא נמוך יותר בגלל המענק.

    ברור לי גם שברדה עשה ויתורים ויכול היה להרוויח יותר במקום אחר, אבל הוא ידע גם לקרוא את המפה נכון, ולקבל תפקיד במועדון אחרי הפרישה יכול להיות שווה יותר מעוד כמה שקלים במקום אחר במשך שנה או שנתיים.
     
  9. גלץ Member

    הצטרף ב:
    ‏8/7/17
    הודעות:
    5,312
    לייקים שהתקבלו:
    1,074
    מין:
    זכר
    כל התגובות שקראתי כאן כיבדו אותו, וכמה גם סייגו וזה בסדר, הכל ענייני.
    אני לא רואה אוהד נתניה שעוקץ אתכם על בסיס יומי כמו 'מליקסון'(עידן, אבל הוא עושה את זה עם חן ובהומור לפחות). סבבה, בכל זאת מליקסון אחלה כשהוא רוצה אבל אי אפשר להגיד שה"שנאה" היא לא הדדית (אני בספק אם יש כזאת, כולה כדורגל).
     
    yakov_y אוהב/ת את זה.
  10. לירן מנהל כללי מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏5/8/02
    הודעות:
    38,751
    לייקים שהתקבלו:
    8,305
    בוודאי, אין ספק שהיה גם פן כלכלי שהיה צריך למשוך אותו, כמדומני הוא עוד היה יכול להמשיך בחול. אלונה הייתה צריכה לפתוח את הארנק באופן יחסי כדי להחזיר אותו וטוב שעשתה כך.

    Sent from my Redmi 4A using Tapatalk
     
  11. Noam77 Member

    הצטרף ב:
    ‏25/3/17
    הודעות:
    852
    לייקים שהתקבלו:
    516
    מין:
    זכר
    אתה חושב שבמכבי לא משלמים מענקי חתימה? :)
     
  12. Sir Alex Ferguson משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏8/8/02
    הודעות:
    26,601
    לייקים שהתקבלו:
    6,940
    שמוליק חכם - זה שיר פרידה

    2.2.02. צהרי שבת חורפית חמימה, ואלו ימיו הראשונים של שער 5 המיתולוגי של וסרמיל.
    רק במשחק הבית הקודם (נגד הפועל חיפה) התמקם מועדון האוהדים ביציע הזה לתצוגת העידוד הראשונה שלו (כשעוד יגיעו עשרות אחריה), ולמרות הסינרגיה היפה וניצחון 3-1, הגוש המעודד לא בדיוק ליקק דבש באותה שבת.
    הפועל ב"ש אירחה את מכבי נתניה למשחק אמצע טבלה טיפוסי. התוצאה היא 0-0 במשחק די משמים, כשהנעשה על הדשא הופך די משני אל מול המתרחש ביציע.
    אליניב ברדה, לימים קונצנזוס באר שבעי ומועמד פייבוריט לראשות העיר ב-2025, חווה אז עונה לא כל כך מוצלחת ו-2-3 החמצות שלו הספיקו לחלק מאוהדי הקבע של שער 5 (כאלו שהם יותר הטייפקאסט של שער 2 המעורר מחלוקת) כדי לקלל ולשלוח אותו לבית"ר ב"ש. הגוש המעודד רק תודלק להמשיך ולדחוף בשירה חזקה, מה שהוביל לתגרות אלימות בניסיון סתימת פיות המעודדים. שם למעשה הונחה אבן היסוד לויכוח ארוך השנים בין הגזר והמקל - העידוד אל מול הקללות.
    מי שנחלץ לעזרתינו באירוע היה אותו אליניב ברדה, שסתם למקללים את הפה עם שער ניצחון דרמטי בתוספת הזמן.


    https://4.bp.blogspot.com/-jdSlE4ywdqw/WwGYRPYPVDI/AAAAAAAABX0/1e_58iesaX40xZertlLfM5Pn3Lh9n6xdACLcBGAs/s320/%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2593%25D7%2594-%25D7%25A0%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%259A%2B%25D7%259C%25D7%2591%2B%25D7%2590%25D7%2593%25D7%2595%25D7%259D.Xxx
    השלט של טומי, שנחנך סמוך לאותו משחק
    הבכורה

    https://3.bp.blogspot.com/-VZHROXVplh0/WwJ2IDAt1nI/AAAAAAAABZw/XuUX1xelx9k13HI0Q69T8NYR1LtG-oIvACLcBGAs/s320/IMG_77006433017268.Xxx
    תחילת הדרך בנוער

    12.3.99, המחזור ה-21 של הליגה הארצית, כשבדרבי השני בתולדות העיר באר שבע הפועל מארחת את בית"ר.
    בדקה ה-87 עולה לשחק מספר 15, הנער יניב ברדה, כשלימים ערוץ הספורט ילמד להגות את שמו.
    התוצאה הייתה 1-1, מה שבאותם רגעים הרחיק אותנו לכדי 4 נקודות ממכבי נתניה שבמקום הראשון.
    זוכר את עצמי דרוך בשער 5 וכולי תקווה. לא ידעתי הרבה על הנער, אך כבר אז הוא סומן כהבטחה הבאה של המועדון.
    ואני, שהייתי ילד נאיבי שעוד העריץ את בניון, תליתי הרבה תקוות במספר 15 המחליף. בניון נמכר לחיפה (רמז לבאות) לאחר הירידה והנה נרקם התסריט המרגש בו עולה היורש שלו, ואולי הוא יבקיע ויחייה את הסיכוי לעלות ליגה בחזרה.

    יניב הנער לא הבקיע באותו משחק, והפועל ב"ש לא הצליחה להעפיל לליגה הראשונה.
    למעשה, אליניב הצליח לכבוש שער בכורה במדי הבוגרים רק לאחר כמעט שנה, ב-10.3.2000, במשחק חוץ בעכו, כשבאותה עונה העליה הייתה רחוקה הרבה יותר.

    https://2.bp.blogspot.com/-zrqUJ0ZpNRg/WwKH-np3hHI/AAAAAAAABZ8/Y9QjOG2tY6wS0uby9hONZ8CL8CqdpkBtQCLcBGAs/s320/WhatsApp%2BImage%2B2018-05-20%2Bat%2B17.33.25.Xxx
    השיר הראשוני של אליה, עוד לפני שהתותים נכנסו לתמונה
    השנים הראשונות

    בשנה העוקבת, 1999/2000, אליניב הבקיע 3 שערים בעונה שתיזכר כעונת השפל בתולדות המועדון, כשסיימה במקום ה-7 בליגה הלאומית (השניה).

    עונת הפריצה של אליניב הגיעה ב-2000/2001, עונת העלייה.
    הפועל ב"ש של לופא קדוש כבר הייתה מרחק 12 נקודות מבית"ר ב"ש שבמקום ה-1, ונפגשה מולה לעימות חזיתי.
    האחות הצעירה החלה לראשונה לקרוא תיגר על הבכורה בעיר, עם התבטאויות אומללות שבחלוף השנים עוד יקברו את אותה: "גרתי באורווה, היום אני גר בבית" (יצחק בן עמי ז"ל על שחקנים שחצו את הכביש), "מבחינתי לחזור להפועל ב"ש זה לחזור אחורה" (דודו חפר).
    לאחר 1-0 במחצית לבית"ר, שער מקרי של תומר טדסה (חצי עצמי של שמעון ביטון), החזיר את הצבע ללחיים, ומשם צמד בישולים של אליניב לאופיר חיים פתחו את הקאמבק של אותה עונה בדרך לניצחון, ולדהירה משמעותית לליגת העל.

    השער האחרון של אליניב באותה עונה כמעט והיה לשער העלייה, כשהעלה ל-1-0 בקרית גת ("ליגת העל קוראת להפועל באר שבע..."), אך במחצית השניה נגיעת יד של אליניב ברחבה הובילה לפנדל, הרחקה של בלאיץ' ולשיוויון 1-1 שנותר עד הסיום.
    העלייה נדחתה למחזור האחרון בו אליניב לא שותף בשל צהובים, אבל חבריו דאגו לניצחון מוחץ 5-0 על הפועל ר"ג בדרך לחזרה מרגשת לליגה הראשונה.

    אליניב כבש באותה עונה 10 שערים, וכבר עוד לפני סיום העונה החלו הדיבורים על מעבר אפשרי שלו לאחת מקבוצות צמרת ליגת העל.

    https://2.bp.blogspot.com/-mCaaEStpLVw/WwGK3fHmtzI/AAAAAAAABW8/PP69_5QagiQT1XoffzQj1a_iuxSXonUcgCLcBGAs/s320/WhatsApp%2BImage%2B2018-05-20%2Bat%2B17.33.24%2B%25281%2529.Xxx
    ברושור מעונת העליה, 2000/2001

    בשנה וחצי הראשונות של אליניב עם הפועל ב"ש בליגת העל (2001/2002, מחצית 2002/2003) הוא כבש רק 4 שערים, כשהראשון בהם היה בניצחון 2-1 על מכבי פ"ת באצטדיון באשקלון.

    https://1.bp.blogspot.com/-HR_ksAJuWho/WwJuq-ZlcuI/AAAAAAAABZc/VXPIHBOC0pki8tUtK0jSN3zXgCorGM2AgCLcBGAs/s320/Untitled.Xxx
    סופרגול לאספנים

    המכירה

    21.1.03, זהו משחקו האחרון של אליניב ברדה במדי באר שבע בשנות האלפיים.
    כשם שבכורתו הייתה בדרבי הראשון של העיר ב"ש מול בית"ר, כך המפגש האחרון בין השתיים אי פעם הפך להיות משחק הפרידה שלו ממועדון האם. המשחק שוחק בצהרי יום שלישי ברייסר המוזנח, במשחק גביע-הטוטו זניח ששוחק לפרוטוקול בלבד, הרחק מעיני הזרקורים או המצלמות.
    הגענו למשחק על מנת למחות כנגד השחרור, שבאותם רגעים נראה היה לנו מעט רחוק ולא מספיק ממשי.
    בסיום המשחק ניגש אליניב לגדר בפנים נפולות, ואפילו סמי מתיתיהו כבר הפנים: "זהו, הוא נפרד מאיתנו".


    https://4.bp.blogspot.com/-O4joZk8KlIw/WwGMUCEmSHI/AAAAAAAABXI/ntQbrc4QTpANhc7fngVfny9Z0bVkInRYgCLcBGAs/s320/%25D7%2594%25D7%25A4%25D7%2592%25D7%25A0%25D7%2594.Xxx
    המחאה במשחק האחרון של אליניב

    היה זה היום האחרון של חלון ההעברות, ובערב עליתי להתראיין ברדיו דרום לויכוח מול ויקו חדד - ילד נאיבי שממאן לקבל את העדפת הכסף על פני שחקני הבית.
    ניכר היה שהתרגשתי, אם זה בשל הופעה ראשונה מעל גלי האתר, ואם בשל השחרור עצמו. נואם גדול לא הייתי בזמנו, אך אל דאגה - המחאה שהגיעה בשנים שאחרי השחיזה את האספקט הזה היטב.
    ההקלטה הבאה מגיעה מקלטת של חברה לכיתה שהייתה זריזה מספיק.

    מאוחר יותר באותו ערב צעדנו כ-50 אוהדים מהאימון בוסרמיל אל ביתו של אלי זינו, שהיה ממוקם אז במבואות וילות מצדה. "אליניב נסיך אדום, נחזיר אותו אל הדרום" שרנו וקפצנו במעגלים.
    למחרת הייתה לי מתכונת במחשבים שהחלה ב-12:00 (שאליה לא למדתי, אבל הסתדרתי - אל דאגה).
    חלון ההעברות הסתיים ב-13:00 ואני זוכר עצמי מגיש את המתכונת מהר, כיוון שהשעה הייתה כבר 13:15 ואני מיהרתי לרוץ למחשב הקרוב במעבדה כדי להיכנס לאתר וואן ולראות את בשורת האיוב. אליניב ברדה נמכר למכבי חיפה וכך למעשה נפער השבר הסורי-אפריקני בין זינו לבין הגרעין הקשה של האוהדים.

    על אימון הביצים והמחאה במשחק מול בית"ר הרחבתי בפוסט הקודם שלי.

    במשחק בשבת מול בית"ר, כאקט מחאה על השחרור, החליט מועדון האוהדים דאז בראשות דודו עזריה על השבתת העידוד למשך המחצית הראשונה מול בית"ר בטדי. השביתה לא החזיקה יותר מ-20-30 דקות, הכאב היה גדול וזהו היה הניצחון העצוב ביותר שלי כאוהד.

    https://1.bp.blogspot.com/-Tpro2pCdVBU/WwGOnWRSpWI/AAAAAAAABXU/RLgEYC9N51gsRGfktGjc3DcpxFHnbUp0gCLcBGAs/s320/WhatsApp%2BImage%2B2018-05-20%2Bat%2B17.33.25%2B%25282%2529.Xxx
    העלון שהפיץ מועדון האוהדים לקראת המשחק בטדי


    https://1.bp.blogspot.com/-j3maLBfnN18/WwGRNNvZwEI/AAAAAAAABXk/9qluA7-gJtIR8haHtuuZ1UMgkbeQ3VQjgCEwYBhgL/s320/WhatsApp%2BImage%2B2018-05-20%2Bat%2B17.33.24%2B%25282%2529.Xxx
    ראיון הפרידה מאליניב
    https://4.bp.blogspot.com/-_8RTF6AG0FM/WwGRwX-i_LI/AAAAAAAABXo/c5_ZRLrHes8iJDO1v0OGitnTL3Eu3qhTwCLcBGAs/s320/WhatsApp%2BImage%2B2018-05-20%2Bat%2B17.33.24%2B%25283%2529.Xxx
    דברי הפרידה
    כחודש וחצי לאחר מכן, אירחו מכבי חיפה ואליניב ברדה את הפועל ב"ש. על המשחק הרחבתי באחד הפוסטים הקודמים שלי: "חזרנו מחיפה, עם הפנים בין הידיים".
    מעולם לא הרגשתי קטן יותר מאשר באותו משחק. הזלזול באוהדים שלנו בדוחק בכניסה ליציע, ההשפלה שחווינו על כר הדשא והשערים שכבש אליניב והרגישו כמו סכין חדה בבטן. מצד אחד שמחתי עבורו, ואפילו שמחתי לאידו של אלי זינו על כך שמכר אותו, אך עמוק בתוכי הסלטות שלו קרעו אותי לגזרים. מנהג האיפוק לאחר כיבוש מול אקסית עוד לא נכנס לאופנה, וסלטות כאלו היום ייתכן והיו מתירות את דמו של אליניב לשער 2. אם היה רגע שפל מבחינתו - הרי שזה היה זה, גם אם הוא ואנחנו לא הבנו זאת בשעתו. כבשת הרש שלנו שחטה אותנו לעיני כל.

    הגלות

    אליניב שיחק 2 וחצי עונות במכבי חיפה, ולאחר מכן 2 עונות בהפועל ת"א. להן עקבו 6 שנים מעבר לים בגנק הבלגית.
    בכל התקופה הזו, עקבתי מרחוק אחר ההצלחה. כשהפועל ב"ש דישדשה לה בליגה השניה או הראשונה, המשחקים של אליניב במדים הירוקים/אדומים/כחולים היו גלולה ממתיקה. צופה במשחק ומחכה לרגע שימסרו לאליניב. אם אנחנו לא שם למעלה מצליחים - אז לפחות הוא, כנציגינו בזירה הארצית, מסב גאווה מנחמת.

    השיבה הביתה

    יוני 2013, קוסקו, פרו. במהלך הטיול שלי לדרום אמריקה חגגתי 27 קייצים, ולכבוד המאורע זכיתי למתנת יומולדת מיוחדת במינה.
    הסיכום של אליניב בהפועל ב"ש הותיר אותי נפעם, משפשף עיניים מול עמדת האינטרנט הרעועה של הוסטל "לוצרנה". לא ממש עיכלתי את המתרחש, עד שקיבלתי הודעה משמחת מחבר עם הלינק הבא והבנתי: הבן האובד שב הביתה.
    הצפייה באימון הבכורה של אליניב בוסרמיל, עם 2,000 אוהדים משולהבים תלשה לי את הלב ממקומו. איך אני לא שם. מסיבת העיתונאים עם הדברים שנשאו אלונה ואליניב גם יחד הרגישו לי כמו חזון אחרית הימים.
    אני כנראה נשמע לכם מוגזם, אבל אי אפשר להתווכח עם רגשותיו של אדם. לא, הוא לא הגדול שבחלוצים, ולא השחקן הכי מוכשר שדרך פה, אבל סגירת המעגל הזו סימלה את חידוש התקוות הגנוזות שלנו משחר אהדתינו.
    שחקן מוביל בקנה מידה לאומי שהוא גם סמל בלתי-מעורער עבור המועדון. שני אלו יחד בישרו תפנית בפניו של המועדון, ודי היה לנו בשינוי החשיבה הזה בכדי לקנות את כל עולמינו.


    הרמת הראש

    אחרי שהפסטיבל הסתיים, תוך זמן קצר הפנמתי שהטוב עוד לפנינו.
    בשנתיים האחרונות של וסרמיל לא הגענו לטופ, אבל זכינו לאוסף רגעים מרגשים שייחקקו בזכרוני שנים ארוכות.
    על לא מעט רגעים אלו אחראי אליניב. החל משער הבכורה מול הפועל ת"א בקדנציה המחודשת שלו, הטיל ששיגר לחיבורים של מכבי ת"א בניצחון 3-2 ועד הצמדים מול סכנין וקרית שמונה, כשאחד השערים הוא ככל הנראה היפה ביותר שנכבש על ידו. בשנתיים אלו אליניב כבש 15 שערים והוסיף 8 בישולים.

    הבומבה של אליניב לחיבורים, 2-1 מול ק"ש
    מעל כל אלו תיזכר תצוגת השיא ההירואית של אליניב מול מכבי ת"א במחזור ה-3 בעונת 2014/2015, 29.9.14.
    נצחונות מול מכבי תמיד היו חשובים לנו כאוהדי ב"ש, ולי במיוחד, כפי שהגדלתי לתאר באחד הפוסטים הקודמים שלי: "הדרבי הגדול".
    לא כל השחקנים חלקו עימנו תחושה זאת, בטח לא בשנים האלו. אבל אליניב ידע וחש זאת היטב. באר שבעי.
    כבר בפתיחה הוא השכיל לעשות למכבי את מה שהם תמיד עשו לנו - שער מהיר שטרף את כל הקלפים.
    השיוויון של זהבי בפנדל החזיק עד לדקה ה-85, כשאליניב הבקיע, קפץ מעל שלטי הפרסום והשתולל בדרכו לשער 6.
    לא עברו 2 דקות ומכבי עשתה לנו זאת שוב - שיוויון משער של טל בן חיים. זה כבר גרם לי לשבור את הכסא.
    התסכול האינסופי הזה בו אנחנו עובדים כל כך קשה כדי להגיע לנקודה מסויימת - ואז בועטים בדלי.
    ואז הגיע ברדה.
    לא עברה דקה מהשער של מכבי, והוא כבר נעץ את השלישי שלו ברשת של מכבי, עומד לבדו כגלדיאטור מול המפלצת הצהובה.
    כאילו אמר "מספיק, אני לא מוכן", ולא נתן להגנה השלומיאלית שלנו ולמנטליות הכושלת להחזיר אותנו אחורה. "אני אקח הכל עליי".


    https://2.bp.blogspot.com/-CVWtki_QO40/WwJtQv0AIhI/AAAAAAAABZA/b6vsoSLfSnItGFdbRLjmgklCHKzQzUPvgCLcBGAs/s320/gg1166637.Xxx
    "בואי, הכל עליי"

    https://4.bp.blogspot.com/-KeAxIlIDo0w/WwJtZNTy-hI/AAAAAAAABZE/VRJVEuO_l2ctbauedT61P4_9XDx9DqLfgCLcBGAs/s320/1003074_1502306350007524_2513081465558353358_n.Xxx
    העיתון ששמרתי למזכרת מאותו משחק

    באותה עונה הפסדנו במאבק האליפות למכבי, אבל המשחק ההוא היה אחד המרגשים שלי כאוהד, והגדול ביותר של אליניב כשחקן.
    לתקציר המשחק

    בסיום העונה נפרדנו גם מוסרמיל, ואליניב עלה ליציע לציין יחד איתנו את הפרידה משער 5.
    כמות האהבה שהוא קיבל הייתה כל כך אסטרונומית, שהרגשתי רע עבור שאר השחקנים שנותרו על הדשא בהתעלמות כמעט מוחלטת.

    https://4.bp.blogspot.com/-dYO7phQ8pFk/WwJnSACClWI/AAAAAAAABYo/BFpoFlqu41Iuv0zoUKK8XcLE8oIN2047gCLcBGAs/s320/WhatsApp%2BImage%2B2018-05-20%2Bat%2B18.55.25.Xxx
    אולטרה
    https://2.bp.blogspot.com/-uyUd2c5E6-4/WwJtsIkfZpI/AAAAAAAABZQ/l8ko_RjPbEkbCjZi26j6cfVkEJjc37jZgCLcBGAs/s320/1233352_1393348267552613_1294288286082093275_n.Xxx

    הפיסגה

    2015/2016, העונה הראשונה של "טרנר" הייתה הגדולה מכולם. אחוזי הצלחה פסיכיים שהצליחו לגבור על המכונה האימתנית של מכבי זהבי ת"א.
    אליניב עצמו הגיע גם לשיא האישי שלו, עם 14 כיבושים. 2 מהם היו לחשובים ביותר באותה עונה, ואולי בכלל.

    21.12.15 - הפועל ב"ש מתארחת בבלומפילד ואליניב עושה זאת שוב עם שער מוקדם, ומכניס אצבע לעין הצהובה של אוהדי מכבי. בעוד רימון עשן אדום מתפזר לו בלב שער 11, אות לתחבולת האולטראס האדומים, אליניב בזינוק דג משתחל בתוך הרחבה לכבוש מבישול של מליקסון.
    1-0, זו רק הדקה ה-3, אבל לגול ההוא הייתה משמעות אדירה. גם אליניב הבין זאת, והדקה המוקדמת לא מנעה ממנו לפתוח בריצת אמוק כשהוא משתולל בתנועת שבשבת, כזו שהזכירה את השער הנוסטלגי שלו בקרית גת.
    אחרי שנים של מפלות בבלומפילד, המשחק מסתיים ב-2-1 במשחק שסימל יותר מכל את המהפך שחוללנו.
    רגע מיוחד מאוד עבורי כבאר שבעי שמתגורר בת"א, כשסופסוף זכיתי לחזור הביתה בקו 10 עם חזה נפוח אל מול עשרות צהובים רוטנים. לחלוחית בעיניי ותחושת גאולה בתוכי, מגלידה את כל הפצעים מהשנים הארורות.


    9.5.16 - הפועל ב"ש מארחת את בית"ר י-ם, כשהפער ממכבי השניה הוא 3 נקודות. התוצאה היא 0-0, כאשר אנו שומעים כי מכבי ביתרון של רעננה. נדמה כי האליפות ההיסטורית עלולה לחמוק, וטרנר כולו בהתמוטטות עצבים. בדקה ה-56 עולה למגרש אליניב ברדה.

    https://4.bp.blogspot.com/-OE7UaS_mwdI/WwGnMRWRrxI/AAAAAAAABYA/gtUQCfFKQmAB3pWpVjq-AVowcHy5mK4FwCLcBGAs/s320/FB_IMG_1462855463235.Xxx
    55:55, טוניסאי אמיתי

    22 דקות לאחר מכן, בתוך גל השמועות כי מכבי ספגה, אליניב מבקיע שער היסטורי - שער אליפות.
    הפורקן שחשתי היה גדול. הדמעות האחרונות שזלגו לי בכדורגל היו בדיוק 18 שנה קודם לכן, במשחק הירידה המפורסם.
    כאן אליניב סגר מעגל והגשים לי את כל מה שאי פעם העזתי לחלום עליו כאוהד.
    בסיום המשחק הוא ניגש ליציע הדרומי להוקרת תודה מרגשת שסחטה ממני עוד דמעה.


    https://1.bp.blogspot.com/-m25yRDW2QVo/WwGnpoeIDSI/AAAAAAAABYI/7tHXMR4j9h4s0eWLZ0n00PkzgafT2RjNQCLcBGAs/s320/13177442_10154300987640209_4512153815759278335_n.Xxx
    פעם נסיך, היום מלך. לב אדום
    הפועל ב"ש אכן זכתה באליפות, ואליניב ברדה נבחר לשחקן העונה.
    אני לא בטוח שמבחינה מקצועית הוא התקרב למה שערן זהבי עשה עם 35 כיבושים, אבל סגירת המעגל הזו והגשמת החזון, לא יכלו שלא להאפיל על מכונת השערים הצהובה.
    טרנר כולו נרגש לנוכח האליפות, ואליניב ברדה מקבל עידוד מקיר לקיר כשהוא עולה להניף את התואר של מנהלת הליגה.
    גם אם הייתי מתבקש לכתוב את התסריט לרגע הזה, לא הייתי עושה זאת טוב כך.


    מניף את תואר שחקן העונה

    ב-2016/2017 אליניב עבר לנגן כינור שני למליקסון, בוזגלו ווואקמה.
    הוא לא בלט במיוחד, אך תרם את שלו עם 5 כיבושים, כשידע להתעלות על עצמו, כשאחרים לא הצליחו.
    הצמד מול אשקלון שסידר מהפך מסמל את אליניב היטב עם התמדה, נחישות וכוח רצון בלתי רגיל.

    במשחק האליפות בעונה זו, הוא פיספס הזדמנות להבקיע שער אליפות נוסף, כשהחמיץ מול ראיקוביץ', אך למזלו אוגו היה שם כדי לתקן.
    ואני? אני לפעמים עדיין מתמוגג מעצם המחשבה אילו היה זה אליניב לכבוש שם את שער הניצחון, כדי לחגוג אליפות על מכבי בביתה.

    שירת הברבור

    2017/2018 היא העונה האחרונה של אליניב כשחקן, כשבמהלכה גם חצה את הקווים לעמדת עוזר המאמן.
    הוא בקושי שיחק ולא כבש, אבל כנראה שתרם את חלקו מאחורי הקלעים.
    תמצית ומהות העניין הגיעה בטדי, כשדאג לגעור בשחקנים במחצית המשחק, כדי להבהיר להם שהם ינצחו את המשחק הזה. והם ניצחו, בדרך להבטחת אליפות נוספת ולמעשה קביעת השושלת הבאר שבעית בכדורגל הישראלי.
    החזון של אליניב, שדיבר על מענק אליפות כשהגיע, הושלם.

    העונה הזו תיזכר מבחינתו בעיקר בשל הכדור שספג לחזהו, כשרק מכת חשמל רביעית החזירה אותו להכרה.
    נותר רק לתהות איך הסטטיסטיקה חרגה ממנהגה דווקא במקרה שלו, ואיך האמבולנס שהושיע היה בצומת להבים דווקא באותן דקות. הטרגדיה שיכלה להתרחש הייתה גדולה מנשוא.

    אליניב פורש בעל כורחו, אבל אין לו או לנו שום סיבה להיעצב. הוא חזר והשלים את המלאכה, זכה לתהילת עולם כמו שלא חלם עליה, ובדרך שימח וריגש עשרות אלפי לבבות.
    במידה מסויימת - אולי עדיף כך, ומעז יצא מתוק. אליניב השחקן רצה תמיד עוד ועוד, ולא היה פורש מרצון גם עוד שנתיים.
    למרות שאני בטוח שיש לו עדיין מה לתת על הדשא - מוטב שייזכר בשיאו, לפני שהמלעיזים יכתימו את הסדין הלבן שהוא.

    סמל

    כשבאתי לתאר את הקריירה של אליניב, תיארתי למעשה גם את התגלגלות המועדון של הפועל ב"ש, ובו בזמן את התקופות שחוויתי כאוהד לצד הקבוצה.
    מצאתי את עצמי נשאב עוד ועוד למידע הטכני והזכרונות, מנסה להימנע מהתייחסות לאדם עצמו ולעצם הפרישה.
    קשה לסכם ולתאר במילים רגשות כל כך עמוקים שלנו כאוהדים לשחקן כזה, כי כל תיאור/סיכום/סופרלטיב רק ירגיש עלוב וסתמי אל מול המציאות עצמה.

    "אליניב ברדה הוא הפועל ב"ש", אומרת אלונה לאורך השנים האחרונות, וחזרה על כך שוב בראיון האליפות שלה בערוץ הספורט. והיא פשוט צודקת. המילה הכי קלישאתית, נדושה, שחוקה ושגורה בפי כולם היא "סמל". והמילה הזו, פשוטה ככל שתהיה, ומובנת מאליו ככל שתילקח - היא זו שמייצגת יותר מכל.

    מעבר להיותו סמל למועדון, אליניב ברדה גם מסמל את הפועל ב"ש. הוא לא שופע כישרון מטורף או פוטנציאל אדיר, אבל הוא ניחן בהקרבה בלתי רגילה, לחימה בלתי מתפשרת, תחושת זהות אמיתית ונחישות שמכפרת על כל חיסרון מולד.
    כל אלו בעיקר נובעים מכך שהוא קודם כל בנאדם. ישנה התמונה המפורסמת שלו קושר שרוכים לאחד מילדי מחלקת הנוער. תמונה נוספת שצדו עיניי לאחרונה היא מהמשחק האחרון בנתניה, לאחר הניצחון 5-1.
    כל האוהדים קוראים בשמו להצטרף לחגיגות, והוא עסוק בלנחם את ערן לוי, שנראה היה מתוסכל במיוחד מהתבוסה, ומהגידופים המסורתיים מהקהל.


    https://3.bp.blogspot.com/-HEHsxJvX2e4/WwJmupzYLHI/AAAAAAAABYg/lKtScLD2xMsIo33DoqEFCXREZRvYZwTzACLcBGAs/s320/20180422_222737.Xxx
    אם תסתכלו היטב, אפשר לראות הילה סביבו

    https://2.bp.blogspot.com/-BaKLrb5o9NI/WwJoMYa6PDI/AAAAAAAABY0/b42abby6w10pT6lh9-B7ho7C3n_7r32vgCLcBGAs/s320/IMG_40374743782379.Xxx
    קודם כל בנאדם

    אליניב ברדה לא היה משמעותי למועדון כשחקן בעת מכירתו, וגם לא בעת פרישתו. אבל הוא סימל ומסמל את כל מה שאנו האוהדים רוצים לקבוצתינו.
    השחרור שלו סימל את הויתור על כך. ויתור על שאיפות, לחימה, אמונה וחיבור לקהל.
    אותם אוהדים שלא האמינו בו בתחילת דרכו (ע"ע פסקת פתיחה) הם אותם אוהדים שלא האמינו בבאר שבע עצמה ובמסוגלות שלה להגיע לשיאים. ובדיוק לשם כך שב אליניב - להזכיר להם ולכולנו שזה אפשרי.

    בסוף ינואר 2003, בשבוע שלאחר מכירתו למכבי חיפה, ניגשתי לחנות האוהדים בקניון הנגב, ורכשתי את תמונת השחקן שלו. "אבל הוא כבר עבר, זהו, בשביל מה לך", זרק לי המוכר. "הוא עוד יחזור יום אחד", עניתי בנאיביות שרק בגיל 16 יכלתי עוד לשאת. לתמונה ההיא קניתי מעמד מ"פוטו מיקי מבט", כשגם שם זכיתי לגיחוכים כשניסיתי להדגים מה גודל התמונה שתיכנס. "עזוב אותך ילד, אל תיקח קשה - היום זה כבר לא מה שהיה פעם, היום רק הכסף מדבר".
    את התמונה ההיא הנחתי על הספריה בחדרי, והיא נשארה שם בבית ההורים בב"ש עד רגע זה.

    https://3.bp.blogspot.com/-gyVgbu6k4vE/WwG1LdMO8PI/AAAAAAAABYU/-G5aguHyuCYzaqkXHpfN0Mri11N4MwcVACLcBGAs/s320/WhatsApp%2BImage%2B2018-05-20%2Bat%2B17.33.25%2B%25281%2529.Xxx

    אתמול בלילה זכיתי לסגור את המעגל ה-17 בערך, ולחגוג אליפות שלישית ברצף כשאני עומד לצד אותם אנשים שנאבקו כנגד המכירה שלו ולאחר המכירה שלו - כדי להביא ימים טובים יותר. שסופסוף הגיעו.
    ורגע השיא בערב היה כמובן הסטנדינג אוביישן לאותו בחור צעיר מהתמונה בספריה.


    אז תודה אליה.תודה שחזרת, והוכחת לי ולכולנו שהמשחק הזה הוא לא רק סביב הכסף.
    תודה שגרמת לנו להאמין לאחר שכבר ויתרנו.
    תודה שעזרת להגשים את כל מה שלא העזתי לחלום עליו כאוהד.
    תודה.

    וכל מה שנותר הוא לסכם במילות השיר, כי כנראה שידענו זאת כבר אז:

    "אתה תמיד תהיה מספר 1, אנחנו אוהבים אותך לעד"
     
    hbs7, לירן, Melikson24 ו-2 משתמשים נוספים אוהבים את זה.
  13. henry1 Member

    הצטרף ב:
    ‏9/7/08
    הודעות:
    1,449
    לייקים שהתקבלו:
    420

    מניח שכן, אבל לא לכל שחקן. בדיוק כמו שב"ש לא משלמת לכל שחקן מענק חתימה :)
     
  14. abcd Member

    הצטרף ב:
    ‏8/1/12
    הודעות:
    2,668
    לייקים שהתקבלו:
    2,192
    אני מסכים שלמרות שברדה לא כשרוני כמו וואקמה ומליקסון ולא שובר שיויון כמו אוגו הוא כן הביא ערך מוסף רציני לקבוצה והיה הגורם הכי חשוב לשינוי התפיסה מקבוצה לוזרית לווינרית. אני בטוח שגם לשחקנים כמו בוזגלו, ארבייטמן (בזמנו) ושהר היה יותר קל להגיע אחרי שהוא עשה את זה. מובן שאף אחד מהם לא עשה את זה בהתנדבות אבל לא סתם אף שחקן בסדר גודל שלהם לא הגיע לב"ש לפני כן.

    מצד שני ברדה זה לא אינייסטה ולא בופון שאתה לא מבין למה הם לא מושכים עוד. מקצועית הוא כבר פרש עוד לפני הכדור באימון מאוחנה. מסכים עם מי שאמר שהנוכחות שלו על הספסל או ביציע היתה גורמת בסבירות די גבוהה ליותר נזק מתועלת. זה שבכר אמר שהוא חסר לו זה יפה מאוד ואני לא באמת מצפה ממנו להגיד משהו אחר אבל זה לא שאפשר היה לשים את ברדה בוואקום שלא יפריע ואז להוציא אותו ברגעי משבר כדי שייתן לכולם מוטיבציה.
     
  15. yedidel Member

    הצטרף ב:
    ‏27/9/09
    הודעות:
    7,439
    לייקים שהתקבלו:
    3,839
    נראה לי ששכחתם שברדה פתח בהרכב מבחירה של בכר שבוע לפני המקרה
     
    Sir Alex Ferguson אוהב/ת את זה.