שלום לכולכם , עבודה שלא ראיתם אף פעם .

הנושא בפורום 'פורום כדורגל עולמי' פורסם ע"י shmchess, ‏20/4/05.

  1. shmchess

    shmchess Member

    הצטרף ב:
    ‏17/12/04
    הודעות:
    176
    לייקים שהתקבלו:
    0
    טוב חלק כאן אמרו שאני לא מבין בכדורגל , ועוד ועוד .

    לפניי שנה עשיתי איזה עבודה ...

    הנה : שמתי את זה פה כי יש הרבה חלקים שזה מדבר על כדורגל עולמי , הכנסות מנויים וכול מיניי כאלה , רווחים רמת אצטידוינים וזה השוואה כזאת בין פה לאירופה , אני רוצה תגובות



    ליגת העל בכדורגל
    מבוא

    בעבודה שלפנינו לא נציג טקטיקות שמנצחות משחקים .
    לא נוכל לומר האם המערך של 1-4-5 עדיף על המערך הקלאסי של 2-4-4. אנחנו נתייחס בעבודה שלנו לכדורגל כאל מוצר כלכלי. מצד אחד זהו מוצר צריכה, אשר הצרכנים בו אלו האוהדים, ומאידך הבעלים של הקבוצות והשחקנים שמייצרים הכנסות מכדורגל. חלק מההכנסות של קבוצות ליגת העל בכדורגל נובעות ממכירת כרטיסים ומנויים למשחקים. נראה מהם הגורמים המשפיעים על מכירות אלה, כגון תקינות האצטדיונים, כמה איכותית הליגה שלנו, והשוואתה לליגות שונות באירופה, הקושי האובייקטיבי בהבאת שחקנים זרים איכותיים. נדבר גם על דור העתיד שלא צומח ומה כדאי לעשות, כדי שזה יקרה. כמו-כן יהיה דיון ברמת התחרותיות בארץ לעומת רמת התחרותיות באירופה, וכיצד זה משפיע על מכירות הכרטיסים והמנויים.
    אבל, לא רק אוהדים מכניסים כסף לקופות המועדונים, גם גורמים כמו הטוטו ורשתות הטלוויזיה תורמים את חלקם. נראה מהו חלקם, ומה הקבוצות רוצות לשנות במבנה הטלוויזיוני הקיים.
    עוד סוגיה שניגע בה היא ההשתתפות, או במקרה שלנו חוסר ההשתתפות של קבוצות ישראליות בליגת האלופות האירופאית, מפעל קבוצות הכדורגל הגדול ביותר בעולם. נראה מה יכולות להיות ההכנסות ממפעל זה, ונראה עד כמה המועדונים מפסידים ולא רק על המגרש, מאי הגעה לטורניר זה . הנתונים אודות ביקור קהל במגרשים שברשותנו, אלו הנתונים הרשמיים של ההתאחדות לכדורגל בישראל. הם מתייחסים לשבע עונות, החל מעונת 97-1996 ועד לעונת המשחקים של 03-2002.

    נא להציג את הכרטיס.


    כל הצגה וכל משחק ספורטיבי מתרחשים על מנת שהצופים יצפו בהם. במקרה שלנו אנו מדברים על אצטדיונים שונים בארץ המכילים כמויות שונות של צופים. יותר נכון יהיה לומר, שיכולים להכיל כמויות קהל בין 4000 צופים באצטדיון העירוני בחולון, ועד 22000 צופים ב"אצטדיון טדי" בירושלים. ישנו גם האצטדיון הלאומי ברמת-גן המכיל 45000 צופים המשמש רק למשחקי נבחרות לאומיות ומשחקי חצאי גמר וגמר בגביע הטוטו וגביע המדינה.
    ננסה לבדוק עד כמה קבוצות בליגת העל הישראלית נהנות מתמיכת הקהל. זאת אומרת כמה צופים באים למשחקי כדורגל, והאם הפוטנציאל הטמון בתכולת המגרש מנוצל במיטבו?
    מהנתונים שאספנו בהתאחדות לכדורגל בישראל נראה מגמות שונות שקשורות לביקור האוהדים במגרשי הכדורגל. הנתונים מתייחסים לשבע עונות כדורגל, החל מעונת המשחקים 1996/7 ועד לעונת המשחקים 2002/3 בליגת העל.


    טבלה 1 : כמות המנויים לעונה.
    1996/97 1997/98 1998/99 1999-00 2000/01 2001/02 2002/03
    מכבי חיפה 2347 2235 4082 3708 4407 4887 4415
    מכבי ת"א 4457 3126 4396 5371 4999 8468 6268
    הפועל ת"א 1819 3489 3759 4072 5166 4832 4754
    בית"ר י-ם 2500 1451 3527 964 3758 1827 2321
    הפועל פ"ת 1040 1061 2420 1548 3610 3809 2964
    מכבי פ"ת 503 370 404 369 461 347 462
    מ.ס.אשדוד 968 680 1056 858 741 1004
    עירוני ראשל"צ 570 262 334 366 477 2952 1038
    הפועל חיפה 2060 2612 2815 3270 2451 1797
    בני יהודה ת"א 445 387 378 232 632 1139
    הפועל באר שבע 3365 4811 1252 2279
    הפועל כפ"ס 898 834 915 795 741
    מכבי נתניה 747 1569 1569 1863
    הפועל ירושלים 322 705 803 333
    הפועל בית שאן 515 375 354
    מכבי יפו 114
    מכבי הרצליה 629 375 245 246
    צפרירים חולון 0 0 0
    הפועל טייבה 115
    הפועל אשקלון 1141
    מכבי קרית גת 123

    מקום ריק מציין שהקבוצה לא השתתפה בעונה רלוונטית בליגת העל.




    טבלה 2 : כמות הכרטיסים לעונה.

    1996/97 1997/98 1998/99 1999-00 2000/01 2001/02 2002/03
    מכבי חיפה 37828 58879 57846 89972 103305 58774 59135
    מכבי ת"א 40139 58628 68216 58324 86783 41852 77674
    הפועל ת"א 28479 83886 69757 107637 80475 70426 84044
    בית"ר י-ם 78170 92243 60408 94726 83069 77543 63982
    הפועל פ"ת 22312 22332 16709 23303 20622 16458 18399
    מכבי פ"ת 8875 10248 9448 14444 16930 10934 13778
    מ.ס.אשדוד 22227 23178 30613 43501 32933 22520
    עירוני ראשל"צ 16138 16999 16759 35111 34690 20014 14081
    הפועל חיפה 21271 31607 57459 42097 42440 35248
    בני יהודה ת"א 20799 14157 17360 29361 25980 24215
    הפועל באר שבע 33685 35111 36899 31578
    הפועל כפ"ס 20149 17932 16994 30238 17894
    מכבי נתניה 56407 44783 24490 32832
    הפועל ירושלים 21344 34680 16630 21740
    הפועל בית שאן 13918 13732 12011
    מכבי יפו 12816
    מכבי הרצליה 13271 16055 15282 22048
    צפרירים חולון 10070 14334 21868
    הפועל טייבה 27361
    הפועל אשקלון 33505
    מכבי קרית גת 22659

    מקום ריק מציין שהקבוצה לא השתתפה בעונה רלוונטית בליגת העל.

    מכיוון שמבנה הליגות השתנה מספר פעמים, כל שנה מספר משחקי הבית ששחקה כל קבוצה היה שונה. בעונות המשחקים 96/97 , 97/98 , 98/99 שיחקו 16 קבוצות בליגה שנקראה אז "ליגה לאומית". זאת אומרת לכל קבוצה היו 15 משחקי בית. עונת 1999/2000 הייתה מעין עונת המעבר מ-16 קבוצות ל-14 קבוצות, ושם הליגה שונה ל"ליגת העל". כאשר בסך הכל שוחקו 39 משחקים על ידי כל קבוצה (משחקי בית וחוץ). מה שאומר שכל מועדון שיחק בממוצע 19.5 משחקי בית (7 קבוצות שיחקו 19 משחקי בית, ויתר 7 הקבוצות שיחקו 20 משחקי בית וזאת בהתאם לדירוגן משנה שעברה ). לאחר מכן שוב שונתה השיטה, ומעונת 2000/1 כבר כל קבוצה שיחקה 19 משחקים בבית. החל מעונת 2001/02 משחקת כל קבוצה 16.5 משחקים בממוצע באצטדיון הביתי וסך-הכל 33 משחקים בשנה (בית וחוץ). כאשר 6 קבוצות נהנות מ-17 משחקי ביתיות ו16 משחקי חוץ, ואילו 6 הקבוצות הנותרות משחקות 17 משחקי חוץ, ורק 16 משחקי בית.

    ובכן כפי שראינו לאורך 7 עונות, מבנה הליגה השתנה 4 פעמים, מה שכמובן לא מוסיף לקביעות ויציבות. כל הניתוח שלעיל נעשה על מנת לחשב נתון הכי חשוב, שעליו נוכל להתבסס : מספר הצופים הממוצע למשחק במשך עונה שלמה.


    טבלה 3 : המספר הממוצע של אוהדים עבור כל קבוצה בכל אחת מהעונות הנידונות.

    1996/97 1997/98 1998/99 1999-00 2000/01 2001/02 2002/03
    מכבי חיפה 4868.87 6160.27 7938.4 9706.13 11294 8805.27 8357.333
    מכבי ת"א 7132.93 7034.53 8943.73 9259.27 10784.5 11258.1 11446.27
    הפועל ת"א 3717.6 9081.4 8409.47 11247.8 10531 9527.07 10356.93
    בית"ר י-ם 7711.33 7600.53 7554.2 7279.07 9295.93 6996.53 6586.467
    הפועל פ"ת 2527.47 2549.8 3533.93 3101.53 4984.8 4906.2 4190.6
    מכבי פ"ת 1094.67 1053.2 1033.87 1331.93 1589.67 1075.93 1380.533
    מ.ס.אשדוד 0 2449.8 2225.2 3096.87 3758.07 2936.53 2505.333
    עירוני ראשל"צ 1645.87 1395.27 1451.27 2706.73 2789.67 4286.27 1976.733
    הפועל חיפה 3478.07 4719.13 6645.6 6076.47 5280.33 4146.87 0
    בני יהודה ת"א 1831.6 1330.8 1535.33 2189.4 2364 0 2753.333
    הפועל באר שבע 5610.67 7151.73 0 0 0 3711.93 4384.2
    הפועל כפ"ס 2241.27 2029.47 2047.93 2810.87 0 0 1933.933
    מכבי נתניה 0 0 0 4507.47 4554.53 3201.67 4051.8
    הפועל ירושלים 1744.93 3017 1911.67 1782.33 0 0 0
    הפועל בית שאן 1442.87 1290.47 1154.73 0 0 0 0
    מכבי יפו 0 0 968.4 0 0 0 0
    מכבי הרצליה 1513.73 1445.33 1263.8 1715.87 0 0 0
    צפרירים חולון 671.333 0 955.6 0 1457.87 0 0
    הפועל טייבה 1939.07 0 0 0 0 0 0
    הפועל אשקלון 0 3374.67 0 0 0 0 0
    מכבי קרית גת 0 0 0 0 0 1633.6 0

    ממוצע עונתי 2341.54 2937.3 2741.58 3181.51 3270.69 2975.52 2853.498

    צמיחת ביקור קהל 25.44% -6.66% 16.05% 2.80% -9.02% -4.10%
    צמיחת תוצר מקומי גולמי 2.99% 3.26% 2.65% 7.53% -0.90% -0.79%

    החישוב נעשה באופן הבא: עבור כל קבוצה חילקנו את סך מכירת הכרטיסים במספר המשחקים הביתיים לאותה עונה ולזה הוספנו את מספר המנויים שנמכרו באותה העונה, כאשר ההנחה היא שכל אותם רוכשי המנויים יגיעו לכל משחקיה הביתיים של הקבוצה. (הנחה זו תיתן סטיית יתר של קהל ממוצע למשחק) כך למשל בעונת המשחקים 1996/7 "בית"ר ירושלים" הביאה בממוצע : כאשר :
    80670 - מספר הכרטיסים שנמכרו בעונה.
    15 - מספר המשחקים הביתיים בעונה.
    2500 - מספר המנויים שנמכרו בעונה.


    כל זה מביא אותנו לצד הכספי שבעניין מכירת הכרטיסים והמנויים. ההכנסה של המועדונים מקהל בישראל נובעת בעיקר ממכירת מנויים וכרטיסים. כאשר המנויים נמכרים בתחילת כל עונת משחקים (אוגוסט-ספטמבר) ואילו כרטיסים נמכרים לקראת כל משחק.מבחינת בעלי הקבוצות עדיף למכור יותר מנויים מכמה סיבות :
    א. סכום כסף גדול נכנס בטווח של חודשיים לקופת המועדון. כך למשל מהנתונים בטבלאות 4-7 (נתונים לאחר ניתוח) עולה כי "מכבי חיפה" מגייסת בין 42.81%-65.34% מסך ההכנסות ממכירות כרטיסים ומנויים דרך מכירת המנויים. מה שאומר כניסה מיידית של סכום כסף הנע בין 2 מליון ל-4.7 מליון ¤ בטווח זמן של חודשיים. עוד דוגמא, "מכבי" תל-אביב הצליחה למכור בעונת המשחקים 2001/2 כ-8468 מנויים, ולהכניס מיידית מעל ל-5 מליון ¤ לקופת המועדון. סכום זה הוא דיי מרשים בהתחשב בעובדה שתקציב מינימום בליגת העל נקבע על סכום של 12 מליון ¤. הכנסה ממנויים נותנת לקבוצות מעין תחושה של ודאות ויציבות משום שלא ניתן לדעת מה תהיה כמות הצופים במהלך העונה במגרשים, ומה גובה ההכנסות הצפוי ממכירת הכרטיסים. כמו-כן מועדון שהצליח בתחום המנויים יכול להרשות לעצמו לרכוש שחקנים יותר איכותיים, ותוצאה מכך תהיה התחזקות הקבוצה מבחינה מקצועית, מה שמביא לעוד קהל במגרשים. לעומת זאת מועדון כמו "צפרירים" חולון בשלוש עונות בליגת העל לא הצליח למכור ולו מנוי אחד. לזה יש השפעה על תקציב המועדון שעומד על מינימום. דלות ביכולת המקצועית, וכמובן דלות ביציעים. כל זאת מתורגם מיידית למיקום הקבוצה בטבלה. "צפרירים" ירדה ליגה לאחר עונה אחת בלבד בכל פעם שעלתה אליה.
    ב. הקבוצות לא יכולות למלא אצטדיונים בהמשכיות במשך כל העונה. ישנם כמה משחקים בעונת המשחקים המוגדרים "משחקי עונה" בין קבוצות שמוגדרות "קבוצות גדולות". משחקים בהם מתמודדות זו מול זו הקבוצות הבאות : "מכבי" חיפה, "מכבי" ת"א, "הפועל" ת"א ו"בית"ר" ירושלים, באופן מסורתי משכו אליהם הרבה יותר קהל למגרשים מאשר שילובים של קבוצות אחרות בליגה, לכן המגרשים היו מלאים יותר. בשנים האחרונות גם "הפועל" חיפה הצטרפה למועדון "הגדולות". בשאר המשחקים היציעים נראים ריקים ואילו בעלי המנויים היו בעיקר אלו שהגיעו לעודד את קבוצתם הביתית.

    טבלה 4 : הכנסה ממנויים במחירי 1/1/2004.
    1996/97 1997/98 1998/99 1999-00 2000/01 2001/02 2002/03
    מכבי חיפה 2493498 1901393 3027036 4124909 4768265 3966691 2266832
    מכבי ת"א 2417496 1348277 1489501 2014327 3324419 5156412 4120025
    הפועל ת"א 681672 1638053 1915586 2211924 3019482 2763890 2671071
    בית"ר י-ם 1495204 1039236 1985228 299288.4 2686797 584009.9 1116798
    הפועל פ"ת 442540.2 662030.9 876838.8 603968.7 910982.5 1046397 637946.9
    מכבי פ"ת 325206.2 233319.8 175182.3 131087.6 165062.6 161764.6 140032.2
    מ.ס.אשדוד 0 442892.8 299473.8 600448.9 495357.8 445719.1 580985.6
    עירוני ראשל"צ 187318.3 106199.9 113151.1 82536.86 151321.6 574525.8 156012.8
    הפועל חיפה 1864747 1420566 1756482 3936343 1908999 1683121 0
    בני יהודה ת"א 54625.56 44129.86 44636.29 50773.81 195284.5 0 260261.5
    הפועל באר שבע 2219781 1886469 0 0 0 171472.4 1055006
    הפועל כפ"ס 210646.4 172811.9 205297.7 220651 0 0 162216.1
    מכבי נתניה 0 0 0 558768.6 1099763 796671.2 570587.1
    הפועל ירושלים 165692.5 277767.3 316048.2 119178.3 0 0 0
    הפועל בית שאן 209367.7 156230 139447.5 0 0 0 0
    מכבי יפו 0 0 25925.45 0 0 0 0
    מכבי הרצליה 381534.1 260758.7 110608.7 161099.3 0 0 0
    צפרירים חולון 0 0 0 0 0 0 0
    הפועל טייבה 101508.7 0 0 0 0 0 0
    הפועל אשקלון 0 734581.1 0 0 0 0 0
    מכבי קרית גת 0 0 0 0 0 105290.9 0



    טבלה 5 : הכנסה מכרטיסים במחירי 1/1/2004.
    1996/97 1997/98 1998/99 1999/00 2000/01 2001/02 2002/03
    מכבי חיפה 1808515 2539596 2748113 4741465 5341009 2104361 2945506
    מכבי ת"א 2298795 2653903 3975670 3484872 5024543 2520881 5585611
    הפועל ת"א 1418178 4385769 3611684 5103669 3518120 3272715 4056070
    בית"ר י-ם 4138882 5288768 3246379 4874056 4060493 3623631 2824848
    הפועל פ"ת 1159188 708680.6 802413.4 1229525 1201589 840620.3 882676.2
    מכבי פ"ת 548799 575832.3 510527.3 794687.1 895372.5 828472.7 717528.5
    מ.ס.אשדוד 0 871388.1 793928.7 1227012 1326698 712649.6 1133876
    עירוני ראשל"צ 590959.8 721877.4 660815.2 1152251 1478961 956034.8 690044.9
    הפועל חיפה 1012819 1369332 2326687 1400221 1959214 1503222 0
    בני יהודה ת"א 1192644 619349.4 640301.8 1269463 1478683 0 893806.4
    הפועל באר שבע 1245390 1254840 0 0 0 1546512 1461932
    הפועל כפ"ס 816064.5 809473.3 600113 1354137 0 0 905996.4
    מכבי נתניה 0 0 0 2812393 2647644 1339132 1663635
    הפועל ירושלים 1132003 1325560 673348.1 908621.1 0 0 0
    הפועל בית שאן 575689.4 525500 544179.1 0 0 0 0
    מכבי יפו 0 0 559971.1 0 0 0 0
    מכבי הרצליה 552295.7 603994.3 650007.5 1043023 0 0 0
    צפרירים חולון 302304.3 0 402647.5 0 1173665 0 0
    הפועל טייבה 1511168 0 0 0 0 0 0
    הפועל אשקלון 0 1272376 0 0 0 0 0
    מכבי קרית גת 0 0 0 0 0 1172808 0





    טבלה 6 : סה"כ הכנסות ממנויים וכרטיסים במחירי 1/1/2004.
    1996/97 1997/98 1998/99 1999/00 2000/01 2001/02 2002/03
    מכבי חיפה 4302013 4440989 5775149 8866373 10109275 6071052 5212338
    מכבי ת"א 4716292 4002180 5465171 5499199 8348963 7677293 9705636
    הפועל ת"א 2099850 6023822 5527271 7315593 6537601 6036606 6727142
    בית"ר י-ם 5634087 6328004 5231607 5173345 6747290 4207641 3941647
    הפועל פ"ת 1601728 1370711 1679252 1833494 2112571 1887017 1520623
    מכבי פ"ת 874005.2 809152.1 685709.6 925774.7 1060435 990237.3 857560.7
    מ.ס.אשדוד 0 1314281 1093403 1827461 1822056 1158369 1714862
    עירוני ראשל"צ 778278.1 828077.3 773966.3 1234788 1630282 1530561 846057.7
    הפועל חיפה 2877565 2789898 4083169 5336563 3868213 3186342 0
    בני יהודה ת"א 1247270 663479.3 684938.1 1320237 1673967 0 1154068
    הפועל באר שבע 3465171 3141308 0 0 0 1717985 2516938
    הפועל כפ"ס 1026711 982285.3 805410.7 1574788 0 0 1068212
    מכבי נתניה 0 0 0 3371161 3747406 2135803 2234222
    הפועל ירושלים 1297695 1603327 989396.3 1027799 0 0 0
    הפועל בית שאן 785057.1 681730 683626.6 0 0 0 0
    מכבי יפו 0 0 585896.6 0 0 0 0
    מכבי הרצליה 933829.8 864753 760616.2 1204122 0 0 0
    צפרירים חולון 302304.3 0 402647.5 0 1173665 0 0
    הפועל טייבה 1612677 0 0 0 0 0 0
    הפועל אשקלון 0 2006957 0 0 0 0 0
    מכבי קרית גת 0 0 0 0 0 1278099 0
    סה"כ 33554533 37850954 35227229 46510699 48831726 37877003 37499305
    שינוי 0.128043 -0.06932 0.320305 0.049903 -0.22434 -0.00997
    משחקי בית 240 240 240 273 234 234 234
    ממוצע הכנסה למשחק 139810.6 157712.3 146780.1 170368.9 208682.6 161867.5 160253.4
    שינוי בהכנסה ממוצעת 0.128043 -0.06932 0.160708 0.224887 -0.22434 -0.00997
    צמיחת תוצר מקומי גולמי 2.99% 3.26% 2.65% 7.53% -0.90% -0.79%









    טבלה 7 : אחוז מכירת מנויים מסך מכירות במחירי1/1/2004.

    1996/97 1997/98 1998/99 1999/00 2000/01 2001/02 2002/03
    מכבי חיפה 57.96% 42.81% 52.41% 46.52% 47.17% 65.34% 43.49%
    מכבי ת"א 51.26% 33.69% 27.25% 36.63% 39.82% 67.16% 42.45%
    הפועל ת"א 32.46% 27.19% 34.66% 30.24% 46.19% 45.79% 39.71%
    בית"ר י-ם 26.54% 16.42% 37.95% 5.79% 39.82% 13.88% 28.33%
    הפועל פ"ת 27.63% 48.30% 52.22% 32.94% 43.12% 55.45% 41.95%
    מכבי פ"ת 37.21% 28.84% 25.55% 14.16% 15.57% 16.34% 16.33%
    מ.ס.אשדוד 33.70% 27.39% 32.86% 27.19% 38.48% 33.88%
    עירוני ראשל"צ 24.07% 12.82% 14.62% 6.68% 9.28% 37.54% 18.44%
    הפועל חיפה 64.80% 50.92% 43.02% 73.76% 49.35% 52.82%
    בני יהודה ת"א 4.38% 6.65% 6.52% 3.85% 11.67% 22.55%
    הפועל באר שבע 64.06% 60.05% 9.98% 41.92%
    הפועל כפ"ס 20.52% 17.59% 25.49% 14.01% 15.19%
    מכבי נתניה 16.57% 29.35% 37.30% 25.54%
    הפועל ירושלים 12.77% 17.32% 31.94% 11.60%
    הפועל בית שאן 26.67% 22.92% 20.40%
    מכבי יפו 4.42%
    מכבי הרצליה 40.86% 30.15% 14.54% 13.38%
    צפרירים חולון 0.00% 0.00% 0.00%
    הפועל טייבה 6.29%
    הפועל אשקלון 36.60%
    מכבי קרית גת 8.24%


    כפי שאנו רואים השינוי בשם הליגה בשנת 1999 מ"ליגה לאומית" ל"ליגת העל", לא הביא לשינוי דרמתי בכמות הקהל. אבל לא יהיה זה נכון להשוות באופן אבסולוטי, בין הקבוצות לגבי נתון של ממוצע קהל במגרשים, משום שלמשל ל"בית"ר" י-ם יש מגרש המכיל 22000 מקומות ישיבה, ואילו ל"הפועל" פ"ת יש מגרש המכיל רק 8000 מקומות ישיבה. מה שאנחנו כן יכולים לבדוק, ולאחר מכן להשוות זה עד כמה הקבוצות ממלאות את היציעים יחסית לתכולה המקסימלית של אותו אצטדיון.




    טבלה 8 : האצטדיונים ותכולתם
    שם האצטדיון תכולה מקסימלית שנת בניה קבוצה ביתית
    קריית אליעזר 18500 1958 מכבי והפועל חיפה
    בלומפילד 20000 1962 מכבי והפועל ת"א
    אצטדיון טדי 22000 1991 בית"ר והפועל י-ם
    עירוני פתח-תקווה 8000 1965 מכבי והפועל פ"ת
    אצטדיון ה-י"א 8000 1966 מ.ס. אשדוד
    הברפלד 6000 1995 עירוני ראשל"צ
    שכונת התקווה 9000 1950 בני יהודה ת"א
    וסרמיל 12500 1959 הפועל באר שבע
    עירוני כפר-סבא 6000 1986 הפועל כפר סבא
    הקופסא 6500 1940 מכבי נתניה
    עירוני חולון 4000 1972 צפרירים חולון
    • (הנתונים מתוך פורטל הספורט –www.one.co.il )

















    טבלה 9 : ממוצע התפוסה מסך יכולת התכולה המגרשים (באחוזים).

    1996/97 1997/98 1998/99 1999/00 2000/01 2001/02 2002/03
    מכבי חיפה 26.3181982 33.29874 42.91027 52.46559 61.04865 47.59604 45.17477
    מכבי ת"א 35.6646667 35.17267 44.71867 46.29633 53.92267 56.29067 57.23133
    הפועל ת"א 18.588 45.407 42.04733 56.239 52.655 47.63533 51.78467
    בית"ר י-ם 35.0515152 34.54788 34.33727 33.08667 42.25424 31.80242 29.93848
    הפועל פ"ת 31.5933333 31.8725 44.17417 38.76917 62.31 61.3275 52.3825
    מכבי פ"ת 13.6833333 13.165 12.92333 16.64917 19.87083 13.44917 17.25667
    מ.ס.אשדוד 30.6225 27.815 38.71083 46.97583 36.70667 31.31667
    עירוני ראשל"צ 27.4311111 23.25444 24.18778 45.11222 46.49444 71.43778 32.94556
    הפועל חיפה 18.8003604 25.50883 35.92216 32.84577 28.54234 22.4155
    בני יהודה ת"א 20.3511111 14.78667 17.05926 24.32667 26.26667 30.59259
    הפועל באר שבע 44.8853333 57.21387 29.69547 35.0736
    הפועל כפ"ס 37.3544444 33.82444 34.13222 46.84778 32.23222
    מכבי נתניה 69.34564 70.06974 49.25641 62.33538
    הפועל ירושלים 7.93151515 13.71364 8.689394 8.101515
    צפרירים חולון 16.7833333 23.89 28.77368
    מקסימום 44.8853333 57.21387 44.71867 69.34564 70.06974 71.43778 62.33538
    ממוצע 25.7258658 30.18371 30.21591 39.13818 44.93201 42.51027 39.85537

    החישוב נעשה בצורה הבאה: לקחנו את מספר הצופים הממוצע לעונת משחקים מסויימת (טבלה 3) , וחילקנו בתכולה מקסימלית של המגרש הביתי של אותה הקבוצה.
    בעונת המשחקים 1996/97 הייתה זו "הפועל" ב"ש שהצטיינה בנתון זה, כאשר מלאה בממוצע 44.8% כל משחק מהתכולה של אצטדיון "וסרמיל". זהו נתון מאוד נמוך. אפשר להסתכל על זה בצורה אחרת: יותר ממחצית הטריבונות היו ריקות בממוצע במהלך המשחקים. מכך נראה כי הקבוצות אינן ממצות ביותר מ-50% את הפוטנציאל הטמון במכירת כרטיסים ומנויים. זהו הפסד עצום. הרי שאם נתייחס למקומות ישיבה במתקנים אה כאל מלאי קיים זה אומר שלא מנצלים מלאי קיים וזה בהחלט בזבוז.
    נערוך תרגיל פשוט.
    ניקח מחיר כרטיס ממוצע, 50 ¤, ונכפלו ב- (תכולה מקסימלית למגרש) * (α-1) כאשר α מייצגת את אחוז ממוצע של תפוסת היציעים מסך תכולת האצטדיון כפי שמופיע בטבלה 9 נקבל הפסד אלטרנטיבי מאי מכירת כרטיסים כפי שמופיע בטבלה 10.

    טבלה 10 : הפסד אלטרנטיבי מאי מכירת כרטיסים

    1996/97 1997/98 1998/99 1999/00 2000/01 2001/02 2002/03
    מכבי חיפה 10223350 9254800 7921200 8574020 6845700 7998155 8367700
    מכבי ת"א 9650300 9724100 8292200 10472215 8754693 7212040 7056830
    הפועל ת"א 12211800 8188950 8692900 8533395 8995550 8640170 7955530
    בית"ר י-ם 10716500 10799600 10834350 14352910 12068863 12377860 12716165
    הפועל פ"ת 4104400 4087650 3349550 4776005 2864440 2552385 3142755
    מכבי פ"ת 5179000 5210100 5224600 6501365 6089817 5712355 5461060
    מ.ס.אשדוד 4162650 4331100 4780555 4029837 4177360 4533100
    עירוני ראשל"צ 3265600 3453550 3411550 3210935 3049817 1413830 3319195
    הפועל חיפה 11266450 10335650 8890800 12112945 12558683 11841335 15262500
    בני יהודה ת"א 5376300 5751900 5598500 6640335 6304200 7425000 5153500
    הפועל באר שבע 5167000 4011200 7250155 6695535
    הפועל כפ"ס 2819050 2977900 2964050 3109405 5700000 4950000 3354505
    מכבי נתניה 1942720 1848193 2721125 2019765
    הפועל ירושלים 15191300 14237250 15066250 19712225 20900000

    יש כאלה שיטענו שלרוב הקבוצות כמו "הפועל" פתח-תקווה, "מכבי" פתח-תקווה, מ.ס. אשדוד, עירוני ראשל"צ, "בני יהודה ת"א", "הפועל" כפ"ס ו"מכבי" נתניה, אין כמות אוהדים שתוכל למלא אצטדיונים. אבל אם נסתכל היטב בנתונים נוכל לראות שהקהל מגיע למגרשים כאשר הקבוצה מצליחה. כך למשל "הפועל" פתח-תקווה היא קבוצה עם גרעין שממלא לאורך השנים 40%-30% מהאצטדיון העירוני בפתח-תקווה, אבל בשנים בהם הייתה הצלחה ספורטיבית (בין השנים 2000-2002), היו אחוזים גבוהים של נוכחות הקהל. דוגמא נוספת היא "עירוני" ראשל"צ. זאת "התברכה" במספר מועט של אוהדים ואז לפתע פתאום בעונה 2001/02 מכירות המנויים "קפצו" מ-471,שנה קודם, ל-2552, וכל זאת אך ורק בעקבות פתיחה מצוינת של אותה עונה, ובשל העובדה שאת הקבוצה הדריך מאמן בעל שם גדול בכדורגל הישראלי , גיורא שפיגל. כדורגל מרהיב בתחילת אותה עונה הביא להכנסות של כחצי מליון ¤, מה שהיווה שיא מבחינת הקבוצה.
    דוגמאות אלו מוכיחות כי הצלחה ספורטיבית מביאה קהל למגרשים. אפילו בקבוצות שכביכול אין להן קהל רב. מי שמצטיינת לאורך שנים באוהדים שממלאים את האצטדיון הביתי, זוהי מכבי נתניה שמגרשה מכיל 6500 מקומות ישיבה. מאז עונת עלייתה ל"ליגת העל" בשנים 1999/2000 הקבוצה הביאה בממוצע ב-4 העונות הבאות כ-62% מתכולת האוהדים המקסימלית של המגרש שזה בערך 4078 צופים למשחק כאשר השיא היה בעונת 2000/01 עם 70.06% בממוצע למשחק, והקבוצה סיימה רק במקום השביעי.
    ובכך, כפי שאנחנו רואים הקבוצות לא ממצות לגמרי את פוטנציאל ההכנסות ביום המשחק הביתי (ממכירת מנויים וכרטיסים), ויש לכך כמה הסברים. בראש ובראשונה הרמה הירודה של הליגה.אבל מכיוון שאנחנו לא מומחים בעניין המקצועי של הכדורגל כמשחק, ולא נוכל להצביע מהי השיטה העדיפה נתייחס ממש בקצרה לצד המקצועי בארץ ובאירופה.
    לא סוד שמגיעים הרבה זרים לארץ, אבל לרוב הזרים המגיעים אלינו הם צעירים שעדיין לא הוכיחו את עצמם או שחקנים ותיקים, שימי הזוהר שלהם כבר מזמן מאחוריהם. כך קורה ששחקנים זרים לא מצליחים להעלות את הרמה של ליגת העל. שחקנים זרים כמו ג'ובני רוסו, יעקובו איגביני או אלכסנדר אוברוב הם שחקנים מאוד אטרקטיביים שמעלים את הרמה של הליגה וגם מביאים קהל למגרשים, אך לצערנו אין רבים כמותם בליגה שלנו.
    ניקח דוגמא מהליגה האנגלית. בליגה האנגלית יש חוק האומר שעל שחקן זר לשחק לפחות 75% בשנתיים האחרונות במשחקי הנבחרת הלאומית של ארצו לפני שמגיע לשחק בליגה האנגלית. רק זה יאפשר לשחקן הזר לקבל רשיון עבודה, ולשחק בליגה הנחשבת לאחת מהטובות והאטרקטיביות בעולם. תנאי זה מבטיח ששחקן זר שיגיע יהיה בהכרח שחקן נבחרת לאומית וברמה הכי גבוהה של ארצו, וככה בליגה האנגלית משחקים שחקנים איכותיים מאוד.
    הליגה הישראלית אינה יכולה להתחרות בליגה האנגלית בשוק השחקנים הזרים. אז אולי שחקן ישראלי יביא את הישועה, וימשוך את הקהל למגרשים?
    האמת היא שגם בתחום הזה אנחנו לא כל כך מצטיינים. העובדה היבשה היא שהעונה רק ארבעה שחקנים ישראלים משחקים באירופה. שלושה מהם – דודו אוואט, עומרי אפק ויוסי בניון בסנטנדר הספרדית, ואייל ברקוביץ' בפורסמוט האנגלית. חוסר היכולת של הכדורגל הישראלי להצמיח שחקנים טובים בהחלט פוגע ברצון קהל להגיע למגרשים. אם ניקח לדוגמא את צרפת עם בתי הספר לכדורגל בכל רחבי צרפת, אז הנה לנו מודל לחיקוי.
    בתי הספר לכדורגל כפי שהם היום נוסדו בצרפת בסוף שנות השמונים בשיא של תקופת השפל של הכדורגל הצרפתי. אלה היו השנים בהם צרפת לא העפילה לאירו 88' ולמונדיאלים 90' ו-94', ולא עברה את שלב הבתים באירו 92'. בדיוק אז החלו להשקיע בנוער הצרפתי, והנה לכם פירות שהכדורגל הצרפתי מניב. שחקנים רבים מבתי ספר אלה מככבים בכל רחבי הליגה הצרפתית ובכל רחבי אירופה לשם הם נמכרו תמורת סכומי עתק (עוד דרך לגייס כסף). מה גם שהנבחרת הצרפתית נחשבת לאחת הטובות בעולם.
    אבל אם לרגע נתעלם מהצד המקצועי, ונביט בגורמים אובייקטיביים אחרים נוכל להצביע על הדבר הבא: רוב האצטדיונים שלנו הם מתקנים שניבנו לפני ארבעים וחמישים שנה, ועברו מיני שיפוצים, שעדיין לא תואמים את הסטנדרטים האירופאים. האצטדיון החדיש ביותר הוא של עירוני ראשל"צ, וזה בנוי רק ל-6000 צופים. באנגליה יום שבת במגרשי הכדורגל זהו אירוע משפחתי, שבו נוכחים האב, האם והילדים. כל זאת נובע בראש ובראשונה בגלל שהמתקן האנגלי מאפשר ליהנות ממגוון של שירותים כגון ; מקום ישיבה מסודר ומסומן שמבטיח לך שמקומך שמור ולא ייתפס, סדרן שתמיד יוביל אותך למקומך, אפילו דברים הכי פשוטים והכרחיים- שירותי נשים ברמה הולמת.
    אבל המצב באנגליה לא תמיד היה כזה טוב. בין שנות השבעים ועד סוף שנות השמונים המצב הדרדר עקב תופעות ונדליזם ו"חוליגניזם", שינויים סוציאלים ודמוגרפים וחוסר יכולת של קבוצות לשמור עצמם בתוך תשתית פיסית קבועה גרמו למשבר. רק לאחר אסונות "הייסל", "ברדפורד", "הילסבורו" (אצטדיונים בהם נהרגו עשרות אוהדים אנגליים) נוצרו השינויים. הם נוצרו לרוב עקב שינויים בשידורי הטלויזיה, בשינוי המבני של האצטדיונים, והפחתה בתופעת חוליגניזם תוך הפעלת יד נוקשה של הממשל בעניין.

    מה קורה אצלנו ?
    לרוב אין שירותי נשים במגרשים, הסדרנים לא מכוונים למקומות הישיבה, משום שאין ברוב המגרשים מקומות ישיבה מסומנים. מה גם שהשם "מקום ישיבה" אינו תואם את המציאות שכן רוב המשחק הוא בעמידה. אם נחבר את כל אלו יחד נוכל להבין מדוע הקבוצות מאבדות פלח שוק שלם של נשים ומשפחות שיכולות לבוא ולהנות מהמשחק.
    לכן יש צורך לבצע מתיחת פנים ושיפוצים רציניים במתקנים הקיימים, וגם לתת כוח גדול יותר לסדרנים. אם כל אלו ייקרו אז מי שייהנה מכך הם בראש ובראשונה הקבוצות עצמן. משום שיש עוד מקומות ישיבה רבים להכניס אוהדים, והשוק הזה עדיין רחוק מלמצות את עצמו.
    באשר לבניית מגרשים חדשים, יש צורך לחכות עם זה עד ש"תרבות הכדורגל תיספג" אצל ההמונים, משום שכרגע עניין הקהל במגרשים לא מיצה את עצמו. ניקח לדוגמא את קבוצת ארסנל האנגלית. מגרשה של ארסנל מכיל 39000 מקומות ישיבה ורק כאשר קברניטי הקבוצה הבינו שעניין הקהל ממצה את עצמו, וישנה דרישה גוברת ליותר מקומות הוחלט להשקיע עוד 200 מליון ליש"ט על מנת לבנות אצטדיון חדש על תכולה הרבה יותר גדולה. בארץ רק עיר אחת מתכננת לבנות אצטדיון חדש, והפרוייקט כבר באופק. העיר הזו היא חיפה. המתקן יהיה על פי התקן האירופאי של אופ"א. ניתן יהיה לקיים בו משחקים עד לרמה של חצי גמר גביע אירופה. בנוסף יהיו 25 סוויטות באצטדיון שהשכרתן לעונה תעלה 100,000$. יהיו בו אולם קבלת פנים, יציע עיתונות ויציע אחמי"ם, שני חדרי שופטים ושני חדרי מועדונים (מכבי והפועל). כמו-כן יהיו במגרש זה שני לוחות זמנים,מזנונים ומסעדות. ליד האצטדיון יוקם מלון לשחקני הקבוצות שישחקו במגרש, ויהיו בו חדרי כושר ובריכות. ייבנה מגרש חניה עם אלפי מקומות חניה. עלות האצטדיון תגיע ל-65,000,000$ . הכסף יגויס ממכירת אצטדיון קריית-אליעזר (כ-37,000,000$), מרשויות הספורט והטוטו, וגורמים נוספים.נוכל רק לקוות שמגרש זה יהיה מלא בכל משחק, אחרת ההשקעה איננה כדאית !
    להלן טבלאות המציגות את מצב הגעת הקהל לאצטדיונים ברחבי אירופה:






    טבלה 11: הליגה האנגלית:

    # Average Min. Max. Total Stadium % Full
    1 Man Utd
    67640 67346 67758 1285175 67900 99 %
    2 Newcastle
    51966 50104 52165 987358 52193 99 %
    3 Man City
    46834 44307 47304 889854 47200 99 %
    4 Liverpool
    42677 34663 44374 810867 45362 95 %
    5 Chelsea
    41218 40191 41932 783151 42000 98 %
    6 Everton
    38837 35775 40228 737912 40200 96 %
    7 Arsenal
    38078 37677 38419 723498 39000 97 %
    8 Leeds
    36666 30544 40153 696657 40204 91 %
    9 Aston Villa
    36621 28625 42573 695811 42600 85 %
    10 Tottenham
    34876 30016 36137 662645 36240 96 %
    11 Southampton
    31716 30513 32151 602621 32000 99 %
    12 Leicester
    30983 26674 32148 588678 32000 96 %
    13 Middlesbroug
    30747 26721 37768 584196 35049 87 %
    14 Birmingham
    29055 27225 29558 552063 30016 96 %
    15 Wolves
    28872 27327 29396 548568 29300 98 %
    16 Bolton
    26794 23098 28353 509104 27800 96 %
    17 Charlton
    26292 25206 26768 499565 26700 98 %
    18 Blackburn
    24376 19939 30074 463146 31367 77 %
    19 Portsmouth
    20108 20024 20140 382054 21000 95 %
    20 Fulham
    16342 13981 18306 310504 19250 84 %





    טבלה 12 : הליגה ההולנדית:


    Average Min. Max. Total Stadium % Full
    1 Feyenoord
    40035 32000 44000 680596 51112 78 %
    2 Ajax
    35697 30142 45755 606852 51133 69 %
    3 PSV
    31435 30000 33000 534400 36500 87 %
    4 Vitesse
    24952 23500 28000 424200 29000 86 %
    5 Roda JC
    14341 12000 17500 243800 21500 66 %
    6 Heerenveen
    14288 14011 14500 242911 14025 101 %
    7 Willem II
    13652 12730 14700 232084 14700 92 %
    8 FC Utrecht
    13247 12500 13500 225200 14000 94 %
    9 FC Twente
    13208 12800 13500 224550 0 0 %
    10 NAC
    13204 10344 15900 211265 16400 80 %
    11 FC Groningen
    12203 10800 13000 207460 11224 108 %
    12 Graafschap
    10867 10250 11000 184740 11000 98 %
    13 NEC
    10341 9000 12500 175800 13500 76 %
    14 Sparta
    7635 6106 10570 129799 11000 69 %
    15 AZ
    7088 6057 7997 120499 8390 84 %
    16 Fortuna
    6511 3000 12500 110700 13000 50 %
    17 RKC
    6182 5000 7500 105100 6600 93 %
    18 FC Den Bosch
    5183 4200 6184 88114 4500 115 %












    טבלה 13 : הליגה הגרמנית

    Average Min. Max. Total Stadium % Full
    1 Dortmund
    79617 72000 83000 1353500 83000 95 %
    2 Schalke 04
    61114 59775 61266 1038947 61266 99 %
    3 Bayern M?nchen
    54250 30000 63000 868000 69000 78 %
    4 Hamburger SV
    47783 37667 55500 764535 55000 86 %
    5 VfB Stuttgart
    43122 32000 54088 733088 54088 79 %
    6 1. FC Kצln
    40141 33000 51000 682397 50200 79 %
    7 Hertha Berlin
    38891 20000 60800 622265 60800 63 %
    8 Kaiserslautern
    38104 32361 47315 609667 41582 91 %
    9 Werder Bremen
    37372 30100 43000 635334 35800 104 %
    10 Mצnchengladbach
    32137 28400 34500 514200 34500 93 %
    11 1860 M?nchen
    28252 15100 69000 480300 69000 40 %
    12 VfL Bochum
    26754 20120 32645 428074 32645 81 %
    13 Frankfurt
    26389 15000 37280 448618 33000 79 %
    14 SC Freiburg
    24426 22500 25000 415250 25000 97 %
    15 Hannover 96
    23541 19754 27537 400197 27200 86 %
    16 VfL Wolfsburg
    22611 13821 30000 361783 30000 75 %
    17 Leverkusen
    22500 22500 22500 360000 22500 100 %
    18 Hansa Rostock
    21768 14000 29000 348300 30000 72 %







    טבלה 14 :הליגה האיטלקית

    # Average Min. Max. Total Stadium % Full
    1 Milan
    62692 45000 80000 1065769 85700 73 %
    2 Internazionale
    55954 35000 75831 951231 85700 65 %
    3 Roma
    48744 3000 80000 828656 82307 59 %
    4 Lazio
    46000 40000 60000 782000 82307 55 %
    5 Juventus
    34873 20000 53883 592848 71012 49 %
    6 Sampdoria
    27659 12500 38000 470206 41917 65 %
    7 Bologna
    24882 18000 36000 423000 39561 63 %
    8 Reggina
    21235 2000 30000 361000 27763 76 %
    9 Parma
    19587 10000 30000 332980 28783 68 %
    10 Chievo
    16868 9964 45000 286771 44758 37 %
    11 Udinese
    16529 12000 25000 281000 41705 39 %
    12 Lecce
    16141 9452 31427 274401 41000 39 %
    13 Brescia
    15588 9000 25000 265000 27547 56 %
    14 Modena
    15352 13500 20000 261000 14829 103 %
    15 Perugia
    12411 7000 22000 211000 26524 46 %
    16 Ancona
    12231 4001 24001 207916 26001 49 %
    17 Siena
    11476 8000 18500 195100 9500 120 %
    18 Empoli
    8511 4000 19500 144700 14000 60 %


    (נתוני המקור מתוך :www.soccerstats.com )

    טבלאות אלה מציגות את ממוצע הקהל בעונת המשחקים האחרונה יחד עם נתוני המינימום והמקסימום אוהדים במשחק.
    תכולה של האיצטדיון ועמודה אחרונה מציגות לנו את אחוז תפוסת היציעים מסך הכל מקומות במגרש.
    הטבלאות הללו מראות לנו שאנו עדיין מאוד רחוקים מאירופה, ושהליכה אחרי קבוצה רק בנצחונות לא כל כך עובדת באירופה. למשל, בליגה האנגלית אחוז תפוסת המגרש הכי נמוך הוא 77% אצל בלקבורן רוברס. זאת אומרת שהאוהדים האנגלים הולכים אחרי הקבוצה בנצחונות וגם בהפסדים. כך למשל "לידס יונייטד" שירדה ליגה הביאה בממוצע 91% מתכולת האצטדיון כל משחק בית, וכך גם "לסטר" ו"וולבס" שירדו ליגה עם 30983 ו28872 צופים בממוצע במשחק מה שמהווה כ-96% ו-98% תפוסה בהתאמה. אנחנו לא יכולים להשוות את ישראל לאנגליה מבחינת מספר אבסולוטי של אנשים במגרש משום שהתכולה המקסימלית במגרשים שם הרבה יותר גבוהה. מ-19250 מקומות בפולהם ועד 67900 מקומות באצטדיון הביתי של "מנצ'סטר יונייטד" – "אולד טראפורד".
    כפי שכבר ציינו אי אפשר להשוות בין הגדלים האבסולוטיים של הצופים במגרשים משום שבכל מדינה תנאים התחלתיים שונים כגון גודל האצטדיון מספר התושבים במדינה וכדומה. אבל את תפוסת האצטדיון הממוצעת יחסית לתכולתו אפשר לבדוק ולהשוות בהחלט. כך למשל בספרד, קבוצת אמצע טבלה "אספניול", שמביאה את כמות הצופים המינימלית מבחינת אחוזי תפוסה, הביאה 38% מתכולת האצטדיון. לצורך השוואה ,אצלנו, האלופה בעונת המשחקים 1998/99 הפועל חיפה מילאה בממוצע 36% מיציעי קריית אליעזר.



    יש כאן תחרות ?
    עוד עניין מאוד חשוב שפוגע בהכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים הוא "משחקי סוף העונה". זאת אומרת משחקים המתקיימים בסוף עונת המשחקים ומבחינה תחרותית לא קובעים כלום, או שמא משחקים של קבוצה ביתית שלא יכולה להשיג כרטיס לאירופה או לא מועמדת לירידה, והשחקנים יותר חושבים על החופש מאשר על מהלך שיכריע את שער היריב (אס"ע- אווירת סוף עונה). לכן קהל כבר לא מגיע למשחקים אלה.
    כאן נכנס מימד חשוב : רמת התחרותיות של הליגה. ככל שליגה יותר תחרותית כך היא מעניינת יותר ומושכת קהל לא רק בתחילת העונה, אלא גם בסופה. כך למשל "מכבי" חיפה שבעונת האליפות הראשונה שלה (מאז 1993/94) ב-2000/01, הביאה למגרשים בממוצע 11254 אוהדים. זה בממוצע יותר ב-1588 אוהדים למשחק מאשר שנה קודם , כאשר המועדון זכה רק במקום השני, וגורל האליפות הוכרע שלושה-ארבעה מחזורים לפני הסיום. מה שאומר שלפחות שני משחקי הבית האחרונים נערכו ללא ערך ספורטיבי. כך שאנו יכולים להסיק שישנו קשר ישיר בין הישגים ספורטיביים לצד הכלכלי. אם כן, בהיבט מיקרו, הכנסות הקבוצה תלויות בהצלחה ספורטיבית.
    לטענתם של סטפן דובסון וג'ון גודארד בספרם "The Economics of Football" ישנו גם היבט יותר רחב. היבט מאקרו שאומר שהכנסות הקבוצה תלויות במידה רבה באיזון הספורטיבי של התחרות , בעניין שהתחרות יוצרת, בין אם זה בתוצאה של משחק אחד ובין אם זה גורל של כל עונת המשחקים.ניקח לדוגמא מפעל שנקרא גביע הטוטו שסוחב לגמר רק 3000 צופים. זהו מפעל נטול מסורת, לא מעניין ולא חשוב מבחינה ספורטיבית. לעומת זאת לגמר גביע המדינה האחרון הגיעו 38,000 אוהדים. המסקנה היא שככל שיש יותר ערך לתחרותיות כך הכנסות הקבוצה מקהל עולים משום שיותר ויותר אנשים רוצים להיות חלק מההצגה (ועוד לא הזכרנו את זכויות השידור).
    ובהמשך ישיר לעניין התחרותיות נביט לעבר הליגה שלנו. מאז 1990 היו בליגה הלאומית/על רק חמש אלופות שונות.
    מכבי חיפה (90-91,93-94,00-01,01-02,03-04), מכבי תל-אביב (91-92,94-95,95-96,02-03), בית"ר ירושלים (92-93,96-97,97-98), הפועל תל-אביב (99-00), הפועל חיפה (98-99).
    כפי שאנחנו רואים, ב-14 שנים היו 12 פעמים 3 קבוצות אלופות. זה מאוד פוגע בתחרותיות וכמובן שהקהל מצביע ברגליים ולא מגיע למשחקים שהם נעדרי ערך ספורטיבי שהתוצאה שלהם ידועה מראש.
    לעומת זאת, אם ניקח מדינה כמו צרפת,שם בשנות ה-90' היו 8 אלופות שונות: מארסיי, אוקזר, בורדו, לאנס, מונאקו, נאנט, פ.ס.ז' וליון. עובדה זו מביאה לתחרותיות רבה שהיא בעצם העומדת במרכז העניין הספורטיבי. וכמובן שתחרותיות מביאה לאטרקטיביות, לעניין רב, לרייטינג גבוה וכפועל יוצא מזה חוזים שמנים מערוץ הטלויזיה 'Channel+'. ומה עם הקהל בצרפת? כפי שניתן לראות בטבלה 16 המציגה את נתונים של הליגה הצרפתית, אודות כמות קהל במגרשים,הקהל מגיע ואחוזי תפוסת האיצטדיונים גבוהים למדי.זוהי הליגה הכי שיויונית באירופה המייצרת המון כשרונות צעירים כתוצאה מהשקעה נבונה בבתי-ספר לכדורגל, עליהם כבר דיברנו. צעירים אלה מושכים קהל למגרשים ולאחר מכן נמכרים תמורת סכומי עתק לליגות עשירות יותר דוגמת הליגה האנגלית, הספרדית והאיטלקית. נתון בולט המציג חוסר שיויוניות בליגת העל הישראלית הוא העובדה שחמש הקבוצות שצויינו לעיל מעל לכל הליגה. בשנים האחרונות הפועל חיפה ירדה מנכסיה כאשר רובי שפירא ז"ל, הבעלים של הקבוצה נכנס לחובות כספיים ושם קץ לחייו. כתוצאה מזה המועדון נכנס להליכי פירוק וירד לליגה הלאומית (ליגה שנייה בחשיבותה), וגם בית"ר י-ם כבר מס' שנים אינה בצמרת של הכדורגל הישראלי.
    בטבלה 17 אנו מציגים לפניכם את אחוז ההכנסות של קבוצות "גדולות" ממכירת כרטיסים ומנויים מסך הכנסות בתחום זה של כל קבוצות ליגת העל. כפי שאנו רואים, בין השנים 96-99 אחוז ההכנסות של ה"גדולות" מסך ההכנסות של הליגה הלאומית (הראשונה דאז) עלה בהדרגה והגיע ל-74.04% מסך ההכנסות של הקבוצות ממכירת כרטיסים ומנויים. גם לאחר כל השינויים שעברה והפכה לליגת העל עדיין ה"גדולות" מרויחות יותר משאר הליגה יחד. הנתון הזה מתחזק עוד יותר לאור העובדה שבעונת המשחקים 2002/3, הפועל חיפה לא שיחקה בליגת העל ועדיין יתר ארבע ה"גדולות" הגיעו ל-68.23% מסך מכירות הכרטיסים והמנויים.




    טבלה 16-ליגה צרפתית
    # Average Min. Max. Total Stadium % Full
    1 Marseille
    51015 37126 60000 918283 60000 85 %
    2 PSG
    39422 30361 46000 749022 49575 79 %
    3 Lyon
    35961 30000 40000 647301 42000 85 %
    4 Lens
    34443 20000 41000 654426 41649 82 %
    5 Nantes
    30759 26456 35500 553678 38220 80 %
    6 Bordeaux
    22667 17651 34600 408009 34088 66 %
    7 Toulouse
    19063 10000 36125 362214 39500 48 %
    8 Rennes
    17461 10000 25000 314308 23625 73 %
    9 Metz
    17319 7000 26000 329066 26671 64 %
    10 Strasbourg
    16571 7000 28154 281723 41228 40 %
    11 Sochaux
    16240 12000 19791 308574 20000 81 %
    12 Montpellier
    15900 5000 100028 302115 30000 53 %
    13 Lille
    14717 12000 20400 279630 21000 70 %
    14 Guingamp
    14205 8000 18002 269913 18500 76 %
    15 Le Mans
    12948 9000 17000 233078 12300 105 %
    16 Auxerre
    12588 7000 20500 239181 21000 60 %
    17 Nice
    12491 9663 22000 224853 15761 79 %
    18 Monaco
    8684 1450 20000 165011 16000 54 %
    19 Bastia
    6242 4000 13000 112368 10080 61 %
    20 Ajaccio
    5542 2322 12785 99750 10661 53 %



    טבלה 17 אחוז הגדולות מסך ההכנסות בליגה
    קבוצות "גדולות" סה"כ הכנסות ממנויים וכרטיסים במחירי 1/1/2004
    96-97 97-98 98-99 99-00 00-01 2001-2002 2002-2003
    מכבי חיפה 4302013 4440989 5775149 8866373 10109275 6071052 5212338
    מכבי ת"א 4716292 4002180 5465171 5499199 8348963 7677293 9705636
    הפועל ת"א 2099850 6023822 5527271 7315593 6537601 6036606 6727142
    בית"ר י-ם 5634087 6328004 5231607 5173345 6747290 4207641 3941647
    הפועל חיפה 2877565 2789898 4083169 5336563 3868213 3186342 0
    אחוז הכנסות "הגדולות" מסך ההכנסות 58.50% 62.31% 74.04% 69.21% 72.93% 71.76% 68.23%

    לאחר שבדקנו את היבט הכנסת הקבוצות ממכירת מנויים וכרטיסים, נבדוק מהיכן יכולות קבוצות ישראליות יכולות בכל-זאת להרויח כסף.

    אל אל ישראל
    נראה מהם מקורות גיוס הכסף של הקבוצות הישראליות כאן אצלנו במדינת ישראל.
    ובכן, כבסיס כל קבוצה בליגת העל מקבלת (או אמורה לקבל) 600,000$ בשנה מזכיינית שידורי ליגת העל – חברת "צ'ארלטון". כמו-כן מיקומן הסופי של הקבוצות בליגה גם כן חשוב בחלוקה של התגמולים. אותה "צ'ארלטון" קבעה את 'תעריפי' המיקום המופיעים בטבלה שלהלן (טבלה 18):

    מיקום: מענק בדולרים:
    1 750,000
    2 650,000
    3 550,000
    4 450,000
    5 350,000
    6 250,000
    7 150,000
    8 0
    9 0
    10 0
    11 0
    12 0

    כמו-כן, הטוטו מעניק לכל קבוצה 1,200,000 ש"ח כמענק. ובנוסף ישנו מפעל גביע הטוטו – לא אטרקטיבי במיוחד אבל בכל זאת מכניס לקופות הקבוצות סכומים לא מבוטלים. כך למשל בשנים האחרונות קיבלה מחזיקת גביע הטוטו 1.1-1.3 מיליון ש"ח כמענק על הזכייה בגביע.
    ואם נסתכל על הכנסות הקבוצות מזכויות השידור, מיקום בליגה, הכנסות מטוטו והכנסות ממכירת מנויים וכרטיסים בעונת המשחקים 2002/3 מצטיירת בפנינו התמונה הבאה:




    מיקום קבוצה הכנסות בש"ח
    1 מכבי ת"א 17,880,636
    2 מכבי חיפה 13,237,338
    3 הפועל ת"א 14,002,142
    4 מכבי נתניה 8,659,222
    5 הפועל ב"ש 8,451,938
    6 מכבי פ"ת 6,382,561
    7 מ.ס אשדוד 6,683,862
    8 הפועל פ"ת 6,270,623
    9 בית"ר י-ם 8,141,647
    10 בני יהודה ת"א 5,354,068
    11 הפועל כפ"ס 5,368,212
    12 עירוני ראשל"צ 5,196,058


    כפי שכבר ציינו תקציב מינימום של קבוצה צריך לעמוד על 12 מיליון ש"ח ולכן 9 קבוצות חייבות לקחת הלוואות בעלים על-מנת להגיע לסכום זה או לחילופין לחפש ספונסר נדיב שלרוב אין בנמצא.
    וכעת נעבור לנושא השיטור במגרשים. בעונת 2002/3 סך הוצאות שיטור בליגות על ולאומית הגיע ל-11 מיליון ש"ח. כל השיטור ממומן על-ידי הקבוצות ולא על-ידי המדינה כפי שקורה למשל באנגליה. התפיסה באנגליה היא שכדורגל הוא בידור ציבורי ועל-כן אך טבעי שהמדינה תהיה אחראית לאבטחתו.
    לאחרונה, הבטיח השר לבטחון הפנים, צחי הנגבי, להעלות לדיון את נושא מימון השיטור על-ידי המדינה במשחקים בינלאומיים בלבד בטענה שאלה משחקים חשובים המעלים את המוראל הלאומי ובעיקר לאור העובדה ששאלת אירוח משחקים כאלה בישראל הפכה בשנים האחרונות לסוגיה מדינית. במשחקי הליגה וגביע המדינה, מוסיפות הקבוצות לשאת בהוצאות על שוטרים וסדרנים. כך למשל שעת העבודה של שוטר במגרשים עולה 60 ש"ח באמצע השבוע ובסוף השבוע, אז משוחקים רוב המשחקים, 80 ש"ח בשעה.
    כל שוטר מועסק במשך 4.5 שעות ולכן עלות של שוטר אחד מגיעה ל-360 ש"ח. במשחקים מסויימים מועסקים כ-300 שוטרים ובמקרים אלו מגיעה העלות אל מעבר ל-100,000 ש"ח.
    מנתונים אלו מצטיירת תמונה די עגומה, בטבלת ההכנסות שהוצגה קודם לכן ראינו שרק 3 קבוצות הגיעו לרף ה-12,000,000 ש"ח כל שאר הקבוצות תלויות בגיוס כספים מספונסרים, סיוע מעיריות והלוואות בעלים. כל זה מביא למצב של חובות הולכים ומצטברים. כמעט כל הקבוצות בארץ נמצאות בגרעון ולא מסיימות שנה עם תקציב מאוזן. להלן נביא דוגמא דווקא של קבוצה "גדולה" שנקלעה לקשיים כלכליים.
    אדום שוקע, סגול משקיע
    הפועל תל-אביב,אלופת עונת המשחקים 99-00, נמצאת בגרעון מצטבר של כ-70 מיליון ש"ח לכן הבעלים העיקרי של הקבוצה,סמי סגול, אדם ששוויו מוערך בכ-350 מיליון דולר, הבעלים של חברות כמו כתר, חרסה ומרחב, מתכנן לקצץ מתקציב הקבוצה כ-15% ולמנות מנכ"ל מטעמו.
    ניתן לומר, שלרוב מי שנכנס לעסק עושה זאת בעיקר מתוך אהבה למשחק. לכל כלל יש כמובן את היוצא מן הכלל. כך למשל יעקב שחר, הבעלים של מכבי חיפה, שמלבד אהבה רבה למשחק, נהנה מחשיפה ופרסום וזהו ללא ספק ערך מוסף משמעותי לאיש עסקים כמו שחר שהוא כעת הבעלים של סוכנויות הונדה/וולבו בישראל, "הפניקס הישראלי" ועוד.. החשיפה לה זוכה שחר עוזרת לו רבות בעסקים. אצל סגול לעומתו, הסיפור הוא שונה, שכן 80% מעסקיו הם בשוק הבינלאומי, כך שהחשיפה בישראל אינה מועילה לעסקיו, בעיקר לאור העובדה שפעילותו בקבוצה מרוכזת במימון ומאחרי הקלעים בניגוד גמור לשחר המעורב מאוד בניהול הקבוצות, כניסה שלו לחדר ההלבשה במחצית משחק אינה דבר נדיר והוא מרבה להתבטא בתקשורת בענייני הקבוצה.
    כאשר נודע לסגול על גרעון בגודל 70 מיליון ש"ח , החליט לערוך שינוי ארגוני והגביר את מעורבותו האסטרטגית בקבוצה. בהתחלה היו קיצוצים בשכר השחקנים והמאמן, הוחלט שהסגל יתבסס על שחקנים צעירים ממחלקת הנוער ושחקנים זרים זולים ממדינות אפריקה. השינוי הנוסף הוא בצד הניהולי, כאשר מונה מנכ"ל מטעמו של סגול, אליק רום, שעזב לאחר 4 חודשים לטובת תפקיד סמנכ"ל בבזק ובשל מעורבותם יתר על המידה לטעמו, של שלושת הבעלים הנוספים של הפועל ת"א: רפי עגיב, מוטי אורנשטיין ומשה תאומים הדומיננטיים. המנכ"ל הבא של הקבוצה יפעל עם תקציב מוגדר (כ-22 מיליון ש"ח כולל מחלקות הנוער והילדים) ללא אפשרות לחריגה. המטרה היא לבסס את התקציב על יחסי גומלין בין הכנסות והוצאות ללא התערבות פיננסית של הבעלים, כאשר יצירת תקציב מאוזן הוא תנאי להישארות סגול בקבוצה. כמו-כן, הוא מעוניין להרחיב את סמכויות הדירקטוריון הקיים, להגדיל את בסיס קבלת ההחלטות ולבנות מודל ניהולי כמו זה של המועדון הפאר ההולנדי "אייאקס" אמסטרדם . סגול ותאומים אף ביקרו באמסטרדם לאחרונה כדי ללמוד את המודל שמאמין בהתערבות אוהדים בעלי ניסיון עיסקי שגם יתמכו בקבוצה כלכלית וגם ישפיעו בהחלטות ניהוליות.
    הנה לנו דוגמא לניסיון ליצור ניהול שלא מוכר בארץ,אולם ניסיון זה יגרום לעונה פיננסית אחת לפחות, כינוי לעונה ללא שאיפות ספורטיביות וכיוצא בזה ללא השתתפות במפעלים אירופאיים, מה שיכול להכניס עוד כסף רב לקופת המועדון. ההנהלה מקווה שבטווח ארוך המצב הפיננסי של הקבוצה ישתפר ועימו יבואו הישגים ספורטיביים וקהל שימלא את איצטדיון "בלומפילד". בית"ר י-ם לדוגמא, נמצאת ב"עונה פיננסית" החל מעונת 2001/2, לאחר החלפת בעלים בה עזבו קובי בן גור וגד זאבי. עונה שהפכה לשלוש שנים של מאבקי תחתית.


    חלון לאירופה
    בדקנו הכנסות מכרטיסים ומנויים, ראינו מה אפשר להרויח בארץ. כעת נבדוק איך אפשר להיות מתוגמל מהשתתפות במפעלים אירופאיים.
    כמובן שעשויה להתעורר השאלה מדוע יש צורך כל-כך רב להסתכל על אירופה? מדוע אי אפשר להסתפק בליגה הקטנה והנחמדה שלנו? ובכן, התשובה היא כסף! המון כסף! (ובצידו כמובן, תהילה רבה)
    כל קבוצה שמכבדת את עצמה, רוצה ליטול חלק במה שנחשב למפעל היוקרתי באירופה ואולי אף בעולם כולו: ליגת האלופות.
    עד לפני שנה שיחקו במפעל 32 קבוצות שחילקו ביניהן 475 מיליון אירו. כל קבוצה שנכנםה לתחרות קיבלה מיד 1.62 מיליון אירו מבלי ששיחקה עדיין משחק אחד.
    בנוסף על כך, עבור כל משחק קיבלה כל קבוצה 325,000 אירו ללא תלות בתוצאת המשחק. עבור ניצחון אחד בשלב הבתים הראשון או השני (השנה בוטל שלב הבתים השני על-מנת להגדיל עד כמה שניתן את התחרותיות ולהקטין ככל האפשר את מספר משחקי "סוף העונה") כל קבוצה קיבלה 325,000 אירו נוספים. עבור תוצאת תיקו תסתפק כל קבוצה 'רק' ב-162,500. זאת אומרת, בחישוב פשוט אם בכל שלב בתים לכל קבוצה יש 6 משחקים, אפשר היה להרויח 1.95-3.9 מיליון אירו רק על-ידי משחק כדורגל מוצלח בשני הבתים המוקדמים. קבוצת ברצלונה הספרדית קיבלה 3.78 מיליון אירו,רק עבור תוצאת תיקו אחת שעשתה ו-11 נצחונות ב-12 משחקים.
    אחרי שלבי הבתים מגיעה שיטת הנוק-אאוט. המפסיד עף.
    קבוצה שהעפילה משלב הבתים השני לרבע הגמר קיבלה 2.6 מיליון אירו נוספים. על העפלה לחצי הגמר קיבלו המועדונים 3.25 מיליון אירו נוספים והקבוצות המאושרות שהעפילו לגמר קיבלו בונוס נאה של 3.9 מיליון אירו. המנצחת בגמר, קבוצת מילאן האיטלקית הוסיפה לקופתה עוד 6.5 מיליון אירו.
    והקבוצות הישראליות? רק מכבי חיפה הצליחה לעבור את מוקדמות ליגת האלופות ולהעפיל לשלב הבתים הראשון, בו השיגה שני נצחונות ותוצאת תיקו, חישוב פשוט מראה לנו שהקבוצה הרויחה רק ממשחק כדורגל מוצלח, 813,000 אירו, אם נוסיף לכך 1.62 מיליון עבור השתתפות במפעל ו-1.95 מיליון נוספים עבור שישה משחקים ובסה"כ 4,383,000 אירו. חודשיים בליגת האלופות הניבו לקבוצה סכום של מעל 22 מיליון ש"ח. מבט על טבלה 19, המראה שהקבוצה הכניסה ממשחקיה במסגרות המקומיות בכל העונה רק מעט מעל 13 מיליון שקל, מחדד עוד יותר את ההישג ומשמעותו הכלכלית לקבוצה.
    חוץ מזה, כל קבוצה מקבלת אחוז מסויים מחוזים עם חברה שמשדרת את המשחקים מתחרות זו לישראל. סכומים נוספים קיבלו התאחדויות ששלחו לליגה זו יותר מקבוצה אחת. כמו-כן, כל ההתאחדויות קיבלו בנוסף 195,000 אירו כדיבידנד מרווחי אופ"א (התאחדות הכדורגל האירופית) מליגת האלופות.
    קבוצות שלא עברו את שלב המוקדמות של ליגת האלופות קיבלו 52,000 אירו עבור כל שלב שעברו (ישנם 3 שלבי מוקדמות) ובנוסף קבוצה אלופה שלא הגיעה לליגת האלופות (ישראל בד"כ בקטגוריה זו) קיבלה 98,000 אירו, שזה כסף קטן רק בהשוואה לסכומים בליגת האלופות עצמה.
    כפי שניתן להבין, חשוב מאוד לקבוצה להגיע לליגת האלופות ולשם כך עליה לזכות במקום הראשון בליגה המקומית. השנה ישראל תשלח למוקדמות ליגת האלופות שתי קבוצות, את האלופה לשלב המוקדמות השלישי ואת סגניתה לשלב המוקדמות השני.
    השנה אישרה אופ"א לקבוצות ישראליות לארח בארץ את משחקי הבית של הקבוצות והנבחרות הלאומיות בתנאי שהמשחקים ייערכו באיצטדיון רמת-גן, מה שמבטיח לקבוצה ישראלית שתעפיל לליגת האלופות בנוסף למענקים השונים מאופ"א ורשתות הטלוויזיה גם תמיכת קהל שימלא איצטדיון של 45,000 צופים ובהכנסה משמעותית ממכירת כרטיסים, המובטחת מכך שבליגת האלופות משתלבות קבוצות אטרקטיביות המביאות קהל רב למשחקיהן (כגון מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד,מילאן ועוד..)
    אם ננסה להעריך הכנסה כזו, הרי שבהנחה שהאיצטדיון יגיע לתפוסה של 80% , כלומר 36,000 איש במחיר ממוצע של 70 ש"ח לכרטיס מביאה אותנו להכנסה של כ-2.5 מיליון שקל,וזאת מבלי לקחת בחשבון את האפשרות, שמשחקים אלה יגדילו את מעגל התעניינים במשחק ויפתחו קהל חדש בפני הכדורגל המקומי.





    תיק תשקושרת
    עונות פיננסיות, משחקי סוף העונה, זרים זולים ולא איכותיים ומקומיים לא מוכשרים. כל זה מביא לכך שמבחינה אטרקטיבית כדורגל בארץ לא יכול להתחרות עם שום ליגה אירופאית בינונית ומעלה. לראיה לכך,
    חוסר השתתפות של קבוצות ישראליות במפעל כמו ליגת האלופות המפגיש את הקבוצות הבכירות מהליגות הבכירות. אנחנו יכולים לספור על יד אחת את ההצלחות של קבוצות ישראליות באירופה. הפועל ת"א, במסע מופלא עד לרבע גמר גביע אופ"א, מכבי חיפה בליגת האלופות וזהו. פה ושם היו הברקות אך אין להן המשכיות. מבנה הליגה משתנה, בעלים של קבוצות עוזבים. כל זה גורם לחוסר איכות של הליגה. ובליגה לא איכותית נעדרת שחקנים מלהיבים,התוצאה היא שרשתות הטלויזיה אינן מוכנות לשלם סכומים גבוהים כדי לשדר אותה.
    כפי שציינו קודם לכן, "צא'רלטון" מחזיקה בזכויות שידור של ליגת העל, אותה חברה מחזיקה בזכויות השידור בארץ של אחת הליגות האטרקטיביות ביותר בעולם – הליגה האנגלית, בסכום שהפתיע גם את האנגלים עצמם, 8 מיליון דולר ל-3 שנים. לשם השוואה נאמר שביוון נרכשו הזכויות תמורת 2.5 מיליון דולר ובטורקיה שאוכלוסייתה מונה בערך פי 10 מבישראל, שולמו תמורת זכויות שידור הליגה האנגלית ב-3 השנים הבאות, 1 מיליון דולר. הדבר מעיד ללא ספק, שבישראל אוהבים ומעריכים כדורגל איכותי. צ'ארלטון מתכוונת להפעיל ערוץ שידורים בתשלום בשבתות שתוכנו יהיה שידורי ליגת העל הישראלית והפרימייר ליג האנגלית.
    גם הקבוצות עצמן מעוניינות בזכויות השידור של הליגה, כדי למכור אותן למרבה במחיר, עוד דרך היא למכור כל משחק לערוץ מסויים והכסף יגיע לקבוצה המארחת של אותו משחק. המצדדים בהצעה זו טוענים שמצב זה ידרבן את הקבוצות והשחקנים להציג כדורגל אטרקטיבי ולהגדיל את הביקוש לרכישת משחקיה של הקבוצה.
    עם זאת קבוצות קטנות לא ייפגעו וגם להן צפוי מקור הכנסה כאשר הקבוצות האטרקטיביות יותר יתארחו אצלן ורק כך, לטענת מצדדי ההצעה נזכה לחגיגה ספורטיבית ותחרות בריאה בכדורגל הישראלי.
    לא ננקוט עמדה אך נזכיר שרעיון PAY PER VIEW , שלם לפי צפייה, נכשל באיטליה, גרמניה, הולנד וסקוטלנד. אותם המצדדים בערוץ זה יכולים לראות את הכדורגל האיטלקי שעבר כבר את הפאזה של ערוץ בתשלום כזה שהיה אמור להכניס כסף רב לקבוצות אך הביא לקריסה קשה מאוד שגררה קבוצות רבות אל סף פשיטת רגל. לאציו היא דוגמא בולטת לכך, מועדון איטלקי זה, מבירת איטליה היה מועדון איתן שאף זכה באליפות איטליה לפני שלוש שנים. הבעלים של הקבוצה , איל מזון איטלקי, סרג'יו קרניוטי הפך בשנות ה-90 את המועדון לאחד מהבולטים באירופה. אולם השנה שעברה הייתה גרועה מבחינה פיננסית, עסקאות ענק וביניהן ה- PAY PER VIEW נכשלו ולאציו נקלעה לגרעון חסר תקדים של 500,000,000 אירו! (המעמידים בצל מסויים את גרעון ה-70 מיליון של הפועל ת"א)
    אז לפני שהולכים לערוץ שמשדר כדורגל בתשלום יש לעצור ולראות מה קרה בליגות הרבה יותר אטרקטיביות מהליגה שלנו.

    סיכום
    ובכן, כפי שאנו רואים, מצב הכדורגל בארץ הוא לא מזהיר. אבל בכל זאת למרות שסך ההכנסות מזכויות שידור, מכירת כרטיסים ומנויים ומטוטו הן בסך של 105,674,305 (מטבלה 6) שזה כ-0.02% מהתוצר הלאומי הגולמי של בשנת 2003, מרכז תחום זה עניין וכמו כל המשק, הכדורגל מושפע גם הוא מהמצב הכלכלי הכללי. אם נתייחס לכרטיסים ומנויים למשחקים כאל מוצר צריכה (וזה אכן כך), נוכל לראות שהמשבר הכלכלי לא פסח גם על תחום זה. בעונת 2001/2, כאשר הצמיחה של התמ"ג הישראלי הייתה שלילית ברמה של 0.9% הקהל ביקר בכמעט 3% פחות מבעונה הקודמת. בשנה שלאחר מכן הוסיף המשק הישראלי להתכווץ בשיעור של 0.75% והקהל המשיך במגמה והגיע עוד פחות למגרשים, ירידה של עוד 4.1% לעומת שנה קודמת. זאת כאשר בשנים קודמות הייתה כל הזמן צמיחה בתמ"ג ובכמות הקהל המגיע למגרשים (למעט עונת 98-99) . כל זה מתורגם מיידית להכנסות הקבוצות מקהל כפי שאנו רואים בגרף 1.




    (עונה 1 זה עונת המשחקים 1996-97 עונה 7 זה עונת המשחקים 2002-03 )


    (עונה 1 זה עונת המשחקים 1997-98 עונה 7 זה עונת המשחקים 2002-03 )
    בעבודה התייחסנו להכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים וראינו שבתחום זה יש עוד הרבה מה לעשות. התחום ללא ספק אינו ממצה את עצמו עד הסוף, וראינו את הסיבות לכך כאלה כמו מתקנים רעועים, מחסור בשירותים בסיסיים כמו מקומות מסומנים ושמורים ושרותי נשים או שירותים ראויים בכלל. כל זה גורם לאיבוד פלח שוק שלם של נשים ומשפחות. על-כן יש צורך מיידי בשיפוץ המתקנים שחלקם נבנו בסמוך לקום המדינה.
    עוד דבר שמשפיע לרעה על ביקור קהל במגרשים הוא רמת תחרותיות נמוכה וקיום קבוצות "קטנות" ו"גדולות" . בשביל לתקן את העיוות הזה יש אולי צורך ליצור לצד תקציב מינימום גם תקציב מקסימום כמו זה שנהוג בליגת הכדורסל הטובה והתחרותית בעולם, ליגת ה-NBA . תקציב מקסימום יביא לרמת תחרותיות גבוהה יותר וימנע פערים ענקים בין הקבוצות, מה שמתורגם מיידית ליצירת שתי ליגות בתוך ליגת העל, הליגה של הגדולות וזו של הקטנות.
    בסופו של דבר השחקנים הם אלה שמביאים את הקהל למגרשים, אולם בהיעדר שחקנים איכותיים הקהל לא מגיע. קשה לנו להתמודד עם קבוצות עשירות מאירופה על שחקנים זרים איכותיים. לעיתים, שחקן אחד בקבוצות אלה שווה לתקציב של כל הקבוצה בליגת העל. מה שכן, ישנו המודל הצרפתי שאפשר וצריך לחקות אותו ולהקים בתי-ספר לכדורגל מטעם ההתאחדות לכדורגל. היה ניסיון להקים בי"ס כזה במקווה ישראל שלא הצליח. אולם עם זאת, מועדונים כמו מכבי חיפה, מכבי ת"א ובעיקר הפועל ת"א, פותחים בכל רחבי הארץ בתי-ספר לכדורגל על מנת "לצוד" כשרונות ישראלים צעירים ובכך לחסוך בהבאת זרים שאיכותם טעונה שיפור ובאותה הזדמנות לקרב
    קהלים חדשים לענף, בעיקר מהפריפריות השונות. כמו-כן, צעירים אלה יוכלו לעזור למועדונים ישראלים להתמודד ביתר הצלחה במפעל האירופי כמו ליגת האלופות וזה כבר יביא כסף רב לקופות הקבוצות, וכידוע כסף מביא איכות. ואיכות מביאה קהל למגרשים!
    נוכל רק לקוות שחלק מהדברים עליהם הצבענו יתבצעו ואז כל אוהדי הכדורגל בארץ יוכלו להינות מהחוויה שסוחפת אחריה מיליוני אנשים בעולם כולו שנקראת משחק כדורגל.

     
  2. תמיד דל-פיירו

    תמיד דל-פיירו Member

    הצטרף ב:
    ‏23/3/05
    הודעות:
    492
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני לא מבין,אתה מראה לנו עבודה שלך על כדורגל כדי שנשתכנע שאתה מבין בכדורגל.?
    מה אתה חושב שאני יקרא עכשיו שעה את העבודה שלך??

    אני בסך הכל למרות שאיתי רבת אולי הכי הרבה ובצורה הכי ילדותית,לא חושב שאתה לא מבין בכדורגל...
    בסך הכל אתה מאד לא אובייקטיבי,עונה בילדותיות אך נראה שאתה מבין בכדורגל...

    אני לא מבין,פתחת את הדיון הזה כדי שנדון האם אתה מבין בכדורגל??

    נו באמת....
     
  3. shmchess

    shmchess Member

    הצטרף ב:
    ‏17/12/04
    הודעות:
    176
    לייקים שהתקבלו:
    0
    לא , ממש לא , אלה כדיי שתראו את העבודה !
     
  4. Alvaro Recoba

    Alvaro Recoba משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏12/6/03
    הודעות:
    12,566
    לייקים שהתקבלו:
    0
    לדיון עצמו אין מטרה, אתם מוזמנים לקרוא אם אין לכם דבר אחר לעשות, ומפרסם ההודעה יכול לפתוח עליה דיון רלוונטי בפורום רלוונטי.
    נעול!
     

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!