אוףףף איזה בלאגן... קיצר, מה ההשוואה האחרונה? ההשוואה היא אבי נימני מול ג'ובאני רוסו חחח למה ערכת לי יכלת פשוט להגיב.... חחחח...
אפילו שהעמדה של פנסטיל זה בעצם לא מגן,הוא הרבה יותר טוב מאוזן...הרמות יותר טובות והרבה יותר טכניקה...אוזן נלחם יותר..אבל זה בערך הדבר היחיד שהוא יותר טוב מפנסטיל..
ופיינסטיל גם מדבר הרבה יותר יפה, בניגוד לאוזן שכל יומיים מתראיין כמו קרש כאילו הוא במכבי חיפה כבר שנים. פיינסטיל: "מה זאת ההשוואה הזו, אני אהרוג את אוזן ואקבור אותו במשחק הבא..."
האשכול שקע => ההשוואה מוצתה. ההשוואה הבאה: דוד רביבו VS. בן לוז של שנה שעברה יאללה שפכו לדעתי- ל-ו-ז. אם הוא יחזור לכושר משנה שעברה הוא יכול לשנות צורה של קבוצה שלמה.
ברור שבן לוז, הוא סחב כמעט לבדו את בני יהודה למקום ראשון, ברגע שהוא נפצע הם נפלו חזק. רביבו לעומתו מהווה בורג חשוב באשדוד, אבל לא הבורג המרכזי, גם בלעדיו הם יכולים להציג יכולת טובה.
בן לוז הרבה הרבה יותר מוכשר.. לוז נחשב כבר במשך שנים לכישרון גדול בליגה בעוד דוד רביבו נחשב לשחקן טוב ולא יותר מזה ובצדק.
צודק גילי, אני אתן את ההשוואה הבאה, שהיא תהיה משולשת בצד שמאל של ההגנה: חיים מגרשווילי, שתפס את מקומו של גרייב במכבי חיפה, ולא נאלץ להתמודד הרבה עם קשר ימני שתוקף אותו אלא בעיקר יש לו הזדמנות להתבטא בהתקפה וזאת הוא עושה מצוין, יש לו דריבל טוב והוא מבשל לא מעט שערים בהרמות כמו שניים במחזור האחרון. עם זאת, עדיין לא יצא לו להתקל בקשר ימני שתקף אותו. אלירן דנין שגם הוא שחקן צעיר עם פוטנציאל, ושתפס את המקום של שחקן מנוסה, אמסלם, בקבוצה שלו בית"ר ירושלים. ההגנה של בית"ר בהחלט חלשה ולדנין יש חלק בכך אבל למרות זאת הוא פוטנציאל לעתיד, ויש לו גם תרומה התקפית טובה. לגבי העתיד שלו, העובדה שהוא שייך לטוברוק קצת מסבכת את העניינים. השלישי ברשימה הוא סאלם אבו סיאם שההרחקה שלו נגד פאוק גרמה למכבי ת"א לרכוש את נגר אבל נגר רואה את המשחקים מהספסל כשאבו סיאם משחק בהרכב וגם ב-3 משחקים בליגת האלופות. להגנה של מכבי ת"א יש מה להשתפר וכך גם לאבו סיאם (שהזיכרון הקצר שלי זוכר שני גולים שהוא היה אשם בהם במשחק מול מכבי חיפה), ומבחינת סטטיסטיקה יש לו גם מה לשפר מבחינה התקפית. בכל מקרה, הבחור נחשב לבעל פוטנציאל. מה דעתכם? *אה, ומי שיכתוב 1. X 2. Y 3. Z הודעתו תימחק. תנמקו, תסבירו.
השוואה מעניינת בין שלושה שחקנים צעירים, שאחד מהם, במוקדם או במאוחר, יצטרך לתפוס את עמדת המגן השמאלי בנבחרת ישראל של אברהם גרנט. משהו שדומה אצל כולם - החלק ההגנתי הוא החלק החלש שלהם, למרות היותם מגנים שמאליים. נתחיל עם החלש מבינהם לדעתי - אבו סיאם. מדברים על פוטנציאל, אבל האמת שלא ראיתי אותו עד עכשיו יותר מידי. כבר בעונה שעברה הוא התשלב בהרכב, והעונה הוא הפך למגן ראשון, אבל לדעתי זה פחות נובע מיכולת טובה אלו, אלא חוסר יכולת של מי שיכל לשחק לפניו בהרכב, ולעיתים פשוט חוסר בשחקנים בעמדה הזאת, במכבי ת"א. גם התמיכה שלו להתקפה היא לא הדבר הכי טוב שאפשר לראות. הוא פשוט נמצא על המגרש, אמנם לא עושה יותר מידי טעויות, אבל גם לא מבריק במיוחד. בישול אחד בלבד העונה ובעונה שעברה ביחד מוכיחים את חוסר תמיכתו בהתקפה - למרות שגם אפשר להוסיף לזה את ההתקפה העלובה של מכבי ת"א. נעבור לשחקן השני - אלירן דנין. אולי השחקן עם הפוטנציאל הכי גדול מהשלושה. הוא גם הכי צעיר (20) ולכן כביכול יש לו עוד לאן שנה או שנתיים להתפתח יותר מלשני האחרים. כפי שציינתי קודם, גם לו כמובן יש מה לשפר בצד ההגנתי, ויש לו זמן לזה. גם התרומה העיקרית שלו היא בהצטרפות להתקפה. שנה שעברה הוא כבר הראה ניצוצות, וממשיך להראות גם העונה. עדיין צריך לחכות לפריצה הרצינית שלו שצפויה להגיע בשנתיים הקרובות אם לא יקרה משהו לא צפוי. מהיר ומאוד מאוד נחוש. שליטה לא רעה בכדור, אלה בהחלט דברים שנחוצים למגן. כפי שציינתי, פוטנציאל בהחלט רואים, ואם יתמיד, ישמור על יציבות, וימשיך במגמת השיפור, יהפוך למגן מצויין. השלישי, ומי שאני חושב שכרגע הוא הטוב ביותר - חיים מגרלשווילי. פתח את העונה כמחליפו של גרייב. מגן עבר גדול עם לא מעט קבלות. מהר מאוד, בגלל פציעות, הרחקות וסתם יכולת חלשה של גרייב, תפס את מקומו בהרכב, ולא עושה רושם שהוא הולך לוותר עליו. לא נעמיק בצד ההגנתי, כי גם אצלו יש מקום לשיפור בצד הזה, אם כי יאמר לזכותו, שגם כשהוא מאבד כדור, הוא לא מוותר ותמיד מנסה להחזיר אותו. הסגירה שלו קצת לקוייה, אבל משום מה לכל המגנים שלנו יש את הבעיה הזאת. כל משחק רואים אצלו שיפור, בעיקר בחלק ההתקפי. שחקן שמאוד אוהב לשחק קדימה. בעל כושר פריצה נפלא, שליטה טובה בכדור. המסירה האחרונה דרושה שיפור. לא מעט מהלכים טובים שלו הסתיימו במסירה לא טובה. כשאפשר גם מנסה לאיים על השער מרחוק, עם בעיטה לא רעה, אך עדיין מחכה לשער הבכורה שלו. שלושה בישולים ב11 משחקי ליגה בהם פתח, הם סטט' טובה משני האחרים ומצביעים גם על המנטליות ההתקפית שלו ושל קבוצתו. לעיתים ההצטרפות שלו להתקפה עולה בחורים מאחור. למזלו, הוא משחק במכבי חיפה, בה זה לא כלכך בא לידי ביטוי. מגן שמאלי מצויין ולא משנה מה שלמה שרף אומר. כפי שציינתי, לדעתי, כרגע, השחקן הטוב מהשלושה הוא חיים מגרלשווילי, וגם המבוגר מבינהם (22), שעשה קפיצת מדרגה ענקית בשנה וחצי האחרונות, מהעליה עם הפועל חיפה ועד להיותו שחקן הרכב טוב במכבי חיפה. אבו סיאם החלש מבינהם, אני לא רואה מתפתח לשחקן יותר מידי טוב, אלא אם כן בשנה הקרובה תבוא קפיצת מדרגה משמעותית, יש לו הכי הרבה לשפר. ואלירן דנין, השחקן עם הפוטנציאל הכי גדול. עוד שנתיים-שלוש יכולים להיות לנו שני מגנים שמאליים מצויינים בנבחרת ישראל, ואני כמובן מדבר על מגרלשווילי ודנין.
דווקא זה לא ממש נכון. בתחילת העונה כשהיה זר עודף הם זרקו את נדאללה המגן השמאלי שהיה מחליפו של אבו סיאם, ונגר הובא בעיקר כי אבו סיאם היה מושעה מהמשחק הראשון בליגת האלופות, ועובדה שנגר שהוא מנוסה הרבה יותר משחק מעט מאוד ביחס לאבו סיאם, כך שהוא משחק כי במכבי מאמינים בו.
נדאלה נזרק כי הוא לא טוב פשוט. עובדה שגם מבית"ר הוא נזרק ובמכבי לא מוצאים לו מקום. ובעונה שעברה? היו משחקים שסטרול אפילו שיחק מגן שמאלי. אבו סיאם התחיל לשחק רק בגלל שלא היה שחקן בעמדה הזו. עובדה - הביאו זר שהוא מגן שמאלי, ואם הביאו אותו זה כדי לשחק, אבל הוא פשוט חרא של שחקן, אז יש את אבו סיאם. ואם מאמינים בו, זה לאו דווקא אומר שהוא שחקן טוב. במכבי גם מאמינים באדו ואמבמבה...
אתה מדבר שטויות...!!! נדאלה אמנם לא שיחק טוב בבית"ר, אבל במכבי ת"א הוא הרשים, ואלמלא בואו של אמבמבה הוא היה פוגש את נדבד, דל-פיירו ושאר חברים. בבית"ר, מרגע שגילו שהוא מוסלמי, הקהל עשה לו את המוות. אף שחקן בגילו (18) לא היה מצליח בבית"ר עם הגהנום שהאוהדים עשו לו עוד לפני שראו אותו משחק, רק בגלל היותו מוסלמי.. גם אם ווין רוני היה מגיע לבית"ר, והיה עובר את מה שנדאלה עבר, הוא לא היה מצליח, לפחות לא כמו שהוא היה מצליח בכל קבוצה אחרת. וכרגע, נדאלה בדרך חזרה למכבי ת"א.
