ריאל מדריד 2021/22: "אולי עוד קיץ" בלי ראמוס וזידאן, אבל עם בייל ואנצ'לוטי.

אני לא צפיתי בו יותר מדי ולא רוצה להעניק משקל מופרז למה שקורה בנבחרת צרפת למשל ולא רק משום ששם באמת פוגבה נראה כמו אלוף עולם. אם הוא לא מספר 6 טוטאלי כלומר בתפקיד קאסמירו אבל מוליך כדור טוב יותר - אז ישנו אדוארדו קמאבינגה שלדעתי יכול לשחק גם את הקשר האחורי נגד לא מעט קבוצות בספרד. הוא פשוט צריך ללמוד ולהשתפשף ובזה בסדר. אין קשר בין טשומאני לאמבפה (באג'יו). הוא היה על הראדר גם קודם לכן. גם רינייר כישלון טוטאלי והזאר בדיעבד אבל זה לא משנה. ההתנהלות של פלורנטינו טובה אבל 'לחסוך' זה בטח לא הכל והימרנו על יותר מדי צעירים מאז 2017. ולהיפך אני אומר שגם אם יש לנו הרבה כסף להשקיע בקיץ, טשומאני לא שחקן שהייתי מביא בכל מחיר.

 

מכתב סליחה שכתבתי לקארים בנזמה:

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/b/b4f45686215859d289ebad638da94c269617173a.Xxx

עם סיום עונה 2021/22 המטורפת, דור רומנו לא שכח להודות בטעות וגם להודות לגיבור - החלוץ הצרפתי. זה שהשמצנו בכל דרך אפשרית, זה שהעדפנו את מוראטה על פניו. ודווקא הוא אחראי אולי לעונה הגדולה ביותר שראינו משחקן ריאל מדריד. אני אוהב אותך, קארים בנזמה


*******
מעטים הם אלה שמודים בטעות אבל אומרים שזו מעלה גדולה לבקש סליחה. ועל כן, דור רומנו לא שכח את זה שגרם לו לכלכך הרבה רגעי אושר השנה וכותב את מכתב הסליחה לקארים בנזמה.

בקיץ 2009 רציתי את דויד ויאה כחיזוק לחוד. שחקן שתמיד אהבתי, היה בשיא הקריירה, התקיים מאבק מול ברצלונה, והוא גם שחקן ספרדי. אבל את קארים בנזמה קיבלתי דווקא בזרועות פתוחות. הוא היה שחקן מעניין עם שליטה טובה בכדור וזה חשוב. הוא הבקיע נגד חרז שער ענק – שערו הראשון, עם אותה פדלאדה כמו של רונאלדו-פנומנו אלילו. רציתי לראות את ראול משחק כמה שיותר במה שידעתי שתהיה אחת מהעונות האחרונות שלו, אבל לא היה לי שום 'אנטי' כלפי בנזמה. אוטומטית כל שחקן שמגיע לריאל מדריד מרגש אותי.

אבל 'הצרות' הגיעו אחר כך. תמכתי ללא צל של ספק בגונסאלו היגואין בעניין ה-'שבוע-שבוע' ביניהם והמשפט של ז'וזה מוריניו על לצוד עם חתול – תפס חזק בתודעה. פיפיטה כבש שערים מכריעים כבר בצעירותו ותמיד היה שחקן מרגש יותר בגלל המהירות, התשוקה, שפת הגוף, החיבור לקהל היה טבעי. טענתי שהוא לא מבקיע מספיק למעט עונת האליפות 2011-12.

אז בין ריאל מדריד ובנזמה, אלא אם כן מדובר בפלורנטינו פרס – זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון. לא הבנתי איך מגינים עליו בחירוף נפש. בין אם זה פרס שהעז להגיד שהוא שילוב של הגולים של רונאלדו והטכניקה של זיזו. כן, תפסתי יותר אצ הצד של גארי ליניקר עם 'מה יש בו?'. ובחזרה לימים אלה - הנסיקה של בנזמה מרגשת, מפוארת, מפתיעה, והיכולת הפנומנלית שלו עכשיו לא בהכרח אומרת שטעינו, הרי חלק מהביקורות מוצדקות, אבל למי אכפת.

אני מבקש סליחה על הזלזול הגדול בכך. שהשם שלך היה עולה בגיחוך בכל דיון עם אוהד ברצלונה על מספר האליפויות הנמוך שלנו; אני מבקש סליחה על כך שעשיתי לייק לדף 'כרית בנזמה' (סגרו?); אני מבקש סליחה על כך שאמרתי שאני נגעל לראות אותך עונד את סרט הקפטן של הקבוצה שלי; אני מבקש סליחה על כך שאמרתי שאתה המשרת של כריסטיאנו; אני מבקש סליחה על כך שדרשתי אפילו את אלברו מוראטה בהרכב לפניך.

אף פעם לא היה לאף אחד ספק בכדורגל של בנזמה, עוד הרבה לפני הדריבל ההוא על הקו נגד אתלטיקו. אבל הוא קצת 'ויתר' לעצמו. הוא לא ניצח מספיק משחקים כשהיינו צריכים. היה נראה שגארת' בייל יהיה הכוכב ביום שאחרי קייב 2018 וכשכריסטיאנו הלך. איפה.

בנזמה היה טוב כבר ב-2018-19 אבל היינו סקפטיים – כי עם כל הכבוד ל-30 גולים שזה יפה – רובם היו נגד היריבות החלשות| הוא היה טוב מאוד בעונת האליפות עם זידאן ואפילו בתמונת הפיצ'יצ'י, ראש בראש עם מסי– אבל גם שם היה לו איזה משברון ארוך מאוד| הוא המשיך להשתפר עוד יותר בעונה שעברה ועשה גולים מכלום, בישל וכבש. אבל קשה היה להגדיר את זה כ'התפוצצות'.

ואז הגיעה העונה הזו, בה בכל משחק מצאנו עוד שיא חדש ומרגש. עונה בה היה אפשר באמת לקרוא 'פיצ'יצ'י קארים' ולא לצחוק מזה. אני מודה שתמיד חשבתי שזה ייעצר מתישהו. אמרתי לעצמי שהשלושער נגד פ.ס.ז' זו ההצגה האחרונה שלו – רעב לטרף, ניצול מקסימלי. ואז הגיע השלושער נגד צ'לסי – משחק הראש הפנומנלי הכה שוב וגם איך הוא מהפנט ככה וגורם לפאניקה אצל השוערים; ואז הקלאסה נגד מנצ'סטר סיטי – גול ממצב קשה מאוד אחרי הבישול של מנדי וכמובן הפנדל עם ביצים של שור, ארבעה ימים אחרי שהחמיץ בליגה. לאורך כל שלבי הנוקאאוט הסתכלתי על הבעות הפנים שלו. סוף סוף יצא ממנו משהו. בין אם זה במשחק נגד פ.ס.ז' כשהוא הביט למעלה או כשדפק ספרינט לברך את רודריגו אחרי הוולה נגד צ'לסי.

אם בנזמה היה מבקיע את שער הניצחון בגמר ליגת האלופות זה היה מושלם, אבל בעולם אין מושלם. בעצם הייתה לו בכל מקרה עונה מושלמת. עונה של ציון 10. עונה בה לקח מנהיגות והסתכלו אליו בהערצה. עונה בה היה בשיא האמונה. למשל השער השלישי נגד פ.ס.ז' - איך הוא האיץ ורץ הכי מהר שהוא יכול לרחבה, הריח את הטעות וסיים עם הפאלש. עם כל אחד אחר – ויניסיוס לא היה מתקדם ככה, תהיו בטוחים. כנ"ל רודריגו. הוא – ויני - תמיד היה צריך את המבט של בנזמה, הצ'אפחה, הפרגון בתקשורת, הדיבור במתחם האימונים. כן, אותו שחקן ש"אל תמסור לו – הוא משחק נגדנו".

עונה בה כבש 44 שערים וסיפק 15 בישולים והתעלה שוב ושוב ושוב במאני טיים; עונה בלבל של כריסטיאנו רונאלדו, לחלוטין, וביחס לכך שלא היה מוקף בקבוצת על – זו אולי העונה הכי טובה שראיתי משחקן ריאל מדריד. וכמה זה מגיע לו להניף את הגביע ולזכות בהכרה הזו – הפיצ'יצ'י, מלך השערים, הבלון ד'אור שבדרך. רק העונה היה לי אומץ לקנות חולצה שלו, חולצה שהפכה לקמע. חולצה שיחד איתה צפיתי בגמר ו'הנפתי את הגביע'. אז אם אפשר שישאיר את התחבושת על היד ושיישאר בריא ושלא יגמר לעולם.

והשער הבא שלו, אתם יודעים – הוא יתנתק מראול, גיבור הילדות שלי ושל עוד מיליונים – ויטפס למקום השני בטבלת הכובשים של ריאל מדריד. מי היה מאמין. אני אוהב אותך, קארים בנזמה.

 

רודריגו לא 'מחלטר' בימין, גם אם צד שמאל זוהי עמדתו הטבעית. הגול בוולה נגד צ'לסי הגיע יחסית מצד ימין, גם הבישול שלו לבנזמה נגד סביליה. יש לו דריבל טוב ומהירות וזה עניין של ביטחון, גם בצד ימין הוא יכול להוות סכנה. אם כבר מי שמחלטר בימין זה פדה, הרי ברוב המשחקים בעונה אנחנו לא נשחק ככה ואני מחכה לשלב בו נוכל להסתפק בשלושה קשרים באמצע ולא נצטרך לעשות התאמות נגד הפ.ס.ז' והליברפול והסיטי וכן הלאה.
אם טשונאמי היה מגיע ב-60 מיליון יורו הייתי אומר וולקאם. אבל אסור לשכוח שהעמדה של פדה היא קשר מרכזי ולא בצד ימין. ויש גם את קמאבינגה. מודריץ' היה בעונה טובה זה לא שהוא 'התעלה' לפרקים ואנחנו מתלהבים בגלל הבישולים שלו במשחקים הקריטיים בליגת האלופות. מאה מיליון יורו עבור טשונאמי זה מוגזם לדעתי. קרוס אכן רע ואני מקווה שחוזהו לא יוארך.

עמדה מתחת לחלוץ לא ממש קיימת במערך שלנו מאז הפרידה מאז הדעיכה של איסקו שבמשחקים הגדולים בצ'מפיונס היה יותר משחק בשמאל.

 

רודריגו מעולם לא שיחק ברצף כזה כמו ויניסיוס שגם בעונה שעברה קיבל המון קרדיט מזינדין זידאן וכמובן לא מיד סיפק תוצרת. לא כל ההרכב הם 11 גלאקטיקוס. עם רודריגו בזון של אפריל ואפילו חצי מזה, וכמובן שאי אפשר להתחייב על כך - יהיה בסדר. גם פדרו היה אחלה שחקן. אני חושב שיש לנו בעיה וקשה מאוד לחזק את הסגל. מוחמד סלאח יגיע? אני לא חושב, וגם לגביו יש ספקות עד כמה הוא לא חצי חלוץ כבר; נכתב שלא מעוניינים בסרג' גנאברי, ולירוי סאנה בכל מקרה שחקן הרבה יותר מגוון לדעתי.

פדה, כך אני מקווה, ישחק הרבה יותר במרכז השדה בעונה הבאה. לא צריך לחפש העתק מודריץ' או קרוס, שחקנים עם 90% דיוק במסירה וכן הלאה. הכדורגל עובר שינויים. גם קמאבינגה לא ממש כזה אלא יותר בוקס טו בוקס.

@Captain Canada, הסיבה לכך שהקבוצה דועכת היא שיש לה פחות שחקני התקפה טובים, לא עמדה כזו או אחרת ושיטה כזו או אחרת. אם אדן הזאר היה משחק ב-70% יכולת מימיו מצ'לסי זה היה סיפור אחר לגמרי כמובן. ואלוורדה בצד ימין זה בטח לא פיתרון התקפי אלא להתגונן וזה היה מתבקש והוכיח את עצמו. אני לא רוצה לראות את זה בעונה הבאה ב-90% מהמשחקים. אולי עם פדה-קמאבינגה-מודריץ' אנחנו כן יכולים להוות יריב לקבוצות האלה יחד עם רודיגר בהגנה.

 

במארקה שאלו האם זו העונה הגדולה בהיסטוריה של ריאל מדריד?. עונה שהסתיימה עם אליפות, עם זכייה מדהימה בליגת האלופות ועם סופרקופה. ריאל כשלה רק בגביע המלך (כמיטב המסורת). באתר העלו גרפים של כל העונות בחלוקה ברורה לעשורים עם מספר התארים בכל עונה וגם המאזן ואפילו שערי זכות וספיגות. אז עונת 2021/22 - 39 ניצחונות, 8 תוצאות תיקו ותשעה הפסדים (ארבעה מהם בליגת האלופות - אחד טיפשי לשריף בשלב הבתים ועוד שלושה בנוקאאוט).

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2022/06/04/16543479549309.Xxx

כמובן שהיו כבר זכיות כפולות בליגה ובליגת האלופות, זה קרה שלוש פעמים קודם לכן בעבר (1956/57, 1957/58 ועונת הדאבל), אבל צריך להתחשב גם בנסיבות. כמובן שעם זינדין זידאן ריאל מדריד זכתה פעמיים גם בארבעה תארים: אליפות ספרד, צ'מפיונס, הסופר קאפ האירופי ואליפות העולם למועדונים ב-2016-17 הנצחית - עונה בה ריאל כבשה גם בכל משחקיה בכל המסגרות והפסידה רק חמש פעמים| וכן בליגת האלופות, הסופרקופה הספרדי, הסופר קאפ האירופי ואליפות העולם למועדונים ב-2017-18 - אבל אז היו שם גם כריסטיאנו רונאלדו, סרחיו ראמוס ואחרים.

כמה פעמים זכתה ריאל מדריד בשלושה תארים בעונה אחת? זה קרה לראשונה ב-1956-57 - צ'מפיונס+אליפות+הגביע הלטיני. זה קרה בפעם השנייה בעונה הלפני אחרונה של הקינטה דל בויטרה, 1988-89 – דאבל+סופרקופה ספרדי. מאז זה לא קרה עד 2002-03 כשריאל זכתה באליפות ספרד בפוטו-פיניש, בגביע הבן יבשתי (0:2 על אולימפיה) ובסופר קאפ האירופי עם 1:3 על פיינורד (זוכרים את השער המצוין של רוברטו קרלוס ברגל ימין?) – ריאל של הגלאקטיקוס.

מספר שחקני עבר ופרשנים התראיינו לכתבה. טוטה, שגדל במחלקת הנוער, סיפק תשובה יפה: "מבחינת התארים זו העונה הכי טובה אבל מבחינת הכדורגל – לא. הקינטה דל בויטרה לא זכתה בליגת האלופות אבל נתנה הצגות וזכתה בחמש אליפויות ברצף. הגלאקטיקוס גם כן הציגו ימים של כדורגל נהדר על אף שהניפו את הגביע רק נגד לברקוזן. למדריד הזו, בעונה נהדרת – היה חסר כדורגל הרבה פעמים, על אף שהיו שם בנזמה, קורטואה, הקאמבקים".

פאקו בויו מזכיר: "לכל קבוצה יש את גורמי התהילה שלנו. לקינטה דל בויטרה הייתה קבוצה על טהרת הספרדים, והרוב גדלו במועדון שלנו. שיחקנו כדורגל נהדר אבל לא הצלחנו לזכות בליגת האלופות. בכל מקרה האוהדים אהבו אותנו. מה שחשוב זה שריאל מדריד זוללת תארים וכולם רוצים לשחק כאן". בויו מוסיף: "למועדון, ככה זה ב-120 שנות היסטוריה ענפה – יש הרבה שנים גדולות ויוצאות דופן אבל מה שקורה בכדורגל הוא שישנו זיכרון קצר וכולם מדברים על העונה העדכנית ביותר. אני לא יודע אם זו הייתה העונה הכי טובה של המועדון איי פעם, אני חושב שלא ושזה אבסורד, אבל ריאל הייתה מנצחת".

מיגל אנחל פורטוגל מתאר את ריאל דרך שימוש בעולם האיגרוף: "הזיכרון לא זוכר את היכולת אלא רק את התארים. בתקופתו של סאקי בריאל (2004-05) הוא סיפר לי על מילאן הגדולה שכולם זוכרים את ואן באסטן ומאלדיני אבל אנצ'לוטי היה המנהיג. הוא מנהל קבוצה עצום. בריאל הזו ידו הייתה מושלמת. ריאל התחרתה כפי שלא התחרתה מעולם. בימים האלה הילדים שאלו אותי אם ריאל הייתה ראויה לזכות בליגת האלופות ונתתי דוגמא ספציפית מאוד. זה כמו איגרוף – זה לא מי שפוגע הכי הרבה הוא מנצח אלא מי ש'דופק' את היריבה. אני כן צריך להגיד שהליגה הייתה חלשה מאוד השנה".

פול רינקון ששיחק במועדון בין 1979 ל-1981 קובע: "מבחינת הסגל, אז ריאל לא קרובה לשמות של פעם. אבל סגל טוב זה לא רק שמות גדולים אלא החיבור והשחקנים. ועונה טובה היא עונה עם תארים. ריאל הראתה שכסף לא מנצח ואי אפשר לקנות את ליגת האלופות. לא סיטי ולא פ.ס.ז' שתמיד חלשה במפעל וגם לא ליברפול" .הוא אומר גם כי "אף אחד לא מדבר על אנצ'לוטי בין המאמנים הטובים ביותר וזה מוזר. רק את קלופ ופפ מזכירים. גם לאנצ'לוטי יש גן ו-DNA מנצח ולא רק לריאל". אמנסיו מוסיף: "היא עברה את כל הגדולות העונה למעט באיירן אותה לא פגשו. אני חושב שהסגל הזה הפיק את הביצועים המקסימליים".

איבן פרס אומר: "ההיסטוריה של ריאל מדהימה אבל בחוויה האישית שלי זו עונה מטורפת. חשבו שזו עונת מעבר והיא הפכה לשנה של הצלחה מוחלטת. היא הייתה עם עליונות רבה בליגה ועשתה עונת קאמבקים בליגת האלופות וזה בטח לא הסגל הכי טוב". אחיו אלפונסו: "היו עונות עם תוצאות טובות יותר ויכולת טובה יותר אבל זו ריאל התחרותית ביותר. היא לקחה את עצמה לקצה".

סבסטיאן לוסאדה: "זה היה מאוד מפתיע. אף אחד לא ציפה ליותר מדי ובסוף זה היה דאבל מושלם. אני חושב שלקבוע האם זו העונה הטובה ביותר או לא – זה ממש להיכנס לבלאגן. זו הייתה קבוצה ללא ראמוס או כריסטיאנו והיא השיגה את אותם ההישגים. מי אמר שזו עונת מעבר?" הוא צוחק.

אלברטו בואנו: "כל המשחקים האלה איחדו את האוהדים. הדורות החדשים, ילדים קטנים – התאהבו בקבוצה בגלל הקאמבקים. אני חושב שהרוח הקבוצתית הייתה מדהימה. אלו ערכים שמושרשים בריאל מדריד". הוא מוסיף: "כשהייתי שחקן צעיר התרגשתי ללכת לברנבאו כדי לראות את הגלאקטיקוס ממול – ראול, רונאלדו, פיגו, זה נכון שהייתה חסרה להם זכייה בצ'מפיונס ביחד אבל הם נתנו הצגה. הסגל של אז היה טוב יותר (התקפית הוא מתכוון אני מניח) אבל הקבוצה הנוכחית היא מנצחת". והוא מסכם: "בין אם זו העונה הטובה ביותר ובין אם לאו – זו הצלחה מסחררת וזה מה שחשוב".

ועכשיו אתם - האם זו העונה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד בהתחשב בהכל? הסגל, הציפיות, הדרך בה הקבוצה ניצחה, התארים, וכמובן גם הכדורגל שראינו. את תוצאות סקר המארקה נפרסם בהמשך!

 

https://phantom-marca.unidadeditorial.es/7224277fa286cc93b6f8ce95360fe602/resize/1320/f/Xxx/assets/multimedia/imagenes/2022/06/06/16544961576411.Xxx

שם חדש בכלי התקשורת: גבריאל ז'סוס מקושר לריאל מדריד. החלוץ הברזילאי של מנצ'סטר סיטי שמוצב לא אחת דווקא בכנף - מסיים חוזה בעונה הבאה. לפי המארקה, ז'סוס הוא אחד משחקני התקפה רבים שהוצע למועדון לאחרונה אך הוא לא נפסל על הסף וקרלו אנצ'לוטי שוקל זאת ברצינות. בעבר גם כן היה מועמד אלינו. במועדון כן מחפשים שחקן התקפה במקום לוקה יוביץ' ומריאנו דיאס ויודעים שאין בנמצא שחקן כמו\בפרופיל של קיליאן אמבפה. ז'סוס עם 95 שערים ב-236 משחקים במדי סיטי. בעונה האחרונה: 13 שערים ו-12 בישולים ב-2,570 דקות.

 

הוא יכול להוות אופציה לא רעה גם בצד ימין בעת הצורך, המקום בו יש לנו ספקות. כמובן שזה לא מה שחלמתי עליו אבל סבבה לי עם זה. אגב, סתם להוסיף, בסקר המארקה 69% חושבים שזו אופציה טובה (122 אלף מצביעים). לז'סוס הביאו שני שחקנים בעמדה שלו במנצ'סטר סיטי, הוא מסיים חוזה עוד עונה וזו ההזדמנות מבחינתנו ללכת ושהקבוצה תקבל עבורו משהו ולמה לא לשחק בליגה אחרת ובקבוצת פאר כמו ריאל מדריד? נראית לי אופציה לא רעה בכלל. צ'לסי נכנסה למירוץ, לגבי ארסנל זה לא אותו הלבל תרתי משמע.