ריאל מדריד 2014/15:: רפא בניטס מגשים חלום ילדות

כותרות העיתונים הבוקר: הספירה לאחור של איקר

שער המארקה:

http://estaticos03.marca.com/imagenes/2015/07/08/portada/marca_papel/g0807.0da3cad220202322c0f332d129fe55f2.Xxx

"הספירה לאחור"
איקר וריאל מדריד קרובים מאוד להגיע להסכם הפרידה

שער ה-AS:

http://tmw-foto.tccstatic.com/storage/album/thumb1/7a129501c4cf9aaec0d6030f20031ec2-34314-1436309416.Xxx

"קסיאס מטלטל את פורטו"
בקבוצה הפורטוגלית מתרגשים בטירוף לקראת בואו של השוער.
הצטרפותו של איקר מטלטלת את המדינה. בפורטו רגילים לקנות בזול ולמכור ביוקר. בינתיים אין ערוץ טלויזיה בו לא משדרים את הנשיקה של קסיאס לשרה קארבונרו אחרי הזכייה במונדיאל והתמונות שלו ממלאות את כל כותרות העיתונים. קסיאס לא צפוי לעבור קשיי הסתגלות והוא יתחרה מול שוער ותיק אחר בליגה - ז'וליו סזאר מאינטר שמשחק בבנפיקה. כמובן שהבעיה כרגע היא כלכלית. לפי הדיווח העדכני, פורטו מציעה לאיקר 3.5 מליון יורו לעונה בעוד השוער רוצה לקבל את מלוא שכרו - 7.5 מליון יורו.

דיווח בספרד: ריאל תרכוש את קיקו קאסייה

בזמן שמתחילת הקיץ דיברו על דויד דה-חאה, הצטרפותו של שוערה של אספניול(בקרוב 29) שבלט לטובה בעונות האחרונות נראית קרובה מאוד. ריאל תפעיל את האפשרות לרכוש את השוער שגדל בריאל מדריד C בתמורה ל-3 מליון יורו. המטרה של ריאל היא שקאסייה יטוס עם הקבוצה למחנה האימונים באוסטרליה. גם בעונה שעברה קאסייה היה על הכוונת אך אז מחירו היה עשרה מליון יורו. ריאל חייבת לצרף שוער לאור העובדה שאיקר בדרך החוצה, המו"מ עם יונייטד על דויד דה-חאה תקוע וקיילור נאבאס? פצוע.

http://estaticos01.marca.com/imagenes/2015/07/08/futbol/equipos/real_madrid/1436307218_extras_portada_0.Xxx

- שם נוסף שעלה בימים האחרונים הוא אזקייל גאראי, זאת במידה וסרחיו ראמוס יעזוב. ריאל רוצה את אוטמאנדי וברור שהבלם לא יישאר בולנסיה, אך ריאל לא רוצה להיכנס שוב למאבק עם מנצ'סטר יונייטד, מה גם שלגאראי יש דרכון אירופאי וריאל יכולה לרכוש אותו מבנפיקה ב-5.5 מליון יורו כך שהעיסקה משתלמת מאוד עבורה. גאראיי הגיע לריאל כהבטחה מסנטאנדר בקיץ 2009 יחד עם כל הגלאקטיקוס ושיחק במשך שנתיים בקבוצה.

מרסלו וקרבחאל יאריכו את חוזיהם בקרוב עד 2020

http://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2015/07/07/primera/1436269808_706132_1436269927_noticia_normal.Xxx

סוף-סוף קצת בשורות לקיץ הזה. שני המגנים קרובים לסגור על חוזה שישאיר אותם בקבוצה עד 2020, בדיוק כמו רפאל ואראן. בנוגע לקרבחאל, חוזהו המקורי מסתיים ב-2019 כך שאין שינוי משמעותי. החוזה המקורי יסתיים כשהוא בן 27. לגבי מרסלו, חוזהו המקורי מסתיים ב-2018, והחוזה החדש ישאיר אותו בקבוצה עד גיל 32. עוד בהקשר מרסלו - השחקן עם הפז"ם הכי גדול בסגל חוץ מאיקר וראמוס.

 

כבר מתגעגע, השוער הטוב בהיסטוריה.​

http://realmadrid.co.il/Images/topicCasillas08072015.Xxx
​

דור רומנו ניסה להתעלם מהידיים הרועדות, לסכם את שעל ליבו ולהיפרד עם כמה פיסקאות לכבוד איקר קסיאס וגם תמונה של הקפטן ממרר בבכי (אחרי גלאזגו, 2002), שמשקפת את המצב גם מראות עיניו שלא ממש יבשות. אבל תחושת המחנק בגרון לא נעלמת.

דזה-וו' מקיץ 2010, ואני לא מדבר על זה שהייתי מדריך קייטנה. עתידם של גוטי וראול היה אז לוט בערפל. בעצם, היה ברור שהם יעזבו, ואני רציתי להתכחש לכך, לא האמנתי. בכל יום הייתי חוזר הביתה אחוז בטירוף של פאניקה ורק מתפלל לעדכון חיובי מהמארקה או ה-AS - עדכון שלא הגיע. זה הטריד את מנוחתי. ריח של עזיבה של איקר נמצא באוויר כבר זמן רב, אבל לפני ימים ספורים קיבלתי את ה-'בום' האמיתי. האגדה לא תגן יותר על השער בכותלי הסנטיאגו ברנבאו, סאן-איקר הופך להיסטוריה. באמצע המשמרת הערב בחדר-כושר קיבלתי את ההודעה האיומה, טרגדיה ספורטיבית. הרגשתי עקצוצים, הרגשתי לא טוב, הרגשתי עצוב. אני לא מכיר את ריאל מדריד ללא איקר קסיאס. בקושי הצלחתי להתרגל אליה עם איקר קסיאס כשחקן ספסל.

במהלך הפיסקאות האלה אני מנסה, וסביר להניח שלא אצליח - לפרוק את אשר על ליבי. לכתוב עוד כמה דברים על סאן-איקר, אבל ברור שקצרה היריעה מלהכיל. לא רק את הרגעים הגדולים - כן הכנתי רשימה של 25 כאלה, זה חזק ממני - אלא מה מסמל איקר קסיאס עבור ריאל מדריד. מדרידיסימו מבטן ומלידה. הפוסטים האלה על שחקנים שאתה כל-כך אוהב שעוזבים - הם הקשים ביותר. אתה מרגיש שאתה חייב לכתוב כדי לפרוק עול, ומצד שני - לא משנה כמה תכתוב ואיזה תמונות או וידאו תפרסם - זה פשוט לא יספיק.

מאז שאנחנו רואים כדורגל - איקר קסיאס הוא ריאל מדריד וריאל מדריד היא איקר קסיאס. כמעט כמו המשפט האל-מותי שאמר בזמנו אמיליו בוטראגיניו על ראול. איקר ניצח את כל מה שעמד מולו מאז הופעת הבכורה המרגשת שלו בסאן-ממס ב-1999 - אם זה הספסול בתקופת דל-בוסקה, אם זה ניצול הזדמנות בסגל הנבחרת במונדיאל בשל הפציעה ההזויה של קניזארס(האפטרשייב), הוא התגבר גם על הגנה חלשה שתמיד חשפה אותו שוב ושוב, על העימות עם מוריניו וגם על הפציעה האחרונה. ולמרות שעזיבתו מתבשלת באוויר כבר זמן רב - זה קשה לעיכול. "בלתי-אפשרי לדמיין את איקר עם חולצה אחרת", אמר דני קרבחאל השבוע, וכל העולם מדבר ברוח דומה. גם האוהדים הסתומים בברנבאו שהעיזו לשרוק בוז מוגזם - מרגישים אותו הדבר, אין ספק בכלל.

http://realmadrid.co.il/images/LaDecima-6.Xxx

בעולם מושלם - איקר היה הודף את הבעיטה של מוראטה בברנבאו או את הפנדל של קרלוס טבז בטורינו, ריאל מדריד הייתה מעפילה לגמר ומצליחה לנצח את ברצלונה בגמר ליגת האלופות, ואיקר היה עוזב כשהוא מניף לא רק את הלה-דסימה אלא גם את ה-Undecima ונפרד מהמועדון הגדול בתבל בדרך הטובה ביותר שאפשר, כמעט כמו שצ'אבי עשה השנה בברצלונה עם הטרבל. אבל איקר הוא כבר לא סאן-איקר, ממזמן, והעולם הוא לא מקום לא מושלם...

אני מתנחם בעובדה שאיקר קסיאס הוא זה שהניף את גביע הלה-דסימה, המילה הראשונה שידעתי בספרדית ומילה שנשמעה טריליון פעם במזדרונות הסנטיאגו ברנבאו. לא המלך ראול, לא פרננדו היירו, לא אף-אחד אחר. מזל שמוריניו לא הצליח לגרש אותו. אחרי האליפות המדהימה ב-2012 איקר, שהדף שני פנדלים בחצי הגמר נגד באיירן אך זה לא הספיק, הבטיח לאוהדים - 'נחזור לכאן בשנה הבאה(לסיבלס) לחגוג איתכם את הלה-דסימה'. שנה אחת מאוחר יותר מהמתוכנן זה אכן קרה. איקר לא היה הקפטן הטוב ביותר שידע המועדון והיו דברים קטנים שהפריעו לי אבל אף-אחד לא יכול לקחת לו את כל מה שנתן.

האמת שאנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל. את הקריירה של איקר, השוער הטוב בהיסטוריה של המועדון הטוב בהיסטוריה ואחד השוערים הטובים בכל הזמנים, זה שבמשך למעלה מעשור שמר על רמה גבוהה למרות שכולם סביבו התחלפו, ושילב הצלחות קבוצתיות עם אישיות(בניגוד לקאן, בופון, ואן-דר סאר ועוד - אין אף-תואר שלא הגיע לארון התארים העצום שלו) - אתם כבר מכירים בעל-פה. אין צורך לפרט על הדמעות בגמר ליגת האלופות בפריז בשנת 2000 כשהיה בסה"כ בן 20; על סדרת ההצלות המדהימה בגלאזגו כשהיה חתום על ה-La Novena לא פחות מזידאן(2002); על הבכי במשחק האליפות נגד מאיורקה בעונת הקאפלו(2007); או הדמעות הטריות בגמר ליגת האלופות אחרי השער של מרסלו, ברגע מקסים ומרגש כאחד. תיהיו בטוחים שגם בתקופה המחורבנת הזו של איקר - הוא תמיד היה מלא מוטיבציה ולקח ללב את העונה העגומה הזו.

במשך כל הקריירה איקר שיחק בריאל מדריד. 16 שנה בקבוצה הבוגרת. מגיל 9 הוא כבר התרוצץ בקבוצת הילדים(מי העז לזלזל בקבוצת הקאנטרה שלנו? השוער הטוב בהיסטוריה צמח שם, בריאל מדריד C). אם תשאלו את איקר, לו חוזה עד 2017 - החלום שלו היה לפרוש בריאל מדריד. לשחק רק בקבוצה אחת. כמו טוטי, כמו גיגס, כמו חאבייר זאנטי, כמו פאולו מאלדיני. אבל בריאל מדריד זה בלתי-אפשרי. ראול לא פרש בריאל מדריד. גם לא פרננדו היירו. גם לא אלפרדו די-סטפאנו.

בסיטואציה שנוצרה, כשריאל מדריד יכולה להחתים את דה-חאה שהוא דור העתיד, ואיקר כמובן לא מוכן להיות מס' 2, בניגוד לדיווחים, והישארותו על הספסל תעשה רק נזק - אין מנוס מפרידה. פרידה ראויה ומכובדת, עם מסיבת עיתונאים גרנדיוזית בה יוצגו לראווה כל גביעי אירופה ושאר התארים של איקר, השחקן ששיחק הכי הרבה משחקים בקבוצה הקדושה חוץ מראול - 725 משחקים, זה שזכה 3 פעמים בליגת האלופות, ב-5 אליפויות ספרד, פעמיים בסופר-קאפ האירופי, פעמיים בגביע הבן-יבשתי(יחד עם אליפות העולם לקבוצות), 4 פעמים בסופר-קופה הספרדי וגם פעמיים בגביע המלך. גם משחק הוקרה אמיתי, אולי גביע הברנבאו - עומד על הפרק, כל זה בשל דחיית פתיחת העונה בספרד, והכל מגיע לו.

פורטו היא לא היעד לו איקר ציפה. ארסנל 'תפוסה' בגלל הצטרפותו של פטר צ'ך, אינטר ורומא לא היו רציניות מלכתכילה וגם השמועות על פריס סן-ז'רמן שהיא קבוצה חזקה מאוד שגם יכולה לשלם טוב- היו קצרות מאוד. אבל אפשר להתנחם בעובדה שאיקר נשאר בחצי האי-האיברי. ושם הוא יתקבל בזרועות פתוחות ויהיה המלך. אחרי המרורים שהוא אכל מהברנבאו בזמן האחרון. האוהדים מצאו לעצמם שעיר לעזאזל, ויסלח לי גם מוריניו האידיוט. לכו תדעו, אולי הוא(איקר) יביא להתעוררות בליגה הפורטוגלית, משהו כמו הדרך שהתחיל דיוויד בקהאם ב-MLS. מספרים שהוא מכניס את כל המדינה לטירוף.

קשה לקבל את זה שהמנייה הכי בטוחה בסגל בשנים עברו, בעונות המחורבנות שהיינו סמרטוטי ריצפה כמו ב-2008/09 עם התבוסות באנפילד ובקלאסיקו - כבר לא מסוגל להציג את אותה הרמה ושהירידה בכושרו כל-כך דרסטית בהשוואה לבופון, פטר צ'ך ואחרים. ההצלה הפסיכית מול דייגו פרוטי למשל, או השנים שתיסכל שוב ושוב את פרננדו טורס ואגווארו - הם זיכרון מתוק. אני לאורך כל העונה ביקרתי את איקר לא פעם - על ההסננות בכדורי הגובה בדרבים, על השער שספג בקלאסיקו השני, על כך שהוא כבר לא מביא נקודות ושום ערך מוסף. אבל כשחושבים על הדברים שוב אי-אפשר לסלק את הרגש הצידה. קשה עד בלתי-אפשרי לתאר את ריאל מדריד בלי איקר קסיאס. כבר נפרדנו משחקנים אהובים כמו רוברטו קרלוס, גוטי, גונזלו היגואין וכמובן מראול, וחשבתי שאחרי הפרידה מהמלך אני חסין מהכל. זה נכון, אבל תהיה צביטה גדולה בלב כשאיקר יכנס את מסיבת העיתונאים ויודיע על יעד חדש - פורטו. אפילו תרד דמעה אחת או שתיים. בעצם, זה חזק ממני. את מסיבת העיתונאים של ראול פיספסתי כי הייתי בכדורגל, אולי טוב שכך. באופן אירוני, באותו יום, חולצת הכדורגל הראשונה שלי של ראול ששימשה אותי נאמנה כמעט עשור - הייתה קטנה עליי. את מסיבת העיתונאים של איקר אני לא אראה(בחייאת, פלורנטינו, הפעם עשה זאת כמו שצריך), זה חזק ממני. הגיע הזמן להפסקה של כמה ימים מהכדורגל...

25 שנה - 25 רגעים:

http://estaticos02.marca.com/imagenes/2015/07/08/futbol/equipos/real_madrid/1436365526_extras_noticia_foton_7_0.Xxx

1. איקר קסיאס מגיע לריאל מדריד.
השוער החל לשחק כדורגל בבית-ספר כמו כולם עד שבגיל תשע אביו לקח אותו למבחנים בריאל מדריד. כעבור כמה שבועות אביו קיבל טלפון מהקבוצה שהזמינה את איקר לשחק בטורניר המסורתי שהמועדון מארגן מדי שנה ובו בוחן שחקנים. איקר הצטרף לקבוצת הילדים בעונת 1990/91.

2. זימון ראשון לסגל הקבוצה הבוגרת.
יופ היינקס היה המאמן הראשון שכלל את איקר בסגל וזה היה במשחק ליגת האלופות בעונת 1997/98 כשאיקר היה בן 16 בלבד!

3. תואר ראשון עם ריאל מדריד
איקר קסיאס טס עם ריאל מדריד לאליפות העולם לקבוצות בואסקו דה-גמא וחגג תואר ראשון עם ריאל מדריד בדצמבר 1998 תחת המאמן חוס הידינק.

4. הופעת הבכורה בריאל מדריד!
התאריך הוא ה-12 בספטמבר(1999), ריאל מדריד מתארחת בסאן-ממס של אתלטיק בילבאו. יילנר נפצע ואיקר הפך לשוער הצעיר ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד שפותח בהרכב - בגיל 18 ו-111 ימים. המשחק הסתיים בתיקו 3:3 ואיקר כבר הראה ניצוצות.

5. הסופר-קלאסיקו הראשון
ויסנטה דל-בוסקה הגיע לעשות סדר בריאל מדריד המתדרדרת של ג'ון טושאק. בסיבוב השני ריאל אירחה את ברצלונה בברנבאו והביסה אותה 3:0. זה היה משחקו הראשון של איקר קסיאס נגד ברצלונה.

6. ה-'לה-אוקטובה' - הגביע השמיני.
ריאל מדריד מביסה 3:0 בגמר ליגת האלופות את ולנסיה. איקר שרשם באותה עונה 12 הופעות בליגת האלופות ובלט נגד מנצ'סטר יונייטד ובאיירן מינכן, מציג משחק נקי מטעויות בין הקורות. הוא זוכה בגביע אירופה הראשון בקריירה שלו וממרר בבכי בסיום. כמובן שהוא היה השוער הצעיר ביותר בהיסטוריה שזוכה בליגת האלופות.

7. תואר הבראבו
בתחילת עונת 2000/01 נבחר איקר קסיאס לשחקן הצעיר הטוב ביותר באירופה(עד גיל 21). תואר אינדיבידואלי ראשון ולא אחרון בקריירה שלו. בסיום אותה עונה הוא גם זכה באליפות ראשונה עם ריאל מדריד. באותה עונה איקר רשם 34 משחקי ליגה ו-47 בכל המסגרות. הוא שמר על שער נקי ב-12 משחקי ליגה

8. הגיבור של גלאזגו.
בעונת 2001/02 איקר סבל בפעם הראשונה מהלחץ בקבוצה גדולה. הוא הציג עונה בינונית ודל-בוסקה החליט לבטוח בסזאר סאנצ'ז הוותיק והמנוסה יותר, בטח בליגת האלופות, מחשש שאיקר לא יסתדר עם כדורי הגובה. סזאר שיחק היטב בגמר עד..שנפצע. אפשר לומר שהשאר היסטוריה. איקר נראה מתוח מאוד אך עשה חימום מהיר, עלה לשחק והיה נפלא. הוא רשם שלוש הצלות אדירות, אחת מהן בלתי-אפשרית עם הרגל וזכה שוב בגביע אירופה שהיה חתום על שמו לא פחות מאשר על זידאן. ושוב הוא מירר בבכי בגמר.

9. השוער הראשון - עונת 2002/03.
היה ברור שלאחר אותו הגמר, ובטח אחרי שכבש את אפודת השוער גם במדי נבחרת ספרד ואף הגיע איתה לרבע הגמר - איקר פותח את עונת 2002/03 במעמד אחר לחלוטין. איקר פתח בהרכב בכל 38 משחקי הליגה וסה"כ רשם 55 משחקים באותה עונה. הוא זכה עם ריאל מדריד באליפות ספרד, בסופר-קאפ האירופי וגם בגביע הבן-יבשתי במשחק בו שמר על שער נקי.

10. עונת 2006/07 - האליפות חוזרת הביתה.
במשך העונות שקדמו איקר המשיך להיות מנייה בטוחה בין הקורות וסבל מהגנה גרועה בעונת הקיירוש ומקבוצה לא מספיק טובה בעונות לאחר-מכן. בעונת 2006/07 עם פאביו קאפלו זה היה אחרת ואיקר סייע רבות לריאל לזכות באליפות מס' 30. איקר הציג יכולת שיא לאורך כל העונה, שמר על שער נקי בסופר-קלאסיקו הראשון בברנבאו ואת הדמעות שלו בלה-רומארדה מול סראגוסה אתם בטח זוכרים. במשחק האליפות נגד מאיורקה הוא 'התפרק' לחלוטין והוציא את כל התסכול החוצה. השוער הטוב בעולם.

11. 'חוזה לכל החיים'
בפברואר 2008 ריאל מדריד הודיעה חגיגית: הקפטן ראול וגם השוער איקר קסיאס חתמו על 'חוזה לכל החיים' בריאל מדריד. חוזהו של איקר הוארך עד שנת 2017 והיה אמור להתחדש אוטומטית בכל עונה בה הוא רושם מעל 30 הופעות. איקר אמר "לשחק במועדון הזה היה חלום ילדות ועכשיו אני מגשים עוד שאיפה ורוצה לסיים כאן את הקריירה". הנשיא דאז ראמון קאלדרון - "כמה סמלי שזה קורה ביום האהבה".

12. בשעה טובה: הזאמורה
בעונת 2007/08 איקר הוסיף לארון התארים עוד אליפות ספרד אך הפעם הגיע פרס חשוב מאוד - תואר הזאמורה. בפעם הראשונה בקריירה שלו איקר הצליח להיות השוער בעל רקורד הספיגות הטוב ביותר בליגה. כדי לא לקלקל את המאזן - שוסטר החליט שלא לשתפו בשני משחקי הליגה האחרונים. איקר ספג 32 שערים ב-36 משחקים(0.89 שערים בממוצע למשחק) והציג יכולת שיא. בקיץ הוא זכה עם הנבחרת ביורו 2008.

13. הודף את הפנדל של אטו.
ריאל מדריד הפסידה באותו קלאסיקו בקאמפ-נואו(עונת 2008/09) כשנכנעה לשערים מאוחרים למרות משחק לחימה יוצא מן הכלל. בדקה ה-78 השופט העניק פנדל לברצלונה במצב של 0:0. ראול לחש משהו באוזנו של איקר ואמר לו 'אתה הודף!' ואיקר אכן הדף את הפנדל.

14. הקפטן קסיאס
לאחר עזיבתם של ראול וגוטי בקיץ 2010 - איקר קסיאס מונה באופן טבעי לקפטן ריאל מדריד. כמו בנבחרת ספרד, גם בריאל מדריד איקר המשיך את דרכו של ראול.

15. ההצלה מול פרוטי
לאורך הקריירה איקר רשם הצלות פסיכיות בכל עונה ועונה. לברקוזן, קלאסיקוס, דרבים. אבל במשחק בפיחואן נגד סביליה זה היה משהו אחר. בתקשורת יצאו מגדרם והלכו לחפש בדפי ההיסטוריה ובקטעי הוידאו בשחור-לבן עוד הצלות כאלה כמו זו שסיפק איקר נגד דייגו פרוטי בטווח אפס. "פרוטי ניצב מולי לבד, לא חשבתי הרבה וזרקתי את עצמי כדי להדוף את הכדור ולמזלי הצלחתי", אמר איקר בזמנו.

16. ההופעה ה-500 במדי ריאל מדריד
השוער שלנו היה השחקן הצעיר ביותר שהגיע למספר המחייב הזה חוץ מראול. ציון הדרך המרשים היה במשחק החוץ בחרס ב-12.2.2010. המשחק ה-100 - נגד בילבאו(6/9/01); המשחק ה-200: נגד סלטה(18/10/03); המשחק ה-300: נגד רוזנבורג(1/11/05); המשחק ה-400: נגד סנטאנדר(1/12/07); המשחק ה-600: נגד בילבאו(22/1/12). בכל המשחקים בהן איקר ציין מספר עגול ויפה - ריאל מדריד תמיד ניצחה.

17. מטפס על הסיבלס
בעונת 2010/11 ריאל מדריד זכתה בגביע המלך הראשונה שלה מאז 1993. איקר שלא שיחק בשני הגמרים הקודמים בהם ריאל מדריד הפסידה ללה-קורוניה(2002) וסראגוסה(2004) עזר לשבור את המנחוס ורשם הצלות נהדרות בגמר המותח נגד ברצלונה במאסטייה. זה היה הגביע הראשון בקריירה שלו והתואר הראשון כקפטן! איקר היה זה שטיפס על הסיבלס באותו ערב.

18. עונת 2010/11 - הרקורד הטוב ביותר.
איקר רשם את רקורד הספיגות הטוב ביותר שלו בעונת הבכורה של מוריניו. - 40 ספיגות ב-54 משחקים בעונת 2010/11 - ממוצע של 0.74 שערים למשחק. באותה עונה הוא רשם 15 משחקים ללא ספיגה בליגה, שיא אישי יחד עם עונת 2009/10.

19. דו-קרב הפנדלים נגד באיירן.
חצי גמר ליגת האלופות בברנבאו, הגומלין בעונת 2011/12, הדרמה בשיאה, אנחנו לא יכולים לנשום. כריסטיאנו וקאקא מפספסים ורק צ'אבי אלונסו מצליח לדייק. ריאל הייתה כל-כך קרובה להדחה אבל סאן איקר השאיר אותה בתמונה כשעמד בלחץ העצום והדף את הבעיטות של פיליפ להאם וטוני קרוס. כל זה לא עזר כשראמוס בעט השמיימה, אבל הנקמה עוד תבוא. אתם בטח זוכרים את מוריניו יורד על הבירכיים בדו-קרב הפנדלים ומנחם את קסיאס בסיום המשחק.

20. האליפות האחרונה - עונת 2011/12.
עונת ה-100 נקודות וה-121 שערי ליגה. ריאל מדריד הובילה את הטבלה לאורך כל הדרך וחגגה לאחר שלוש שנים עקרות את אליפות מס' 32. איקר שוב טיפס על הפסל בסיבלס וחגג אליפות ראשונה כקפטן. הוא הבטיח לאוהדים - 'נחזור לכאן בעונה הבאה - בלה-דסימה'.

21. שיא נצחונות בריאל מדריד.
איקר כבר הפך ממזמן לשיאן הניצחונות של ריאל מדריד מאז ומעולם, כשכבר לאחר הניצחון 1:0 על באיירן בברנבאו אשתקד בחצי הגמר הוא עקף את ראול עם ניצחון מס' 427 בריאל מדריד.

22. שיא אי-ספיגה.
השוער הבכיר של ריאל מדריד במשחקי הליגה היה דייגו לופז, אך אנצ'לוטי נתן לאיקר את הבמה במשחקי הגביע וגם בליגת האלופות. 952 דקות! דווקא בעונת 2013/14 כשחקן ספסל, המסע התחיל איי-שם בחודש נובמבר והסתיים עם הגולאסו של הונטלאר בגרמניה במשחק הראשון ב-1/8 גמר ליגת האלופות. כמו שכתבנו, איקר השוער היחיד בהיסטוריה שלא ספג ב-8 המשחקים הראשונים בגביע המלך. רק בארטרה בגמר הכניע אותו אחרי נגיחה מכדור קרן.

23. הזכייה בלה-דסימה.
כולכם זוכרים איך המשחק ההוא התחיל - השער האומלל שספג מדייגו גודין אחרי שגיאה ביציאה לכדור גובה, ואיך הוא הסתיים..איקר ומרסלו עוד התחילו לדמוע לפני שריקת הסיום. איקר קסיאס מניף את הלה-דסימה.

24. התואר האחרון.
ריאל מדריד זכתה במונדיאליטו אחרי ניצחון 2:0 קליל על סן-לורנצו בגמר. איקר ששמר על שער נקי רשם את משחקו ה-700 בקבוצה!! כמוכן, לצערנו, זה היה התואר האחרון שלו בלבן...

25. המשחק האחרון
עכשיו אפשר לומר בדיעבד, כי לפניכן עוד היו ספקות. ריאל מדריד סיימה את עונת 2014/15 עם ניצחון 7:3 על חטאפה. וכך איקר קסיאס נפרד מהברנבאו.

- איקר היה חלק מדור הזהב של נבחרת ספרד כמובן, אבל אני בטוח שבסלקסיון יסלחו לי.
ובכל-זאת, רגעי המפתח בנבחרת: הופעת הבכורה(2000)| המונדיאל ב-2002| הפיכתו לקפטן הנבחרת אחרי ראול(2007)| הפנדלים נגד איטליה ביורו 2008 - ספרד שוברת את מנחוס רבע הגמר| הזכייה ביורו 2008 אחרי הניצחון על גרמניה| הזכיה ההיסטורית במונדיאל 2010 - ההצלות מול רובן, הדמעות, הנשיקה לשרה קארבונרו| השלמת הטריפלטה ב-2012 - יורו-מונדיאל-יורו אחרי ניצחון ענק 4-0 בגמר כשאיקר מבקש מהשופט 'ריספקט' מהיריבה.

לא צירפתי כמעט וידאו או תמונות. כבר אמרתי. אני לא יודע מאיפה להתחיל.
אני לא מבטיח שיהיה סיקור של מסיבת העיתונאים והפרידה.
מה הסיבה שבחרתי בתמונה של איקר בוכה בפתיח? כי זו גם התחושה שלי פחות או יותר...
תודה רבה על הכל ולהתראות, סאן-איקר.

 

כותרות העיתונים הבוקר: נפרדים מאיקר

שער המארקה:

http://estaticos03.marca.com/imagenes/2015/07/09/portada/marca_papel/g0907.64a47e59fd425357092e433db0ac52e0.Xxx

"אנחנו הולכים להתגעגע אלייך"
איקר האגדי עוזב
ריאל מתכננת פרידה ראויה בסנטיאגו ברנבאו ביום שישי



שער ה-AS:

http://estaticos.marca.com/imagenes/2015/07/09/portadas-periodicos-deportivos/1436397525_extras_mosaico_noticia_4_g_0.Xxx

הפרידה הגדולה מקסיאס

72 שעות של משא-ומתן אינטנסיבי אך כמעט ללא חילוקי דעות - הגיעו לסיומן.
האוהדים ייפרדו מהסמל בצורה מכובדת ביום שישי או שבת.
ריאל מדריד תעודד את האוהדים להגיע ולהיפרד כמו שצריך למרות החום הכבד הצפוי(35 מעלות). איקר יהיה מוקף ב-18 התארים בהם זכה - גביעי אירופה, אליפויות הליגה ועוד ועוד וגם יקבל חולצה ממוסגרת אותה לבש כשהיה בן 9 ועוד שלל הפתעות.


דנילו הוצג בריאל מדריד וקיבל את חולצה מס' 23. ריאל מדריד הציגה בשעת צהריים מוקדמת את שחקן הרכש הראשון שלה לעונה החדשה. לפניכן דנילו עבר בצהריים בקלילות את הבדיקות הרפואיות במרפאת Sanitas La Moraleja כמיטב המסורת וחתם על חוזה לשש עונות בקבוצה. דנילו מקבל את חולצה מס' 23 שהייתה שייכת לאיסקו.

http://estaticos01.marca.com/imagenes/2015/07/09/bloques/emisiontv1/1412325059_6.Xxx

 

השחקנים הגיעו לפגישת היכרות עם רפא בניטס


http://estaticos02.marca.com/imagenes/2015/07/09/futbol/equipos/real_madrid/1436463138_extras_noticia_foton_7_5.Xxx

הרבה חיוכים נראו הערב בולדבבאס כאשר לקראת 7 בערב שעון ספרד השחקנים פסעו הערב אל המתחם לשיחה ראשונית עם המאמן החדש רפא בניטס שהתלבש בטרנינג החגיגי והחדש בצבעים ירוק-אפור. גם איקר קסיאס וסרחיו ראמוס נכחו במקום כמובן. שניהם התחבקו עם הנשיא פרז שהגיע כדי לברך את סגל השחקנים ולאחל להם עונה מוצלחת, ופיזרו חיוכים לכל עבר. איקר הגיע בעיקר כדי להיפרד מחבריו לקבוצה ועידכן אותם סופית על המעבר לפורטו, כך לפי המארקה, והודעה רשמית תצא מחר בשעות הבוקר. לגבי ראמוס לא הודיעו דבר אך נראה שבניטס רמז לו שישמח לשוחח איתו בארבע עיניים על סימני השאלה הרבים.

בין הנעדרים הערב ניתן היה למצוא את כריסטיאנו רונאלדו ולוקה מודריץ' וגם קאסמירו שחזר לקבוצה וחאמס רודריגס - שני הנציגים שלנו בקופה אמריקה והם יצטרפו להכנות ב-23 ביולי. מחר השחקנים 'ישכימו קום' ויגיעו כבר ב-08:15 לולדבבאס לבדיקות רפואיות ראשוניות(כריסטיאנו יבצע אותן ב-12 ביולי) עוד בתוכנית מחר: אימון כפול. הנה תמונות מהערב

 

טוב אז ככה, עסקת איקר קסיאס נסגרה ובשעות הקרובות תהיה הודעה רשמית שהוא ישחק בפורטו. בשעת לילה מאוחרת פורסם שהמשא-ומתן מול הפורטוגלים כמעט פוצץ לאור דרישה חדש של איקר מריאל מדריד(עניין השכר והפרשי המס בין פורטוגל וספרד), היחסים הקרירים בין איקר קסיאס לנשיא המועדון אפילו הוחמרו. מחר בשעת צהריים מוקדמות ריאל מדריד תיפרד מאיקר במסיבת עיתונאים צנועה, כך לפי בקשתו. איקר כנראה פגוע מהמועדון והוא ביקש שאוהדים לא יגיעו. מעניין מתי נשמע את הגירסה שלו לדברים. התכנון של ריאל מדריד הוא לארח את פורטו בגביע הברנבאו בחודש אוגוסט(באחד מהתאריכים 12 עד 16 באוגוסט) וכך להיפרד ממנו בצורה מכובדת ולעשות אירוע מרשים כפי שהיה לראול בדיליי גדול בקיץ 2013.

http://estaticos02.marca.com/imagenes/2015/07/10/futbol/equipos/real_madrid/1436525656_extras_portada_0.Xxx

- השחקנים התחילו לעבוד הבוקר כאשר ב-08:15 שעון ספרד הגיעו למתחם האימונים כמעט בהרכב מלא למעבר בדיקות רפואיות. בהמשך היום הם התחילו קצת לרוץ ולגעת בכדור, בקיצור: אימון ראשון של ריאל מדריד תחת רפא בניטס. הנעדרים היו כריסטיאנו רונאלדו, קאסמירו, חאמס רודריגס ולוקה מודריץ'. ביום ראשון תמריא הקבוצה למחנה האימונים באוסטרליה.

https://fbcdn-sphotos-d-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xaf1/v/t1.0-9/s720x720/1907510_10153352815188190_5417202409104729563_n.Xxx?oh=e7baf89bd55be2fb6626dfb67e48ce87&oe=5654D8D0&__gda__=1444418268_7419397ef92b238df31649860ba8a566

- מרסלו האריך את חוזהו במועדון עד 2020

http://as02.epimg.net/videos/imagenes/2015/07/10/portada/1436538207_078348_1436538326_doscolumnas_normal.Xxx

יממה אחרי ההודעה על הארכת חוזהו של דני קרבחאל, גם המגן השמאלי שלנו חידש חוזה ונראה נרגש מאוד. הקפטן השלישי שהצטרף לקבוצה בינואר 2007, כשם הרבה יותר אלמוני בהשוואה לגאגו והיגואין - ממשיך בריאל מדריד עד 2020. הרגע המרגש של מרסלו היה השער בגמר ליגת האלופות נגד אתלטיקו מדריד כמובן כאשר עלה מהספסל. לאחר השער מירר בבכי. מרסלו רשם 320 הופעות ב-8 וחצי השנים שלו בקבוצה במהלכן כבש 23 משחקים. הוא זכה בליגת האלופות, ב-3 אליפויות ספרד, פעמיים בגביע המלך, פעמיים בסופר-קופה הספרדי, בסופר-קאפ האירופי ובאליפות העולם לקבוצות. בעונה האחרונה, שהייתה מצוינת עבור מרסלו ברמה האישית - הוא רשם 53 משחקים - שיא קריירה. הנה קצת מהמיטב של מרסלו.

 

איקר קסיאס עדיין לא עזב רשמית, אבל אני ממשיך ב-פרוייקט קסיאס.

קסיאס-מדיה
רגע לפני שנפרדים מאיקר - נזכרים בהצלות הגדולות ביותר, וגם: התמונות הנבחרות. כתבה צבעונית, בקיצור

משימה קשה עד בלתי-אפשרית לבחור את ההצלות הגדולות ביותר של איקר קסיאס במדי החולצה הלבנה. ובכל-זאת, ניסינו, בהסתמך על וידאו שפורסם הבוקר ב-AS. הוידאו שבו יש היגיון נכלל באופן שרירותי לחלוטין עם קצת תוספת מעבדכם הנאמן. הטופ 10:

אבל קודם כל - נותרו בחוץ:

- ההצלה המדהימה נגד אייבר ב-1/8 גמר גביע המלך. ריאל הגיעה למשחק החוץ עם הגנת טלאים ואיקר הדף קשה, והדף כמעט הכל. בדקה ה-23 הוא רשם הצלה מדהימה מנגיחה בטווח אפס כשהתעופף עם הידיים פרוסות לעבר החלוץ ומנע ממנו לכבוש.

- הצלה כפולה נגד ברצלונה בקאמפ-נואו בקלאסיקו ב-2007/08. איקר הצליח לגבור על סמואל אטו באחד על אחד עם ידו הארוכה ואחר-כך קם מהר על הרגליים והצליח להרחיק מול מסי לקרן

- הדיפה גדולה של איקר נגד אייקס משלב הבתים בעונת 2011/12 לאחר כדור חופשי. איקר הדף נגיחה מעולה בחצי גובה.

- משחק נגד אולימפיאקוס בליגת האלופות בעונת 2007/08, ריאל מובילה 3:2 בתוספת הזמן. קרן ליוונים, הכדור מגיע לקובאצ'ביץ' שמבצע בעיטת מספרת נהדרת ברחבה אבל איקר הודף את הכדור המסובב. בהתקפת הנגד ריאל כובשת(בלבואה) ומנצחת 4:2.

- עונת 2009/10, ריאל מארחת את ולנסיה בברנבאו בישורת האחרונה של העונה. איקר מתחיל עם הדיפה מנגיחה גדולה של אלכסיס רואנו הבלם וממשיך על הריבאונד של חואן מאטה!

- בעונת הקיירוש, 2003/04, ריאל הביסה 3:0 את בילבאו במחזור העשירי בברנבאו באחת מתצוגות השקר היותר גדולות. בילבאו איימה על השער לא פחות מ-19 פעמים ואיקר הדף הכל, כולל כדור חופשי אדיר של טיקו לחיבור.

מקום עשירי: ריאל מדריד - ברצלונה, עונת 2011/12

הקלאסיקו הראשון של העונה בברנבאו. מסי דוהר ברחבה ובועט שטוח לפינה הרחוקה - ואיקר הודף בקצות האצבעות.

מקום תשיעי: ראיו וייקאנו - ריאל מדריד, עונת 2011/12

נשארים באותה עונה. ריאל מדריד בתלבושת החוץ האדומה ניצחה 1:0 את ראיו בזכות העקב של כריסטיאנו. באותו משחק קאסדו בחן את איקר בבעיטת וולה אדירה, אמנם ממרחק רב אך איקר שלא ראה את הכדור התעופף והוציא את הכדור מהחיבור.

מקום שמיני: ברצלונה - ריאל מדריד, עונת 2009/10

ריאל מתארחת בקאמפ-נואו בקלאסיקו הראשון ומפסידה אחרי סדרת החמצות קורצות. איקר נכנע לשער של זלאטן מהאוויר אך הצליח להדוף מול מסי שקיבל מסירה אלכסונית נהדרת ברחבה, בעט חזק אבל איקר עמד חזק על הרגליים והדף לקרן.

מקום שביעי: סביליה - ריאל מדריד, עונת 2011/12

בהמשך, אל תדאגו, לא נפסח גם על ההצלה הפסיכית של איקר בפיחואן. שנתיים אחר-כך, ובמקום נמוך יותר בדירוג שלנו - איקר רשם עוד הצלה נהדרת כשהציל בעיטה חזקה מטווח אפס מול מאנו דל-מוראל אחרי כדור רוחב של חסוס נאבאס מצד ימין. איקר זרק את עצמו והצליח להדוף את הכדור ששיפשף אחר-כך את הקורה.

מקום שישי: שאלקה - ריאל מדריד, עונת 2013/14

עוד הצלה של איקר מטווח אפס והפעם ב-1/8 גמר האלופות. ריאל מדריד חגגה באותו משחק שישייה מדהימה אבל במצב של יתרון 1:0 בלבד איקר שמר אותה במשחק כשהדף בעיטה של דרקסלר למרכז השער.

מקום חמישי: אתלטיקו מדריד - ריאל מדריד, עונת 2004/05

והנה הגענו להצגות של איקר ממשחקי הדרבי. משחק הבכורה של ואנדרליי לושמבורגו היה מעניין מאוד - בויסנטה קאלדרון. אתלטיקו שכבשה על השער של איקר שהדף הכל ורק אלוהים יודע איך ריאל מדריד ניצחה 3:0. הפעם איקר הדף בעיטה של טורס מהצד מתוך הרחבה אחרי כדור רוחב קטלני מצד ימין של ההגנה, והצליח לבלום עם הרגליים והגוף.

מקום רביעי: ריאל מדריד - ברצלונה, עונת 2010/11

גמר גביע המלך, סופר-קלאסיקו במאסטייה. ריאל שולטת במחצית הראשונה ובארסה נכנסת לעניינים לאחר-מכן. באחת ההתקפות אינייסטה ומסי ביצעו אבל פס מרהיב בסיומו אינייסטה בעט כדור חזק לפינה הרחוקה. איקר הצליח להדוף בקצות האצבעות.

מקום שלישי: מנצ'סטר סיטי - ריאל מדריד, עונת 2012/13

אולי המשחק הכי חסר חשיבות ברשימה. ריאל התארח באיתחאד של סיטי בשלב הבתים של ליגת האלופות כשהיה ברור שהיא ממשיכה לשלב שמינית הגמר ותעשה זאת מהמקום השני. בדקה ה-65, כשהיא מובילה 1:0, מאייקון פרץ בצד ימין ושלח כדור חזק לרחבה. אגווארו הקדים את ארבלואה אבל לא את איקר שהוציא את הכדור מהמסגרת ברגע האחרון.

מקום שני: סביליה - ריאל מדריד, עונת 2009/10.

סיפור המשחק לא באמת מעניין כמו ההצלה עצמה, אז נגיע לתאכלס. עם פתיחת המחצית השנייה נגרדו התגבר בקלילות על אלביול והעביר כדור רוחב, דייגו פרוטי הלא-מכוסה(דיארה שהיה רחוק מהאיזור נשא תפילה) בעט חזק אבל איקר רשם הצלה שנוגדת את חוקי הפיזיקה וגם הדף את הכדור מספיק הצידה כדי שפרוטי לא יוכל להגיע לריבאונד. "שוב איקר, בפעם המי יודע כמה, רק חבל שזה לא הספיק", נאנחו במארקה לאחר המשחק

ובמקום הראשון: ריאל מדריד - באייר לברקוזן, 2001/02

בגלל גודל המעמד, כנראה. נו טוב, ידעתם שההצלה ההיא תגיע. ילד בן 21 עולה מהספסל בגמר ליגת האלופות במקום השוער הוותיק ססאר שנפצע והופך לגיבור העונה של ריאל מדריד לצד השחקן הטוב בעולם, זינדין זידאן, שכבש את השער המדהים ההוא בוולה. באייר לברקוזן תקפה ותקפה, שכבה על השער שלנו אבל נתקלה בשוער הטוב בתבל. איקר 'הדף הכל ושלח את המדרידיסימו לחגוג', כפי שכתבו במארקה לאחר המשחק. הוא התחיל עם הדיפה טובה לבעיטה חזקה לחצי גובה מצידו של באשטורק, ובאותה הקרן הגיעה ההדיפה הפנטסטית. הכדור הגבוה טייל ברחבה והגיע לברבאטוב שדחף רגל - אבל איקר הגיב באינסטיקנט מדהים והדף עם רגל ימין. ואף מילה על הדמעות המתוקות והמרגשות בסיום.

- ב-ABC פירסמו לפני כמה חודשים כתבה ברוח דומה אך עירבבו גם הצלות במדי נבחת ספרד כמו מול אריאן רובן בגמר המונדיאל, הפנדלים נגד איטליה ביורו ועוד. התוספת שלהם לכתבה: ההצלה של איקר עם הרגל מנגיחה של מארקיזיו בשלב הבתים בטורינו נגד יובה בעונת 2013/14.

- הקליפ הבא מעט יותר עתיק, מפרגן בין היתר על הצלות מהתבוסה באנפילד נגד ליברפול ב-2009, הצלה כפולה מהמדריגל ב-2007 ועוד קצת קלאסיקוס.

בכל כלי התקשורת שמכבדים את עצמם, החל מהמארקה וה-AS המדרידאים ועד לכלי התקשורת בקטלוניה - פינקו השבוע בגלריות תמונות שמסכמות את 25 השנים של איקר קסיאס בלבן. אנחנו הלכנו עם ה-AS:

תמונה ראשונה: בקבוצת הילדים של ריאל מדריד כשהוא בן 10! מזהים??

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556240_album_grande.Xxx

תמונה שנייה: שנה אחת אחר-כך

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556239_album_grande.Xxx

תמונה שלישית - הכתבה בעיתון: איקר 'נשלף' מהבית-ספר כשזומן לסגל הקבוצה הבוגרת כשהוא בן 16, למשחק החוץ ברוזנבורג.

תמונה רביעית: איקר בסוף לא שיחק אבל נהנה מכל רגע עם הקבוצה הבוגרת.

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556237_album_grande.Xxx

תמונה חמישית: איקר בפעולה - מזנק באימון ריאל מדריד C

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556232_album_grande.Xxx

תמונה שישית: בהופעת הבכורה במדי ריאל מדריד - בסאן-ממס של בילבאו, דצמבר 1999!

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556238_album_grande.Xxx

תמונה שביעית: מקבל את תואר השחקן הצעיר המצטיין בסוף שנת 2000

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556236_album_grande.Xxx

תמונה שמינית: זוכה בגביע אירופה בגיל 19 בלבד. איקר היה השוער הצעיר בהיסטוריה של קבוצה שזוכה בליגת האלופות

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556231_album_grande.Xxx

תמונה תשיעית: חוגג עם האוהדים לאחר הזכייה בגביע אירופה השמיני בשנת 2000

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556230_album_grande.Xxx

תמונה עשירית: חוגג אליפות ספרד ראשונה בקריירה, עונת 2000/01

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556227_album_grande.Xxx

תמונה מס' 11: חוגג בטירוף עם זידאן ליד גביע אירופה שכל-כך מגיע לו, בגמר בגלאזגו

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434557064_album_grande.Xxx

תמונה מס' 12: חוגג עם סזאר בסיום גמר הצ'מפיונס ב-2002 במהלכו נכנס כמחליף. 'השאר היסטוריה'.

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556229_album_grande.Xxx

תמונה מס' 13: ארון התארים ממשיך להתמלא, והפעם - הגביע הבן-יבשתי ב-2003

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556222_album_grande.Xxx

תמונה מס' 14: חוגג אליפות מס' 30

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434557173_album_grande.Xxx

תמונה מס' 15: ההצלה המדהימה מול דייגו פרוטי!

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556223_album_grande.Xxx

תמונה מס' 16: נלחם בקלאסיקו

http://www.mundodeportivo.com/r/GODO/MD/p3/Futbol/Imagenes/2015/07/08/Recortada/MUNDODEPORTIVO_G_9107663647-kAsB--911x683@MundoDeportivo-Web-Portada.Xxx

תמונה מס' 17: חוגג את הזכייה ומניף את גביע המלך אחרי הניצחון בקלאסיקו - תואר ראשון כקפטן!

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556220_album_grande.Xxx

תמונה מס' 18: עצבים נגד באיירן בחצי הגמר ב-2012

http://www.mundodeportivo.com/r/GODO/MD/p3/Futbol/Imagenes/2015/07/08/Recortada/MUNDODEPORTIVO_G_12101445721-kAsB--911x683@MundoDeportivo-Web-Portada.Xxx

תמונה מס' 19: האליפות הראשונה כקפטן - חוגג ב-2012

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434556221_album_grande.Xxx

תמונה מס' 20: הלה-דסימה!

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2015/06/17/album/1434555929_196787_1434557815_album_grande.Xxx

 

הראיון האחרון של איקר

לפני חודש וחצי הוא התראיין לתחנת הרדיו 'קנדה-סר' ואמר "אני נשאר בריאל מדריד, לא יכול לדמיין את עצמי מחוץ למועדון". הזמן חלף והדברים השתנו. רגע לפני שאיקר עוזב - הנה הראיון בו השוער התייחס בזמנו גם להשתלשלות הקריירה והתקופה הקשה.

http://estaticos04.marca.com/imagenes/2015/05/27/futbol/equipos/real_madrid/1432678727_extras_portada_1.Xxx

הדברים הלא-רלוונטים: "אני בטוח שאשאר כאן בעונה הבאה. אני לא יכול לדמיין את עצמי מחוץ למועדון הזה כשתתחיל העונה הבאה. אני רוצה לסיים כאן את הקריירה שלי. תמיד ישנה אפשרות שאעבור לשחק בליגה חלשה יותר אם הדברים לא יסתדרו ואאלץ לעזוב, אבל כרגע אני מרגיש טוב. אתמודד עם העונה הבאה כאילו הייתה העונה הראשונה שלי, זה האתגר שהצבתי לעצמי". "לשחק נגד ריאל מדריד? ארגיש מוזר, אני לא יכול לדמיין את זה". "אני לא מקנא בצ'אבי ובג'רארד על הפרידה מהם כי אני לא נפרד, אבל אני שמח עבורם - מגיע להם".

על הפעם הראשונה בברנבאו: "זה היה במשחק ידידות עם חוסה תומאס ואנריקה פונסה (שניהם לוחמי שוורים). הייתי בן 17. שיחקתי במחצית השניה ו-ואלרון ופרדנדוסו הבקיעו מולי. חשבתי על זה שהקהל שואל את עצמו מי אני. למעשה כבר דרכתי לפני כן על הדשא בברנבאו, בגיל 15, כשזכינו באליפות עם ואלדנו. אני מתרגש בכל פעם שאני יוצא מהמנהרה למגרש ואומר לעצמי שזאת זכות. כשהכרוז קורא בשם שלך אתה נזכר בכל הדברים שהיית צריך לעשות כדי להגיע לכאן".

עצבנות: "בכל פעם יש בי יותר, וזה דבר טוב. אני מתרגש מאוד מהספורט הזה. הכדור הראשון שאתה נוגע בו במשחק הוא הכי חשוב. אם אתה עושה פעולה טובה אתה מקבל ביטחון".

הראיון בוצע ממש על אחד משערי הברנבאו. על כך אמר איקר: "אני לא רגיל להיות פה בלי אף אחד מסביב. מרגיע אותי לראות את האיצטדיון כך. אני זוכר אירוע רע שקרה בשער הזה - דו-קרב הפנדלים שהפסדנו נגד באיירן בדיוק כאן (חצי גמר ליגת האלופות ב2012)".

"אני אדם שאוהב אתגרים, אולי בגלל שאני מזל שור. התגברתי על מכשולים בעונה שעברה ובזאת שלפניה".

אנצ'לוטי: "המועדון שלנו תובעני והנשיא וההנהלה קיבלנו את ההחלטה שחשבו כטובה ביותר, אבל אני מודה לקרלו עבור מה שעשה עבורי, גם כאשר הייתי מאוכזב שלא שיחקתי הרבה בעונה שעברה. הוא אדם אצילי. הלוואי שהכל יסתדר לו, אני מאחל לו את הטוב ביותר. כאן זה הבית שלו". עוד הוסיף השוער - "הדיעה של השחקנים הייתה חיובית למען קרלו. לכריסטיאנו יש את הדיעה שלו ומערכת יחסים קרובה עם המיסטר, אני מבין את ההודעה שלו".

על האופי שלו כשחקן ותפקודו בחדר ההלבשה - "אני משפיע על הקבוצה ומקשיב יותר מבעבר, למרות שאני לא טמפרמנטי כמו פפה, סרחיו ראמוס או כריסטיאנו".

הירידה לספסל: "הייתה לי פציעה וחבר לקבוצה עשה את העבודה היטב (=דייגו לופז כמובן). וזה הכל. כל מה שנכתב אחר כך בעיתונים לא מעניין אותי. אחר כך אנצ'לוטי בחר בדייגו וזה היה קשה אבל העונה שעברה הסתיימה בטוב למרות הטעות שלי בגמר ליגת האלופות".

"כבר ירדתי לספסל אצל דל בוסקה (סזאר היה השוער הראשון בעונת הנובנה 01/02) וצחקתי איתו על זה. הייתי צעיר מאוד, בן 20. זה גרם לי להתבגר. באותו זמן חשבתי שפיספסתי את הרכבת כי סזאר היה שוער מעולה. לאחר מכן היה המונדיאל בקוריאה (=שבו איקר ניצל את פציעת האפטרשייב של קאניזארס כדי להיות השוער הראשון) וחזרתי לשחק. הפעם עם מוריניו קיבלתי את זה כאתגר".

"אני אדם רגוע ששומר את הרגשות בפנים עד הסוף".

הזיכרון הטוב ביותר: "כשהקהל קרא בשם שלי. בפעם הראשונה זה קרה כשניצחנו 3-0 את ברצלונה עם גולאסו של רוברטו קרלוס".

רפא בניטס: "הוא אימן את הקבוצה עד גיל 19 ואני הייתי בילדים. הכרנו לאחר מכן".

ארבלואה: "יש בינינו מערכת יחסים של כבוד מקצועי. שנינו מסתכלים על טובת הקבוצה".

"בתקופת הפציעה שלי התרכזתי בהחלמת היד שלי, וזה הוביל לכך שלא הייתי בכל יום עם הקבוצה ולכן הרגשתי בודד".

http://realmadrid.co.il/images/casillas-1.Xxx

השיחה המפורסמת עם צ'אבי: "זאת שטות. בשיחה שלנו היה מתח רב. באותו מצב, כקפטן של נבחרת ספרד, החלטתי לדבר עם צ'אבי ופויול. הסכמנו שלא היינו צריכים להראות תמונה כזאת (=של עצבים בקלאסיקוס). לאחר מכן באחד ממפגשי הנבחרת ישבנו לשתות קפה והעניינים נרגעו. מדוע זאת בגידה? אם איזשהו מדרידיסטה הרגיש רע בגלל זה, אני מתנצל".

מוריניו: "דיברנו לפני הפציעה שלי, כשפתחתי על הספסל שניים או שלושה משחקים (=אדאן פתח במקומו לפני שדייגו לופז הגיע). הוא השב את תשומת ליבי לכך שאני צריך להיות יותר מרוכז במשחקים. הוא אמר שאני שמן, לא בכושר... העדפתי לשתוק כדי לא ליצור קרקס, ואני לא מתחרט על כך. אעשה זאת שוב באותה סיטואציה".

"מערכת היחסים עם מוריניו התחילה טוב והתדרדרה. כשזכינו ב'אליפות השיאים' הדינמיקה בינינו הייתה של כבוד. אחר כך מערכת היחסים הייתה פנטסטית ביורו 2012, אבל בספטמבר הדברים כבר לא נראו אותו דבר. ואז הגיעה הפציעה".

שריקות הבוז נגד ולנסיה והתגובה המצולמת שלו: "היינו בפיגור 2-0 ורצינו שנתאחד כולנו למען רמונטדה, לא חשבתי על השריקות כשהגבתי כך. זאת הייתה תגובה ספונטנית לערב קשה שבו אמרנו להתראות לליגה. אני נשאר עם אלה שמעודדים אותי ואת אלה ששורקים בוז אני מבין".

מערכת היחסים עם הנשיא: "מאוד קורקטית. קרובה יותר מאשר שחקנים אחרים כי אני הקפטן. יש לו המון עיסוקים היום בניגוד לשנה הראשונה אבל הוא אוכל איתנו בכל פעם שיש לו זמן".

השיחה עם המנכ"ל חוסה אנחל סאנצ'ס: "שאלתי אותו על המצב והוא אמר לי שרוצים שאמשיך במועדון". (השיחה נערכה לפני חודש וחצי)

"אני מוכן לתחרות, בחוזה שלי לא כתוב שאני חייב להיות בהרכב. אני רוצה לסיים את הקריירה שלי כאן. דה חאה מצויין והוא השוער של העתיד וגם של ההווה. הוא יתקבל כאן היטב ואעזור לו. נתחרה זה בזה. הוא יודע להתמודד עם לחץ והתקופה ביונייטד תשרת אותו היטב. קיילור נאבאס הוא שוער גדול ואדם מדהים. הוא עשה מונדיאל טוב והצליח בלבאנטה בעונה שעברה".

"היו רגעים שחשבתי לעזוב הכל וללכת, אבל התמודדתי עם המצב. במשחק הנבחרת נגד סלובקיה הפסדנו 2-1 בגלל טעות שלי. כל הדברים הרעים חזרו אחרי כמה חודשים רגועים בגזרתי. וחשבתי שאולי אני לא צריך להיות כאן. אבל המשכתי להלחם".

תמונה מועדפת: "כשזכינו באליפות עם קאפלו פרצתי בבכי. זה היה אחרי שלוש שנים שבהן לא זכינו בכלום".

ההדיפה המועדפת: "במשחק הצ'מפיונס יגד יונייטד ובאיירן ובמשחק נגד אתלטיק בילבאו כשניצחנו 3-0".

החלוצים שהכי קשה נגדם: "אטו הבקיע מולי הרבה שערים, גם למסי מגיע כבוד".

שחקני ההגנה המועדפים: "סרחיו ראמוס הוא בלם מושלם ומנהיג, ופרננדו היירו שהיה הקייזר (=בקנבאואר) שלנו".

"בעוד עשר שנים? אהיה אוהד וארצה להמשיך בעולם הכדורגל. בשביל להיות נשיא המועדון צריך להיות מוכן לכך, פלורנטינו כזה".

"אני לא חושב על יורו 2016 אלא יום אחר יום. הנפתי שתי אליפויות אירופה ומונדיאל, אבל לכל דבר יש את הזמן שלו".

דבר התקשורת: העזיבה של איקר

בספרד הקדישו בימים האחרונים 'שעות נוספות' וכתבו טורי פרשנות רבים על כל הסיטואציה האחרונה בין ריאל מדריד וקסיאס. חמישה טורים ממגוון כלי התקשורת מוצגים כאן לפניכם.

נתחיל עם טור שפורסם במארקה ונכתב ע"י מרטין אוסבורן. הכותרת של האוהד המתוסכל הייתה "בושה לעזאזל" והוא משחרר קיטור ותוקף את המועדון על הפרידה מהסמל. "אני לא חושב שצריך להגן על ריאל מדריד כשמדובר במשהו שמאוד מפריע לי בקבוצה שאני אוהב. אני המום ורוצה לגנות את מסע ההכפשה שנעשה באיקר קסיאס. הציגו את הקפטן כקמצן, קטנוני ופחדן וזה מביש. הקפטן בילה 25 שנה במועדון, זה לא מובן מאליו. זה נראה לכם מתקבל על הדעת? די-סטפאנו, ראול, היירו, פושקאש, מנואל סאנצ'יז? - אף-אחד מהם לא שיחק זמן רב כל-כך בקבוצה. איקר נולד כאן, במועדון שלנו, זכה בכל הגביעים בהם היה שחקן משמעותי, היה גיבור מוחלט שילד העריצו.

הקמפיין נגד איקר לא הוגן, לא הגון, ולא תקין. האם אנחנו מודעים לגיהנום שהבחור הזה חיי בזמן האחרון ונמשך עד עצם היום הזה? אפילו לאעזוב כמו שצריך לא נותנים לו. קסיאס זכה בהכל עם הקבוצה אבל לא זכה בכבוד שלה בזמן האחרון, לא דיברו על פרידה 'מהדלת הראשית', עזיבה כמו 'כוכב אהוב'? קסיאס שחקן כמו כולם והקריירה שלו עתידו להסתיים בגיל 36 או 37, יש לו משפחה לפרנס ואת החוזה הזה חתמו איתו במועדון מרוצנם. איקר צריך לעזוב דרך בתי-המשפט?

אנחנו חייבים לאיקר את כל השנים בהן ריאל מדריד הצליחה. לריאל מדריד גם כן יש אחריות בקירקס הזה. אני אוהב את הקבוצה ורוצה את הטוב ביותר עבור הקבוצה שלי ומבחינה מקצועית זה כן הזמן של איקר לעזוב - בהנחה שדה-חאה מצטרף - אבל זה לא הוגן. אני מקנא בפרידה שבברצלונה העמידו לכבוד צ'אבי. איקר שווה ערך לחלוטין. הוא הסמל שלנו והשוער שלו. הוא ילד שהגיע בגיל 9 לכל אימון עם חיוך ביישני ואמונה ועבד קשה כדי לפלס לעצמו את הדרך לתהילה. הוא זכה ביותר גביעים מכל אחד אחר. הוא תופעה. אני רוצה למסור לך חיבוק ענק איקר, אני, מכאן, ואני חוזר על ההערצה הגדולה שיש לי כלפיו. אנחנו צריכים להיות אסירי תודה ואני מקווה שהמועדון יסתפק בקצת יותר מאשר 'לעמוד בחוזה שלך'. כל השנים האלה הגנת לא רק על השער של ריאל מדריד והדפת הכל. הגנת על הסמל של החולצה שאתה יודע מהי המשמעות שלו. אתה אלוף".

- עורך ה-AS, הלא-הוא אלפרדו רלאניו, כותב טור קצר באותה רוח הדברים - קסיאס, פלורנטינו, בתי המשפט והביצה.

http://www.mundodeportivo.com/r/GODO/MD/p3/Futbol/Imagenes/2015/07/08/Recortada/MUNDODEPORTIVO_G_11208824719-kAsB--911x683@MundoDeportivo-Web-Portada.Xxx

"ההסכם המתגבש עם פורטו הוביל לכך שעונה חדשה נפתחת ואיקר, עד כמה שקשה להאמין - כבר לא מתרוצץ בולדבבאס. התוכנית הייתה לפרידה מכובדת מריאל מדריד ביום שישי בברנבאו עם כל חבריו, במופע עם גביעי אירופה, משפחתו בקהל ועוד. בינתיים איקר הגיע לשיחה עם בניטס, מוכן לכל מה שנדרש. הוא גם הגיע לבדיקות הרפואיות למרות שכולם יודעים שהוא בחוץ. לפחות הוא זכה לעידוד של האוהדים. הפרטים כבר ידועים - לאיקר יש חוזה לשנתיים. בעונה הנוכחית הוא אמור להרוויח 7.5 מליון יורו בועונה הבאה 7 מליון יורו נטו. פורטו מציעה הרבה פחות. באופן אידיאלי, ריאל מדריד הסכימה להשלים את החסר. אבל המועדון החליט להדליף החוצה את הפרטים, העניין 'הורעל' אמש והקבוצה מסיתה את דעת הקהל. גם אם איקר יקבל את מבוקשו ומה שמגיע לו - התחושה תישאר לא נעימה. ריאל מדריד יכולה ללכת לקראת הקפטן ששירת אותה נאמנה והרוויח כל יורו ובצדק, היא 'מועדון עשיר'. למה לא להקל על כל המעבר שקשה לכולם? גם ראול קיבל השלמת שכר יפה כששיחק בשאלקה. זה לא הכסף, זו לא הביצה, זה לא בית המשפט. אלה השאריות של היחסים הרעים שהתחילו לפני שנים והפכו את כל האירוע הזה למבוכה בינלאומית.

- בכלי התקשורת הקטלונים היו בתפקיד 'המלח והפצעים' ונהנו להשוות בין הפרידה לה זכה צ'אבי בברצלונה לעומת הסיום הקודר של איקר במדי ריאל מדריד. סרחיו סאלודה כתב ה-'אל-מונדו דפורטיבו' כתב טור שכותרתו 'צ'אבי וקסיאס - חיים מקבילים וסוף אחר'.

http://www.mundodeportivo.com/img/ca936988-272e-11e5-96b9-a08056581185/lowres/xavi-y-casillas-vidas-paralelas-con-distinto-final.Xxx

"שניים מהסמלים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המועדונים הגדולים ביותר, כאלה שגדלו בקבוצות מגיל צעיר וחוו הצלחה יוצאת מן הכלל גם בנבחרת הלאומית - לא עוזבים את המועדון בצורה אחידה. או-הו, כמה הפרידה שונה. בימים האחרונים מדברים הרבה על הצורה בה המועדונים נפרדים מהאגדות החשובות ביותר שידע הכדורגל הספרדי. רצה הגורל וצ'אבי ואיקר נפרדים באותו הזמן. שתי דמויות שיהיו מאוד חסרות על המגרש, בחדר ההלבשה, במשחקי הקלאסיקו, בליגה, בליגת האלופות שם שברו שיאי הופעתו. המסלול של איקר וצ'אבי היה די שווה, שניהם נפגשו באליפות העולם U20 בגאנה, טורניר שהפך אותם לחברים לנצח. קשה לתאר את ההיסטוריה של הכדורגל הספרדי בלעדיהם.

את סיום העונה כולכם מכירים. ברצלונה זכתה בטרבל בפעם השנייה בהיסטוריה וריאל מדריד סיימה עונה חלשה. אבל זה לא העניין. צ'אבי רצה לעזוב כבר בעונה שעברה אך המועדון שיכנע אותו בזכות לואיס אנריקה, אחרי עונה נטולת תארים ומלאה תסכול ודמעות, בה בארסה לא מצליחה לנצח במשחק הבית האחרון שלה ולזכות באליפות - להישאר. הוא הבטיח שיהיה שחקן חשוב עדיין גם אם יסייע למועדון באופן אחר. צ'אבי קיבל את האתגר ונענה. הפרידה שלו הייתה כמו סרט טוב שראוי לאוסקר. בברנבאו לעומת זאת לא נתנו לאיקר את המפתחות, כמו שקרה עם ראול וגוטי. זה אבסורד מה שקרה עם קסיאס.

הרבה מדבר בימים אחרונים על התפוקות של המועדונים שלהם שתיים מהאגדות החשובות ביותר שנתנו את הכדורגל הספרדי. איקר קסיאס וצ'אבי הרננדז, סימנים אותנטיים לשנים מהמחצבות של ריאל מדריד וברצלונה, היו באותו הזמן, באותה השנה, אך משאירים תחושות שונות מאוד. איקר וצ'אבי לקחו נתיב מקביל בכדורגל, הצלחה והשפעה ישירה עליהם, שכן הם נפגשו בU-20 העולם רחוק בגאנה. טורניר שאיחד אותם לנצח ושגרם להיסטוריה המודרנית של כדורגל ספרדי לא ניתן להבין בלעדיהם.

צ'אבי השאיר בארסה כגיבור, כי הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. טראסה הוערכה ברצינות האפשרות של עזיבה לפני שנה, לאחר עונה ללא תארים, עם ציוד שקוע וצללה לתוך דיכאון. למעשה, זה היה יותר בחוץ מאשר בפנים עד חברו לואיס אנריקה גרם לו לשנות את דעתו. הוא ידע את תפקידו בנבחרת לא הולך להיות אותו הדבר, שיסייע לצוות באופן שונה ממה שאני היה עושה לפני. וצ'אבי קיבל את האתגר ופגע. ואף פעם לא מספיק אסירת תודה שהחלטה, כי הוא קיבל הפרידה שלו, מרופד בטרבל ההיסטורי, היה הפרידה חלמה תסריט ראוי לאוסקר. התחושה שאיקר 'בחוץ' הייתה במשך זמן רב. הוא סבל מהאוהדים והוא עוזב בדרך חשוכה, ממש הולה בסמטה גדולה. אף-אחד לא גיבה את איקר מהגיהנום שמוריניו גרם לו. בלתי-אפשרי לקבל שנאה גדולה כל-כך של אוהדים של הקבוצה שלו! חיטטו לאיקר בחדר המיטות, הגזימו לחלוטין, היחסים שלו עם שרה קרבונרו הם לא עניינם של אף-אחד, וגם השיחה שלו עם צ'אבי הייתה בשביל הנבחרת. כעת, כשהעזיבה של איקר קרובה, ריאל מוסיפה חטא על פשע ולא מקיימת את התנאים הכלכליים. איקר לא רוצה מסיבת עיתונאים חגיגית, יצא לו החשק, ואני מקווה בשביל הכדורגל הספרדי שהפרידה אכן תתרחש בגביע הברנבאו ותהיה יותר נעימה".

חוסה מנואל קאסנובאס, עורך ה-'ספורט' כתב - 'משווים את הפרידה של איקר וקסיאס - אין מה לעשות'

http://estaticos.sport.es/resources/Xxx/7/6/salida-casillas-muy-diferente-xavi-1436389388967.Xxx

"הנפילה של האליל. איקר קסיאס הוא עצוב ומאוכזב. נמאס מהבטחות שווא הפגיעה מהשקרים של הנשיא. באופן ברור הוא לא עוזב אלא 'יוצא' מהדלת האחורית, כל-כך טראומתית. ריאל מדריד איבדה את השליטה. כך היה עם המיתוס ראול שעזב בלי לומר שלום, עוכשיו זה קורה עם סמל אחר. הבית הלבן איבד את זה, הדרך נעלמה. 16 עונות בלבן בהן הגן על השער בהצטיינות כמעט בכולן(אולי חוץ מהשנתיים האחרונות), 19 תארים בהם זכה - כל זה לא מספיק? ואצל ברצלונה היה שונה, מה לעשות, הקפטן הדגול צ'אבי קיבל את הכבוד המגיע לו. בעוד צ'אבי אגב רצה לעזוב, איקר רצה להישאר ולהיאבק עם דה-חאה, אבל ריאל מדריד מוכנה אפילו לשלם לאיקר כל-כך הרבה רק כדי שיעזוב. ברור שהוא רצה לפרוש 'בבית הלבן' והעזיבה לפורטו היא ברירת מחדל. קסיאס יודע שבניטס לא רוצה אותו באימון הראשון. משקרים לנשיאות. ככל המועדון עכשיו רוצה אותך לעלות במהירות ובריצה מחווה פרידה בדרך של התנצלות, באופן ברור יוצא מהדלת האחורית, כך טראומטית. מדריד איבדה שליטתו של בן. מיתוס של ריאל מדריד ראול שאלקה 04 עזב בלי לומר שלום. עכשיו זה המעבר לסמל אחר. דוגמא מובהקת להידרדרות של הדרכים בבית הלבן. הם הלכו 16 עונות הגנה על המטרה בברנבאו וזכיתי 19 גביעים. אם אנחנו עושים מקבילים עם צ'אבי הם זהים חמישי, מה לעשות עם שתי יציאות. ברצלונה יצאה שמחה ומרוצית, דרך הדלת הקדמית, שקבלה את הכבוד שמגיע לו הקפטן הגדול. להיות דחף איקר על ידי הגעתו של דה גיאה, שהסתיים בחוויה קשה שהחלה כאשר מוריניו העז לשבת לך על הספסל. פורטו זה יהיה לא מרצון או על ידי מזכרות ספורט. הרעיון שלו היה לתלות את הכפפות שלו בבית מילוי החוזה לשנתיים הוא עזב. אבל הוא צבוע כל כך מכוער עתידו במדריד שכבר מנודה, מודע לכך שבניטז לא רוצה לראות באימון הראשון.

האמת? כל מה שקורה לאיקר לא מפתיע. תראו מה קורה עם סרחיו ראמוס, שחקן שנמצא בשיאו המקצועי והוא הרבה יותר צעיר. מעניין אם סרחיו ראמוס יהיה הבא שיספוג את העלבונות של הנשיא. הירידה המקצועית ביכולתו של איקר ברורה לכולם ולכן רק כמה מועדונים בינוניים בליגה האנגלית מעוניינים בשירותיו, וגם הצעות מפורטוגל או תורכיה. השלב הבא של הקריירה האדירה, יותר נכון השלב האחרון, הוא למצוא חוזה בקטאר או בליגת ה-MLS. זה הסיפור העצוב של האליל שנפל, הסוף העצוב של אחד השוערים הטובים ביותר בהיסטוריה. תיזהר, סרחיו ראמוס, אתה הבא-בתור".

- הטור האחרון נכתב באתר 'אל-פאיס' ובניגוד לקודמיו מעביר ביקורת גם על קסיאס. מנואל חוביס בחר כותרת בנאלית 'להתראות איקר קסיאס' ואז התחיל. "הייתה תקופה שבה איקר קסיאס ידע לעוף. הוא עשה את זה בקלות, כמו אלה שרוקדים במסיבה בצורה מטורפת אחרי מנה טובה של סם. הוא ריחף באוויר כמו באטמן. הוא נולד עם כישרון גדול אבל טיפח את עצמו והשקיע בעבודה קשה ואימונים הרבה מעבר למה שנדרש ממנו. הרי הוא לא היה שוער גבוה במיוחד. ההצלחה שלו לוותה במילים כגון סמל, מדרידיסטה, מתנה מהקאנטרה, קדוש נפלא, ממש מדע-בדיוני. קסיאס גרם לאוהדי ריאל מדריד לתחושה מיוחדת, הוא היה נקודת האור בעונות מחורבנות בעשור הקודם. אני זוכר את עצמי תופס את הראש בהצלה המדהימה שלו בפיחואן, בכדור שהיה על הקו, הוא פשוט הופיע משום מקום, במהירות האור, מתח את הזרועות כמו שלא ראיתי מעולם כדי למנוע מכדור להיכנס. אחת ההצלות הגדולות בהיסטוריה.

את כל זה, באופן פרדוקסלי, כבר לא זוכרים ועידן איקר מסתיים בכאב. הכוכב התחיל את דרכו בגיל 9 ותמיד הפגין רגשות וגרם לרגשות בקרב האוהדים. אנשים שילמו כדי לראות את ראול, לצפות בזידאן ובהמשך בכריסטיאנו רונאלדו אבל גם באו כדי לראות את קסיאס, שהיה הכל-יכול. הוא היה שחקן חשוב מאוד גם בריאל מדריד הגלאקטית כמו בגמר נגד לברקוזן כשעלה בכלל מהספסל. אחר-כך זה היה ריאל מדריד של קסיאס ורונאלדו, בהמשך ריאל מדריד של איקר ו-ואן-ניסטלרוי(עם קאפלו) - שניהם זה מספיק, העיתונים כתבו. קסיאס היה על-טבעי. בהמשך איקר חשב שאת הכישרון שלו הוא לא יאבד מעולם והוא צריך רק 'לשמר' אותו. אולי הכישרון לא נעלם אך הנתונים הפיזים השתנו, העבודה הקשה פחתה והכי גרוע - איקר איבד את האמון.

בסוף שנת 2012 מוריניו ישב וחשב שזה לא מתאים לו. הוא הגיב בצורה חריפה אבל עשה את המהלך הנכון כדי לנער את הקפטן. עד אז למרות שאיקר חזר מהיורו שוער אחר - אף-אחד לא העז לכתוב או לבקר את האגדה של העיתונות. המיתוס של איקר בהחלט נפגע. כשהחל 'להזדקן' והרפלקסים היו פחות טובים - איקר הכחיש וחשב שאלה עובדות החיים, הוא לא הבין שעליו לעבוד יותר קשה אפילו מאשר התאמן בתור ילד, כדי להישאר בטופ שבטופ, וככה צריך בריאל מדריד. הוא לא אמר שום דבר אמיתי מקצועי במקרופון. איקר כבר לא היה אלוהים, אולי אלוהים שביר. איקר כבר לא הגן על השער של ריאל מדריד, הוא הגן על איקר קסיאס. אומרים 'אם אתה אלוהים, אתה תמות כמו אלוהים'. אבל האוהדים לא ריחמו על איקר כי הם התאכזבו. ההילה הטראגית הזו היא חזיון תעתועים. המיתוס הלאומי הרס את עצמו. קסיאס הוא כבר לא קסיאס, היינו צריכים לדמיין, זו פנטזיה מוגבלת. מצד שני, ריאל מדריד תמיד ידעה להעלות את המתים..."

 

http://realmadrid.co.il/Images/iker11072015.Xxx

זה רשמי: איקר קסיאס חתם בפורטו לשנתיים. המועדון הוציא אתמול הודעה רשמית והודה 'לשוער הטוב בהיסטוריה'. היום ב-13:00 שעון ישראל הוא יכנס מסיבת עיתונאים בסנטיאגו ברנבאו וייפרד.

ההודעה מהאתר הרשמי

https://pbs.twimg.com/media/CJqPHPFWIAAuM9l.Xxx

בשעה 12:00 שעון ספרד תיערך מסיבת העיתונאים בסנטיאגו ברנבאו.

באתר הרישמי נכתב - "היום מתחיל פרק חדש לא רק בריאל מדריד אלא בכל הכדורגל הספרדי. זה אפילו יום מוזר. איקר לא היה 'אחד השוערים הטובים בהיסטוריה שלנו', אלא הטוב ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד והכדורגל הספרדי. איקר הגיע לריאל מדריד בגיל תשע ומאז הפך לאגדה. הוא עבר עם המועדון המון תקוות וההגשים הרבה חלומות. ריאל מדריד קיימת כבר 112 שנה ומתוכן איקר שיחק בקבוצה 25 שנים. בזמן הזה בקבוצה איקר הצליח להפוך לדמות מאוד דומיננטית ולהיכנס ללב הקהל, הוא זכה לכמות חיבה, הערצה ואהדה עצומה".

לאחר-מכן פירטו את כל ההישגים בקריירה של איקר - 5 אליפויות ספרד, 4 גביעי סופר-קופה ספרדי, 3 זכיות בליגת האלופות, 2 גביעי המלך, פעמיים סופר-קאפ אירופי, פעמיים גביע בן-יבשתי, מונדיאליטו, זכייה במונדיאל עם נבחרת ספרד וגם ביורו, בתקופה הגדולה בתולדות הנבחרת, ויש עוד - גביע הזאמורה, גביע בראבו ו-5 פעמים השוער הטוב ביותר בעולם כמו גם תואר הנסיך אסטוריאס, פרס הספורט.

רשימת התארים של איקר היא ארוכה ואינסופית והוא מעניק הרבה גאווה לריאל מדריד. הדוגמא הטובה ביותר שלו נשארה, בכל משחק ומשחק. 725 משחקים עם החולצה של ריאל מדריד - זה אומר הכל. כל ילד שמתחיל לשחק כדורגל חולם להיות איקר קסיאס. תודה רבה איקר על כל מה שנתת, תודה על כך שאתה אחד הסמלים הכי גדולים בהיסטוריה שלנו, ואל תשכח - אתה תמיד תהיה חלק מריאל מדריד, עוד תחזור".

http://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2015/07/11/primera/1436649296_335675_1436651522_noticia_normal.Xxx

השחקנים מיהרו להיפרד מאיקר ברשתות החברתיות: חאמס רודריגס כתב - "היה לי הכבוד לשחק איתך עונה אחת ולחלוק איתך את חדר ההלבשה, קפטן ריאל מדריד ושחקן ענק, תודה על הכל"; חסה רודריגס - "אתה היית אגדה ותישאר אגדה במועדון הזה, כבר מתגעגע"; מרסלו - "כמה למדתי ממך ב-8 השנים האלה, זה מדהים. תודה רבה על הכל ובהצלחה! תמיד תישאר חבר!"; איקר אפילו הגיב על התמונה של מרסלו מאוחר יותר וכתב לו 'חבר יקר, אתה בחור נהדר ואני שמח שהכרתי מישהו כמוך!'; יירמאנדי - "גאה ששיחקתי איתך, מאחל לך הרבה בהצלחה, להתראות, אגדה;

סרחיו ראמוס הגדיל לעשות ודיבר על 'עשר שנים של חברות משותפת', בהן חוו לא מעט רגעים בלתי-נשכחים. הוא עלה סרטון קצר-צר לאינטרנט. שחקנים אחרים התחילו לאט-לאט לברך גם כן. פפה('חבר!! היה לי הכבוד לשחק יחד איתך זמן כה רב, בהצלחה בפורטו'), גארת' בייל, דני קרבחאל('גאה לחלוק איתך את חדר ההלבשה במשך שנתיים! תודה רבה על כל מה שלימדת אותי חבר!') ועוד-ועוד-ועוד.

גם דיוויד בקהאם כתב משהו - "מה עוד אפשר להגיד על איקר? אני עצוב לראות אותו עוזב את המועדון עימו הוא כל-כך מזוהה, איקר תרם המון כל-כך הרבה שנים. איקר אדם מדהים וחבר נפלא מעבר לכך שהוא אחד השוערים הטובים בהיסטוריה של המשחק. תודה על הכל"; פאביו קנבארו העלה גם הוא תמונה של שניהם יחד באינסטגרם. אנדרס פאלופ שוערה לשעבר של סביליה - "הליגה לעולם לא תהיה אותו דבר בלעדייך". באתר הרישמי סיכמו עםגלריית תמונות ענפה של איקר.

- פרוייקט קסיאס: קסיאס-מדיה, דבר התקשורת: העזיבה של איקר, והריאיון האחרון של איקר, ו-25 הרגעים הגדולים בקריירה שלו.

Garcias Por Todo, San Iker!