כמה אני שמח שפרז חזר לריאל, כיף לדעת שאפשר להיות בטוחים שהוא יביא לנו את השינוי שאנו צריכים, אפשר לסמוך עליו בעינים עצומות.
כי אתה לא צריך לדאוג יותר, אתה יודע שהוא יביא שמות גדולים ויחזק את הקבוצה. כשקאלדרון היה נשיא לא הפסקתי לדאוג כל הזמן על ההחתמות והשחקנים שעוזבים. עכשיו אני רגוע
לא ענית לי על השאלה. לא שאלתי אותך איך אתה מרגיש כלפיי פלורנטינו, שאלתי אותך למה אתה סומך עליו בעיניים עצומות? למה אתה כ"כ בטוח שהוא יצליח להביא שחקניי רכש גדולים? בשביל הפרוטוקול, הדעה שלי בנושא לא קשורה, פשוט מעניינת אותי הסיבות שגורמות לך לחשוב כפי שאתה חושב.
כמו שפרז יכול להפציץ ברכישות כך הוא גם יכול לבנות קבוצה שהאיזון אצלה שווה לתחת. ומה שלא יקרה בקיץ הזה,מעניין יהיה...
סיכום עונת 09\2008 http://img14.imageshack.us/img14/5702/31253365.Xxx השנה הספורטיבית הקשה ביותר שלי מבחינת הקבוצה. מי בכלל שכך תסתיים העונה, לאחר הקמאבק ההירואי נגד וולנסיה בגומלין הסופר-קופה. סבלנו ממכת פציעות נוראית בפתיחה, אין ספק, אבל גם בהרכב מלא הקבוצה לא נראתה מספיק טוב. ניצחון החוץ בזניט דיי שיקר. ההפסד בטורינו היה לא נורא, כי גם ריאל הגדולה של דל-בוסקה הפסידה בהרבה משחקי חוץ בצ'מפיונס נגד הגדולות. אבל ההפסד בברנבאו כבר הדליק נורה אדומה, הוא העלה הרבה סימני שאלה לגבי היכולת של הקבוצה. אחרי המשחק ההוא חשבתי שיובנטוס תלך עד הסוף בליגת האלופות, אבל אותו משחק בידיוק הדגים שכל קבוצה שמשחקת נגד ריאל מדריד, מנצלת את חולשתה והיא נראית פתאום כקבוצה פנטסטית ומוכשרת יותר ממה שהיא. חואנדה ראמוס הצליח להפיך בנו רוח חיים ולהוביל אותנו לרצף יפה מאוד. היו גם כמה דקות של כדורגל. כבר באמת שהתחלתי להאמין שאפשר לזכות באליפות, אחרי שהפער ירד לארבע נקודות. אבל בדרבי הצגנו כדורגל מכפיר ונכשלנו השנה נגד הגדולות, לפחות לפי דעתי. המשחק נגד ליברפול בברנבאו שוב הראה מה אנחנו באמת שווים, שלא נדבר על התבוסה באנפילד או על הבושות בקלאסיקו, השפלה שלא זכורה כבר הרבה זמן. חבל מאוד על חמשת ההפסדים הרצופים, אבל זה באמת לא משנה ואני מקווה שבעונה הבאה הרבה שחקנים לא ימשיכו. הדבר הטוב ביותר בעונה הנוכחית זה שהיא נגמרת. השחקן המצטיין: גונזלו היגואין ללא ספק. 23 שערים בכל המסגרות זה מספר מאוד מיוחד. היגואין השנה כבש נגד כמעט כל הגדולות(ברצלונה, ויאריאל, וולנסיה, סביליה, אתלטיקו מדריד), חוץ מהמשחקים בליגת האלופות נגד יובה וליברפול שאולי היה אפשר לצפות ממנו ליותר. היגואין כבש השנה שערים יפים מאוד והביא לנו הרבה מאוד נקודות. השיא היה נגד חטאפה כמובן. שחקן צריך הרבה אומץ כדי לבעוט בדקה האחרונה ועוד לא ממקום קרוב כל-כך. הוא חייב להיות שחקן מרכזי בפרוייקט של פרז. נקודת אור מתוך חושך עצום שהקבוצה הראתה העונה. השחקן השני שבחרתי בו הוא פפה. לדעתי הוא היה השחקן הכי יציב שלנו גם במשחקים הגרועים ביותר הגנתית. הוא היה נורמלי באנפילד וגם נגד יובנטוס. אני רואה בו פוטנציאל עצום לעתיד והוא יכול להיות אחד הבלמים הטובים בעולם. אני בטוח שבייחד עם פפה, ההשפלה נגד ברצלונה הייתה פחות כואבת, כי הוא פייטר. לאס תופס את המקום השלישי כמובן. הוא החזיק את מרכז השדה שלנו לבדו והוציא אותנו קדימה. יש לו שליטה טובה מאוד בכדור וזה בונוס. הוא יודע להשתחרר מלחץ של היריבים עליו בעזרת הטעיות גוף. הוא לא נלחץ ש'באים אליו' בחצי שלנו. יש קטעים שלאס לוקח את הכדור ומחליט שהוא עובר שלושה שחקנים וזה מצליח. רק חבל על הטעות הקשה נגד ברצלונה ובאמת שלאס צריך להיות יותר אחראי. * פעם ראשונה שאני לא מזכיר את קסיאס מזה כמה שנים טובות. כי הוא פשוט לא היה בשיאו השנה. * ראול שבר העונה הרבה שיאים ועל הנייר 24 שערי ליגה זה יפה, אבל הוא הבקיע רק נגד סביליה מבחינת הקבוצות הגדולות והיו לו הרבה משחקים חלשים. http://img192.imageshack.us/img192/4207/17774898.Xxx השחקן המאכזב: סרחיו ראמוס. עונה רעה מאוד עברה על ראמוס שלנו. אני גם חושב שהוא פיתח מן אדישות כזאת לקבוצה. הוא לא נלחם כמו פעם והוא בטח לא משדר מנהיגות כמו פעם. אני רוצה את ראמוס הבועט של סביליה. העונה הוא היה רע גם מבחינה התקפית וגם מבחינה הגנתית. בקלאסיקו בברנבאו למשל אז ראמוס אומנם בישל שער יפה וכבש בעצמו, אבל הנרי דילג מעליו בכזאת-קלילות וגם באנפילד. פשוט חבל. במקום השני נמצא ווסלי סניידר. זה אומנם לא כל-כך פייר לבחור בו בגלל הפציעה הקשה שמנעה ממנו להמשיך את התנופה מהיורו, אבל גם אחרי שסניידר שיחק מספר משחקים רצופים, פרט לשלושה-ארבעה משחקים, לא ראינו ממנו כמעט כלום. לא התקפה וגם לא לחץ בלתי-פוסק בחלק האחורי כמו בשנה שעברה. אין ספק שהשנה סניידר הלך צעד אחורה. וגם הבעיטות תמיד הלכו גבוה גבוה. ואן דר וארט לא קיבל מספיק הזדמנויות ואני לא בטוח שזה הוגן לרשום אותו כאן. בכל מקרה, בהרבה משחקים הוא היה נראה דיי מנותק. אבל אפשר להבין אותו פחות או יותר. http://img2.imageshack.us/img2/1267/520xj.Xxx סימן השאלה: אריאן רובן לוקח את התואר הזה ובגדול. תראו, מצד אחד הוא היה מעולה במספר משחקים נגד הגדולות כמו למשל נגד וולנסיה בסופר-קופה וגם בליגה, נגד ויאריאל בברנבאו וגם סביליה ויובנטוס בטורינו. מצד שני, גם במשחקים האלה הוא בישל שער אחד וכבש רק שער אחד. הוא שוב הוכיח שהוא לא מספיק תכליתי. עכשיו בקלאסיקו למשל רובן היה אחד מהשחקנים שכן ניסו ואותו דבר נגד ליברפול בברנבאו. אבל זה לא היה שווה הרבה. מהלך אחד מצד ימין לאמצע ובעיטה, זהו. רוב הבעיטות היו חזקות אך לא מדוייקות. אני מרגיש שההגנות למדו אותו, רואים איך כל קבוצה סוגרת אותו עם שחקן באמצע. רובן לא שיחק קבוצתי ואולי בלעדיו היינו טובים יותר. וכמובן שגם הופיעו פציעות באמצע. מעניין מה יהיה איתו. http://www.realmadrid.co.il/spaw/season0809/valencia2.Xxx שער העונה: אי-אפשר לא לבחור בשער של היגואין נגד חטאפה, לנוכח הנסיבות והחשיבות העצומה של המשחק הזה בשביל הקבוצה. על היגואין כבר אמרתי הכל. עוד שערים יפים שכבשנו ואני חייב להזכיר: השער של הונטלאר נגד בילבאו; השער של רובן נגד זניט; השער של ראול נגד זניט; השער של ואן דר וארט בעקב; השער של ראול נגד בטיס; השער של סניידר נגד בילבאו; השער של היגואין נגד בילבאו; השער של מרסלו נגד ספורטינג גיחון; המשחקים היותר חיוביים מהעונה הזאת: הניצחון המצויין בפיחואן, רגע לפני שהכל התפרק, כאשר במשחק הזה שברנו נאחס באיצטדיון שלא ניצחנו בו חמש שנים לפניכן. מלבד השערים לריאל מדריד היו עוד הזדמנויות כדי להבקיע, אבל דווקא היגואין שכיכב שבוע לפניכן, פיספס. במקום השני נמצא המשחק נגד וולנסיה בגומלין הסופר-קופה בברנבאו. קאמבק הירואי וקצת מהיכולת של רובן; במקום השלישי אני מדרג את הדרבי בויסנטה קאלדרון. כל-כך הרבה החמצות שלנו וטעויות שיפוט ובסוף ניצחון דרמטי. עם שיפוט נורמלי היינו כבר מנצחים 5-1, בידיוק מה ששוסטר אמר. המשחק נגד זניט היה קל משום שלא היה לה על מה לשחק; ספורטינג גיחון הייתה קבוצה עם הגנה איומה ולכן התעלמתי מהשביעייה שלנו בפתיחת העונה וגם מהניצחון המרשים על הנייר - 4-0 בחוץ. אותו דבר לגבי השישייה נגד בטיס, למרות שלהבקיע שישה שערים במחצית אחת זה דבר שלא עשינו כבר המון זמן, אם בכלל. http://www.realmadrid.co.il/spaw/season0809/sevilla1_1.Xxx הרגע של העונה: הניצחון על חטאפה. העוצמה של גוטי בבעיטה החופשית> קסיאס הודף את הפנדל של קאסקרו> היגואין מבקיע שער ניצחון ענק. רק ריאל מדריד יכולה לעלות בכזאת טיפשות למעלה ולהפקיר את העורף שתי שניות אחרי השער. זה היה מדהים. http://estaticos04.marca.com/imagenes/2009/04/21/futbol/1adivision/1240247269_extras_portada_8.Xxx הרגעים הקשים: היו לא מעט כאלה אבל כמובן התבוסה בברנבאו. אני זוכר שהתפללתי שייגמר כבר המשחק, זה היה נראה כמו פלייסטיישן, כאילו ילד משחק נגד הרמה הכי קשה בפעם הראשונה בחייו. גם כמובן ראול שהזיל דמעה לאחר המשחק. התבוסה באנפילד היא במקום השני. לא ניצחנו בשום מאבק פיזי. שום בעיטה לשער. היינו נראים כל-כך נחותים. במקום השלישי אני אציין דווקא את המשחק נגד סביליה בברנבאו. משחק טוב מאוד של ריאל מדריד בחלק הקדמי עם המון מצבים ואריאן רובן אחד שעשה הכל(הוא היה גם הטוב, גם הרע וגם המכוער) ובסוף הפסדנו בגלל שיפוט עויין וטיפשות של שחקני ההתקפה. אחר-כך נמצאים שני ההפסדים ליובנטוס. ההפסד המעצבן ביותר היה בריאזור בפתיחת העונה. הרכב התקפי מאוד של שוסטר ולמרות זאת נאדה. http://img192.imageshack.us/img192/8894/84089341.Xxx
* על אף השמועות על חזרה אפשרית לאייאקס, אביו של ואן דר וארט אומר היום באופן חד משמעי שבנו לא יחזור לאייאקס. "קיבלנו הרבה מאוד אימיילים בימים האחרונים... רפאל מאוד מוחמא והוא ישוב לאייאקס בבוא העת. אבל לא עכשיו. באופן עקרוני הוא ממשיך בריאל מדריד בריאל מדריד, אם לא - החזרה לאייאקס עדיין לא קרובה". ואן דר וארט נראה כאחד השחקנים אשר יעזבו את הברנבאו בקיץ, אך העזיבה של חואנדה ראמוס וההגעה של מנואל פלגריני עשויה להכניס לו תקוות חדשות, "בעבר, מנואל פלגריני ניסה להחתים את רפאל". * ה-AS מדווח שסגן נשיא מילאן אדריאנו גאליאני ואביו של קאקה הגיעו לבירת ספרד על מנת לשוחח על העברתו של קאקה לשורות ריאל מדריד. ע"פ הדיווח הצמד הגיע במטוס פרטי אחר הצהריים. השניים יפגשו בסנטיאגו ברנבאו את פלורנטינו פרז על מנת לסגור את המו"מ על הכוכב הברזיאלי. הדבר המוזר הוא שהדיווחים מגיעים באותו יום בו צוטט קאקה כשאמר שאינו מעוניין לעזוב את מילאן ומעוניין שהשמועות ייפסקו.
עכשיו זה סגור ורישמי: קאקא בריאל מדריד בעונה הבאה תמורת 65 אלף ל-5 שנים. האס והמארקה כבר הצהירו בדקות האחרונות: ''קאקא של מדריד''. פלורנטינו מתחיל לעבוד, ביומיים הביא את קאקא ופלגריני- הולך להיות מעניין בעונה הבאה, והליגה הספרדית אומרת שלום לשחקן גדול, שאומנם נעלם בשנה שנתים האחרונות, אבל מדובר בשחקן ענק. תתחדשו.
מעניין גם מה יהיה התפקיד של קאקא, ומה יהיה המערך של ריאל בעונה הבאה. אבל הרכישה שריאל הכי צריכה, היא צ'אבי אלונסו.
קאקא אמור לעבור לריאל, לאחר שפרז נפגש עם גליאני והם סיכמו. אבל חוזה אין, כי קאקא נמצא עם הנבחרת ולהחתים על חוזה אי אפשר. בזמן הזה, אברמוביץ' הגיש הצעה חדשה. ניסיון טירפוד כצפוי. תתחדשו.
ואן דר וארט אמר היום לטלוויזיה ההולנדית שהוא כרגע נשאר במדריד. חזרה לאייאקס בכל מקרה לא בא בחשבון (ברור כי יש לו עדיין מה להרוויח באירופה...), אבל אם יחזור בעתיד להולנד אז אייאקס תהיה הקבוצה שתזכה בו. ואני אומר, כן, הוא חוזר בגיל 33 כשהכיסים שלו מלאים והגוף שלו כבר לא רוצה...זה כבר סיפור שלא מעניין אתכם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx לגבי קאקא, על הנייר החתמה גדולה, אבל ריאל מדריד קצת עסוקה לטעמי ביותר מדי החתמות גדולות ופחות מדי בעבודת תכלס. לדעתי קאקא עדיין שחקן מצויין, אבל זה לא אותו השחקן מלפני 3-4 שנים. הקבוצה יותר מדי מפנטזת על שחקנים גדולים ופחות מדי על הפאזל שנקרא קבוצה. קבוצה כמו ריאל גם לא צריכה לפטר עשרות מאמנים בעשור. בכלל, כמה מאמנים היו לכם כבר מאז כניסת המילניום? למה לא לתת צ'אנס אמיתי לראמוס? האם פלגריני מאמן ברמה הכי גבוהה? אני בספק.
