המשחק הזה לא אומר כלום. לא רק שאנחנו עולים עם הרכב משני, אני גם לא יודע כמה שעות השבוע אלגרי בכלל הקדיש למשחק הזה. בסופו של דבר אותי מעניין רק אליפות, מן הסתם אוהדי אינטר מתייחסים למשחק הזה אחרת(ואולי גם חלק מאוהדי יובה)
גישה מסריחה. לא מעניין אותי שזה מפעל משני, לא מעניין אותי שיש עוד שני מפעלים יותר חשובים שהמצב שלנו בהם לא מי יודע מה, מה שמעניין אותי ואמור לעניין את כל השחקנים שעולים לדשא הוא שננצח, על אחת כמה וכמה מול אינטר. תצוגה נרפית כזו, שמשדרת רצון למרוח 90 דקות עם מינימום נזק, לא מתאימה לנו ולא יכולה להתאים לאף קבוצה שמכבדת את עצמה ואת היריבה שלה. מבחינתי כל ה-11 שעלו למגרש, ובראשם אלגרי ראויים לגינוי. שאפו לאינטר, אבל תודה לאלוהים שניצחנו את זה. לא יודע איך הייתי קם בבוקר אם היינו מפסידים עלייה אחרי 3-0 במשחק הראשון.
מוזר שלא הראו בטכנולוגיה של קו השער אם הפנדל של פלאסיו עבר את הקו או לא, כשעל דבר הרבה יותר ברור מזה בהזדמנות האחרונה של יובה בהארכה כן הראו. לא משנה. אז בכל זאת יובה בגמר. כנראה שזה היה חייב לקרות, אחרת זו הייתה עשויה להיות הזכייה עם הכוכבית הכי גדולה בהיסטוריה (רק קבוצות סריה B עד הגמר ואז אינטר). אגב, כמעט כל הפנדלים היו ברמה כל כך נמוכה, כולל זה של ברוזוביץ' בזמן החוקי שבפוקס נכנס. השוערים פשוט מהמרים על פינה ולא נראה לי שהשחקנים בכוונה בועטים לצד השני אלא פשוט מתמזל מזלם לבעוט לצד הנכון. רק מוראטה, פוגבה והילד ההוא של אינטר בעטו כמו בני אדם.
אני לגמרי מבין את הצורך בשעיר לעזאזל אבל הפעם הוא עלה מהספסל וסידר מצב נהדר שהיה אמור לסיים את הסיפור לפני הפנדלים. מצד שני הוא החמיץ פנדל => הוא בדיחה. עריכה: זה:
