קולומביה מסיימת כנבחרת היחידה עם מאזן של 100% בטורניר כשמנצחת את קונגו 0-1 במשחק שבו כל המחליפים שיחקו ושחקני ההרכב הראשון קיבלו מנוחה לקראת הגמר. את השער היחיד כבש בורחה מהנקודה הלבנה אחרי עבירה שלא היתה לטעמי. בכל מקרה, קולומביה תפגוש בגמר בשבת את ברזיל ותנסה לזכות בתואר הרביעי שלה בטולון. ------------------------------ אליאס, טולימה הזמינו למבחנים את סבאסטיאן אלברטו באטאגליה, בן דודו של המפורסם מבוקה. אתה מכיר/יכול לחוות דעה עליו?
הוא כמעט ולא שיחק בליגה הבכירה ולא הותיר רושם מיוחד בקבוצות אחרות בליגה השנייה. לא מופתע שהוא מגיע למבחנים.
הפסד לא מוצדק הערב לברזיל בגמר טורניר הנוער בטולון, במשחק שבו שלטנו ברובו, הגענו למצבים, אבל לא הצלחנו להבקיע ובעצם רדפנו כל המשחק אחרי ברזיל שכבשה כבר בדקה השניה מאי סדר בהגנה ושמירה גרועה, שאיפשרה להם לכבוש. בסופו של דבר אפשר לסכם את הטורניר הזה כטורניר טוב לקראת גביע העולם וזה כאשר הכוכב הגדול של הנבחרת כלל לא כאן.יש לקולומביה נבחרת מצויינת שצריכה ויכולה להגיע לשלבים המאוחרים בגביע העולם.
עידן מספר 5 שלכם אגילאר, הבלם הגבוה לצד ג'רסון, נראה אחלה שחקן עם יופי של פוטנציאל. צריך עוד להתחזק פיזית כדי באמת לשלוט במשחק הגובה כמו שהוא צריך, וגם להתמודד עם שחקנים על הקרקע, אבל היסודות שם. יופי של טכניקה וביטחון לבלם, תמיד ראש למעלה ומחפש לעשות מהלכים עם תכלית עם הכדור, ומחפה טוב מאוד מאחור לרוב ומקבל החלטות טובות. הציל לא מעט פעמים את ג'רסון שאומנם הוא PHYSICAL SPECIMEN פר אקסלנס מהרמות הבאמת גבוהות ביותר, אבל פזיז מאוד בלי הרבה שליטה עצמית וקבלת החלטות נבונה, ומשחק יותר מידי כמו סופרמן בהגנה גם כשהוא לא צריך לזוז מהעמדה שלו - למרות שבהתחשב בגיל זה בסדר גמור ובגילאים האלה הדומיננטיות הפיזית שלו פשוט עצומה ככה שהוא בהחלט NET POSITIVE סה"כ. יחד עם בונייה המצויין מאחור כמובן, יש לכם באמת יופי של הגנה. העליונות הפיזית שלכם בטורניר הזה גם הגנתית וגם התקפית הייתה ממש גדולה. מה האכלתם את החבר'ה האלה?
מבחינתי אגילאר ו-ורגארה הם המצטיינים בטורניר יחד עם מוחיקה הקשר-חלוץ. אגילאר הוא שחקן של נאסיונל ואני מודה שגם לא יצא לי לראות אותו הרבה כי בסודאמריקאנו למשל, הועדף דייבי באלאנטה על פניו ולמרות שזכינו, לטעמי אגילאר שחקן טוב יותר, אבל כמו שאמרת, חלש פיזית יותר. ועדיין, הוא כמעט ולא שגה בטורניר הזה, שיחק כאילו יש עליו וותק של כמה שנים, מאוד נהניתי לראות אותו. אני גם מסכים שזו אחת הנבחרות היותר פיזיות שהיו לנו ובכלל בטורניר - אם זה ורגארה, או החלוצים קורדובה ורנטריה. אני באמת חושב שהנבחרת הזו, שאין לה חצי מהכישרון שהיתה לנבחרת של חאמס לפני שנתיים, יכולה להצליח בגביע העולם.
מסכים לגבי המונדיאליטו. יש לכם קבוצה דיי שלמה סה"כ ברגע שהחבר'ה המשמעותיים יחזרו לעניינים. מועמדת רצינית לקחת. אגב עם כמה שג'רסון סוג של הענק בגנו גם בגודל וגם בחוזק הפיזי, ראית בגמר איך יורי מאמוטה(מספר 20 של ברזיל) העיף אותו כמה פעמים משיווי משקל כשהם נפגשו? העוצמה של הילדון הזה פשוט משהו לא נורמלי למישהו שרק מלאו לו 18 - גם יופי של שחקן סה"כ, לטעמי הכי בוגר ומשמעותי של ברזיל לאורך הטורניר יחד עם ויניסיוס אראוחו למרות הגיל הצעיר. לא יפתיע אותי לראות את השם של שניהם מקושר לקבוצות איטליה אחרי הטורניר הזה.
בהחלט, מאמוטה הזה חתיכת שחקן, לא פשוט להעיף את ורגארה. אגב, גם השוער שלכם היה סבבה לגמרי (שכחתי את שמו) ולמרות שלא היה מדובר בדיוק באותה קבוצה כמו של הסודאמריקנו, עדיין זה לא נתפס שלא תהיו במונדיאליטו כי כמו שראינו בטולון, ברזיל עדיין מהחזקות בעולם.
אליסון הוא שם השוער. זו הייתה נבחרת עם הרבה ילדים מהU-17 אגב, ככה שההופעות בטורניר היו מרשימות למרות שהכדורגל לא היה תמיד יציב. מי שאהבתי חוץ מה-2 הנ"ל היו הילדודס בני ה-17 דאנילו ומרסלו ביטקו (מספר 17 ומספר 5) ששיחקו בקישור האחורי כמובילי כדור (ביטקו היה מגן ימני בגמר וזו ממש לא העמדה שלו, אבל עדיין הראה כמו ניצוצות כשקיבל את הכדור - אם יצא לך לראות משחקים קודמים של ברזיל הוא הראה הרבה יותר יכולת כקשר מרכזי בונה משחק אז ) - דאנילו בגמר היה טוב מאוד לדעתי בקישור והוא אגב אחד הילדים שדיברתי עליו בקופה של העד גיל 15 בזמנו - רק לשפר את דיוק המסירות ויכול להיות לו עתיד ורוד מאוד. ביחס לגיל שלהם הם שחקנים מאוד מתקדמים. מה דעתך על ג'רסון לגבי העתיד אגב? הפוטנציאל שלו אם יצליחו לרסן אותו וללמד אותו הוא יוצא מן הכלל. הוא אחד שאוהב לעבוד קשה ולהשתפר או קצת בעייתי? הילד זכה בלוטו הגנטי, הנתונים והחומר גלם שלו כ"כ מרשים - אם הוא ספוג שרוצה לעבוד קשה ולקבל הדרכה הוא יכול להיות מפלצת.
אני מפחד להמר על ג'רסון, כי לקולומביה יש כמות כישרונות כ"כ גדולה של שחקנים שסומנו כ"מפלצתיים" בגילאים הללו ולבסוף הקריירה שלהם היתה פלופ גדול יותר אפילו מפלופ של לברון. מדובר בשחקן מצויין כפי ששמת לב, גם בסודאמריקאנו וגם כאן הוא הראה מדוע מילאן הימרה עליו. אגב, מה שמפתיע אותי, שאף קבוצה קולומביאנית לא חטפה אותו (לא ברור לי, בחיי) ולמילאן הוא הגיע מאוניברסיטאריו דה פופאז'אן מהליגה השניה. בכלל רוב השחקנים בנבחרת משחקים בקבוצות קטנות או ברסרבה. לגבי אופיו, קשה לי לעמוד עליו כי לא נתקלתי בסיפורים בעייתיים עליו ויותר מכך, בהיעדרו של קינטרו הוא גם היה הקפטן, ככה שהמאמן בונה וסומך עליו. אני מקווה שבמילאן, שמן הסתם הוא לא ישותף בהתחלה, הוא ינצל את המתנה שהוא קיבל כמו שאמרת, כדי לעבוד קשה ולהיות בלם ברמות הגבוהות. מאז ימי ברמודס, ז'פס וקורדובה שהיו נהדרים, אנחנו מוציאים רק בלמים בינוניים ועד שחשבתי שאולי כריסטיאן סאפאטה יהיה יוצא דופן לאור יכולתו באודינזה, התברר שגם הוא בלם טוב ולא יותר מכך. נקווה שעם ורגארה ואולי גם אגילאר ברגע שיתחיל לאכול http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx זה יהיה שונה.
אגילאר נראה טוב יותר מורגארה בטורניר, הוא קורא את המשחק ברמה גבוהה מאוד לגיל הזה ולטורנירים שכונתיים כאלו. מוחיקה שחקן בן זונה שעקבתי אחריו במעט דקות שקיבל העונה, אני אוהב אותו דווקא בימין כשהוא חותך לאמצע ואז הוא הכי מסוכן. בינתיים אני חושב שחסר לו את הרוע הנדרש להצליח, להפוך את הכישרון למשהו ממשי, אבל הוא חייב עוד דקות משחק בליגה כדי שאגלה אם יש לו את זה או לא. מהנבחרת הזו אהבתי את קורדובה, שחקן בשל לבוגרים שצריך לחזור לליגה המקומית. אני עוקב השנה מקרוב אחרי הליגה, נהנה מאוד מהרמה והסגנון, רק חבל שיש לא מעט קבוצות בלי קהל או מגרש נורמלי. סנטה פה הקבוצה הכי חזקה, שוער טוב, צמד בלמים חזק עם מחליפים טובים, קישור טוב הגנתית והתקפית עם מחליפים בכל העמדות, חלוצים טובים ונכון, עם מחליפים. אבל הם לא רמה מעל הליגה והכל פתוח. הקבוצה שאני עובד עליה בעיקר היא דפורטיבו קאלי, מהסיבה שאלי ואתה דנתם בה למעלה, הרבה צעירים מוכשרים. מנגה אסקובר כבר מוכר וכנראה לא יצליח לנצל את הכישרון הגדול שלו בגלל חוסר יציבות והיעדר חוכמת משחק. כמה חבל, כזו מהירות וטכניקה גבוהה. פראה כבר פרח לאיטליה שם ייכשל לדעתי, לא שחקן מספיק טוב נכון להיום ואני לא בטוח שגם עוד עונה או שתיים יהיה מספיק טוב. פימפמו אותו ככישרון ענק, אני לא ראיתי את הענק אלא רק כישרון לא רע. ליזאראזו הוא השחקן שאני הכי אוהב, למרות שהוא לא הכי טוב והכי מוכשר בקבוצה, תמיד מעורב, תמיד מסוכן ותמיד עוזר להגנה. ואיזו בעיטה יש לו! קאנדלו גם שחקן נחמד, יש קשר לקאנדלו של מיז'ונאריוס? מה שחסר לקאלי בשביל להפוך לאלופה, או קרובה לכך, זה 9 יותר טוב. צמד הפראה לא מספיק טוב. בריאן נכון להיום, אדיקסון באופן כללי. אחלה ליגה, באמת http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
לאגילאר בקושי היה מקום בפטרולרה השנה, ורגארה בכלל בליגה השניה, לא מבין איך המועדונים עושים שם סקאוטינג, כי לשניהם יש מקום בקבוצות צמרת בקולומביה. פליפה אגילאר שחקן שלנו וממה שהראה עד עכשיו, טוב בהרבה מאלכסיס הנריקס וכל הניסיון שלו. אבל אגילאר למשל בקושי שיחק בסודאמריקאנו ובמקומו עלה דייבי באלאנטה. אגילאר יותר טוב ואני מקווה שיפתח במונדיאליטו, רק שיאכל קצת כמו שאור אמר. גם מוחיקה לא קיבל הרבה צ'אנסים, הן בקאלי והן בנבחרת, אבל בחסרונו של חואנפר קינטרו, הוא לקח את המושכות לידיים ונתן יופי של טורניר בצרפת, בתקווה שזה ייתן לו מקום בהרכב לצד קינטרו ועם קורדובה ורנטריה כחלוצים לפניהם זה יכול להיות שילוב קטלני. אגב, גם לסבאס פרס, הקשר ההגנתי שלנו, היה טורניר טוב וגם הוא באנקר בהרכב. מסכים לחלוטין. מה הכוונה עובד, אם אפשר לשאול? לא, אין קשר. (בלי קשר שהוא שחור ומאייר לא http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx ) בגדול אני מסכים איתך בכל הנקודות שנגעת בקאלי. באמת חסר להם איזה חלוץ רחבה טוב שינצל את המצבים שהם מגיעים אליהם. אני חושב שדווקא צמד הפראה היה צריך להספיק להם, אבל משהו לא עובד שם. אדיקסון היה שחקן טוב מאוד לפני שיצא לצרפת לפני 7 שנים וחזר לקולומביה שחקן כמעט גמור (והוא לא בן 30 עוד) והראש של בראייאן לדעתי כבר לא בקולומביה אלא באיטליה. אני מקווה שיילך לו שם טוב, הוא שחקן מוכשר, אבל גם אני חושב שבסופו של דבר הוא ייכשל שם. גם אין לו את האופי של מוריאל ובאקה, שהמתינו להזדמנות שלהם עד שהיא הגיעה ולקחו אותה בשתי ידיים.
בלמה הצעיר והמוכשר של מיז'ונאריוס, פדרו פרנקו, ישחק בעונה הבאה בראיו ואייאקאנו. הבלם בן ה-21 יגיע לקבוצה המדרידאית בהשדאלה ולשלוש עונות עם אופציה לרכישה. החוזה טרם נחתם, אבל צפוי להסגר בימים הקרובים.
הנבחרת הצעירה מסיימת אתמול בתיקו 2-2 מול צרפת במשחק ההכנה האחרון לקראת המונדיאליטו בטורקיה שייפתח בעוד 6 ימים. הצרפתים עלו פעמיים ליתרון, אבל קולומביה הישוותה פעמיים משערים של ג'ון קורדובה וחואן קינטרו (גולאסו). הנבחרת נראתה טוב למרות יום חלש של השוער בוניז'ה, אבל סך הכל יש אופטימיות שאפשר להגיע רחוק בטורניר. אתמול פורסם גם הסגל הסופי שממנו נעדרו הקשר חואן פאבלו ניאטו והחלוץ מאוריסיו קוארו, ביחס לסגל שזכה בסודאמריקאנו.
משחקי הפלייאוף נפתחו הלילה בצורה הטובה ביותר עם שני משחקים מצויינים בבית A, שבסיומם מוליכה מיז'ונאריוס את הטבלה אחרי ניצחון על אונסה קאלדאס במשחק רב שערים. במשחק השני בקאלי, נפרדו סנטה פה ודפורטיבו קאלי בתיקו דרמטי. מיז'ונאריוס-קאלדאס 2-4 פארטידאסו בבוגוטה ופתיחה מצויינת לכחולים מול ככל הנראה הקבוצה הפחות טובה בבית, במשחק שבו היו כמה גולאסוס והראשון ביניהם שייך לאריק מורנו שנמצא בכושר פנטסטי. מסירה גדולה של קאנדלו מצאה את מורנו, שבביצוע גדול כבש את הראשון בדקה ה-33, יתרון שהחזיק מעמד בדיוק 5 דקות עד השיוויון של חאמל ראמוס בכדור חופשי פנטסטי לחיבורים ו-1-1 בהפסקה. מורנו המשיך את המשחק המצויין שלו כשחטף כדור מהגנת קאלדאס בדקה ה-48, החליף מסירה כפולה עם קאנדלו והאחרון לא התקשה להכניע את קואדראדו, 1-2 מיז'ונאריוס. בדקה ה-61 החליף רנטריה את מורנו וכעבור 6 דקות קיבל מסירה מאוטאלבארו כדי להקפיץ מעל קואדראדו את השלישי של הכחולים. האורחים לא ויתרו כ"כ בקלות וכעבור דקותיים צימק ססאר אריאס ל-2-3 לאחר הדיפה לא טובה של שוער מיז'וס, דלגאדו, אבל החותמת הסופית היתה שייכת לכחולים. הבלם פדרו פרנקו, שבסוף הטורניר יעבור לראיו ואייאקאנו, חילץ כדור ברחבה, מסר מסירה ארוכה לאוטאלבארו שמסר לו חזרה ופרנקו בעצמו כבש את הרביעי. פתיחה מצויינת לכחולים לקראת ההמשך. דפורטיבו קאלי-סנטה פה 1-1 המשחק שגם יצא לי לראות ונהניתי מכל רגע. לא סתם סנטה פה נמצאת בכושר מצויין וגם מתכוננת לחצי גמר הליברטאדורס. לבוא לקאלי ולהיות הקבוצה הדומיננטית, גם אם לא בהרבה, צריך להיות באמת קבוצה טובה וסנטה פה עם קצת יותר ריכוז היתה יוצאת עם 3 נקודות מאוד חשובות במגרש שלא יחלק יותר מדי נקודות לאחרות. כבר אחרי 11 דקות עלו האורחים ליתרון כאשר טורס מצא את קוארו שחדר לרחבה ושלח בעיטה חזקה לפינה הרחוקה של מונדראגון, 0-1 לסנטה פה. קאלי אומנם החזיקה בכדור וניסתה את מזלה בעיקר מהאגף של מארין, אבל לא סיכנה יותר מדי את וארגאס. כשכן היו לה הזדמנויות, אדיקסון פראה לא ניצל אותן כראוי, בהמשך למה שהועלה כאן בשבוע שעבר שלקבוצה חסר חלוץ רחבה טוב, בטח כשקוקו פראה עם הצעירה מתכונן למונדיאליטו. בחצי השני המשיכה קאלי את מזלה עם מארין וקאנדלו מהאגפים וקאראצ'ו דומינגס במרכז, אבל וארגאס היה במקום וכמעט לא שגה. סנטה פה קופחה באמצע המחצית השניה כאשר מארין דחף את אנצ'יקו ברחבה ללא תגובת השופט וכעבור כמה דקות, הורחק אנצ'יקו בצהוב שני צודק על התחזות ברחבה לאחר שכביכול הופל ע"י מונדראגון. קוארו אגב, קיבל אף הוא אדום לאחר שהוחלף ע"י מולינה ובדרכו לספסל זרק מילים עם תנועת ביטול לשופט הרביעי. אבל הדרמה הגיעה בדקה ה-92, כאשר במהלך האחרון של המשחק ליסאראסו בחילופי מסירות השאיר כדור גדול למחליף, מיגל מוריז'ו, שבהקפצה אדירה עם החלק החיצוני(!) של הרגל, שלח כדור קשתי מעל וארגאס שנחת ברשת. 1-1, לטעמי הגולאסו של המחזור עד עכשיו ושער שמשאיר את קאלי בחיים, כי לפתוח בהפסד בית את הפלייאוף זה לא הדבר הנעים ביותר. אגב מוריז'ו, ילד בן 20 ועוד שחקן ששווה מעקב, גם הוא תוצרת מחלקת הנוער של קאלי שזכה עימה באליפות הליגה עד גיל 19 בשנה שעברה.
גם בית B יצא אמש לדרך עם שני משחקים. בדיטאירס עשתה טולימה ניצחון חשוב על איטאגואי ובפאסטו ניצחה דפורטיבו המקומית את אתלטיקו נאסיונל משער דרמטי שהובקע בתוספת הזמן. איטאגואי-טולימה 3-1 איטאגואי שנחשבת לקבוצה ביתית טובה, פותחת בצורה הכי גרועה שיכולה להיות את הפלייאוף, עם הפסד ביתי לטולימה שמפחית מאוד מסיכוייה להעפיל, בטח אם היא לא תוציא נקודות מהמשחק הבא בחוץ מול נאסיונל השבוע. לטולימה עזרה העובדה שהיא הצליחה לכבוש מוקדם, כבר בדקה ה-4, כאשר ג'ימי צ'ארה שהיה המצטיין, העלה אותה ליתרון. איטאגואי הצליחה לחזור לאחר ההפסקה עם מספרת גדולה של חורחה אגירה, אבל היתרון החזיק בקושי 3 דקות, לפני שצ'ארה כבש את השני שלו. תוצאת הסיום נחתמה ע"י דויד סילבה בשער שלישי בדקה ה-70, שסיים משחק גרוע ביותר של ההגנה הביתית, שהיתה חלשה להחריד. טולימה מצידה תוכל לעשות עוד צעד גדול עם תנצח במחזור הבא בבית את פאסטו. פאסטו-נאסיונל 1-2 פאסטו נתנה לנו חתיכת מכה כבר בפתיחת משחקי הפלייאוף. הנחמה שלי - שנה שעברה פתחנו עם ניצחון במשחק הראשון ולא הגענו לגמר. בסה"כ ההיה משחק די שקול שהיה רדום בחצי הראשון והתעורר מצד שתי הקבוצות בחצי השני. בפתיחת המחצית השניה היתה זו פאסטו שתקפה ויזמה, עד שכבשה את השער הראשון בדקה ה-61 (מאורחיסיו מינה) לאחר שניצלה פירצה בהגנה שהותירה את מינה לבד מול ארמאני (הופעה טובה שלו). מאותו רגע אנחנו היינו אלו שלקחו את השליטה ותקפנו את השער של לוסיאנו אלבארס (טוב מאוד), שהיה הגורם לכך שפאסטו לא ספגה, אבל גם היה בר מזל כשכדורים של מדינה ודוקה מצאו את המשקוף. רבע שעה לסיום נתן לי מקנלי סיבה לשמוח עם שער נהדר מרחוק, שער מוצדק, אבל לצערי זה לא היה היום שלנו בהגנה, הקבוצה פתאום הפסיקה ללחוץ ולשחק כאילו שהיא מסתפקת בתיקו וכמו חוק מרפי, בדקה האחרונה של המשחק הסתבכנו עם הרחקת הכדור, יותר מדי שחקנים לא הצליחו למנוע ממנו להגיע לפרנק פאצ'קו, שמ-5 מטרים לבד מול ארמאני נתן לפאסטו ניצחון מאוד חשוב מבחינתם ומאוד כואב מבחינתנו. https://fbcdn-sphotos-e-a.akamaihd.net/hphotos-ak-ash4/1001846_566694966715092_181087239_n.Xxx
