עדי, שלחתי לך פרטי אם זה עדיין רלוונטי. בכל מקרה 0-0 בהפסקה, משחק בקצב מצויין שהתחיל טוב עבור פאסטו, אבל סנטה פה לאט לאט נכנסו לקצב והתחילו לתקוף ולהגיע למצב מסוכנים (כולל הרחקה מהקו של פאסטו) אבל ללא שערים בינתיים. פאסטו נראים קצת לחוצים בחלק האחורי ועשו כמה טעויות של פאניקה, למזלם סנטה פה עדיין לא ניצלו זאת אבל זו שאלה של זמן מתי שיגיע הראשון. מצד שני, זה עדיין 0-0 ופאסטו שכבר תקפה בהתחלה, יכולה לגנוב איזה גול. אדווארדס חימנס די נסגר בשמירה ולא ממש נגע בכדור, פאסטו צריכה להמשיך לשחק באגפים ולמצוא אותו בהגבהות אולי, הבחור נוגח מצויין.
והנה ג'ונתן קופטה הנהדר משחרר לחץ מאוהדי סנטה פה עם נגיחה נהדרת מהגבהה של עומאר פרס וסנטה פה רחוקה 20 דקות מסיום בצורת של 37 שנים והאמת מגיע להם.
הגנרל אוסף עוד תואר ועומאר פרס נהיה פרופסור לגמרים בקולומביה. הבחור שלא השתלב בבוקה ובכדורגל הארגנטינאי הגיע לקולומביה ב-2004 ודווקא ככל שהוא מתבגר הוא פשוט מעלה את הרמה שלו עוד ועוד ואפילו היתה הצעה לאזרח אותו לנבחרת לפני שנתיים. כשהוא לא טוב אז כל סנטה פה לא נראית טוב וכשהוא בכושר ומנהל את המשחק, ככה זה גם נראה. סנטה פה זוכה בצדק בתואר, כאשר הקבוצה שהיתה טובה לאורך הטורניר הסדיר היתה טולימה, אבל אצלה זה לא חדש שהיא נחנקת בפלייאוף. האמת שהיה מאוד מרגש לראות הרבה מהאוהדים של סנטה פה בוכים, שרובם בכלל לא היו בתכהון כאשר הקבוצה זכתה בתואר האחרון ב-1975. סנטה פה היא האלופה הראשונה אי פעם בקולומביה, אגב. לגבי ג'ונתן קופטה, פירסמתי שגארקה המאמן של ולס רוצה לצרף אותו, אני חושב שזה יהיה מהלך נבון מצידו. קופטה עד לפני שנתיים היה קולומביאני אלמוני בליגה של ונסואלה, סנטה פה לקחה עליו הימור ומאז הוא פשוט פורח ואפילו זומן לסגל המורחב של פקרמן. לא היה ראוי ממנו לנגוח את שער הניצחון ולא היה ראוי מעומאר פרס לבשל לו את זה. אגב, אפרופו הגנרל, היה מאוד מרגש גם לראות אותו מתראיין בסיום וצוהל כמו ילד בן 17 שהשיג את האליפות הראשונה בקריירה שלו. שחקן אדיר, בנאדם אדיר, רק בשבילו רציתי שייקחו. נו טוב, וגם כדי שאוהדי מיז'ונאריוס יאכלו עוד קצת את הלב. 24 שנים בלי אליפות והרצף ממשיך. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx
מה התכניות של בדוז'ה לעתיד, יש כבר דיבורים על כמה עוד הוא מושך ואיפה? עומאר פרס שחקן מוכשר וחכם, הוא קורא את המשחק היטב ויודע לנהל ולשלוט בקצב שלו, אבל להצליח בליגה (או נבחרת כמובן) עם קצב משחק גבוה יותר יהיה לו קשה כבר היום (גם היה לו קשה בעבר). אני בכל מקרה נהנה לראות אותו בקולומביה.
לגבי בדוז'ה לא שמעתי דיבורים מיוחדים על פרישה או עזיבת הקבוצה. דווקא עכשיו כשהם בליברטאדורס וכשהוא היה חלק חשוב בטורניר הנהדר שלהם, אני אהיה מאוד מופתע אם הוא לא ימשיך. לגבי עומאר, היום בוודאי שאני לא רואה לו מקום בארגנטינה, הוא כבר יחסית מבוגר. אתה מכיר אותו מלפני 2004 (אני הכרתי אותו אז רק במנג'ר כשהייתי מאמן הבוסטרוס http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx) ואני אפילו חושב שכבר דיברנו על זה. שחקן נבחרת ארגנטינה הוא לא וגם לא קרוב לזה. אבל מאוד קשה לי לקבל את זה שאף אחד מהקבוצות הגדולות והבינוניות לא ממש ניסתה לתת לו צ'אנס ותקן אותי אם אני טועה. אני מדבר כבר אחרי כמה שנים שהוא הרשים בקולומביה. לא חסרים שחקנים ששיחקו טוב בליגה שלנו והארגנטינאיות לקחו אותם אח"כ. ברור שהרמה בארגנטינה גבוהה יותר, אין ויכוח, אבל אם קאנאו לדוגמא חזר לארגנטינה אחרי ההצלחה שלו בצ'יקו, אני לא רואה מצב שעומאר לא היה משתלב טוב בקבוצת אמצע טבלה ארגנטינאית. יכול להיות שהיו לו הצעות, אבל מעולם לא שמעתי דבר כזה עליו בחלון ההעברות. הוא תמיד שיחק כמה עונות בכל קבוצה (למעט טורניר אחד בקרטאחנה) ואין זה פלא שהוא הצליח בכל קבוצה קולומבאנית שבה שיחק. וגם אני כמוך נהנה לראות אותו משחק.
אין לדברים האלו חוקים כמו שאתה יודע, קונקה לא מצא מקום בארגנטינה ואח"כ הגיע להיות שחקן השנה בברזיל ולהרוויח 10 מ' לעונה בסין, באריוס לא מצא את הרשת בליגה השנייה בארגנטינה וזכה באליפות עם דורטמונד, באטאז'ה ועוד הרבה הרבה אחרים... אגב, קאנאו חזר אבל בינתיים רק על מנת להצטיין בליגה השניה (העונה נראה אותו שוב בראשונה). לפרס היה טורניר מצוין אחד בבוקה, שאני כבר לא זוכר אותו (לפני האליפות שלנו בדיוק), אבל לא שמר על יציבות וגם סבל מפציעה קשה ואחריה עוד לא מעט פציעות עד שעזב לקולומביה או מקסיקו (לא זוכר מי הייתה הקבוצה הראשונה מחוץ לארגנטינה). אני בטוח שאם הוא היה רוצה בשקט הוא היה מוצא קבוצה בארגנטינה ואולי אפילו מצליח בה, כישרון לא חסר לו, אבל מצד שני אני חושב שהוא עשה בשכל להישאר בקולומביה בגלל שהסגנון משחק בארגנטינה לא מתאים לו בלי קשר להבדלי רמה (שלא כאלו גדולים).
אתה כנראה צודק, כי סה"כ אם הוא לא היה מרגיש טוב פה, הוא לא היה נשאר כ"כ הרבה זמן. אני לא זוכר זר שנשאר כ"כ הרבה כמו עומאר. חבל לי רק שאני כנראה לא אזכה לראות אותו לובש את המדים של נאסיונל, אבל בהחלט אחד השחקנים האהובים עליי שלא משחק אצלנו. נאסיונל אגב, רשמה אתמול במכסיקו הפסד במשחק ידידות 1-3 מול פומאס, כשג'ון פאחוי הישווה זמנית בדקה ה-7. נאסיונל שיחקה ללא מקנלי טורס ופרננדו אוריבה שנשארו בקולומביה, ללא לואיס מוסקרה וללא חואנפר קינטרו שנמצא עם הנבחרת הצעירה. עריכה: נזכרתי בעוד זר ארגנטינאי שנשאר הרבה זמן בקולומביה, עשה חיל ואפילו התחתן עם מקומית - החלוץ סרחיו אלחנדרו גאלבאן ריי הנהדר, מלך השערים של הליגה הקולומביאנית בכל הזמנים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx
מתוך הפורום את אוהדי אתלטיקו נאסיונל: Felicidades a los hinchas de SantaFe que hoy celebran su primer titulo con televisión a color. "ברכות לאוהדי סנטה פה שחוגגים היום את זכייתם הראשונה בעידן הטלוויזיה הצבעונית"... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/hahaha.Xxx
עכשיו ברור שלא, הבחור היה בקולומביה משנת 1996 למעט עונה אחת בארה"ב. אבל גם עומאר כבר 8 שנים בקולומביה וככה גם היה ריי. זה לא כזה משנה לי כמובן אם הוא זר או לא, אבל נדיר למצוא היום שחקנים זרים שמשחקים באותה מדינה כ"כ הרבה שנים.
זה השנים, זה המשפחה שכולה קולומביאנית לפני הכל, זה האזרחות וזה פשוט הוא. לי זה נראה ברור שאצל ריי זה לא רק הכדורגל הקשר לקולומביה ואפילו לא בעיקר, לא סתם שהיו דיבורים על שיתופו בנבחרת ממה שאני זוכר היה כמעט קונצנזוס שתומך בכך בקרב אנשי המקצוע (דבר נדיר במקרים כאלו אני חושב). לא יודע איך זה אצל פרס, אבל אני חושב שמעבר לשנים מדובר בסיפור שונה (אצלי במשפחה יש דוגמאות טובות לכך שכמות השנים לא תמיד קובעת בהגדרות). את ריי לא הכרתי כמעט עד לפני כמה שנים שנתקלתי בסיפור שלו והתחלתי לקרוא הרבה עליו, עשה רושם של בן אדם מעניין. זה באמת נדיר בעולם הכדורגל, אבל שם בדרום בפרו יש אחד שקוראים לו צ'צ'ו הדינוזאור, או פשוט סרחיו איבארה, עם סיפור דומה במובנים מסוימים.
ריי באמת השתלב יפה בקולומביה וכמו שאמרת, גם הקים לעצמו משפחה קולומביאנית במדינה, קיבל אזרחות וכן היו דיבורים על צירופו לנבחרת במוקדמות של 2006 אבל זה לא יצא לפועל. האמת שהוא בנאדם מאוד צנוע, שיחק 8 שנים בקאלדאס (האירוניה היא שבשנה שהוא עזב למטרוסטארס, קאלדאס זכו בליברטאדורס), חזר אלינו לנאסיונל לעוד 3-4 שנים. סקורר נהדר, מעל 220 שערי ליגה בקולומביה, שיא שאני בספק אם יישבר, למרות שגם איבן ואלנסיאנו לא חשב שריי יעבור אותו. את עומאר אני לא מכיר כ"כ טוב מחוץ למגרש וכנראה זה לא כמו ריי, אבל אין ספק שהוא אוהב את קולומביה.
היום, שהגבלות הזרים בליגות העשירות כמעט ולא קיימות, קשה לראות מצב בו סקורר מצטיין יישאר מספיק זמן בליגה המקומית בשביל לשבור את השיא. האמת, לזכותו ייאמר, שגם בתקופה בה ריי קבע את השיא מפתיע שלא ניצל את הרקורד לחוזה גדול יותר ולא רק לתקופה הקצרה בצפון.
הוא דווקא ניסה את מזלו במטרוסטארס ואותי זה קצת הפתיע שהוא לא הצליח בארה"ב. כבש איזה שני שערים או משהו כזה בעונה שלמה, אולי הוא לא התאקלם כ"כ ואז הוא עוד היה בשיא כושרו. ייתכן והיה יכול לנסות שוב, למרות שאחרי שהוא עזב אותנו ב-2010 הוא כבר היה מבוגר מדי ושיחק על אדי הדלק האחרונים שלו. כרגע הוא ללא קבוצה וטרם פרש רשמית, אבל אני לא רואה סיבה עבורו להמשיך ולשחק, הוא את הסוס גמר מה שנקרא.
