צ'לסי 2012/2013-הספיישל וואן חוזר

צ'לסי 2012-2013

http://www.soccerloco.com/blog/wp-content/uploads/2012/05/adidas-Chelsea-FC-Home-Jersey-2012-logo-detail.Xxx

אין לי דבר להציע פרט לדם, עבודה קשה, דמעות וזיעה.
- וינסטון צ'רצ'יל
{ מתוך נאום 'דם יזע ודמעות' בפרלמנט הבריטי (ה-13 במאי, 1940) }


http://1.bp.blogspot.com/-WuBe9vV5I34/T7oO-iZ5kwI/AAAAAAAAFw4/0jWi8AH8wVQ/s1600/clwinners.Xxx

קשה לחשוב על הישג שמתעלה על מה שחוו אוהדיה של הקבוצה ממערב לונדון השנה. ישנם אוהדי כדורגל רבים שלא אהבו, בלשון המעטה, לראות את צ?לסי מניפה את הגביע הכל כך נחשק הזה. רבים מעריכים את רוח הלחימה של ותיקי הקבוצה, למרות זאת, במקום כלשהו, אפשר להבין את תחושותיהם. אחת מדמויותיה המרכזיות של הממלכה, סיר וינסטון צ?רצ?יל, נאם בפרלמנט הבריטי לפני כשבעים שנים ודבריו - אם כי ההקשר שונה ולא משמעותי באותה מידה - עלו בראשי עם ניצחון צ?לסי על ברצלונה. אני חובב כדורגל מאז היותי בן אדם חושב ואני לגמרי מודע לכך שאני מתקשה להיות אובייקטיבי כשזה נוגע לקבוצתי, אבל אני משוכנע שחבורת השחקנים של צ?לסי ראויה מאוד לזכייה הזאת (ראיונות עם מאמנים אחרי הזכייה, לדוגמא גוארדיולה, די מוכיחים את זה). הקבוצה הייתה כל כך קרובה להניף את הגביע בעבר, אבל נדמה היה שהכל הולך נגדה. ופתאום, בעונה שכיוונה קטסטרופלי במונחים שאליהם התרגלנו, הם הצליחו לעשות את זה.

בתחילת העונה מאמן צעיר ומבטיח בשם אנדרה וילאס-בואס מונה לאמן את צ'לסי. הראיונות הראשוניים שלו בוודאי הרשימו את כולם, והתחושה הייתה שהמועדון הולך לכיוון חדש, שונה ומרענן. תחילה, הדברים באמת עבדו. קו ההגנה לא היה אותו קו מוצלח שכולם הכירו מעונות קודמות, בעיקר בגלל הקו הגבוה שעליו התעקש בואס, למרות זאת הצליחה הקבוצה לצבור נקודות ולהיצמד לקבוצות ממנצ'סטר. אבל אז, בשני משחקים נגד יריבות לונדוניות, התמונה התהפכה. המשחק בלופטוס רוד, שם בתשעה שחקנים (תצוגה הרואית, יש לציין, כיוון שצ'לסי שלטה לגמרי במשחק) הפסידה צ'לסי ליריבה הלונדונית קיו.פי.אר., תורץ עם טיעונים של חוסר מזל וטעויות שיפוט. אם חשבנו בזמנו שנחזור לדרך המלך שבוע לאחר מכן, הגיע לה התבוסה הביתית לארסנל עם השלושער המרהיב של רובין ואן פרסי שניפץ לנו את האופטימיות. התצוגות החלו להיות פחות מרשימות, והידיעה שאפשר לנצח את צ'לסי הורגשה בקרב קבוצות הפרמייר ליג.

סגנון הכדורגל של בואס לא תאם את השחקנים שברשותו והוא התקשה להסתדר עם מה שיש לו בידיים. עם זאת, התחושה הייתה שמוקדם מדי לפטר אותו. במיוחד לאור העובדה שהאלטרנטיבה הייתה למנות את די מטאו כמאמן זמני עד סוף העונה; מעשה מסוכן וקצת חסר אחריות בזמנו.

אגב, מסתבר שזאת הייתה הברקה מצד אברמוביץ' וההנהלה.


יש דברים שאי-אפשר לגלות, אבל גם את זה לא תדע לעולם אם לא תנסה שוב ושוב עד שתבין שלעולם לא תבין.
- מרק טווין
{ מתוך הספר "יומני גן העדן" }


http://i.telegraph.co.uk/multimedia/archive/02205/rob-dimatteo_2205930b.Xxx

המינוי של בואס, בזמנו, הניב תקוות רבות. אני סבור שבנוסף לנרגשים ולאופטימיים היו גם סקפטיים רבים שהאמינו שלמנות אדם חסר ניסיון לאמן קבוצה עם שחקנים כל כך חזקים זו טעות קשה. הם צדקו, אבל אין טעם להאשים רק את בואס כשהרוב המוחלט מודע לכך שבצ?לסי קשה להצליח משתי סיבות עיקריות:
האחת, הדרישות הלא הגיוניות של רומן אברמוביץ?.
השנייה, חדר הלבשה חזק וגדוש בשחקנים בעלי אגו ואופי; מה שכמובן גם הועיל לקבוצה לא מעט בעבר.
ראוי לציין שאינני נמנה בין תומכיה של תאוריית הplayer power, אבל אני אכן מודע לכך שחדר ההלבשה חזק. האם זה אומר שמאמנים לא יכולים לבסס את עצמם בצ'לסי? הסטטיסטיקה לא איתי במקרה הזה, אבל אני משוכנע שזה לא המצב. אנצ'לוטי הסתדר כאן במידה מסויימת, הידינק ודי מטאו גם כן (יש לקחת בחשבון ששניהם תפקדו בתור מאמנים זמניים, מה שמשנה מעט את נקודת המבט של השחקנים).

אפשר לומר שהמשחק מול נאפולי היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת מר אברמוביץ', כיוון שמבחינתו המטרה הבלעדית הייתה זכייה בליגת האלופות.

כך או אחרת, די מטאו יותר מראוי לקבל את המושכות. לזכות בליגת האלופות כשהקבוצה לרשותו שלושה חודשים גרידא זהו הישג יוצא דופן בכל קנה מידה. בעוד בואס רצה להנחיל שיטה חדשה בכל מחיר, האיטלקי היה מודע למגרעות ולחולשות הסגל שברשותו. על ידי שימוש נכון בשחקנים ובטקטיקות שתואמות אותם, הצליח די מטאו לנצח שתיים מהקבוצות הטובות ביותר באירופה (כאשר אחת מהן נחשבת לאחת הקבוצות הטובות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל) בדרך לעונה היסטורית. כמו כן, כמה מהתצוגות בגביע האנגלי ובליגה היו מרשימות למדי, אם כי בפרמייר ליג צ'לסי המשיכה להפגין חוסר יציבות לא אופיינית.

אין לי כוונה להתעלם מהגביע האנגלי, שכן זכייה בתחרות הכדורגל העתיקה ביותר בעולם היא כבוד גדול, אבל לאור הנסיבות, ההיסטוריה והרגשות המעורבים בכל הנוגע לליגת האלופות, אפשר להבין למה באופן טבעי הגביע המקומי מסתתר לו אי שם תחת האוזניים הגדולות. להביס את טוטנהאם בחצי הגמר ולנצח את ליברפול בגמר אלו הישגים שרחוקים מלהיות מובנים מאליהם במצב בו הקבוצה הייתה.

אבל האם די מטאו באמת מסוגל להצליח בשורות צ'לסי?

ליגת האלופות של שנה שעברה נוצחה על ידי גישת הבטיחות קודמת להכל; אפילו מרכיבי המשקפיים הכחולים בעלי המספר הגבוה ביותר יודו בכך. אך אלו שמסיקים שזהו סימן לדברים שיבואו טועים. הרכישות של צ'לסי הקיץ, מארקו מארין ועדן אזאר, והמטרות העיקריות, אוסקר והולק, מאשרים את זה.

די מטאו הראה נכונות לשחק עם כמה שחקנים חסרי ניסיון, דבר שהוא כלל לא מקובל במועדון כמו צ?לסי. השחקנים הנוכחיים מעריכים את עצם העובדה שהוא אגדה במועדון, ורכש חדש יתקשה לא לכבד מאמן שזכה בליגת האלופות. מעבר לכך, די מטאו הוא אדם אינטליגנט שמשדר שלווה, במיוחד במסיבות עיתונאים ובחדר ההלבשה, לפחות לפי מה שהשחקנים מדווחים לעיתונות. עם אנגלית, איטלקית, גרמנית, צרפתית וקצת ספרדית במאגר המידע שלו, אפשר להסיק שדיבורו הרהוט יכול בקלות לסחוף את שחקניו. בפן הטקטי הוא גם הפגין לא מעט גמישות וחכמה (המפגשים מול ברצלונה, נאפולי, טוטנהאם קופצים לי לראש).

מצד שני, הוא עדיין חסר ניסיון במידה מסויימת ברמות הגבוהות. במרבית המשחקים נגד קבוצות חזקות,הוא בחר לשחק בצורה הגנתית - אולי מתוך מודעות לחולשות הסגל, שבהן ניגע אחר כך - ואנשים רבים תוהים איך יצליח לשלב שחקנים יצירתיים למערך. ראוי לציין, אפוא, שעל פי תפקודו בווסט ברומיץ? ומ.ק דונס, צ'לסי הנוכחית לא תראה כמו הישנה; כשניתנה לו ההזדמנות לתת לקבוצתו זהות, הוא בחר ללכת על התקפה.

סגנון המשחק של צ'לסי תחתיו עד כה היה הגנתי למדי, והביא עמו הרבה בדיחות זולות על מאמנים איטלקיים הגנתיים וטקטיקות קטצ'אניו. אבל כשמניחים את הסטראוטיפים לרגע בצד, מלבד דרכונו האיטלקי והעובדה שהשיג את הכשרתו כמאמן באיטליה, אין בו הרבה מאוד מן האיטלקיות (לא שאני טוען כי איטלקיות זה דבר רע). הוא גדל בשוויץ, שיחק שלוש שנים בלאציו, ואז עבר ללונדון, שם סיים את הקריירה בעקבות פציעה קשה. בתור מאמן כל הקדנציות שלו היו בגבולות אנגליה.

רומן אברמוביץ? לא ידוע בתור אדם סבלני, וכשהשם פפ גוארדיולה חג מעל ראשו של די מטאו, יהיה מעניין לראות אם ימשיך להפגין רוגע ושלווה, וחשוב יותר אם יצליח להוביל את הקבוצה לעונה נוספת עם תארים.


כדורגל הוא משחק פשוט: 22 גברים רודפים אחרי כדורל במשך 90 דקות ובסוף - הגרמנים תמיד מנצחים.
- גארי ליניקר


http://www.chelseafc.com/javaImages/33/ec/0,,10268~10873907,00.Xxx

הציטוט אמנם נדוש, אבל הוא הובא כדי להדגיש משהו. הסגל של צ?לסי מורכב מהרבה שחקנים ?ווינרים?, והדוגמא המובהקת לכך היא הניצחון על הגרמנים במגרשם הביתי. לכן כל שינוי בסגל צריך להיות מחושב, שכן שינוי הוא הכרחי אבל לא בכל מחיר.

בחוץ:
דידייה דרוגבה, ג?וזה בוסינגווה, סלומון קאלו, ריס טיילר, מרקו מיטרוביץ' (כולם שוחררו). ג'פרי ברומה (המבורג, השאלה), טיבו קורטואה (אתלטיקו מדריד, השאלה), פטריק ואן אנהולט ותומאס קאלאס (ויטסה ארנהם, השאלה). מאטיי דלאץ' ומילאן לאלקוביץ' (ויטוריה גימארייש, השאלה).

בפנים:
עדן אזאר (ליל), מארקו מארין (ורדר ברמן).
קווין דה ברויין (גנק, חוזר מהשאלה), יוסי בניון (ארסנל, חוזר מהשאלה), ג'וש מקאקרן (סוונזי, חוזר מהשאלה).

מן הראוי להודות לקאלו ובוסינגווה על תרומתם למועדון, הם ללא ספק שחקנים מתסכלים אבל באותו זמן הם נתנו מעצמם הכל וזכינו לראות לא מעט הברקות מצידם. מעבר לכך, הם היו חלק אינטגרלי בשתיים מהעונות המוצלחות ביותר בתולדות המועדון, ועל כך אני אסיר תודה.

חשבתי רבות על מה אוכל לכתוב על דרוגבה, אבל להודות לו על תרומתו הן כשחקן והן כבן אדם זו משימה לא פשוטה בכלל. לפעמים מילים מעטות אומרות הרבה, ובמקרה של דרוגבה זה אכן כך. תשעה שערים בתשעה גמרים שונים, זה אומר עליו הכל. צ'לסי לא תהיה אותה קבוצה בלעדיו.

ישנם עדיין סימני שאלה בנוגע למאלודה ובניון, ואני סבור שלפחות אחד מהם יעזוב. בכל הנוגע לרכש, הדיבורים על הולק, מודריץ?, שורלה, מוזס ולאחרונה אוסקר נמשכים אך כרגע הכל בגדר שמועות.

איך ישפיעו השינויים על שיטת המשחק?

החיסרון המרכזי שהורגש בסגל של צ?לסי בשנים האחרונות הוא היעדר שחקני אגף וקישור התקפי. אזאר ומארין אמורים להוסיף מימד משמעותי לפן ההתקפי. די מטאו השתמש ברמירז כמפלט באגף, בעיקר בגלל ירידה משמעותית בכושרו של דניאל סטארידג? והשימוש במאטה כקשר יצירתי מאחורי החלוץ. הדבר צלח במשחקים בהם נאלצנו להגן, אך אם הרצון של הקבוצה הוא לתקוף, אני לא יודע עד כמה השימוש בו יעיל. די מטאו מרבה להשתמש ב4-2-3-1, ולכן סביר לניח שזה יהיה המערך אותו נראה בעונה הבאה כאשר החלוץ הבודד יהיה טורס, מאחוריו מאטה באמצע, אזאר משמאל וצד ימין נשאר בגדר סימן שאלה. לקראת סוף העונה הקודמת, מיקל ולמפארד יצרו שיתוף פעולה מוצלח והם כנראה גם ימשיכו לעשות זאת, אלא אם כן הרכש הצפוי של אוסקר יביא את די מטאו לשנות את שיטתו. ומה יהיה עם רמירז? לעניות דעתי הוא ישמש כממלא חורים, למרות שהוא ראוי לתפקיד משמעותי יותר בהרבה. חוליית ההגנה כנראה תישאר כפי שהיא, למרות הדיבורים על קניית מגן ימני (כמדומני שהאצ?ינסון או טוד קיין יהוו מחליפים ראויים לאיבנוביץ? בעמדה זו).
בנוגע לחלוצים; אני לא אהיה רגוע במידה ולא נרכוש חלוץ נוסף, טורס עוד יכול לחזור לעצמו אבל אי אפשר לסמוך עליו, סטארידג? התקשה להפגין יציבות ולוקאקו עדיין צעיר וחסר ניסיון.

בכל אופן, דה ברויין, מארין ורמירז יכולים לשמש כאופציות נוספות באגף, כמו גם סטארידג? ואולי אפילו פיאזון הצעיר, מה שיעניק לדי מטאו מעט שקט בכל הנוגע למשחק ההתקפה שלו.


בדרך כלל אני מבחין בהזדמנות רק כשהיא חדלה להיות כזאת.
- מרק טווין


http://i.telegraph.co.uk/multimedia/archive/02211/battersea1alamy_2211137b.Xxx

אברמוביץ' הוא קורבן לביקורות רבות, גם מצידם של אוהדי צ'לסי, אבל לאורך השנה האחרונה יש הרגשה שהרוסי ממשיך להוביל את המועדון לכיוון בטוח ומרגש. הקיץ הזה זה בא לידי ביטוי. על המינוי של די מטאו כבר דיברתי, ועל רכישות הקיץ גם כן. חשוב מכך, יש להכנסות של המועדון חשיבות רבה, וכרגע - לפחות לפי דיווחיו המצויינים של The Swiss Ramble - אנחנו מפגרים מאחורי הקבוצות הגדולות ביותר. המעבר הפוטנציאלי לBattersea Power Station כנראה לא יתממש, כשלפני כמה ימים נודע למועדון שהקבוצה המלזית זכתה במכרז על האתר ההיסטורי שנמצא במערב לונדון. גורמים בתוך המועדון עדיין מאמינים שישנה אפשרות שהמועדון יצליח להגיע להסכם עם הקבוצה המלזית, אבל אם מסתכלים על התמונה הכוללת בצורה ריאלית מבינים שהסיכויים קלושים. הפוקוס כרגע מנותב לעבר Earls Court או Old Oak Common, אלא שגם בראשון יש כבר תכנון של בניית בנייני מגורים רבים. לזכותו של אברמוביץ? ייאמר שהוא מודע לכך שהוא צריך לפעול מהר וודווקא ההבחנה הזו - בניית אצטדיון חדש בכדי להגדיל את ההכנסות לפני שיהיה מאוחר מדי - מוכיחה שכשיש הזדמנות הוא לוקח אותה. נשאר רק לראות איך הדברים יתפתחו מכאן.

התחזית

לדבר על אליפות נשמע מופרך למדי. במיוחד לאור העובדה שהקבוצה סיימה במקום השישי בעונה הקודמת. כפי שאני רואה את הדברים, יש לצ'לסי רק לאן להתקדם מכאן מבחינת הליגה במידה ותפעל כמו שצריך בחלון ההעברות. ראינו קבוצת גדולות נופלות בעבר ולא מן הנמנע שזה יקרה שוב. אם המועדון רוצה להמשיך להתקיים ולשמור על בריאות כלכלית מסויימת, הוא חייב לחזור להיות דומיננטי בליגה. עם הצטרפותם של אזאר ומארין, והרכש הפוטנציאלי אוסקר, אני מתקשה לראות אותנו מחוץ לטופ פור.


מה צפוי לנו הקיץ?

18 ביולי - סיאטל סאונדרס-צ'לסי - 04:30
22 ביולי - צ'לסי-פ.ס.ז' - 02:00
28 ביולי - צ'לסי-מילאן - 01:00
04 באוגוסט - ברייטון-צ'לסי 17:00

כאשר לאחר מכן אנחנו מתמודדים על תואר מגן הקהילה.
12 באוגוסט - צ'לסי-מנצ'סטר סיטי - 15:30

ולקינוח, לאחר שהעונה כבר מתחילה, הסופר קאפ.
31 באוגוסט - צ'לסי-אתלטיקו מדריד - 21:45

והמדים החדשים שלנו

http://www.footballkitnews.com/wp-content/uploads/2012/04/Fernando-Torres-Chelsea-Kit-2013.Xxx

http://nastytackle.com/wp-content/uploads/2012/07/Chelsea-Away-Kit.Xxx

http://www.footballkitnews.com/wp-content/uploads/2012/04/Petr-Cech-Chelsea-Jersey-2013.Xxx

KEEP THE BLUE FLAG FLYING HIGH

 

תודה לשניכם!

נדב, אני מסכים שיש צורך בחיזוקים מסויימים, לכן אוסקר על הכוונת - מה שנראה כהחתמה מובטחת - ואחד משרלה/מוזס/הולק. באופן אישי, הייתי רוצה לראות שחקנים צעירים מקבלים הזדמנויות אבל צריך להיות ריאליים ולהבין שבמידה ורוצים לזכות בתארים או לפחות לכוון לשם, צריך שחקנים מוכחים.

במהלך הלילה שיחקנו נגד סיאטל סאונדרס, וניצחנו 4-2. שני שערים של לוקאקו יחד עם שערי בכורה של האזאר ומארין הבטיחו את הניצחון. הרבה שחקנים צעירים שותפו, וראוי לציין שחבורת הבלגים - לוקאקו, דה ברויין ואזאר - הרשימה מאוד. אפרט על המשחק מאוחר יותר.

 

סיאטל סאונדרס 4-2 צ'לסי

ניתן לצפות בשערים כאן:
http://www.soccer-blogger.com/2012/07/19/s...u-hazard-marin/

סיאטל הייתה הקבוצה הטובה יותר במחצית הראשונה. מהירים, חדים ובכושר - בניגוד לצ'לסי. הלחץ שלהם גרם להגנה שלנו לבצע מספר לא קטן של טעויות. למען האמת, ההופעה ההגנתית שלנו במחצית הראשונה הייתה לא טובה בכלל.

עם זאת הסאונדרס היו נאיבים מאוד והצלחנו, באופן קבוע יש לציין, לפרוץ להם את ההגנה בעזרת מעט מסירות על ידי מארין, אזאר ולוקאקו. מארין ואזאר הבקיעו שערים דומים מאוד כאשר הם פרצו משמאל, חתכו פנימה ובשני המקרים הבעיטה פגעה במגן של סיאטל לפני כניסת הכדור לשער.

בשני השערים של לוקאקו, כפי שאפשר לראות, הוא הפגין מהירות, כח, ואגרסיביות.

עם כניסתם של אסיין ולמפארד במחצית השנייה, השתלטנו על המשחק. למפארד ממשיך להראות עד כמה הוא טוב בתור קשר אחורי, בעוד אסיין עדיין נראה כמו מישהו שלעולם לא יחזור לעצמו, אבל היו לו הברקות מדי פעם.

דה ברויין מוכשר, בטוח בעצמו ומאוד נייד. חסר לו את האדג' הזה שניתן לזהות באזאר ובמארין, אבל הוא צעיר מהם. רואים שתפקידו הוא קשר התקפי ולא שחקן אגף.

סאביל הצעיר נראה טוב אבל לא הרשים במיוחד, כמו גם ג'מאל בלאקמן. קיין נראה מצויין בעמדת המגן הימני למרות לא מעט איבודי כדור. האטצ'ינסון נראה ומתנהג כמו ג'ון טרי צעיר, תענוג לראות אותו. פיאזון הפגין אינטליגנצית משחק וכשרון כשעלה, אבל לעיתים בחר באופציה הלא נכונה. קאקוטה, בעיניי, היה נורא.

היינו טובים בהרבה במחצית השנייה, עם המון אחזקת כדור אבל בלי הרבה אפשרויות להבקיע בגלל מחסור בחלוץ (לוקאקו יצא בדקה ה60 ומשהו, טורס וסטארידג' עדיין לא עם הסגל).

 

על פי המנהל הספורטיבי של לנס, היום אנחנו נודיע על החתמתו של ת'ורגן אזאר, אחיו הצעיר של עדן.
הוא קשר התקפי שיכול לשחק באגפים ובמרכז, ולטענת עדן הוא הטוב יותר מבין שני האחים. אני לא מבין מה עומד מאחורי הרכש הזה, אבל התחושה שלי היא שהוא ייצא להשאלה.

המירור טוען שאנחנו בדרך לרכוש את סזאר אזפיליקואטה.
http://www.mirror.co.uk/sport/football/tra...rseille-1150384

 

כמו כן, כתבה מעולה על אוסקר, שלפי דיווחים כבר עבר מדיקל וההכרזה הרשמית על החתמתו אמורה להגיע בקרוב.

http://www.guardian.co.uk/football/blog/20...ea-oscar-brazil

 

שחקן נהדר, מעבר לכל היכולות הרגילו שמשויכות לשחקנים מוכשרים ובהן הוא ניחן (טכניקה, דריבל...) מדובר גם בשחקן חכם שמגיל צעיר הפגין קבלת החלטות טובה (יחסית לגילו) ולכן לא היה לי ספק שהוא יקבל את הצ'אנס בליגות הבכירות באירופה. בצד השלילי אני הייתי קצת מודאג מהיכולת הפיזית שלו שהוא יהיה חייב לשדרג או ללמוד להתגבר על החיסרון הזה בצורה אחרת. בכל מקרה, שחקן שאני מאוד אוהב ומקווה שיצליח.

 

לפני שהאפקט של "דיון חדש" יעבור, אני רק חייב לציין שהסיקור נפלא, נהנתי לקרוא.

יש הרבה מה לדבר לקראת העונה, נביא זאת בהמשך.

שתהיה לנו עונה מוצלחת, השורה התחתונה- אנחנו אחרי עונה קסומה, השלמנו חוב קטן וסיימנו פרק מפואר עם אגדה ששמה דרוגבה. יוצאים לבערך דרך חדשה, השחקנים שמצטרפים אמורים להוסיף רוח חדשה, שתהיה עונה מוצלחת.

 

צפיתי בו משחק אתמול במדי ברזיל, וניכר שהשקט והחכמה שלו בהחלט מאפיינים ומייחדים אותו, בטח בגיל כל כל צעיר. הוא הרשים אותי מאוד ולדעתי הוא יכול להשתלב בצ?לסי, אבל מן הסתם זה לא יקרה בצורה מיידית. מתחיל להיבנות כאן סגל גדוש בשחקנים מוכשרים וזה מוצא חן בעיניי.

 

ותודה אגב לירן. אין ספק שיש הרבה דברים לדבר עליהם, בטח לאור הרכישות החדשות שפשוט ישנו לחלוטין את שיטת המשחק שלנו ואת האופציות ההתקפיות שברשותנו. עונה מעניינת מצפה לנו.