למי שעדיין לא ראה, רנה היגיטה מרשים גם בגיל 43 http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx OLE, OLE OLE OLE, LOCO, LOCO!! http://www.youtube.com/watch?v=eblltixSZWk
בכיף יניב http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx לפני מספר שנים ערכו ראיון עם קאנטונה, בו התבקש להרכיב את ה-11 של כל הזמנים לדעתו. גם היגיטה וגם ולדראמה נכנסו לנבחרת של קאנטונה.
בקולומביה ממשיכים להפרד רשמית משחקני העבר הגדולים של המדינה שהרכיבו את דור הזהב של שנות ה-90 והפעם היה תורו של הקהל בבוגוטה להפרד מחלוץ העבר של הנבחרת, אדולפו "הרכבת" ואלנסיה. רבבת צופים באיצטדיון "אל-קאמפין" אמרו שלום ותודה לואלנסיה, שהחל את הקריירה שלו קבוצת נעוריו, אינדפנדיינטה סנטה פה. במשחק הפרידה שנערך בין כוכבי העבר של קולומביה לחבריו של ואלנסיה, ניצחה קולומביה 1-4 משערים של פאוסטינו אספרייה, דיאגו אוסוריו, אדולפו ואלנסיה ופרדי לאון. ואלנסיה היה זה שגם כבש ל"חברים של הרכבת" אץ השער המצמק. אדולפו שיחק בקופה אמריקה 1993 (שם כבש שער נהדר מול מכסיקו) וכן במונדיאלים 1994 (כבש שני שערים) ו-1998. בין היתר זכה ב-1993 באליפות גרמניה עם באיירן מינכן וכן שיחק גם באתלטיקו מדריד. ההרכבים במשחק הפרידה: קולומביה-אוסקר קורדובה; לואיס הררה, לואיס פראה, אוסמן לופס, דיאגו אוסוריו; קרלוס גוטיארס, מאוריסיו סרנה, קרלוס ולדראמה, ויקטור אריסטיסאבאל; פאוסטינו אספרייה, אדולפו ואלנסיה. שותפו גם כן-ג'ון חאירו טרז'ס, פרדי לאון, בונר מוסקרה, קרלוס אספרייה, ווילסון פרס חברים של אל-טרן-פאבלו צ'בארה; טוליו גוטיארס, גריגורי מנדס, אדוארדו אורוסקו, לואיס רומרו; חרמן מוראלס, הארולד מוראלס, אלפונסו קאניון ג'וניור, חורחה סאלסדו; אדולפו ואלנסיה ג'וניור, מנואל קורדובה. שותפו גם כן-חיימה סוארס, פרנסיסקו וויטנגהאם, לוקאס חאראמיז'ו שם מלא: חוסה אדולפו ואלנסיה מוסקרה (כינוי "אל טרן", הרכבת) תאריך לידה: 6.2.1968 עיר הולדת: בואנאוונטורה גובה: 1.82 מ' משחקים בנבחרת: 37 שערים בנבחרת: 14 בכורה: ב-1988 במדי אינדפנדיינטה סנטה פה פרש: ב-2003 במדי אוניון מאראקאיבו מונצואלה שיחק בסנטה פה 209 משחקים בהם כבש 78 שערים. שיחק גם: 1992-93 באיירן מינכן (כבש 15 שערים) 1994-95 אתלטיקו מדריד (6 שערים) 1997 אמריקה קאלי (9 שערים) 1997-98 רג'ינה (4 שערים) 1998-99 אינדפנדיינטה מדיין (11 שערים) 1999 פאו"ק סלוניקי (8 שערים) 2000-2001 ניו יורק מטרוסטארס (21 שערים) 2002-2003 לוצ'נג (סין) (14 שערים) 2003 אוניון מאראקאיבו (ונצואלה) (4 שערים) GRACIAS, ADOLFO http://www.futbolred.com/contenido/liga-postobon/noticias/fecha6apertura2010/IMAGEN/IMAGEN-7318367-2.Xxx יותר מבוגרים, יותר שמנים. כוכבי דור הזהב (חלקם) כמה שנים מאוחר יותר. http://static2.elespectador.com/files/images/feb2009/4b6b0ab454951182f8fe5e7853d76176.Xxx אדולפו ואלנסיה. מימין האבא ומשמאל הבן, שנושאים את אותו השם. http://3.bp.blogspot.com/_cp31Tehtgrw/SULS8Ou2rWI/AAAAAAAAAXo/teoaTCgfMiU/s400/tren+val.Xxx "הרכבת" במדי סנטה פה בצעירותו. מקבץ שערים של ואלנסיה השער הנהדר מול מכסיקו בקופה אמריקה 93 ואלנסיה עוקף את גויקוצ'אה בניצחון על ארגנטינה בבאראנקייה
http://img27.imageshack.us/img27/9821/nikopolidisa20040612ghl.Xxx בגיל 39 וחצי, אחד מסמלי הכדורגל היווני בשני העשורים האחרונים, אנטוניוס ניקופולידיס, מודיע על פרישה מכדורגל. השוער הותיק תולה את הכפפות כשברקורד שלו 10 אליפויות יוון עם שתי הגדולות של המדינה הים-תיכונית ומספר רב של גביעים ותארים אישיים. אך יותר מכל אולי, ניקופולידיס יזכר בזכות תרומתו העצומה לקאמפיין הסנסציוני של נבחרת יוון ב-2004, אשר נגמר בזכייה באליפות אירופה.
ללא ספק, אולי הגורם החשוב ביותר באליפות הזו של יוון. אסור לשכוח שיוון לא היתה נבחרת שתוקפת את יריבותיה, אלא עוקצת אותן ולא פעם ולא פעמיים נדרש ניקופולידיס לעמוד בלחץ לא פשוט, יחד עם ההגנה\הבונקר היווני. מעניין יהיה לראות במונדיאל אתדור ההמשך.
http://www.resultados-futbol.com/raul-morientes-rf_6992.Xxx די עצוב להכניס את השחקן הגדול הזה לדיון הזה. ולא סתם בחרתי את התמונה הזו כי בנוסף לזה שזה היה מאחד המשחקים הגדולים של ריאל מדריד ומורינטס עצמו , גם אי אפשר להגיד פרננדו מורינטס בנשימה אחת בלי להזכיר איתו את ראול. ביחד הם היו צמד החלוצים הגדולים בעולם לא זכור לי הבנה כזו בין שני חלוצים על הדשא. אחרי 17 עונות כשחקן כדורגל , עם 2 אליפויות בריאל,2 סופר קאפים ספרדיים ואחד אירופאי ו-3 עם אותה ריאל באליפות אירופה ואליפות אחת עם מארסיי הגיע סוף הקרירה של מורינטס שאמר " אני רוצה לבלות יותר עם משפחתי כרגע"
איזה שחקן ענק. חבל לי שהוא פורש. אמנם הוא ייזכר יותר מכל עם ריאל, אבל אני לא אשכח לו את הקמפיין הפנטאסטי עם מונאקו ששיאו בגמר הצ'מפיונס.
אחד החלוצים האהובים עלי מוריינטס ואנדרייטד גדול, די חבל שריאל לא האמינה בו או לא החזיקה ממנו והביאה על חשבונו את מייקל אואן בזמנו אחרי העונה הגדולה של מוריינטס במונאקו(גם את רונאלדו הברזילאי היא הביאה על חשבונו מוקדם יותר אבל זה היה ניתן להבנה), משחק ראש אדיר וחיית רחבה אבל בשנים האחרונות זה כבר לא היה זה למרות שיכל למצוא קבוצת אמצע-תחתית בספרד, אני זוכר ממנו בעיקר את החמישיה נגד לאס-פאלמאס בשביעיה הגדולה של ריאל בעונה הראשונה של זיזו שם ואת רמי וייץ שואג: מור-יי-נטס בגמר האלופות הגדול מול ולנסיה ב-99/00. ואליאס, ניקופולידיס לא פרש בסופו של דבר.
אכן, שמתי לב שהוא טייל גם בישראל... חברה, למוריינטס עלה פוסט פרידה מושקע בפורום הספרדי, אתם מוזמנים להגיב שם אם תרצו.
http://img218.imageshack.us/img218/6607/abbondanziericopalibert.Xxx בגיל 38, במונדיאל הקבוצות באיחוד האמירויות, במדי אינטרנאסיונאל הברזילאית, רוברטו "פאטו" אבונדאנסיירי ערך את הופעתו האחרונה כשחקן מקצוען ותולה את הכפפות. השוער הארגנטינאי זכה בתארים רבים בקריירה, מרביתם בבוקה ג'וניורס אליה עבר לאחר שהחל את הקריירה ברוסאריו סנטראל. במרבית הקריירה שלו הוא נחשב לשוער ליגה טוב, עם יכולת מסירה מצויינת (הטובה שאני ראיתי בחיי לשוער), אך את ההזדמנות בנבחרת קיבל רק בשנות ה-30 לחייו. שיחק לראשונה ולאחרונה בקריירה במונדיאל עם נבחרת ארגנטינה ב-2006, אך סיים עקב פציעה לא הרבה דקות לפני שהנבחרת סיימה אותו עקב בעיטות הכרעה מול גרמניה. גם לאירופה בחר פאטו לעזוב רק בגיל מתקדם לשחקן כדורגל, 34, אך זה לא הפריע לו לזכות בפרס ריקארדו סאמורה (השוער המצטיין של הליגה) במדי חטאפה הספרדייה. מאז הספיק לשוב לארגנטינה למדי בוקה והתקשה לשחזר את היכולת הטובה מהעבר, את השנה האחרונה העביר בעיקר על ספסל הקבוצה הברזילאית. מעבר ליכולת על המגרש, נחשב לאישיות חיובית והפך לאליל אוהדות בוקה מסיבה שדרושה עדיין בירור. שנים של משחק, 16 תארים קבוצתיים (14 בבוקה), כמה תארים אישיים ולא מספיק הערכה לטענת חלק, יותר מדי לטענת אחרים. בכל מקרה, כאמור, פאטו ערך הופעת פרידה כמחליף במשחק על המקום השלישי באליפות העולם לקבוצות (ספג צמד ב-20 דק'). הראיון של פאטו לפני הנסיעה לאמירויות סרטון מסירות של פאטו
גם אוליבר נויביל פרש. יותר מ - 90 שערי בונדסליגה. 69 הופעות ו - 10 שערים בנבחרת גרמניה. את האליפות היחידה שלו לקח דווקא בסרבט בשוויץ, בתחילת דרכו.
ה"עכבר" אמר די! - הודיעה הכותרת של עיתון OLE בארגנטינה. הכוונה מאחורי הכותרת - רוברטו פאביאן אז'אלה (אל ראטון), הודיע שלא יסכים לחדש את חוזהו בראסינג תמורת סכום נמוך יותר ושהוא מחליט לפרוש. http://img252.imageshack.us/img252/5051/robertoayala.Xxx בן 37, התחיל את הקריירה בפרו הצנועה, משם עבר לריבר איתה זכה באליפות, בילה באיטליה מספר שנים בנאפולי ומילאן (עוד אליפות), שנים ארוכות בולנסיה איתה זכה במספר תארים מקומיים ויבשתיים, תקופה בסאראגוסה (כולל בליגה השנייה) וסיום קריירה לא מרשים בראסינג קלוב. שם שיחק רק כ-9 פעמים בהרכב ועוד מספר דקות כמחליף. באלביסלסטה רשם אז'אלה 115 הופעות (זכייה בזהב עם האולימפית ב-2004 וכסף ב-1996) ופרש בצורה מאכזבת לאחר משחק חלש בגמר הקופה אמריקה ב-2007. סה"כ: 4 אליפויות, שני גביעים אירופאים (אופ"א וסופר-קופה בו לא שיחק), מדליית זהב אולימפית, מדליית כסף אולימפית וזכייה במשחקים הפאנאמריקאים. בנימה אישית יותר - לטעמי אחד השחקנים שלא זכה להערכה המגיעה להם בארגנטינה, "מהרחוב" והתקשורת. בשאר העולם זה לא מעניין אותי יותר מדי מה חשבו עליו, אבל גם שם אני לא יודע אם העריכו אותו כ"כ, אולי. נכון שהוא לא פרש בשיא, אבל בשיאו הוא היה הבלם שאני אישית אולי הכי הערכתי. מלבד היכולת המצויינת על הדשא, בן אדם שקט ומוערך שכל הצעירים ששיחקו אותו מעריצים. מנהיג שקט קראו לו, לא אחד שצועק בטירוף, פשוט אחד שמכוון, מדבר, מדריך וכו'. ישב בראסינג על הספסל בלי לפתוח את הפה, יותר מכך, כל המערכת פשוט התאהבה בו למרות התרומה המועטה על הדשא והמשכורת הגבוהה ביותר במועדון. עד כדי כך העריכו אותו במועדון, שרצו עוד להשאיר אותו, במשכורת פחותה, למרות שמיעט לשחק. רק כדי להראות באיזו אישיות מדובר. תודה על הכל ראטון ובהצלחה בהמשך http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
אדווין ואן דר סאר בן ה-40, אחד השוערים הגדולים בהיסטוריה, למעשה פרש היום מהכדורגל. סיים קצת בטעם מר את הקריירה הנהדרת שלו אחרי ההפסד הכואב מול ברצלונה(פעם שניה ברציפות) אבל נזכור לו את הרגעים היפים והיו לאדווין הרבה כאלה במהלך הקריירה שלו. השחקן היחידי במנצ'סטר יונייטד שאני באמת לא מתבייש אפילו קצת לומר שאני מאוד אהבתי אותו. כ"כ שקט, כ"כ יציב, (לעיתים) כ"כ אנדרייטד. אחד השוערים האהובים עליי בכל הזמנים, כנראה השוער שהכי התחברתי אליו בשנים האחרונות. אולי למעט אלמוניה. סתם. שיהיה לו בהצלחה בעתיד בכל מה שלא יעשה. קלאסה. שרק ירבו לנו עוד כדורגלנים עם אופי כמו שלו.
