אטאלנטה http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/1/13/AtalantaBCBadge.Xxx העונה שהייתה: בתחילת העונה ההיא, המאמן של הקבוצה סטפאנו קולנטונו החליט לעזוב את אטאלאנטה לטובת פאלרמו הורודה, איבן רוג'רי הופתע מהעזיבה של המאמן ותאר אותה כבגידה. מייד התחילו לחפש מחליף ראוי לקולנטונו, היה זה לואיג'י דל נרי שהצטרף לקבוצה אחרי שירד עם קייבו לליגת המשנה בעונה שעברה, ועם שחקנים כמו סיומנה פדוין, פלוקארי, לנג'לה, מוסלימוביץ', קוסטיניה, פלגרינו, סימונה אינזאגי (שאמנם לא ממש עזר) הנראזורים מברגמו היו מוכנים לעוד עונה בסרייה אה. אטאלנטה פתחה טוב את העונה כשצברה 9 נקודות מחמשת המשחקים הראשונים, בברגמו כבר התחילו לחשוב על חזרה לאירופה אחרי 17 שנים (בגביע אופ"א 90/91 אשר בו אטאלנטה הגיעה לרבע הגמר והפסידה לאינטר שזכתה בתואר ההוא בסוף), לאחר שהביסה אטאלנטה את נאפולי בדצמבר 1-5 הנראזורים כבר ראו את הכרטיס לגביע אופ"א בידם, אבל אז החלה ההידרדרות, והאורביצ'י התקשו לנצח בחמשת המשחקים הבאים, התוצאות השליליות המשיכו לבוא, ובאפריל החלום האירופאי היה רחוק מדי, אבל ניצחונות על מילאן וסמפדוריה דחפו את הקבוצה שוב ואטאלנטה קיבלה את המקום התשיעי באמצע הטבלה בסוף, אמנם רחוקים מקום אחד מגביע אופ"א אבל באטלאנטה בטח יזכרו מהעונה הזאת את שתי הניצחונות על מילאן גם באטלטי אצורי ד'איטליה וגם בג'וזפה מאצה. http://aday.com.vn/UserFiles/downloads/page6332/Milan_Atalanta_lose2008415193953.Xxx פלוקארי חוגג שבג'וזפה מאצה ניצחון על הרוסונרי קאלצ'ומרקטו נראזורי בהנהלת בהנהלת איבן רוג'רי הגיעו: חיימה ואלדס (נרכש מלצ'ה בהעברה חופשית), מארינו דפנדי (חזר מתקופת השאלה בקייבו), כריסטיאן ויירי (נרכש מפיורנטינה בהעברה חופשית), כריסטיאן טיבוני (חזר מתקופת השאלה בסאסולו), מיקלה רינאלדי {נרכש מאודינזה}, גיורגי גאריץ' (נרכש מנאפולי), לוקה צ'יגאריני (נרכש בבעלות משותפת מפארמה), לואיסיטו קאמפיזי (נרכש ממאסאזה), אנדרה קונסילי (נרכש מרימיני), אלסיו מנצוני (נרכש מספציה), אנטוניו ד'אגוסטינו (נרכש מטרוויזו), אלסיו צ'רצ'י (הושאל מרומא). עזבו: אנטוניו לאנג'לה (עבר לאודינזה בהעברה חופשית והושאל לאחר מכן לקייבו), מנואל בלרי (חזר מתקופת השאלה ללאציו), פיסורה (חזר מתקופת השאלה בויצ'נזה), סימונה אינזאגי (חזר מתקופת השאלה ללאציו), אנדרה איבן (שוחרר מהמועדון), כריסטיאן טיבוני (הושאל לורונה), ברגאמלי (הושאל לורונה), קמפיסי (הושאל לורונה), פאולצ'י (חזר מתקופת השאלה לאודינזה ולאחר מכן הושאל לקטאניה), מוריס קרוציירי (נמכר לפאלרמו), פרננדו דמיאן טיסונה (נמכר לאודינזה), איבן רדובנוביץ' (הושאל לפיזה), זלאטן מוסלימוביץ' (פאוק סלוניקי), פרדריק פורסית' (עבר לאלינצה לימה). העונה שתהייה: הבאתו של גאריץ' מנאפולי מאוד תעזור לקבוצה לשפר קצת את ההגנה שהייתה החוליה החלשה של הצד הכחול-שחור של ברגמו, בקישור הבאתו של לוקה צ'יגאריני מפארמה היא ללא ספק הרכש המוצלח של הקבוצה בקיץ, בבחור הזה טמון פוטנציאל ענק, רבים מצפים ממנו להפוך לשחקן מוביל בכדורגל האיטלקי בעתיד הקרוב, חוץ מהשניים האלה לא היו לאטאלנטה רכשים משמעותיים, כריטסיאן ויירי ישמש כגיבוי לפלוקארי בחוד ההתקפה בלבד, וגם העונה האוהדים של אטאלנטה בטח יסמכו על שחקן המפתח שלהם הקפיטאנו כריסטיאנו דוני. המשימה לסיים במקום שמוביל לגביע אופ"א תהיה קשה מדי, עם קבוצות כמו פיורנטינה, לאציו, נאפולי, פאלרמו וסמפדוריה שמתחרות על אותם המקומות, סביר להניח שלאטלאנטה תהיה עונה שקטה, היא טובה מידי כדי להיאבק על הישרדות, אבל גם חלשה מידי כדי להיאבק על כרטיס למפעל אירופאי. שמו לב ללוקה צ'יגאריני http://ariefantasista10.files.wordpress.com/2008/03/ciga.Xxx לוקה צ'יגאריני היה אחד הכישרונות שגדלו במחלקת הנוער של פארמה, כשעלה לקבוצת הבוגרים בשנת 2005 המשיך הילד ממונטקיו אמיליה להראות סימני התקדמות והמשיך לפרוח עד שהפך להיות אחד משחקני המפתח של הקבוצה גם כן קיבל זימון לנבחרת הצעירה של איטליה "האצוריני" ובקיץ 2007 חתם לוקה על חוזה של 5 שנים בפארמה. צ'יגאריני מאוד מזכיר את אנדרה פירלו במשחק שלו, מנהיג את מרכז הקישור ומספק לשאר שחקני הקבוצה את הכדורים מהקו האחורי עם ראית משחק טובה, בשביל התכונות האלה רבים מאוהדי פארמה התחילו לקרוא לו "טוסקניני" (אחד המנצחים הגדולים בהיסטוריה שנולד בפארמה). העונה באטאלנטה הוא לראשונה יוצא מביתו באניו טארדיני (למעט עונת השאלה בסמבנדטזה בסרייה צ'י1) וישחק במדי קבוצה חדשה, שם הוא יצטרך לסחוף את אטאלנטה קדימה ולהוביל את ההתקפות הנראזורים ביחד עם דוני, אם הוא יצליח לפרוח שם באותו הקצב שהתקדם בו בפארמה, לאטלאנטה תהיה עונה מוצלחת בנוסף לעוד רכש פנטסטי שלא נחת מזמן רב בקבוצה. המאמן: לואיג'י דל נרי http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/da/Luigi_Del_Neri.Xxx "ג'יג'י" דל נרי התחיל את הקריירה שלו כשחקן בגיל 17 במדי קבוצת עיר הולדתו אקוויליה (עיר עתיקה שממוקמת בקצה הים האדריאטי), אך הוא לא הצטיין כשחקן כדורגל כמו שהוא עכשיו כמאמן. בגיל 35 הוא פרש כשחקן כדורגל ומייד התחיל את קריירת האימון שלו, הוא המשיך לטייל בין קבוצה לקבוצה ובין הסרייה די לצ'י עד שהצליח להוביל את טרננה לסרייה בי אחרי שתי עליות רציפות. לאחר מכן קיבל לואיג'י דל נרי את תפקיד המאמן בקבוצת הסרייה אה אמפולי, אך הוא פוטר עוד לפני תחילת העונה וחזר מייד למועדונו הקדם טרננה. שנה לאחר מכן הגיעו שנות השיא של ג'יג'י כאשר בשנת 2000 לואיג'י דל נרי נקרא כדי לאמן את קייבו ורונה, ומשם הוא הצליח להוביל את החמורים המעופפים לעלייה היסטורית בסרייה אה ואפילו מייד למוקדמות גביע אופ"א כשסיימו הג'יאלובלו במקום החמישי בעונה הראשונה שלהם בסרייה אה אי פעם. בקיץ 2004 חתם דל נרי באלופת אירופה פורטו, שם הוא החליף את מוריניו, אבל כמו במקרה של אמפולי דל נרי פוטר עוד לפני תחילת העונה. המאמן האיטלקי הביע על רצונו לחזור לאיטליה מסיבות אישיות, ובאוקטובר 2005 הוא חתם במועדון הבירה האיטלקית רומא כמחליף של רודי וולר, והספיק להיות מפוטר שוב על ידי המועדון במרץ 2005, כאשר רומא סיימה באותה עונה במרחק של 4 נקודות מהקו האדום. דל נרי קיבל עוד הזדמנות לאמן את פאלרמו אבל גם שם למרות ההתחלה הטובה הוא פוטר ע"י זאמפריני ללא היסוס אחרי הפסד ביתי צורם לסיינה. באוקטובר 2006 חזר דל נרי לקייבו אחרי שפוטר ג'וזפה פילון מהקבוצה של ורונה, שם הוא לא הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה הראשונה בסוף העונה אחרי הפסד במשחק המכריע נגד קטאניה. דל נרי עזב את קייבו והוצהר ביוני 2007 כמאמנה של אטלאנטה, ומאז הוא מאמנה עד היום. בסה"כ בעונה שעברה הוא עשה עבודה מצוינת בקבוצה של ברגמו למרות שלא הצליח להעפיל לגביע אופ"א כמו שקיוו אוהדי אטאלנטה.
Bologna FC 1909 http://img165.imageshack.us/img165/961/bolognafootballclublogokq1.Xxx העונה שהייתה: לאחר ההיחלשות הצפויה של הסרייה B בעקבות העלייה של יובנטוס, נאפולי וג'נואה, בבולוניה ידעו שכל דבר פרט לחזרה לסרייה A הוא כישלון ברור. לאורך חלקים נרחבים של העונה, בולוניה התייצבה במקום הראשון בטבלה, אך היא נחלשה מעט בהמשך. בסופה של עונה צמודה בצמרת שכללה חילופי מקומות בלתי פוסקים בין המובילות, בולוניה התייצבה במקום השני ערב המחזור האחרון. את המשחק האחרון בולוניה אירחה בביתה, ומול 35,000 צופים היא ניצחה 1-0 את פיזה והבטיחה את העלייה האוטומטית. את השער היחיד במשחק כבש מאסימו מראצינה, ככל הנראה השחקן המצטיין של הקבוצה במהלך העונה, בעיקר בגלל 23 השערים שכבש במהלכה. גם שחקנים כמו בוקי, אדאילטון ואנטוניולי השוער שזכור מימיו ברומא וסמפדוריה, תרמו מניסיונם הרב. מיד לאחר העלייה, דווח שג'ו טאקופינה האמריקאי רכש את הקבוצה מידי אלפרדו קאצולה, כשהסידור הוא שקאצולה ישאר בניהול המועדון ושהאמריקאים יזרימו כסף לרכש. בסופו של דבר, מעט לאחר שמספר שמות גדולים (פאבליוצ'נקו, נקאמורה) קושרו לקבוצה, הרכישה התפוצצה עקב כך שהאמריקאים לא העבירו את הכסף כמובטח ובמקום זאת המועדון הועבר לידיו של רנצו מנאריני. http://www.corrieredellosport.it/images/ansa/01/re201ye8X_20080601_immagine_det.Xxx חוזרים למקום הראוי להם. יש נציגה לעיר השמנה בסריה אה. שוק ההעברות: גם בלי התמיכה של האמריקאים, בולוניה השקיעה סכומים גדולים של כסף על מנת להעמיד קבוצה שלא רק תישאר בליגה, אלא תמנע לחלוטין ממאבקים מיותרים ומייגעים בתחתית. לאנה וזנוני בהגנה, וולפי בקישור ודי-ואיו בהתקפה, כולם שחקנים ותיקים בעלי עבר בסרייה A שהובאו כדי להוסיף ניסיון לסגל המלכתחילה מנוסה. הרכש המרכזי היה גבי מודינגאי, הקשר הבלגי שהגיע תמורת 6 מיליון יורו מלאציו. ראוי לציין גם את הרכישה של ברנאצ'י מאסקולי (4.3 מיליון יורו). כמו כל קבוצה איטלקית שמכבדת את עצמה, גם בולוניה פנתה לדרום-אמריקה והוציאה משם את קואליו הקיצוני הימני הברזילאי, ואת דייגו רודריגז ובריטוס, שניהם מאורוגוואי. הגיעו: סרג'יו וולפי וכריסטיאנו זנוני (סמפדוריה), גבי מודינגאי (לאציו), דייגו רודריגז (פניארול - מושאל), מיגל בריטוס (מונטיבידאו וונדררס), קואליו (קורינצ'יאנס), מאסימו קודה (טרוויזו), מרקו ברנאצ'י (אסקולי), סלבטורה לאנה (טורינו), מרקו די-ואיו (ג'נואה - מושאל) עזבו: פרנצ'סקו דלה-רוקה (ססואולו), דניאלה דאינו (פוג'ה), דווידה קולומבה (פוג'ה - הושאל), לוקה פרארי (רג'יאנה) העונה שתהיה: התחזית האופטימית מספרת על עונה רגועה במרכז הטבלה, עם הבלחות לצמרת הנמוכה. התחזית הפסימית מספרת על רכש שלא מתחבר ועל עונה זוועתית בתחתית, כשבולוניה תלויה באחד המשחקים המקבילים במחזור האחרון על מנת להישאר בליגה. התחזית הריאלית מצביעה על מקום בין התחתית למרכז הטבלה. בכל עונה יש עולה חדשה אחת שקורסת, אחת שנאבקת ואחת שמפתיעה ומתמקמת גבוה. לפי הסגלים עושה רושם שבולוניה עונה הכי טוב להגדרה של העולה המרשימה, ואם אריגוני ינצל את הסגל הלא רע שהוא מחזיק בו, אין סיבה שבולוניה תיאבק על הירידה. מגוון רחב של שחקנים עשירים בניסיון בסרייה A, יחד עם הגיוון והעומק שיש בהתקפה, אמורים להספיק לבולוניה כדי להישאר בליגה. מצד שני, יש מספר שחקנים מובילים אשר היכולת שלהם לתפקד ברמה גבוהה בעונה הקרובה בסרייה A, מוטלת בספק. אנטוניולי, למרות הניסיון, מגיע כבר לגיל שבו גם שוערים מתחילים לזייף. גם וולפי כבר מבוגר ובעונה האחרונה הוא איבד את מקומו בהרכבה של סמפדוריה לשחקן צעיר ממנו. ברנאצ'י ומארצינה כבשו בצרורות בסרייה B - האם מה שעובד בליגת המשנה יעבוד גם בליגה הבכירה? ואז כמובן יש את מרקו די-ואיו. שימו לב ל... http://www.valenciacf.es/images/noticias/050321-di-vaio-3.Xxx מרקו די-ואיו. עשרות שערים בכמעט 200 הופעות בסרייה אה, 11 שערים ב-34 הופעות בולנסיה, 8 שערים ב-29 הופעות במונאקו, 2 שערים במדי הנבחרת הלאומית של איטליה, 21 שערים בעונת עלייה מרשימה בסרייה B עם סלרנטינה - מה קרה לקריירה של מרקו די-ואיו? התנדפה עם הגיל. החלוץ הרומאי שגדל במערכת הנוער של לאציו, קבוצה שדווקא אוספת לרוב את הכישרונות שלה מהפרברים של עיר הבירה ולא מהעיר עצמה, היה בתקופת המעבר בין המילניום הקודם לנוכחי אחד החלוצים הפוריים באיטליה. מה שהחל עם פריצה גדולה במדי סלרנטינה, איתה עלה לסרייה A בעונה שבמהלכה כבש 21 שערים וזכה בתואר מלך השערים של הליגה, המשיך עם 3 עונות מוצלחות בפארמה, שבהן הוכיח שהאיכויות שלו אפקטיביות גם בסרייה A. לאחר עונה שאותה די-ואיו כנראה יגדיר בתור הטובה בקריירה שלו (העונה השלישית בפארמה - כבש 20 שערי ליגה), הגיע המעבר הגדול לאימפריה אמיתית. די-ואיו ניצב בפני אתגר גדול כשחתם ביובנטוס, אותה אחת שאז שיחקו בה נפילים כמו טרזגה, דל-פיירו וסאלאס. הקפיצה ליובנטוס ככל הנראה הייתה גדולה מדי בשביל מרקו, כי משם הכל התחיל להדרדר. 2 עונות סולידיות במדי הזברות לא הספיקו על מנת להרשים את היובנטינים, ואלו מכרו אוות לולנסיה הספרדית. העונה הראשונה שלו בספרד תחת המאמן הנוכחי של יובנטוס, ראניירי, הייתה בינונית מבחינת הקבוצה וסבירה מבחינת החלוץ שכבש 11 שערים. לאחר העונה הבינונית המאמן האיטלקי עזב את ולנסיה, המאמן החדש הביא חלוצים חדשים משלו ודי-ואיו נדחק לספסל. הוא עבר למונאקו ושיחק/אכזב שם במשך שנה וחצי, עד שחזר במפתיע לאיטליה, כדי לחתום בקבוצת צמרת הסרייה B, ג'נואה. עם ג'נואה הוא עלה ליגה, אך שוב פעם איכזב בעונת הסרייה A הראשונה שלו מאז אותה תקופה ביובנטוס. כשבוע וחצי לפני סוף חלון ההעברות של הקיץ, בולוניה הודיעה על החתמתו של החלוץ בן ה-32. האם דווקא באמיליה-רומאניה הוא ישחזר את היכולת שהובילה אותו עד לאזורי? המאמן: דניאלה אריגוני עמד לפני שנה וחצי במרכזה של עוד אחת מהפרשיות המוזרות באיטליה שכללו ריבים מתוקשרים בין מאמן ובעלים שנואש לתשומת לב. במקרה של אריגוני הפרשה כללה אפילו את האוהדים ושחקני הקבוצה. לאחר הפסד 5-1 לאטאלנטה, הבעלים של ליבורנו אלדו ספינלי, הודיע שהוא מבחינתו גמר עם מאמנו אריגוני ושזהו סוף דרכו של המאמן מצ'זנה בקבוצה. השחקנים והאוהדים מיד התערבו, השחקנים בראשותו של לוקארלי הקפטן והסמל הודיעו שהם ילכו ראש בראש עם הנשיא והמועדון אם צריך, כי אריגוני הוא מה שליבורנו צריכה. אריגוני ניצל גם בגלל שכל האירוע ההזוי הזה קרה בשיאו של חלון ההעברות של החורף, דבר שהפחיד את ספינלי, שחשש ששחקניו הבכירים ידרשו לעזוב מידית לקבוצות אחרות. אריגוני הוחזר מספר ימים לאחר הספק פיטורים רשמיים/ספק פיטורים תקשורתיים, אך בכל מקרה שוחרר מתפקידו לפני סיום העונה בגלל הקריסה של הקבוצה. אריגוני השחקן בילה תקופה קצרה בסרייה A עם קבוצת הבית שלו, צ'זנה. לאחר שנים שבהן העלה לרוב קבוצות, קבלן העליות בליגות הנמוכות קיבל הזדמנות ראשונה לאמן בסרייה A בעונת 2004/05 עם קליארי. עם שחקנים כמו זולה, סואזו ואספוזיטו הוא הגיע למקום העשירי בטבלה בסיומה של אותה עונה. אריגוני שכמובן לא ידע עדיין על הנאמנות העתידית כלפיו של לוקארלי, חבריו לקבוצה ואוהדי ליבורנו, נאלץ לסבול ממקרה הפוך. העונה הבאה בקליארי נגמרה במכתב פיטורין, כשאוהדי הקבוצה היו אלו ששכנעו את הנשיא צ'לינו לפטרו. לאחר התקופות והחוויות המעניינות בקליארי וליבורנו, הוא הוחתם בבולוניה ב-2007 וקיבל את המשימה של להעלות את הקבוצה לסרייה A. בתום עונה צמודה הוא הצליח במשימה שהוצבה בפניו, וכעת הוא עומד בפני קדנציה שלישית בליגה הבכירה. עם סגל איכותי יותר משאר היריבות לתחתית, פתיחת עונה רעה תקרב את המציאות שלו הרבה יותר לזאת שהוא חווה בקליארי. הוא מצידו בסה"כ רוצה להחזיק מעמד עוד עונה אחת בסרייה A עם הנשיאים המטורפים שלה. נכתב ע"י יותם
Genoa C.F.C http://img375.imageshack.us/img375/4631/genoacfcgy6.Xxx העונה שהייתה: העונה האחרונה הייתה הראשונה של ג'נואה בסרייה A מאז עונת 1994/95. היא נפתחה בהפסד ביתי 3-0 למילאן, במשחק שבו אוהדי מילאן לא הורשו להגיע אליו, בגלל חשש מעימותים בין שני מחנות האוהדים ששוררת ביניהם יריבות מאז אותו רצח של אוהד ג'נואה בידי חבר אולטראס מילאנזי ב-1995. 3 מחזורים לאחר מכן, הגיע המשחק לו חיכו האוהדים יותר מכל, הדרבי העירוני מול סמפדוריה. כיאה למפגש לוהט בין 28שתי יריבות ותיקות שלא פגשו אחת השנייה זמן רב, המשחק היה חלש ונגמר בשוויון ללא שערים, בעיקר עקב משחק הגנתי וזהיר מאוד של מאמני שתי הקבוצות. למרות ההפסד במשחק הראשון והתיקו החלש במחזור הרביעי, תחילת העונה הייתה מרשימה מבחינת ג'נואה, כשהקבוצה אף הגיעה באוקטובר למקום הרביעי. לאחר מכן חלה ירידה קטנה ביכולת ובמיקום בטבלה. במשך רוב העונה הגריפוני ניסו להתבסס במקום שמוביל למפעל אירופי, אך ללא הצלחה. במחזורים האחרונים עוד היה סיכוי שג'נואה תוכל להשיג את המקום השמיני שמוליך לגביע האינטרטוטו, אך היא הפסידה בכל אחד מארבעת המשחקים האחרונים שלה, רצף שמיקם אותה במקום העשירי בטבלה בסיום העונה. המצטיין של הקבוצה היה מרקו בוריילו, החלוץ שעליו החליטו בצוות המקצועי להמר בקיץ. בוריילו, שהגיע לאחר עונה כושלת במילאן, ענה על הציפיות ואף הרשים מעבר להן, כשכבש 19 שערים והוביל את טבלת הקאפוקנייונרה במהלך רוב העונה. http://www.calciofans.com/mercatino/libro_genoa_una_leggenda_1973.Xxx הימים ההם. ישוחזרו? שוק ההעברות: את הקיץ האחרון ג'נואה ניצלה לחיזוק מאסיבי, כשהדגש הושם על ההגנה וההתקפה. די-ואיו המזדקן ופיגרואה שנכשל לחזור לכושר לאחר שנים של פציעות, איכזבו, והכוכב הגדול של הקבוצה בעונה שעברה, מרקו בוריילו, נמכר למילאן. כדי לחפות על עזיבתו של בוריילו, הוחתמו פלאדינו ואוליברה מיובנטוס וגסבארוני הובא מפארמה כדי להוסיף יצירתיות לקישור ההתקפי. גם ההגנה שינתה את פניה, כשהקבוצה הבינה שהיא צריכה עוד בלמים בסגל, בגלל שיטת 3 הבלמים של גאספריני. פרארי המוכשר אך הלא יציב הוחתם בהעברה חופשית, בוקטי הבלם שפרץ באזוריני הגיע מהסרייה B ובלם יווני בן 20 הגיע מאא"ק אתונה. הגיעו: טבארס (לוגאנו - חזר מהשאלה), אלסנדרו די-מאיו (ואלנצנה), סוקראטיס פאפאסטת'ופולוס (אא"ק אתונה), ניקולס מריו דומינגז (ריבר פלייט - מושאל), רובן אריאל אוליברה ורפאלה פלאדינו (יובנטוס), ג'יוזפה גרקו (רימיני), מתאו פרארי (רומא), סטיב פינו (מונאקו), ג'אנדומניקו מסטו (אודינזה), סלבטורה בוקטי (פרוזינונה), ג'יוזפה ביאבה (פאלרמו), אלסנדרו פוטנצה (פיורנטינה), אנדראה גאסברוני (פארמה), פרנצ'סקו מודסטו (רג'ינה), דווידה די-ג'נארו (מילאן), דייגו פולנטה (דאנוביו) עזבו: אלסנדרו לוקארלי, חוליו סזאר דה לאון וג'יאנלוקה פגולו (פארמה - האחרון בהשאלה), טבארס (פרוזינונה - הושאל), מתיאס מסיירו, ג'יוזפה גרקו וסילבאנו ראג'ו גאריבלדי (פיזה - הושאלו), גלייסון (רג'ינה), דנילו סקרמנטו ופביאנו (סלטה ויגו - האחרון הושאל), אבדלקאדר גזאל (סיינה), אבדולאי קונקו (סביליה), צ'זארה בובו (פאלרמו), מרקו בוריילו (מילאן), ווילסון (רסיפה - הושאל), אלסנדרו די-מאיו (מאסזה - הושאל), סטיב פינו (היברניאן - הושאל), אימנואל חוזה לדסמה (ק.פ.ר. - הושאל), מרקו די-ואיו (בולוניה - הושאל) העונה שתהיה: החתמתם של כל-כך הרבה שחקנים איכותיים במרקאטו, הגיעה כתחליף מעשי להצהרות מילוליות שיוצאות לרוב מפיהם של בעלי, מאמני, שחקני ואוהדי קבוצות בקיץ. ג'נואה היא אחת הסיבות להתחזקות הצפויה של קבוצות הבטן ושל הליגה בכלל, ואם ניסיון להאבק בחמש הגדולות הוא קשה מאוד עד בלתי אפשרי, מקום בשיפולי הצמרת הוא הגיוני לכל אחת מקבוצות הדרג השני הרבות. מבחינת ג'נואה המטרה הראשית היא לתפוס את מקומה של האחות העירונית סמפדוריה, בתור הקבוצה החזקה יותר מבין אלו שלא נמנות על הגדולות. מקומות 6 עד 8 יתנו כנראה לקבוצה כרטיס לאחד הגביעים האירופים, דבר שיתרום לניסיונות של ההנהלה לצבור נוכחות תודעתית גם מחוץ לאיטליה. השאלה העיקרית שעולה כשנוגעים בג'נואה, היא האם פלאדינו יצליח להיכנס לנעליים הגדולות של בוריילו מבחינת תפוקה? במקרה והתשובה היא לא, האם התפוקה תתחלק בין שלל שחקני ההתקפה האיכותיים שהקבוצה מחזיקה בהם, או שמאזן הכיבושים ירד משמעותית לאחר עזיבתו של מלך השערים שלה בעונה שעברה? הקשר ההתקפי רובן אוליברה שהיה שייך ליובנטוס והושאל לאחרונה לסמפדוריה ולקבוצה בליגה האורוגוואית, הוחתם כבדרך אגב, לפחות מהבחינה של החשיפה התקשורתית שלה זכתה החתימה. התרומה שלו על המגרש במשחקי ההכנה, הייתה הכל חוץ ממשנית. התיפקוד שלו בעמדת החלוץ והשערים הרבים שכבש, נטעו תקווה רבה בליבם של האוהדים, שאולי התחליף של בוריילו יגיע מכיוון מעט לא צפוי. מסטו ומודסטו, הצמד ששיתף פעולה ברג'ינה, שוב פעם מתאחד, כעת בכנפיים של מערך 4-3-3 שבו משתמש המאמן. מדובר בשתי עמדות קריטיות ממערך מהסוג הזה והתרומה שלהם תהיה חשובה מאוד לקבוצה. בתור סימן השאלה, יתפקד אנטוני ואן-דר בורה, הכישרון הבלגי שכבר בגיל צעיר מחזיק בשלל הופעות בנבחרתו הלאומית, התקשה להשתלב בפיורנטינה ובחצי העונה האחרונה בג'נואה. פוטנציאל רב יש בקבוצה, כמו גם לשאר קבוצות הבטן - האם דווקא כאן הוא יתממש? שימו לב ל... http://img115.imageshack.us/img115/274/1bigar0.Xxx מתאו פרארי כבר בן 28 והוא עדיין לא עשה את הפריצה הבאמת גדולה שיעדו לו. הוא אומנם בלם בכיר יחסית בסרייה A, אך בגיל צעיר יותר ניבאו לו עתיד בנבחרת ומקום בהרכבה של אחת מהאימפריות של המגף. פרארי, בעל אב איטלקי ואם גינאית, נולד דווקא באלג'יריה. בתור נער שגדל בפרארה, עיר המוצא של האב, הוא התחיל את קריירת הכדורגל שלו בספאל המקומית, ופרח דווקא בתקופה שבה הוא ומשפחתו התאוששו ממות אביו (גיל 14). מגלי הכישרונות של אינטר מהר מאוד עלו על פרארי, והנראזורי העבירו את הנער בן ה-17 לקבוצת הפרימברה שלהם. לאחר מכן הוא הושאל לג'נואה, לצ'ה ובארי על-מנת לצבור ניסיון ובתום ההשאלות, חזר לעונה באינטר, שם שותף ב-19 משחקים. בקיץ שבו אינטר ופארמה ביצעו מספר עיסקאות משותפות, חצי כרטיס של הבלם הצעיר עבר לידי הפרמזאנים (בהמשך זה הפך לבעלות מלאה) ושם הוא שיחק בארבעת העונות שהגיעו אחרי העונה היחידה באינטר. את התקופה בפארמה הוא סיכם עם זימון ליורו 2004, שם לא שיחק אפילו דקה אחת. למרות זאת, לסגל האולימפי הוא גם כן זומן, ושם זכה כשחקן פעיל במדלית הארד יחד עם האזורי. ההופעות שהובילו אותו לסגל הנבחרת, הובילו אותו גם לחתימה ברומא, שם איכזב בעונתו הראשונה. רומא לא ויתרה על הכישרון והיא השאילה אותו לאברטון האנגלית בתקווה ששם הוא יחזיר לעצמו את הביטחון. עונה סבירה באנגליה החזירה אותו לבירה, אך שם הוא נכשל בלהמריא, למרות אין-ספור ההזדמנויות שהוא קיבל מספאלטי לאור הפציעות בהגנת רומא. המעמד הלא ברור העיק על פרארי, שידע שהוא חייב לשחק בהרכב הראשון של קבוצת סרייה A או שהקריירה שלו תברח לו בין הידיים. קיץ ארוך של שמועות וניסיונות להחתימו מצד לא מעט קבוצות, הסתיים במעבר לג'נואה השאפתנית. פרארי שוב פעם פותח דף חדש, אולי בניסיון הבאמת אחרון להיכנס לרשימה המאוד מצומצמת של שחקני ההגנה האיטלקים המובילים. הבלם בעל המוצא המעורב רואה בלמים צעירים ממנו כמו גמבריני וקייליני עוקפים אותו בדרך אל התהילה. האם בגיל 28 הוא יעשה את מה שאיטלקים רבים עשו לפניו - פריצה משמעותית בגיל מבוגר יחסית? המאמן: ג'יאן פיירו גאספריני הוא מאמן שמזוהה עם יובנטוס. הוא נולד וגדל בפרבר קטן של טורינו, במרחק 9 ק"מ מענקית התעשייה והמכוניות. מגיל צעיר הוא שיחק בכל רמות הגילאים של מחלקות הנוער של הגברת הזקנה, אך פרט למספר משחקים בקופה איטליה, לא היו לא הופעות בבוגרת. את המשך הקריירה שלו הוא העביר בעיקר בקבוצות סרייה B ו-C1, עם הבלחה קטנה לסרייה A במדי פסקארה. מיד לאחר הפרישה הוא החל בקריירת האימון והיה טבעי מבחינתו להתחיל עם הילדים של יובנטוס. בדיוק כמו בקריירת המשחק שלו, בקריירת האימון שלו הוא אימן במספר רמות גילאים במחלקות הנוער של יובנטוס ואף זכה בטורניר ויארג'יו עם הפרימברה. הוא עזב את יובנטוס כשחקן לאחר שבילה 9 שנים במחלקות הנוער שלה, וההמשך בתור מאמן היה זהה. לאחר 9 שנים עם הג'יובאניסימי, האלייבי והפרימברה, הוא עזב את יובנטוס וחתם בקרוטונה מסרייה C1. את קרוטונה הוא העלה ליגה ולאחר הציג איתה כדורגל התקפי ומרהיב גם בליגה המשנה, הוא הוזמן לתפקד בתור מורה בקורס המאמנים של ה-FIGC (התאוחדות הכדורגל האיטלקית). גאספריני ששמר אמונים לקבוצה בה גדל, התבסס כמרצה על שחקני יובה הגדולים בתור המודלים שלו. ב-2006 הוא חתם בג'נואה השאפתנית, ועלה איתה ליגה בניסיון הראשון, לאחר סיום עונה מותח. את עונת הסרייה A הראשונה שלו בתור מאמן הוא סיים בהצלחה, עם מקום עשירי בטבלה. הוא מוכר בתור מאמן שאוהב להשתמש במערך 3-4-3 מאוד התקפי ויפה לעין. החלום שלו הוא לחזור יום אחד ליובנטוס בתור מאמן הבוגרים, אבל כיום הוא מרוכז אך ורק בפרוייקט השאפתני של ג'נואה. קרדיט ליותם
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/it/3/33/Cagliaristemma.Xxx עונה שעברה: תחילת העונה שעברה הייתה ממש נוראית, אולי חוץ מניצחון על נאפולי ועל סיינה, והתוצאה הייתה פיטורין שמאסימו צ'לינו הבוס כפה על מרקו ג'אמפאולו הצעיר באמצע נובמבר, כחודשיים וחצי של עבודה הלכו לטמיון. במקומו, בפעם השלישית, מגיע נדו סונטי המנוסה והמבוגר מאוד, אבל מאמן צעיר או מאמן וותיק, זה לא משנה, כי הקאליאריטאנים המשיכו לתת תוצאות רעות ומאכזבות. עוד לפני המשחק של קליארי נגד פיורנטינה בארטמיו פראנקי באמצע דצמבר, נדו סונטי פוטר, אך מרקו ג'אמפאולו שצ'לינו הציע לחזור אמר כבר שזה לא מכבודו לחזור ולמקום שבו לא מכבדים אותו. עדיין נדו סונטי ניהל המשחק בפירנצה ללא הצלחה, בהפסד 5-1 לויולה. אחרי המשחק, דווידה באלארדיני היה למאמן השלישי בעונה השעברה, מאמן שגם היה פעם בקליארי, לפני שנתיים וגם פוטר. את סיבוב המשחקים הראשון אחרי 19 משחקים, החברה מסרדיניה מסיימים רק עם 10 נקודות בלבד. בינואר, מארקו סטורארי, אנדראה קוסו, והחלוץ הברזילאי ג'דה הגיעו, כנראה שזה לא המאמן שעושה את ההבדל אלא השחקנים החדשים. הניצחון המדהים על נאפולי בדקות האחרונות 2-1 בבית, סימן טובות להמשך. עם הזמן קליארי מנצחת הרבה משחקי בית חשובים ועוד ניצלת מירידה ומבטיחה עונה נוספת מחזור לפני שהסריה אה מסתיימת. ההבדל הוא, שבסיבוב השני, קליארי הביאה 32 נקודות. קאלצ'ו מרקאטו קאליאריטאנו: בהנהלת מאסימו צ'ליני. הגיעו: דווידה אסטורי (נרכש מקרמונזה), פדריקו מארקטי (נרכש מאלבינולפה), אנדראה לאצארי (נרכש מגרוסטו), סאלבאטורה בוראי (נרכש ממאנפרדוניה), קלאודיו פאני (הגיע ממודנה). עזבו: מארקו סטורארי (עזב לפיורנטינה), לוקה קאפקי (הגיע לראוונה), דווידה מארקיני (נרכש עי טרייסטינה), פאסקוואלה פוג'ה (חזר ללאציו), יאן קופריבץ (שוחרר), ג'ו ביזרה (נרכש ע"י פאוק סלוניקי), מארקו מאנקוזו (עזב לרימיני), וינצ'נזו מארואוקו (שוחרר), מאורו מינלי (עזב לטרייסטינה). עונה הבאה?: אפשר להגיד שמה שקרה לקליארי בעונות האחרונות יקרה גם העונה, הקבוצה תעיף כמה מאמנים בתחילת העונה עד שתמצא את המתכון שיוציא מקבוצות אחרות כמה שיותר נקודות בבית, הרי זאת הנקודה החזקה של הסארדים מקליארי. השאלה אם הקבוצה תמשיך להסתמך על כל כך הרבה צעירים כמו אקוואפרסקה שכבש 10 שערים מכריעים, או שלא תהיה לה ברירה אלא לקנות או להשאיל כמה חברה וותיקים שיעשו את ההבדל, וזה יקרה רק בחלון ההעברות של ינואר? מי יודע איך הראש של מאסימו צ'לינו עובד, לכן אי אפשר לדעת אם הקבוצה תסיים מקום אחרון כמעט בלי נקודות או שתוכל להרשים עם הצעירים החדשים שקנתה, בעיקר מדובר על אנדראה לאצארי שרבים מאיתנו מכירים אותו כבר מההופעות הלא רעות שלו באטאלנטה. רק הזמן יגיד את שלו. כדאי לשים לב...: אנדראה לאצארי הוא יליד ברגמו, גדל בברגמו, שיחק באטאלנטה ועבר דרך קבוצות הנוער עד שעלה לקבוצה הבוגרה ב2002, וזה קרה בגיל 18 כמובן. בעונתו הראשונה, כאשר אטאלנטה פירקה את הסריה בי בדרך לליגה הבכירה, הוא אסף מעט מאוד דקות. אך התפרסם מיד לאחר שבעונה הבאה פירק את יובנטוס בצמד משחקי קופה איטליה וכבש שלושער מכריע. מדובר במספר ה10 של קליארי לעונה זאת, עליו בונים בקבוצה. מדובר בעושה משחק מאוד התקפי, עם ריח מפותח לכיבוש שערים, ואפילו יכול לשחק גם מאוחרי החלוץ או כחלוץ שני. בעונת 2004/2005 שזכורה לרעה בברגמו, הילד הפך לשחקן כמעט חיוני ל11 הפותחים, אך כבש רק שער אחד בכל העונה. אחרי עוד עונה לא רעה בכלל באטאלנטה, אנדראה עבר לצ'זנה בהשאלה, ואז בינואר 2007 עבר לפיאצ'נזה בהשאלה. בעונה האחרונה שיחק בגרוסטו, אך הקיץ הזה הוא נקנה מידי אטאלנטה, בפורמולת חצי הכרטיס. עוד הבטחה שלא קויימה, או כישרון ענק? http://www.vivigrossetosport.it/sport/images/stories/lazzariconf.Xxx המאמן: מאסימליאנו אלגרי הוא המאמן הכי צעיר של הסריה אה, ואל תשכחו שהוא פרש ממשחק מקצועני רק לפני 5 שנים, ששיחק במדי אליאנזה הצנועה. הוא היה קשר התקפי של 11 קבוצות ב20 שנה של כדורגל בליגות הנמוכות באיטליה. קבוצות ליבורנו, פיזה, פסקארה, פאביה, פרוג'ה ונאפולי נהנו מהופעותיו, אך הוא לא ממש זכה להצלחה גדולה בסריה אה. ב1992 הוא משחק את עונתו המוצלחת והראשונה בסריה אה במדי פסקארה, עם 12 שערים בעונה אחת בלבד. ב1993 עזב לאותה קבוצה שהוא הולך לאמן העונה, לקליארי שם שיחק איזה עונה וחצי עם הסארדים אבל בלי הצלחה מרובה. גם עם פרוג'ה הוא עלה לסריה אה, ואחר כך עזב לפאדובה ונאפולי. מאז 2004 הוא מאמן את הקבוצה שממנה הוא פרש ב2003, אליאנזה בסריה צ'י2. אימן גם בגרוסטו אך נדמה שגם בלאמן הוא לא מי יודע מה...אבל הוא הפתיע את כולם שבעונה השעברה הוא הביא את סאסואלו הקטנה לסריה בי וזכה גם בסופרקופה של הסריה צ'י. http://www.ilcagliari.net/public/Allegri.Xxx
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/it/8/80/Cataniastemma.Xxx עונה שעברה: העונה השעברה של קטאניה הייתה בעיקר בשביל להרגע מאירועי סאנט'אגאתה שהתרחשו באותו ערב שישי, כאשר שוטר בשם פיליפו ראצ'יטי נרצח בידי ילד מקומי. את העונה ההיא קטאניה בקושי שרדה, והצליחה לשבור שיא שלילי של 42 שנים בלי צמד עונות רצופות בסריה אה. אבל כן, זה קרה וקאטניה חשבה למעלה ועדיין חושבת ככה. סילביו באלדיני שהחליף את פאסקוואלה מארינו התחיל את העונה של הפילים הקטאנזים שמסיימים אחרי 19 משחקים את הסיבוב הראשון במצב יחסית טוב, מקום 11 עם 22 נקודות, 6 נקודות מעל הקו האדום המבהיל. באותו זמן, קטאניה גם מדיחה את אודינזה ואת מילאן ומגיעה בפעם הראשונה בהיסטוריה לחצי הגמר של קופה איטליה ושם היא מודחה ע"י רומא שגם לקחה את אותו גביע. את הסיבוב השני, הקבוצה של סילביו באלדיני מתחילה לאבד את המתח של הסיבוב הראשון, הרבה מפסידים מגיעים במשחקי חוץ והאדומים כחולים מתקשים גם להשיג נקודות בבית. אחרי הראשון באפריל, הבנו שזה לא הייתה בדיחה, סילביו באלדיני הולך הביתה אחרי הפסד ביתי לטורינו. השוער האגדי של נבחרת איטליה ואינטר מחליף אותו, וולטר זנגה, הבחור שאימן בכל מיני מקומות בעולם כמו רומניה, ארה"ב, האמירויות וטורקיה, מתחיל את המסע שלו בניצחון 3-0 על נאפולי. קטאניה שרדה עוד איכשהו אחרי תיקו עם רומא שרצתה אליפות, ועברה את פארמה שהפסידה לאינטר שזכתה בסקודטו. קאלצ'ו מרקאטו קאטאנזה: בהנהלת אנטונינו פולבירנטי. הגיעו: תומאש קוזיצקי (נרכש מאינטר בראטיסלבה), אסאקיאל קארבוני (נרכש מרד בול זאלצבורג), פאבלו לדסמה (נרכש מבוקה ג'וניורס), מירקו דליה (נרכש מפראנקאווילה), אנדרסון באבו (הגיע מטרייסטינה), מיקלה פאולוצ'י (הגיע מאטאלנטה), ניקולאי דיקה (הגיע מסטאווה בוקורשטי), ג'אנוויטו פלאזמאטי (הגיע מטאראנטו), מירקו אנטנוצ'י (הגיע מונציה), אנדראה קאטלני (הגיע מרג'אנה). עזבו: חואן מנואל וארגאס (הגיע לפיורנטינה), פאבריציו לאזאניה (נרכש עי פגאנזה), אינאסיו פיה (נרכש ע"י נאפולי), מרצ'לו גאצולה ורודני באבו (שוחררו לאבלינו), אנדראה סוטיל (עזב לרימיני). עונה הבאה?: אחרי שקברניטי הקבוצה נתנו לחואן מנואל וארגאס הפרואני לעזוב לפירנצה, המועדון השקיע המון והביא שחקנים רבים שיכולים אפילו להביא את קטאניה למרכז הטבלה ומי יודע גם לאינטרטוטו או גביע אופ"א. אך סביר להניח שאחרי כל הדיבורים על עונה מוצלחת ולא מורטת עצבים, הרי קטאניה תסתבך עוד פעם בתחתית ותלחם על השרדות עד המחזור האחרון. הידע של וולטר זנגה בכדורגל הרומני, והכסף של אנטונינו פולבירנטי הביא את הקבוצה לקניית חלוץ נבחרת רומניה וסטאווה בוקורשטי, ניקולאי דיקה. בקטאניה גם בונים על שבעת הארגנטינאים שיש להם, שנים מהם הגיעו הקיץ הזה. הראשון משחק בהגנה וקוראים לו אסאקיאל קארבוני, שהגיע מהליגה האוסטרית. השני הוא אחד מהקשרים הכי טובים של הליגה בארגנטינה, פאבלו לדסמה שהגיע מבוקה ג'וניורס הגדולה. עם קצת מזל וקצת משחק חכם, שילוב בין צעירים ולוותיקים אולי וולטר זנגה יביא את קטאניה למעלה ואת עצמו להכרה כמאמן ברמה הכי גבוהה באיטליה ובעולם. כדאי לשים לב...: מיקלה פאולוצ'י הוא עוד ילד מדרום איטליה שהסקואטים של יובנטוס גילו אותו בגיל 17. מדובר באחד החלוצים המוכשרים של דורו, בפרימוורה של יובנטוס עד גיל 21 היה אחד מהכובשים המצטיינים ומיד הפך לאחד כזה שהציפיות רק גוברות ממנו. בעונת 2006-2007 הוא מושאל לאסקולי ושם מבלה אחת שלמה וכובש שמונה שערים ב33 הופעות. בעונה שעברה הוא נקנה ע"י אודינזה בחצי כרטיסו אך בקושי קיבל דקות, אז בינואר האחרון הוא הלך לבלות את חצי העונה הנותרה באטאלנטה, אבל גם בקושי שיחק. הקיץ הוא האריך את חוזהו ביובנטוס עד 2013, אך הושאל לקטאניה. לפני שבוע, מיקלה כבש צמד מכריע בקופה איטליה נגד פארמה, כג'וקר שנכנס בהארכה לשחק. פארמה הודחה, וקטאניה עם מיקלה פאולוצ'י עברו לשלב הבא. השאלה אם החלוץ שגם הופיע 13 פעמים בנבחרות הצעירות של איטליה, גם ישחק בצורה קבועה בקטאניה? http://cache.daylife.com/imageserve/01TG6H186bblQ/610x.Xxx המאמן: וולטר זנגה הוא שוער מילאנזי שגדל בעיר וגם שיחק באינטר מאז שהיה בן 17. אחרי ארבע שנים כשפשוף אצל קבוצות כמו סאלרניטאנה, סאבונה וסאמבנדטזה, וולטר הופך לאחד השוערים הכי טובים של נבחרת איטליה, כשהוא גם הופך עם הזמן לאחד השוערים הכי גדולים בהיסטוריה של המועדון השחור כחול. ב12 שנה הוא הופיע יותר מ300 משחקים וספג בממוצע למשחק פחות משער. בסוף שנות השמונים נראה כי השוער הכי טוב בשוער זה וולטר, שגם היה שותף לזכייה בסקודטו של אינטר, וגם בצמד גביעי אופ"א. היה שותף גם לחצאי גמר של יורו 1988 ושל מונדיאל 1990. אחרי שעזב את אינטר סיים את הקריירה עקב בפציעות בסמפדוריה, פאדובה ובקבוצה האמריקאית של ניו אינגלאנד. הוא הפך להיות מאמן של אותה קבוצה ששיחק בה, ומאז הניסיון בארצות הברית הוא עזב לרומניה כדי לאמן קבוצות כמו נאציונל, סטוואה ולאחרונה גם דינאמו. לא מזמן אימן קבוצות כמו אל עין, גאזיאנטספור והכוכב האדום בלגרד. קטאניה היא הנסיון האיטלקי היחידי והראשון שלו, וגם מוצלח, עד עכשיו, ובינתיים. http://www.pupia.tv/includes/tiny_mce/plugins/filemanager/files/fm/01_immagini/07_sport/calcio_italiano/00_allenatori/walter_zenga.Xxx
חבר'ה אתם חולי כדורגל במובן החיובי של המושג http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx שאפו על הפרוייקט, אני מדיי פעם אזרוק מפה קצת חומר (עם קרדיט כמובן) לחבר'ה אצלינו שילמדו קצת מעבר לשיטת הנגרים של אנצ'לוטי.
העתיד:: מבט על השחקנים שהם לא כאן מאתמול אבל זו אמורה להיות "העונה" שלהם. כל אחד בקבוצתו שלו אמור לעשות את השידרוג המיוחל ולהפוך לכוכב הגדול הבא: מארק האמשיק- קשר. סלובקיה. נאפולי http://www.goal.com/images/22895_hp.Xxx בנאפולי אוהבים את הזרים שלהם מדרום אמריקה ואם אפשר אז ספציפית מארגנטינה אבל בעונה שעברה בעת ההכנות לעונת העלייה נאפולי הצליחה להחתים כמעט מבלי ששמנו לב קשר צעיר זר ואיכותי מתחת לאף של האיטלקיות הגדולות ואחד כזה בא בכלל מסלובקיה שניתן לומר שהאמשיק הוא הייצוא הבולט מהמדינה שנפרדה מצ'כיה בשנות התשעים המוקדמות ומדורגת רק במקום ה-65בדירוג פיפא העולמי וממעטת לייצא שחקנים איכותיים לליגות הבכירות באירופה. מארק לא נמצא באיטליה מאתמול והוא יתחיל העונה את העונה הרביעית שלו באיטליה. הסקאוטים של ברשיה זיהו את הכישרון בעת משחק בסלובקיה עד גיל 16, ב-גיל 18 חתם בברשיה ועשה שם את הבכורה האיטלקית. ברשיה ירדה ליגה ואיתה גם מארק עד שכאמור נאפולי זיהתה את הכישרון ולפני שהגדולות ישימו לב הספיקה להחתים אותו בכסף קטן(5.5 מיליון אירו) שהיום שוויו מגיע לפחות ל-20 מיליון אירו. עם המבט לעונה הבאה בהחלט ניתן לומר שהוא הצדיק את סכום העברתו מברשיה, אמנם הוא לא תפס את העין במיוחד אולי בגלל לבאצי הארגנטינאי ש"גנב" ממנו את רוב תשומת הלב והכותרות בעיתונים בשל סגנונו ההתקפי אבל האמשיק כבר ידוע היטב אצל הקהל השרוף של סן פאולו, נדיר כל כך לראות באיטליה שקבוצה נותנת את מבטחה בשחקן כה צעיר שינהל לה את המשחק, לבאצי ודניס אמורים לתפוס רבות מהכותרות באיטליה אבל האוהדים יודעים שאם האמשיק ייתן עונה טובה במרכז המגרש הם יכולים להיות רגועים. הוא אגב מאוד אופטימי לגבי העתיד שלו עם המועדון. " אני מוכן לצפות בליגת האלופות בטלוויזיה גם בשנתיים או שלוש הבאות. אני רוצה להותיר את חותמי בזירה האירופאית עם המועדון הזה". במועדון מתלהבים מהקשר הצעיר שעל פי אנשי המועדון מגיע תמיד בין הראשונים לאימונים ועוזב בין האחרונים. יובנטוס, אינטר, צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד וריאל מדריד (איך לא..) הוזכרו כבר כמעוניינות פוטנציאלות בעתיד. http://www.sscnapoli.it/UserFiles/Image/imgnews/presentazione_hamsik_lavezzi_02_news.Xxx האמשיק חותם יחד עם לבאצי בקיץ שעבר. ---------------------------------------------------------------------- לוקה צ'יגאריני- קשר. איטליה. אטאלנטה. http://www.realsports.it/Calcio/photos/horizontal/cigarini_parma_07.Xxx אין לו אולי את הכישרון של סבסטיאן ג'ובניקו או את החדות של ג'וזפה רוסי שותפו לאקדמית פארמה אבל לוקה צ'יגאריני הוא אחד הכשרונות הגדולים שאיטליה מחזיקה בהם ובעונה החולפת למרות שלא הצליח לבלוט יתר על המידה ולעזור לקבוצת האם שלו פארמה לשרוד בסריה אה. לוקה צ'יגאריני הוא חלק ממגמה הולכת ומתקדמת (אם תרצו מהפכת "מגרזן למכחול" ותודה לאורי) באיטליה שמגדלת קשרים מסוג שונה. בעשור החולף ובעבר בכלל רוב הקשרים היו מה שנקרא גרזנים או בארץ "חוטבי עצים" ואילו היום מטפחים מנהלי האקדמיות את קשרי העתיד למודל של אנדראה פירלו והדוגמאות הבולטות לכך הם אלברטו אקווילאני של רומא, אנדראה דוסנה חברו לפארמה שחתם הקיץ בסמפדוריה וכמובן מונטוליבו מפיורנטינה. שינוי גדול מאוד מדור הקשרים הותיק שמייצגים ג'נארו גאטוזו, כריסטיאן זאנטי, מאסימו אמברוזיני ואחרים. גודל על ידי מחלקת הנוער הפנטסטית של פארמה הוא עוד אחד מהבחורים המוצלחים של שנת 1986 ומהר מאוד זוהה על ידי המאמנים במועדון כאחד שצריכים לטפח, הוא משחק כאמור קשר מרכזי במודל המחודש של אנדראה פירלו. ללוקה יש את הטכניקה ואת החזון הדרושים לתפקיד והוא התבטא בעבר על ההשוואות למאסטר של מילאן, "אני שמח שאנשים מדברים עליי בצורה הזו. להיות מושווה לפירלו זו מחמאה, אנדראה הוא אלוף וזכה בהרבה תארים ולחוות קריירה שתתקרב להישגיו תהיה נהדרת עבורי" צ'יגאריני תחת הדרכו של מאמן הנוער של פארמה לשעבר דוידה בלרדיני התקדם רבות עד כדי קישור ליובנטוס שהלהיב מאוד את השחקן אבל בינתיים למרות הדיבורים הבלתי פוסקים על מעבר לגברת הזקנה לא נעשתה שום פנייה רצינית לפארמה בנוגע לשירותיו ואחרי שמועות לא מעטות חתם דווקא באטאלנטה בעסקת חצי כרטיס. ג'יג'י דל נרי כבר הספיק להתלהב מהרכש הצעיר שלו ונותר לראות האם לוקה עשה את ההחלטה הנכונה עבורו. ------------------------------------------------ פאבלו דניאל אוסבלדו. חלוץ. איטליה. פיורנטינה. http://cache.daylife.com/imageserve/02064kC0bd9P6/610x.Xxx הארגנטינאי האחרון שהותיר חותם במועדון מפירנצה הוא כמובן גבריאל באטיסטוטה. החלוץ האגדי שאף ירד ליגה עם המועדון עזב מזמן את יציעי הארטמיו פרנקי אבל פסל הברונזה המרשים שנותר מחוץ לאצטדיון הוא עדות נצח למעמדו של באטיגול בחיי אוהדי פיורנטינה. אוסלבדו הגיע עם ציפיות גדולות למועדון וכשחתם בחר ללכת בעקבות אליל האוהדים ואלילו הפרטי ובחר את המספר 9 שהיה שייך לבאטיגול. בהמשך בחר לחגוג שערים בסגנון דומה ואכן אחרי שהוא כובש שער הוא מסתער לעבר היציעים ובוחר לחגוג בתנועת התת מקלע. את הבכורה שלו עשה בדרבי טוסקני מול ליבורנו בהופעה שאוהדי פיורנטינה לא ישכחו עם צמד מדהים. "אני שמח מאוד עם הניצחון של הקבוצה ומהשערים שלי, לא יכלתי לבקש יותר מזה". לאחר הבכורה הסוערת שעשתה כותרות בחבל הארץ היפה הזה ובאיטליה כולה הוא גם קיבל זימון לנבחרת הצעירה של איטליה על ידי מאמנה פיירלוא'יג'י קאזיירג'י והחלוץ הצעיר מימש את דרכונו האיטלקי ובחר באזוריני אך במקום לעשות את הבכורה מול קרואטיה נפצע וחיכה עד למשחק מול אזרבג'אן כדי לעשות את הבכורה במדי האזוריני. אוסבלדו הגיע לאיטליה וחתם באטאלנטה אבל את הרושם האמיתי הותיר במדי לצ'ה לפני כשנתיים. הוא כבש אמנם רק שמונה שערים אבל זה שיכנע את קורבינו שהוא שווה 3 מיליון אירו שאטאלנטה דרשה עבורו. "אני חייב המון לקורבינו" הודה אוסבלדו. " אני אמשיך לנסות להוכיח את עצמי בפני אלו ששמו את אמונם בי" מאז הבכורה אוסבלדו המשיך להרשים ובקיץ הרשים גם עם הנבחרת הצעירה בטורניר טולון היוקרתי שם עזר לאזוריני לזכות בתואר אבל לא הצליח להיכנס לסגל שיצא למשחקים האולימפיים. יהיה מעניין איך יסתדר הכישרון הצעיר עם הארסנל ההתקפי שיש בקבוצה עם שחקנים כמו מוטו, ג'ילארדינו ופאציני. http://www.channel4.com/sport/football_italia/blogs/osvaldogun460.Xxx האליל הארגנטינאי הבא? --------------------------------------------------------------- לורנצו דה סילבסטרי. מגן ימני. איטליה. לאציו. http://www.goal.com/images/25142_news.Xxx רק לפני שנתיים שיחק לורנצו בפרימברה של לאציו וכבר עכשיו סיגל לעצמו שם של אחד המגינים הטובים בליגה וכמו מטאור אמיתי בשמי הכדורגל האיטלקי צפוי להפוך לבאנקר בהרכבה של לאציו. השחקן עבר בכל המסגרות של נבחרות איטליה ואף שימש כקפטן של הנבחרת עד גיל 17 ונסע לבייג'ין למשחקים האולימפים. אוהדי לאציו מחשיבים את הילד ליורש של אלסנדרו נסטה כקפטן העתידי של הקבוצה. בעונה שעברה די סילבסטרי כאמור הפך לשחקן חשוב בהגנה של לאציו שעברה כמו כל הקבוצה עונה לא קלה בעקבות ההשתתפות בליגת האלופות, דה סילבסטרי מגלה שאם זה היה תלוי באביו הוא לא היה משחק כדורגל. " מאז שהייתי ילד קטן החלום שלי היה לשחק כדורגל אבל אבא שלי לא רצה שאשחק. אני זוכר אותו אומר לי שאני יכול לעשות הכל מלבד לשחק כדורגל, הוא טען שזה לא ספורט ורצה שאשחה או אתעסק באתלטיקה והעיקר בספורט שיש בו הקרבה כי עבורו בכדורגל אין שום הקרבה. בסופו של דבר הלכתי לשחק כדורגל עם החברים ושחזרתי הביתה מזיע מהמשחק הייתי מתחבא ממנו אחרת..." שהיה בן 12 אביו לקח אותו למועדון הראשון שלו רומולה, משם היה לו מבחן ברומא אבל שם לא התרשמו ממנו והוא ניגש לניסיון דומה בלאציו. "רומא דחו אותי אבל הם עשו את ההחלטה שלהם והיה עליי לקבל את זה. בסופו של דבר זה היה טוב עבורי וזה הרשה לי לבוא ללאציו בסביבה שבה אנשים מחזיקים ממני. למרות שהתחלתי מאוחר למדתי הכל במהירות, למדתי כל כך הרבה מהמאמן שלי דליו רוסי אך עליי להודות גם לאבי שבזכות הפעילות הספורטיבית בילדותי היה לי אז את היתרון הפיזי שהייתי צעיר יותר". זאת ההזדמנות להודות ליואב,לואי,עמרי, שי, קובי, אנדריי ויותם על חלקם בפרוייקט השנתי שלנו, הצוות מקווה שנהנתם וכחלק נוסף צירפנו את רשימת השחקנים שמבטיחים לקיים את הסופרלטיבים שמרעיפים עליהם. אתם מוזמנים לסכם את חלון ההעברות של הקבוצות בכל המשתמע בכך וכמובן לדסקס על השחקנים הצעירים שהוצגו.
לא הצלחתי להתחבר מספיק בזמן האחרון, אז קודם תרשו לי להודות לשלושת המנהלים, גם כן ליותם שלקח חלק גדול בהכנת הפרוייקט, תודות גם לאנדריי, ישי וקובי שחפרו על קבוצותיהם. תודות גם לכם שקראתם ואני מאוד מקווה שגם נהנתם. לסכם את חלון ההעברות? הכל היה גרוע עד שברגע האחרון, ההשאלות של פינצי ולנג'לה מאודינזה בנוסף להשאלת אספוזטו מרומא... אה וגם ההחתמה המבטיחה של קרלון (תודות לאינטרנאציונאלה).
שלום לכולם אני משתמש חדש, הצטרפתי לאחר שקראתי בפורומים והתרשמתי מהידע והבנת הכדורגל האיטלקי בקרב המשתמשים אני אוהד שרוף של פיורנטינה ומקווה שנהנה לחלוק ידע, דעות, וגם קצת וויכוחים (ששמתי לב שנפוצים בפורומים, אבל בנימה חיובית http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx )
