פרויקט הפתיחה לעונת 2009/2010 של הסרייה A

http://www.lega-calcio.it/media/scudetto_genoa_115x170.Xxx

C.F.C. Genoa - העונה שהייתה:
מהפך! אם בעונת 07/08 סמפדוריה הייתה הקבוצה הג'נובזית ששלטה בעיר ואיימה על מקום בליגת האלופות, בעונה האחרונה התהפכו היוצרות וג'נואה הפכה לקבוצה ששחקנים יריבים רטנו כאשר גילו שהיא הבאה בתור בלוח המשחקים. העונה החלה בחיפוש אחר מחליף הולם למרקו בוריילו, מלך השערים של הקבוצה שעזב למילאן. לקראת סיומו של הקיץ היה נדמה שמחליף ישיר לא יגיע, מה שלא מנע מהאוהדים להתנפל על המנויים. לרוכשי המנויים ציפתה הפתעה, כששעות ספורות לסגירת חלון ההעברות הנשיא פרציוזי שלף את החצוצרות והודיע בקול תרועה על חזרתו של הנסיך - דייגו מיליטו. אליל האוהדים שכיכב במדי בקבוצה בימים הקשים שלה בסרייה B, חזר למועדון לאחר תקופה בסראגוסה הספרדית. עם כל ההייפ שנבנה סביב מיליטו - רכש נוסף, טיאגו מוטה - הוחתם בהעברה חופשית במה שהיווה הימור גדול, בעיקר עקב היסטוריה של פציעות כרוניות שממנה סובל השחקן. בדיעבד, פרציוזי קלע בול. מיליטו לא היה זקוק לזמן רב כדי להתחיל ולחורר רשתות באיצטדיון האהוב עליו. למוטה לעומת זאת לקח זמן להיכנס לתודעה של חובבי הקאלצ'ו, אך כשהוא חזר לכשירות מלאה, הוא תפס מקום של קבע בהרכב והעניק לג'נואה את האפשרות לשלוט במרכז השדה מול יריבותיה. כדורגל התקפי מרהיב שכלל ניצחונות על מילאן, יובנטוס, רומא ונאפולי, הפכו את הקבוצה ללהיט של הליגה. מבחינת האוהדים, הדובדבן שעל הקצפת היה הסוויפ על סמפדוריה בדרבי דלה לנטרנה. שני ניצחונות בשני משחקים כשהשני מגיע בתוספת שלושער של מיליטו, הכניסו את המועדון לאופוריה שעד היום היא לא יוצאת ממנו. הקבוצה נאבקה על הכרטיס הרביעי לליגת האלופות עד השלבים המכריעים של העונה, אך יחד עם רומא, נכנעה לריצה הטובה של פיורנטינה שזכתה בפרס. בג'נואה לא בכו על הכישלון ובחרו במקום זאת להתמקד במקום החמישי שהעניק לה העפלה למפעל אירופי בפעם הראשונה מאז תחילת שנות התשעים.

http://www.genovafans.it/campionato0708/genoaPalermo/genoa-palermo070.Xxx
"הלך בוריילו? יש מיליטו! הלך מיליטו? יש פלוקארי-קרספו-פלאסיו!"


C.F.C. Genoa - קאלצ'ומרקאטו:
גם כאן בהחלט אפשר להכניס את המילה 'מהפך'. במספרים? קצת יותר מ-68 מיליון יורו הושקעו ברכש, 52.5 מיליון נכנסו ממכירות, ולא פחות מ-17 שחקנים הצטרפו (לא כולל שחקנים שחזרו מהשאלות). הכל התחיל בעסקה שהעבירה לאינטר את מיליטו ומוטה תמורת מספר שחקנים פלוס כסף. עומק היא מילת המפתח בסגל של גספריני ובכל עמדה יש מחליף ברמה גבוהה, מה שמוביל לכך שההרכב השני של ג'נואה יכול בקלות להאבק על מקום במרכז הטבלה. במהלך הקיץ נפצעו פלוקארי ויאנקוביץ', מה שאמור להחזיר את הקבוצה לשוק ההעברות. קיצוני ימני נמצא בתוכניות של גספריני, והבעלים פרציוזי כבר הודיע שאין לו בעיה לפתוח את הכיס בפעם ה-18 העונה.
הצטרפו: פרנצ'סקו בולצוני (אינטר), לאונרדו בונוצ'י (אינטר), ריקארדו מג'וריני (אינטר), אלברטו זפאטר (סראגוסה), אנדראה אספוזיטו (לצ'ה), רודריגו פלאסיו (בוקה), אמיליאנו מורטי (ולנסיה), מגנוס טרואסט (פארמה), רוברט אקוופרסקה (אינטר/קליארי), הרנן קרספו (אינטר), סרג'ו פלוקארי (אטאלנטה), ננאד טומוביץ' (הכוכב האדום), חוסיין חארג'ה (סיינה), איבאן פאטיץ' (אינטר), מרקו אמליה (פאלרמו), מרטינו בורגזה (אלגרו)
עזבו: דייגו מיליטו (אינטר), טיאגו מוטה (אינטר), ג'אנלוקה פגולו (סיינה), סטפאנו בוטה (ויצ'נזה), דאווידה די-ג'נארו (מילאן), מתאו פרארי (בשיקטאש)


C.F.C. Genoa - העונה הקרובה:
ג'נואה נמצאת בדרך הבטוחה לשבירת שיא מנויים: האוהדים מצטרפים לחגיגה מפני שהם מרגישים שמשהו טוב צומח במועדון הותיק. העפלה ראשונה לאירופה לאחר שנים של היעדרות, מובילה לרוב לקריסה הן באירופה והן בליגה. ג'נואה עבדה קשה בחלון ההעברות כדי למנוע מקרה שכזה, ויש תחושה שהגריפוני הולכים להרשים בכל החזיתות. העונה שעברה נגמרה במרחק נגיעה מליגת האלופות, מה שאומר שאפילו ההתקדמות הקטנה ביותר תהיה שווה סכומים גדולים של כסף. הצנועים מדברים על ניסיון לשמור על המקום החמישי המכובד ועל צבירת ניסיון במפעל האירופי החדש. השאפתנים, אלו ששואבים מהאופי של הנשיא פרציוזי, חולמים על העפלה לליגת האלופות ועל הליכה עד הסוף בליגה האירופית. אין ספק שמדובר בשנת מבחן לאחד המועדונים שעשו את הקפיצה המקצועית המרשימה ביותר ביבשת, לפחות בשנתיים האחרונות.


C.F.C. Genoa - שימו לב ל...
סלבטורה בוקטי הוא התשובה לאלו שתוהים האם לאיטליה יש דור המשך לצמד קנאברו-נסטה. תוך שנתיים, בוקטי הנאפוליטני הפך מילד מוכשר למפלצת הגנתית. אסקולי, הקבוצה שבה השחקן התחיל את הקריירה, השאילה אותו לקבוצת סרייה C1, רק כדי להחזיר אותו הביתה עונה אחר-כך בשביל 2 הופעות בלבד בקבוצה שירדה באותה עונה מהסרייה A. את הירידה הוא לא חווה, מפני שבאמצע אותה עונה עבר שוב פעם בהשאלה, הפעם לפרוזינונה הצנועה מהסרייה B. בפרוזינונה אהבו את מה שהם ראו בחודשים הספורים שבילה אצלהם הבלם, והחליטו לקנות את כרטיסו לקראת עונת 2007/8. העונה המלאה הראשונה שלו בפרוזינונה הייתה גם עונת הפריצה של הבחור הצעיר. ההופעות האיכותיות שלו בתור בלם ומגן שמאלי שלחו אותו הישר לפנקס של לואיג'י קאזיראגי, מאמן האזוריני. קאזיראגי נתן לו הזדמנות בטורניר טולון היוקרתי לנבחרות צעירות ובוקטי לקח אותה בשתי הידיים. חודשיים אחר-כך באולימפיאדה, בוקטי כבר היה שחקן הרכב קבוע - לפני כישרונות כמו קרישיטו, מרצוראטי ואנדראולי שיצאו מהאקדמיות המובילות בארץ המגף. היכולת שלו בבייג'ין הפכה אותו למטרה של רוב קבוצות הבטן של הליגה. ג'נואה הייתה זאת שפעלה ראשונה והוא הצטרף לשורות הגריפוני בציפייה לצבור דקות משחק בסרייה A. שההתקדמות תאט דווקא עכשיו? מה פתאום. בוקטי הפך לסלע בהגנה של הקבוצה שהייתה הלהיט של הליגה, מה שמשך התעניינות אפילו ממרצ'לו ליפי. האחרון זימן אותו למשחק מוקדמות המונדיאל מול אירלנד, אך הבלם הצעיר לא שותף.
בעונה הקרובה סלבטורה בוקטי צפוי להיכנס לתודעה כאחד הבלמים הטובים בליגה ואולי אף ביבשת. השאלה היא האם זה יספיק כדי לשכנע את אחד המאמנים השמרנים בעולם הכדורגל שהוא ראוי להצטרף לאזורי במסע ההגנה על התואר בדרום-אפריקה. עם קצב התקדמות שכזה, אין שום סיבה לצפות לתשובה שלילית.

http://img195.imageshack.us/img195/373/news1238064845bocchetti.Xxx
מטראצי 2.0


C.F.C. Genoa - הקפטן:
מרקו רוסי הוא לא רק השם של הדמות הראשית בתוכנית הילדות האהובה עלינו - מרקו רוסי הוא הקפטן של ג'נואה מאז 2007. רוסי נולד בעיירה קטנה במחוז לוקה והתחיל את קריירת הנוער שלו בלוקזה המקומית. 31 הופעות בבוגרים שהתפרשו על פני 3 שנים, הספיקו לו כדי לעבור הלאה לסלרניטנה השאפתנית שהעפילה איתו לסרייה A. כמו רבים אחרים, גם רוסי היה מוכשר מספיק כדי לעבור תקופה קצרה באזוריני, ולמזלו, הוא גם היה במקום הנכון בזמן הנכון. למרות שהקריירה הבינלאומית שלו הסתכמה ב-6 הופעות בלבד בנבחרת הצעירה, זה הספיק לו כדי להיות שותף לזכייה באליפות אירופה עד גיל 21 שנערכה בשנת 2000. מיד לאחר הזכייה הוא חתם בפיורנטינה, אך לאחר שנה וחצי במדי הקבוצה ביקש להשתחרר לאחר שלא קיבל משכורת מהמועדון שנקלע לקשיים כלכליים. התחנה הבאה הייתה קומו, בגיחה הקצרה שלה בסרייה A. לאחר שהקבוצה ירדה ליגה, הוא עבר לג'נואה, אז קבוצת סרייה B. מאז, סיפור אהבה. הקבוצה הייתה סיפור הצלחה והייתה אמורה להעפיל לליגה הבכירה, אך ג'נואה הורדה לליגה השלישית עקב פרשת שחיתות. רוסי נשאר נאמן למועדון שבו התאהב והיה שותף לעלייה המהירה בחזרה לליגת המשנה. הורסטיליות שלו והיכולת שלו לשחק במספר עמדות שונות על המגרש, הפכו אותו לאהוב המאמן גספריני, שהשתמש בו בתור ג'וקר בכל המצבים הקשים. עלייה נוספת, הפעם לסרייה A, גרמה למועדון להחליף את רוב הסגל במטרה להתחזק, מה שהפך את רוסי לאחד היחידים שנשאר במועדון מאז העונה הקשה בסרייה C1. רוסי מאוהב בג'נואה, האוהדים מאוהבים בו, והמאמן מעריך אותו יותר מכל שחקן אחר. גם כשהקבוצה ממשיכה לגדול ולהעלות את הרף בכל מה שקשור למטרות, מרקו רוסי תמיד נשאר רלוונטי - מהליגה השלישית ועד הליגה האירופית.

http://img39.imageshack.us/img39/1843/rossigenoa.Xxx

 

הסיקור נכתב על-ידי יניב {Nesta}

http://www.lega-calcio.it/media/scudetto_fiorentina_115x170.Xxx

ACF Fiorentina - העונה שהייתה:
ההרגשה הייתה טובה, הרכש היה בכיוון הנכון והסגולים של פירצה עשו קולות של חזרה לחיק האחיות אבל שאיפות ומציאות לחוד כאשר בסופו של דבר מעמדה של הויולה כקבוצה נאיבית חסרת שיניים רק התקבע בעקבות העונה שהייתה. ההתחלה הייתה מהוססת ולא החלטית אבל עם הזמן הקבוצה התייצבה אבל לא מעבר לכך. לצד תצוגות היו גם לא מעט מעידות ומהר מאוד נושלה הקבוצה ממאבק הסקודטו, הקבוצה זכתה במקום הרביעי הרבה בזכות הנאיביות של ג'נואה ואיבוד מצער וסדרתי של נקודות במחזורי הסיום. אם היה בכלל למישהו ספק בכך גם באירופה החזרה לליגת האלופות הייתה מאוד חגיגית אבל לא פורה בלשון המעטה. הקבוצה השיגה בסך הכל ניצחון בודד בששת משחקי שלב הבתים והודחה אל גביע אופ"א, שם אלילת המזל לא הייתה עמה והיא הודחה בשלב מוקדם מידי.
הצד החיובי בעונה החולפת היא התחרותיות שהפגינו השחקנים והשגת המקום הרביעי שנה שנייה ברציפות, הישג שלא ניתן לזלזל בו לכל הדעות. פראנדליי שיקם את מי שהיה בעבר התקווה הגדולה של איטליה לחלוץ שפיץ קלאסי והרבה בזכות מאמנו ג'ילארדינו חזר במשהו לימי פארמה העליזים אך הפרוייקט יימשך, גם של ג'ילא וגם של הויולה.

http://website.lineone.net/~view_from_the_terrace/fiori39.Xxx
ממשיכים להחיות את הקבוצה


ACF Fiorentina - קאלצ'ומרקאטו:
כאמור, קיץ פיננסי הוכרז בפירנצה והרכש נעשה בהתאם ואמנם נותרו עוד שבועיים כמעט לסיום חלון ההעברות אבל קשה בנמצא לראות איזה רכש ראוי מגיע כדי לחזק את הויולה בוודאי כאשר הקבוצה נמצאת במאבק העלייה אל שלב הבתים של ליגת האלופות שלקראתו לא נמצא אף אחד ראוי בעיני קורבינו ופראנדליי. כריסטיאן זאנטי ומרקיוני צורפו מיובנטוס אליה ערק הקשר הברזילאי הנהדר פליפה מלו שהאריך את חוזהו בתום העונה החולפת רק כדי לארגן לויולה תג מחיר ראוי ופיצוי סביר תמורת עזיבתו. מלבד צמד הקשרים היובנטיני לשעבר ובלם רוטציה בדמות נטאלי לא הובא שום שחקן לכתוב עליו ושום שחקן שאוהדי הקבוצה יצפו לראותו משתלב בדינמיקה הקבוצתית.
ארתורו לופולי סופית קיבל את גזר דינו על עריקתו לדישון שדות הממלכה וינסה לשקם את שמו מחדש בסריה B עם אסקולי.
הגיעו: כריסטיאן זאנטי (יובנטוס), מרקו מרקיוני (יובנטוס), בואדו אקוסטי (רג'יאנה), מטאו אראטי (רג'יאנה), צ'זארה נטאלי (טורינו), חוזה קאסטיליו (לצ'ה), מנואל דה קוסטה (חזר מהשאלה, סמפדוריה)
עזבו: ארתורו לופולי (אסקולי), אמיליאנו בונאצולי (סמפדוריה), מרקו סטורארי (מילאן), סרחייו אלמירון (יובנטוס), לוצ'יאנו זאורי (סמפדוריה),פיליפה מלו (יובנטוס)


ACF Fiorentina - העונה הקרובה:
כמו סילביו ברלוסקוני ומילאן כך גם האחים דלה ואלה ופיורנטינה הלכו על קיץ פיננסי ומיזעור נזקים, שמות גדולים לא הגיעו וגם שחקנים חדשים מיעטו להגיע כאשר פראנדליי זכה למספר מוגבל ביותר של חיזוקים חרף העובדה שהקבוצה מנסה לעלות שוב לליגת האלופות, עם התחזקותן של יובנטוס ואינטר אין ממש על מה לדבר בפירנצה על שאיפות סקודטו נסתרות וגם המקום הרביעי בסכנה גדולה לאור ההתחזקות הגדולה של ג'נואה ונאפולי. הויולה תצטרך להתעלות על עצמה השנה שכן נראה שהיא תאלץ לחזור למפעל המשנה של אירופה, הקבוצה תצטרך שיובטיץ' יחל לגלות את הכישרון שבו, שקוזמנוביץ' יפרוץ קדימה ובעיקר שג'ילארדינו ימשיך את המגמה החיובית ויחזור להפציץ. בלי שלושת השחקנים הכשרוניים האלה במלוא תפארתם יהיה קשה לראות שיחזור של השנתיים האחרונות.


ACF Fiorentina - שימו לב ל...
במציאות הפוסט קנאברו-נסטה המתהווה אט-אט, וגם אם נרצה להכחיש מציאות שכזו יגיע הזמן בו נכיר בעובדה שחומת ברלין איננה ושיתוף פעולה הנדיר בין השניים איננו, הזמן לקראת אליפות העולם בדרום אפריקה הולך ואוזל וזה הזמן לשכנע את מרצ'לו ליפי העקשן בטרם יעשה את החלטותיו בגיבוש הסגל. בראצליי הוא כבר לא אופציה אחרי תצוגות האימה שלו, בוקטי לא מוכן לגמרי ובין קנאברו לקייליני לא נראה שיש כימיה גדולה אז הרי שהנה לכם מועמד שקט ובטוח שכזה- אלסנדרו גאמבריני.
גאמבריני גדל במחלקות הנוער של בולוניה שם גם החל את הקריירה המקצועית שלו (לא כולל שנה בהשאלה לורונה) עד למעברו לויולה תמורת 3 מיליון אירו בלבד. בהגנה הרעועה דאז וגם היום גאמבריני נחשב לסלע הגדול של האוהדים והמרגיע המקומי בטרם מגיעות התקפות היריב אל השער וכזה הוא צפוי להמשיך להנהיג את מרכז ההגנה הסגלגל גם השנה בדרך למקומו לדרום אפריקה ואולי להכרה שהגיע הזמן שניתן לו.

http://www.calciofiorentina.it/wp-content/uploads/2008/09/74f9847141a292346de17e581ee57114_immagine_det.Xxx
שר ההגנה הסגול


ACF Fiorentina - הקפטן:
ריקרדו מונטוליבו נולד בקראבג'ו, עיירה בברגאמו, לומברדיה. הוא גדל במחלקת הנוער המצויינת של אטאלנטה ברגאמו, לצד חבריו (גם בנבחרת הצעירה וגם בפיורנטינה) ג'יאמפאולו פאציני, אנדראה לזארי ורולאנדו ביאנקי. את הקריירה שלו בקבוצה הבוגרת של אטאלנטה הוא התחיל בעונת 2003/2004 כשהנראזורי היו בסריה B. באותה עונה הוא היה שותף בלא פחות מ41 משחקי ליגה (מתוך 42), וכבש גם ארבעה שערים. הרבה בזכותו, אטאלנטה העפילה בסיום אותה עונה לליגה הראשונה. גם בעונה שלאחר מכן מונטוליבו היה שחקן מפתח באטאלנטה - הוא היה שותף ב32 משחקים שברובם הוא גם עלה בהרכב של אנדראה מנדורליני. באותה עונה הוא גם הבקיע שלושה שערים, ולמרות הירידה של אטלנטה לליגה השנייה הוא הותיר רושם חיובי על כולם, כולל על קלאודיו ג'נטילה, מאמן נבחרת איטליה עד גיל 21 דאז. בקיץ 2005, כשאטאלנטה ירדה לליגה השנייה, היא לא התנגדה למכור את כשרונותיה הצעירים שביניהם גם מונטוליבו. יובנטוס ומילאן הוזכרו כמועמדות, אבל הכוכב הצעיר הגיע דווקא לפיורנטינה של צ'זארה פראנדלי. העסקה הייתה 3.5 מיליון יורו תמורת 50% מכרטיס השחקן. שנה לאחר מכן פיורנטינה רכשה גם את החצי השני תמורת 1.5 מיליון יורו נוספים. כשהגיע לפירנצה, הוא חתם על חוזה לחמש שנים.
מאכזב או לא, מונטוליבו הוא עדיין הלב הפועם של הויולה והעונה עם עזיבתו הצפויה של דריו דאיינלי הוא צפוי להתמנות לתפקיד הקפטן אותו כבר מילא מספר פעמים בשנה האחרונה, ימים יגידו אם הבינוניות המאפיינת אותו בחודשים האחרונים תמשיך או שמא מונטוליבו סוף כל סוף ישתיק את מבקריו בדרך להיות אותו שחקן שאוהדיו היללו ושיבחו מאז שחרך את מגרשי הפרימברה.
תודה לאור (סביולה) על עזרתו
http://www.tinthethao.com.vn/Data/Image/2008/03/24/Ricardo%20Montolivo2.Xxx

הבהרה: נכון לכתיבת שורות אלה, לא ברור האם דאריו דאיינלי (הקפטן הראשי) ישאר בקבוצה. לפיכך, הוחלט "להעביר" את הסרט למונטוליבו, סגן הקפטן.

 

הסיקור נכתב על-ידי אנדריי {AGENT ORANGE}

http://www.lega-calcio.it/media/scudetto_milan_115x170.Xxx

AC Milan - העונה שהייתה:
מילאן ערכה מסע רכש מאסיבי בקיץ שעבר שכלל את רונאלדיניו, ג'נלוקה זמברוטה, מתיו פלאמיני, והחזרת מרקו בוריילו וכריסטיאן אביאטי. אף כוכב לא עזב למרות אי ההשתפות בליגת האלופות, ונראה היה שסוף סוף הגיע הרגע הנכון לחזור לצמרת הקאלצ'ו עם הסגל החזק בליגה על הנייר.
אלסנדרו נסטה סיים את העונה ראשון מבלי להשתתף במשחק רשמי אחד. בוריילו גם הוא נאלץ להיפרד מהמגרש אחרי כמה משחקים בודדים, ואחריו הגיעו גם קאחה קלאדזה, ג'נארו גאטוזו, דניאלה בונרה, אביאטי ואחרים. רק שישה שחקנים פתחו ביותר מ-30 משחקים במשך כל העונה. אחד מהם היה פאולו מאלדיני, הדינוזאור האחרון שנאלץ לתפקד כבלם ראשון בעונת הפרישה שלו בגיל 40 לצידו של קשיש נוסף, ג'וזפה פבאלי. למרות הבעיות האלה והבעיות הנוספות בשאר העמדות, מילאן סיימה את הליגה עם ההתקפה הכי טובה וההגנה השניה בטיבה, אך זה לא היה מספיק בשביל להתחרות באינטר היעילה. בגביע אופ"א, המפעל היחיד בעולם בו מילאן לא זכתה, הרוסונרי הצליחו לעלות משלב הבתים ממקום שני אחרי תצוגות לא מרשימות בהרכב משני, רק בשביל להפסיד בשערי חוץ לורדר ברמן בשלב הנוקאאוט הראשון.
ברלוסקוני לא הסכים לקבל את חוסר ההצלחה מאז הזכיה בגביע האלופות ב-2007. קרלו אנצ'לוטי נמצא אשם בכך שלא שמע לפרזידנטה ולא טיפל נכון ברונאלדיניו, והשתמש בשיטות שגויות שגרמו לאיבודי נקודות מיותרים. את האיטלקי הותיק החליף בתפקיד הברזילאי לאונרדו שחסר כל נסיון אימון.

http://img12.imageshack.us/img12/2127/645031.Xxx
חוגגים זכייה בסקודטו: אירוע נדיר בצד האדום-שחור של מילאנו, לפחות בעשור האחרון


AC Milan - קאלצ'ומרקאטו:
המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע המועדון גרם למקרה חסר תקדים בשלטון ברלוסקוני – אחד השחקנים הטובים של הקבוצה נמכר מתוך בחירה. ריאל מדריד שילמה עבור קאקא 67 מ' אירו, סכום שעזר לאזן את הספרים על מנת להתחיל את הבניה מחדש. החיזוק הראשון לקראת עונת 09/10 הגיע כבר בינואר וזהו הבלם הברזילאי טיאגו סילבה, עליו מילאן שילמה 10 מ' אירו לפלומינזה. אחרי חודש מתיש של משאים ומתנים והתמקחויות עם מועדונים שונים, במיוחד אחרי שוולפסבורג מנעה מאדין דזקו לממש את חלומו, קלאס יאן הונטלאאר ההולנדי נקבע כחברם של פאטו ורונאלדיניו בהתקפה. סימני שאלה רבים סביב אנדראה פירלו הוסרו רק לאחרונה כאשר לאונרדו שכנע את ראשי מילאן להשאיר את הקשר האיטלקי בקבוצה. בשבועיים שנותרו לסגירת חלון ההעברות, מילאן עדיין מחפשת מגן כאשר השם הרציני ביותר שעולה בתקשורת הוא לורנצו דה סילבסטרי הצעיר מלאציו.
הגיעו: טיאגו סילבה (פלומיננזה), איניאציו אבאטה (טורינו), אוגוצ'י אונייוו (סטנדרד ליאז'), קלאס יאן הונטלאאר (ריאל מדריד), פלאביו רומה (מונאקו)
עזבו: אמרסון (שוחרר), פאולו מאלדיני (פרש), יואן גורקוף (בורדו), קאקא (ריאל מדריד), מתאו דרמיאן (השאלה לפדובה), זליקו קאלאץ (שוחרר)


AC Milan - העונה הקרובה:
הסיכויים האופטימיים ביותר שנותנים למילאן בתקשורות וסוכנויות הימורים הם מקום שלישי ואפשר להבין למה – מאמן חסר נסיון עם סגל כמעט זהה שאיבד את השחקן הכי טוב ולא קיבל חיזוק משמעותי. בנוסף לזה, מילאן לא הצליחה לנצח אף משחק הכנה נגד קבוצה רצינית והשחקנים שעליהם נבנית העונה לא מרשימים, בלשון המעטה. בהנהלה בהחלט מקבלים את הקושי שעומד בפני לאונרדו כסיבה לגיטימית לא לזכות בסקודטו ולהוביל את הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות, אבל הם כן מצפים לראות דרך חדשה וכדורגל אטרקטיבי כדי לשקול את הישארותו של הברזילאי גם לעונה הבאה. על מנת שזה יקרה, חייבים להתקיים מספר גורמים – רונאלדיניו ייקח את עצמו בידיים, יחזור לכושר אופטימלי ויוביל את הקבוצה; הונטלאאר יתגלה כרכישה גאונית ויהווה שפיץ קטלני בשיתוף הפעולה שלו עם פאטו את דיניו, וטיאגו סילבה ישתלב מהר מאוד בכדורגל האיטלקי; השחקנים הותיקים שזכו כבר בהכל ימצאו את המוטיבציה הנכונה וייתנו 100% למען הצלחת הקבוצה. אם האוהדים רוצים להכריח את עצמם בכוח להסתכל על העתיד באור חיובי, הם חייבים להאמין שלאונרדו הוא עוד "נער" פלא שברלוסקוני גילה, שיידע להפוך את המנטליות של השחקנים ולהדריך אותם חזרה אל צמרת הכדורגל האיטלקי.


AC Milan - שימו לב ל...
אלשנדרה פאטו סיים את העונה שעברה כמלך השערים של הקבוצה בכל המסגרות, והעונה אמור לקבל עוד יותר קרדיט כאשר יצטרך להוביל את ההתקפה יחד עם רונאלדיניו. אין לערער על הכשרון הנמצא ברגליו והוא כרגע השחקן הכי טוב בגילו בעולם, אך הוא עדיין יהלום לא מלוטש וכל מה שראינו ממנו עד עכשיו היו רק נסיונות של אפרוח ברווז לעוף. אם יצליח להתבגר ולהתגבר מהר על חסרונו של קאקא, יתחיל לשחק בבטחון מלא ויידע לנצל את היתרונות הפיזיים שלו בחכמה, אין ספק שיהפוך במהרה לשחקן מוביל בסריה אה ובאירופה. אולי הוא לא יזכה בתואר קאפוקנוניירה, אולי לא יוביל את מילאן לתואר, אבל כן צפויים לנו הרבה מהלכים עוצרי נשימה.

http://i26.tinypic.com/sdfdw8.Xxx
ברווזון עם כדורגל של ברבור


AC Milan - הקפטן:
אף שחקן לא יוכל ללכת בנעליים של פאולו מאלדיני האגדי, אבל מאסימו אמברוזיני נחוש לנסות. תוצר מחלקת הנוער של צ'זנה עבר למילאן כבר בגיל 18 והיווה שחקן גיבוי בתחילה. בהזדמנות להוכיח את עצמו כשחקן הרכב בקבוצת סריה אה הוא זכה כאשר עבר בהשאלה לויצ'נזה ועזר לה להישאר בליגה הבכירה. עם חזרתו למילאן בגיל 21, אלברטו זאקרוני הטיל עליו את העבודה ההגנתית במרכז המגרש, החלטה שתרמה משמעותית לזכייה בסקודטו ה-16. בעיה ברך ובואם של שחקני טופ כמו פירלו, סיידורף, גאטוזו ואחרים, גרמו לו לאבד את מקומו בהרכב בתחילת המילניום. הוא הפך לשחקן רוטציה בתקופת הזוהר של מילאן הנוכחית עד 2006 כאשר הקבוצה נקלעה למשבר חלוצים ונאלצה לאמץ במקרים רבים את שיטת 4-5-1 בה לאמברוזיני היה מקום קבע, במיוחד במסגרת ליגת האלופות בה השיטה נחלה הצלחה רבה.
בעונה ה-14 שלו במדי רוסונרי הוא יענוד לראשונה את סרט הקפטן בתור הדמות הבכירה בהיררכיה שכוללת גם את גאטוזו ופירלו. אנצ'לוטי הפקיד את אחריות ההנהגה בידיו פעמים רבות בשנים האחרונות, אך על כתפיו תיפול גם חובת ההוכחה בתור שחקן הרכב. מצד אחד, על 3 משבצות יש לפחות 3 שחקנים עדיפים עליו על הנייר. מצד שני, קפטן על ספסל לא יתרום למורל של אף אחד. בפועל, אמברוזיני מתחיל את העונה עם אפשרות להפוך לשחקן חופשי בתומה, ולמרות ההבטחות של גליאני שהכל יסתדר בהמשך, ההארכה עדיין לא נחתמה בגלל חילוקי דעות כלכליים.

http://lmms.esperia.com/multimedia/560-2.Xxx

 

הסיקור נכתב על-ידי עמרי {Bianconeri}

http://www.lega-calcio.it/media/scudetto_juventus_115x170.Xxx


FC Juventus - העונה שהייתה:
סגנית האלופה עשתה עוד צעד אחד קדימה בדרך לשחזור השם, בדרך להחזיר עטרה ליושנה בכך שסיימה במקום השני אחרי שעונה לפני כן סיימה במקום השלישי, ביובנטוס רוצים לעלות רק עוד מקום אחד ובכך להשיל מעליהם 3 עונות קשות שהורידו את שמה של הקבוצה ונתנו לאינטר את היתרון שיש לה עכשיו על הליגה. מבלי להזכיר את 2 התארים שנלקחו ואחד הוענק לאינטר, ביובנטוס רוצים בעיקר נקמה, רוצים לראות את הנראצורי שוב מסתכלים עליהם מלמטה, כמו שהיה צריך להיות לפי הספר השחור לבן.
קלאודיו ראניירי היה המאמן בפתיחת העונה למי שכבר הספיק לשכוח, והעונה של יובנטוס נראתה כמו גלי הים- הפסדים מביכים לצד נצחונות מבריקים שלאחריהם באו עוד הפסדים מביכים ועוד איזה נצחון או שניים. רגע השיא היו כמובן צמד המשחקים מול מדריד והניצחון 4-2 על מילאן באולימפיקו. אותה תקופה באה להזכירכם אחרי תקופה גרועה עד כדי כך שימים לפני המשחק הראשון נגד ריאל בכלל חשבו שראניירי לא יזכה לראות אותו מהספסל, אבל אז בא הטינקרמן וניצח את מדריד, ואת מילאן, ושוב את מדריד. ויותר מזה אין מה לספר, לקראת סוף העונה אחרי הפסדים לקליארי ותוצאות תיקו עם רג'ינה, אפילו להנהלה החדשה נמאס וראניירי הלך הביתה, אז מונה צ'ירו פרארה למשחקים האחרונים של העונה כמאמן זמני והשמועות לגבי קונטה וספאלטי התחזקו. בסופו של דבר הבלם/מגן הותיק נשאר למאמן קבע.

http://www.lastampa.it/multimedia/quijuve/14817_album/00juventus_tifosi.Xxx
לא שוכחים וגם לא יישכחו: רוצים את ה-30 שלהם


FC Juventus - קאלצ'ומרקאטו:
את הקיץ יובנטוס פתחה עוד לפני שהסתיימה לה העונה עם רכישתו של דייגו, הברזילאי הנפלא סוף סוף מגיע לטורינו אחרי מגעים ופנטזיות ותקשור של בערך 3-4 שנים, עוד מימי קאפלו מקושר שמו של הטרקוורטיסטה של ורדר ברמן לקבוצה השחורה-לבנה והנה סוף סוף הוא נוחת. האוהדים בטורינו קצת לא מאמינים שההנהלה אותה הם לא מפסיקים לגדף הביאה שחקן כזה, כוכב, אחד שיכול להצעיד את הקבוצה קדימה ולא איזה פאולסן אחד, ויש כבר שמכתירים את סקו פתאום לגאון כאילו זוכרים רק את אמאורי, יאקווינטה וסיסוקו. עדיין לפני פתיחת העונה, בצעד מפתיע ומהיר עוד שחקן מצהיר כי ישחק ביובנטוס שנה הבאה, פאביו קנאברו, הוא ולא אחר חוזר אחרי גלות במדריד, הפעם האוהדים כבר לא כל כך שמחו, יותר נכון כעסו, את 'הבוגד' שהשאיר אותם בליגה השניה והלך עם תואר שחקן השנה בעולם הם כבר לא רצו לראות במדים שלהם, לא משנה כמה טוב הוא יהיה ואכן יש דעות חלוקות לגבי יכולתו ולגבי טיב ההעברה הזו ליובנטוס. אך לא כאן מסתיים שוק ההעברות. אחרי מגעים ארוכים עם אודינזה,אחרי שהיה נראה כאילו שום דבר לא יפריד בין ד'אגוסטינו לקפיצת מדרגה, הנהלת אודינזה מערימה קשיים ומחירים ויובנטוס אומרת לא תודה והולכת לפיורנטינה ותוך זמן קצר פליפה מלו כבר שחקן יובנטוס. אחריו הגיע קאסרס ושמות כמו דה-סילבסטרי וראפיניה עדיין מקושרים.
הגיעו: דייגו (ורדר ברמן), פליפה מלו (פיורנטינה), פאביו קאנבארו (ריאל מדריד), מרטין קאסרס (ברצלונה), סרחיו אלמירון (חוזר מהשאלה בפיורנטינה)
עזבו: מרקו מרקיוני וכריסטאנו זאנטי (פיורנטינה), פאבל נדבד (פרש), אולוף מלברג (אולימפיאקוס) ,אלבין אקדל (מושאל לסיינה), דאריו קנזביץ' (חזר לליבורנו מהשאלה)


FC Juventus - העונה הקרובה:
הציפיות כבר בשמיים, האוהדים כבר לא יכולים לחכות וגם השחקנים מרגישים כאילו השנה זה שונה. אינטר מאבדת את זלאטן, מילאן מגמגמת במשחקי הכנה וביובנטוס כבר חולמים על תואר. תואר, זו מילת המפתח השנה, לא רק עבור צ'ירו פרארה אלא בעיקר עבור שלושת האנשים שיושבים בראש המועדון, אלו שהותקפו פעם אחר פעם וקבלו הקיץ הזה זריקת החייאה בדמוי הערכה מצד האוהדים בזכות קמפיין מרשים בין אם במרקאטו ובין אם במשחקי ההכנה. מאמן צעיר שבא מהבית, כזה שיכול להחזיר את 'האופי היובנטיני' שכולם טוענים שברח, אחד שיודע את משמעות המושג. ובכל זאת השנה באופי לא יסתפקו, גם אם יחזרו מפיגור 10-0 לנצחון 11-10 על אינטר בדקה ה-90, עדיין בטורינו רוצים לראות גביע, ואחד כזה אמיתי, לא רק כזה של גביע ידידות שחתום על ידי חברה סלולרית. אז מה יהיה לנו? יובנטוס משנה מערך, אחרי שנים שה4-4-2 היה טבוע בDNA הוא משתנה, טוב לא לגמרי משתנה, יותר מזכיר את ה4-4-2 יהלום רק שהוא קיבל שם חדש בדמות ה 4-3-1-2, עם שחקני בית שיודעים שזו השנה שלהם להוכיח את עצמם וכוכב שרוצה לשדרג את מעמדו לסופרסטאר העונה לשם דייגו + מה שקרוי בטורינו 'השומרים הותיקים' בתרגום חופשי, הכינוי לאלופי העולם ולטרזגה שהיו עם המועדון ברגעים הקשים וכאלה שאמורים להוליך את המורשת, כל אלה אמורים השנה להצליח, ומקום 2 זה לא מספיק.


FC Juventus - שימו לב ל...
דייגו ריבאס דה קונייה שיחק בשני משחקי ידידות והבקיע בשניהם, ויותר מזה שהבקיע, הוא גם ניהל, הוא זה שהכל עבר דרכו, כשהוא שיחק, יכולנו לראות משהו חדש ביובנטוס. הרכש מורדר ברמן בא ליובנטוס כדי לעלות ולהעלות מדרגה, גם כדי להפוך את עצמו לסופרסטאר שעומד בקנה מידה אחת עם כ.רונאלדו מסי וקאקאה וגם כדי להעלות את יובנטוס חזרה לדרגת הקבוצות שמונות את ברצלונה/מנצ'סטר ושות'. בתור המשיח החדש וזה שבשבילו יובה זונחת את ה4-4-2 הכל-כך ותיק הוא יהיה חייב להוכיח את עצמו, כשלפני חלוצים כמו יאקווינטה ואמאורי ביובנטוס מצפים לימים יפים בגזרת ההתקפה, הקאקא של יובה, הזידאן החדש או איך שלא תרצו לקרוא לו, לבחור בן ה24 יש הרבה מה להוכיח, והרבה רצון להוכיח, ובעיקר את הכדורגל והכשרון כדי לעשות זאת.

http://www.tuttosport.com/images/95/C_3_Media_858695_immagine_l.Xxx
סופרסטאר או סתם-סטאר?


FC Juventus - הקפטן:
מה כבר אפשר לכתוב שיחדש? מה כבר אפשר לכתוב בלי לפגוע בשם? אלסנדרו דל-פיירו הוא יובנטוס, וששום דייגו לא יגרום לכם לחשוב אחרת. הנסיך הוא עדיין האהוב והשליט הבלתי מעורער בטורינו ובכל מקום שבו לובשים לבן-שחור, יתחיל את העונה ה-16 במספרה במדים שהוא כלכך רגיל ואוהב. אבל העונה היא בכל זאת קצת שונה, למרות שנראה כאילו תמיד כל עונה עבור הקפטן היא עוד אחת שבה הוא צריך להוכיח את עצמו שהוא עדיין לגיטמי ורלוונטי, אבל הפעם יש גם גביע עולם בקיץ ודל-פיירו רוצה עוד אחד, עוד טורניר אחד גדול לפני שהוא תולה את הנעליים, כדי להגיע לסקוודרה של ליפי הוא ייאלץ לעבוד קשה מאי פעם. קווליארלה, יאקווינטה, טוני, אמאורי, ג'ילארדינו, פפה, ג.רוסי, ג'יובינקו ובאלוטלי, כולם הם אופציות שיכולות להוות תחרות ישירה במקום בסגל גם אם הם לא בדיוק יושבים בעמדה שלו, וזה מבלי להזכיר בכלל את די-נטאלה, פאציני ואולי את קאסנו שכולם חוץ מליפי מפנטזים עליו. חוץ מלגבור על הרשימה המכובדת שלמעלה הוא ייצטרך להוכיח כי מגיע לו מקום גם ב11 של קבוצתו, אף שמקום זה נראה בלתי מעורער, אבל עם יאקווינטה, אמאורי וג'יובינקו שכולם יכולים לקחת לו את המקום גם בקבוצה וגם בנבחרת אלסנדרו יצטרך לשחזר יכולות כמו לפני שנתיים לסיים עם 20 שערים ויותר, ואם לא אז לפחות להוביל את הקבוצה לתואר. מבחינת האוהדים של יובה, הנבחרת בכלל לא מעניינת, הם רק רוצים לראות את המנהיג שלהם משחק, עוד בעיטה חופשית גדולה נגד אינטר, עוד סקודטו לארון שהוא חתום עליו, עוד מכתב מרגש, בשבלם הוא לא צריך להוכיח כלום.

http://img11.imageshack.us/img11/6469/delpieroacmilanvsjuvent.Xxx
לאוהדים הוא לא צריך להוכיח כלום, לליפי כן

 

הסיקור נכתב על-ידי מוחמד {Mamadu}

http://www.lega-calcio.it/media/scudetto_inter_115x170.Xxx

FC Internazionale - העונה שהייתה:
למרות אליפות שלישית ברציפות עם שליטה מוחלטת בליגה, מאסימו מוראטי לא מרוצה. למה? ליגת האלופות. אותו תואר אבוד משנות ה-60 שאביו אנג'לו הצליח להנחית במילאנו. לכן מוראטי החליט לפטר את מאנצ'יני כאשר הבין שהאיטלקי הוא לא האישיות שתביא לו את גביע אירופה, ובמקומו מינה את "המיוחד" ז'וזה מוריניו אך ורק לשם מטרה אחת, ליגת האלופות. מוראטי לא חסך כסף, ונתן לפורטוגזי את המשכורת הגדולה בעולם ונתן לו גם את המפתחות כדי לנהל את מסע הרכש של הקבוצה באותו קיץ. מה עשה המיוחד? הביא את קווארסמה, מנסיני ומונטארי, במטרה להוציא לפועל את המערך שלו ה4-3-3. לצערו הרב של מוריניו, השחקנים שהוא צירף "בגדו" בו, ולא נתנו את התפוקה אשר הוא ציפה, מה שהוביל לזה שקווארסמה הושאל לצ'לסי, ומנסיני חימם את הספסל, ומהר מהר אינטר חזרה למערך הקודם בימי מנצ'יני, ה4-3-1-2.
כמו בעונות הקודמות, אינטר שלטה בליגה, ורוב הזמן הייתה במקום הראשון, ואפשר לומר שהנראזורי לא התקשו במיוחד בזכייה בסקודטו, הרבה הודות ליכולת הפנומנאלית שהציג זלאטן איברהימוביץ' שהוכתר בסיום העונה כמלך השערים של הליגה עם 25 כיבושים. ואכן בסופה של אותה העונה, אינטר זכתה בפעם הרביעית* ברציפות באליפות איטליה. אך מה בנוגע למטרה שלשמה מוריניו הובא? אם עדיין לא הבנתם למה אני מתכוון, אז זה ליגת האלופות. האליפות של מוריניו לא ממש סיפקה את מוראטי, כי גם קודמו של הפורטוגזי הצליח בזה. טייקון הנפט רצה יותר לראות את אינטר מצליחה בזירה האירופאית, אך לצערו הרב "המיוחד" לא הנחיל שום שינוי, אינטר שוב פעם הודחה בשלב מוקדם, וע"י עוד קבוצה אנגלית, מנצ'סטר יונייטד. בגביע האיטלקי, אינטר הצליחה להגיע עד לשלב חצי הגמר כאשר פגשה את סמפדוריה, אבל 0-3 גדול של הדוריאנים גמר את סיפורה של אינטר די מהר.

http://img12.imageshack.us/img12/7619/100inter.Xxx
אינטר בגרסת מאנצ'יני. האם יש בכלל הבדל בינה ובין אינטר של מוריניו?


FC Internazionale - קאלצ'ומרקאטו:
מיד בתום העונה, מוראטי הצליח להגיע להסכם עם ראשי ג'נואה על רכישת שני הכוכבים הגדולים של הקבוצה, דייגו מיליטו וטיאגו מוטה, וכחלק מהעיסקה אינטר שלחה בתמורה את החלוץ הצעיר אקוופרסקה, ובנוסף אליו עוד כמה שחקנים צעירים דוגמת בולצוני ובונוצ'י. בנוסף לשני המצטיינים של ג'נואה, הצטרף גם כוכב באיירן, לוסיו, שהובא במקום קרבאליו, שאינטר לא הצליחה להביא מצ'לסי. הסיפור הגדול של אינטר בשוק ההעברות היה בזירת העוזבים. אחרי עוד עונה שבה זלאטן מוביל את הקבוצה, אך לצערו ולצערם של אוהדי אינטר ללא שום הצלחה אמיתית באירופה, השבדי הרגיש שמיצה את עצמו באינטר, ולכן כבר עם סיום העונה הוא רמז לזה שהוא רוצה לעזוב. אלופת אירופה ברצלונה, מאוד רצתה לצרף את השחקן, אחרי שכבר צירפה את חברו מקסוול. מתחילת המו"ם בין מוראטי ללאפורטה, האיטלקי התעקש על מחיר גבוה תמורת השחרור, ואכן בסופו של דבר, השבדי עבר לקטאלוניה תמורת 49.5 מליון יורו (4.5 מליון יורו במוקום חלב) ארוזים באריזה אחת עם החלוץ הקמרוני סמואל אטו, שהצליח לקבל ממוראטי חוזה של חמש שנים, שבכל שנה הוא ישתכר כ-11 מליון יורו, בנוסף לעוד שני מיליון יורו במקרה שאינטר תזכה בליגת האלופות.
הצטרפו: סמואל אטו (ברצלונה), דייגו מיליטו (ג'נואה), טיאגו מוטה (ג'נואה), לוסיו (באיירן מינכן), ריקארדו קווארסמה (חזר מהשאלה בצ'לסי), קרלון (חזר מהשאלה בקייבו), דויד סואצו (חזר מהשאלה בבנפיקה)
עזבו: זלאטן איברהימוביץ' (ברצלונה), מקסוול (ברצלונה), לואיס ח'ימנז(השאלה בווסטהאם), ח'וליו קרוז (לאציו), הרנן קרספו (ג'נואה), לואיס פיגו (פרש)


FC Internazionale - העונה הקרובה:
מוריניו כבר הבין את הראש של מוראטי, עוד סקודטו ללא הצלחה באירופה תשלח את הפורטוגזי בחזרה לארץ שלו, והעונה כמו בכל עונה מוראטי השקיע כסף רב ברכש, במטרה לבנות סגל ראוי שיכול לשמור על תואר הסקודטו ולהצליח בנוסף לזה באירופה. יש לומר שהסגל של אינטר כמעט הושלם, ומה שנשאר זה רק להביא קשר התקפי, ויש מספר מועמדים, כמו סניידר, ואן דר וארט, אדרסון ודקו, העיקר שאין ספק שקשר התקפי ברמה טובה ינחת בנראזורי, מכיוון שמוריניו הבין שסטנקוביץ' זה לא זה. ובנוסף, יש באינטר מספר שחקנים מיותרים, כמו ויירה, סואצו, אובינה, ריבאס ובורדיסו, שבראנקה ואוריאלי עובדים קשה ע"מ להיפטר מהם. אם נסתכל בכלליות על הליגה, מבחינת הסגלים, רק יובה מתקרבת לאינטר. הביאנקונרי התחזקו כראוי בקיץ הזה עם רכישות כמו דייגו ומלו שללא ספק יכולים לשדרג את המשחק של יובה, ולפי דעת רבים האליפות תוכרע בין שתי הקבוצות, אינטר ויובה, הרבה בגלל הפער בין שתי בקבוצות לבין שאר הקבוצות בליגה, וכן זה כולל את מילאן, שבמקום להתחזק היא ממשיכה להיחלש.
כמו שהזכרתי למעלה, לרשותו של מוריניו עומד סגל מצויין, לכן שוב פעם תירוצים לא יהיו. אינטר צריכה ואפילו חייבת להגיע לפחות עד לשלב חצי הגמר באירופה, וזה לא צריך להיות "חלום", כי קבוצות יותר טובות מאינטר אין הרבה בעולם, ועם לחימה, יכולת, והטאץ' המיוחד של "המיוחד" זה אפשרי, ולא רק בגדר חלום.


FC Internazionale - שימו לב ל...
זלאטן הוא לא, ובצדק. לרבים מאוהדי אינטר, סמואל אטו לא מהווה תחליף הולם לעזיבתו של השבדי, שהיה דומננטי בצורה יוצאת דופן במשחק ההתקפה של אינטר, מה שגם שניהם לא משחקים באותו סגנון. אטו בניגוד לזלאטן נחשב לסקורר נטו, חלוץ שיודע איפה להתמקם ומתי, וגם לעשות את הדריבל הקטן בתוך הרחבה, שיוביל לרשת.
מבחינתי, אם אינטר תצליח להביא קשר התקפי ברמה, אז כדאי לכל ההגנות באיטליה לסמן X על הקמרוני. זה נכון שהוא לא בשיאו, וזה נכון שהוא חלוץ שמסתמך על המהירות, התכונה שהכי מתדרדת עם הגיל, אבל עם המספרים שלו אי אפשר להתווכח, הקמרוני שנה אחרי שנה קרע רשתות בספרד, ואין ספק שאם יהיה מי שיספק לו את זה באינטר, הוא גם יקרע את הרשתות של הקאלצ'יו. וכולי תקווה שלמרות כל המינוסים בעזיבתו של זלאטן, אינטר תוכל להנות מהבונוס הקטן בהבאתו של אטו, וזה הבקעת שערים בשלבים החשובים באירופה. את זה אטו יודע לעשות, הוכחה? מספיק לזכור שהוא הבקיע שני שערים בשני הגמרים שבהם זכה יחד בארסה.

http://img148.imageshack.us/img148/1421/118814.Xxx
מלך האריות מגיע לג'ונגל חדש


FC Internazionale - הקפטן:
חאבייר זאנטי. אם אפשר לסכם את תקופתו של מוראטי כנשיא אינטר במילה אחת, אז אין מונח שיותר מתאים מ"אי-יציבות". שחקנים רבים באו והלכו, גם כן מאמנים רבים, אבל שחקן אחד, בניגוד לכולם, הצליח לשרוד בקבוצה מהרגע הראשון של מוראטי כנשיא אינטר ועד הרגע הזה. כן זה הסמל, האגדה והגדול מכולם חאבייר זאנטי.
את האמת, ברגע שאני כותב את השורות הללו, אני מרגיש שגרמתי עוול לשחק הגדול הזה, כי כמה שארחיב וכמה שאשבח אותו, אין ספק שלא אצליח לתת לו את הכבוד שהוא ראוי לו. לשמחתי הרבה שיצא לראות שחקן כמו זאנטי משחק באינטר, הוא הצטרף לנראזורי ב95, אחרי שמוראטי מונה לנשיא אינטר, ומאותה השנה ועד עכשיו הוא משחק בקביעות בקבוצה, וכיום בגיל 36 הוא עדיין רץ כמו אותו הילד שהצטרף לאינטר כאשר היה בגיל 22. שנים על גבי שנים, זאנטי היה נחשב למגן הימני הטוב בעולם, ולא היה שחקן אחד שיתחרה איתו על התואר הזה, חוץ מקאפו. בנוסף להיותו מגן ימני מצויין, זאנטי גם כן ג'וקר אחד גדול, הוא משחק כמגן ימני ושמאלי, כבלם, כקשר אחורי, כקשר בכנפיים, ומה עוד? אולי גם כשוער. ובכל אותם התפקידים הוא תמיד נותן את התפוקה המקסימאלית, ולא פלא שלמרות זה שכל-כך הרבה מאמנים התחלפו בתקופתו באינטר, הוא תמיד היה שחקן הרכב, כי פשוט אין לו תחליף.
זאנטי בקבוצה כבר 14 שנים, ויש לו 645 הופעות במדי הנראזורי בכל המסגרות. העונה הוא הספיק לעקוף את פאקטי זכרו לברכה, וכרגע השאיפה שלו היא להספיק ולהגיע למספר של פפה ברגומי שמחזיק בשיא ההופעות בתולדות הנראזורי. בנוסף להיותו של זאנטי הקפטן של אינטר, הוא גם הקפטן לשעבר של נבחרת ארגנטינה, ובנוסף לזה הוא מחזיק בשיא ההופעות של הנבחרת שלו, כאשר הוא מחזיק ברזומה שלו 132 הופעות.
על היכולת של זאנטי כשחקן אין עוררין, אבל רבים מפקפקים ביכולות שלו כמנהיג. זאנטי ידוע כשחקן שקט, שלא צועק, ולא כל-כך אפשר להרגיש את ההשפעה שלו כאשר מסתכלים על המשחק מהצד, ולא פלא שיש הרבה אנשים שטוענים שהוא לא מתאים להיות הקפטן של הקבוצה. אבל אני בתור אוהד של אינטר, לא מוכן ולו לרגע אחד לראות שחקן אחר עונד את סרט הקפטן כל עוד זאנטי עדיין משחק, לטענות שהזכרתי למעלה אני לא מאמין, כי מאמנים רבים אימנו את אינטר, ואף אחד מהם לא לקח ממנו את סרט הקפטן, ומבחינתי זה נחשב להוכחה לכך שהארגנטינאי יכול להנהיג את חביריו בקבוצה, ולכן מבחינתי, הוא "המנהיג השקט" וסמל הנאמנות הגדול שיצא לי לראות. לכן מכל הלב שלי, אני מקווה שהוא יעקוף את שיא ההופעות של ברגומי, ואני מקווה שלפני הפרישה שלו, שיצליח לזכות יחד עם אינטר בליגת האלופות, התואר היחיד שחסר לו, כדי לסכם את התקופה שלו באינטר, כתקופה מוצלחת ביותר.

http://www.inter.it/aas/img/108381.Xxx

 

לקבוצות שירדו ליגה תמיד הייתה עדיפות לעלות חזרה על פני קבוצות אחרות , אך הכל יהיה תלוי בנשיא של המועדון אם הוא יתכונן טוב לעונה הבאה. אלדו ספינלי אמנם עוד נשיא משוגע בסגנון של זמפריני, מייד התחיל לעבוד במרקטו אשתקד, וכן שנה אחת לאחר מכן רואים שקבל תוצאות, השאלתו של אלאנדרו רוזי נדמה לי התבררה כמוצלחת (נקווה שגם השחקן הרומאי ההוא לא יהפוך לקבלן עליה לסרייה אה). מה שכן לליבורנו השנה יש התקפה מצויינת לדעתי, שני חלוצים איכותיים וגם בעלי ניסיון רב בליגה הראשונה, ומתחתם משחק אלסנדרו דימנטי שנקווה שגם יצליח בסרייה אה.

על שאר הקבוצות אגיב בהמשך.

 

אני מתקשה שלא לחשוב על בארי כקבוצה במצב הכי "גרוע" מבין 3 העולות. כרגע הם בעצם במצב בו הם לא יכולים לעשות רכש עד ה-18 לחודש, ומלכתחילה אני מאמין שהסגל שלהם קצת פחות טוב בסופו של דבר מזה של פארמה וליבורנו. מקווה בשבילהם שיסתדרו עם הרוכשים החדשים מטקסס - בארי חשובה לליגה הרבה יותר משתי העולות האחרות.

פארמה מעניינת - כרגיל, יש שם כמה שחקנים צעירים ששווה לעקוב אחריהם. המילאנזים יעקבו אחר פאלוסקי, סתם חובבי אזורי יעקבו אחרי גאלופה שמתדפק על דלתות הנבחרת הבוגרת, ומי שיש לו עניין בזרים איכותיים יצטרך לשים עין על מאריגה שרשום בפנקסים של כל סקאוט בכיר באיטליה.

ליבורנו - הכל תלוי בהתקפה. ברגוולד הסקנדינבי שחקן לא רע, הוא עלול להפתיע.

 

קודם כל, עבודה מצוינת חבר'ה. תודה רבה על הסיקורים. מחכה לסיקורים נוספים...

נראו רוקו, יש לי שאלה:
בתור אחד שלא בקיא לגמרי בהסטוריה של הליגה האיטלקית, אתה יכול להגיד לי בבקשה איך בארי חשובה לליגה יותר מאשר פארמה? תודה.

 

נוספו הסיקורים של בולוניה, קייבו וקטאניה.


סרג'יניו - תראה, חשוב להבהיר שמדובר בדעה אישית שלי. פארמה טובה לליגה, אבל בעיקר מסיבות נוסטלגיות. היא לא מגיעה מעיר גדולה, ההיסטוריה שלה לפני שנות ה-90' לא הייתה משהו, אין לה כמויות מאסיביות של אוהדים ובכללי - הפוטנציאל שלה די מוגבל כל עוד לא יגיע משקיע שיזרים לה כספים.
בארי לעומת זאת מגיעה מאחת הערים הגדולות באיטליה. אומנם אין לה עבר עשיר במיוחד והיא קבוצת נדנדה טיפוסית, אבל הפוטנציאל שלה עצום. היא משחקת באיצטדיון הרביעי בגודלו באיטליה וזאת קבוצה שהצליחה להביא 40,000 אוהדים למשחקים בליגה השנייה. מה גם שחשוב בעיניי שהקבוצות הבכירות מהדרום ישחקו בסרייה A. נכון להיום הליגה נראית כך: פרט לבארי יש עוד 4 קבוצות מהדרום (אני מחשיב גם את קליארי מסרדיניה), 2 קבוצות מהמרכז מה שנקרא (רומא ולאציו), וכל השאר צפוניות. אין איזון וזאת בעיה שקיימת בליגה הבכירה כבר שנים. בקבוצות הדרומיות יש תשוקה שקשה מאוד למצוא בקבוצות אחרות באיטליה/אירופה וחבל לוותר על אחת מספינות הדגל של האזור העצום הזה שמייצג צד מאוד רומנטי ועני יותר של המדינה.

 

תודה על ההשקעה, גדולים! כיף לקרוא ולהשכיל כל שנה מחדש

 

מסימו צ'לינו הוא גם כן סגן נשיא ההתאחדות האיטלקית לכדורגל, ולכן אני מקווה שגם במקביל להשקעתו באיצטדיון (שיתקיים באיזה עיר קטנה בסמוך לקליארי) יצליח להביא לידי השפעה בנושא הזה גם במשרדי ההתאחדות האיטלקית או אולי הממשלה שכן אחראית על המצב הנוכחי הגרוע של האיצטדיונים באיטליה.

 

יש תוכניות נחמדות לאיצטדיון ההוא. זה באמת לא אמור להיות פרויקט מסובך - לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה ארכיטקטורית. מדברים על בנייה ידידותית לסביבה שתהיה גם די זולה ועל איצטדיון די קטן וביתי.

כאן יש כמה תמונות