לפי דעתי שתי המאמנים האלה "סובלים" ממזל גדול. אל תישכחו שלחמוריניו היה הרבה מאוד מזל כשהוא זכה עם פורטו. מזל בילתי נפסק הייתי קורא לזה. הקבוצות הגדולות עפו כבר בשמינית גמר, והוא נשאר להיתמודד מול מי? לה קורוניה? מונאקו וכו'? עם סגל כמו שהיה לו הוא לפי דעתי היה אפילו הפייבוריט. וכמובן, אל תמעיטו בערך של ג'ולי במשחק של מונאקו. זה לא סוג שג'ולי של ברסה זה לא אותו ג'ולי של מונאקו. ג'ולי במונאקו היה צלע בכיר בהרכב...משהו כמו רונלדיניו של ברסה-ובלי הגזמה. הוא נפצע אחרי 15 דקות משהו כזה והוחלף. לפי דעתי, אם ג'ולי היה משחק-התוצאה היית שונה. אבל אף אחד לא יכול לדעת. מה הוא עשה בצ'לסי? לקח אליפות ם קבוצה של כוכבים וכסף בילתי פוסק בעוד שמנצ'סטר וארסנל רק מאבדות את הכוכבים? מול מי הוא בידיוק נאבק על התואר? זהו, אם אף קבוצה רצינית אחת. אליפות הוא לקח איתם? בקשר לגביע אופ"א-סורי, לא מדבר בחרא שאין לי מושג בו. לא ראיתי גביע אופ"א לא מעניין אותי גביע אופ"א...כל מה שאני אורמ זה שהיו לו שחקנים מאוד טובים והיה לו הרבה מזל. רייקארד גם היה לו הרבה מזל. בשורה התחתונה-לולא דווידס ריקארד היה מובטל כיום. לולא דווידס שחקנים לא היו רוצים להגיע לברסה כי היא הייתה נראת כמו קבוצה בינונית עם שחקן יצירתי שלא מסוגל להעמיד קבוצה(רונלדיניו...). אבל בכל זאת, אין ספק שהוא מאמן טוב, שיכול להעמיד קבוצה מעולה עם יביאו לו את השחקנים הדרושים. בכל זאת, שתי אליפויות וגביע אירופה לאחר 12 שנה-הישג מדהים. מאמן טוב+ לא יותר מזה..
בידיוק. מילה אחרי מילה. הוא פשוט שותק ועושה את העבודה שלו כמו שצריך ומשתיק מבקרים למיניהם כדוגמת הליצן חמוריניו. צריך ליבדוק את זה. וגם אם כן-זה הופך אותו למאמן יותר טוב?
נתחיל במוריניו. אתם שוכחים שהוא לקח ב2004 את ליגת האלופות עם פורטו, קבוצה שגם כשהיא הגיע לחצי גמר באותה שנה אף אחד לא שם אותה כמועמדת לתואר.. שנה לפני זה הוא לקח איתם את גביע אופ"א, וזה בנוסף לאליפויות בליגה המקומית ונראה לי שב2003 גם גביע. הוא הגיע לצ'לסי בגלל זה ורוב ההערכה אליו היא בגלל זה. אבל כל האורגזמות ששגיא כהן מקבל מכל מהלך טקטי רגיל של מוריניו בצ'לסי ממש לא לעניין... ---------------------------- כולם אומרים שרייקארד מאמן בינוני שמצליח רק כי יש לו קבוצת חלומות, וגם במקרה הזה שוכחים שהוא קיבל את בארסה אחרי העונה *הכי* גרועה שלה בכל הזמנים(או לפחות ב30 שנים האחרונות), עונה שבה ברצלונה היתה קרובה לרדת ליגה ובקושי סיימה בסוף במקום 8 אם אני לא טועה.. הוא התחיל להביא בעונה הראשונה שלו כמה פלופים כמו קוארסמה אבל יחד איתם גם את רונאלדיניו. במהלך העונה הוא ידע להביא את הבן אדם הנכון שיוציא את בארסה מהבוץ ויריץ אותה למקום השני. בקיץ 2004 הוא שינה לגמרי את הקבוצה, נפטר מהמאפיה ההולנדית ששלטה שם כ"כ הרבה שנים והביא את מי שצריך ורק את מי שצריך, כשהרכש הכי מוצלח הוא כמובן אטו. ה4-3-3 כאילו הומצא בשביל הקבוצה הזאת וב05\04 היא כבר היתה הקבוצה הכי מלהיבה באירופה ורק השתפרה בעונה שאחריה בדרך לעוד אליפות קלה וגביע אלופות ראשון אחרי 14 שנים. אם תשאלו אותי זה מאמן גדול. רק לפני 3 שנים הקבוצה הזאת היתה בנקודת שפל חסרת תקדים ותראו איפה היא היום
לא יודע מה איתכם, אבל אני בחיים שלי לא שמעתי, שאמרו שרייקארד מאמן בינוני, שמצליח רק בגלל המזל, שנפל בחלקו לאמן שחקן כמו רונאלדיניו. לפני שנתים- עדין היו ספקות בקשר אליו, זה נכון. אבל עכשיו אני לא חושב, שמישו יכול לפקפק בכישוריו כמאמן. כל שחקן כדורגל (אני מדבר למי שמשחק בקבוצות ילדים כאן וכו') יודע מהי החשיבות של מאמן לקבוצה. ולא משנה כמה הקבוצה טובה, כמה השחקנים שווים: אם אין מאמן טוב, שיכוון את הקבוצה- בארסה לא הייתה מגיעה להישגים. חד וחלק.
מה, לה קורוניה הייתה קבוצה אדירה אז, אותה קבוצה שבשנות האלפיים ניצחה את בארסה 3 פעמים בקאמפ נואו והייתה מפרקת קבוצות בריאזור עם כדורגל אטרקטיבי ומהנה, ובאותה שנה גם הביסה את מילאן ההגנה החזקה בעולם בזמנו 4-0 בבית, אז תעשה לי טובה, ומונאקו גם הייתה אדירה באותה עונה עם מוריינטס וז'יולי שניצחו את ריאל ברבע גמר 3-1 לאחר שהיו כבר בפיגור מוריניו בכלל לא היה פייבוריט אז, אל תדבר סתם ואל תיתן לשנאה שלך אליו לדבר במקומך, הוא ניצח את לה קורוניה בריאזור בעזרת משחק טקטי גאוני, ואותו דבר עם מונאקו ב-3-0 חוץ מהשוויון בדקה ה-90 מול מנצ'סטר לפורטו לא היה מזל, רק גאונות של מאמן גדול
רונאלדיניו ואטו הגיעו לברצלונה על תקן כשרונות שלא הוכיחו כמעט דבר ברמה הגבוהה באמת. מארקז את עונתו הראשונה סיים כ- 7/8 פלופ, ואפילו עבור דקו, אלוף אירופה, אלו היו צעדים ראשונים בדרג א+. אף אחד מהם לא היה כוכב-על מוכח כאשר הגיעו לבארסה (כמו באלאק ושבצ'נקו, למשל). קל מאוד לאמר שההצלחה נפלה על רייקארד, אבל זהו שקר גס - הוא בנה ועיצב את הקבוצה הזו. הוא לא האב היחיד להצלחה - גם ללאפורטה, צ'יקי, הנק טן-קאטה וסנדרו רוסל יש הרבה מניות. אבל רייקארד הוא בהחלט חלק אינטגרלי.
אמנם הוא לא נראה כמו המאמן הגדול והחכם והכישרוני - כמו מוריניו למשל או דל בוסקה, להם חזות של מאמנים קשוחים ומחדירי מוטיביציה. ואולי זו הסיבה בגללה ברצלונה כל כך טובה? חוץ מהעובדה שמשחקים שם שחקנים כמו רונאלדיניו, אטו, דקו ופויול? אולי החזות הזו, והגישה השונה שלו היא שמשפיעה על השחקנים בצורה אחרת מאשר שאר הקבוצות בעולם. רייקארד מאמן מעולה, קשה לי להאמין שהחיוכים שעלו על פניהם של שחקני ברצלונה במהלך כל העונה, גם בליגה וגם באירופה היו עולים אילו מאמן אחר היה מאמן אותם, קשה לי לראות את כל אותה השמחה מופיעה בקבוצות עם מאמנים כמו אוטמר היצפלד או דל בוסקה או כל מאמן קשוח(וטוב) אחר, השמחה הזו היא גורם חשוב מאוד, כשיש אוירה טובה, חוץ מיכולת פנטסטית של כל השחקנים, זה חשוב מאוד, וזה גם משפיע על רמת המשחק. רייקארד אימן קבוצה עם שחקנים טובים, חיבר אותם ביחד, ליכד את כולם, אין שם שחקנים אגואיסטים, כולם חושבים על כולם, משחקים קבוצתי, משחקים יפה, נכון, וכל זאת בא בעקבות התאמת השחקנים לעמדותיהם, כל אחד היכן שהוא צריך להיות, ואת הפקודות האלה נתן לא אחר מאשר רייקארד, ידע היכן למקם כל שחקן ומירב ההצלחה של ברצלונה לדעתי היא לא רק רונאלדיניו, אלא פרנק רייקארד.
מה הוא צריך שתתפסו ממנו ??? מאמן ענקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק מפחדים מברסה באירופה הם אריות אז קרה שהם פישלו נגד סביליה נו אזמה זה לא סוף העולם אני לא רואה מאמן אחר בונה ככה טוב את ברצלונה.. יש מאמנים הרבה יותר טובים אבל רייקארד הוא מאמן בין הטובים באירופה
יחסית למעט ניסיון שיש לו, הוא הוכיח עליונות בניהול טקטיקה העונה בליגת האלופות. ידע להכין את הקבוצה שונה ממשחק למשחק, ובעיקר עצר את צ'לסי (מה שהוא לא ידע לעשות שנה קודם כמו טירון). בשנה אחת בלבד, כל הדעה שלי לגביו עשתה 180 מעלות, והוא כבר לחלוטין עוד שועל מהגדולים http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
באופן נורא אירוני, אני חושב שדווקא האשכול הזה מוכיח עד כמה פרנק רייקארד הוא מאמן ענק. המון אנשים חושבים שהחלק שלו ביכולת של ברצלונה הוא קטן, אבל לדעתי זה פשוט כי הוא לא אוהב לצאת לתקשורת כל כך הרבה ולא משנה אם זה הפסד או נצחון. הוא אוהב לעשות את הדברים בשקט, עם המון סדר והוא מאמן שיקפוץ כמו חיה על אנשים ינסו להזיק לשחקנים שלו ולא פלא שהשחקנים של ברצלונה ממש מעריצים אותו בגלל זה. אסור גם לשכוח באיזה מצב הוא קיבל את ברצלונה ומה הוא הצליח לעשות ממנה תוך זמן יחסית קצר. בניגוד להמון אוהדי כדורגל אחרים, אני חושב שמי שהיה שחקן ענק, יהיה גם מאמן ענק. לדעתי מי שידע לנתח מצב מסוים בתוך המגרש וידע לבצע את הפעולה הנכונה, על אחת כמה וכמה ידע לנתח מצב מסוים ולתת את ההוראה הנכונה לשחקנים שלו מחוץ למגרש.
אתה זורק סתם סיסמאות. יש גם מאמנים מצוינים, שהיו שחקנים לא גדולים, כמו ראפא בניטז, ויש מאמנים, שהיו שחקנים גדולים, אבל לא זכו להצלחה בקריירה האימון שלהם. ואותו דבר שאומרים על רייקארד, אפשר להגיד גם על לאפורטה וגם על רונאלדיניו. כולם שותפים להצלחה, זה לא רק רייקארד. ואגב, לסטיגמה שיש עליו בנוגע לטקטיקה, שזה לא החלק החזק שלו- אין כל בסיס. קחו לראיה את המשחק השני נגד מילאן, בו על כל תזוזה של אחד משחקני מילאן, רייקארד הגיב, ובכך מנע ממילאן את המשחק אותו היא רצתה. הוא מנהל משחק מבחינה טקטית בצורה מעולה.
1. אם מאמן דוגל בכדורגל התקפי ומהנה מבחינתי זה כבר טוב. אם מאמן שכל עיסוקיו הם סגירות אלכסוניות והגנה נחשב בעיניכם כמאמן הטוב בעולם זה רק מראה איפה הכדורגל שלנו כיום. במקום לכעוס על מאמנים שמוציאים את החשק מהמשחק, מהללים אותם על הבונקר הנפלא שדפקו. 2. רייקארד, בניגוד לעמיתו הפורטוגזי והשחצן, ג'נטלמן. יחסי אנוש זה גם משהו חשוב. 3. מה עוד הוא צריך לעשות כדי להוכיח שהוא אחד מהמאמנים הטובים באירופה? שתי אליפויות ספרד, אליפות אירופה והבאת ברצלונה לטופ של הכדורגל והפיכתה לקבוצה הטובה בתבל לא מספיק? האם הוא צריך לקרוא לעצמו The Special One ורק אז יעריכו אותו? סליחה, טעות שלי, השם הזה כבר תפוס.
רייקארד הוא אחד הדברים הכי טובים שקראו לברצלונה זה נכון ועובדתי ואין שום ספק . אומנם לפעמים החילופים שלו נראים טיפה מוזרים אך הכל אצלו מחושב ומתוכנן מראש ואני לא רואה מאמן היום בעולם שמציג כדורגל כל כך יפה וחופשי כמו שיטת המשחק של רייקארד
אז בכלל לא הבנת את מה שרציתי להגיד. אני אמרתי שמי שידע לנתח משחק כשהוא היה במגרש, ידע לעשות את זה יפה מחוץ למגרש. ברור שאפשר להיות מאמן מצליח גם אם לא היית שחקן, אני לא אמרתי בהודעה הקודמת שלי שלא.
