אולי זה כמו המילה "נוכרי", כלומר זר? אם אני לא טועה יש את הביטוי "ארצות נכר" בתנ"ך. מצד שני, אולי אני טועה... מצד שלישי, נראה לי שאם זה באמת הפירוש היית יודע את זה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx אז בלבלתי גם את עצמי.
זו מלה שמעולם לא נתקלתי בה במילון של לחמן והייתה אנלוגיה: שגריר:נכר פרקליט:בית דין ועכשיו חבר אמר לי שנכר זו באמת ארץ זרה... אז צדקת http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx מישהו ניגש היום? איך הלך?
וואי פסיכומטרי זה ישן עשיתי לפני שנה וחצי, לא התכוננתי אליו ואני לא מתכוון לעשות אותו שוב http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
בלי להעליב זה אחד הקלים, יכולת גם להבין את המשמעות של "נכר" רק מהחלק השני של האנלוגיה (שפרקליט עובד בבית דין), לא ככה?
האמת שאני עושה אותה בעוד כמה שעות... וזה היה באיזו סימולציה. היה שם עוד אנלוגיה מציל:ים והתבלבלתי בהתחלה כי מקום עבודתו של המציל הוא בים ושל פרקליט בבית הדין, בסוף ניחשתי את האנלוגיה עם הנכר והשגריר אבל פשוט לא הבנתי מה זה נכר.
התאגיד האוניברסיטאי, עלייתו ונפילתו מאת: אפרים דוידי רקטור אוניברסיטת תל אביב וממלא מקום נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופסור דני לויתן אמר ביום חמישי האחרון שאוניברסיטת תל אביב קיצצה עשרות מיליוני שקלים מתקציבה ושנערכת לקיצוץ נוסף בהמשך השנה. לדברי לויתן, "אנחנו פותחים את שנת הלימודים בחששות כבדים בגלל אי יכולתנו לקיים את השנה במצב התקציבי שאותו אנחנו יודעים נכון להיום". לויתן הוסיף כי "כלל האוניברסיטאות בישראל מצפות לתוספת תקציבית בסדר גודל של 450 מיליוני שקלים. אם לא נקבל תוספת אנחנו נגיע לאט לאט לעצירה תוך כדי שנת הלימודים. לויתן הזהיר כי "הקיצוץ שמבצעת אוניברסיטת תל אביב בימים אלו בתקציבה יפגע בתקציבי הפעולות השוטפים באוניברסיטה, במשרות עוזרי הוראה, בסגל הזוטר, בשעות הנוספות לעובדים וכן צפוי לפגוע במשאבי המחקר". לדבריו, "אם לא תיפתר הבעיה, יכול להיות שהגלגלים יפסיקו להסתובב במהלך השנה". דבריו של פרופ' לויתן פורסמו מספר ימים לאחר שעיתון "הארץ" חשף שהאוניברסיטה הפסידה עשרות (ויש האומרים: מאות!) מיליוני שקלים בעקבות השקעות כושלות ב"תיק המניות" שלה. ההפסד וחילוקי הדעות שקדמו לו סביב מכירת המניות שבידי האוניברסיטה גרמו לקרע בין היו"ר ועדת ההשקעות, הבנקאית ליאורה מרידור, לבין חלק מחברי ועדת ההשקעות שחברים בה ארנון טיברג, יו"ר סמל"ת (יבואנית פיאט); אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות תמיר פישמן, ועמוס ספיר, יו"ר חברת הדירוג S&P מעלות לשעבר. יש לציין כי רוב חברי הוועדה החיצוניים התפטרו בעקבות החלטת מרידור. אין זה סוד שמרידור היא העומדת מאחורי ההדחה של נשיא האוניברסיטה פרופ' צבי גליל לפני מספר חודשים. מההפסד במניות וההשקעות הכושלות ומהדחת הנשיא אנו למדים איפה מוקדי הכוח באוניברסיטה הגדולה בישראל. והתשובה היא שהכוח איננו בידי המרצים, הסטודנטים והעובדים הוא בידי בעלי הון ונציגיהם. אשר יכולים גם להדיח את נשיא האוניברסיטה מבלי שהקהילה האקדמית, המורכבת ממרצים, סטודנטים ועובדים; משתתפת כלל בהחלטה או נמסרים לה השיקולים שהובילו להחלטה. מדבריו של פרופ' לויתן ניתן ללמוד שבאמצעות ה"ניהול תאגידי" קרי ניהול על פי כללי המשחק הקפיטליסטים ניתן להציל את ההשלכה הגבוהה. מצד אחד, כסף (רב!) שהולך לטמיון בגלל השקעות כושלות; מצד שני, האוניברסיטה זקוקה בדחיפות למימון ממלכתי כדי להמשיך ולפעול. לכאורה זו סתירה, למעשה זהו כישלונו של הדגם התאגידי, הפיכת האוניברסיטה לתאגיד עסקי. מזה כשני עשורים שהאידיאולוגיה הניאו-ליברלית והכושלת הגיעה גם לאוניברסיטאות. כך צועדת ההשלכה הגבוהה בישראל בדרכה של ההשכלה הגבוהה בארה"ב: מהציבורי אל הפרטי ומהממלכתי אל התאגידי. לפני שנתיים ביקר בישראל הפרופ' האמריקאי גורדון לייפר החוקר את הפיכת האוניברסיטאות והמוסדות להשכלה גבוהה לתאגידים כלכליים ובדרך להפיכתם לתאגידים הם שוכחים שפעם היו מוסדות להשכלה גבוהה. פרופ' לייפר מאוניברסיטת אורגון שבארצות הברית, חוקר ידוע בתחום יחסי עבודה, איננו רק משקיף מן הצד. לייפר איננו יושב ורושם בצער את רשימותיו. מספרים כי במשך שבע השנים בהן כיהן כיו"ר ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטת ייל היוקרתית, הוא עמד בראש חמש שביתות שהקיפו גם את העובדים המינהליים ואת הסטודנטים. הפרופסור הצעיר גם עזר רבות לארגון עובדי ענף הבנייה בעיר לאס וגאס; ואף יצא לחצי שנת שבתון... כדי לתת כתף להקמת ועדי עובדים בענף המלונאות בהוואי. לייפר נפגש עם פעילי המכללה החברתית-כלכלית כדי להסביר מדוע האוניברסיטאות בישראל צועדות כל הדרך לעבר הדגם האמריקאי ומדוע הדגם האמריקאי הוא ההיפך ממה שאוניברסיטה אמורה להיות. גם בארה"ב הדרך לעבר הפיכת האוניברסיטאות הציבוריות לתאגידים החלה עם המחנק התקציבי. באיטיות ובהתמדה, החל ממשל רייגן בשנות ה-80 של המאה שעברה, להזרים פחות ופחות כספים ציבוריים לאוניברסיטאות, חרף העובדה שהדרישה להשכלה גבוהה גברה. "הסטודנטים היו ללקוחות, האוניברסיטה לתאגיד העובד על בסיס רווח והפסד והמרצים למקורות מימון", תמצת לייפר את עיקר השינויים. לדבריו, "זהו הניאו-ליברליזם בהשכלה הגבוהה: אין עבודה מאורגנת, אין מחקר מדעי בסיסי שאינו קשור לחברות עסקיות ויש סגירת חוגים ש'אינם רווחיים'". עד להפיכת האוניברסיטה לתאגיד, סברו בארה"ב כי המוסדות להשכלה גבוהה היו מחוץ לשוק, שהם אמורים היו לשרת את כלל האוכלוסייה ופירות המחקר היו רכוש ציבורי ולאו דווקא פרטי. ועוד: עיקרון החופש האקדמי היה מקודש. "עתה כל המושגים האלה תחת מתקפה ובאוניברסיטאות רבות הם נעלמו הלכה למעשה", הדגיש לייפר. עוד אמר "אילו ג'ונס סאלק שהמציא את החיסון נגד שיתוק ילדים הידוע בשם תרכיב סאלק היה פעול כעת באוניברסיטה, התרכיב היה נרשם על שם התאגיד הקשור במחקר (כי כמעט ולא נותר מחקר שאינו ממומן על ידי תאגידים גדולים), וכמובן כל ילד שהיה מקבל את התרכיב היה משלם תמורתו. היה משלם - במידה ולהוריו היה כסף. אבל סאלק גילה את התרכיב במעבדה אוניברסיטאית והתרכיב הפך במהרה לנחלת הכלל. ממציא החיסון שהציל מיליוני ילדים ממחלה וממוות לא קיבל גרוש מהמצאתו". לייפר גם סבור שהפיכת האוניברסיטה לתאגיד מתאפשרת על ידי צמצום מתמיד של מרצים מן המניין וגיוס "מורים מן החוץ", שזהו לדבריו "כוח עבודה זול וגמיש, ללא קביעות, ללא ביטחון תעסוקתי והמוכן ללמד שעות רבות מדי תמורת שכר נמוך מדי". מעבר עיקר נטל ההוראה והמחקר מן המרצים אל "כוח העבודה הזול של המורים מן החוץ" יש לו גם השלכות הרסניות לגבי רמת ההוראה והמחקר. "מי שרץ מכתה לכתה על מנת להרוויח דולר נוסף כדי לשלם את המשכנתא, איננו מתפנה למחקר רציני ואין לו את הכוחות כדי לשפר את רמת ההוראה שלו". לדבריו, חוקרים צעירים אלה, ללא מעמד באוניברסיטאות, היו לכוח עבודה זול במעבדות באוניברסיטאות המשרתות את התאגידים הגדולים המממנים את המחקרים השונים. כאמור, לייפר איננו מלמד בישראל. אבל דבריו הם תמרור אזהרה למה שיהיה ולא צריך להיות.
בתור אחד שהתמרמר עד שהתקבל ללימודי רפואת שיניים בהדסה. אני חייב להזכיר גם את שלבי המיון לקבלה לרפואה ולרפואת שיניים בפקולטות בישראל. כדי להתקבל לרפואה/רפואת שיניים לא מספיק שיש לך ציון פסיכומטרי גבוה וממוצע בגרויות גבוה, צריך גם לעבור עוד שלבי מיון שמשתנים בין כל פקולטה לאחרת. בירושלים צריך לעשות מבחן שנקרא מרק"ם, המבחן הזה יעלה למועמד לא פחות מ1200 ש"ח, בטכניון ותל-אביב צריך לעשות מבחן שנקרא מו"ר, שגם הוא לא פחות מ1200, שני המבחנים הללו שייכים למרכז הארצי לבחינות והערכה (אותו מרכז שעושה את מבחן הפסיכומטרי). הפקולטה היחידה שאפשר להזכיר לטובה היא באר שבע, שלא עושים את המו"ר או את המרק"ם, אלא שני ראיונות אישיים שלא עולים כסף. תארו לכם כמה המועמד צריך לשלם רק כדי להיבחן, כאשר הסיכוי שלו להתקבל הוא די נמוך.
עשיתי 4 פעמים פסיכומטרי. פעם ראשונה הייתה בכיתה י"ב (דצמבר 2008), עשיתי את המועד הזה ללא שום הכנה וקיבלתי 577. אחרי זה כשהתחלתי לעבוד בתקשוב החלטתי לעשות במועד אפריל 2009, מכיוון שלא היה לי מספיק זמן נרשמתי לקורס, ובבחינה קיבלתי 694. באותה שנה החלפתי עבודה והחלטתי לעשות עוד פעם, נרשמתי לעוד קורס, אבל קורס ברמה יותר גבוהה, ולמרות עומס העבודה הצלחתי להוציא 727, הודות לזה ש-90% מהקורס היה תרגולים לשאלות אמיתיות. מכיוון שהבגרות שלי לא בשמיים (108.7) רציתי לעשות עוד פעם פסיכומטרי במועד מרץ 2010 כדי למקסם את הסיכויים שלי להתקבל לרפואה/רפואת שיניים, ולכן עזבתי את העבודה והחלטתי לשבת בבית כדי ללמוד לבחינה, משום מה זה לא ממש הלך לי, במקום לשבת בבית וללמוד כמו שצריך, בזבזתי את כל הזמן ללא שום תועלת ולכן בבחינה עצמה קיבלתי 718.
הכל יחסי. אחרי שאעשה 5 יח"ל מתמטיקה בציון ~90, שזה איך שאני רואה את הפוטנציאל שלי, ולא ציון 70 ב 4 יח"ל כמו שעשיתי בבי"ס, ממוצע הבגרויות שלי יהיה בערך 107. גם הכיוון שלי זה רפואה. אתה רוצה להגיד לי שכל החבר'ה שמנסים להתקבל לרפואה, בנוסף לזה שיש להם פסיכומטרי של 740+, יש להם גם ממוצע בגרויות של לפחות 112 או משהו כזה? פסיכי :/ אגב, אם כבר אנחנו מנהלים דו שיח, חשבתי לציין שאיך שאני חוזר מאנגליה אני נרשם ללימודי ערבית בגבעת חביבה. זה 4,200 ש"ח, אבל כשזה נפרש על פני 210 שעות-לימוד בשנה (שיעור של 3 שעות כל יום שישי) זה יוצא ~35 ש"ח לשעה. לא נראה לי כזה מטורף. אם אצטרך עזרה בהמשך, צפה פגיעה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
אם אתה רוצה ללמוד רפואה בארץ, אתה צריך לשאוף לממוצע בגרות של 112 לפחות (עדיף יותר). ספי הזימון למבחני המיון עולים שנה אחרי שנה (למעט השנה בטכניון), ובנוסף באוניברסיטה העברית ובתל-אביב לפסיכומטרי והבגרות יש משקל של 25% וה-75% הנוספים הם למו"ר/מרק"ם, ע"מ שתוכל להתקבל על בטוח אתה צריך ממוצע בגרות ופסיכומטרי גבוה בנוסף לציון טוב במבחן המיון. בטכניון, ברגע שאתה עובר את סף הזימון למו"ר, הקבלה שלך נקבעת רק לפי ציון המו"ר, אותו הדבר גם בבאר שבע, ההבדל הוא שבבאר שבע יש שני ראיונות אישיים ולא מבחן מו"ר. לגבי הערבית, למה אתה צריך את זה ? בכל מקרה, אם תצטרך עזרה, אני פה ! http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
"צריך את זה" אני לא, אבל מעניין אותי ונראה לי כלי חשוב במציאות הארץ-ישראלית. שתזדיין הרפואה, אין מצב שאני משלים את כל הבגרויות שלי לציונים שנושקים למאה.