משרד הכיעור/רועי רובינשטיין פעמיים, כן פעמיים כבר ביטל אירגון המורים את גמר בתי הספר בכדוריד לבנים ובנות בחודש האחרון. תשאלו כל ספורטאי מתחיל כותיק, אין דבר הגרוע מביטול משחק, כי כמו שאנו חובבי הספורט יודעים [וכנראה שיש מעטי מעטים כאלו בין לוקחי ההחלטות באירגון המורים הארצי], משחק כדוריד כמו כל ספורט אחר לא מתחיל ונגמר בארבעים הדקות שהוא משוחק. ישנה הכנה, מנטאלית ופיזית קצב אימונים משתנה ועוד אלפי פונקציות שנכנסות לשכלול שרק אנשים שאטומים לעיניין יכולים שלא להביא בחשבון ולבטל פעמיים משחק גמר שעה וחצי לפני התחלתו. לא ייתכן כי הנושא יהפוך עוד פעם לכרכרה שעליה הסתדרות המורים נושאת את מחאותיה. עם כל הצער שבסיפור הוא כן הפנה שוב את אור הזרקורים לבעייתיות של משחקי הספורט בליגות העל לתיכוניים על כל ענפי הספורט שמשוחקים. הספורטאים שמככבים באותן נבחרות בית ספר בדרך כלל גם נשחקים בקבוצות הנוער השונות של המועדונים הבכירים של הכדורסל, כדורגל וכדוריד הישראלי. הגיע הזמן שבארץ יבינו כי במקרה הזה השיטה האמריקנית היא המוצלחת ביותר, יש להקים גוף חיצוני שינהל את משחקי הספורט בבתי הספר ולתת לשחקנים לשחק רק בנבחרות בית הספר. בסיום כל עונה יכולים לעשות דראפט. רק כך יתחילו להבין את חשיבות הספורט בגילאים הללו... תשאלו את שי דורון איזה כבוד מקבלים הספורטאים הצעירים בארה"ב.
