תתעודד ,גם לי זה קרה כמה פעמים. עכשיו לפאדיחה שלי (או יותר נכון שאני יצרתי לילד אחר). כמו שהזכירו פה תמיד היה ת'ילד בריון הזה של הכיתה שאוהב להציק לילדים. אז בכיתה ח' ככה הוא בהפסקה כשהיינו בכיתה תפס לחבר שלי ת'יד והתחיל לעקם לו אותה ולהציק לו. אז ניגשתי לטמבל הזה ודחפתי אותו מחבר שלי שיעזוב אותו. הוא תפס עלי קריזה של החיים (יש ביננו עבר מפואר,יש לו תיק במשטרה שרשום על שמי כשהוא איים עלי עם אולר פעם) הלך לפח הכתתי הרים אותו והתכוון לזרוק עלי את הפח,עכשיו הקטע שהוא חשב שיהיה יותר נח לזרוק עלי את הפח כשהוא הפוך אז הוא הרים את הפח מעל הראש,הפך אותו וכל הזבל נשפך לו על הראש אז הוא בכלל התעצבן,זרק עלי את הפח ופספס. לאחר מכן הוא בא תפס כסא זרק עלי שוב ופספס ואז הוא הבין שכדאי לא לוותר והוא הלך לו לדרכו עצבני ומבויש כשחצי כיתה צוחקת לו בפנים על זה שהוא שפך על עצמו את הפח.
נזכרתי בעוד משהו.. לא בדיוק פדיחה אבל בכל זאת. נסעתי דרך דיל של חברה בארץ למשחק של ריאל מדריד נגד דפורטיבו לה קורוניה בה משחק נציגנו הישראלי דודו אוואט. ממש דקה לפני שהמשחק התחיל התייבשו לידי בברנבאו 3 שמנים והתחילו לדבר עברית, דיברנו קצת ומסתבר שגם הם לקחו את אותו דיל. המשחק עומד להתחיל, השחקנים כבר על הדשא ואז הכרוז הספרדי מקריא את ההרכבים, כל הקהל בברנבאו מחכה לזה ויש מן שקט של ציפייה.. כידוע מתחילים עם הקבוצה האורחת, השחקן הראשון הוא דודו אוואט. הכרוז אומר: "דודו אוואט" ושלושת השמנים קמים ומתחילים לצעוק "האלה דודו, תראה להם מה זה".. כל היציע הסתובב והסתכל עליהם כמו אל פסיכים.. אז אחד מהם הסתכל עליי ואמר לי להצטרף, ברגע הזה החלטתי להתנהג כאילו שאני לא מבין עברית ואין לי מושג מה עובר על האנשים האלה.. עריכה:: או בדיוק נזכרתי בעוד 2 דברים. 1. באותה נסיעה למדריד חרשתי למעשה חצי מהעיר (קשה להספיק הרבה ב-5 ימים). באחד מהימים ביקרנו (אני ואבא שלי) בפלאז'ה דל סול (כיכר סול). מסתבר שזאת הכיכר המרכזית של מדריד ואנשים פשוט עוברים שם ללא הפסקה. מה שטוב במדריד זה התחבורה הציבורית שלהם (מטרו http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx ) שגורמת לאנשים פשוט לוותר על הנסיעה במכוניות. הנקודה שלי שבכיכר הזאת אנשים עוברים ללא הפסקה וזה גם בעצם מן מדרחוב ענק. אם אתה פונה מן הכיכר לאחד הכיוונים אתה נכנס לתוך סוג של מסדרון ארוך (בלי גג כמובן) כשיש לך חנויות מ-2 הצדדים. אחת החנויות הייתה של אורנג' (עד אז לא ידעתי שאורגנ' זה לא מותג ישראלי בלבד), הצוות בחנות של אורנג' כנראה חגג איזה משהו והציגו על הקיר החיצוני של החנות סל ואנשים בתור באים ומנסים את מזלם, מי שקולע מקבל פרס. הסל היה סל צעצוע כזה, והכדור היה כדור גומי. כשהגיע התור שלי ניסיתי לקלוע ומה שקרה אז גרם לי להבין למה אני מעדיף כדורגל על כדורסל, כמו שאמרתי קודם אנשים פשוט עוברים בלי הפסקה וכשזרקתי את הכדור לסל פגעתי בראש של זקנה ספרדית חביבה שהסתובבה עם מבט זועף כמו בסרטים. העובדת של אורנג' ביקשה סליחה אבל הזקנה צעקה עלייה משהו בספרדית והמשיכה ללכת. אז כשיצאתי מההלם ומהבושה אני פתאום קולט את כל התור מאחוריי מתפוצץ מצחוק. 2. באותה הנסיעה למדריד החלטנו לבקר (לאחר לחץ מן סבתא שלי) במוזאון פראדו. כמו שכבר חלקכם הספקתם להכיר אותי אני לא ממש טיפוס של 'תרבות' ואיכשהו בהכנה לטיול סבתא שלי שחכה ליידע אותי שאסור לצלם במוזאונים, ובמיוחד לא במוזאון של פראדו (המוזאון המפורסם בעולם לאחר הלובר). נכנסו למוזאון ופשוט התחלתי לצלם כל תמונה ותמונה, ככה התקדמתי באיזה 4 חדרים שבכל חדר יש בערך 20 תמונות ופסלים. החדר הרביעי היה ארוך במיוחד והיה באמצע ספסלים לשבת. התיישבתי והחלטתי לצלם בישיבה, פתאום אני מרגיש יד על הכתף שלי (מנסיון של פדיחה אחרת שכבר סיפרתי כאן, הפעם לא תפסתי את היד אלא פשוט הסתובבתי), היד הייתה של אחת האחריות במוזאון שראתה אותי מצלם ופשוט התחילה לצעוק עליי בספרדית, הרגשתי כאילו אני שוקע בתוך השפם והבטן הגדולה שלה ויש עשיתי צעד אחורה והתחלתי למחוק את כל התמנות בבהלה. לא צריך לציין שמייד לאחר מכן ברחתי מן המוזאון כל עוד נפשי בי..
לא...אלא אם אתה מדבר על פיליפ סנדרוס קאריק, מה שגרם לי לעשות את זה היה כנראה לחץ חברתי. בכיתה ב' בנות עדיין לא עניינו אותי. הקטע של הבריון עם הפח-ענק :aaarofl:
http://www.asoccer.co.il/index.php?showtop...=0&#entry623643 http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx
יוו,שכחתי מזה. סחתיים עליכם,שזכרתם את זה. אם אני משווה את זה למה שקרה לי ביסודי- אז השירותים בשוויצריה 'הקטנה' היה הרבה יותר מביך.
6 ס"מ בגיל 12?!?! http://www.asoccer.co.il/fmisrael/html/emoticons/5eek.Xxx חחחח אחי משהו לא בסדר שם למטה... חחח סתם... http://www.asoccer.co.il/fmisrael/html/emoticons/tongue.Xxx
עוד פדיחה קטנה שהייתה לי כיתה ט' בטיול שנתי, כאשר ברסה ניצחה את צ'לסי, אני כבר דיברתי עם המדריך וסידרתי לי דרך לראות את השידור חוזר ממש מאוחר בלילה, משהו כמו 2-3 לפנות בוקר. אני רואה את המשחק, שומר על איפוק בגול של רונלדיניו, לאמפרד כובש מפנדל, ואז מגיע שריקת הסיום. בלי לחשוב יותר מידי-יצאתי אחוצה צועק כמו מטורף לשמיים לא רואה אף אחד ומתחיל לקלל את אלוהים "סעמ* ער* איתך, מ-92 אנחנו מחכים לתואר, 92! עברנו את הקבוצה הכי טובה, אם אנחנו לא זוכים אני פשוט מיתאבד ובא להרביץ לך! אתה שומעעעעעעעעעעעעעעעע?!?!" ממשיך לקלל את אימא של מוריניו ומדבר לעצמי, כולי מחייך לשמיים, פיתאום אני מיסתכל הצידה, היה שם כמו גן קטן כמה עשרות מטרים ממני, חצי שיכבה פשוט עמדה מבוהלת על המיתקנים מיסתכלים עלי מכורבלים בשמיכות שלהם. ואז אני נרגע, מחכה כמה שניות, ובשיא האדישות צועק להם "1-1,רונלדיניו מלך, עלינו לרבע גמר, לילה טוב..." נכנס לחדר ומעיר את כול ה-4 ילדים מהמיטה במכות עם הכרית, ויוצאים לסיבוב "משחת שיניים" בחדרים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx מאז אותו יום, לא מפסיקים לרדת עלי על הקטע הזה, פשוט הערתי שיכבה שלמה משמחה.
חחחח תשלוט בעצמך בנאדם!!! חחח סתם.... רגע זה באמת היה בעונה שזכיתם?? http://www.asoccer.co.il/fmisrael/html/emoticons/bduh.Xxx אני כבר לא זוכר...
זה היה לפני שנתיים, עכשיו אני כיתה י"א. עונה שעברה בכיתה י' הפסדנו לריאל אליפות בסיום ועפנו מול ליברפול, עונה לפני זכינו בדאבל, ועונה לפני זכינו באליפות ועפנו מול אותה צ'לסי בשמינית, ולפני זכינו מקום שני ועפנו מול סלטיק באופ"א. עכשיו הכול מסודר לך או שגם אני טעיתי? השיגעון בעונת הדאבל עבר כל גבול.
חחח אתה מזכיר לי שנה שעברה המשחק המקולל מול פ.ס.וו באכסניה שישנו היו טלוויזיות עם כבלים. בקיצור כל הלילה עד למשחק כולל ארוחת הערב הייתי עם הצעיף והחולצה שהכנתי לפני שיצאתי לטיול. בדקות שלפני המשחק התחלתי לזמזם בשקט את השירים של ארסנל וביקשתי מ-ה' שנעלה. אלא שלו היו תכניות אחרות, ואיך שאלכס השווה התחלתי לצרוח, הכוס עם הגרעינים(לא יכול בלי זה)נשברה על הרצפה ואני דרכתי על זכוכית. מכל הרעש כמה מורות באו לבדוק אם הכל בסדר איתי בחדר וחברים שהיו איתי בחדר אמרו שכן והכל. בבוקר כולם צחקו עליי שעפנו ואמרו ששמעו אותי צועק.
