http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx אני חושב שלורמוט לא כל כך הייתה ברירה. ביום שאלכנסדר באומיוהאן נחת בקייזרסלאוטרן ידעתי שזה הולך להשפיע על ורמוט לרעה. על אף שהוא פתח טוב את העונה, היה חלק פעיל במשחקי קייזרסלאוטרן כשהוא פותח בהרכב, נראה טוב וגם מבשל שערים, הוא לא יכול היה להתמודד מול באומיוהאן. בסופו של דבר אני חושב שבלאוטרן החזיקו יותר מבאומיוהאן כי ורמוט פחות מנוסה, וגם אני אם לא הייתי מכיר את ורמוט ובאומיוהאן והיו שואלים אותי מי עדיף לקייזרסלאוטרן, הייתי אומר באומיוהאן. אחרי הכל ורמוט עשה בשכל. הוא ידע שכדי להציל את הקריירה שלו הוא חייב לחזור ארצה, וטוב שהוא חזר להפועל. אני לא חושב, אגב, שהוא היה חוזר למועדון אחר. הברקת (ערן) עם המשפט הזה - אבל אין לו מה לעשות בנידון. השאלה צריכה להיות אחרת, מה ורמוט יעדיף: לשבת על הספסל באצטדיון פריץ וולטר או על הספסל של האולימפישטדיון, או לשחק, לכבוש ולבשל בי"א או באצטדיון נתניה החדש. אני חושב שהתשובה ברורה.
יש לי בעיה אישית עם הסיפור של ורמוט. ראיתי אותו במשחקי פתיחת העונה של קייזרסלאוטרן והוא היה טוב מאוד. הוא היה פעיל מאוד ונראה שסומכים עליו במועדון. נכון, באומיוהאן הגיע ובאומיוהאן זה לא ורמוט (והקרדיט לך, אתה ראית זאת לפני כולם) אבל בעיקר בשל הפתיחה הטובה רציתי שיישאר, שיראה שהוא שווה הרבה יותר ממה שעשו ממנו כאן בארץ (עזוב את העובדה שקופמן וחבר מרעיו החליטו מראש שורמוט לא בכושר ושהוא לא שיחק חצי שנה, שיהיה). כל כך רציתי שהוא יילחם, שישחק אפילו עשרים דקות, שיעלה מהספסל ויעשה את ההבדל. לכן האכזבה הגדולה שלי מהצעד שלו.
התקשורת הישראלית שאומרת שטויות לא שווה שנכתוב עליה בכלל. הם כותבים מה שהם זוכרים ומה שהם זוכרים זה שורמוט ישב בכלל לא שיחק בבונדסליגה, ואם כן אז אולי שלושה משחקים במצטבר. אבל הם לא יזכירו שהוא היה פצוע, הם לא יזכירו שהוא גם הגיע לשם פצוע ועבר ניתוח, שלקח לו לא מעט זמן להחלים ממנו והוא לא יכול היה להשתלב בלאוטרן (ולכן גם הושאל לדה חראפשחאפ ההולנדית). אבל שיהיה. זו כבר היסטוריה. אני קצת מתקשה להבין ממה נובעת האכזבה שלך מורמוט. אני חושב שאם אתה הייתי במקומו, היית עושה את אותו הדבר. כשהקריירה שלך מונחת על כף המאזניים אתה צריך לדעת לעשות את הבחירות הנכונות, גם אם זה אומר לעזוב רמת כדורגל גבוהה ולחזור לשחק במגרשים הישראליים. לדעתי, אם ורמוט היה בוחר להישאר בקייזרסלאוטרן הוא היה מצטער על זה. וזה כי למה? מכיוון שהוא היה שחקן גיבוי לכל היותר, כזה שמכניסים אותו כשלאוטרן בפיגור בדקה ה77 של המשחק וצוק או באומיוהאן נראים לא טוב. לזה ורמוט לא יכול לשאוף, לא לזה ולא להיות חילוף שיבזבז זמן בדקה ה90 - מה שאני חושב שהיה קורה אם היה נשאר. לכן אני מעריך אותו על ההחלטה שעשה. נכון שזה קשה לעזוב קבוצה כזאת, שנלחמת על החזרה שלה לבונדסליגה, שמושכת הרבה עניין, שיש בה רמה גבוהה, מתקנים נהדרים, כסף טוב וחשיפה לא קטנה. אבל שחקן כדורגל צריך לשחק כדורגל, ולא לשבת על הספסל, או להיות שחקן שמשתמשים בו למשחקי אימון פנימיים באימונים. אני מאמין שההחלטה שלו לחזור ארצה תשתלם בסופו של דבר. תקף אותו חוסר מזל במשחק מול לוקסמבורג, אבל הוא עוד יחזור ובגדול.
אני גם חושב שוורמוט היה צריך להשאר. היה נראה שהוא מסוגל בהחלט לתפוס מקום של קבע בהרכב הראשון, אבל ששמע שבאומיוהאן הגיע הרים ידיים וחזר ארצה כמו הרבה ישראלים. אני אישית לא תופס ממנו, בביצה הישראלית זה לא נחשב, באירופה כן. היה לו סיכוי להתקדם ביכולת, אם היה מתאמן קשה ומנסה להשתלב בליגה הגרמנית השניה. גם אם לא היה תופס מקום של קבע אולי היה לו מוניטין והוא היה מוצא קבוצה אחרת. אבל שוב..."הוא רוצה הביתה...לאמא" אין מה להרחיב פה. אני מקווה שנראה עוד ישראלים "גברים" כמו אלמוג כהן שלא מפחדים ממאבק ומנסים להשתלב ועובדים על עצמם. כרגיל תענוג לקרא ערן
http://www.herthabsc.de/fileadmin/images/rte_bilder/fans/4088_herthabsc_herthaecho-logo_02.Xxx אושר אקספרס 5.5.2012, בונדסליגה, מחזור 34, שריקת פתיחה. הרטה ברלין במקום השבעה עשר, פ.צ קלן בשישה עשר עם פור של שתי נקודות. להרטה יש בבית את הופנהיים שמזמן גמרה את העונה. גם קלן משחקת בבית, גם באיירן גמרה את העונה אבל לך תסמוך על הסנובים האלה שיפתחו רגליים. הדקה ה-85 אוטו רהאגל, אדם רגוע בדרך כלל, מקפץ בעצבנות על הקווים. מרכוס באבל שבצד השני שלו יותר. לא שהוא יתנגד להפיל את הרטה שבתום הסיבוב הראשון ואחרי כסאח פומבי עם המנג'ר מיכאל פריץ הקיאה אותו מתוכה. תומס מולר מבקיע את הרביעי של באיירן, אבל בקלן כבר מזמן יושבים מול הסמארטפונים וה-LIVE TICKERמברלין. גם קומפר מבקיע באותה דקה, ועכשיו רק 1:2 להרטה. אז מה מרכוס, עוד אחד קטן ודי? שתי דקות בתוך תוספת הזמן. הרטה יודעת שפ.צ קלן הפסידה, עוד מאמץ קטן והפלייאוף ביד. הופנהיים לא מפסיקה לתקוף ומשיגה קרן. כל השחקנים של הופנהיים בתוך הרחבה, כולל השוער. כדור גבוה, ראמוס נוגח קדימה, היישר לכיוון שחקן הופנהיים. רפאל תוקף אותו, משתלט על הכדור ומתחיל לרוץ. עשר, עשרים, שלושים וארבעים מטרים, ורק כשהוא מגיע לקצה קו ה-16 הנגדי הוא מגלגל את הכדור פנימה. שריקת סיום. קלן יורדת ליגה, הרטה בפלייאוף אחר כך, בפלייאוף, פגשנו את פורטונה דיסלדורף שהמתינה חמש עשרה שנים לרגע הזה. משחק בית, משחק חוץ. אתם בטח זוכרים איזה מבין השתיים משחקת העונה בבונדסליגה הראשונה. ** 12.5.2013, בונדסליגה שניה, מחזור 33. הרטה מזמן עלתה, גם איינטרכט בראונשוויג. קייזרסלאוטרן במקום השלישי עם 55 נקודות, קלן ברביעי עם 53. בכל הקשור לפלייאוף שום דבר עוד לא נגמר. לקייזרסלאוטרן יש בחוץ את ריגנסבורג, הקבוצה החלשה בליגה לאורך העונה כולה. קלן שוב בבית, ושוב מול קבוצה חזקה שלא מוותרת עד הרגע האחרון, גם אם אין לה על מה לשחק. הסיפור של פ.צ קלן העונה מקביל לזה של מכבי חיפה, חוץ מהפיטורים. הולגר סטניסלבסקי שרד פתיחת עונה איומה, עם שתי נקודות ושקיעה אל מתחת לקו האדום בתום המחזור השישי. שיפור ניכר ביכולת בצירוף חולשה יחסית של קייזרסלאוטרן קירבה אותה פסע ועוד פסע לירכתי המקום השלישי והפלייאוף. עכשיו חייבים לנצח ולהשאיר סיכוי למחזור האחרון. אבל לך תסמוך על הרטה שתפתח רגליים. שוב זו הרטה שבנסיבות גורליות א?מונה על הסתברות המזל של קלן. ושוב זו הרטה שהורסת לכולם בריין אנרגי שטדיון את התקוות האחרונות עם נצחון 1:2. ומסתבר שהיה לגברת הזקנה על מה לשחק: הנצחון הבטיח את אליפות הבונדסליגה השניה בפעם השלישית (ותודה לבראונשוויג שהיתה רגועה הרבה יותר וחטפה חמישייה בסט. פאולי) ושכתב את ההיסטוריה עם שיא חדש של 75 נקודות ב-33 משחקים. עוד נקודה אחת בשבוע הבא והאנובר 96, מחזיקת שיא הנקודות לעונה מלאה (75) תיפרד ממנו לשלום. לטוני שומכר רצים עניינים אחרים בראש. סגן נשיא פ.צ קלן שב-1982 פירק לפטריק באטיסטון את הלסת, יחשוב איך מתגברים על הכשלון והאכזבה ומשתפרים בעונה הבאה. פ.צ קלן, בדיוק כמו הרטה, היא לא קבוצה לבונדסליגה השניה. ** בעונה שעברה זה הסתיים עם ירידת ליגה. העונה הבטיחה הרטה את העלייה זמן רב לפני סיומה. אני זוכר בבהירות את העונה הקודמת את הבלגן בהנהלה, את רהאגל שהחליף את מיכאל סקיבה שהחליף את באבל, את השחקנים מפשלים בכל פעם מחדש רק כדי להתעלות במחזור האחרון, לנצח ולעשות את ההבדל בין עונה מחורבנת לכזו שלא תישכח. מה אני זוכר מהעונה הנוכחית? לא הרבה. מכונה משומנת, משחק יעיל פרי מעשה ידי יוס לוהוקאי, סגל חזק וקבוצה בריאה לקראת העונה הבאה. הכל בסדר כזה, לא משהו שייחקק בלבבות. פעם, במשחק של מכבי בבלומפילד, אמר לי מישהו: אין שמחות קטנות, יש שמחים קטנים. המישהו הזה היה אוהד של הפועל רמת גן. רק בעונה שעברה הבנתי על מה הוא מדבר. כשהכל הולך עקום כל מה שצריך הוא שיא אחד, הישג אחד, דקה גורלית אחת. אז, כמו במטה קסם, הכל הופך לטוב. אז שבאיירן תזכה באליפות החמשת אלפים שלה, שלברקוזן שוב תבטיח את הכרטיס לאלופות ושבדורטמונד לא יפסיקו לדבר על ה-1:4 מול ריאל (גילוי נאות: והלוואי שגם לא על הנצחון מול באיירן בגמר) - אפשר לוותר על חגיגות אליפות, נסתדר גם בלי אירופה, טוב לנו כמו שאנחנו. ולא צריך יותר מדי כדי להשתגע, רק להיות שם כשזה קורה. בשביל זה גם כרטיס לפלייאוף יספיק. ערן לוי ברלין
http://mediadb.kicker.de/news/1000/1020/1100/4000/slideshow/786856/image_slshow_imArtikel_0_8.Xxx הקבוצה מהעיר הנחמדה בגרמניה אחרי שקרלסרוהה, הרטה ובאיירן זכו באליפות, כל אחת בליגה שלה, נותרו משחקי הפלייאוף. הופנהיים, הקבוצה המסחרית ביותר בבונדסליגה (שבניגוד לבאייר לברקוזן ו-וולפסבורג עדיין שייכת לאוהדים) פגשה את קייזרסלאוטרן בעלת המסורת. הופנהיים, שניצחה את דורטמונד במחזור האחרון וניצלה מירידה ישירה, המשיכה את המומנטום, ניצחה בשני משחקי הפלייאוף את קייזרסלאוטרן החלשה ונשארה בבונדסליגה הראשונה. איתי שכטר לא יחזור לגרמניה, ליגה שניה זה לא בשבילו. מצד שני לא נצפו דמעות עצב בפריץ ואלטר שטדיון. אבל לא לשם כך התכנסנו הערב. דינמו דרזדן פוגשת את אוסנברוק במשחק הפלייאוף השני על מקום בבונדסליגה 2. אוסנברוק מהליגה השלישית הפתיעה במשחק הראשון עם נצחון 0:1, עכשיו הכל תלוי ברצון וביכולת של דינמו דרזדן, ולפחות סטטיסטית העניין אינו פשוט כלל וכלל. * ההתקפה החלשה בבונדסליגה 2 העונה היתה זו של דרזדן, 35 שערי זכות ב-34 שערים. אפילו יאן ריגנסבורג החלשה עד כאב (19 נקודות ליגה, מקום אחרון) הבקיעה יותר. אחד יותר. במשחק האחרון של העונה עשתה דרזדן קולות של קבוצה התקפית וניצחה את אותה ריגנסבורג 1:3, אבל זה לא הספיק. ארצגבירגה אווה החלשה פגשה במחזור האחרון את סנדהאוזן, שרק ריגנסבורג חלשה ממנה, וגם אז אכלה חצץ עד שהבקיעה את השער היחיד במשחק, שער הנצחון. אווה ודרזדן סיימו עם 37 נקודות והפרש השערים שלח את דרזדן למבחנים ואת הנהלת המועדון למסיבת עיתונאים בה נמסר כי מאמן הקבוצה פיטר פאכולט לא ימשיך בתפקידו בעונה הבאה. ישנו נתון סטטיסטי נוסף שיכול להקשות על דרזדן: משחקי הפלייאוף על מקום בליגה השניה החלו להיערך בעונת 2008/9, וכל הקבוצות שניצחו בו מאז ועד היום הגיעו מהליגה השלישית. דינמו דרזדן עצמה העפילה כך לליגה השניה בעונת 2010/11 אחרי שגברה בפלייאוף על קבוצת ליגה שניה, על אוסנברוק. למעט זכיה באליפות גרמניה לקבוצות חובבות בילתה בשיאה אוסנברוק שבע עונות רצופות בבונדסליגה 2, ומאז אימצה את דרכן של קבוצות המעלית ונעה בין הליגות השניה והשלישית. היתה לאונסברוק הזדמנות נדירה להיות בעמדה מצויינת לעליה אבל בקרב על המקום השני הפסידה לארמיניה בילפלד ונותרה עם פער של שש נקודות מאחוריהערב המחזור האחרון. במחזור האחרון הביסה אוסנברוק את אלמניה אאכן המידרדרת (2 ירידות ליגה בשנתיים) והבטיחה את מקומה בפלייאוף. * http://eranlevy.files.wordpress.com/2013/05/2013-05-30_122728.Xxx עיר נחמדה, אוסנברוק. עד 2009 עוד הסתובבו חיילים בריטים בעיר, זכר לבסיסים הצבאיים שהוקמו בה בסיום מלחמת העולם השניה. השבועון 'שטרן' בחר ב-2003 באוסנברוק כעיר בה חיים התושבים המאושרים בגרמניה. לאחרונה נערך סקר שקבע כי 73% מתושבי העיר הקטנה (כ-165 אלף) מרוצים מחייהם בעיר, מקום רביעי בגרמניה. תושבי אוסנברוק מאושרים, מועדון הכדורגל המקומי קצת פחות. ערב המשחק השני בפלייאוף עמדו חובותיה של אוסנברוק על תשעה מיליון יורו. כשרק הלוואה על סך 3.6 מיליון יורו מהעירייה שהגיעה בדצמבר האחרון הצילה את המועדון מפשיטת רגל. כגלגל הצלה מיידי בחר המועדון בצעד מקורי והציע לקהל מנויים לכל החיים (1899/3899 יורו ליציעי העמידה/ישיבה). 150 המנויים שנמכרו עד כה הכניסו לקופה הריקה כחצי מיליון יורו. למרות החובות הגדולים בחרה הנהלת המועדון להניח את כל הביצים בסל אחד ולקוות לטוב. שישה עשר שחקנים חדשים הצטרפו לקבוצה בקיץ האחרון וקלאוס דיטר ווליץ, המנג'ר האנרגטי של אנרגי קוטבוס עד לעונה שעברה, חתם על חוזה לשלוש וחצי שנים. באוסנברוק ידעו שקשיי ההישרדות הכלכלית בליגה השלישית עשויים להיעלם באחת אם רק יצליחו במשימה. ההכנסות בבונדסליגה 2 גבוהות לאין ערוך, והמטרה היחידה שעמדה לנגד עיני המועדון היתה עלייה. ווליץ, המוכר כאדם אימפולסיבי שאינו בוחל בשחרור נצרת לשונו, בחר לכנס מסיבת עיתונאים בתום משחק ההפסד לארמיניה בילפלד והודיע על עזיבתו בתום העונה בשל אי הסכמה עם החלטות של כמה מאנשי הנהלת המועדון, הודעה שעוררה ביקורת קשה לאור המיקום בטבלה ערב המחזור האחרון וארבעה נצחונות רצופים שקדמו להפסד. עוד באותו הערב עלה קטע וידאו ליוטיוב בו נראה ווליץ משוחח עם כמה מאוהדי אוסנברוק ומבקר בחריפות את הנהלת המועדון על החלטות שאינו מזדהה עמם. הנהלת אוסנברוק שמעה ופעלה. למחרת היום פוטר ווליץ מכל תפקידיו במועדון ואלכסנדר אורקוב עוזר המאמן מונה לתפקיד עד לסיום העונה. "אנו מצטערים על העיתוי, אך בהתחשב בנסיבות לא היתה לנו ברירה אחרת", התנצל נשיא המועדון כריסטיאן קרוגר. את המשחק האחרון בעונה הסדירה הצליחה אוסנברוק לנצח עם עוזר המאמן על הקווים. גם איתו, קיוו במועדון, יצליחו להעפיל לליגה השניה. * דינמו דרזדן היתה טובה יותר מאוסנברוק העצבנית וסיימה את המחצית הראשונה ביתרון 0:1. במחצית השניה בחרה אוסנברוק לשלוח מספר רב של שחקנים לעמדה קדמית ולהתבסס על הגבהות לרחבת היריב, בעוד דרזדן נמלאה אנרגיות מעידוד כ-30 אלף צופים שמילאו כל פינה באצטדיון והחלה לתקוף ביתר שאת את ההגנה הדלילה. השער השני לא שינה את מגמת המשחק. דרזדן המשיכה לתקוף ולקראת סיום המשחק להתגונן בהצלחה, להרחיק את שחקני אוסנברוק אל מחוץ לרחבה ולהוכיח בקרב הישיר כי מקומה בליגה השניה. דרזדן עשתה את מה שכל קבוצות הליגה השניה שהגיעו בעבר לפלייאוף לא הצליחו ונשארה בליגה, אך סירבה להשאיר את במת הספקולציות לאוסנברוק. במסיבת העיתונאים שנערכה בתום המשחק הודיע מאמן דרזדן פאכולט כי בניגוד להודעת המועדון הוא ימשיך לאמן את דינמו בעונה הבאה בשל סעיף המחדש אוטומטית את חוזהו לעונה נוספת במידה והקבוצה אינה יורדת לליגה השלישית. עננת אי ודאות עוטפת את אוסנברוק. הכשלון שהגיע לאחר עונה מוצלחת פגע קשות בשאיפות המקומיות, והחובות העצומים שנוספו במהלך העונה יצרו פער גדול עוד יותר בין המועדון לשאיפות החזרה לליגה השניה. המאמן הזמני אורקוב לא ימשיך לאמן את הקבוצה בעונה הבאה וגם עתידם של רוב שחקני הסגל לוט בערפל. הנשיא קרוגר הכריז כי גם בעונה הבאה יעמיד המועדון קבוצה אטרקטיבית, אך לאור המצב הכלכלי העגום נראה כי הדאגות של אוסנברוק בעונה הבאה לא יעלו בקנה אחד עם דברי הנשיא. הדאגה העיקרית של אוסנברוק עולה כבר השבוע, כשיגיש המועדון למחלקת בקרת התקציבים את בקשתה לרשיון משחק בליגה השלישית. על פי נתוני העבר (ספונסרים, עלויות חוזיות, צפי לממוצע צופים שנתי) צפויה אוסנברוק לצבור חוב נוסף של כ-1.2 מיליון יורו במהלך העונה הבאה. במועדון מתכוננים לקיצוץ בשכר שחקני ועובדי המועדון כמו גם סילוק כמה מחוזי השחקנים לקראת העונה הבאה (לשלושה עשר שחקנים חוזה רב שנתי) והעדפת מאמן בכיר ובעל קשרים מקצועיים לתפקיד. * זהו, עכשיו באמת הסתיימה עונת 2012/13. אין יותר כדורגל, אין עליות וירידות, גם אין יורו ומונדיאל בקיץ. עוד שלושה חודשים יחזור המצב לקדמותו. בעצם עוד לא: הערב ייערך המשחק על מקום בליגה השלישית בין קיל לקאסל. 18:30, ערוץ NDR, שידור ישיר, אבל אני מניח שגם לכם יש גבול. ערן לוי ברלין
https://fbcdn-sphotos-h-a.akamaihd.net/hphotos-ak-frc1/1001954_10151806636550559_2052732359_n.Xxx יום יפה לכדורגל, יום יפה לכל דבר השעה 11:00. אפליקציית מזג האוויר באייפד מראה 23.4 מעלות. השמש זורחת, עננים בודדים בשמיים. הפועלים באתר הבנייה הנשקף מעבר לחלון עירומי פלג גוף עליון, חושפים כרס גדולה וזרועות בשרניות לעולם. יום יפה לכדורגל, יום יפה לכל דבר. כל השבוע לא הפסיקה דנה לדבר על המשחק. בערב שבת היא הניחה את הדגל והצעיף על השולחן בחדר שלה, שלא תשכח. לפני שיצאנו מהבית היא אמרה לי "אולי היום הרטה תבקיע נגיד שישה שערים". שישה, הנהנתי בחיוך, כן, אמרה, ואז יהיה 0:6. העיקר שהיא מתלהבת. בכל ארבעים וחמש שנות חיי לא פסעתי מעולם בשערי אצטדיון עם שאינה זכר, ואז נולדה בתי. * שעה לפני תחילת המשחק, אנחנו יושבים על פלטת עץ בצל תחנת הרכבת ואוכלים נקניקיה בלחמניה. הנקניקיה שמנונית וחלקלקה אבל תורמת לאווירה השבת-של-כדורגל. האוהדים ממשיכים לזרום מהתחנה לכיוון האצטדיון ואנו צופים בהם, צופים ולועסים. תראה כמה שיכורים, היא אומרת, לא יודעת שפעם גם אני החזקתי בקבוק בירה ביד עוד לפני הכניסה לאצטדיון. אני לוגם ממיץ התפוחים המוגז ומעביר לה את הבקבוק. אברהמי ומאיה מגיעים ואנחנו מתחילים להתקדם ליציע. בכניסת חברי המועדון עוצר אותי השומר ומבשר לי שלא אוכל להכניס איתי אדם נוסף. אבל בעונה שעברה זה היה אפשרי, תמיד היינו מכניסים איתנו חברים נטולי חברו?ת. גם בעונה שעברה זה היה אסור, פשוט נהגנו להעלים עין, הסביר. תוכל להעלים עין פעם אחת נוספת, שאלתי. כן, חייך, זה בסדר, תיכנסו. * המשחק נפתח והשמיים מתקדרים באפור כהה. הרטה לא מפסיקה לתקוף ובאופן כללי נראית מאוד מסודרת יחסית לקבוצה במחזור הראשון, כששחקן אחד מעל כולם: הוג'ימה הוסוגאי לא מפסיק לרוץ, לתקל, לרדוף אחרי מגן, לכדרר בוירטואוזיות, ולאורך המשחק הוא עוד הולך ומשתפר. כדאי לכם להגניב מבט מדי פעם, לא תתאכזבו. תיכף יגיע הגשם, מנבא אברהמי, והוא מגיע ושוטף את המגרש, אבל לא לפני שהרטה מבקיעה שני שערים. היציעים מקורים אך הרוחות מצליחות לדחוק את הגשם אל מתחת לגג וזרזיפים מתחילים להכות בפנים. דנה רוצה ללכת הביתה, נגמר לה החשק. אני מתקשר ליוהאנס שיושב ביציע המרכזי היבש ומבקש ממנו להמתין לנו בכניסה ליציע בזמן ההפסקה. אלכסנדר מאייר מבקיע שער מצמק לפרנקפורט ואנחנו בדרך החוצה. אחרי הליכה של רבע שעה לצד השני של האצטדיון אנחנו פוגשים את יוהאנס. הוא כבר שריין לנו את הכניסה פנימה, קומבינה היא כנראה לא המצאה ישראלית. * בפנים נמצאים כל החבר'ה הקבועים, איתם ישבתי בכל משחק ליגה ביתי בחמש השנים האחרונות, עד שהחורף הקשה הכניע ושכנע אותי לוותר על המנוי השנתי. הם מקניטים אבל לא כועסים, שמחים שאנחנו שם, במחזור הראשון, מעדכנים אותי שמכירת המנויים עדיין נמשכת. אני נזכר באפס מעלות, מחזיר חיוך ולא מתחרט לרגע. ואז מתחילה החגיגה האמיתית. הגשם מפסיק, העננים מתפזרים, השמש יוצאת והרטה מתחילה להפגיז. שער שלישי, שער רביעי. שחקני איינטרכט פרנקפורט נראים מיואשים, לא מצליחים להתקרב לשער של קראפט, והיציעים בשמיים. אחרי השער השלישי יוהאנס באקסטזה, צורח וקופץ ושולח חיבוקים והיי פייבס לכל מי שנקרה בדרכו. אחרי הרביעי הוא כחולם בהקיץ. אני צמאה, אומרת דנה, את לא יכולה לחכות רבע שעה, אני שואל, לא אבא, אם אני לא ישתה עכשיו אני ימות. אני יורד למטה להביא מיץ לדנה ומאיה וחוזר ליציע לקראת סיום התקפה של הרטה, מספיק כדי לראות קצה בישול ושער חמישי. מזל גדול, אני שונא להפסיד שערים בלייב. בסוף נגמר 1:6. ושלושה משקופים. ושער שנפסל. אבל מי סופר ביום שכזה. * הקהל ביציע המזרחי שר בקול וממתין לשחקנים שיסיימו להתחבק ויגיעו אליו למופע הניצחון. היציעים האחרים מתרוקנים אבל אנחנו נשארים עד הסוף, עד שכל השחקנים נעלמים בחדר ההלבשה. דנה ומאיה נהנו מאוד, צפו לראותן כאן שוב בקרוב. עד אז הן רצות על המדשאה וקוטפות פרחים לבנים, יפהפיים ומסריחים. המחזור הראשון עדיין לא הסתיים, יש עוד שני משחקים ביום א', אבל נכון לעכשיו (וסביר להניח שגם ערב המחזור השני) נראית הטבלה כך: https://fbcdn-sphotos-c-a.akamaihd.net/hphotos-ak-prn2/969409_10151806636670559_1450334164_n.Xxx כבר עכשיו אני קונה חילופי מקומות עם באייר לברקוזן בסוף העונה הם במקום הראשון, אנחנו ברביעי. אבל זה לא יקרה, כנראה בגללם, נוורקוזנים שכמותם. ועד שזה (לא) יקרה שברה הרטה כמה שיאים: הפעם האחרונה בה הבקיעה שישה שערים במשחק בונדסליגה היתה ב-2004 (0:6 מול בורוסיה מנשנגלאדבך). בנוסף היה זה הניצחון הגדול במחזור הראשון של הבונדסליגה מאז 1974 (קיקרס אופנבך באיירן מינכן 0:6), כמו גם הנצחון הגדול ביותר במחזור הראשון של עולה חדשה בתולדות הבונדסליגה. בעוד שבועיים תגיע המבורג לברלין, בעוד חמישה שבועות שטוטגרט. אולי הייתי צריך לקנות מנוי. (אפס מעלות ) ** קטנות: 1. מחזור ראשון, בן שהר לא בסגל, הרטה מביסה את איינטרכט פרנקפורט 'בלעדיו' והמלים מתחילות להיערם בפורומים השונים בואכה תוכנית הספורט של XXX fm, מנבאים לשהר עזיבה בינואר ותוהים למה הוא עדיין שם. לא קל בסגל של הרטה. יש ראמוס ו-ווגנר, בן חטירה ואלאגוי, ומהספסל מציצים בביטחה ניקו שולץ ופייר-מישל לאסוגה. אבל אצל יוס לוהוקאי לא מדברים השמות, מדברת היכולת. אם בן לא יצליח להגיע ליכולת מספקת הוא לא יהיה בסגל, אבל אם כן המאמן לא יעלים עין. רוני, הכוכב הבלתי מעורער של העונה שעברה, פתח את העונה על הספסל מפני שאלכסנדר באומיוהן בכושר טוב יותר ממנו. הוא החליף את באומיוהן בדקה ה-76 והבקיע את השער השישי של הרטה בדקה ה-89 במבצע אישי מפוצץ באמביציה. ככה זה אצל יוס מי שעובד קשה מרוויח. זה יכול לקרות בשבוע הבא, בעוד חודש או אולי במחזור ה-11, אבל יש מחיר לעבודה קשה, לרצון להצליח, להשתפר ולהיות טוב יותר מאלה שלפניך, ליכולת להיות זמין ודרוך בכל פעם מחדש. בסוף זה יגיע, גם בן יודע. 2. הבונדסליגה מתקדמת, תופסת את מקומן של ליגות אירופיות מובילות, שובה יותר ויותר לבבות אוהדי כדורגל ישראלים על YNET הקשקוש הזה לא עובד, כי בשביל מה צריך להשקיע, כולה הרטה ברלין. זה מה שכתבו ב-YNET על המשחק: 'גוסטבו ראמוס (17) וג'ונתן ברוקסבנק (52) קבעו 0:2 למארחת אדריאן ראמוס כבש (72) את החמישי ' אין בסגל הרחב של הרטה שחקן בשם ג'ונתן ברוקסבנק. יש שחקן הגנה בשם ג'ון אנתוני ברוקס, והוא זה שהבקיע את השער השני, וזה לא קרה בדקה ה-52 אלא ה-32. מעניין? חכו רגע: על פי YNET הבקיע גוסטבו ראמוס את השער הראשון, בעוד את השער החמישי כבש אדריאן ראמוס. אחד לגוסטבו ואחד לאדריאן? שני ראמוס בקבוצה? לא ממש. שחקן אחד הבקיע את שני השערים, שחקן אחד ששמו המלא הוא גוסטבו אדריאן ראמוס ואסקז (Gustavo Adrián Ramos Vásquez). אבל מה זה חשוב, העיקר שמסי עשה פיפי לפני שפגש את פרס. ערן לוי, ברלין דה באזר - ליגה אחרת
ערן ידידי, כל הכבוד על הכתיבה המשובחת ועל כך שהצלחת להזריק גם בביתך את חיידק הכדורגל, למרות שבגרמניה אני מאמין שהרבה יותר קל להידבק מאשר פה בארץ. אגב, השישייה הזו ישר הזכירה לי את הפעם האחרונה שקבוצה הבקיעה שישייה באולימפשטדיון במשחק בונדסליגה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
חיחיח... אני זוכר את היום הזה, גם עליו כתבתי פוסט שהתחיל בנימה חיובית. אתה ואני יודעים איך הוא הסתיים. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/haha.Xxx אבל עזוב, עונה חדשה, חיים חדשים, מה שהיה היה. עוד שישיה החבר?ה שלך כבר לא יבקיעו בברלין. אני מקווה...
http://debuzzer.sport5.co.il/levy/files/2013/09/2013-09-01_133030.Xxx כדורגל גרמני בטייק אווי בערב שבת ישבתי במטבח, עישנתי סיגריה ודפדפתי באייפד. בין אלפי המילים שמחברות בין אובמה, קרי, גנץ ואסד המשכתי לנהל משא ומתן עם ה(אולי)בוסית העתידית שלי. בסוף גם זה נמאס לי, בכל זאת ערב שבת, אז דפדפתי לספורט וגיליתי שבפראג נכנסו להארכה. זה הזמן להפסיק לגלגל טבק, לעבור לסלון ולראות את חאבי מרטינז משווה בשניה האחרונה של ההארכה ומספר בגרמנית קלוקלת כמה שהוא שמח, ואת ז'וזפ שולח את ז'וזה למחוא כפיים לקהל של צ'לסי ולהצהיר שהקבוצה הטובה הפסידה כי זה מה שנשאר לו. ורק לוקאקו נראה ככחול המדים היחיד שלקח ללב את ההפסד, ורק לגצה ממש לא מתאים הצבע האדום. תואר ראשון לבאיירן מינכן, אבל מה ששימח אותי הרבה יותר היה התיקו מול פרייבורג יומיים קודם לכן. כנראה שזה בילט אין בכל אוהד של קבוצה גרמנית שאינה באיירן. לי באופן אישי לא משנה מי תהיה אלופת גרמניה, מצידי קבוצה אחרת בכל עונה, שזה אומר אליפות מתישהו להרטה, ושבאיירן יפסיקו להיות כאלה ווינרים דוחים, זה מדבק. הנה, אפילו עכשיו, בערוץ המקביל, משדרים שוב את הנצחון של באיירן על נירנברג מהמחזור השני, כאילו אוניון ברלין לא מגיעה מחר לדרבי הראשון של העונה. טוב, נו, לא בדיוק דרבי שיכתבו עליו בערוצי הספורט הישראלים, אפילו לא ב"דה באזר". חוץ ממני. הליגה הרביעית, מחוז צפון-מזרח, קבוצות המילואים של אוניון והרטה, מקום שני וחמישה עשר בהתאמה, אבל לי ולדנה זה ממש לא משנה. היא עוד לא בקיאה בהבדלים בין קבוצת האם לקבוצת הבת, העיקר שיש כחול-לבן על החולצה. אני בקיא טיפה יותר אבל לא מתכנן לסחוב אותה לוולפסבורג, שלוש שעות לכל כיוון. לא נורא, יום יפה צפוי לנו מחר, עשרים ושלוש מעלות, ודרבי זה דרבי. * ארבעה משחקים, תיקו אחד ושני הפסדים זה מה שיש למילואי הרטה עד כה. אבל בשבת בצהריים הם זכו לחיזוק משמעותי לסגל. בשל המספר הגבוה של שחקנים כשירים החליט יוס לוהוקאי לשלוח חמישה מהם לחזק את המילואים בדרבי. וכך מצאו עצמם רומן הובניק, כריסטוף יאנקר, פביאן הולנד, פיליפ ספרינט ובן שהר באצטדיון החובבים שבמתחם האולימפי, עולים לדשא ומתחממים לקראת דרבי ברלינאי בליגה הרביעית. בסופו של דבר נערך המשחק באצטדיון אחר בשל אירועים במתחם. ההודעה באתר המועדון הופיעה לראשונה בבוקר, שש שעות לפני שריקת הפתיחה. הנה, גם בגרמניה הנאורה והדקדקנית לא מקפידים על עדכון שלוש מאות שלושים ושבעת האוהדים שכן מעוניינים להגיע למשחק בליגה הרביעית. אולי בגלל זה הגיעו רק שלוש מאות עשרים ושבעה איש. אולי אני נסחף. לפחות בן שיחק תשעים דקות. אבל מספיק, כמה אפשר לדבר על משחק מהליגה הרביעית שאפילו לא ראיתי. * אין לי חשק לשבת כל כך הרבה זמן במשחק", פסקה דנה והחליטה שהיום אין כדורגל. היא גם לא אבתה ללכת לקולנוע, השתעלה קצת ורצתה לנוח, אז נשארנו בבית, הדלקנו את הטלויזיה וצפינו בוולפסבורג הרטה. הסטטיסטיקה בישרה שיש למה לצפות. וולפסבורג היא היריבה החביבה על הרטה מאז עונת העלייה של השתיים לבונדסליגה (1997) ניצחה הרטה את וולפסבורג שלוש עשרה פעמים. בשבעת משחקי הבית האחרונים שלה מול הרטה ניצחה וולפסבורג רק באחד(1:2, 2009). אפילו בעונות הירידה האחרונות שלה לא ויתרה הרטה על הנקודות בוולפסבורג (2:3 ב-2011, 1:5 ב-2010). אבל הפעם זה לא קרה, הרבה תודות לדייגו בנאליו שלרגל משחק ה-200 שלו בוולפסבורג נעל את השער ועצר את פתיחת העונה המלהיבה של הרטה. החבר'ה שלי העלו תמונות מהיציע בוולפסבורג לפייסבוק, נראו די מאושרים, כנראה שזה היה לפני שהמשחק התחיל. שני שערים של אוליץ' ודייגו סגרו עניין עוד לפני השריקה למחצית ושלחו אותנו לפגרה עם הפסד ליגה ראשון. http://debuzzer.sport5.co.il/levy/files/2013/09/Wolfsburg.Xxx * האוהדים בברלין מפונקים, לא באים אם לא מתרגשים. הם הגיעו למשחק מול המבורג (64 אלף) אחרי הנצחון על פרנקפורט (1:6) והתיקו בחוץ מול נירנברג (2:2). אחרי ההפסד לוולפסבורג הם לא יפוצצו את האצטדיון בעוד שבועיים מול שטוטגרט, שזה אומר כרטיסים למקומות טובים ובמחיר סביר, בטח למי שלאחרונה מקבל את משכורתו ממשרד העבודה. ואין כמו משחק ביום שישי בערב, הדרך המושלמת לפתוח את סוף השבוע. יש רק בעיה אחת: התאריך. 13 בספטמבר. ערב יום כיפור. בעונה שעברה זה נפל על הרטה-דרזדן, בן בחר שלא להגיע, אני ישבתי ביציע. היה חרא של משחק. ערן לוי, ברלין דה באזר - ליגה אחרת
