אגב... אם אתה אוהבים מונטי פיית'ון (אני משום מה אוהב, כלומר זה לא קורע, אבל חביב), אז בראיין כוכב עליון זה סרט חובה!!!
אחלה סרט, מזכיר מאוד את אחים לנשק שזו סידרה ממש טובה (אני אמרתי את זה בשיעור) גם של ספילברג ראיתי אותו שלוש פעמים בקולנוע, סרט ממש טוב אבל כמה שהייתי צריך להשתין, שלוש וחצי שעות בלי הפסקה
זה באמת סרט יפה. החצי הראשון של הסרט מצחיק והוא עוד קצת לפני שהתחילה השואה החצי השני הוא כבר אחרי השואה. משהו ראה את הסרט "להעיר את נד"? זה סרט ישן אבל יפה לאללה.
גם אני אהבתי את הסרט, אפילו מאוד. אבל רק שתדעו שזה סרט מכחיש שואה, ואפילו יש ספר שלם של קובי ניב שמסביר את זה
לפי מה שאני יודע, היו כמה שהתעצבנו שבסוף הסרט האמא והבן (לא יהודים) נשארו בחיים ורק האבא (יהודי) נהרג. בלי קשר להכחשת שואה...
יש כל מני דברים שכאילו מוחבאים בסרט על זה שהילד הוא ישו, וכשהוא אוכל עם הילדים יש אותו מספר משתתפים כמו בסעודה האחרונה והשמות מתאימים לכל הסיפור של ישו
אם מדברים על שואה הסרט ה"פסנתרן"היה סרט ענק,קשה לצפייה,חובה לכולם לראות מה היה בשואה הוא מציג את המציאות של אז. שמעו יש בעייה עם סרטים מצחיקים שעוסקים בנושא השואה,עולה השאלה האם אפשר לעסוק בנושא הצחוק בנושא השואה,רוברטו בניני מר שהנושא המרכזי בסרט היה יחסים בין אב לבנו,ההקרבה של האב למען בנו,נכון שהשואה מוצגת כדבר פחות חזק,יותר חופשי,פחות מציאותי אבל אתם צרכים להבין שצריך גם סרטים כאלה על השואה. בזמנו כשראיתי את הסרט בטלויזיה ניהלתי עם החברה ויכוח-היא אמרה שבגלל מה שקרה בשואה אסור להקרין סרטים כאלה,אני אמרתי שגם סרט כזה צריך לראות כי סרטים על מה מה שקרה בשואה מבחינת מוות יש,אז סרט כזה שמכניס סאטירה לנושא גם צריך. לסיכום- מי שרוצה לראות סרט קליל יפה וחביב בנושא השואה מומלץ לשכור את ה"חיים היפים" שמביט על השואה מזוית שונה,מי שרוצה לצפו בסרט יותר מציאותי על השואה יותר קשה מוזמן לראות את הפסנתרן.