שנת 2010 הסתיימה לה ברעידת אדמה בהופנהיים. המאמן שהיה הכי הרבה מקושר להופנהיים, שהיה אולי האחראי מספר אחד לצד דיטר הופ לפרוייקט המוצלח ולהעפלת הופנהיים מהליגה השלישית ועד הליגה הבכירה התפטר מתפקידו. למרות שלא ברור עדיין מה המניע המרכזי לפיטורים, הכיוון הוא ברור. הבוס הופ רצה למכור את לואיס גוסטבו לבאיירן והכריח את רנגניק לקבל זאת. המאמן ניסה להטיל ווטו ונכשל. ברגע זה הבין רנגניק שאין לו מילה יותר בהופנהיים אחרי שהצהיר שגוסטבו לא עומד למכירה. זמן קצר אחר כך ועוד לפני הסילבסטר החליטו שני הצדדים להפרד. שמועות מספרות שהופ תיכנן את המהלך מזמן כדי לאפשר לעוזר המאמן הצעיר מרקו פצאיואולי שהגיע בתחילת השנה להתקדם בתפקיד ולרשת את רנגניק. אבל זה רק בגדר שמועה. בכל אופן עידן רנגניק והופנהיים הסתיים, לטוב ולרע, השאלה היא גם באופן כללי, האם זה בריא לקבוצת כדורגל שבוס מתערב בפוליטיקת הרכש וקובע למאמן שלו? האם הבוס יכול לקחת את השחקן הכי חשוב לו בסגל ולמכור אותו מתי שהוא רוצה, גם באמצע העונה? וכל זה למרות ווטו ברור של המאמן שלו כנגד המהלך? הופנהיים יוצאת לתקופה חדשה ללא רנגניק וללא גוסטבו ובאיזשהו מקום נודף ריח של מכירת חיסול....
תמיד תעלה הסוגיה "מי קובע בקבוצה". גם אני לא מוצא לנכון להתעסק בכך יותר מדי (בחרתי את האופציה האחרונה בסקר), אבל יש לי בכל זאת דעה, והיא לא כך כך פופולרית: כשהדיון מגיע לרמות כאלו המילה של הבעלים היא שקובעת. למאמן אמורות להיות סמכויות רבות, אבל מדיניות "הצ'ק הפתוח" ושהמאמן הוא שיקבע איך תיראה הקבוצה אינה רלוונטית. יש בוס שהשקיע עשרות מיליוני אירו בקבוצה (או בעסק לצורך הדיון) ואף אחד לא יכול לומר לו איך להתנהג. לא תמיד הוא יודע מה הוא עושה אבל זה עדיין לא עושה אותו ל"יס מן" של המאמן. גם המאמן צריך לדעת את מקומו בקבוצה. הוא שכיר של הקבוצה, הוא מקבל משכורת ממנה, ואם לבוס לא מתאים להחזיק את לואיס גוסטבו אז המאמן יכול להתווכח, להציג את האני מאמין שלו, והוא גם יכול להתפטר אם התוצאה הסופית לא מוצאת חן בעיניו, אבל הוא לא בעל המאה והוא לא יקבע, כי אם דיטמר הופ החליט למכור את גוסטבו אז זו ההחלטה הנכונה. חבל שרנגניק התפטר, הוא עשה די הרבה בקבוצה והביא אותה לבונדסליגה. אני מאמין שאם היה מדובר רק במעבר של לואיס גוסטבו הוא היה נשאר, אני מאמין שלואיס גוסטבו היה הקש ששבר את גב הגמל. דיטמר הופ אדם לא קל.
השאלה ערן היא לגבי התיזמון, לא היה צריך לחכות לסוף השנה? ורנגניק אגב טוען שסיפור גוסטבו היה הקש ששבר את גב הגמל וכי הוא הרגיש כבר בלי סמכויות, בלי מילה... ופה שאלה נוספת, איפה עובר הגבול ולמה שהופ אם רוצה להחליט הכל לא יהיה המאמן, המנג'ר והבוס יחדיו?
על אותו משקל אפשר לשאול למה שפרז לא יהיה המנג'ר והמאמן והסקאוט ואני לא יודע מה עוד של ריאל? הרי הוא חמור גדול יותר מדיטמר הופ. הופ לא יהיה הכל כי הוא לא רוצה להיות הכל, ולמה שירצה? הוא לא שלח את גוסטבו לבאיירן על סמך הידע המקצועי שלו, הוא ראה הזדמנות עסקית, הוא איש עסקים, גם אם הנזילות הכספית הרחבה שלו מוכרת. למה שבעלים של חברה יהיה גם מנהל השיווק שלה? אבל הוא יכול להחליט עבור מנהל השיווק ואף אחד לא יעלה סוגיה שכזו. הטענה שהמכירה היתה יכולה לחכות עד לסוף העונה הגיונית, אבל למי שרואה בה הגיונית. לא קרה אסון גדול, שחקן עזב, ועד כמה שהוא טוב לכל אחד, בסופו של יום, יש תחליף. הופ עשה את מה שעשה כי הוא החליט שעכשיו טוב יותר מאשר אח"כ. שחקנים יכולים להיפצע, לרדת ביכולת, ואז הם שווים פחות. יתכן כי זה מה שעמד בראש מחשבותיו, אבל ייתכן גם כי הוא רצה להעיף את רנגניק כי הוא לא מסתדר איתו וידע איך ללחוץ על הכפתורים הנכונים. פיצויי פיטורים הוא הרי לא יצטרף לשלם...
בדיוק הקונספירציה שגם אני חשבתי עליה. הרי עם פצאיואולי יש לו מאמן שנחשב ל"ילד הפלא" בשוק המאמנים. וזה גם תואם לדבריך על דיטר הופ כאיש עסקים ממולח שרואה פה הזדמנות עיסקית במישור הכפול. מצד אחד מכר את גוסטבו והכניס רווח יפה לכיס (פי 15 ממה ששילם עליו בזמנו) ומצד שני נפטר מהמשכורת של רנגניק (שרצה כמובן שידרוג בשכר) ובכך סלל את הדרך לפצאיואולי. בשוק העסקים אומרים נו ריסק נו גלורי, אז הייתי אומר שמה שנכתב כאן דיי ממצה את העניין, אבל רק בעייני מי שאוהב לשלב בין כדורגל לבין עסקים. אני לא בטוח שרנגניק הוא כזה, אני לא בטוח שאני כאוהד רוצה את זה וכמוני יש עוד רבים. אבל וזה אבל גדול, יש רצוי ויש מצוי, אבל בנושא התיזמון על זה ועוד איך אפשר להתווכח, אלא שוב עם הקונספירציה נכונה והופ ניסה להפטר מרנגניק. אם כן אז הוא עשה הכל נכון.
ובשביל זה, ידידי היקר, צריך קשרים טובים יותר בהופנהיים מאשר סתם לגור בלייפציג וברלין... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx
super gau in hoffenheim עכשיו גם דמבה בה בדרך החוצה, תמורת 7 מיליון יורו לווסט האם. זה כבר נראה כמו מכירת חיסול, מה לעזאלזל קורה שם? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/ph34r.Xxx ואם כבר, למה רק 7?! לפני שנה וחצי הם עוד דרשו 20 משטוטגארט שכבר כמעט ושמה 15 ...
כמה חבל שדמבה בה יעזוב מה יש לו לחפש בווסטהאם קבוצת תחתית כושלת הוא יכול לשחק בקבוצות בכירות יותר,אני מאוד מקווה שלא נראה מכירת חיסול זה יהיה מאוד מגעיל ומאכזב ממש כיף לראות אותם משחקים..כנראה שלואיס גוסטבו שבר את קש הגמל.
אני רואה שאף אחד לא לקח את עמדת הבעלים כאן בסיפור ואני מניח שדי בצדק. ברגע שהבעלים עושה סוג של מהלך "ריאל מדרידי" טיפוסי ומתערב מקצועית בתחום האימון ובניית הקבוצה, הרי שלרוב אין סיכוי שהמערכת תדפוק כמו שעון בצורה מקצועית. אפשר להבין את ראגניק בהבט הזה. מצד שני, מי אמר שראגניק לא סיכם כבר עם איזו קבוצה לפני כמה שבועות ולכן הופ לקח עליו לנהל את העניינים עד שיגיע מאמן חדש? אולי כמו שנאמר כאן בכלל מפרקים את החבילה כולה, הופ הולך ולכן גם ראגניק בורח? בכל מקרה זה לא משנה, השאלה הייתה אם הבעלים צריך לכפות על המאמן איך ועם מי לשחק ולכן התשובה היא כמובן שלא.
מכיוון שבעולם הכדורגל רב הנסתר על הגלוי ולכל מהלך קודמים לעתים קרובות תריסר פרה-מהלכים המונחים על ידי יועצי תקשורת אי אפשר לדעת מה באמת עומד מאחורי הפיטורים. אני מודע לכך שאין יותר מדי מקום לרומנטיקה בדברים האלו, כשזה קורה זה חותך במקום. ודווקא בשל כך אני בצד של הופ. הוא יכול לטעות, אבל גם אם הוא טועה זו טעות של הבוס, של המממן של כל התענוג של איזה כפר קטן בבאדן-וורטמברג. הרי אין ספק שההשקעה העצומה שלו לא תביא לו לעולם יותר מ-49%. הופ לא נלחם בתנאים הקיימים, הוא קיבל אותם על עצמו, אבל אי אפשר להאשים אותו בעבודה בתוך המסגרת המוגבלת. אם הוא רוצה למכור את גוסטבו אז הוא ימכור את גוסטבו, גם אם זה לא מה שהמאמן רוצה. הופ לא יכול לקבוע מי יהיו ה-16 שיירשמו למשחק. הופ כן יכול להחליט מה יהיה בנק השמות ממנו ייבחרו ה-16.
הוא מקושר אלינו והסוכן שלו אמר שהוא מעוניין לאמן את ליברפול אבל לא נערכו עדיין שיחות כך שהוא עוד לא סיכם אם אף אחת.
ד"א רנגניק מוכיח שהוא גם ג'נטלמן ומאחל לעוזר המאמן שלו הרבה הצלחה וציין כי הוא בטוח שהאיטלקי הצעיר יצליח במשימה ושיהיה מאמן גדול.
