אני לא רואה שום נכונות של האמרקאים להגיע עם שלל השחקנים הטוביםש להם לטורנירים הללו, בזמן שהקיץ הוא אוויר לנשימה בשבילם מהעונה המאוד עמוסה של 82 משחקי ליגה+ פלייאוף. אם היו מדברים איתם על משכורות, אז אולי אולי חלקם עוד היו באים (איכסה). בכל מקרה הגיע סגל מאוד אפור ברובו שוב, צעיר מאוד, זה כמעט שחקני קולג' לכל דבר כמו שמאמן הקולג'ים שלהם רצה (מפגר). אם היו בונים "דרים טים" אז היינו רואים את: קובי, שאק, מקריידי, קיד, אייברסון, קארטר, אלן ואחרים... יחד עם ג'יימס הם לא היו מפסידים לא משנה מי היה המאמן ומי היריבה. המציאות היא שהם לא שמים זין על המפעל (טורניר) שמשוחק כרגע.
1. קובי בראיינט פצוע. עבר ניתוח בברכו. לא יכל לקחת חלק בטורניר. 2. שאק לא יכול לסחוב אליפות שלמה, אחרי עונה הרגילה והפלייאוף. 3. רוב השחקנים שציינת הם משחקים כמעט על משבצת (קארטר, אלן, קובי SG) (טי-מאק, לברון SF) (אייברסון, קיד PG)... והשאר זה המון אגו, אי אפשר לשחק ככה. COACH K רצה לבנות נבחרת הגנתית, אפרורית במקצת. לכן הוא לא זימן את קארטר טי מאק ושאר הלהטוטנים (שאני מעדיף אותם, אבל ששבסקי לא).
תחשוב על מצב, שבו קובי היה מועדף על וויד/קארטר/אלן ושאר סוללת הכוכבים, נראה לך שהם יסכימו לזה? הם רגילים להיות הכוכבים של קבוצתיהם, הם לא יסכימו. אם הוא היה מזמן את כל הכוכבים, מי היה עושה את העבודה השחורה וההגנתית? צריכים שחקנים בנבחרת כמו שיין באטייה, ברוס בואן וכו'.
אז איך אתה מסביר את הנבחרת של פיפן, היל, הארדוואי, סטוקטון, מילר וכו וכו... אין ספק שהיה אגו והם היו רגלים להיות הכוכבים הגדולים שזורקים את מרבית הזריקות של הקבוצה שלהם. אני חושב שדווקא הכוכבים אוהבים לשחק יחד בניגוד לתאוריה שלך. עד היום הם רק נהנו לשחק ביחד בכל פעם שיצא לנבחרות כאלו גדולות לשחק יחד. זה פאן בשבילם, ושחקנים אפורים גם נותנים כדורסל אפור כמו שהיה היום... לא מתאים לנבחרת האמרקאית..
לדעתי זה לא קשור. השחקנים שאתה מדבר עליהם מרוויחים סכומים אסטרונומיים, ולנבחרת ארצות הברית אין פתאום משאבים שיכולים להציע יותר ממה שהקבוצות מציעות. לדעתי, לא חייבים להזמין את כל הכוכבים. מספיק חמישייה אחת של כוכבי על ומסביב להם את כל שחקני הקולג'. ככה גם שחקני הקולג' מקבלים המון ניסיון בזמן משחק ליד הכוכבים של הNBA. אולי אפילו, כל תחרות, תמיד יוזמנו חמישייה אחרת. אבל אין ספק, האמריקאיים לא שמים זין על הטורניר הזה, בצדק או שלא בצדק.
לא זורקים זין? תראו את השער ב-ESPN. בעבר חוסר האיכפתיות יכל להוות בעבור האמריקאים תירוץ מסוים, אבל ההשפלות שהם ספגו בטורנירים הקודמים גרמו להם להתפכח קצת. במהלך כל הקיץ קראתי לא מעט כתבות וטורי דיעה ב-ESPN לקראת אליפות העולם בכדורסל, כחלקם נשמעו דאגנים ומלאי כבוד לכדורסל של שאר העולם, קרי הזלזול כבר כנראה עבר להם. הבעיה עמוקה יותר, ונובעת מחוסר היכולת של האמריקאים, מוכשרים ככל שהם יהיו, להתמודד מול הגנה איזורית בהתקפה ולשמור איזורית בהגנה, מהעובדה שעם כל הכשרון שלהם לקבוצות האירופאיות יש יסודות קליעה טובים יותר והן לוקחות אותם באופן קבוע בזריקות מ-3 ומהקו, ומעוד סיבות נוספות שאני מקווה בשביל האמריקאים שמישהו אצלם מצליח להבין.
כבר ראינו גם דרים טימס כאלו שלא תיפקדו. מה לעשות, גם חובבי האן בי אן הגדולים ביותר צריכים לקבל את העבודה שהכדורסל האירופאי התקדם משמעותית (ולראיה, מספר השחקנים הגדול מאירופה שמגיע כיום לאן בי אי) ושיש לו יתרונות על השחקנים האמריקאים. הם יותר אתלטית, יש להם יכולת אישית גבוהה יותר, בדברים כמו קבוצתיות וחוכמת משחק, האירופאים יותר טובים. הקטע הזה שיש באן בי אי, שארבעה שחקנים זזים הצידה ומאפשרים לסטאר, ווייד, לברון, קובי, לא משנה מי, להפציץ, לא עובד ככה.
פיפן היה רגיל להיות מספר 2 לג'ורדן, סטוקטון היה פוינט גארד מהזן הקלאסי שנמוג, לא תמיד היה עושה הרבה נקודות אבל היה רכז פנטסטי, עם דגש על המילה רכז. זו היתה נבחרת הרבה יותר מאוזנת, וכמו שגם אמרתי, היריבות היו מפותחות פחות (ואולי נתנו יותר מדי כבוד). מאז הן התקדמו, שחקנים מאירופה הגיעו בהמוניהם לאן בי אי, הוסיפו שם תכונות חיוביות ליתרונות שכבר היו להם. ווייד, לברון ואנתוני יחד, איך לעזאזל זה אמור לעבוד? וממה שראיתי היום (פעם ראשונה שאני רואה את ארצות הברית מודל 2006), זה לא עובד. כל אחד לוקח את הכדור והולך לבד לסל/מפציץ לשלוש. זה נראה לפעמים כמו משחק אולסטאר, רק שמול ארצות הברית היתה נבחרת שבאה לשחק ברצינות.
אין כבר שחצנות לדעתי, יש פשוט מאמנים חכמים באירופה שיודעים להתעלות על הכישרון מצד הנבחרת היריבה. האמריקאים יתחילו לתכנן טוב יותר את ההכנות לטורנירים הבאים, וזה לא רק הכדורסל. גם בהוקי ובייסבול הם אוכלים השפלות, ובלי ששמו לב הם כבר לא הכי טובים ב...כלום. אותי זה כמובן רק משמח, הספורט האמריקאי כל כך נטול נשמה שזה דוחה בעיניי. סובב רק סביב הצלחה וכסף. אני לא יודע מי המאמן של הדרים טים, אבל אם הם רוצים להחזיר את הכבוד האבוד - רק פיל ג'קסון.
פיל הוא אחד המאמנים הטובים, אך הוא לא יבוא. ריילי גם כן לא יבוא, וצ'ק דיילי זקן מידי. בכל מקרה כמו שהמאמנים הטובים לא מגיעים, כך גם השחקנים הבכירים בליגה לא מגיעים (לא מדבר על הצעירים שבהם כמו לברון.. לא בטוח שהוא יבוא שוב לספוג השפלה חסרת טעם יחד עם שחקנים אפורים סביבו).
זה פשוט לא אותו משחק, הכדורסל האמריקאי והאירופי. באמריקה כל אחד הוא ווירטואוז אבל אין קבוצה, באירופה הווירטואוזים מעטים אך הקבוצה מנצחת, אתה גם צודק בעניין המאמנים. חוסר הנשמה ניכר באמריקה בכל, הייתי שם לא מעט (כ-15, ונוסע שוב ביום שני) האנשים שם הם פשוט רובוטים ולא סתם הם העם השנוא עליי בעולם; באמריקה תמיד עובדים לפי הספר, מה לעשות שבספורט זה לרוב לא עובד... הם רוצים להחזיר את הכבוד האבוד - רק פיני גרשון http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx ד"א, היום זה בכלל יום של טניס, ראיתם את המשחק המדהים של אגאסי נגד בגדאטיס? בכל זאת אמריקאי ניצח יווני היום (אוקיי הוא קפריסאי, אותו דבר...), אבל אמריקאי עם לב.
המאמן של הדרים-טים הוא מייק שבבסקי. המכונה Coach K. מאמן האגדי של המכללות. אל תיקחו את פיל ג'קסון מלוס אנג'לס קובי שלי! :aaaprot:
כמה שנבחרת ארה"ב דומה לברזיל של הכדורגל... שתיהן יהיו מועמדות וודאיות לזכיה גם אם תשימו את הסגל מס' 50 במספר, שתיהן נכשלו טוטאלית בגלל שאספו את השחקנים הכי טובים והכי מוכרים ש(כמעט)ולא אכפת להם מהדגל אלא הרבה יותר מהפרסום האישי.
