נפרדים מאגדה- פאולו מלדיני פורש מכדורגל

הנושא בפורום 'פורום כדורגל איטלקי' פורסם ע"י Nesta, ‏22/5/09.

  1. Nesta

    Nesta Warden of Milano היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏9/1/03
    הודעות:
    15,930
    לייקים שהתקבלו:
    174
    מין:
    זכר
    נפרדים מאגדה- פאולו מלדיני פורש מכדורגל

    [​IMG]

    מיליוני אנשים באיטליה וברחבי העולם יקומו על הרגליים, ימחאו כפיים ואולי אף יזילו דמעה או שתיים, כאשר אחד מהנפילים של המשחק יעשה את צעדיו האחרונים על הדשא. מספר 3 באדום שחור יירד אל המנהרה שאותה הכיר כל כך טוב בפעם האחרונה, אבל לפני שיעשה זאת יעיף מבט אל היציעים, יביט אל עשרות האלפים שזכו להיות שם כשענק אמיתי נכנס לספרי ההיסטוריה.
    פאולו צ'זרה מלדיני נולד ב-26.6.1968. בן לצ'זרה מלדיני שהיה בעצמו קפטן מילאן בעברו, פאולו הוא סמל לזמנים של פעם, לימים שבהם נאמנות למועדון שבו גדלת הייתה נורמה מוכרת. פאולו החל את הקריירה כמגן שמאלי אבל עקב מגבלות המהירות שלו ומצוקת הבלמים עבר לשחק כבלם במרכז ההגנה. למרות פיתויים רבים במהלך הקריירה מקבוצות כמו ריאל מדריד הוא בחר להישאר נאמן לאהבה השנייה שלו, למילאן, ויירשם בספרי המועדון כשחקן בעל מספר ההופעות הגדול ביותר, אחרי שיירד מהמגרש בפעם האחרונה יזכה לכבוד שלו זכה שותפו להגנה דאז פרנקו בארזי ומספר חולצתו הספרה 3 לא תילבש עוד אלא אם אחד מבניו, כריסטיאן או דניאל יפרוץ להרכב הראשון. כריסטיאן כבר משחק בימים אלה במחלקות הנוער ודווקא בשנת הפרישה של פאולו כריסטיאן החל לשחק בקבוצת הנערים הבכירה באותו תפקיד שאביו שיחק.

    האיש שלימד אותו הכי הרבה היה לידהולם. הוא טוען שלמד הרבה מאוד גם מסאקי וקאפלו ושעם הזמן כשהוא התבגר וצבר ניסיון, הוא החל להעביר הלאה את מה שלמד.

    בינואר 1985 נהנה פאולו ממשבר פציעות קשה בהגנת הרוסונרי והתאמן עם הסגל הבכיר בהיותו רק בן 16. בהפסקת המשחק מול אודינזה פנה אליו נילס לידהולם ואמר לו לצאת להתחממות בטרם יעלה בפעם הראשונה למגרש במקום סרג'יו בטיסטיני. פאולו עבר את טבילת האש בהצלחה ובעונה שאחריה כבר הפך לשחקן סגל והרכב מן המניין. מעטים יודעים שמי שנקרא בזמנו כמגן השמאלי הטוב בעולם התחיל את הקריירה במחלקות הילדים בכלל כחלוץ ואח"כ גם נוסה על ידי מאמניו כקשר ימני. "כן, באמת התחלתי כחלוץ, בעיקר באגף ימין, אחר כך גם כקשר באותו אגף, ואז עברתי לשחק בהגנה, עדיין בצד ימין. רק לאחר מכן שיפרתי את היכולת שלי ברגל שמאל. זה לא היה קל, התאמנתי על זה לא מעט. בהתחלה אפילו לא הצלחתי להוליך את הכדור כמו שצריך בצד הזה, אבל בסוף זה השתלם".
    התואר הראשון הגיע בדמות הסקודטו בעונת 1987/8 במה שהיה תואר האליפות הראשון מתוך השבעה שבהם זכה עם מילאן. בנוסף, פאולו הוליך את מילאן לתואר קופה איטליה בודד, חמש זכיות בליגת האלופות, ארבע זכיות בסופר קופה איטליה, חמש זכיות בסופר קאפ האירופאי ושלוש זכיות בגביע הבין יבשתי ובמה שהפך לאחר מכן לאליפות העולם לקבוצות. פאולו זכה לציון דרך בזירה האירופאית, כאשר השתווה לפרנסיסקו ג'נטו שחקנה של ריאל מדריד בכך שהופיע בשמונה גמרים מתוכם זכה בחמישה כאמור. בראיון לרשת הספורט האמריקאית ESPN טרם הגמר ב-2007 סיפר כי הגמר הקודם מול ליברפול ב-2005 היה הרגע הקשה והמכאיב בקריירה שלו למרות שכבש את השער המהיר ביותר שנכבש בגמר אירופאי, רק חמישים ושבע שניות משריקת הפתיחה.

    שיאן הדקות בגביע העולם - עם 2,216 דקות. במילים אחרות, אין שחקן ששיחק יותר ממנו במונדיאלים.

    הקריירה הבין לאומית הייתה מוצלחת הרבה פחות. פאולו זומן לראשונה לנבחרת הצעירה ב-1986 על ידי לא אחר מאביו צ'זרה. כבר אז היו כמה "נשמות טובות" שתהו לגבי טוהר הזימון: "הם מתחו ביקורת על אבא שלי כשהוא זימן אותי לנבחרת הצעירה. זה היה מגוחך, הייתי רק בן 17 ושיחקתי עם שחקנים שהיו מבוגרים ממני בשלוש-ארבע שנים, אבל גם זה לא היה מספיק טוב עבורם". דרכם של פאולו וצ'זרה הצטלבה גם בנבחרת הלאומית במונדיאל 1998. פאולו עשה את הבכורה בנבחרת כשהיה בן 19 בלבד ב-31.3.1988 בתיקו 1-1 מול מה שהיה בשנים הללו יוגוסלביה והספיק אח"כ להשתתף בכל ארבעת משחקי איטליה ביורו וגם הופעה במשחקים האולימפים שנערכו באותה שנה. "הנאחס" של פאולו נמשך לאורך הקריירה שלו במדי האזורי לאורך כל הטורנירים שנערכו עד למונדיאל 2002 שהיה גם הטורניר האחרון בו לקח חלק פאולו. לאחר משחק ההדחה השנוי במחלוקת על ידי דרום קוריאה החליט לפרוש מהאזורי כבעל מספר ההופעות הרב ביותר (126).


    איזה משחק היה מראה לבנו כריסטיאן,שלומד לשחק בתור מגן ימני, מאלדיני ענה שהוא היה מראה לו כל משחק שבו הצליח לעשות מהלך חיובי במצב נואש. "חשוב לחנך את הצעירים לא לוותר וששום רגע נתון במגרש הוא לא גמור. תמיד אפשר להציל כדור ותמיד אפשר להשיג שחקן שברח מהישג ידך. זה דבר שלימד אותי פראנקו בארזי".

    בחודש פברואר האחרון מלדיני פגש את אינטר בדרבי ה-56 והאחרון שלו, מתוכם ניצח 23 והפסיד 15 אבל מה שבאמת ריגש בדרבי הספציפי הזה, זו קבלת הפנים אשר זכה לה דווקא מאוהדי אינטר, מהאולטראס השרופים שהניפו שלט שעליו היה כתוב "פאולו, תודה גם מאיתנו‭."‬ לראשונה זה מספר חודשים טובים נרשמה אידיליה בין שני מחנות האוהדים.

    בראשון הקרוב יעשה פאולו את המשחק האחרון בפני הקהל שלו היה נאמן כל כך במשך עשרות שנים, מאות משחקים ואין ספור טיפולים רפואיים. בחרתי לחלוק לו כבוד אחרון, כזה המגיע לשחקן ואישיות משפיעה כמוהו. GRAZIE PAOLO!

    [​IMG]
     
  2. Nesta

    Nesta Warden of Milano היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏9/1/03
    הודעות:
    15,930
    לייקים שהתקבלו:
    174
    מין:
    זכר
    המועדפים של פאולו::

    [​IMG]

    השירים האהובים ביותר:: (מתוך דיסק שהוציא יחד עם כריסטיאן וורי אשר יצא למכירה באיי-טיונז,בסוגריים מופיע ההסבר לבחירה.)

    Runaway - Jamiroquai (אחד מהאומנים האהובים עליי והשיר המועדף עליי בחופשה האחרונה שהייתה לי)
    Is not No Other Man - Christina Aguilera (תמיד אהבתי את ארית'ה פרנקלין והיא מזכירה לי אותה מאוד)
    Deja Vu (featuring Jay-Z) - Beyoncé (קצב נהדר, שיר נהדר)
    Pump It - Black Eyed Peas (תמיד אהבתי היפ-הופ ופרגי תמיד הרשימה אותי)
    Naive - The Kooks (אחת הרכישות האחרונות שלי ואני אוהב את הסגנון הבריטי החדש)
    Country Girl - Primal Scream (הם מספר אחת)
    In the morning - The Coral (נהדר)
    Who Knew - P!Nk (עירבוב של פופ-רוק והיפ-הופ, שני הז'אנרים האהובים עליי)
    Waiting on the World to Change - John Mayer (התאהבתי בשיר כשצפיתי בקליפ שלו ב-MTV)
    Turn your Car Around - Lee Ryan (אני יודע שהוא אוהד כדורגל ואוהב את מילאן, שיר פופ נהדר)
    Malo - Bebe (הלהיט הכי גדול בחדר ההלבשה)
    Down on my knees - Ayo (השיר הכי מושמע אצלי באיי-פוד)
    Doo Bee Doo - Freshlyground (את זה גיליתי בטיול בדרום-אפריקה)
    This is what you are - Mario Biondi & The High Five Quintet (קניתי את זה ישר אחרי ששמעתי את השיר בפעם הראשונה ברדיו)
    Proper Education - Eric Prydz & Floyd (תמיד אהבתי את פינק פלויד וזאת גירסה שכיף לרקוד לה)

    -------------------------------------------------------
    שיאן הדקות בגביע העולם - עם 2,216 דקות. במילים אחרות, אין שחקן ששיחק יותר ממנו במונדיאלים.
    הבילוי המועדף- לצאת למסעדות עם המשפחה או עם חברים וללכת לישון מוקדם יחסית.
    הפנטזיה הכי גדולה- לחיות בשנות ה-60', כדי שיוכל לראות בלייב את הביטלז.
    האוטו הראשון- פולקסווגן גולף בגיל 18.
    שחקן אהוב: ברוס וויליס.
    שחקנית אהובה: ג'ודי פוסטר.
    סרט אהוב: שתיקת הכבשים
    זמרים אהובים: ארוס רמאזוטי ו-וויל סמית'
    כדורגלן מוערץ: רוברטו באטגה.
    ספורט אהוב מלבד כדורגל: טניס.
    שחקן הכי טוב שהתמודד מולו: (ע"פ פאולו): מראדונה
    שחקן הכי טוב ששיחק איתו באותה קבוצה(ע"פ פאולו): ואן באסטן.
    שחקן שממנו הוא למד הכי הרבה (ע"פ פאולו): פרנקו בארזי.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏22/5/09
  3. Nesta

    Nesta Warden of Milano היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏9/1/03
    הודעות:
    15,930
    לייקים שהתקבלו:
    174
    מין:
    זכר
    אוהדים מספרים על פאולו

    פאולו מלדיני הוא אגדה עבור אוהדי מילאן באשר הם אבל גם אוהדים אחרים מקבוצות יריבות או קבוצות אחרות משאר הגלובוס יודעים להעריך ולומר כמה מילים על שחקן גדול::

    [​IMG]

    שי. (de Middenweg)-


    בשבילי פאולו מלדיני הוא שחקן גדול, מהטובים שהיו, אבל לאו דווקא בגלל ההשגים שלו. אני זוכר את השחקן הנפלא הזה קודם כל בגלל שאני מכיר את 'Il capitano' כשחקן מאד הוגן, ג'נטלמן אמיתי.

    את מאלדיני התחלתי לחבב בימים שהוא היה המגן השמאלי הטוב בעולם. בסוף שנות השמונים תחילת שנות התשעים מאלדיני סימל כמובן ביחד עם חברו להגנה פרנקו בארזי והטריו ההולנדי את הכדורגל שאהבתי לראות. כילד שראה מדי יום ראשון את מרקו ואן באסטן כובש במדי אייאקס ואח"כ מילאן אני יכול להגיד בלי בושה שחבל שמאלדיני לא גדל באמסטרדם...

    אני התבגרתי וביחד עם זה נעלם האהבה הסמוייה שהיתה לי בשביל מאלדיני והרוסונרי. אייאקס לקחה ב-1995 את גביע האלופות כשבדרך ניצחנו 3 משחקים, מילאן אפילו לא כבשה ולו שער אחד מולנו. דווקא מילאן ודווקא שחקנים גדולים כמו מאלדיני ובארזי היו אלו שהפסידו מולנו. את האמת? אני בהחלט חושב שהרבה אוהדי אייאקס בגילי עוד זכרו את הימים היפים של הרוסונרי לפני אותו ניצחון גדול במאי 1995. דווקא בגלל אותה מסורת ובגלל אותם שחקנים מצויינים אנחנו באמסטרדם (אני גרתי אז בעפולה...) לעגנו לכם כל כך...הגורל רצה ופאולו מאלדיני עוד המשיך לזכות בהרבה תארים ואייאקס? אחרי גמר נוסף מול יובנטוס נעלמה לה מהבמה המרכזית.

    כבר נכנסנו לעשור החדש ומאלדיני עדיין היה שם, כבר לא מגן אלא עכשיו גם בלם מצטיין. בלי לשים לב עומד לפרוש אגדה חיה שמשחק בקבוצת צמרת עולמית כבר מאז 1984! לדעתי חלק גדול מההצלחה שלו היתה שהוא תמיד נשאר בריא, בלי זה מאלדיני לעולם לא היה יכול לשחק כל כך הרבה זמן בקבוצה עם כל כך הרבה לחץ. זה באמת מגדיל את גודל ההישג.

    מבחינתי פאולו מאלדיני צריך להכלל בקבוצה הכי טובה אי פעם. אני חושב שעל זה לא יהיו הרבה ויכוחים. אני בהחלט רוחש הרבה כבוד לשחקן שלעולם לא שיחק בשביל הקבוצה שלי, אבל בהחלט שחקן חיובי שתמיד נתן דוגמא טובה איך הופכים ונשארים ספורטאי צמרת לכל דבר.

    [​IMG]

    שחקן ענק!

    לירן-

    פאולו מלדיני מסמל עבורי את הדבר שכבר כמעט ולא קיים בכדורגל. זה נשמע כמו קלישאה וזאת אולי באמת קלישאה.. אבל נשמה, לשחק עבור הסמל, עבור האוהדים, נאמנות חסרת פשרות לבית.. כל אלו דברים שהולכים ונעלמים מעולם הכדורגל. ישנם מספר מאוד מועט של שחקנים פעילים שעדיין מסמלים את אותם הדברים שציינתי, אני לא צריך יד אחת שלמה כדי למנות אותם, ומלדיני הוא כמובן אחד מהם. כאחד שנחשף לעולם הכדורגל ביורו 92, הולנד של אז שבתה את לבי, ואיתה כמובן שחקנים כמו רוד חוליט, מרקו ואן באסטן ופרנק רייקארד. שאתה אומר את שמות השחקנים האלה אתה אומר מילאן של תחילת שנות ה-90, ושאתה אומר מילאן.. אתה אומר פאולו מלדיני. כבר בתקופה ההיא, ועוד לפני כן, הוא היה שחקן חשוב במילאן, זאת תקופה שלא מזכירה בשום דבר את הכדורגל של היום. הכל היה טהור, הכל היה מהלב, הכל היה אמיתי הרבה יותר, ומלדיני היה שם וממשיך את זה עד ליום פרישתו. אין ספק שבשלבים בקריירה היו לו הצעות מפתות, אבל כמעט שלא היה רעש בקשר למעבר שלו לקבוצה אחרת, בשלב מסויים הצעות לא הגיעו, לא מפני שלא היה לו ביקוש, אלא מפני שלא היה ספק לאף אחד, פאולו מלדיני ישאר במילאן עד לדקת המשחק האחרונה שלו, אי אפשר להוציא את מלדיני ממילאן, כמו שעד ליומו האחרון לא יהיה אפשר להוציא את מילאן ממלדיני. הוא היה שם בתקופה ההיא, שלט באירופה עם ההולנדים של מילאן בסוף שנות ה-80 ובמהלך שנות ה-90, שיתף פעולה עם שחקנים כמו אנצ'לוטי, דונאדוני ומסארו. הוא היה שם גם בתקופה של אלברטיני, דסאיי, סאביצ'ביץ' ובובאן. הוא היה שם גם בתקופות פחות נוצצות, אבל תמיד היה שם. שחקן שהיה שם לקחת את גביע האלופות ב-89, ולאחר מכן גם נבחר בין היתר לשחקן בנבחרת השנה באירופה ב-2005, ושחקן ההגנה הטוב ביותר ב-2007.. הוא באמת עילוי, הוא אגדה, הוא דמות ושחקן שאין שני לו. הוא יכנס לכל ספר היסטוריה על הכדורגל, לכל תסריט על אגדות הכדורגל, את פאולו מלדיני, אף אחד לא ישכח.

    [​IMG]

    יותם (Nereo Rocco)-

    אני אוהד את נבחרת איטליה ואת מילאן. לו היה מגיע אליי האחראי על הספורט בגן-עדן, ומציע לי דף חלק שעליו הייתי צריך ליצור את השחקן המושלם בעיניי, כך היה נראה תהליך המחשבה:

    "הוא צריך להיות סמל של מילאן. אם סמל, עדיף שיהיה שחקן בית, איטלקי. נלך עד הסוף - נעשה שהוא יהיה יליד מילאנו, העיר עצמה; צריך להיות לו גם קשר עם המועדון. אפשר לעשות שהוא יהיה בן של שחקן עבר או משהו כזה, לא? כן. אבל אולי יהיה אפשר לעשות את זה יותר משמעותי אם הוא יהיה בן של שחקן עבר מוכר וגדול. בעצם, גם פה אפשר ללכת עד הסוף. נעשה שהוא יהיה הבן של אחד הסמלים הגדולים בתולדות המועדון, מישהו למשל שהניף את גביע האלופות הראשון של מילאן בתור קפטן; צריך להיות לו שם קליט. איטלקי מובהק, אבל לא מהשמות הארוכים והמסובכים האלה. משהו שיזרום טוב. אם כבר שחקן מושלם, נעשה את ההקשר הכמעט טריוויאלי בין מילאנו ואופנה. שיהיה יפה תואר, דוגמן על המגרש. אין דבר יותר הולם מזה לקבוצה שהספונסר שלה הוא דולצ'ה וגבאנה; דוגמן על המגרש... מה עם שחקן על המגרש? הוא חייב להיות כוכב גדול. הטוב ביותר בתפקידו. גם פה אני אלך עד הסוף - נעשה שהוא יהיה אחד השחקנים הגדולים בתולדות המשחק. אבל באיזו עמדה? יהיה טוב אם הוא יהיה שחקן הגנה. משהו שיסמל יותר מכל את הכדורגל האיטלקי; מה יבדיל אותו מהשאר? אפשר לעשות שהוא ישבור כל שיא אפשרי ששחקן הגנה יכול להחזיק בו. כל שיאי ההופעות והנאמנות צריכים להיות מוחזקים בסופו של דבר על-ידי השחקן הזה שאני יוצר. ראוי גם שהוא יזכה בכל התארים החשובים והמשמעותיים הכדורגל. זה באמת יהיה מושלם."

    פאולו מאלדיני עונה על כל ההגדרות של שחקן מושלם לאוהד מילאן ונבחרת איטליה.
    הוא לא זכה בגביע העולם. זה הופך אותו לעוד יותר מושלם בעיניי. העובדה שהוא מעולם לא זכה בתואר עם הנבחרת הופכת אותו לאנושי. כאילו שתואר בינלאומי ברמת הנבחרות היה הופך אותו לאלוהים. נדמה שבכל פעם שמאלדיני התקרב לזכייה כזאת, והוא התקרב, אותם אחראים על הספורט בגן-עדן אמרו "עד כאן!". הרי זה כבר מוגזם ולא ריאלי, לא?
    פאולו מאלדיני הוא כל מה שאוהד יכול לייחל לו. מספרים בלתי נתפסים, כמות תארים בלתי נתפסת, והכי חשוב - אישיות בלתי נתפסת לכוכב בסדר הגודל שלו. איש משפחה למופת ושחקן שלעולם לא מסתבך בתקריות על המגרש ומחוצה לו. הוא ככל הנראה דמות הכדורגל הכי מכובדת בעשורים האחרונים ואולי בכלל. אין מישהו שלא מעריך ומכבד את מאלדיני. גם השונאים הכי גדולים של מילאן וגם השונאים הכי גדולים של איטליה. אי-אפשר לשנוא את מאלדיני.
    מדי פעם שואלים אותי מיהו השחקן האהוב עליי. לאחר שאני מעלה שמות כמו פירלו, אמברוסיני, פאלומבו וקסאנו, מגיעה אותה תגובה קבועה: "אבל אתה אוהד מילאן, לא? איפה מאלדיני?". אין מאלדיני. פאולו מאלדיני הוא לא בר-דירוג. פאולו מאלדיני הוא ישות כדורגל בפני עצמה. הוא המגן האולטימטיבי, השחקן האולטימטיבי, הקפטן האולטימטיבי והדמות האולטימטיבית. מעבר להנאה מסגנון המשחק והכמות הגדולה של תארים שהעניקה לי האהדה למילאן ונבחרת איטליה, אני מעריך יותר מכל את הזכות שנפלה בחלקי להיות אוהד של קבוצה ונבחרת ששירת אותה מישהו כמו פאולו מאלדיני.

    פאולו, תודה!

    [​IMG]

    יואב (CAZZO)-

    כשהייתי בן 9 , עוד תלמיד צעיר בבית ספר יסודי, ענף הספורט הכי פופולרי בעולם כבש גם אותי ושם אותי בחיקו. אז לא הייתה לי קבוצה אהודה, אלא הרבה סימפטיה לכוכבים שכובשים את השערים ומנצחים את המשחקים, שמות כמו בירהוף, באטיסטוטה, דלווקיו, דל פיירו, ומונטלה קסמו הרבה יותר מעוד ברונו נ'גוטי או איזה פאולו נגרו. אבל לאט לאט הבנתי עם העונות והשנים שעברו, שחוש הנאמנות לסמל, למורל גבוה, לערכים ספורטיבים נעלמים ונאכלים בתוך ימות וימים של מזוודות מזומנים, איגרות חוב וצ'קים.

    פאולו מאלדיני הוא אחד מה"נאכלים" האחרונים שייכים לדור הקודם של הכדורגל, ולי כאוהד של מילאן ומעריץ של המגן השמאלי כמעט כעשור, היה לי הכבוד ללחוץ לו את ימין ולהעניק לו גביעון תוצרת ישראל, וזה בלי החוצפה להתסכל לו ישר לעינים, אלא עם הפנים למטה, לכיוון החצץ של מגרש החניה בקארנאגו, מתחם האימונים המפורסם של הקבוצה. שוב, לאט לאט הבנתי, שהערצתי לסמל הזה לא באה ותעבור בחינם בעוד קניית חולצה מזוייפת.

    יום ראשון ה24 במאי 2009 אחר הצהריים, 80 אלף אוהדים ואוהדות ימחאו כפיים במשחק האחרון של פאולו באיצטדיון הביתי של הקבוצה היחידה שבה הוא שיחק מאז ומעולם. רגעים שיזכירו לי את קיץ 2004, בו גם רוברטו באג'ו סיים את הקריירה שלו באותו איצטדיון וקיבל מחיאות כפיים לא רק מ80 אלף האוהדים והאוהדים שהיו שם, אלא גם בבארים, במסעדות ובבתים עם מקלטי הטלוויזיה ברחבי איטליה וברחבי העולם. זה מה שיקרה הפעם. במשחק הזה שבו מילאן תשחק מול רומא, לא משנה מה תהיה התוצאה, אפשר להגיד כבר עכשיו שעידן נגמר והמשחק יזכר בהיסטוריה של הכדורגל האיטלקי ומפה כנראה לפחות כמה דברים ישתנו. מילאן בלעדיו זאת לא אותה מילאן. אתקשה לראות את הקבוצה שאני אוהד כמה שנים טובות בלי המצפן שמכוון את הדברים למקום הנכון.

    [​IMG]

    דור- (Raulito) -

    אחרי קריירה כל-כך מפוארת שכללה אינסוף תארים קבוצתיים ואישיים וגם מאות אלפי(ואפילו מיליוני) אוהדים בעולם, פאולו מאלדיני תולה את הנעליים ומדובר ברגע מיוחד לכולם. מאלדיני הוא פשוט זן נכחד, הוא מסמל את מה שהיה יפה פעם בכדורגל - שחקנים שיחקו בשביל הקבוצה, בשביל הלב. מאלדיני לא סתם ייזכה למקום הראשון בהיכל התהילה של מילאן. מדובר בסיפור סינדרלה קלאסי. אבא שלו היה שחקן גדול במועדון והנה פאולו המשיך את דרכו ועשה דרך אפילו ארוכה ומרשימה יותר. אני מאחל למילאן שהיא לא תיפרד משם המשפחה מאלדיני על כר הדשא, הלוואי והיורש יהיה מוצלח כמו פאולו עצמו. איפה תמצאו שם משפחה עם כל-כך הרבה משמעות עבור מועדון כדורגל, זה בלתי-נתפס. מאלדיני שבר כל שיא אפשרי, גם אישי וגם קבוצתי, ואני אישית רציתי לראות אותו מגיע למשחק האלף במדי מילאן, רק חבל שזה לא ייצא לפועל.

    לא כל שחקן מסוגל להמשיך לשחק עד גיל 40. אז נכון שבין השנים 2005-2008, מאלדיני שיחק פחות או יותר חצי שנה בכל עונה. אבל שחקנים אחרים כבר היו מתמוטטים ממזמן. מאלדיני שמר על מקצוענות, הוא המשיך להיות ספורטאי למופת וגם בימים בהם הרגל כבדה ופחות זריזה ולהרבה שחקנים יש צעד ראשון יותר מהיר משלו, מאלדיני ידע לא לבייש את הקריירה המפוארת. בזכות החוכמה והניסיון, בזכות העובדה שמצבו הפיזי עדיין מרשים ובזכות חלוקת העבודה עם שאר שחקני ההגנה. אני חושב שאחת הסיבות שנסטה הפך לבלם הטוב בעולם במדי מילאן, קשורה איך לא, בפאולו מאלדיני. אני לא אשקר - לא ראיתי את נסטה שבוע אחרי שבוע וכך יכול להיות שאני לא מדייק. אבל נסטה הגיע למילאן כבלם מצויין שעשה עונות יפות בלאציו. את השיפור הסופי הוא קיבל ממאלדיני.

    המנהיגות, הכריזמה, קור הרוח המדהים - אני משתדל שלא להחסיר אף פרט כמשודבר במאלדיני, אבל זה קשה מאוד. הוא תמיד נתן כבוד ליריבים שלו וקיבל בחזרה, אין אחד שיכול להגיד על מאלדיני מילה רעה. קראתי ראיונות איתו במגזין 'שם המשחק', בעיתון מעריב, בכל מיני מקומות. מאלדיני תמיד אמר את הדברים החכמים, תמיד הכניס את כולם לפרופורציות נכונות ולעולם לא עורר פרובוקציות או מלחמה פסיכולוגית כנגד היריב. העיתונאים יודעים מראש שאין להם שום סיבה להתקשר למאלדיני אם הם רוצים ציטוט עסיסי - הם פשוט לא ייקבלו. מאלדיני יענה בנימוס, אבל לא יגרר. כשראול שבר את שיאו של אלפרדו די-סטפאנו בחודש פברואר, הראשון לברך אותו בתקשורת היה פאולו מאלדיני. נכנסתי לאתר האס כדי להוריד תמונות ולמסגר את האירוע, ואני זוכר שמייד אחרי המשחק כבר הביאו תגובה של פאולו מאלדיני. אני בטוח שגם ראול יחלק מחמאות למאלדיני כאשר הוא סופית יפנה את הזירה. אני מקווה שראול יגיע למספרים של מאלדיני(שבע אליפיות וחמש זכיות בליגת האלופות). אני בטוח שראול יגיד שמאלדיני היווה איזשהו מודל לחיקוי עבורו. ואין ספק שמאלדיני הוא מודל לחיקוי עבור מליון ילדים שרצים אחרי כדור ורוצים להיות שחקנים, וגם עבור שחקנים שכבר הבשילו ופרחו. מאלדיני הוכיח שבכל יום אפשר ללמוד משהו חדש.

    בנבחרת האיטלקית אין ספק שמאלדיני יכל להגיע רחוק יותר, לקפוץ עוד מדרגה(מבחינת ההישגיות, כי בסופו של דבר הוא לא זכה בכלום; מונדיאל 2002 בקוריאה נהרס לו בגלל השיפוט ואילו בגמר יורו 2000 הוא היה בסביבה כשטרזגה כבש את שער הניצחון ומאלדיני לא כל-כך הפריע לו) ולהישאר יותר, מעבר למונדיאל 2002, אבל עדיין מאלדיני הוא השחקן שלבש הכי הרבה את החולצה של הנבחרת. ואין שחקן שאין לו מן תחושת פספוס קלה בקריירה, לא משנה כמה הוא השיג. העיקר שאת אסון איסטנבול, מאלדיני ומילאן תיקנו. הוא יכול לפרוש בשקט.

    [​IMG]
     
    נערך לאחרונה ב: ‏22/5/09
  4. Nesta

    Nesta Warden of Milano היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏9/1/03
    הודעות:
    15,930
    לייקים שהתקבלו:
    174
    מין:
    זכר
    התמונות שבאלבום::

    [​IMG]


    [​IMG]

    [​IMG]

    [​IMG]

    [​IMG]

    [​IMG]

    [​IMG]

    [​IMG]

    [​IMG]

    [​IMG]

    [​IMG]

    [​IMG]

    [​IMG]

    [​IMG]


    [​IMG]

    [​IMG]


    -------------------------------------

    זה המקום להודות לכל הכותבים שתרמו מזמנם לעזור ובמיוחד לאיש והאגדה המתהווה יותם שעזר לי בליקוט הסטטיסטיקה והתמונות ודואג כמו בכל השנה שהמקום הזה יהיה הטוב ביותר למתעניינים בכדורגל איטלקי. תודה רבה לכולם!
     
  5. 亚历山大帕托

    亚历山大帕托 Member

    הצטרף ב:
    ‏30/6/07
    הודעות:
    13,734
    לייקים שהתקבלו:
    0
    הכדורגלן הגדול בכל הזמנים. אין עוד אחד ששיחק כל כך הרבה שנים ברמה הכי גבוהה והוביל את קבוצתו לכל כך הרבה תארים, ושימש דוגמא למופת גם כספורטאי וגם כאדם.

    רק חבל שיש לו חרא של טעם במוזיקה.
     
  6. Mamadu

    Mamadu משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏6/7/06
    הודעות:
    7,801
    לייקים שהתקבלו:
    802
    מלדיני הוא השחקן הכי יחיד במינו שיש, סמל גדול יותר ממנו עוד לא היה ולא יהיה, שחקן גדול היה וככה הוא יזכר, יהיה מוזר לראות את מילאן בלעדיו, ואני בתור אוהד את היריבה השנואה מוריד בפניו את הכובע על מה שתרם לכדורגל בכלל ולמילאן בפרט.

    כולי תקווה שסאנטון שלנו ילמד ממאלדיני וילך בדרכו אך הפעם במדים הכחולים.
     
  7. uri

    uri משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏13/8/03
    הודעות:
    12,807
    לייקים שהתקבלו:
    1,837
    מין:
    זכר
    חה חה. האמת כאשר קראתי את מה שיותם כתב על כך שאינו זכה בדבר במדי הנבחרת כדי לא להיות מושלם מדי חשבתי לעצמי "אז לשם מה בחירת השירים הזו אם לא לשם כך..."

    אני באמת חסר מילים לגבי פאולו מאלדיני. הוא תמיד היה עבורי משהו שמימי טרנסצנדנטי, שאין לגעת או לנסות להסביר.

    הוא גם הסממן של הבית הספר לכדורגל האיטלקי. אין עוד שום מדינה בעולם (כולל הטכניות כמו ברזיל או ארגנטינה) בה שחקני הגנה יכולים לשלוט בצורה מושלמת בשתי הרגלים, עד כדי כך שהצופה (אשר לא קרא את הביוגרפיה) לא ידע מה היא רגלו החזקה.

    הקיום הוא מקרי. חסר כל מהות, כל גורל, כל כוח עליון, אחרת איך תסבירו שפאולו מאלדיני לעולם לא זכה בגביע עם נבחרת איטליה...

    [​IMG]
     
    נערך לאחרונה ב: ‏22/5/09
  8. George Best

    George Best Member

    הצטרף ב:
    ‏8/10/05
    הודעות:
    16,733
    לייקים שהתקבלו:
    0
    סתם בלם אוברייטד שהיה צריך לפרוש לפני כמה שנים טובות.
    חבל שסנדרוס לא הגיע למילאן כמה שנים קודם לכן, הוא בהחלט היה יכול ללמד את מלדיני כמה דברים...
    [​IMG]
     
  9. Un bombón

    Un bombón משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏5/4/06
    הודעות:
    10,000
    לייקים שהתקבלו:
    2,652
    זה בסדר, הוא למד מספיק מרוקה ג'וניור ומרטין לארסן.
     
  10. חייל שוקולד

    חייל שוקולד משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏31/7/07
    הודעות:
    9,070
    לייקים שהתקבלו:
    962
    אני באמת חושב שמאלדיני כיום הוא השחקן היחיד שאי אפשר לשנוא. קשה לי להאמין שאוהדי אינטר שונאים אותו, הוא פשוט בנאדם מדהים. הוא אחת הסיבות שהתחלתי לאהוב כדורגל(אפילו הוא שיחק במשחק שגרם לי לאהוב כדורגל), הבנאדם אגדה חיה. אני מקנא באוהדי מילאן שזכו לשחקן ענק כזה.

    תודה לך פאולו.
     
  11. Jose Mourinho

    Jose Mourinho Member

    הצטרף ב:
    ‏26/6/05
    הודעות:
    4,833
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אחד הדברים שאני הכי אוהב אצל מאלדיני, ואחד הדברים שאני הכי מעריך אצל כדורגלן. השליטה של מאלדיני בשתי הרגליים היא לא פחות ממושלמת, ולראיה יוצרי PES 2009 שיצרו אותו עם רגל ימין לאחר שבגרסאות קודמות הוא היה עם רגל שמאל הטבעית שלו.
     
  12. 亚历山大帕托

    亚历山大帕托 Member

    הצטרף ב:
    ‏30/6/07
    הודעות:
    13,734
    לייקים שהתקבלו:
    0
    עכשיו הוא יכול להגיד שהוא פורש בשיא אחרי שזכה להערכה כזאת... [​IMG]
     
  13. עומר

    עומר משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏3/8/02
    הודעות:
    19,117
    לייקים שהתקבלו:
    782
    מאלדיני ב-5 מגנים/בלמים הטובים ביותר בכל הזמנים זה ברור, אבל להגיד שהוא הכדורגלן הגדול ביותר בכל הזמנים...קרוייף לא שיחק כל השנים ברמות הכי גבוהות והוביל את הנבחרות שלו הכי גבוה שאפשר? בקנבאור כנ"ל? ושניהם עדיין לא הכדורגלנים הכי טובים בכל הזמנים, והם היו כדורגלנים פנומנלים.

    בתור אוהד אינטר, אני לא יכול כמובן להגיד שאהבתי את פאולו, אבל תמיד הערכתי את השחקן שהוא, ללא ספק הסמל והנשמה של מילאן מהרגע שתפס מקום בהרכב לפני 20 ומשהו שנה, שחקן שנותן הכל על המגרש, גם אם זה אומר להשאיר את עצמו פצוע אחר כך. אני לא אשכח את פאולו ביורו 2000 שיצא לי לראות אותו בלייב שם, שחקן מדהים, יכולת שאין להרבה שחקנים. שחקן זהב. הלוואי והכדורגל, שכיום מבוסס על כסף, יביא לנו שחקנים כמוהו שביניהם הכסף הוא לא עניין של מה בכך, אלא דבר שולי, ואהבת הקבוצה מעל לכל.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏23/5/09
  14. 亚历山大帕托

    亚历山大帕托 Member

    הצטרף ב:
    ‏30/6/07
    הודעות:
    13,734
    לייקים שהתקבלו:
    0
    ... זה יותר מנכון. לא משנה באיזה שם תנקוב, מאלדיני מתעלה על כל אחד מהם.

    למאלדיני יש יותר תארים מקרויף ובקנבאור, והוא שיחק לכל אורך הקריירה ברמה אחת ואחידה והיא הגבוהה ביותר, והחזיק שם הרבה יותר זמן.
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏23/5/09
  15. Un bombón

    Un bombón משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏5/4/06
    הודעות:
    10,000
    לייקים שהתקבלו:
    2,652
    תצטט את כל המשפט. הוא הסביר את עצמו ואין שום דבר פסול באמירה הזאת.

    זה דיון הערכה למאלדיני. אם אפילו אני הצלחתי להמנע מהשוואות, גם אתם יכולים.
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏23/5/09

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!