קשה להסתכל במבט לאחור על הקריירה של ניר דוידוביץ' ולא להיזכר במשחק נגד ספרד בר"ג. זה התחיל עם השער הפנטסטי של רביבו ואז מתקפה ספרדית על השער של דוידוביץ' שהציל שם כדורים לא היגיוניים והייתה הרגשה שאיתו בשער הנבחרת לא סופגת היום ואז הגיעה הפציעה ובמחצית השניה ספגנו וסיימנו בתיקו, אם הוא לא היה נפצע לדעתי כבר היה עובר לאירופה עוד בתחילת העשור הקודם ומשם לכו תדעו לאן הקריירה שלו הייתה הולכת. למרות שלי למשל קשה להתחבר לטיפוס כמוהו שכאשר כל פעם שראה ששמו לא מופיע ב-11 הפותחים ידע להודיע על "פציעה", כל הכתבי חצר שלו שידעו לדאוג לו בתקופות שהנחיתו לו שוערים מבחוץ על הראש וכמובן המתקפה הלא מובנת על קטן ובנאדו לפני שנתיים דווקא אחרי אליפות אבל אי אפשר שלא להעריך שוער שאחרי כל הפציעות הקשה תמיד ידע להרים את עצמו מחדש לטופ וסחב 18 שנה במועדון גדול כמו מכבי חיפה, זה לא בא ברגל. למרות כל הבירטוזים והאוי-דוידוביצ'ים שהיו מגיעים לו דווקא ברגעים המכריעים עדיין מדובר בשוער מצוין, לא כזה שנזכור כאחד הגדולים אבל מקום מכובד בחמישיה השניה של השוערים הישראלים הגדולים שהיו כאן יש לו לבטח. ועוד משהו, אין לי ספק שדוידוביץ' שוער הרבה יותר מוכשר מדודו אוואט אבל הניסיון שלו במסיבת העיתונאים של הפרישה לגמד את הקריירה של דודו באירופה היה ניסיון מביך. דוידוביץ' ראוי להערכה על ההישגים שלו עם מכבי חיפה בישראל ובאירופה אבל אי אפשר להשוות את זה לקריירה של 10 שנים בספרד כשוער זר ממדינה קטנה כמו ישראל, דודו דווקא מעמדת האנדרדוג הצליח הרבה יותר בסופו של דבר וההוכחה הגדולה היא שכאשר דוידוביץ' פורש מכדורגל(ולמעשה נמצא בירידה כבר שנתיים-שלוש) ואוואט עדיין שוער ראשון בליגה הספרדית ובנבחרת.
לצערי הרב אני לא אזכור לו הצלות מעולות אלא דווק את הפציעות שהעיבו את הקריירה שלו, אלמלא הפציעות הוא היום באירופה במקום אוואט... שלא לדבר על זה שהוא גם היה עומד בשער של הנבחרת, חבל, שוער גדול אבל לא יחיד בדורו, אוואט והוא לא סתם נלחמו ביחד במכבי חיפה, גם אוואט שוער טוב ואי אפשר לומר שדוידוביץ' יותר טוב ממנו בצורה כזאת שהוא יחיד בדורו. מה שכן צריך לברר מי גידל את שני השוערים הנ"ל כי שוערים כאלו לא כל יום גדלים לנו וחבל.
ז'אנו, אופיר קופל, חסן, אברבנל, מוטי "העיט" קקון, בנאדו, באדיר וחזי שירזי בהפועל פ"ת... איזו נוסטגליה.
מי שלא ראה את מסיבת העיתונאים שלו, אגב: http://www.sport5.co.il/HTML/articles/Article.64.142737.html המשחק נגד ולנסיה באמת היה הכי טוב שלו שיצא לי לראות אני חושב.
נראה לך שאני לא יודע? הייתי ילד כשראיתי אותו, אובארוב היה עדיין בחור צעיר שיושב ברוסיה וחולם על עלייה... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx
אוברוב היה במילואי דינמו מוסקבה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx איגי התכוון לשוער הכי טוב מאז אוברוב ולא בכל הזמנים.
לא טענתי אחרת, הבנתי למה איגי מתכוון... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dry.Xxx אני מניח שאיגי צעיר, אחרת הוא היה טוען שמאז אבי רן לא ראה שוער טוב שכזה.
שוער ענק שאלמלא הפציעות שלו בטוח היה יוצא לאירופה ואני לא יגזים אם אומר שהוא היה מגיע לקבוצה גדולה. בסופו של דבר מבחינתי האישית דוידוביץ' סוג של פספוס בגלל הפציעות שלו.
דוידוביץ' פורש עם מספר עגול של 300 שערי חובה בליגה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
וואו איזה זיכרון והתקציר הזה חסר הרבה הזדמנויות.לשני הצדדים בעיקר לפ"ת אם היו מכניסים את כל המצבים שהיו באותו משחק זה היה יכול להגיע לרבע שעה המשחק הכי טוב של דוידוביץ בקריירה ולדעתי גם הכי טוב של שוער בארץ ב25 שנה האחרונות
