בוא נתחיל מזה שנתת לנו גם נקודה בבית נגדם במצטבר. לר"ג אפילו בשבוע כזה לא הגיע שלג אז אפשר להיות רגועים. שנית, משחק החוץ מול מולדובה בספטמבר, משחק החוץ מול לטביה באוקטובר, הטמפרטורות סבירות. נו באמת, נגמרו לך הסיבות אחרי ורפאקובסקיס? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx
מה שמצחיק זה שלוקחים כאן עלייה לפלייאוף כאיזושהי עלייה לטורניר עצמו. תראו לי נבחרת אחת פוטנציאלית בבתים האחרים (זאת אומרת דרג 2 בכל בית) שאנחנו מסוגלים לתת לה פייט בשני משחקים. גם אם איכשהו נשתחל לפלייאוף (אפשרי, כאמור.), איפה אנחנו עוברים את האחת הנבחרות החזקות האלה בשני משחקים אני לא רואה.
איזה מקומות מושלגים? בלטביה אנחנו משחקים עוד לפני החורף הכבד. מקדוניה לא שונה בהרבה באקלים שלה מאצלנו, עד כמה שאני יודע...בטח לא מושלגת, בטח לא יותר משוויץ.... אני אמנם גם חושש להצלחת הקמפיין, אבל להשתמש בזה בתור תירוץ מבעוד מועד?
אז ללטביה יש חלוץ כישרוני (איפה הוא משחק? אף פעם לא שמעתי עליו), יופי, ולנו יש שחקן רוטציה בליברפול, שוער שמשחק באופן קבוע בהרכב של דפורטיבו לה קרוניה, בלם מחליף בצ'לסי, חלוץ בעל פונטציאל גדול בצ'לסי וליגה טובה יותר. בואו לא נגזים אנחנו אולי לא בדיוק ברזיל, אבל אנחנו עדיין טובים בהרבה מלטביה.
אוי נו באמת. אתה מתעסק פה בטפל ולא בעיקר. אז לאוואט היה איזה תקרית עם השוער השני של לה קרוניה. זה לא ממש משנה את התמונה הכללית שלפיה ישראל נבחרת טובה יותר.
אנחנו לא הוצאנו תיקו מגרמניה ביורו, אנחנו לא הוצאנו תיקו בטורקיה אחרי שהיינו בפיגור של 2:0 ועלינו ליורו, את כל הדברים האלו לטביה הקטנטונת כלשונכם עשתה. אנחנו יכולים לחלום רק ללחוץ להם ת'יד.
זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לעשות את זה. התבוסתנות אצלנו היא מחלה, אצל הנבחרות האירופאיות, גם הקטנות יותר, זה פשוט לא קיים.
ואנחנו הוצאנו תיקו מצרפת בפארק דה פראנס וברמת גן, מול אנגליה ברמת גן, ניצחנו את רוסיה במשחק הכי חשוב עבור הרוסים. די כבר לעשות את נבחרת ישראל לנבחרת מהדרג של אנדורה וסן מרינו. אנחנו אולי לא נבחרת ברמה גבוהה כל כך אבל אנחנו עדיין טובים יותר מלטביה. עם עובדות אי אפשר להתווכח אנחנו בדרג השני והם ברביעי. ותענה לי על שאלה אחת: אם לטביה יותר טובה מישראל איך יכול להיות שלהם אין אף שחקן ברמות הגבוהות של אירופה ולנו יש?
אפילו אם רונאלדיניו ישחק בישראל אנחנו עדיין נפחד כשנגיע לטורקיה וגרמניה. זה הרבה מעבר לסיבה המקצועית. פשוט שונאים אותנו יותר באירופה מאשר לטביה ולכן מקבלים נגדנו מוטיבציה ומבט של רצח בעיניים. את לטביה אף אחד לא שונא. אולי רק הרוסים קצת מבחינה אידיאולוגית.
אין לזה קשר ליריבה, הגישה של המאמנים בארץ זה שנגד קבוצות טובות בחוץ אסור להעז. זאת גישה שמגיעה מהליגה שלנו, עובדה שכמעט כל המשחקים נגמרים בתוצאות נמוכות.
מאמנים פחדנים, בונקיסטים חסרי אופי. דרור קשטן שהיה מאמן התקפי (עד שהגיע להפועל ת"א) נחת בנבחרת ישראל ונהפך למאמן אפור. נגד נבחרות גדולות מותר להעז, כמו שגיא לוי העז עם הצעירה נגד נבחרת צרפת, גם אצל הבוגרים זה צריך להיות כך.
אבל הבעיה עם המאמנים בארץ היא שהם לא עקביים. פעם כן לשחק בונקר, פעם להתקיף... אין הרבה מאמנים בארץ שהולכים עם השיטה שלהם עד הסוף ובכל משחק. כנראה משתחרר להם פיוז בכל משחק.
גיא לוי לא העז ולא בטיח. 4 בהגנה, שני קשרים אחוריים ומלפניהם קשר מרכזי, שניים באגפים ואחד למעלה. 4-5-1 עם שלושה קשרים באמצע. הנבחרת האולימפית הייתה אפורה מאוד, מה שחיזק אותה היה המרקם החברתי בעיקר, הקרבה ולחימה. 90 דקות בונקר, 180 אם מחברים את שני המשחקים, זה לא נקרא להעז.
