נבחרת ישראל: קמפיין מאכזב נוסף הסתיים

למה תיקו מול אזרבייג?אן הוא חרפה? ביזיון? בושה? אתמול שיחקה מול ישראל נבחרת חלשה ממנה שנתנה הרבה יותר לב, שניסתה הכל למרות נחיתות מקצועית ושהצליחה בכך. עבורי ממש לא משנה איך נראתה נבחרת ישראל, זו הרמה שלה כבר שנים, זה לא הפתיע אף אחד עוד לפני המשחק. תפוצצו את בלון המונדיאל ןהיורו, יש הרבה נבחרות בעולם שלא הגיעו לאף אחד מהטורנירים האלה, ישראל היא בסה?כ עוד אחת שסטיית תקן נורמטיבי שלחה אותה פעם למונדיאל. זו לא בושה, לא חרפה ולא ביזיון - זו הרמה, אפשר להפסיק עם האשליות.

 

בעיקרון, זה אמור להיות קו המחשבה, אבל כשאתה רואה את סלובניה, מדינה קטנה יותר מישראל, עולה כבר לשני מונדיאלים תוך כדי שהיא מדיחה את רוסיה בהצלבה, כשאתה רואה את איסלנד מוציאה תיקו בשווייץ בתוספת הזמן (עם שלישייה של החלוץ של אלקמאר, אוהדי חיפה שימו לב אליו), כשאתה רואה את אסטוניה שהובסה כאן לא מזמן כמעט מצליחה לנצח את הולנד בגלל פנדל מפוקפק, כשאתה רואה את אלבניה מנצחת באוסלו את נורבגיה, את ארמניה מדהימה בדנמרק עם רביעייה ומנצחת בצ'כיה בתוספת הזמן, והדוגמאות האלה רק באירופה ורק מהחודשים האחרונים... אז ברור שזה מתסכל.
אני לא בטוח שמאמן זר היה מצליח במצב הקיים. מה היה עושה, קושר לשחקנים את הידיים כמו נילסן או גרוע מכך? שלא לדבר על השכר המוגזם שהיה מרוויח לחינם.
רק אקדמיות כדורגל בכל המועדונים ולא רק בטוברוק ובאשדוד, או אנשי ספורט מקצועיים שיסכימו לעבוד בהתנדבות במועדונים השונים תוך כדי עבודה על הפרטים הקטנים ביותר (שהרי הם אלו שמובילים להצלחה) יצילו בקצת את עתיד הנבחרת.
דובר כאן מקודם על העובדה שגרנט לא הצליח באף קבוצה מאז צ'לסי והנבחרת.
כנראה שגרנט הוא יותר מתאים לאימון נבחרות. גם הידינק הצליח יותר בנבחרות מאשר בקבוצות.

 

שער 7, גם ישראל עשתה תיקו בשוויץ פעם, אפילו פעמיים. אסטוניה שהובסה כאן ספגה שער שוויון בבית מהולנד, בדיוק כמו שאנחנו ספגנו מפורטוגל והנצחונות של אלבניה וארמניה כמו שאר הדוגמאות שהבאת לא מלמדות בהכרח על זה שאנחנו "הלכנו אחורה" כמו שאוהבים להגיד פה, נשארנו פחות או יותר אותו דבר.
העניין הוא שכמו שאתה רואה, המון נבחרות שהיו נחותות מאיתנו מאוד עד לפני 8-10 שנים, התקדמו.
איסלנד, אסטוניה, ארמניה, אלבניה וכן גם אזרבייג'אן הן כבר לא נבחרות שאמורים לתת להם 2 או 3 באנקר. זה לא שכולן נשארו נבחרות של דייגים ואיך הם מצליחים ואנחנו לא, הם פשוט צמצמו את הפערים שלהם בעיקר מנבחרות בסדר גודל של ישראל. גם כשניצחנו באסטוניה 1-0 זה היה בשיניים ובינתיים הם כבר הספיקו להגיע לפליאוף של הטורניר הקודם.
זוכרים את ה0-0 בגיאורגיה עם פרננדז? ואיך כולם פה שחטו אותו, על איך הוא לא מנצח בטבילסי את הדייגים? אז מי זוכר, אבל בסוף אחרינו קרואטיה הפסידה שם ובסופש האחרון צרפת עשתה שם 0-0 בדיוק כמו שאנחנו עשינו אז.
ואגב, אם טורקיה, אירלנד, פולין,צ'כיה/דנמרק (אולי גם שתיהן) וסרביה לא יהיו בפליאוף אפילו, אז גם אם ישראל לא תהיה שם זה לא כזה הזוי בוא נגיד.

הכל פה בשביל לטפח לעצמינו את האגו. הרי אפשר לחשוב שאם נעלה להצלבה ונקבל שם מקרואטיה 2-0 פעמיים מה כבר יקרה? נשמח על איזה תותחים אנחנו שסיימנו 2 ואז נחזור לשחיטה כי קרואטיה העיפה אותנו.
אנחנו לא באמת כ"כ סוגדים ורוצים להיות באחד הטורנירים האלה, פשוט להרגיש שאנחנו שייכים באמת לרמות הגבוהות ולאירופה.

 

אז אלבניה ואסטוניה ניצחו משחק, אז מה? מזה לעשות סיפור גדול? או שאנחנו מדברים על דרך ושיטה שאינה נגועה בדרישות לתוצאות או שאנחנו משווים ניצחון פה ושם של מדינה עם מספר תושבים נמוך יותר מישראל. אי אפשר לקפוץ על שתי החתונות, מה זה משנה אם אלבניה ניצחה או לא? ישראל לא ניצחה, וישראל נפוחה מרוב חשיבות עצמית שמבוססת על אוויר ועל תיאוריות אידיוטיות של ?או טורניר או כלום?. מצידי שאלבינה ואסטוניה יעלו למונדיאל, מצידי שיזכו בגביע, זה לא אומרהדבר וחצי דבר על הכדורגל הישראלי.

 

אז קודם כל תסכימו איתי שצריך להבין למה אין התקדמות נכון?
כי ברור לכם שהשחקנים שלנו הם שחקנים טובים, אז מה בדיוק השתבש בדרך?
המנטליות אולי?
כי כישרון יש לשחקן הישראלי בשפע...
צריך למצוא את נקודת התורפה והמחלה של הכדורגלן הישראלי ולשפר את זה מגילאים הכי קטנים שיש, ככה גם ילדים יקבלו מנטליות נורמלית ויגדלו להיות אנשים טובים, ועל הדרך נקבל שחקנים שיתנו מעצמם גם בנבחרת ובכל מקום שהם יגיעו אליו..
ואני לא מדבר על ליירצ בניונים, אלא על לייצר שחקנים שהאופי שלהם יהיה כמו אופי של ספורטאי רוסי.

וזה צריך גם להגיע לקבוצות הבוגרים שיתחילו להתאמן כמו באירופה 3 אימונים ולעבוד, ולא להתאמן פעם או פעמיים ביום...
ולשפר את אימוני הכושר כבר בגילאים צעירים, רק ככה אולי אולי אולי נצליח לשפר את הכדורגל הישראלי ואת הכדורגלן הישראלי.
ולא מדובר בעלות מטורפת, פשוט להביא לכאן איזה מאמן כושר שילמד מאמני כושר לעתיד או את מאמני הכושר העכשווים, ולהשתמש במקומות מסוימים כמו אצטדיונים כמעין בית שני לשחקנים ממש כמו באירופה (ועם האצטדיונים החדשים שנבנים זה אפשרי).
פשוט לעשות אירופה במחיר שפוי שלא יתבזבז יותר מדיי תוך כדיי מחשבה מגיל צעיר ועד גיל בוגר, וכמובן פסיכולוג לכל קבוצת ילדים, ילדים א' ילדים ב' ילדים ג' נערים א' וכו'...
רק ככה אולי נצליח להשתפר.

כרגע כפי שהדברים נראים זה לא ישפר פה כלום, ואגב מי שמדבר על תשתיות, אני לא מדבר על מגרשי כדורגל, להזכירכם הכדורגלנים הכי טובים גדלים בתת תנאים ככה שזה לא ישנה על איפה הילד ישחק, העיקר שהוא לא ירגיש מפונק ושתהיה לו מנטליות של אלוף, כי המדינה שלנו עדיין לא הגיעה לפשיטת רגל משמעותית ועדיין הילדים גדלים פה בצורה של פינוק...

רק ככה אולי הכדורגל ישתפר, ובקשר לבוגרת בשנים הקרובות, כפי שאמרתי צריך מאמן שייתן לשחקנים אש בעיניים וישלהב אותם, אלי כהן (השריף) יכול להיות בחירה טובה, ראיתם מה הוא עשה עם בית"ר הביא אותם למצב שהם משחקים כדורגל הכי טוב בליגה יחד עם הקהל ובתת תנאים אמיתי.
או להביא צמד מאמנים אחד עם ידע טקטי והשני שישלהב בנוסף לפסיכולוג ספורט...
ולעשות אימונים לנבחרת פעם בשבוע כדיי לגבש אותם, ולבנות כמו שאלי גוטמן בנה סגל של 35 שחקנים אבל להשתמש בהם בחוכמה.

 

רשמית חודש קמפיין ברקו לאימון הנבחרת(ושימו לב במי במרכז התמונה כי למה מי אלה בכלל רוני לוי ואברהם גרנט?):

http://www.one.co.il/Article/222445.html

והנה הקטע על מועמדותו של "הקוסם":

" אייל ברקוביץ' בן ה-41, מגדולי הכדורגלנים של ישראל שרשם 78 הופעות במדי נבחרת ישראל. גדל במכבי חיפה ובשורותיה שבע עונות אז יצא לאירופה. הספיק לשחק בווסטהאם, סלטיק, פורטסמות', מנצ'סטר סיטי ובלקבורן. סיים את הקריירה במכבי ת"א ומאז משמש כבעלים של בי"ס לכדורגל בנשר וכפרשן כדורגל. בעבר הציג "הקוסם" תוכנית מפורטת עם דרכי פעולה שונות להצעדת הנבחרת לרמות אחרות אליהן יוכל להגיע כמאמן הנבחרת. "

---
את האמת למרות שברקוביץ' חתיכת אידיוט לדעתי יש לו מקום בסיטואציה מסוימת כמאמן נבחרת אך ורק במידה וממנים מנג'ר על שיהיה אחראי על הדרך הכללית בה ינוהלו כל הנבחרות מנערים ועד בוגרים וברקוביץ' יהיה מתחתיו על תקן המוטיבטור בבוגרת כמו קלינסמן בגרמניה 2006, אולי איתו שחקנים בנבחרת יבינו מה שווה החולצה שהם עולים איתה לשחק. הבעיה כמובן שברקוביץ' הוא לא אחד שיוכל להסתדר עם מישהו מעליו קשה לי לראות אותו חושב לטווח ארוך יותר משבע דקות קדימה.

 

אבל קל יותר להתקדם ממצב של נמושה (כמו אזרבייג'אן בימים שרוזנטל פרפר אותם למשל) למצב של נבחרת סבירה שמקשה על נבחרות טובות ממנה.
גם ישראל הייתה נמושה בקמפיין הראשון שלה באירופה (5-0 בשבדיה, הפסד 4-0 בבית לצרפת, הפסד בבית לפינלנד) וידעה להתקדם משם ולהפוך לנבחרת סבירה (כזו שעושה בעיקר תוצאות תיקו מכובדות בבית עם נבחרות כמו ספרד, צרפת או רומניה) וכזו שהצליחה לעלות פעם אחת אפילו לפליאוף בזכות הגרלה נוחה במוקדמות (אוסטריה 99).

אנחנו לא התקדמנו אבל זה לא אומר שהמצב כזה קטסטרופלי. גם נבחרות כמו בולגריה ורומניה היינו לפני 18 שנה טופ 10 בעולם והיום אם הן מצליחות להגיע לטורניר אחד מ-3 הן אומרות תודה (רומניה כנראה תהיה בפליאוף עכשיו אחרי שהצליחה להיות ביורו 2008 ויורו 2000, בולגריה לא הייתה באף טורניר מאז יורו 2004 אותו סיימה עם 0/9). דברים משתנים. גם נורבגיה הצליחה לעלות למונדיאל 98 וליורו 2000 ומאז לא הגיעה לכלום. זה לא מדע.

 

אינני עצוב מהכישלון של נבחרת הפועל תל אביב.
עוד מאמן עם מועדון חברים.

 

מעבר לזה שאין התקדמות מה שמפריע יותר הוא חוסר החשק של השחקנים. השחקנים פשוט לא מתאמצים וזה הורג אותי. איפה ההקרבה, איפה הנחישות לעזאזל? אני רואה את רפאלוב מצטלם בסוף המשחק, דופק איזה בוק על המגרש, אני שומע בטון דיבור של השחקנים בראיונות, זה אשכרה לא מזיז להם. כאילו, יאללה.. עוד משחק עבר. זה מה שמשגע יותר מהכל.

אני זוכר את ברקוביץ' בתיקו עם אוסטריה כשחטפנו גול דקה 90, גול שבגללו לא עלינו לפלייאוף, מרוב עצבים הוא לא לחץ יד לשחקן אוסטרי בסוף המשחק כשהשחקן האוסטרי הושיט לעברו את היד, הוא פשוט העיף לו אותה מרוב עצבים. אולי זו לא התנהגות אבל אני מעדיף את זה כי זה מראה על שחקן שאיכפת לו, שכואב לו.

דווקא גוטמן שקוטלים אותו, לפחות רואים שהוא באמת מאוכזב, רואים על הפנים, שומעים את הקול שלו. ואני לא אומר עכשיו שכל השחקנים צריכים להזיל דמעה כשמראיינים אותם, אני רק אומר שאפשר לראות בבירור שזה לא כזה מפריע להם. מחליקים אותה מה שנקרא.

ראיתי את המשחק של צפון אירלנד נגד פורטוגל. איזו הקרבה. איזו נחישות. איזו מלחמה!
ראיתי את לוקסמבורג חוטפת גול מרוסיה ואשכרה משחקת כדורגל אחרי זה - מניעה כדור, תוקפת, מנסה, כן כן, לוקסמבורג תוקפת את רוסיה ברוסיה! איפה אנחנו ואיפה זה. תנו לי להפסיד משחק 5-0, אבל לראות שחקנים שמשחקים בשביל הסמל. בשביל הקהל. לא חבורה של עלובים פחדנים כאלה שעושים טובה שהם על המגרש.

ושלא יגידו לנו שגם 20 שנה אחורה לא עשינו כלום. בימי שלמה שרף ראו שהשחקנים מתאמצים ונותנים הכל על המגרש. בימים שלו שחקן לא היה מעז לעלות למגרש ולזרוק זין. מעבר לזה, הנבחרת לא עשתה אומנם תוצאות גדולות, אבל היא הייתה משחקת כדורגל לפחות! תראו ב-5 גולד משחקים של הנבחרת בעידן הזה. רואים פסים, רואים הנעת כדור, מהלכי כדורגל, רואים שחקנים עם אופי שלא מפחדים לשחק, שנותנים הכל! אתה רואה את המשחק ויש ציפיה, יש עניין, אתה יודע שהנבחרת יכולה לעשות משהו.

והיום? פשוט באסה לראות את המשחקים.

עצוב, זה מה שיש לי להגיד.

 

אני לא מרבה להגיב כאן כי בכנות, הנבחרת לא ממש מעניינת אותי מאז 1990. אני אשמח אם יעפילו, אבל אין לי ממש ציפיות ולא תמיד אני רואה את המשחקים. מה שכן מאוד חרה לי, זה מה שעשו לנילסן. המאמן המקצוען היחידי שהביאו לכאן, פאקינג אלוף אירופה ב-1992 והוא גם היחיד שקיבל קמפיין אחד בלבד, וגם אותו סיים רק בדקה ה-91. למה לא חידשו לו חוזה? השמועות אומרות בגלל אותו משחק מטופש בגרמניה, שם הפסידה הנבחרת 1-7 במשחק ידידות. מבחינתי זה הפיספוס הגדול של ישראל. אולי הג'נטלמניות שלו לא התאימה לבהמתיות של יושבי ההתאחדות, אבל רק האוהדים הישראלים ניזוקו מכך. עוד קמפיין שלו ממש לא היה מבטיח עלייה ישירה או פלייאוף, אבל מאז שפוטר, כל קמפיין ישראל תקועה במקום. אני מסכים עם איתי שאומר שהנבחרת לא הלכה אחורה, כי היא מעולם לא היתה פייבוריטית לעלייה כלשהי. חלומות בלה לה לנד של אנשי תקשורת בארץ זה יפה, אבל ממש לא תואם את המציאות. הדירוג האמיתי של ישראל היום הוא באיזור ה-3-4 באירופה (לא בטוח בכלל שזה 3) ולכן גם הציפיות לא מובנות לי. כן יכולתי להבין את הציפיות מהבית של שווייץ ויוון, כי למרות שהן טובות מישראל, הן גם הכי קרובות אליה ברמה באופן יחסי מאשר פורטוגל ורוסיה למשל. אבל דחיל רבאק, מאז 1999 ישראל לא ניצחה יריבה ישירה (בבית או בחוץ במשחק שקבע לה) על אחד הכרטיסים, אז על איזו אכזבה אתם לעזאזל מדברים?

 

אבל איך אתה רוצה שפה "ישחקו כדורגל" בזמן שכל הזמן מצפים מאיתנו לעלות לפחות ממקום 2?
נגד פורטוגל גוטמן ישב איזה חודשיים ותכנן איך לעלות למשחק הזה בשביל לצאת ממנו בשלום (והצליח לו בסוף), הוא ממש לא חשב על איך "לשחק כדורגל" במשחק הזה. ולמה? כי בארץ הקודש רוצים לעלות למונדיאל משום מה, זו המטרה.
הרי די עם הצביעות הזו כבר של "לפחות שישחקו כדורגל", כאילו שאם נשחק כדורגל יפה ונפסיד התקשורת לא נקטול את כולם כי "הם שיחקו יפה", בחייך.

וגם אדון ברקוביץ שלא לחץ את היד של האוסטרי ההוא ב1-1, נו? לאיזה הישג הוא כבר הגיע? הנבחרת הנוכחית הייתה משיגה פחות ממנו עם הבית ההוא (מקום שלישי)?

בקיצור תמיד הכל מתנקז לחוסר נחישות, חוסר חשק, חוסר לחימה... אני לא ממש מאמין בזה.

 

שוב פעם אני אתן כדוגמא את הקמפיין של גרנט, שם עם הנבחרת הכי אפורה, הכי עלובה והכי פתאטית אתה ראית חבורה של 11 גברים שרצים ומתאבדים על המגרש, ראית המון מזל זה נכון, אבל גם נחישות והקרבה, היום מי יבעט כמו סואן ברמת גן בדקה 90 מבלי שהרגליים יתבלבלו לו?
גם במשחק ההוא מול אירלנד, המשחק האחרון שדודו אוואט היה נראה כמו שוער ברמה, אני לא אשכח את הקמפיין הזה כי הוא הקמפיין שהכי חיבר אותי לנבחרת, אני האמנתי גם שצרפת שיחקה מול איי פארו רק בגלל שגרנט נתן לי סיבה להאמין, למרות שלא הבסנו את איי פארו ולמרות שקטלו אותו, את גוטמן אני לא קוטל בגלל התוצאות אלא בגלל היכולות בתוצאות הגרועות, יכולת גרועה מול רוסיה ומול האזרים, ולא מפניי שהאזרים נראו כמו הקבוצה הכי טובה הגנתית עלי אדמות, שוב בית"ר של אלי כהן הרמת גני מנצחת אותם אתמול...

תן לי נבחרת אפורה שמשחקת עם לב נשמה והקרבה ותשיג בחוואה 1-0 על הצרפתים ותעלה כמו יוון ההיא שזכתה ביורו ההוא, מאשר חבורה של שחקנים מוכשרים שמביאים אפס יכולת ואפס אכפתיות...

ואגב מה שדיברו עליו לגביי הנבחרת ההיא זה ההאכפתיות, הנבחרת ההיא לא ממש הקריבה מעצמה היה לשחקנים אכפת אבל אין ולא יהיה על הנבחרת של גרנט עם התחת, לא יהיה פשוט, יותר טובה מהנבחרת של נילסן ומהנבחרות של שלמה שרף שקיבל אלף קדנציות ולא העלה את הרמה במאומה...

גרנט לנבחרת!
(ולא אני לא נמנע עם חסידיו, אבל הוא לא זימן שחקנים על פי אהבה אליהם אלא על פי היכולת נטו).

 

עכשיו ראיתי תוכנית בערוץ גולד ובחיי שמה שכתבת זה בדיוק מה שאני חושב, אם היו נותנים לו את הזמן ויד חופשית אני בטוח שהכדורגל שלנו בכלל והנבחרת בפרט היו מתקדמות, המאמן הזר הכי טוב שדרך כאן והאיש שמסמל יותר מכל כמה הכדורגל שלנו מחורבן

 

הנבחרת של גרנט זכתה בעיקר ללעג ולבוז על המשחק האפור שלה ועל תוצאות התיקו שהושגו במזל ובשיניים. עכשיו פתאום כולם רוצים "נבחרת אפורה ונלחמת". כשהיתה לנו אחת כזאת היא חטפה ביקורות על ימין ועל שמאל וכולם ירדו על "התחת" כשהוא התפאר ב"קמפיין ללא הפסד". נא לא לשכתב את ההיסטוריה.

 

יש לי רעיון למאמן הנבחרת הבאה למרות שיחסי האנוש שלו ברמה קלוקלת, גיא לוי, מאמן יסודי שאלעד בונפלד אמר עליו שהוא המאמן הכי טוב שהוא שיחק תחתיו, מאמן שהעלה את הנבחרת הצעירה (בניגוד לגיא לוזון שקיבל אליפות אירופה במתנה) ובנוסף גיא לוי הצליח לשנות משהו בקהל העקשן של הפועל באר שבע, כלומר יש בו משהו שיכול לסחוף קהל אחריי הנבחרת, לדעתי הוא יהיה בינגו עם יתנו לו שני קמפיינים ויתנו לו לעבוד עם כל הנבחרות.